פרזות החברה העירונית לשיכון ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרזות חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ
סוג חברה ממשלתית, ציבורית
מייסדים עיריית ירושלים, משרד הבינוי והשיכון
תאריך הקמה 1961
תאריך פירוק 2016
חברת אם עמידר
משרד ראשי רח' ירמיהו, פינת צבי, ירושלים, ישראל
מוצרים עיקריים בינוי, מקרקעין ושיכון
רווח 12.419 מיליון ש"ח (2012)
סך המאזן 172.897 מיליון ש"ח (2012)
אנשי מפתח גלעד בר-אדון (מנכ"ל)
עובדים 62 (2012)
 
רשות החברות הממשלתיות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרזות החברה העירונית לשיכון ירושלים בע"מ (ידועה בשם חברת פרזות או פרזות) הייתה חברה ממשלתית ישראלית שהוקמה בשנת 1961. עיסוקה העיקרי היה אכלוס וניהול יחידות דיור ציבורי וניהול בתי דיור מוגן בירושלים. בדצמבר 2016, התמזגה חברת פרזות עם חברת עמידר.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברת פרזות נוסדה בשנת 1961 על פי החלטת ממשלה מ-28 באוגוסט 1960 (החלטה מספר 546 כל/147). מטרת החברה הייתה להקים ולנהל דיור ציבורי ודיור מוגן לתושבי ירושלים כדי לחסל את משכנות העוני.[2] במהלך השנים הקימה החברה וניהלה אלפי יחידות דיור בירושלים וסביבתה.

מכירת נכסי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנות התשעים החלה החברה למכור את הדירות שברשותה. אך למרות זאת צברה הפסדים תפעולים. לפיכך הגיעו נציגי המדינה ונציגי החברה להסדר לפיו רוב הדירות שבבעלות החברה יגדרו כ"דירות בהשקעה", בעבור כל "דירה בהשקעה" שתימכר תעביר החברה למדינה 80% מהתמורה וה־20% הנותרים יופקדו בחשבון החברה כהלוואה שהמדינה העמידה לחברה. יתר הדירות הוגדרו כ"דירות מנהליות" - דירות בבעלות המדינה. משנת 2000 לא מילאה החברה את חלקה בהסדר וכל הכספים בגין מכירת "דירות בהשקעה" הופקדו בחשבונה של החברה.[3]

הפסדים תפעולים עקב מכירת נכסי החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יציאת החברה במבצעי מכר דירות לתושבי ירושלים גרמו להפחתה במספר יחידות הדיור המנוהלות על ידיה ולהקטנת היקף הכנסות החברה משכר דירה. אך עם זאת להגדלת יתרת המזומנים שברשות החברה עד לשיא של 134,258,000 ש"ח בסוף שנת 2007.[4] כספים שרובם שייכים למדינה.

היקף הכנסות החברה ירד מ 12,179,000 ש"ח בשנת 2006 ל 7,689,000 ש"ח בשנת 2008, בו נרשם לחברה הפסד תפעולי שנתי של 4,447,000 ש"ח שכתוצאה הוביל לשחיקה של יתרת המזומנים שברשות החברה ל 130,135,000 ש"ח בסוף שנת 2008.[4]

פירוק חברת פרזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנסיבות שנוצרו, בהן אין לחברה פעילות משמעותית והפסדי התפעולים מובילים לשחיקה של יתרת המזומנים שברשות החברה, החליטה הממשלה להביא לפירוק מרצון של החברה, במסגרתו יפעל המפרק שתמנה החברה, להעברת ניהול הדיור הציבורי וכל הקשור בכך וניהול הדיור המוגן לאחריות עמידר או עמיגור המתמחות בנושא: לעמידר 50,000 יחידות דיור ציבורי, מתוכן 3,000 בירושלים ומנוהלות על ידי הסניף הירושלמי של עמידר. בנוסף, יש לעמידר 46 בתי דיור מוגן בפריסה ארצית. חברת עמיגור מנהלת כ-13,000 יחידות דיור ציבורי בפריסה ארצית. בסוף שנת 2009 נותרו לחברת פרזות רק 750 דירות. נוסח החלטת הממשלה:

