פסטיבל לבי במזרח
 | |
| סוג | פסטיבל תרבות |
|---|---|
| מיקום | תל אביב-יפו |
| מייסדים | "קואליציית ליבי במזרח" |
| מועדים | |
| תאריכי פעילות | 2009–הווה (כ־15 שנים) |
| מועד שנתי | יוני |
| משך הפסטיבל | ארבעה ימים |
  | |
פסטיבל ליבי במזרח הוא פסטיבל תרבות, הנערך מדי שנה בתל אביב-יפו וכולל מופעי מוזיקה, סרטים, דיונים והצגות. מטרת הפסטיבל היא לתת במה לתרבות המזרחית בישראל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפסטיבל נוסד בשנת 2009 כפרויקט הדגל של "קואליציית ליבי במזרח – למען הקצאה שוויונית של משאבי התרבות בישראל", המורכבת מכ-20 ארגוני תרבות מזרחיים, ביניהם תנועת אחותי – למען נשים בישראל, התזמורת האנדלוסית הישראלית, אתר קפה גיברלטר, קהילות שרות, אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, ממזרח שמש, תיאטרון קדם אשקלון ועוד. "קואליציית לבי במזרח" פועלת נגד האפליה ואי-השוויון בחלוקת משאבי התרבות של מדינת ישראל לתרבות המזרחית[1]. לטענתם תרבות מזרחית, אתיופית וערבית זוכות לשיעור זעום מתקציב התרבות בישראל. רובו הגדול מופנה לתרבות בעלת אוריינטציה אירופית, ורוב מקבלי ההחלטות הם אשכנזים[2].
מארגנות הפסטיבל הן כרמן אלמקייס עמוס ושולה קשת, והוא התחיל במתכונת מצומצמת. בתחילת דרכו סייעה לפסטיבל רונית אלקבץ[3]. ב-2013 קיבל תמיכה שנתית ממשרד התרבות בסך 30 אלף שקל ושרת התרבות לימור ליבנת אף השתתפה בטקס הפתיחה והכריזה כי בכוונתה לפעול נגד האפליה של תרבות מזרחית בישראל[4]. בשנת 2015 החליטו המארגנות לגייס את חלק הארי של תקציב הפסטיבל באמצעות מכירת כרטיסים מוקדמת בהדסטארט[5].
הפסטיבל מעניק מדי שנה אותות הוקרה ליוצרות וליוצרים, ולאקטיביסטים שנבחרים על ידי צוות ההיגוי של קואליציית "לבי במזרח".
2013[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל 2013 הוצגו בין היתר:
- קונצרט הצדעה מיוחד של התזמורת האנדלוסית לכוכבות הזמר בארצות ערב והמגרב, הזמרות היהודיות הערביות שהיו מובילות ופורצות דרך במוזיקה ובזמרה הערבית-היהודית החל משנות ה-30 של המאה ה-20, לילה מוראד, זוהרה אלפאסיה, לין מונטי ואחרות. הערב היה גם מחווה לזמרת ריימונד אבקסיס, המסמלת את סופו של עידן הפריחה התרבותית של היהודים בארצות ערב וצפון אפריקה[6]. לצדה הופעו זמרות צעירות ממשיכות דרכן של כוכבות הזמר היהודי-ערבי בישראל, ליז ממן, נכדתו של גדול זמרי מרוקו, סמי אלמגריבי, והזמרת ריהם חיאדרי[7].
- בכורה של המופע "סוק אל כלאלה" עם נטע אלקיים, עמית חי כהן, שיקו בכר וילידי נתיבות, מבצעיים קלאסיקות צפון-אפריקאיות בעיבודים חדשים.
- סדנה עם אמנית הגרפיטי הברזילאית פמלה דה קסטרו, המשלבת יצירה עם אמירה חברתית ועשייה למען קידום זכויות נשים ומיגור האלימות נגדן.
- “איצ'יקדנה שוברת שתיקה” המביא סיפורי חיים של נשים יוצאות הודו בישראל[8].
אותות הוקרה הוענקו ל: מרסלה אדרעי (אקטיביסטית), אהרון אלמוג (משורר), רבקה בכר (שחקנית תיאטרון וקולנוע, ציירת), יוסף דחוח הלוי (עיתונאי ופעיל חברתי), סמדר לביא (חוקרת), אהובה עוזרי (מוזיקאית). הטקס לווה במופעי מחול של הרקדנית והכוריאוגרפית יפעת נח - "ליברה"[9].
