קנטו (סיציליה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קנטו (כפר)
Canneto
מדינה איטליהאיטליה איטליה
מחוז סיציליהסיציליה סיציליה
נפה מסינה
גובה 35 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 154 (2010)
קואורדינטות 38°01′12″N 14°23′21″E / 38.02°N 14.38903333°E / 38.02; 14.38903333 
אזור זמן UTC +1
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קַנטוֹאיטלקית: Canneto, או לעיתים גם Canneto di Caronia) הוא כפר קטן בן פחות מ-200 תושבים (נכון ל-2017) הנמצא ליד העיירה קרוניה (Caronia) שבמחוז מסינה, בצפון סיציליה. פירוש השם "קנטו" באיטלקית הוא "סבך קנים".

הכפר התפרסם בשל שורת בעירות ספונטניות מסתוריות שאירעו בו החל מדצמבר 2003.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר ממוקם בצפונה של סיציליה, לחוף הים הטירני, על הכביש המהיר 113, מסינה - פלרמו - טרפאני. הוא מרוחק כ-10 ק"מ מן העיירה קרוניה, כ-105 ק"מ מפלרמו וכ-125 ק"מ ממסינה. מסילת הברזל מסינה - פלרמו חוצה את הכפר, אך הרכבת אינה עוצרת בו.

הבעירות הספונטניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירועי 2005 - 2003[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר התפרסם לראשונה בשל סדרה של כ-400 בעירות ספונטניות לכאורה, שהתרחשו בו ללא הסבר נראה לעין, במהלך מספר חודשים, מסוף דצמבר 2003 עד מרץ 2004[1]. בין השאר דווח על 92 התלקחויות של מכשירי חשמל ביתיים, שגרמו לשריפות בבתים, כאשר חלק מהמכשירים התלקחו למרות שלא היו מחוברים לרשת החשמל. לאחר מכן, החלו לעלות באש גם מזרנים שהיו בהם קפיצי מתכת, כיסאות, מעטה הבידוד של צנרת החשמל, צנרת המים, מכוניות, ושורה ארוכה של חפצים נוספים, בדרך כלל, אף כי לא תמיד, כאלה שחלק לפחות ממרכיביהם, מתכתי. ב-5 בפברואר 2004 הורה ראש עיריית קארוניה, בתיאום עם גופי ההגנה האזרחית על פינוי תושבי הכפר למלון בסמוך לעיירה.

השריפות שככו לזמן מה, אך ב-16 במרץ החלו שוב, כאשר הפעם נוספו להן גם תופעות כמו "השתוללות" פתאומית של מצפנים, התרוקנות פתאומית של מצברים וסוללות, הפעלה פתאומית ספונטנית של מערכת הנעילה המרכזית של כלי רכב, צלצולי טלפון נייד ללא שיחה, ועוד. חלק מהתופעות אירעו לנגד עיני הכבאים, השוטרים ושאר הגורמים הרשמיים, כמו גם עיתונאים ומדענים שהגיעו לכפר לצורך בדיקת וסיקור האירועים. חלקן צולמו ממש בעת התרחשותן.

אירועי השריפות שככו שוב והפעם למשך מספר חודשים, עד כדי כך, שביוני 2004 שבו התושבים לבתיהם. אלא שאז, באוקטובר 2004 החלו שוב אירועי שריפות, שהיו מלווים גם בפיצוצי צינורות מים ביתיים. התושבים פונו שוב מבתיהם, והפעם נמשכה היעדרותם עד יוני 2005.

השערות וניסיונות הסבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנטו נמצאת במרחק של 55 קילומטרים ממערב להר הגעש אטנה, השוכן במזרח סיציליה, וכן מדרום מערב להרי הגעש סטרומבולי ווולקנו באיים הליפאריים. סיציליה כולה חוותה רעידת אדמה במגניטודה של 5.6 בשנת 2002 שגרמה לנזק כבד בפלרמו. עובדות אלה העלו את החשד שמקורן של השריפות בפעילות געשית או סייסמית כלשהי.