  • לפעול לסיום תפקידה של החברה באכלוס יחידות הדיור הציבורי בירושלים ולהעבירו לידי משרד הבינוי והשיכון (להלן – "תפקיד האכלוס").
  • העברת הפעילות לעמידר או לעמיגור והעברת תפקיד האכלוס למשרד הבינוי והשיכון כאמור בהחלטה זו ייעשו כך ששניהם יושלמו בעת ובעונה אחת במועד אחד.
  • לפעול להעברה ומכירת כל נכסיה וזכויותיה מאיזה סוג או מין שהוא של החברה ולתשלום חובותיה, כפי שתיקבע ותורה למפרק, מעת לעת, האספה הכללית של החברה.
  • להעביר את עודפי הפירוק, ככל שיהיו בהתאם למפורט בהחלטה זו
  • סכום של 60.7 מיליון ש"ח מתוך הסכום הכולל של חוב החברה למדינה בסך של 101.5 מיליון ש"ח, על-פי הדו"חות הכספיים של החברה לשנת 2008, יועבר לתקציב משרד הבינוי והשיכון אשר יקצה את כל הסכום האמור לטובת פרויקטים שונים בתחום הדיור הציבורי בירושלים, לאחר התייעצות עם עיריית ירושלים.
תקציב המדינה - חוק ההסדרים 2010/09 - פירוק חברת פרזות:חוברת א':עמוד 201[3]

בשל התנגדות שרים נמשכה ההצעה והחברה המשיכה לפעול.[5]

בשנת 2010 יתרת המזומנים שברשות החברה ירדה ל 120,000,000 ש"ח.[6]

בינואר 2012 אישרה עיריית ירושלים סופית את פירוק חברת "פרזות". ושהכסף שבקופתה יועבר לעירייה ויופנה לטובת הדיור הציבורי בעיר. במסגרת ההחלטה מבנה תיאטרון פרגוד יהרס ויבנה במקומו בניין מגורים.[7]

בתחילת 2015 הוציא בג"ץ צו על תנאי הדורש מעיריית ירושלים וממשלת ישראל לנמק מדוע הפירוק לא ייעשה "כך שהכספים המצויים בקופתה של המשיבה 3 והתקבלו ממכירת דירות ציבוריות יהיו לרכישת דירות לדיור הציבורי בלבד?".[8][9]

בספטמבר 2017 הושלם מהלך מיזוג פרזות עם עמידר, כאשר פרזות תקלוט אליה עובדי עמידר, יחד עם רכישת 94 דירות חדשות לזכאי הדיור הציבורי - שאיפשרה את המיזוג. [10]

החלטת ועדת שרים לענייני הפרטה בעניין החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאריך 22/11/15 החליטה ועדת שרים לענייני הפרטה על העברת אחזקות המדינה בחברת פרזות – חברה ממשלתית עירונית לשיכון ירושלים בע"מ לידי עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (החלטה מס' מח/4). העברת מניות החברה הושלמה בנובמבר 2016, והחל מאפריל 2017 לקוחות הדיור הציבורי של "פרזות" מקבלים את השירותים ישירות מחברת עמידר.

פרשת סגירת תיאטרון פרגוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון פרגוד שפעל במשך 35 שנים במבנה בבעלות החברה ונסגר כדי להפוך למבנה של עשר יחידות מגורים

תיאטרון פרגוד היה מוסד תרבות רב-תחומית ותיק בירושלים, שנוסד בשנת 1969 על ידי האמן ואיש התיאטרון אריה מארק. בשנת 1972 עבר למבנה בפינת הרחובות בצלאל וניסים בשכונת נחלאות, בו פעל מאז. במרתף הבניין היה חלל דמוי מערה, ששימש בעבר כבור מים, כחמאם טורקי וכאורווה; בקומה מעל היו משרדי התיאטרון, ובה גם התגורר אריה מארק. אריה שיפץ את המבנה במו ידיו במשך כשנה וחצי והפך את החלל לאולם הופעות.[11]

בשנת 1973 רכשה את מבנה התיאטרון חברת פרזות, כחלק מתוכנית לשינוי פני שכונת נחלאות, שכללה הריסת בתי השכונה העתיקים ובנית שיכונים חדשים, כשהמבנה של פרגוד היה חלק ממנה. בשנת 1975 דרשה החברה ממארק לפנות אותו אך ההריסה נמנעה בעקבות התערבותו של טדי קולק, ראש העיר דאז. בשנת 1977 הוצא צו פינוי שגם הוא לא בוצע בגלל התערבותו של טדי קולק. בסופו של דבר אריה מארק קיבל אישור להשתמש במבנה.

