שקוף (מיזם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שקוף (אתר אינטרנט))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו פרויקט 100 ימים של שקיפות
Internet-news-reader.svg שקוף
מרכזן
סוג יומי
תדירות יומי
סוגה עיתונות חוקרת
שם במקור שקוף
פורמט דיגיטל
מו"ל גיוס המונים-ציבורי
בעלים ציבורי
מנכ"ל ניר בן צבי
עורך תומר אביטל
נוסד 2018
שפה עברית
מדינה ישראלישראל  ישראל

"שקוף" הוא מיזם שהוקם על ידי העיתונאי תומר אביטל, ופועל לקידום שקיפות וצמצום שחיתות במסגרת פעילות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת בישראל. עבודת המיזם מתמקדת בביצוע תחקירים והפעלת חוקרים פרטיים על מנת לקדם שקיפות, לחשוף אינטרסים סמויים וקשרי הון-שלטון. המיזם מפרסם מידע על חברי הכנסת מכל קצות הקשת הפוליטית[1].

שקוף מהווה מיזוג בין המיזמים "100 ימים של שקיפות" ו"קרן התחקירים", אשר פעלו כגופים נפרדים עד שנת 2018.

לאחר השלמת המהלך, מתמקד שקוף בעיתונות חוקרת, ופועל במודל כלכלי של בעלות המונית ישירה ומלאה של תומכי המיזם, ובמודל מדיניות של התבססות על הצבעותיהם לבחירת נושאי התחקיר של המיזם.

אופי המיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחורי הקמת שקוף עומד חזון לבניית כלי תקשורת אשר איננו תלוי כלכלית או פוליטית בגורמים אשר עלולים להשפיע לרעה על תוכן הסיקור העיתונאי[2]. נושאי הסיקור הם בעיקרם בתחום החברתי-כלכלי ומתמקדים ב"חיזוק הדמוקרטיה, מנהל תקין, הגברת השקיפות השלטונית ומלחמה בשחיתות"[2].

שקוף מבצע תחקירים וסיקור שוטף בנושאים הנבחרים בידי הציבור - אנשים פרטיים התומכים באופן חודשי קבוע ומשמשים "מוציאים לאור" - בשיטה של הצבעה ישירה על נושא או מושא התחקיר[3].

תפיסת היסוד של שקוף כלפי עולם העיתונות דומה לזו של לובי 99 כלפי עולם השדלנות - וגורסת כי יש להביא את קולו של הציבור אל עולם העיתונות כדי שזו תמלא נאמנה את תפקידה במשטר דמוקרטי ("כלב השמירה של הדמוקרטיה").

מודל כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שקוף ממומן במלואו בידי תומכים פרטיים המצטרפים בתשלום חודשי קבוע. סכום התמיכה משתנה בין תומך לתומך ומוגבל ב-1000 ש"ח לחודש, כדי למנוע היווצרות תלות כלכלית בתומך בודד[4]. כל תמיכה מעניקה זכות הצבעה אחת להכוונת העבודה העיתונאית, ללא קשר לגובה התמיכה החודשית (לפי עיקרון אדם אחד, קול אחד (אנ')).

נכון לחודש יולי 2018, ישנם למעלה מ-1,400 תומכים קבועים המשקיעים במצטבר כ-60,000 ש"ח בחודש.

מטרות היסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עיתונות עצמאית המבוססת על תחקירי עומק בנושאים חברתיים-כלכליים.
  • חיזוק הדמוקרטיה על ידי עירוב הציבור בעבודה העיתונאית ועידוד מנהל תקין, הגברת השקיפות השלטונית ומלחמה בשחיתות.
  • התבססות כלכלית בלעדית על תמיכה ציבורית בסכומים קטנים.
  • עידוד שקיפות דרך דוגמה אישית: חשיפת מאחורי הקלעים של פעילות שקוף באופן נרחב ככל הניתן לציבור, גם בפן העיתונאי וגם בפן המנהלי (כך לדוגמה חשוף התקציב המלא של הארגון בגיליון ציבורי המתעדכן באופן חודשי[5]).

