לדלג לתוכן

ג'וני גרינווד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'וני גרינווד
Jonny Greenwood
ג'וני גרינווד
ג'וני גרינווד
לידה 5 בנובמבר 1971 (בן 53)
אוקספורד, אנגליה
שם לידה ג'ונתן ריצ'רד גאי גרינווד
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1985
מקום לימודים בית ספר אבינגדון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מלחין
סוגה רוק אלטרנטיבי, אלקטרוניקה, ארט רוק, רוק נסיוני, מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה, פסנתר, כלי מקלדת, אונד מרטנו
חברת תקליטים ‏XL ,TBD ,Sanctuary ,Nonesuch
שיתופי פעולה בולטים רדיוהד,‏ London Contemporary Orchestra, שי בן צור
פרסים והוקרה British Independent Film Award for Best Music עריכת הנתון בוויקינתונים
www.radiohead.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ג'ונתן "ג'וני" ריצ'רד גאי גרינווד (באנגלית: Jonathan Richard Guy Greenwood; נולד ב-5 בנובמבר 1971) הוא מוזיקאי ומלחין אנגלי הידוע בעיקר כגיטריסט המוביל והקלידן של להקת הרוק האלטרנטיבי רדיוהד. גרינווד הוא רב-נגן המנגן גם על גיטרה בס, פסנתר, ויולה, תופים, וגם נגן בולט על אונד מרטנו, מכשיר אלקטרוני מוקדם. הוא משתמש בטכניקות אלקטרוניות כמו תכנות, דגימות סאונד ולופים, וגם כותב תוכנות מוזיקה לשימוש רדיוהד. גרינווד תיאר את תפקידו בלהקה כמעבד, העוזר להפוך את הדמואים של הזמר טום יורק לשירים מלאים. גרינווד הוזכר כאחד הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים במגזיני המוזיקה NME, רולינג סטון ו-SPIN.

ג'וני גרינווד נולד באוקספורד שבאנגליה. כילד ניגן בתזמורות נוער, והוא היחיד מבין חברי רדיוהד עם רקע במוזיקה קלאסית. יחד עם אחיו הגדול, בסיסט רדיוהד קולין, למד בבית הספר 'אבינגדון', שם פגש את שאר חבריו לרדיוהד. כצעיר הקבוצה, ג'וני היה האחרון להצטרף, בהתחלה כנגן קלידים ומפוחית, אבל מהר מאוד הפך לגיטריסט המוביל. הוא עזב את לימודי התואר במוזיקה מיד כשרדיוהד חתמו על חוזה בחברת התקליטים פרלופון. סינגל הבכורה של רדיוהד "Creep" התאפיין בנגינת הגיטרה האגרסיבית של גרינווד, רדיוהד עשתה "קפיצת מדרגה" בקריירה המוזיקלית, זכתה להערכה ושבחים והגיעה למכירות של מעל 30 מיליון אלבומים.[1]

באלבומים של רדיוהד הופיעו גם עיבודיו של גרינווד לכלי מיתר וכלי נשיפה, מאז הלחין מוזיקה לתזמורות כולל ה"London Contemporary Orchestra" וה"BBC Concert Orchestra". ב-2003 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו, מוזיקה לסרט "Bodysong", ומאז כתב מוזיקה לסרטים זה יגמר בדם (There Will be Blood) ב-2007, "Norwegian Wood" ב-2010, "We Need To Talk About Kevin" ב-2011, המאסטר (The Master) ב-2012 ומידות רעות (Inherent Vice) ב-2014, עבד עם הבמאי וידידו הקרוב פול תומאס אנדרסון במספר הזדמנויות, ושיתף פעולה עם מוזיקאים רבים, ביניהם המלחין הישראלי שי בן צור, הזמר היוצר הישראלי דודו טסה, הזמר בריאן פרי, הראפר MF Doom, ואמן ה-R&B, פרנק אושן.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וני גרינווד נולד ב-5 בנובמבר 1971 באוקספורד, אנגליה.[2] הצעיר מבין אחיו, בסיסט רדיוהד קולין גרינווד ואחותם הגדולה סוזן. אביו שירת בצבא כמומחה לסילוק פצצות.[3][4] כשהיה ילד, נהגה משפחתו להאזין לקלטות במכוניתם, וביניהן הקונצ'רטו לקרן של מוצרט, מחזות הזמר "Flower Drum Song" וגבירתי הנאוה, וגם גרסאות כיסוי לשירי סיימון וגרפונקל. בזמן שלא האזינו לקלטות, נהג ג'וני להקשיב לרעש המנוע ולנסות להיזכר בכל פרט של המוזיקה.[5] את החשיפה שלו ללהקות רוק כמו The Beat וניו אורדר הוא מייחס לאחיו הבוגרים.[6]

כלי הנגינה הראשון של גרינווד היה חלילית שניתנה לו בגיל ארבע או חמש. הוא לקח את הכלי ברצינות רבה והשתמש בו עד לבגרותו.[7] כנער ניגן מוזיקת בארוק בקבוצת נוער שניגנה בחלילית.[6] באותה תקופה למד לנגן בויולה והצטרף לתזמורת הנוער "Thames Vale" שאותה תיאר מאוחר יותר כ"חוויה מעצבת": "הייתי בתזמורות בבית הספר ומעולם לא ראיתי טעם לכך, אבל ב-Thames Vale הייתי פתאום עם כל בני ה-18 שידעו לנגן (ברמה מקצועית), אני זוכר שחשבתי לעצמי: 'או, כך אמורה להישמע תזמורת!'".[8]

ההופעה המוזיקלית הראשונה שבה נכח הייתה של להקת "The Fall" במסגרת סיבוב ההופעות שלהם ב-1988, הופעה שתיאר כ"מדהימה".[6] עוד באותו זמן בילה רבות בתכנות, התנסה בשפת BASIC ושפת מכונה בסיסית לבניית "משחקי מחשב שטותיים"(כהגדרתו).[9] כפי שתיאר גרינווד: "ככל שהתקרבתי אל הקרביים של המחשב, כך מצאתי את זה יותר מרגש".[10]

