יתוש בראש
כתיבה | ז'ורז' פדו |
---|---|
סוגה | תיאטרון |
הצגת בכורה | 2 במרץ 1907 |
שפה | צרפתית |
יתוש בראש (בצרפתית: La Puce à l'oreille, בתרגום מילולי: "פרעוש באוזנה") הוא מחזה פרי עטו של המחזאי הצרפתי ז'ורז' פדו שנכתב ב-1907, בשיא עידן הבל אפוק.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחזה מתרחש בפריז בראשית המאה העשרים. רמונד שאנדביז, לאחר שנים של נישואים מאושרים, מתחילה לפקפק בנאמנותו של בעלה, ויקטור עמנואל, שהחל לסבול מאין-אונות. רמונד אינה מודעת לכך שהסיבה האמיתית לכך היא בעיה פסיכולוגית. היא מגלה זאת בסוד לחברתה הטובה, לוסיין, שמציעה להעמיד אותו במבחן. הן כותבות לו מכתב, בכתב ידה של לוסיין, מאת מעריצה בדויה ואנונימית. שמבקשת לפגוש אותו במלון "מי ומי",[1] מוסד אליו מגיעים אנשים מכובדים לנהל פרשיות אהבים. רמונד מתכוונת להתעמת עם בעלה במלון.
כשוויקטור עמנואל מקבל את המכתב, הוא אינו מגלה כל עניין בפרשיית אהבים כזאת ומאמין שההזמנה היא מאישה מסתורית שהתכוונה לשלוח אותו לחברו הטוב ביותר טורנל, רווק נאה. בלי ידיעתו של ויקטור עמנואל, טורנל מחזר אחרי רמונד ומשתוקק מאוד להגיע למפגש.
קאמי, אחיינו הצעיר של ויקטור עמנואל, הסובל מליקוי בדיבור, שמח מאוד לקבל חיך תותב מדוקטור פינאש. כדי לחגוג זאת, הוא ואנטואנט, הטבחית בביתו של מר שאנדביז, הולכים אף הם למלון "מי ומי". דוקטור פינאש מחליט ללכת למלון אף הוא בשביל מפגש האהבהבים שלו.
ויקטור עמנואל מראה את המכתב לבעלה של לוסיין, קרלוס הומנידס דה היסטנגואה, ספרדי חמום מוח ואלים. קרלוס מזהה את כתב ידה של לוסיין ומניח שהיא מנסה לנהל רומן עם ויקטור עמנואל. הוא ממהר למלון, נשבע להרוג אותה. אטיין, בעלה של אנטואנט הטבחית, יוצא למלון כדי להזהיר את לוסיין מפני בעלה ורואה שם את אנטואנט אשתו עם קאמי. ויקטור עמנואל, שמנסה אף הוא למנוע רצח, ממהר בעקבות קרלוס הומנידס.
הדמויות השונות מגיעות למלון, כל אחת מסיבותיה שלה: פינאש למען הבילוי, רמונד בשל ויקטור עמנואל, טורנל בשל רמונד, קאמי עם אנטואנט, קרלוס בשל לוסיין, וויקטור עמנואל ואטיין במטרה לעצור את קרלוס.
קרלוס שמנסה להרוג את אשתו, יורה בכל מה שזז. ויקטור עמנואל מבחין ברמונד המשוחחת עם טורנל ומאמין שהיא אינה נאמנה לו. הדמויות השונות מאמינות שוויקטור עמנואל אינו שפוי, כשהן רואות את פוש, עובד אלכוהוליסט במלון, דומה כשתי טיפות מים לוויקטור עמנואל וחושבים בטעות שזה הוא. קאמי מאבד את החיך המלאכותי שלו, וטורנל מתאמץ מאוד לפתות את רמונד.
הבלבול ממשיך אפילו אחרי שכולם מתאספים בביתו של ויקטור עמנואל. העניינים מתחילים להתבהר כשקרלוס מגלה העתק של המכתב שכתבה לוסיין בשולחן עבודתה של רמונד. רמונד ולוסיין מסבירות לו על המכתב והוא נרגע. בעל המלון מגיע כדי להשיב פריט לבוש ששכח ויקטור עמנואל במלון ומבהיר את הבלבול שנעשה בין עובד המלון פוש לוויקטור עמנואל. לבסוף, רמונד מספרת לוויקטור עמנואל את הסיבה לחשדותיה, והוא מבטיח לה שהוא ישים להן קץ באותו לילה.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ויקטור עמנואל שאנדביז – מנהל חברת ביטוח ובעלה הנאמן של רמונד. מכיוון שלפתע הוא מתחיל לסבול מאין אונות, רמונד שוגה להאמין שהוא בוגד בה. הוא נראה בדיוק כמו פוש.