באופן ספציפי יותר היה מי שהציע שמקור התופעות ב"סתימה" בהר הגעש אטנה, הגורמת לזעזועים ולתופעות שאירעו בקנטו. על פי ההסבר, ייתכן שבאותה רעידת אדמה שפגעה בפלרמו כשנה לפני האירועים בכפר, או אולי בלי קשר אליה נסתם לוע הר הגעש בגוש לבה מוצק, דבר שגרם ללבה שבתוכו לזרום לכיוונים שונים, קילומטרים רבים מתחת לפני האדמה, לרבות מתחת לכפר. הלבה שזרמה מתחת לכפר פלטה מן הסתם גזים בעירים שונים, או אולי "ענן חשמלי", אשר גרמו לבעירות הספונטניות של חומרים דליקים בכפר[2].

השערה אחרת, דומה במקצת תלתה את הסיבה לאירועים בהצטלבות של קווי שבר גאולוגיים המצויה מתחת לכפר. הוכחה אפשרית לכך הוצעה מהימצאותן של בועות מים המשתחררות על קרקע הים סמוך לכפר, לדברי צוללים באזור.

טכנאים של חברת האנרגיה "אנל" (ENEL), המספקת את החשמל לכפר, יחד עם טכנאי תקשורת בחנו את כבלי החשמל והתקשורת בכפר, אך לא מצאו משהו שיסביר את ההתלקחויות. כן התגלה, שהכבלים נחרכו מן החוץ פנימה, ולא מבפנים החוצה כפי שהיה קורה אילו מקור ההתלקחות היה הכבלים עצמם. מכל מקום, בשל החשש כי השריפות אירעו כתוצאה מבעיות ברשת החשמל נותק הכפר מן הרשת, אך השריפות לא פסקו וגם ההסבר הזה נשלל. עם זאת, ההסבר התולה את התרחשותן של השריפות באירועים אלקטרומגנטיים הביא לכך שהומלץ להרחיק מסביבת הכפר את פסי הרכבת, להחליף את מיקומם של כבלי החשמל ולתקן את כל המערכות החשמליות מעל ומתחת לקרקע באזור הכפר. כל ההמלצות בוצעו, אך התופעה נמשכה.

הסבר בהקשר דומה, כי סערות שמש גרמו להתפרקויות חשמליות שהביאו לשריפות נשלל אף הוא.

הסבר אחר ניסה להיתלות ולקשור את התופעות הללו בכדורי אש, שתושבים בכפר טענו שראו עולים כביכול מהים, סמוך לתחילת האירועים בכפר עצמו.

ניסיון הסבר נוסף הגיע מויצ'נצה, ליד ונציה, שם אירעו ב-1989 אירועים דומים, כמו התלקחויות של לוחות חשמל והבהובים של אורות מכוניות. הטענה הייתה שמקורן של התופעות שם היה במחנה צבאי של נאט"ו, הנמצא ליד העיר. הטענה הזו המשיכה וגרסה שנעשה על ידי נאט"ו שימוש בתדר שהשפיע על הסביבה. אחרים טענו שמקור השריפות הוא בניסויים סודיים של צבאות באזור, מכיוון שאוניות של ברית נאט"ו ושל צי ארצות הברית נוהגות לקיים אימונים נרחבים בים הטירני. לפי טענה זו, ממשלת איטליה טייחה את הפרשה, ומכיוון שהדו"ח המלא לא נחשף לא ניתן לגלות את האמת. אחת מן הראיות לכאורה לכך שמקורן של השריפות הוא בפעילות צבאית, נסמכה על תקרית שבה התרסק מטוס נוסעים אל הים הטירני ביוני 1980 וכל נוסעיו נהרגו. בית המשפט העליון באיטליה פסק שסיבת ההתרסקות הייתה טיל שנורה ממטוס צרפתי, כלומר פעילות צבאית, ומכאן לפי השערה זו, שגם מקורן של השריפות בקנטו בפעילות צבאית. מעבר לעובדה שמדובר בתאוריית קשר, היא אף נשללה לחלוטין כשהסתבר שקיים דו"ח מיוחד מאוגוסט 1932, שהוזמן על ידי הצי האיטלקי ושמצא חריגות אלקטרומגנטיות מוזרות, הבאות מכיוון זהה בים, מצפון לכפר, כבר אז, כשכלי נשק מוזרים שכאלה וניסויים צבאיים סודיים מסוג זה וודאי לא יכלו להיות קיימים וגם ארגון נאט"ו עדיין לא נוצר.