יחד עם אחיו קולין, למד גרינווד בבית הספר הפרטי לבנים Abingdon, שם פגש את הזמר טום יורק, הגיטריסט אד או'בריאן, והמתופף פיל סלוואי אליהם הצטרף ללהקתם "On a Friday".[11] עוד קודם לכן היה חבר בלהקה שנקראה "Illiterate Hands" יחד עם נייג'ל פאואל, מאט הוקסוורת', סיימון ניוטון, בן קנדריק ואחיו של יורק, אנדי.[12][13] כחבר הצעיר ביותר בלהקת "On a Friday", גרינווד היה האחרון להצטרף, בתחילה כנגן קלידים ומפוחית אך במהרה הפך לגיטריסט המוביל בלהקה.[14] גרינווד למד מוזיקה ב'רמה A', אשר הקנתה לו את הידע כיצד למזג כוראלים של באך לכדי הרמוניה, מיומנות שבה הוא משתמש עד היום.[8]

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיוהד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלושה שבועות של לימודים לתואר במוזיקה ופסיכולוגיה באוניברסיטת 'אוקספורד ברוקס', עזב גרינווד את לימודיו והצטרף לחבריו ל-On a Friday, עת חתמו על חוזה הקלטה בחברת התקליטים EMI בשנת 1991 לא לפני ששינו את שם הלהקה ל"Radiohead". ב-1992 זכתה הלהקה להצלחה מוקדמת עם הסינגל הראשון "Creep". לדברי רולינג סטון, "היה זה סאונד הגיטרה האגרסיבי והחורק של גרינווד שסימן את רדיוהד כיותר מאשר עוד להקה ... (זו הייתה) אינדיקציה מוקדמת לתפקידו המכריע בדחיפת הלהקה קדימה".[15] היה זה אלבומם השלישי של רדיוהד OK Computer משנת 1997 שהביא אותם לתהילת עולם, ולעיתים קרובות זכה לשבחים ואף הוזכר כאחד האלבומים הטובים ביותר בכל הזמנים.[16][17][18] האלבום הציג את יצירות הגיטרה המובילות של גרינווד בשירים כמו "Paranoid Android",[19] ואת השיר "Climbing up the Walls" שבו כתב גרינווד קטע ל-16 כלי מיתר שניגנו רבעי טונים, בהשראת המלחין הפולני קשישטוף פנדרצקי.[20]

ג'וני גרינווד בהופעה עם רדיוהד ב-2006

האלבומים הרביעי והחמישי של רדיוהד, "Kid A" משנת 2000 ו-"Amnesiac" משנת 2001 שהוקלטו בו זמנית, סימנו שינוי דרמטי בצליל הלהקה, אשר שילב השפעות ממוזיקה אלקטרונית, מוזיקה קלאסית מודרנית, ג'אז וקראוטרוק.[21] בין הכלים ששימשו את גרינווד באלבומים אלו היו סינתיסייזרים מודולריים (שימשו לבניית מקצב התופים של "idioteque")[22][23] והאונד מרטנו, סינתיסייזר מוקדם הדומה לטרמין.[24] העבודה על האלבומים נתנה לגרינווד הזדמנות לעבוד עם התזמורת של סנט ג'ון .[25][26] כחבר היחיד מבין חברי רדיוהד בעל רקע תאורטי במוזיקה קלאסית, גרינווד כתב עיבוד מיתרים לשיר "How to Disappear Completely" על ידי הקלטה רב-ערוצית של נגינת האונד מרטנו שלו.[22] לדברי נייג'ל גודריץ', המפיק הוותיק של רדיוהד, "בפעם הראשונה שהנגנים ראו את תפקידי הנגינה שכתב להם גרינווד כולם פשוט פרצו בצחקוקים, כי הם לא יכלו לעשות מה שהוא כתב, כי זה היה בלתי אפשרי - או בלתי אפשרי עבורם".[27] מנהיג התזמורת ג'ון לובוק עודד את הנגנים לנסות ולעבוד עם רעיונותיו ה'תמימים' של גרינווד.[28]

ב-2003 הוציאה רדיוהד לאור את האלבום השישי שלה, "Hail to the Thief", ששילב בין רוק ומוזיקה אלקטרונית.[29] בפסטיבל "Ether" ב-2005 ביצעו גרינווד ויורק את "Arpeggi" עם תזמורת הסינפונייטה של לונדון והתזמורת הערבית של נצרת,[30] השיר פורסם בעיבוד אחר באלבום השביעי של רדיוהד, "In Rainbows" ב-2007, והופיע בשם "Weird Fishes/Arpeggi".[31][32] בחודש פברואר 2011, רדיוהד הוציאה לאור באופן עצמי את אלבום האולפן השמיני שלה, "The King of Limbs", אשר הוקלט באמצעות תוכנת סמפלר שנכתבה על ידי גרינווד.[9][33] אלבום האולפן התשיעי של רדיוהד, "A Moon Shaped Pool", פורסם במאי 2016,[34] וכלל מחרוזות ושירת מקהלה שעובדו על ידי גרינווד ובוצעו על ידי ה-"התזמורת העכשווית של לונדון".[35]

ג'וני גרינווד ב-2016

קריירת סולו, פסקולים, ועבודות תזמור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרינווד בהופעה עם "התזמורת העכשווית של לונדון", ז'נבה 2015

ב-2003 הוציא גרינווד את עבודת הסולו הראשונה שלו, "Bodysong", פסקול הסרט התיעודי בעל אותו שם, בהשתתפות אחיו וחברו לרדיוהד, קולין, על הבס. הפסקול כולל יצירות גיטרה, מוזיקה קלאסית וג'אז.[27] במרץ 2004 הוצגה לראשונה עבודתו הראשונה של גרינווד לתזמורת, "Smear", על ידי "הסינפונייטה של לונדון". בחודש מאי הוא התמנה ל'מלחין הבית' בהופעה של "תזמורת הקונצרטים של ה-BBC", שעבורה כתב את היצירה "Popcorn Superhet Receiver" ב-2005, אשר זיכתה אותו בפרס מאזיני רדיו 3 בטקס פרסי המלחין הבריטי של ה-BBC לשנת 2006.[36] היצירה נכתבה בהשראת רעשים סטטיים ומקצבי הטון המורכבים והמתפוררים ביצירה "Threnody to the Victims of Hiroshima" של פנדרצקי משנת 2006 .הוא כתב את היצירה על ידי הקלטת צלילים בודדים של ויולה, אותם עיבד על ידי שימוש בטכניקת אובר-דאבינג באופן דיגיטלי בתוכנת Pro Tools.[27] במסגרת הפרס קיבל גרינווד 10,000 ליש"ט מקרן "PRS" מטעם הוועדה לעידוד יצירה חדשה.[37]