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיזם החל לפעול בשם "מאה ימים של שקיפות" משנת 2014, ופעל למען שקיפות על ידי הצגת קשרי ההון-שלטון, פגישות מיומני חברי הכנסת, מידע המרמז על אפשרות לניגוד ענייניים בין פעילות חברי הכנסת וחייהם האישים וסוגיות שקיפות נוספות. המיזם הוקם בעזרת מימון המונים באתר הדסטארט[6], אשר ביקש לגייס 100,000 ש"ח כדי לקדם את נושא השקיפות. מטרתו המקורית של המיזם הייתה לשלוח חוקרים פרטיים בעקבות חברי הכנסת במטרה לחשוף את יומן הפגישות שלהם ודרכו את קשרי ההון-שלטון. המיזם הושק במהלך "מבצע צוק איתן" והצליח לגייס כמעט 60% יותר מהסכום המבוקש.

תחילת המיזם נדחתה במספר חודשים בעקבות פיזור הכנסת, עד להתכנסות הכנסת מחדש לאחר הבחירות. בהמשך, אסטרטגיית המיזם שונתה והורחבה לתקופה העולה על 100 הימים המקוריים. בשנת 2017 יזם המיזם קמפיין מימון המונים נוסף בשם "88 ימים של פגרה" כדי לממן את המשך פעילותו, עם דגש על הגברת השקיפות על פעילות הח"כים במהלך הפגרה הארוכה מהכנסת[7].

לאורך שנות פעילות המיזם יצר שיתופי פעולה עם מיזמים משלימים. בשנת 2018 התאחדו המיזמים "מאה ימים של שקיפות" ו"קרן התחקירים" תחת "שקוף", ושונה המודל העסקי של המיזמים למימון קבוע של תומכים שקובעים את פעילות הארגון.

לצורך פעילותו המיזם משתמש בכלים עיתונאיים מגוונים כגון מקורות, חוקרים פרטיים, בקשות חופש מידע, סטטיסטיקות של הצבעות וחשיפת נתונים על ידי נבחרי הציבור וניתוח מאגרי מידע שלטוניים. המיזם שוכר שירותים של משרדי חקירות לאיסוף מידע וקידום שקיפות, וכן מפעיל מערך מתנדבים על מנת לקדם את מטרות המיזם. המיזם דוגל בשקיפות ומציג את כל הוצאותיו ברשת האינטרנט[8].

פעילות "100 ימים של שקיפות" לפני איחוד המיזמים ל"שקוף"[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מסוף שנת 2014, טרם האיחוד תחת "שקוף" בשנת 2018, עסק מיזם "100 ימים של שקיפות" בפעילות רבה:

  • חשיפת בעלי היתרי כניסה לכנסת - בשנת 2015 המיזם פעל, בשיתוף פעולה עם התנועה לחופש המידע, על מנת לחשוף את רשימת בעלי היתר קבוע למשכן הכנסת. העתירה בעניין זה התקבלה ורשימת בעלי היתר קבוע לכנסת פורסמה לראשונה[9][10].
  • מיפוי והגברת שקיפות הח"כים - יצירת "מיפוי הח"כים השלם" הראשון מבחינת שקיפות: מי הח"כים שמוכנים לחשוף בפני הציבור את המידע האישי שלהם שעלול להיות רלוונטי להחלטות שונות בתפקידם[11]. בהמשך לכך חשיפת "חברי הכנסת ה-20 בראי השקיפות" - טבלה המרכזת מידע ומתארת את מידת השקיפות של חברי הכנסת מבחינת הצהרת הון, נדל"ן, הצבעה על חוקי שקיפות, תורמים בולטים לח"כ, מקורבים לח"כ, יועצים לח"כ, חברים, הסכמי ניגוד עניינים ועוד. נכון לשנת 2016, למעלה ממחצית מחברי הכנסת חשפו עם המיזם את הצהרות ההון שלהם (פירוט נכסים פרטיים)[12].
  • חשיפת תקציבי קשר עם הבוחר של הח"כים - חשיפת הוצאות חברי כנסת מתוך תקציב הקשר עם הבוחר לשנים 2015[13][14], 2014[15] ו-2013[16].
  • חשיפת נכסי ח"כים - חשיפת נכסיהם של יאיר לפיד[17],  חיים כץ[18], אריה דרעי[19], נחמן שי ואחרים.
  • חשיפת נוכחות ח"כים - חשיפת נוכחות חברי כנסת במשכן הכנסת על פי שעות בטבלה השוואתית[20].
  • חשיפת שימוש מוגזם לכאורה בימי חופש של הח"כים - חשיפת נתוני ח"כים אשר טסו לחו"ל על חשבון ימי עבודה במליאה, במקום לחכות לפגרה[21].
  • הנגשת מידע פוליטי חיוני לציבור - הנגשת מידע דוגמת הסכמי ניגודי עניינים במשרדי הממשלה, הוצאות הח"כים, קשריו של רה"מ עם יצחק תשובה והפגישות הרבות ביניהם[22], תחקיר על גניזת חוק הפרוות בו היו מעורבים לוביסטים[23], הסעיף המאפשר לשרים לקבל שכר מלא על יום אחד (חלק מהשרים השיבו אותו לאחר החשיפה), חשיפת הסכמים סודיים בקק"ל, הקלטות בתקופת הבחירות של משה כחלון ומנואל טרכטנברג, תחקיר מקיף על מרצ, כתבה על קשרים של ח"כ שרן השכל לתאגידים במשק[24] ורבים אחרים. במסגרת המיזם אביטל מפרסם פינות וידאו הומוריסטיות במטרה להנגיש את המנגנון השלטוני[25].
  • שינוי עמדת מבקר המדינה לגבי חסימה ברשתות החברתיות - מבקר המדינה אימץ את המלצות המיזם להחלת כללים ברורים לחסימת אזרחים ברשתות החברתיות על ידי פוליטיקאים וכן לגבי הסתרת פגישות והוצאות מתקציב המדינה[26].
  • השפעה על ח"כים לשתף יומנים עם הציבור - כ-30 ח"כים חושפים את יומני הפגישות הציבוריים שלהם[27].
  • השקפה לציבור של פלטפורמת קבלת החלטות ממשלתיות - אתר "המעטפה", שבעבר היה משמש לקבלת החלטות ממשלתיות באופן שעוקף לכאורה את יכולתם של חברי הכנסת לפקח על כך או אף לדעת על כך, הפך פומבי בעזרתו של המיזם[28].
  • השפעה על שרים לחשוף את הצבעתם בוועדת שרים לחקיקה - המיזם הוביל לפתיחת אתר "ועדת שרים פתוחה" בה מתבקשים שרי וועדת השרים לענייני חקיקה לחשוף את הצבעותיהם בוועדה בצורה וולנטארית[29]. בממשלה ה-34 חשפו ברוב המקרים את הצבעתן למיזם 2 שרות, והן איילת שקד וגילה גמליאל[30], ובחלק מההצבעות גם אבי גבאי[31].
  • כתבי צל לח"כים - בשנת 2018 מינה המיזם "כתב צל" המסקר באופן צמוד במשך מספר שבועות את חבר הכנסת מיקי זוהר. לאחר מכן מונה כתב צל לחברת הכנסת ציפי לבני[32].

פעילות "קרן התחקירים" לפני איחוד המיזמים ל"שקוף"[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן התחקירים הוקמה כמיזם עיתונות חוקרת, במודל ראשוני אשר מזכיר את המודל של שקוף[33]. לפני שהתאחדה הקרן אל מיזם שקוף, בצעה כמה תחקירים ומיזמים, ביניהם תחקיר על הסכם הסחר טיס"א[34], אשר עורר שיח ציבורי בנושא ואף הוביל לדיון בכנסת בנושא[35], וכן תחקיר על בכירי המשרד להגנת הסביבה שעוברים לעבוד בחברות אשר יוצרות לכאורה ניגוד עניינים עם תפקידם הציבורי[36].