2014[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסטיבל 2014 התקיים בתאריכים 18–25 במאי והוצגו בין השאר: המופע "בת המקום", קונצרט שירת נשים והשקה לאוסף "בת המקום" (בעריכתם של אופיר טובול, זהר אלמקייס וחן אלמליח) הכולל שירים של 17 זמרות[10], הצגת יחידה "שום גמדים לא יבואו" על-פי ספרה של שרה שילה (עיבוד ובימוי: רויטל איתן, מוזיקה מקורית: ישראל כסיף, משחק: שנטל כהן), הקרנה של הסרט של חנה אזולאי-הספרי "אנשים כתומים", בתום ההקרנה התקיים פאנל בהשתתפות חנה אזולאי–הספרי, שירה אוחיון ומירב אלוש לברון[11], המופע "באבא דיאלי" של עדי קיסר וחנה ואזנה גרינולד[12].
במסגרת הפסטיבל התקיים טקס הענקת אותות הוקרה מטעם קואליציית לבי במזרח. מקבלי הפרס היו: אלי חמו (קולנוען), סמי שלום שיטרית (משורר, קולנוען וחוקר), שושה גורן (שחקנית תיאטרון וקולנוע), שירה אוחיון (משוררת, אשת חינוך וחוקרת), קציעה עלון (חוקרת אמנות ושירה), יוסי אוחנה (מייסד קהילות שרות).
2015[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל 2015 הוצגו בין השאר: הצגת בכורה של ההצגה "הליכה למעשה" על פי ספרה של זמירה פורן-ציון, העוסקת בנשים במרחב שבין זהויות וזיכרונות, בין מזרח למערב, בין זרות לשייכות, בין ציות למחאה. הקרנו הסרטים "שם אב" של מיטל אבוקסיס, "עליה" של נעם אדרי[13], "סרט ערבית" של איל שגיא ביזאווי ושרה ציפרוני[14], "שיר ידידות" של רפאל בלולו על רבי דוד בוזגלו[15]. בין מופעי המוזיקה בפסטיבל היו: "גשר המיתרים - מאיסטנבול באהבה" עם הזמרת הטורקייה רנין מסרי, "נשים מבשלות סיפור" בבימויה של סיגלית בנאי[16], "קהילות שרות פרס ומדי" עם הזמרת והפייטנית ג'אנט יהודיאן ו"שחרחורת לבי" עם הסופרת איריס אליה כהן. בנוסף הוצגה התערוכה "אמא שלי כותבת פתקים" שיצרו סהר עדס ופורטונה (מזל) עדס.
2016[עריכת קוד מקור | עריכה]
מופעי פסטיבל 2016 כללו בין השאר את: זיו יחזקאל ואמאל שהין בהופעה, גילה בשארי במופע פייטנות תימני, סיגלית בנאי במופע בכורה "עבריה", הקרנת הסרט "פורטרט ירוחמי" של מיטל אבוקסיס ורובי אלמליח, הקרנת בכורה של הסרט "הכפר" של דוד מיימוני והתערוכה "דיו שחורה" של מיכה שמחון. מופע הפתיחה היה קונצרט של מוזיקאי הג'אז אבטה בריהון ואנסמבל "תזטה"[17].
2017[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפסטיבל 2017 הוצגו בין השאר: קונצרט הבכורה של היצירה "בחיק בת עין" של להקת "דיוואן אל בנאת"[18]; סרטה הדוקומנטרי של מורן איפרגן "הקיר", נערכה הצגת בכורה של הסרט "לאן נעלמו הילדים", על משפחות ממוצא אשכנזי ותימני שיקיריהן נעלמו; בכורת המופע "פיוטים שאהבתי" המשלב ניגונים ממסורות ישראל ממזרח ומערב; הסרט של דוד דרעי "סאלח, פה זה ארץ ישראל"; לירז צ'רכי הופיעה עם הפרויקט המוזיקלי שלה שמשלב ביטים אלקטרוניים ומוזיקה איראנית משנות השישים; ההצגה "אל תתערבו לי"; ועוד[19].
במסגרת הפסטיבל הפיקו אופיר טובול וכרמן אלמקייס את המופע "קסטת הזהב" - מופע מחווה למוזיקת הקסטות של התחנה המרכזית, ולזמרים שצמחו מתוכה[20].