ב-2007 הלחין גרינווד את פסקול הסרט "זה ייגמר בדם" של הבמאי פול תומאס אנדרסון. הפסקול זכה בפרס בחירת המבקרים ובפרס הפסקול הטוב ביותר של ה"Evening Standard British Film Awards" לשנת 2007.[38] מאחר שהפסקול כלל קטעים מתוך היצירה "Popcorn Superhet Receiver", לא היה זכאי למועמדות לפרס האוסקר בשל תקנון האקדמיה האוסר על שימוש במוזיקה 'מוכנה מראש'.[39][40] המגזין רולינג סטון בחר בסרט "זה ייגמר בדם" כסרט הטוב ביותר של העשור ותיאר את הפסקול כ-"פיצוץ קולי המגדיר מחדש איך פסקול צריך להיות".[41] ב-2016 אמר מלחין הסרטים זוכה פרס האוסקר, גראמי וגלובוס הזהב, הנס צימר, כי המוזיקה לסרט (זה ייגמר בדם) הייתה זו ש"בלטה במיוחד עבורו" בעשור האחרון, ותיאר אותה כ"פזיזות, מטורפת ויפה".[42]

כמעריץ מוזיקת דאב, הוציא גרינווד אלבום אוסף בשם "Jonny Greenwood Is the Controller" שכלל שירים בסגנון דאב ורוטס רגאיי משנות השבעים. האוסף יצא במרץ 2007 בחברת Trojan Records[43] והציג שירים של אמנים כולל לי "סקרץ'" פרי, ג'ו גיבס, ולינבל תומפסון. השם שנבחר לאוסף 'מתכתב' עם שירו של תומפסון "Dread Are the Controller".[44]

בשנת 2008, כתב גרינווד את מוזיקת הנושא למערכון פיילוט של אדם בוקסטון בשם "meeBOX"[45] אשר שודר בערוץ BBC3. בחודש פברואר 2010, העלה לראשונה יצירה חדשה בשם "Doghouse", באולפני Maida Vale של ה-BBC. היצירה נכתבה בבתי מלון וחדרי הלבשה במהלך סיבוב ההופעות עם רדיוהד.[46] גרסה מורחבת ליצירה "Doghouse" ניתן למצוא בפסקול הסרט היפני "Norwegian Wood" שעלה לאקרנים מאוחר יותר באותה שנה, הסרט מבוסס על רומן בעל אותו שם של הסופר היפני הרוקי מורקמי.[46]

בשנת 2011, הלחין גרינווד את המוזיקה לסרט "חייבים לדבר על קווין" המבוסס על ספר בעל אותו שם מאת ליונל שרייבר משנת 2003,[47] בין שאר הכלים בהם השתמש ליצירת הפסקול הופיע גם נבל.[32] בשנת 2012, שיתף פעולה שוב עם אנדרסון כשהלחין את המוזיקה לסרטו המאסטר.[48] ב-13 במרץ 2012, הוציא גרינווד יחד עם המלחין הפולני קשישטוף פנדרצקי, אחד המשפיעים הגדולים על גרינווד, אלבום משותף שהכיל את יצירותיו של פנדרצקי משנות ה-60 "פולימורפיה" ו-"קינה על קורבנות הירושימה", את היצירה "Popcorn Superhet Receiver" של גרינווד, ועבודה חדשה של גרינווד בשם "Responses to Polymorphia‏ 48".[49] בשנת 2012, גרינווד קיבל שלושה חודשי תושבות זמנית משלטונות אוסטרליה בזמן שעבד עם התזמורת הקאמרית האוסטרלית בסידני והלחין יצירה חדשה בת 20 דקות בשם "Water".[50] בשנת 2013, גרינווד, יורק, גאי גארווי (Elbow) ורוברט "3D" דל נג'ה (Massive Attack) תרמו את המוזיקה לסרט "The UK Gold", סרט תיעודי על הימנעות מס בבריטניה. הפסקול יצא בחינם בפברואר 2015 באמצעות פלטפורמת האודיו האינטרנטית SoundCloud.[51]

גרינווד שיתף פעולה עם אנדרסון שוב בפסקול הסרט "Inherent Vice", אשר יצא באוקטובר 2014. הפסקול כלל גרסה חדשה לשיר של רדיוהד שטרם פורסם בשם "Spooks", בביצוע גרינווד ושני חברי סופרגראס.[52] בשנת 2014, הופיע גרינווד עם התזמורת העכשווית של לונדון, וביצעו יחד קטעים נבחרים מתוך הפסקולים שהלחין לצד יצירות חדשות.[53] גרינווד כתב את המוזיקה לסרטו של אנדרסון, "חוטים נסתרים".[54]הפסקול של גרינווד זכה לשבכים רבים על ידי המבקרים, ובפעם הראשונה בקריירה שלו, גרינווד היה מועמד לפרס האוסקר לפסקול הטוב ביותר. בחודש מאי 2017, הוכרז כי גרינווד ישתף פעולה שוב עם לין רמזי, במאית "חייבים לדבר על קווין", ויכתוב את המוזיקה לסרטה "You Were Never Really Here".[55]

שיתופי פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינווד ניגן מפוחית בסינגל בשם "Crazy Jazz" של להקת "Blind Mr. Jones" משנת 1992.[56] עבור פסקול הסרט "Velvet Goldmine" משנת 1998, הקים הרכב חד פעמי בשם "Venus in Furs" שיחד איתו כלל את טום יורק, ברנארד באטלר מ"סווייד" ואנדי מקיי מ"רוקסי מיוזיק" ויחד הקליטו גרסאות כיסוי לשירי רוקסי מיוזיק "2HB", "Ladytron" ו-"Bitter-Sweet". גרינווד ניגן מפוחית בשירים "Platform Blues" ו-"Billie" באלבום הפרידה של להקת "פייבמנט" "Terror Twilight" משנת 1999, בהפקתו של נייג'ל גודריץ'.[57] גרינווד ניגן בגיטרה באלבומים של בריאן פרי "Frantic" מ-2002[58] ו-"Olympia" משנת 2010.[59]