פעילות המיזם תחת "שקוף"[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר איחוד המיזמים בשנת 2018, החל שקוף בגיוס כספים מהתומכים ובהשקת מיזמים שונים אשר נבחרו על ידי התומכים.

  • תחקירים - פרסום תחקירים העוסקים בתופעת השדלנות בישראל[37], בקניית כתבות שיווקיות בעלות חזות עיתונאית[38] ובקניית מצביעים[39].
  • מועמדים מוניציפליים מתחייבים לשקיפות - מיזם "עירייה שקופה" אשר גרם למועמדים לראשות העירייה בבחירות של 2018 להתחייב לשקיפות שלטונית מוניציפלית[40][41][42].
  • רשימת מועמדים מוניציפליים שהסתבכו בפרשיות חוק - בניית רשימה, בשיתוף הציבור, של מועמדים לראשות העירייה בבחירות לרשויות המקומיות של 2018, שנמצאים תחת חקירה פלילית או חשד פלילי, או כאלו שהורשעו בעבר בעבירות שרלוונטיות לתפקיד מוניציפלי[43].
  • הנגשת דו"ח מבקר המדינה - הנגשת דו"חות מבקר המדינה לציבור הרחב בפישוט מונחים טכניים[44].
  • אביר השחתת השלטון - המיזם עורך אחת לשנה משאל בקרב עוקביו כדי להכריז על בעל התפקיד הציבורי שהסב לכאורה את הנזק הרב ביותר בכל הנוגע לשחיתות שלטונית. מטרת מהלך זה הוא להגביר את המודעות למעשים הלא כשרים לכאורה של אותם אנשי ציבור, והשם ניתן בקריצה לאות "אביר איכות השלטון" המוענק מדי שנה על ידי התנועה לאיכות השלטון[45].

מיזמים משלימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות שקוף מפעיל במקביל כמה מיזמים משלימים שמטרתם לחזק את הקשר בין המיזם לקהילה.