2018[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסטיבל 2018 התקיים בתאריכים 25–28 ביוני בכמה מוקדים בתל אביב: מועדון "בסקולה", סינמטק תל אביב, התיאטרון הערבי-עברי ביפו, תיאטרון "ענבל", "גלריה 4" בפלורנטין ובית "אחותי". בפסטיבל הוצגו בין השאר: "מופע חפלה" עם הזמרת ליאת בנאי; הזמרת אמל שהין עם להקת אמל, במופע שהוקדש לגדולי הזמרות והזמרים הערבים בכל הזמנים: מוחמד עבד אל־והאב, אום כולתום, עבד אל־חלים חאפז, פריד אל־אטרש ופיירוז, בביצועים מיוחדים; להקת מרקש אקספרס במופע בכורה - "עוֹלָה מִן הַמִּזְרָח": הצדעה לזמרות הגדולות של המוזיקה האוריינטלית, ממרוקו ואלג'יר, דרך ישראל עד לבנון ומצרים; השקת המופע "עאפאכּ" של גוסטו, זמר, כותב ומלחין מוערך ממוצא מרוקאי; "לה פלפולה גרוב" - מוזיקה עיראקית, בשילוב נגינה, ריקוד ושירים קלסיים. בין הסרטים שהוצגו היו: "סרט בורקס" - סרטה של אורית אופיר רונאל, שבמרכזו סיפור ההצלחה המסחררת של העסק המשפחתי שבו היו שותפים סבה וסבתה, שייסדו את רשת "סמי בורקס"; "אישה של בית" - סרטה של ג'יין ביבי, על החברה הגרוזינית הפטריארכלית. ההצגה "יולדות" - סיפור האמהות, מחטיפת ילדי תימן מזרח ובלקן ועד היום; "שָׁלוֹם לַזָּמִיר" – מופע המביא את מיטב השירה הפרסית הקלאסית, שכתבה הסופרת והמחזאית דליה כהן-קנוהל[21]; והתערוכה "לבי במטבח" - מחווה למטבח המזרחי[22].
אות ההוקרה של "לבי במזרח" הוענק לגילה בשארי (זמרת וחוקרת), מנשה אמיר (מומחה לענייני איראן) וד"ר מאיר בוזגלו (פילוסוף ופעיל חברתי).
2019[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסטיבל 2019 התקיים בתאריכים 24–27 ביוני. בפסטיבל הוצגו בין השאר: הצגת יחיד - ״ברוך שעשני חוּמה״ של נועם שוסטר-אליאסי, מופע מוזיקה של ברק כהן, המחזה "ז'קוב ז'קוב" (כתיבה: תמר לוין על פי ספרה של ולרי זנתי בתרגום רמה איילון, בימוי: איתי פלאוט, משחק: אוולין הגואל, מוזיקה: אבי בללי), להקת קום תרא במופע בכורה (רקפת אמסלם, אלברט סופר, מיכאל וקנין). והוצגו הסרטים: "לבנטינית" של רפאל בלולו, "אישה" (תסריט ובימוי: ישראלה שאער מעודד, עורך: אורן אדר, מוזיקה מקורית: ישי אדר), מופע משותף: "אסף אמדורסקי – רועי חסן"
אות ההוקרה של "לבי במזרח" הוענק לאמנה כנעאן (יזמת חברתית, מנכלי"ת עמותת למענך), מרינה טושיץ (מוזיקאית, נגנית עוד), ג'נט בלאי (משוררת), מיכאל אלקיים (צייר), אורנה זקן (אמנית), אסנת טרבלסי (מפיקה - יוצרת) ולעמותת עמר"ם - הכרה צדק וריפוי בפרשת חטיפת ילדי תימן, מזרח ובלקן.
2020[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2020, בעקבות מגפת הקורונה נערך הפסטיבל במהדורה מקוונת. הפסטיבל שודר בלייב בדף הפייסבוק של הפסטיבל והיה זמין לכולם ובחינם. הוא שודר מכמה מוקדים בתל אביב-יפו: התיאטרון הערבי עברי יפו, קפה שפירא, בית אחותי, ואודיטוריום אניס ביפו. בין היתר הוצגו: מופע של הזמרת רון פרץ; ההצגה 'בלוק 30' בבימויה של חנה ואזנה-גרינולד ובה סיפורם של נשות ואנשי הפריפריה; מופע בכורה של איילת אורי בניטה, מוזיקאית יוצרת בכלי הקשה ושירה; בכורה להצגה 'עיבראקית' על ילדה הנאבקת להזכיר לאמה את סיפורי תקופת המעברה; המופע 'רדיו בגדד' – שירי געגוע מעיראק של נגן הדרבוקה אביב עזרא יחד עם יוהנה ריטמולר בכינור ושירה ויניב מייזל בעוד ושירה; הסרט 'אין סנטימנטים' על הגירה מהקווקז ועוד[23].
2021[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פסטיבל לבי במזרח 2021" נערך בסוף אוקטובר 2021[24].
