יואב בר-לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יואב בר לב
יואב בר-לב
לידה 2 בפברואר 1966 (בן 52)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1990 - ואילך
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק דיבוב
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יואב בר-לב (נולד ב-2 בפברואר 1966) הוא שחקן, מחזאי, מדבב ובמאי ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואב בר-לב נולד וגדל בירושלים, בהיותו בן עשר עבר עם משפחתו לראשון לציון ובסוף שירותו הצבאי עבר לתל אביב, בה הוא מתגורר עד היום. הוא בן למשפחה ממוצא בולגרי, אביו היה גרפיקאי ואמו עבדה בשרטוט ותכנון מפות בסוכנות היהודית. בתיכון היה בחוג דרמה, בצבא שירת בנח"ל, היה מארגן מופעים לקיבוץ כברי ונהג לקרוא מחזות. עם שחרורו מצה"ל הלך יואב בר-לב ללמוד בסטודיו למשחק ניסן נתיב, בו למד בשנים 1990-1987. בין חבריו לכיתה היו ניר רון, חנוך רעים ומארק איווניר.

בתום לימודיו בר-לב שיחק במשך עונה בקאמרי, אחר-כך עבר לתיאטרון חיפה לתקופה של שתי עונות ואז שב לקאמרי לעונה. בשלב הבא שיחק במשך שלוש שנים רק במחזות שכתב. החל מנובמבר 1996 ועד היום (מאי 2012) יואב בר-לב משחק בתיאטרון חיפה ובמקביל עורך פרויקטים עצמאיים משלו, משתתף בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה ומדבב. הוא כתב עד היום חמישה מחזות.

יואב בר-לב נשוי לשלומית ארנון – מחזאית, תסריטאית ובמאית ולהם שתי בנות.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצגה הראשונה בה שיחק יואב בר-לב בתום לימודי המשחק הייתה "האבן והשושנים", מאת ובבימויו של מיכאל גורביץ', בתפקיד פילי. ההצגה עלתה בסטודיו ניסן נתיב והמשיכה והציגה ב-1990 בתיאטרון הקאמרי.

הוא שיחק בהצגה "עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי" (1996) פרי עטו של ברטולד ברכט, בבימויו של סיני פתר. זהו מחזה שהוא משל על עליית הנאצים לשלטון, ארתורו אוי הוא היטלר וגיבולה (בר-לב) הוא גבלס.

בר-לב שיחק בהצגה "גטו" (1998), מאת ובבימויו של יהושע סובול. הוא גילם את דמותו של שרוליק, מנהל התיאטרון שמפעיל את בובת הפיתום. שיחק בהצגה "אב הבית" (2002) מאת הרולד פינטר, בבימויו של אילן תורן. הוא גילם את דמותו של מייק, אחיו הצעיר של אסטון (יוסף אבו ורדה), שמגן על אחיו המבוגר כל חייו. אסטון מכניס לדירתם זקן חסר בית (סלים דאו), ומציע לו לחיות בדירתם ולהפוך לאב הבית, מתוך כוונה לדאוג לו. מייק מסכסך בין אסטון לזקן שמושלך שוב לרחוב.

שיחק בהצגה "הקאמבק של בוריס שפילמן" (2002) פרי עטו של סרג' קרייבוס, בבימויו של דני הורוביץ. בוריס שפילמן (ישראל פוליאקוב), שחקן מובטל ומזדקן, מקבל את הזדמנות חייו, לככב בתפקיד הראשי של המלך ליר במחזה השייקספירי. בוריס שפילמן מגיע לבית בנו הנרי (בר-לב) לבשר לו את החדשות הטובות, אבל הנרי בדיוק פוטר מעבודתו וננטש על ידי אשתו, שלוקחת עמה את ילדיהם. אחרי שנים רבות של יחסים עכורים מתרחש בין השניים עימות מילולי סוער.

בר-לב שיחק בהצגה "טיפול בטנגו" (2006) פרי עטו של אוסקר מרטינז, בבימויו של רוברטו פולק. אדריאן (בר-לב) הוא גבר בגיל ארבעים, שחש שהחיים ממשיכים בלעדיו. שיחק בהצגה "המכוער" (2008), פרי עטו של מריוס פון מיינבורג, בבימויו של ארי רמז. בחברה קטנה מחליטים להוציא את המוצר שלהם לכנס מאוד חשוב, אבל במקום לשלוח לכנס את הממציא (נורמן עיסא), שולחים את קרלמן (בר-לב) העוזר יפה התואר שלו, בעוד שאת הממציא אינם שולחים בשל כיעורו. הממציא שמעולם לא היה מודע לכיעורו, מקבל צידוק לדברים מאשתו, שאומרת לו שתמיד סברה כך, אבל התרגלה. הממציא עובר ניתוח חדשני שהופך אותו לגבר המושך ביותר עלי אדמות ועכשיו קרלמן היפה לשעבר הופך להיות מכוער. כל האנשים רוצים להיראות כמו הממציא, כולם עוברים את הניתוח וכל האנשים נראים אותו הדבר.