עוד השערה הזכירה מאמר שהתפרסם ב-1932 בכתב עת מדעי איטלקי, ובו ראיה לכאורה לקשר בין האירועים בקנטו לישויות חוצניות. למעשה, המאמר מזכיר תופעות של שדות מגנטיים וגיאומגנטיים באיטליה ותו לא.

ולבסוף, כרגיל במקרים מעין אלה, היו מי שטענו שמדובר במעשי שטן[3] והסברים מיסטיים נוספים.

חקירות ממשלתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנטו, קרוניה

ב-11 בפברואר 2004 הורה התובע המחוזי על פתיחת חקירה פלילית סביב אירועי השריפות. זו בחנה כיוונים שונים אך לא גילתה דבר.

ב-29 באפריל 2005 מינתה ממשלת איטליה צוות מחקר רב תחומי חדש לבחינת התופעות בקנטו[4]. הצוות כלל כימאים, פיזיקאים ומומחים לגיאומגנטיקה, ופעל בשיתוף פעולה עם חיל האוויר האיטלקי, הצי האיטלקי, המשטרה האיטלקית, חברת האנרגיה ENEL, משרד התקשורת האיטלקי, חברות הרכבת והמוסד הלאומי לגיאופיזיקה ווולקנולוגיה של איטליה. את פעולת הוועדה ריכז נציג של גוף ההגנה האזרחית של סיציליה.

הצוות בחן לא רק את קנטו אלא את כל האזור, במטרה לגלות גורמים טבעיים או מלאכותיים שעלולים להשפיע על האזור. הופעלו טיסות צילום במטוסים צבאיים מעל האזור, וכן טיסות מסוקים שנשאו ציוד לגילוי שדות אלקטרומגנטיים, מכשירי מכ"ם לסריקת האזור, ומיכשור לגילוי אותות רדיו. ספינת מחקר הפליגה לאורך החוף, ונשאה ציוד לבדיקת ההרכב הכימי של מי הים והשדה המגנטי.

במהלך עבודת הצוות לא התרחשו שריפות בעיירה, אך מחוץ לכפר, על ההרים הסמוכים, נמצאו שתי חלקות עשב שרופות, שנראו בצילום אווירי כאילו הן מחוברות בקו ישר מהים, דרך הכפר אל ההרים. השערת החוקרים הייתה כי פרץ של גלים אלקטרומגנטיים עבר דרך הים, אחריו דרך העיירה ואז המשיך אל ההרים הסמוכים. תופעות מוזרות אחרות בהן נתקל הצוות: להבי רוטור שנפגעו מסיבה לא ברורה; גופים לא מזוהים שנראו בשמיים; אורות מעל הים ואורות שנעו במבנה מן הים ליבשה.

שלל תצפיות אלה זכה לכיסוי נרחב בכלי התקשורת והיו שכינו אותן עב"מים. על פי דיווח בגרדיאן כל האירועים התמקדו בשטח מלבני של 350 מטר על 70 מטר, המשתרע בתוך הכפר, בין קו החוף לבין מסילת הברזל ממסינה לפלרמו, העוברת במרכז הכפר (בכפר עצמו כאמור לעיל, אין תחנה)[5].