בשנת 2005 הופיע גרינווד בסרט "הארי פוטר וגביע האש", כגיטריסט בלהקת רוק הקוסמים "האחיות המוזרות" יחד עם מתופף רדיוהד פיל סלוואי, חברי "פאלפ" לשעבר ג'רוויס קוקר וסטיב מאקי, אמן האלקטרוניקה ג'ייסון באקל וחבר להקת "(Add N to(X" סטיבן קליידון.[60] בשנת 2008 שיתף גרינווד פעולה עם המוזיקאי הישראלי דודו טסה בשיר "איזה יום" באלבום "בסוף מתרגלים להכל" של טסה.[61] בשנת 2011, גרינווד ויורק שיתפו פעולה עם הראפר MF Doom בשיר "Retarded Fren".[62]

בשנת 2014 הופיע גרינווד עם המוזיקאי הישראלי שי בן צור ולהקתו. גרינווד תיאר את המוזיקה של בן צור כ"חגיגית מאוד, הדומה יותר למוזיקת גוספל מכל דבר אחר - חוץ מזה שכל זה נעשה על רקע של הרמוניות וכלי הקשה הודיים".[63] בשנת 2015, גרינווד, בן צור ומפיק רדיוהד, נייג'ל גודריץ' הקליטו את האלבום "Junun" יחד עם קבוצה של מוזיקאים הודיים במבצר מהראנגרה מהמאה ה-15 בעיר ג'ודפור במדינת ראג'סטאן אשר בהודו.[64] האלבום נבחר לאלבום השנה של "סאנדיי טיימס" בקטגוריית מוזיקת עולם.[65] תהליך הקלטת האלבום תועד בסרט דוקומנטרי בעל אותו שם של הבמאי פול תומאס אנדרסון, ובמקביל, צולם על ידי האמנית שרונה קטן (אשתו של גרינווד).[66] הסרט הוצג לראשונה ב"פסטיבל הסרטים של ניו יורק" באוקטובר 2015.[67] ב-2016 תרם גרינווד תזמורי מיתרים לאלבומיו של פרנק אושן "Endless"[68] ו-"Blonde".[69] ב-2023 הפיק גרינווד עם היוצר הישראלי דודו טסה אלבום שירי אהבה בשם "ג'ארכ קריבק" בהשתתפות זמרים מהמזרח התיכון.[70][71]

השפעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרינווד מושפע ממגוון סגנונות של מוזיקה, כולל ג'אז, רוק קלאסי, רגאיי, היפ הופ ומוזיקה אלקטרונית. אמני הג'אז אשר השפיעו עליו במיוחד כוללים את לי מורגן, אליס קולטריין ומיילס דייוויס.[72] יחד עם יתר חבריו לרדיוהד, הוא מעריץ את סקוט ווקר,[73] את להקת הקראוטרוק "Can", ואת סוניק יות'.[74]

גרינווד שמע לראשונה את "סימפוניה טורנגלילה" של המלחין הצרפתי אוליבייה מסייאן בגיל 15, וזו הפכה עבורו ל'השפעה אובססיבית' ממש.[3] מסייאן היה 'החיבור הראשון' של גרינווד למוזיקה קלאסית, ונשאר בעל השפעה, כפי שסיפר גרינווד: "הוא היה עדיין חי כשהייתי בן 15, ומסיבה כלשהי הרגשתי שאני יכול להשוות אותו עם הלהקות האהובות עלי ... אז אני עדיין מאוד אוהב לכתוב דברים באותם מצבים של טרנספוזיציה מוגבלת שבה השתמש".[32] על פסקול הסרט "זה ייגמר בדם" אמר המלחין המינימליסטי, סטיב רייך: "הוא 'בחור למסייאן', לא הייתי מנחש שנכתב על ידי רוקר".[75]

גרינווד שהוא מעריץ נלהב של המלחין הפולני קשישטוף פנדרצקי, הגדיר את הקונצרט שלו מתחילת שנות ה-90 כ"חוויית המרה".[27] מלחינים נוספים שהוא מעריץ : ג'רג' ליגטי,[76] אנרי דיטייה[77] וסטיב רייך. לאחר שביצע את היצירה "Electric Counterpoint" של רייך על הגיטרה,[27] הקליט גרסה לאלבום "Radio Rewrite" של רייך משנת 2014.[78]

גרינווד הוא מעריץ של להקת הפוסט פאנק "Magazine". הוא סירב להצעה למלא את מקומו של הגיטריסט ג'ון מק'גוך, שנפטר ב-2004 במהלך סיבוב האיחוד של הלהקה. לדברי אדם בוקסטון, המקורב לגרינווד: "אני חושב שג'וני היה פשוט המום, כי הוא המעריץ מספר אחד בעולם של "מגזין", הוא היה ביישן מדי, אני חושב. אני בטוח שיש את כל מהלכי האקורדים (של מגזין) אצלו בלוקר".[79]

ידע, כלים ויכולות מוזיקליות וטכניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרינווד מנגן גיטרה בעזרת קשת

גרינווד הוא רב-נגן המנגן על מגוון כלי נגינה, כולל גיטרה, פסנתר, סינתיסייזרים, ויולה, גלוקנשפיל, מפוחית, חלילית, אורגן ובנג'ו.[80] בראיון מ-2014 אמר: "אני תמיד הכי מאושר לנסות כלים חדשים, ובאמת נהנה לנגן, נגיד, בגלוקנשפיל עם רדיוהד כמו שאני מנגן בגיטרה ... אני נהנה 'להיאבק' עם כלים שאני לא ממש יודע לנגן בהם."[32]

גרינווד מנגן ב-Fender Telecaster Plus עם פיקאפים מסוג "Lace Sensor", הוא משתמש גם ב-Fender Starcaster מאמצע שנות השבעים ו-גיבסון לס פול.[14][80] גרינווד הידוע בסגנון הנגינה האגרסיבי שלו, סבל בשנות התשעים מפציעת מאמץ חוזרני, שהצריכה תמיכה לזרועו הימנית, שאותה השווה ל"חבישת האצבעות לפני קרב אגרוף".[81] לעיתים קרובות הוא משתמש במכשירי אפקטים[15] ולפעמים מנגן עם קשת כינור.[15] גרינווד אינו אוהב את המוניטין שנבנה סביב גיטרות ככלי 'נערץ', וככזה שסוגדים לו, ואמר שהוא רואה אותן ככל כלי, ממש כמו מכונת כתיבה או שואב אבק.[32][80]