2022[עריכת קוד מקור | עריכה]
"פסטיבל לבי במזרח 2022" נערך בתאריכים 6–11 בנובמבר 2022[25]. במסגרת הפסטיבל הוצג המחזה "מקלט 634" שיצרה פנינה רינצלר, שנפטרה חודש לפני הפסטיבל[26].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרמן אלמקייס, להכיר את התרבות המזרחית מקרוב, באתר "העוקץ", 21 במאי 2013
- גילי איזיקוביץ, קואליציית הארגונים "לבי במזרח" הגישה תלונה נגד אביב גפן, באתר הארץ, 26 ביוני 2014
- אורלי נוי, פסטיבל "ליבי במזרח" - חגיגה של תרבות מזרחית מגוונת, עדכנית וריבונית, באתר "שיחה מקומית", 9 ביוני 2015
לבי במזרח - הכסף במערב, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:06)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעל ברדה, להביא את הקהילות המופלות לקו הזינוק, באתר "העוקץ", 7 במרץ 2014
- ^
רוויטל מדר, הדו"ח שמירי רגב צריכה לקרוא: פירורי התקציב שמקבלת התרבות הלא-אשכנזית בישראל, באתר הארץ, 3 ביולי 2015
- ^ אורלי נוי, מזרחיות אוניברסלית ומחויבות חברתית אדירה: פרידה מרונית אלקבץ, באתר "שיחה מקומית", 19 באפריל 2016
- ^ צפי סער, ”בגין של התרבות”, באתר הארץ, 17 ביוני 2013
- ^ אורלי נוי, פסטיבל "ליבי במזרח" - חגיגה של תרבות מזרחית מגוונת, עדכנית וריבונית, באתר "שיחה מקומית", 9 ביוני 2015
- ^ נעם בן זאב, המלכה ריימונד אבקסיס העיפה את האולם, באתר הארץ, 27 במאי 2013
- ^ צפי סער, הזמרות היהודיות-ערביות שחלפו מתחת למקאם, באתר הארץ, 16 במאי 2013
- ^ אילנה שזור, ה"איצ'ק" בנפרד מה"דנה", באתר "העוקץ", 25 ביולי 2013
- ^ כרמן אלמקייס, להכיר את התרבות המזרחית מקרוב, באתר "העוקץ", 21 במאי 2013
- ^ בן שלו, ממזרח נפתחה הבשורה, באתר הארץ, 21 במאי 2014
- ^ סמי שלום שטרית, אנשים כתומים עם חלומות קטומים, באתר "העוקץ", 27 במאי 2014
מאיר בוזגלו, כאב פנטום מרוקאי, באתר "העוקץ", 10 במאי 2014 מירב אלוש לברון, המפגש בין "אנשים כתומים" למבקרי הקולנוע האשכנזים, באתר הארץ, 5 ביוני 2014
- ^ נעמה ארלקי, אני הבת שלו, ושיני קהות, באתר "העוקץ", 20 במאי 2014
- ^ נעם אדרי, לצלם את עליה, באתר "העוקץ", 21 ביוני 2015
- ^ אורלי נוי, לאבד ילד במלחמה עם מצרים ולהמשיך לאהוב את המצרים, באתר "שיחה מקומית", 24 ביוני 2015
- ^ שלומי חתוכה, בלי אלוהים, בלי ממסד, בלי השגחה, באתר "העוקץ", 18 במאי 2014
- ^ טעם של סיפורים על הלשון, באתר "העוקץ", 19 ביוני 2015
- ^ אינס אליאס, מסלמסה עד מנגיסטו: האם המחאה האתיופית היא חלק מהמאבק המזרחי?, באתר הארץ, 29 ביוני 2016
- ^ אינס אליאס, הבנות שעושות מוזיקה מזרחית בלי אג'נדה פוליטית, באתר הארץ, 29 ביוני 2017
- ^ נועה בורשטיין-חדד, הפסטיבל שמנסח מחדש את המושג האמורפי תרבות ישראלית, באתר "העוקץ", 25 ביוני 2017
- ^ דודי פטימר, "זמרי קסטות": זוהר ארגוב ושימי תבורי זוכים אחרי שנים לכבוד, באתר מעריב אונליין, 17 בדצמבר 2017
- ^ אינס אליאס, ההוכחה שאין לנו מושג בתרבות של העדה הפרסית, באתר הארץ, 28 ביוני 2018
- ^ נועם שאול, "לבי במזרח": המוזיקה והקולנוע המזרחיים פורצים את תקרת הזכוכית, באתר מעריב אונליין, 25 ביוני 2018
- ^ מלכת הפסטיבל: רון פרץ עושה היפ הופ פורץ גבולות במרוקאית, באתר "Time Out ישראל", 2 בנובמבר 2020
- ^ המלצה יומית: פסטיבל לתרבות ואמנות המזרח מבית "אחותי", באתר "Time Out ישראל", 26 באוקטובר 2021
- ^ אורלי נוי, פסטיבל "לבי במזרח": התרבויות הלא-הגמוניות חיות ובועטות, באתר "שיחה מקומית", 6 בנובמבר 2022
- ^ ננו שבתאי, "מקלט 634": ההצגה האחרונה של פנינה רינצלר מציגה חוויה אחרת של תיאטרון, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2022