באביב 2007 הופסקה עבודת הצוות, מסיבות ביורוקרטיות ותקציביות. היא חודשה למשך זמן קצר בחורף שלאחר מכן, לצורך גיבוש המסקנות והעיקרית שבהן הייתה שאין סיבות טבעיות שניתן לייחס להן את השריפות, וכי מקורן כנראה מלאכותי. הן נגרמו לפי המסקנות הללו על ידי פעימות אלקטרומגנטיות רבות עוצמה, שהגיעו מהים, כאשר הגורם לפעימות הללו הייתה מערכת טכנולוגית תעשייתית כלשהי, אין להוציא מכלל אפשרות מערכת נשק אלקטרומגנטי. הדו"ח לא פירט מה מקורה של מערכת זו ומי עומד מאחוריה.

אנשי אקדמיה שהגיבו למסקנה זו אמרו שהיא חסרת משמעות, שכן ישנם מקורות רבים לקרינה אלקטרומגנטית, אך קרינה בעוצמה שתוכל ליצור שריפות יכולה לנבוע רק מקרינת לייזר רבת עוצמה. גם במקרה כזה, טענו המבקרים, היה הגיוני יותר שהשריפות תהיינה מחוץ לבתים ולא בתוכם, כפי שאירע.

הצוות לא פרסם את הדו"ח שלו, לטענתם כדי למנוע ספקולציות ומניפולציות בתקשורת, אך ב-2007 פרסם עיתון באיטליה חלק מהדו"ח שהודלף. על פי פרסום זה הייתה מסקנת הוועדה כי ההסבר הסביר היחיד הוא שהשריפות נגרמו על ידי חוצנים, משום שמדובר בפליטות אלקטרומגנטיות רבות עוצמה שלא נגרמו בידי אדם והגיעו לרמה של 12 עד 15 ג'יגה ואט[6] מסקנה לכאורה זו זכתה לפרסום רב[7].

ב-2008 החליט התובע המחוזי על סגירת התיק בנושא השריפות, וסיבתן יוחסה באופן סתמי ל"קרינה אלקטרומגנטית לא ידועה"[6].

אירועי 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוב לעשר שנים לא התרחשו בכפר אירועים חריגים עד שביולי 2014 התחדשו לכאורה השריפות. עוצמתן הפעם הייתה רבה יותר ובתוך 18 שעות אירעו 48 התלקחויות בתוך הבתים, והתושבים נאלצו לישון בחוץ. חשד שמדובר באירועים של קצר חשמלי, נראה לא סביר מכיוון שלאחר האירועים ב-2004 הוחלפה, כל תשתית החשמל בכפר. בסוף אוגוסט שוב פונו התושבים ואילו אירועי השריפה נמשכו עד כדי 50 שריפות בכל לילה.

הקרביניירי, כוח המשטרה הצבאית האיטלקי (המבצע גם תפקידי שיטור אזרחיים) החל לבחון את העניין והציב ארבע מצלמות זעירות ברחבי הכפר, שצילמו את הרחוב היחיד בו, לרבות הבתים שסביבו 24 שעות ביממה, למשך שמונה חודשים. הצילומים הראו בבירור שניים מתושבי הכפר, אב ובנו, המבצעים מעשי הצתה - בסך הכל תיעדו המצלמות יותר מ-40 אירועים כאלה. לדעת חוקרי הקרביניירי מטרת ההצתות הייתה פרסום: למשוך תשומת לב תקשורתית לכפר. חוקרי המשטרה גם הקליטו בסתר שיחות טלפון בין המציתים, שבהן שוחחו על ניסיון לקבל פיצוי על השריפות ולהעלות את העניין התקשורתי, כמו גם על דרכים להצית את השריפות[8].

פענוחם של אירועי 2014 בניגוד לאירועים עשר שנים קודם לכן הותיר את הדעות חלוקות: האם המציתים מ-2014 אחראים גם לגל השריפות הראשון, או שמא מדובר בחיקוי בלבד, שכלל אינו מעיד על המקור.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]