בשנת 2010, ציין מגזין המוזיקה NME את שמו של גרינווד כאחד הגיטריסטים החיים הטובים ביותר.[82] עוד באותה שנה, נבחר כגיטריסט השביעי הטוב בכל הזמנים בסקר שנערך בין יותר מ-30,000 מאזיני רדיו 6 של ה-BBC.[82] בשנת 2011, הגיע אל המקום ה-48 ברשימת הגיטריסטים הטובים בכל הזמנים של המגזין רולינג סטון.[15] וב-2012 דורג במקום ה-29 במגזין SPIN באותה קטגוריה.[83] בשנת 2008, דירג המגזין "Guitar World" את סולו הגיטרה של גרינווד ב-"Paranoid Android" במקום ה-34 ברשימת הסולואים הטובים בכל הזמנים.[19] שלושה סולואים של גרינווד ("Paranoid Android", "Just" and "The Bends") הופיעו ברשימת הסולואים הטובים בכל הזמנים של NME בשנת 2012.[84]

יחד עם חברים נוספים מרדיוהד, משתמש גרינווד לעיתים קרובות בכלים אלקטרוניים שונים. את הקצב עבור "Idioteque" (מתוך "Kid A") יצר באמצעות סינתיסייזר מודולרי[23] על ידי דגימה של ארבעת האקורדים המבוצעים בו מיצירת מוזיקה ממוחשבת של המלחין פול לנסקי.[22] גרינווד משתמש ב-Kaoss Pad כדי להקליט, לתפעל ולהשמיע את השירה של יורק במהלך הופעות של "Everything in its Right Place".[72] גרינווד עושה שימוש בטכניקת רדי מייד סאונד, על ידי שילוב של סאונד טלוויזיה ורדיו טרנזיסטור ב-"Climbing Up the Walls" (מתוך "Ok Computer") ו-"The National Anthem" (מתוך "Kid A").[80]

גרינווד מנגן על אונד מרטנו

גרינווד הוא אחד הנגנים הידועים ב"אונד מרטנו", מכשיר אלקטרוני מוקדם המנוגן על ידי הזזת טבעת לאורך חוט, ומפיק צלילים דומים לטרמין.[24] ג'וני השתמש בכלי בשירים כמו "How to Disappear Completely" (מתוך Kid A) ו"Where I End and You Begin" (מתוך Hail to the Thief).[32] הוא החל להתעניין בכלי בגיל 15 לאחר ששמע את התזמורת הסימפונית של אוליבייה מסייאן.[3] ב-2012 התראיין על ידי סוזאן בינט-אודט על החיבה שלו לכלי בסרט התיעודי "Wavemakers".[85] כאשר הייצור המקורי של האונד מרטנו נפסק ב-1988, הייתה לגרינווד רפליקה שנוצרה במיוחד עבור סיבוב ההופעות עם רדיוהד ב-2001, מחשש לפגיעה בדגם המקורי שלו.[24]

ב-2014 כתב גרינווד על המשיכה שלו לכלי נגינה הודיים, במיוחד הטנפורה: "לכאורה הם רק נשמעים כ'דרון' המשמש כרקע לליווי זמרים, אבל למעשה הם מייצרים 'קיר סאונד' מורכב ומרשים, עם שכבה על שכבה של הרמוניות סוחפות. התחלתי להשתמש באמצעות חלק מהכלים האלה במוזיקה שלי, כי אני לא יכול לחשוב על שום דרך אחרת להפקת צלילים שכאלו, כולל על ידי שימוש באלקטרוניקה".[63]

עבור פסקולי הסרטים שהוא מלחין, גרינווד מנסה לשמור על הכלים האופייניים לתקופה של הסיפור; למשל, בפסקול הסרט Norwegian Wood השתמש בגיטרה קלאסית יפנית בעלת מיתרי ניילון מ-1960 תוך שימוש בציוד הקלטה ביתי מאותה תקופה, מתוך ניסיון ליצור הקלטה שאולי הייתה נוצרת על ידי אחת הדמויות בסרט.[32] מרבית יצירותיו הן מיקרוטונאליות.[32]

"אתם יודעים, אנשים מהרקע שלי עשויים להרגיש שזה לא בסדר שיהיו להם דעות על מוזיקה קלאסית ... אז מצאתי את זה די בריא, במיוחד בבית הספר, לחשוב על מלחינים קלאסיים ולהקות רוק באותו אופן. הסיבה שאהבתי את מסייאן, למשל, שהוא היה עדיין חי וכותב (חומרים חדשים), בשבילי זה היה מלהיב כמו להקת רוק נהדרת וותיקה שעדיין הייתה בסביבה, כך גם עם פנדרצקי, המוזיקה התזמורתית המוזרה שלו הייתה די אפלה, אבל זה הרגיש דומה למוזיקה האלקטרונית המוזרה שמגיעה ממנצ'סטר ".

גרינווד על אהבתו למוזיקה קלאסית ולמוזיקת רוק (2010)[8]

גרינווד הוא מתכנת מחשבים וכותב תוכנה המשמשת במוזיקה של רדיוהד. על פי הצעתו של מפיק רדיוהד, נייג'ל גודריץ', גרינווד החל להשתמש בשפת התכנות למוזיקה 'Max'. כפי שתיאר זאת: "אני צריך להתחבר מחדש כמו שצריך עם מחשבים ... לא הייתי צריך להשתמש ברעיון של מישהו אחר כדי להבין מה זה 'דיליי' (Delay), או 'ריוורב' (Reverb), או מה סקוונסר צריך לעשות, או צריך להישמע כמו - אני יכול להתחיל מההתחלה, ולחשוב במונחים של צליל ומתמטיקה, זה היה כמו לרדת מהמסלול".[10] גרינווד כתב את התוכנה ששימשה את רדיוהד לדגימת הנגינה באלבום (The King of Limbs" (2011".[9]

