לדלג לתוכן

דלתא L

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דלתא L
Delta L
דלתא L על כן השיגור לפני השיגור הכושל של פיוניר E
דלתא L על כן השיגור לפני השיגור הכושל של פיוניר E
ייעוד משגר לוויינים
משפחה משפחת טילי הדלתא
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
עלות שיגור 16.54 מיליון דולר (1985)
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור ב-SLC-2E בבסיס חיל האוויר ונדנברג וב-LC-17 בנמל החלל קייפ קנוורל
שיגורים 2
הצלחות 1
כישלונות 1
שיגור ראשון 27 באוגוסט 1969
שיגור אחרון 31 בינואר 1972
יכולת
מטען ל־LEO 300 ק"ג
מידע נוסף
גובה 35 מטרים
קוטר 2.44 מטרים
משקל 89,935 ק"ג
שלבים 3
מאיץ ראשון קסטור 2
מספר מאיצים 3
סוג מנוע TX-354-3
דחף 258.91 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 262 שניות
בגובה פני הים - 232 שניות
זמן בעירה 37 שניות
דלק מוצק
שלב ראשון דלתא תור LT
מספר מנועים 1
סוג מנוע MB-3-3
דחף 866.71 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 290 שניות
בגובה פני הים - 256 שניות
זמן בעירה 215 שניות
דלק RP-1/חמצן נוזלי
שלב שני דלתא E
מספר מנועים 1
סוג מנוע AJ-10-118F
דחף 35.09 קילו ניוטון
מתקף סגולי 278 שניות
זמן בעירה 400 שניות
דלק UDMH/חומצה חנקתית
שלב שלישי FW-4D
מספר מנועים 1
סוג מנוע FW4-D
דחף 25 קילו ניוטון
מתקף סגולי בריק - 287 שניות
בגובה פני הים - 250 שניות
זמן בעירה 31 שניות
דלק מוצק

הדלתא L או תור-דלתא L היה משגר לוויינים אמריקאי ששימש לשיגור שני לווייני מחקר ב-1969 ו-1972. הטיל הוא בן למשפחת טילי הדלתא.

הדלתא L היה משגר בעל שלושה שלבים. השלב הראשון היה Long Tank Thor שהיה נגזרת של טיל התור שנוספו לו שלושה מאיצים מסוג קסטור 2. השלב השני היה שלב דלתא E והשלב השלישי היה שלב FW-1D.

השיגור הראשון בוצע ב-27 באוגוסט 1969 ב-LC-17A מנמל החלל קייפ קנוורל אך בעקבות כשל במערכת ההידראולית של הטיל נאלצו להפעיל את מערכת ההשמדה העצמית של הטיל כ-383 שניות לאחר השיגור. השיגור השני בוצע ב-31 בינואר 1972 בSLC-2E מבסיס חיל האוויר ונדנברג והושלם בהצלחה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלתא L בוויקישיתוף