עיריית ירושלים בתקופת טדי קולק הייתה מעוניינת בהמשך הפעילות התרבותית של תיאטרון פרגוד, ואף סיפקה תמיכה תקציבית למקום במשך מספר שנים.

בשנת 2000 החליטה חברת פרזות להפעיל את צו הפינוי שהוצא לתיאטרון 23 שנה לפני כן והוקפא מאז, לפני שתחול עליו התיישנות, כדי לבנות במקומו בניין דירות.

בראיון לעיתון מעריב אמר מנכ"ל חברת פרזות דאז אברהם סימן טוב:

הבניין הזה הוא כתם מכוער בלב השכונה ששופצה להפליא. חוץ מזה, מדובר בנכס ששוויו מיליון וחצי דולר, ויכול להפוך למבנה של עשר יחידות מגורים. אני, כמנכ"ל חברה ממשלתית, לא יכול לוותר על סכום כזה על דעת עצמי לטובת אדם פרטי. אם משרד התרבות או עיריית ירושלים רוצים לממן את הישארות התיאטרון ­ אין לי בעיה. אבל מההתרשמות שלי, כל הגורמים כבר הבינו מזמן שהצדק איתנו.

בשנת 2003 פנה אריה מארק לבית המשפט העליון בבקשה לביטול הצו. בשנת 2005 התיאטרון נסגר על פי החלטת השופטת איילה פרוקצ'יה (רע"א 1764/03).[12]

נכון לשנת 2017 דבר לא נעשה עם מבנה התיאטרון או מבנים נוספים סמוכים בבעלות חברת פרזות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫יעל דראל‏, חברת פרזות התמזגה עם עמידר: 100 דירות יירכשו בירושלים, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בדצמבר 2016‬
  2. ^ רפאל אלדור, מתחילים בבניית שכונה חדשה בגבעות מנחת, מעריב, 10 במרץ 1965
    שיכון וסיוע לנזקקים, מעריב, 29 באוקטובר 1965
  3. ^ 3.0 3.1 תקציב המדינה - חוק ההסדרים 2010/09 - פירוק חברת פרזות:חוברת א':עמוד 201
  4. ^ 4.0 4.1 ‫פרזות החברה העירונית לשכון ירושלים בע”מ‬, באתר רשות החברות הממשלתיות
  5. ^ צבי לביא, נדחתה הצעת האוצר להפריט את חברת "פרזות" לדיור ציבורי בי-ם, באתר ynet, 22 בספטמבר 2009
  6. ^ האם חברת הדיור הציבורי פרזות הגיעה לסוף דרכה? עמרי מניב, 23/6/2010, מעריב
  7. ^ עיריית י-ם אישרה: חברת "פרזות" תפורק, תיאטרון פרגוד ייסגר מאיה הורודניצ'אנו, 6/1/2012 8:15, מעריב
  8. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:פס"ד עליון

    פרמטרי חובה [ עותר, משיב ] חסרים
    בג"ץ 3188/14
  9. ^ מוטי בסוק, המדינה ועיריית ירושלים מעכבות רכישת דירות לדיור הציבורי, באתר TheMarker‏, 5 בפברואר 2016
  10. ^ עומר כביר, חברת הדיור הציבורי פרזות מוזגה עם עמידר, באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2017
  11. ^ שי להב, מסך אחרון לפרגוד, באתר nrg‏, 8 בספטמבר 2000
  12. ^ שמואל דקלו, ‏העליון אישר לפנות את תאטרון פרגוד מהבניין בו הוא פועל 25 שנה, באתר גלובס, 19 במאי 2005