תרומות הכתיבה העיקריות של גרינווד לרשומות המוקדמות של רדיוהד כוללות את 'Just' (שיורק תיאר כ"תחרות ביני לבין ג'וני על כמה אקורדים אפשר להכניס לשיר אחד") ו'My Iron Lung' (שיורק כתב יחד עם גרינווד[86]) מתוך "The Bends", הגשר "rain down" בשיר 'Paranoid Android' מתוך "OK Computer",[14] והמלודיה בשיר 'Kid A' מתוך האלבום "Kid A".[87] גרינווד כתב גם את קטע הגיטרה בשיר 'A Wolf at the Door' מתוך "Hail to the Thief", האיכות ה"מתוקה" שהיוותה השראה עבור טום לשיר את מילות השיר ה"כועסות".[88] הניו יורק טיימס תיאר את תפקידו של גרינווד כ"בחור שיכול לקחת רעיון מופשט של יורק ולהביא בעזרת הכלים הנדרשים לביצועו בעולם האמיתי".[27] גרינווד תיאר את תפקידו בלהקה כמעבד: "זה לא באמת האם אני יכול לעשות את החלק של הגיטרה שלי עכשיו, זה יותר... מה ישרת את השיר בצורה הטובה ביותר?, איך לא נהרוס את השיר ה'כל כך' טוב הזה? חלק מהבעיה היא, למשל, שהנה טום יישב ליד הפסנתר וינגן שיר כמו 'Pyramid Song' שאנחנו עומדים להקליט, איך לא נהפוך אותו לגרוע יותר, איך נעשה את זה טוב יותר מאשר איך שהוא מנגן את השיר לבדו, כשבעצם, (בשלב הזה) השיר בדרך כלל כבר ממש מעולה."[7] כשנשאל על העבודה עם גרינווד, אמר יורק: "בכל פעם שאני עייף, הוא שם והוא ער".[32]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1995 נישא גרינווד לשרונה קטן, אמנית חזותית ישראלית[30] ילידת קריית אונו,[89] אשר עבודותיה מופיעות בין השאר על עטיפת "Bodysong" של גרינווד ועל עטיפת פסקול הסרט "There Will be Blood".[90] השניים נפגשו לראשונה במהלך סיבוב ההופעות הראשון עם רדיוהד בישראל במועדון "רוקסן" בתל אביב (1993). לזוג 3 ילדים בעלי שמות עבריים, לבכור, תמיר, הוקדש אלבומה של רדיוהד "Hail to the Thief". משפחת גרינווד-קטן המחשיבה את עצמה כ"משפחה יהודית" מתגוררת באוקספורד.[89] אחיינו של גרינווד, אשר שירת בצה"ל, נהרג במלחמת חרבות ברזל.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם רדיוהד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת רדיוהד הוציאה תשעה אלבומי אולפן בין השנים 1993–2017 ועוד שבעה מיני אלבומים.

פסי-קול

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2003 – Bodysong
  • 2007 – There Will Be Blood
  • 2010 – Norwegian Wood
  • 2011 – We Need to Talk About Kevin
  • 2012 – The Master
  • 2014 – Inherent Vice
  • 2017 - חוטים נסתרים (Phantom Thread)
  • 2017 - You Were Never Really Here
  • 2017 - Molly's Game
  • 2017 - The Snowman
  • 2021 - The Power of the Dog