- פוש – עובד במלון "מי ומי". הוא דומה כשתי טיפות מים לוויקטור עמנואל ומתבלבלים בין שניהם. את דמותו מגלם אותו השחקן שמגלם את דמותו של ויקטור עמנואל.
- רמונד שאנדביז מאמינה שבעלה ויקטור עמנואל בוגד בה, בעוד היא למעשה מנהלת רומן עם טורנל. חברתה הטובה ביותר היא לוסיין.
- קאמי שאנדביז – אחיינו של ויקטור עמנואל. הוא סובל מפגם בדיבור (הוא אינו מסוגל לבטא עיצורים), כתוצאה מכך אנשים אינם מבינים אותו והם קצרי רוח במחיצתו. הוא מקבל חיך מלאכותי שפותר את בעייתו מדוקטור פינאש, אולם מאבד אותו במלון.
- לוסיין הומנידס דה היסטנגואה – חברתה הטובה ביותר של רמונד ואשתו של קרלוס. היא מציגה בפני רמונד את הרעיון להעמיד את בעלה במבחן.
- קרלוס הומנידס דה היסטנגואה – איש עסקים מספרד ולקוח של ויקטור עמנואל.
- רומן טורנל – חברו הטוב ביותר וסוכן בחברת הביטוח של ויקטור עמנואל ומאהבה של רמונד. שאנדביז. ויקטור עמנואל שולח אותו למלון "מי ומי", שם הוא מוצא לשמחתו את רמונד.
- דוקטור פינאש – רופא חברת הביטוח ורופא המשפחה.
- אטיין – משרת בביתו של ויקטור עמנואל, נשוי לאנטואנט.
- אוגוסטין פראיון – בעל בית המלון "מי ומי", בעברו היה מפקד גדוד בצבא.
- אולימפ – זונה לשעבר ואשתו של פראיון.
- אנטואנט – טבחית בביתו של ויקטור עמנואל, נשואה לאטיין ומנהלת רומן עם קאמי.
- אז'ני – חדרנית במלון.
- בטיסטן – עובד במלון, שנמצא הרבה בגילופין.
- ראגבי – אזרח אנגלי השוהה במלון שבקושי מדבר צרפתית. הוא מנסה לפתות את לוסיין ואנטואנט. גרסאות מתורגמות משנות את שמו ומוצאו (למשל בהפקת ה־BBC בשפה האנגלית משנת 1967 הוא גרמני בשם "הר שוורץ").
התרגום לעברית בדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ז'ורז' פדו, יתוש בראש; נוסח עברי: נסים אלוני. רמת-גן : בית-צבי, בית הספר לאמנויות המה, 1992.
המחזה בתיאטרון הרפרטוארי הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה – 5 באוגוסט 1967, מספר הצגות: 60[2]
- יוצרים: תרגום – נסים אלוני, בימוי – פטריק דרומגול, תפאורה - יוסף קארל, תלבושות - יוסף קרל, אניה שנל.
- שחקנים: קאמי שנדביז – ניסים עזיקרי, אנטואנט פלושה - יעל דרויאנוב, אטיין פלושה - ישראל רובינצ'יק, ד"ר פינאש – רפאל קלצ'קין, לוסיין הומינדס דה היסטנגה – עדה טל, ריימונד שנדביז – טובה פרדו, ויקטור שנדביז : שרגא פרידמן, רומה טורנל - רולף ברין, קרלו היסטנגה – ברוך דוד, אוגוסטין פראיון – נחום בוכמן, אג'יני – גאולה נוני, אולימפ - ציפורה פלד, באפטיסטן – ארי קוטאי, ראגבי – יהודה אפרוני, פוש - שרגא פרידמן.
2. תיאטרון הבימה, הצגת בכורה – 23 ביולי 1982, מספר הצגות: 117
- יוצרים: תרגום – נסים אלוני, בימוי – היי קיילוס, תפאורה ותלבושות - רות דר, תאורה - נתן פנטורין.
- שחקנים: קאמי שאנדביז - אלדד כהן, אנטואנט פלושו - לימור רוזנר, אטיין פלושו - ראובן גולדווסר, דוקטור פינאש – מוסקו אלקלעי, לוסיין הומינידס – עדי לב, ריימונד שאנדביז – דליה פרידלנד, ויקטור עמנואל שאנדביז – ניסים עזיקרי, רומן טורנל – ישראל גוריון, קלרוס הומינידס – גדעון זינגר, אנג'י - יעל פרל, אוגוסטין פראיון - ברוך דוד, בפטיסטון - יצחק חאביס, פן זבצקי - מישא נתן, פוש - ניסים עזיקרי.