  • פודקאסט "שקוף" - המיזם הפעיל פודקאסט בשם "שקוף" המתאר כיצד פועל המנגנון השלטוני[46].
  • הסרגל - דף פייסבוק שמטרתו לפרגן לאנשי ציבור כאשר אלו פועלים למען הציבור הרחב.
  • סיירת השקיפות - רשימת תפוצה בווטסאפ, באמצעותה מפעילים צוות שקוף את תומכיהם לשם יצירת לחץ ממוקד על גורמי ציבור, כדי שיקבלו החלטה שאמורה להיטיב עם הציבור. פעולות אלו גורמים לעיתים להשפעה אמיתית על החלטות אנשי ציבור, וזכו למגוון תגובות מאנשי ציבור שעמדו במוקד פעולות אלו[47].
  • תיבת ההדלפות - המיזם קורא לתומכיו ולעוקביו לשלוח באופן אנונימי מידע על נבחרי ציבור שעברו על החוק או עסקו בניגוד עניינים, ומתחזק מערכת מאובטחת לתקשורת אנונימית חד-צדדית[48].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אין מפלגות נקיות ואין פרות קדושות – כולם תחת זכוכית מגדלת. להוכחה:
  2. ^ 2.0 2.1 "חזון ועקרונות עיתונאיים - שקוף - גוף התקשורת של הציבור". Shakuf (בעברית). בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2018. 
  3. ^ "להיות מו"ל (מוציא לאור) - שקוף - גוף התקשורת של הציבור". Shakuf (בעברית). בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2018. 
  4. ^ "שאלות נפוצות - שקוף - גוף התקשורת של הציבור". Shakuf (בעברית). בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2018. 
  5. ^ "שקוף - תקציב 2018 - מתעדכן בכל 15 לחודש". Google Docs (בעברית). בדיקה אחרונה ב-18 ביולי 2018. 
  6. ^ מאה ימים של שקיפות, Headstart
  7. ^ 88 ימים של פגרה, הדסטארט
  8. ^ "שקיפות עצמית - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  9. ^ "הכנסת פרסמה את רשימת בעלי היתר הכניסה המיוחד לכנסת! - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). 21 באפריל 2016. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  10. ^ זרחיה, צבי. "הרשימה נחשפת: למי יש אישור כניסה קבוע לכנסת?". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  11. ^ מיפוי ח״כים - ימים של שקיפות - הבלוג של תומר אביטל, ימים של שקיפות - הבלוג של תומר אביטל
  12. ^ "מאה ימים של שקיפות: חברי הכנסת ה-20 בראי השקיפות - קשרים ונכסים. 2016". Google Docs. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2016. 
  13. ^ "הכספים שהוציאו הח"כים ב-2015 נחשפים - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). 21 בנובמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  14. ^ "הוצאות קשר עם הציבור של חברי הכנסת לשנת 2015 - ימים של שקיפות". Google Docs. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  15. ^ "תקציב קשר עם הבוחר ועם הציבור חברי הכנסת 2014 - מאה ימים של שקיפות - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  16. ^ "בואו לחפור בהוצאות חברי הכנסת - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). 9 במרץ 2015. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  17. ^ "שקיפות כפויה - הדירה הסודית של יאיר לפיד ברמת אביב - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). 19 בינואר 2015. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  18. ^ "דירה להסתיר מספר 5 של שר הרווחה - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). 16 בדצמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  19. ^ "נכסי הנדל״ן של משפחת דרעי - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). 18 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  20. ^ "מי בכלל מגיע לכנסת? - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). 11 בספטמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  21. ^ שיאני הטיסות בקרב חברי הכנסת
  22. ^ תומר אביטל, ביקורי הטייקון תשובה אצל ראש הממשלה, 100 ימים של שקיפות, ‏2015-01-06
  23. ^ "הלוביסטים, הטיסות המפנקות ו״ביטחון המדינה״ - כך רצחו את חוק הפרוות - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). 30 באפריל 2015. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  24. ^ "לאילו תאגידים במשק קשורה ח"כ שרן השכל? - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). 28 באפריל 2016. בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2016. 
  25. ^ "צפו - ככה מתנהלת המדינה - 100 ימים של שקיפות". 100 ימים של שקיפות (בעברית). 5 בנובמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2016. 
  26. ^ מבקר המדינה עושה סדר בנושא מחיקת פוסטים בעמודים של פוליטיקאים
  27. ^ https://shkifut.info/2017/08/yoman/
  28. ^ פותחים את "המעטפה" – הנגישות לאתר הממשלתי הסודי מתחילה לנפק תוצאות
  29. ^ רקע, ועדת שרים שקופה
  30. ^ ועדת השרים לחקיקה סיקור 10 – בדקנו 360 החלטות בחודשיים ותראו מה מצאנו
  31. ^ ועדת השרים לענייני אפילה (או למה נותנים לנו לראות את המליאה?)
  32. ^ נטו ציפי לבני שבוע שני!, באתר "מאה ימים של שקיפות", 16 במרץ 2018
  33. ^ רקע, קרן התחקירים
  34. ^ ברוכים הבאים לשלטון התאגידים
  35. ^ הסכם הסחר הבינלאומי עלול לעלות מיליארדים לישראל, כלכליסט
  36. ^ המשרד לסידור עבודה
  37. ^ פניו של הלובי בישראל – 2018
  38. ^ תחקיר שקוף: כמה עולה לקנות כתבה ב- ynet?
  39. ^ תחקיר שקוף: קניית מצביעים ב- 10 שקלים לראש
  40. ^ ערים שקופות! אילו מועמדים לראשות העיר מבטיחים לחשוף יומן?
  41. ^ יוזמה חשובה – אחשוף את יומניי לציבור
  42. ^ שירות לתושב - שקיפות ומנהל תקין
  43. ^ חשבו פעמיים לפני שתצביעו לראשי הערים ברשימה זו
  44. ^ מבקר
  45. ^ אביר השחתת השלטון, שקוף
  46. ^ מאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות – באוזניות שלכם, תומר אביטל, ‏2016-11-27
  47. ^ סיירת השקיפות – משפיעים ביחד מהכורסא!
  48. ^ תיבת ההדלפות