מוזיקה תזמורתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2004 - smear לשני אונד מרטנו ואנסמבל קאמרי עם תשעה נגנים.[91]
  • 2004 - Piano for Children[76] לפסנתר ותזמורת.
  • 2005 - Popcorn Superhet Receiver לתזמורת כלי מיתר.[5]
  • 2007 - There Will Be Blood בגרסת live film.[92]
  • 2010 - Doghouse לשלישיית כלי מיתר ותזמורת.[93]
  • 2011 - סוויטה מתוך Noruwei no Mori‏ (Norwegian Wood) לתזמורת.[94]
  • 2011 - Responses ‏48 יצירה ל-48 כלי מיתר.[95]
  • 2012 - סוויטה מתוך There Will Be Blood לתזמורת כלי מיתר.[96]
  • 2014 - Water לשני חלילים, פסנתר עומד, עוגב, שני טנפורה ותזמורת כלי מיתר.[97]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'וני גרינווד בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Jonathan, Emma. "BBC Worldwide takes exclusive Radiohead performance to the world". BBC. ‏ 3 במאי 2011
  2. ^ Bekkala, Steve. "Jonny Greenwood - Biography & History- AllMusic". AllMusic. ‏ 5 באפריל 2016
  3. ^ 1 2 3 The Searchers: Radiohead's unquiet revolution, Alex Ross, The New Yorker. 20.08.2001
  4. ^ "EP.22B - Jonny Greenwood (BonusJonnyBits)".SoundCloud.
  5. ^ 1 2 "popcorn superhet receiver", Faber Music, 04.2005
  6. ^ 1 2 3 "Jonny Greenwood, The First Time With... - BBC Radio 6 Music". BBC.‏ 24 ביוני 2016
  7. ^ 1 2 All Songs +1: A Conversation With Radiohead's Jonny Greenwood, NPR, 4.8.2016
  8. ^ 1 2 3 "Jonny Greenwood on Penderecki, Messiaen and the BBC Concert Orchestra".‏ 18 באוקטובר 2010
  9. ^ 1 2 3 Fricke, David. "Radiohead Reconnect – How the most experimental band in music learned to rock again" Rolling Stone. ‏ 26 באפריל 2012
  10. ^ 1 2 Mini Interview: Jonny Greenwood, Andrew Pask, 2.1.2014
  11. ^ McLean, Craig. "Don't worry, be happy". The Sydney Morning Herald. ‏ 14 ביולי 2003
  12. ^ Lewis, Luke. "This Is What Radiohead Looked Like In The ’80s". Buzzfeed. ‏ 24 במרץ 2013
  13. ^ Jones, Lucy. "9 Photos Of Artists Before They Hit The Big Time". NME. ‏ 26 במרץ 2013
  14. ^ 1 2 3 1 The Golden Age of Radiohead, Mac Randall, Guitar World, 1.4.1988
  15. ^ 1 2 3 4 Jonny Greenwood - 100 Greatest Guitarists, Rolling stone, 22.6.2016
  16. ^ "Q Magazine: The 100 Greatest British Albums of All Time - How many do you own? (Either on CD, Vinyl, Tape or Download)". List Challenges
  17. ^ Tapper, James. "Radiohead's album best of all time – OK?". The Daily Mail ‏ 17 באפריל 2005
  18. ^ אתר למנויים בלבד Radiohead's OK Computer named best album of the past 25 years, The Telegraph, 22 December 2010
  19. ^ 1 2 100 Greatest Guitar Solos: No. 34 'Paranoid Android' (Jonny Greenwood), Guitar World, 23.6.2016
  20. ^ "Weird Fruit: Jonny Greenwoods Creative Contribution to 'The Bends'". PopMatters. ‏ 23 ביוני 2016
  21. ^ "Walking on Thin Ice". The Wire. ‏ יולי 2001
  22. ^ 1 2 3 1 "Radiohead — Morning Becomes Eclectic" Morning Becomes Eclectic (Interview) Jonny and Colin Greenwood, Nic Harcourt, KCRW 12.10.2000
  23. ^ 1 2 Thom Yorke Talks About Life in the Public Eye, NPR, 12.10.2007
  24. ^ 1 2 3 Hey, what's that sound: Ondes martenot, David McNamee, the Guardian, 12.10.2009
  25. ^ "Radiohead Revealed: The Inside Story of the Year's Most Important Album" המקור פורסם במלודי מייקר . ‏ 29 במרץ 2000
  26. ^ "Radiohead Warm Up with 'Amnesiac'". רולינג סטון .‏ 24 במאי 2001
  27. ^ 1 2 3 4 5 6 Jonny Greenwood, Radiohead’s Runaway Guitarist, Alex Pappademas, The New York Times, 24.03.2012
  28. ^ Zoric, Lauren. "Fitter, Happier, More Productive". ‏ אוקטובר 2000
  29. ^ Fricke, David. "Bitter Prophet: Radiohead's Thom Yorke lifts the veil on "Thief"". Rolling Stone ‏ 26 ביוני 2003
  30. ^ 1 2 "אינתא עומרי" נוסח רדיוהד, MOOMA, 21.3.2005
  31. ^ BBC - (none) - Hear And Now - Ether Festival, www.bbc.co.uk "BBC - (none) - Hear And Now - Ether Festival"BBC ‏ 25 ביוני 2005
  32. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 "The Quietus | Features | A Quietus Interview | Music (For A Film): Jonny Greenwood Of Radiohead Interviewed".The Quietus. ‏ 18 בפברואר 2014
  33. ^ "'Everything In Its Right Place' interview outtake: "Another outtake from my @Radiohead interview on @npratc with Thom and Ed. What's The King of Limbs about?" .NPR ‏ 6 באוקטובר 2011
  34. ^ "Radiohead Announce New Album Release Date, Share "Daydreaming" Video" .pitchfork. ‏ 6 במאי 2016
  35. ^ Larson, Jeremy D. "Radiohead's A Moon Shaped Pool: The 5 Most Important Things To Know". Pitchfork. ‏ 9 במאי 2016
  36. ^ "2006 Winner".britishcomposerawards.com
  37. ^ Beard, Matthew. "Radiohead guitarist takes prize in Radio 3 awards". The Independent. ‏ 25 בנובמבר 2006
  38. ^ "'Best of British".‏ EveningStandard. ‏ 4 בפברואר 2008
  39. ^ Tapley, Kris. Jonny Greenwood’s There Will Be Blood Score Out of Oscar Race!,‏ slashfilm.com,‏ 22 בינואר 2008
  40. ^ Martin, Peter. Eight is Not Enough: Jonny Greenwood's 'Blood' Score DQ'ed,‏ moviefone.com ‏ 22 בינואר 2008
  41. ^ Best Films of the 2000s, ‏Rolling Stone, ‏ 2 בדצמבר 2010
  42. ^ I am Hans Zimmer, back on reddit once more. Ask me anything!, ‏reddit,‏ 14 בינואר 2014
  43. ^ Jonny Greenwood Is The Controller, ‏Stereogum,‏ 22 בפברואר 2007
  44. ^ Various Artists: Jonny Greenwood Is the Controller Album Review, ‏pitchfork.com,‏ 26 בפברואר 2007
  45. ^ Dead Air Space, ‏radiohead.com,‏ 22 ביוני 2008
  46. ^ 1 2 Radiohead's Jonny Greenwood Scoring Film Adaptation of Haruki Murakami's Norwegian Wood, Carlick, Stephen, exclaim.ca, 5.3.2010
  47. ^ Radiohead's Johny Greenwood to Score 'We Need to Talk About Kevin' (Berlin), Kemp, Stuart, The Hollywood Reporter, 14.2.2011
  48. ^ Jonny Greenwood Scoring PT Anderson's The Master, Stereogum, 6.12.2011
  49. ^ Jonny Greenwood reveals details of Krzysztof Penderecki collaboration, Sean Michaels, The Guardian, 23.1.2012
  50. ^ Radiohead guitarist Jonny Greenwood and the ACO, Jaquelin Magnay, The Australian, 26.9.2014
  51. ^ Listen to Thom Yorke's Minimalist 'UK Gold' Score Contributions, Daniel Kreps, Rolling Stone, 25.2.2015
  52. ^ Radiohead's Jonny Greenwood hires Supergrass to cover Inherent Vice track, Sean Michaels, The Guardian, 7.10.2014
  53. ^ Radiohead's Jonny Greenwood Performs with the London Contemporary Orchestra, pitchfork.com, 26.11.2014
  54. ^ Jonny Greenwood to Score New Paul Thomas Anderson Film, Rolling Stone, 1.2.2017
  55. ^ Jonny Greenwood Scoring Lynne Ramsay’s ‘You Were Never Really Here’ With Joaquin Phoenix, Oliver Lyttelton, ThePlaylist.net ,2.5.2017
  56. ^ Blind Mr. Jones | Biography By Andy Kellman, AllMusic
  57. ^ The Quietus | Features | Rock's Backpages | A Pavement Interview: Terror Twilight, Radiohead, & Going Overground, TheQuietus.com, 21.9.2009
  58. ^ Frantic - Bryan Ferry | Songs, Reviews, Credits | AllMusic, AllMusic
  59. ^ Jonny Greenwood, Flea, Roxy Music (Including Brian Eno!) Join Bryan Ferry On New Album, Stereogum, 12.7.2010
  60. ^ Break Yo’ TV: Harry Potter’s The Weird Sisters – "Do The Hippogriff", Consequence of Sound, 18.11.2010
  61. ^ אור ברנע, טסה פינת רדיוהד, באתר ynet, 14 בינואר 2009
  62. ^ Hear Thom Yorke, Jonny Greenwood, and DOOM: "Retarded Fren", pitchfork, 1.11.11
  63. ^ 1 2 Radiohead's Jonny Greenwood on performing with Shye Ben-Tzur at The, Evening Standard, 16.5.16
  64. ^ עמי פרידמן, כששי בן צור וגיטריסט רדיוהד נפגשו בהודו, באתר ynet, 1 בדצמבר 2015
  65. ^ 100 best records of the year, thetimes.co.uk, 6.12.15
  66. ^ NYFF Review: Paul Thomas Anderson’s Doc ‘Junun’ Featuring Shye Ben Tzur, Jonny Greenwood & The Rajasthan Express, indiewire.com, 9.10.2015
  67. ^ Junun | New York Film Festival, Film Society of Lincoln Center, 08.2015
  68. ^ Frank Ocean’s New Visual Album Endless Features Jonny Greenwood, James Blake, More | Pitchfork, pitchfork.com, 19.8.2016
  69. ^ Frank Ocean releases long-awaited album, Blond, Alex Needham, The Guardian, 21,8,2016
  70. ^ דודו טסה וג'וני גרינווד (רדיוהד) הקליטו אלבום: "מקווה שבארץ יתחברו לתרבות הערבית", באתר ynet, 13 באפריל 2023
  71. ^ אתר למנויים בלבד בן שלו, "ג'ארק קריבק" של דודו טסה וג'וני גרינווד הוא מפגן של סולידריות איזורית, באתר הארץ, 13 ביוני 2023
  72. ^ 1 2 Radiohead’s Jonny Greenwood Talks A Moon Shaped Pool, Pixies, Pavement, More in New Interview | Pitchfork, pitchfork.com, 13.6.2016
  73. ^ Scott Walker, Citizeninsane.eu
  74. ^ Sonic Youth, Citizeninsane.eu
  75. ^ Steve Reich: 'It's Beethoven on Mondays and Radiohead on Tuesdays', theguardian, 30.6.2012
  76. ^ 1 2 'I'm going to drive everyone slightly crazy', theguardian, 22.3.2005
  77. ^ Don't box them in, theguardian, 3.4.2005
  78. ^ Steve Reich: Radio Rewrite Album Review, pitchfork.com, 2.10.2014
  79. ^ Radiohead's Jonny Greenwood 'Too Shy' to Join Reunited Post-Punks Magazine, exclaim.ca, 21.7.2009
  80. ^ 1 2 3 4 Jonny Greenwood is the controller: Typewriters & washing machines, www.sunday-guardian.com, 21.2.2015
  81. ^ The Golden Age of Radiohead, Mac Randall, Guitar World, 4.1998
  82. ^ 1 2 The Greatest Guitarists Alive Today, NME.COM, 11.8.2010
  83. ^ SPIN’s 100 Greatest Guitarists of All Time | SPIN - Page 7, Spin, 3.5.2012
  84. ^ NME's 50 Greatest Guitar Solos, NME.COM, 15.12.2011
  85. ^ Review: Le chant des Ondes, T'cha Dunlevy, Montreal Gazette, 15.03.2013
  86. ^ Jonny Greenwood's Creative Contribution to 'The Bends', Neil Barrett, Popmatters.com, 19.3.2015
  87. ^ Walking On Thin Ice, Simon Reynolds, The Wire, 7.2001
  88. ^ Radiohead Hail to the Thief – Interview CD, 2003
  89. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד יהודה נוריאל, דאבלין, הכל במקום הנכון, באתר "ידיעות אחרונות", 11 ביולי 2017
  90. ^ Album Artwork - all sleeve designs by Dustin Stanton (except Bodysong by Stanley Donwood) and based on original cinematography by the relevent filmmaker (except Bodysong and Penderecki, which is original work),www.shinkatan.com
  91. ^ Smear, Faber Music, 2004
  92. ^ There Will Be Blood (live film version), Faber Music, 2005/2007
  93. ^ Doghouse, Faber Music, 2010
  94. ^ Suite from Norwegian Wood, Faber Music, 2011
  95. ^ 48 Responses to Polymorphia, Faber Music, 2011
  96. ^ Suite from 'There Will Be Blood', Faber Music, 2012
  97. ^ Water, Faber Music, 2014