3. תיאטרון באר שבע, הצגת בכורה – 1993[3]
- יוצרים: תרגום – נסים אלוני, בימוי – אילן רונן, תפאורה – דוד שריר, תלבושות – בוקי שיף, תאורה - פליס רוס.
- שחקנים: רמונד שאנדביז - יונה אליאן, רומן טורנל - רפי תבור, משה בקר, אבי קושניר, חגית דסברג, רוברטו פולק, אריאל פורמן.
4. תיאטרון חיפה, הצגת בכורה –2001
- יוצרים: תרגום – נסים אלוני, בימוי – מיטקו בוזקוב, מוזיקה - אפי שושני, תנועה - איריס לנה.
- שחקנים: טורנל - יואב בר-לב, יורם טולדנו, יעל ארצי, גיל צוריאנו, מיכל קירזון, עינת בסר.
5. תיאטרון הקאמרי, הצגת בכורה – 15 ביולי 2006[4]
- יוצרים: תרגום – נסים אלוני, בימוי – עמרי ניצן, תפאורה ותלבושות – רות דר, עדכון לשוני – דורי פרנס, ניהול מוזיקלי, עריכה ועיבודים – יוסי בן נון, עמית פוזננסקי, תאורה – יחיאל אורגל.
- שחקנים: ויקטור עמנואל שאנדביז – שמואל וילוז'ני, רמונד שאנדביז – אולה שור, קאמי שאנדביז – איתי טיראן, קרלוס הומנידס דה היסטנגואה – יצחק חזקיה, רומן טורנל – אמיר קריאף, דוקטור פינאש – נסים זוהר, אטיין – אלון דהן, אנטואנט – עירית קפלן, פראיון – אבי פניני, אז'ני – שרון דנון, בטיסטן – עזרא דגן, פוש – שמואל וילוז'ני, ראגבי – אסף פריינטא, שוטר – עופר רגירר.
6. סטודיו למשחק ניסן נתיב, הצגת בכורה – דצמבר 2013[5]
- יוצרים: בימוי - חנוך רעים, מוזיקה - יאיר סרי, עיצוב תלבושות - מיכל ענבר, עיצוב תפאורה - גינדי צייכמסטר, תאורה - אלון שטמפקה
7. תיאטרון החאן, הצגת בכורה – 12 במרץ 2019[6][7]
- יוצרים: תרגום – נסים אלוני, בימוי – אודי בן משה, תפאורה - סבטלנה ברגר, תלבושות - אורן דר, תאורה - רוני כהן, עריכה מוזיקלית - אוהד בן אבי
- שחקנים: אור לומברוזו, איתי שור, ארז שפריר, דודו בן זאב, יואב היימן, ויטלי פרידלנד, יהויכין פרידלנדר, יוסי עיני, יעל מור, כרמית מסילתי-קפלן, ניר רון, סוזנה פפיאן
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "יתוש בראש", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית) - הפקת ה־BBC משנת 1967
- יתוש בראש (1969) במסד הנתונים IBDB (באנגלית)
- ההצגה משנת 1967, באתר ארכיון תיאטרון הבימה
- ההצגה משנת 1982, באתר ארכיון תיאטרון הבימה
- ההצגה משנת 2006, באתר התיאטרון הקאמרי
- ההצגה משנת 2017, באתר תיאטרון החאן
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ במקור "Minet Galant"
- ^ זאב רב-נוף, "יתוש בראש" ב"הבימה", דבר, 13 באוגוסט 1967
- ^ שוש אביגל, תיאטרון / געגוע לאופרטה, חדשות, 2 ביוני 1993
- ^ מיכאל הנדלזלץ, פארסה, קלאסיקה, קסם, באתר הארץ, 16 באוגוסט 2006
- ^ עכבר העיר, יתוש בראש - ניסן נתיב, באתר הארץ
- ^ דפנה יעקובוס רנצר, תיאטרון החאן: קומדיה של טעויות מאת ז'ורז' פיידו, באתר כל העיר, 9 במרץ 2017
- ^ דוד רוזנטל, ייאוש בראש: אסור, פשוט אסור, שהמחזה "יתוש בראש" יעלה שוב על הבמות, באתר וואלה, 13 במרץ 2019