רדיוהד
תום יורק • פיל סלוואי • ג'וני גרינווד • קולין גרינווד • אד או'בריאן
אלבומי אולפן Pablo Honey‏ (1993) • The Bends‏ (1995) • OK Computer‏ (1997) • Kid A‏ (2000) • Amnesiac‏ (2001) • Hail to the Thief‏ (2003) • In Rainbows‏ (2007) • The King of Limbs‏ (2011) • A Moon Shaped Pool‏ (2016)
מיני אלבומים Drill‏ (1992) • Itch‏‏ (1994) • My Iron Lung‏‏ (1994) • No Surprises/Running from Demons‏ (1997) • Airbag/How Am I Driving?‏ (1998) • (Com Lag (2plus2isfive‏ (2004)
אלבומי הופעה I Might Be Wrong: Live Recordings‏ (2001)
אלבומי רמיקסים TKOL RMX 1234567‏ (2011)
שירים וסינגלים Creep • Lucky • 2 + 2 = 5 • Burn the Witch
ערכים נוספים
נייג'ל גודריץ' • אטומס פור פיס • Jaydiohead • The Smile
דיסקוגרפיה של רדיוהד • קטגוריה:רדיוהד • פורטל:רוק
פרס איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי לפסקול הטוב ביותר
ג'ון ויליאמס (1998) ‏•‏‏ גבריאל יארד (1999) ‏•‏‏ ליסה ג'רארד והנס צימר (2000) ‏•‏‏ הווארד שור (2001) ‏•‏‏ ג'ון ויליאמס (2002) ‏•‏‏ הווארד שור (2003) ‏•‏‏ הווארד שור (2004) ‏•‏‏ ג'ון ויליאמס (2005) ‏•‏‏ פיליפ גלאס (2006) ‏•‏‏ ג'וני גרינווד (2007) ‏•‏‏ א. ר. רהמן (2008) ‏•‏‏ מייקל ג'אקינו (2009) ‏•‏‏ טרנט רזנור ואטיקוס רוס (2010) ‏•‏‏ לודוביק בורס (2011) ‏•‏‏ ג'ון ויליאמס (2012) ‏•‏‏ סטיבן פרייס (2013) ‏•‏‏ אנטוניו סאנצ׳ס (2014) ‏•‏‏ אניו מוריקונה (2015) ‏•‏‏ ג'סטין הורוויץ (2016) ‏•‏‏ אלכסנדר דספלה (2017) ‏•‏‏ ג'סטין הורוויץ (2018) ‏•‏‏ הילדור גודנאדוטיר (2019) ‏•‏‏ טרנט רזנור, אטיקוס רוס וג'ון באטיסט (2020) ‏•‏‏ הנס צימר (2021) ‏•‏‏ הילדור גודנאדוטיר (2022) ‏•‏‏ לודוויג גורנסון (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ג%27וני_גרינווד&oldid=39749918"