נכון למאי 2012 משחק בר-לב בשתי הצגות בתיאטרון תמונע, האחת: "מדמואזל ז'ולי" של סטרינדברג. הוא מגלם את דמותו של המשרת ז'אן, שבמהלך לילה סוער בטירה גבירתו ז'ולי (ענת חדיד) משחקת בו, בעוד שהוא מנסה לשחק בה, לעלות במעמד ולעזוב את הטירה. בהצגה משחקת גם עירית נתן-בנדק. ההצגה השנייה היא "זריחה" בבימויו של שלמה פלסנר. הוא מגלם את דמותו של האבא עמוס שביחד עם אשתו (אסתי זקהיים) מסרס את ילדתו שרוצה לצמוח (אדוה בולה).

החל מ-2003 ועד היום משחק יואב בר-לב ביחד עם ערן בן זאב וניר רון במופע "על הבמה", מופע אימפרוביזציה שמציג ברחבי ישראל.

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1990/1 מייד בתום לימודי המשחק, היה בר-לב אחד המנחים של תוכנית הטלוויזיה לבני הנוער "תוססס", אותה עזב לטובת התיאטרון. בשנים 1997-1996 השתתף במערכונים רבים בתוכנית הבידור "הערב עם אלי יצפאן". ב–2000 השתתף בתוכנית "ספי". ב-2003 שיחק בסרטו של אבי כהן "באמצע סרט".

בר-לב שיחק בעונה השנייה של הסדרה "לאהוב את אנה" (2008). מנשה לב (משה איבגי) הוא קיבוצניק אלמן ואב לארבעה ילדים. מתברר שילדו הקטן הוא תוצאה של בגידת אשתו המנוחה בו. בר-לב מגלם את האב האמיתי שמגיע לקיבוץ ומעוניין לחדש את הקשר עם ילדו ומפריע בכך לשלוות המשפחה.

ב-2010 שיחק בדרמת הטלוויזיה של עדית שקרצי "נחמה". הדרמה מספרת על יומה האחרון של נחמה (רבקה מיכאלי). בר-לב מגלם את דמותו של פסיכולוג שמנהל מוסד פסיכיאטרי, בו מתרחש חלק מהסיפור. ב-2011 הוא שיחק בתפקיד אורח בסדרה "רמזור". הוא גילם את דמותו של דוקטור שומרון, רופא שמיילד את טלי דביר (ליאת הר לב). ב-2011 הופיע בתפקיד אורח בדרמה המשטרתית "אחת אפס אפס". בר-לב שיחק את הפסיכולוג המשטרתי.

החל מ-1992 ועד היום יואב בר-לב מדבב סדרות וסרטים מונפשים. ב-2013 דיבב את גרוג בסרט "הקרודים". ב-2018 דיבב את שרלוק נומס בסרט "עולמם הסודי של גמדי הגינה".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אודות מחזותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגת נונסנס. מחזה אותו כתב בר-לב עם חנוך רעים. הועלה בפסטיבל עכו 1995, אחר-כך רץ בצוותא ובמועדון התיאטרון חיפה.

  • ביאליק 22 (אגדת נער ונערה)

מחזה שכתב עם חנוך רעים, והוצג בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 1997, בו זכה -לב בפרס המחזאי ורץ במשך שנתיים בתיאטרון אורנה פורת. לאחרונה (2011) הועלה שוב במדיטק. המחזה עוסק בנשיקה הראשונה.

  • אח אח בום טראח

יואב בר-לב כתב את המחזה ביחד עם נורמן עיסא. המחזה נכתב במקור בעברית, תורגם לערבית וממנה לארמית סורית על ידי כומר יפואי מהכנסייה הסיריינית ביפו ומוצג בשפה זו. ההצגה הועלתה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 2003 בו זכתה בפרס ראשון לבימוי, תפאורה ותאורה (זיו וולושין). כמו כן זכתה ההצגה בצל"ש למחזה ולמשחק. היא רצה בתיאטרון הערבי-עברי, בכיכובם של יואב בר-לב ועלי סלימאן. ההצגה הופיעה עד לשנת 2008 בעשרים פסטיבלים להצגות ילדים ברחבי תבל. היא הציגה בין השאר ביפן, קוריאה, אוזבקיסטן, ספרד, גרמניה, אוסטריה, ואוסטרליה. זהו סיפור דמיוני על שני אחים או חברים שאינם יכולים לחיות זה במחיצת זה, אף לא יכולים להפרד. זהו משל, והנמשל הוא יצחק וישמעאל, אף שהם אינם מוזכרים בהצגה אך היוו השראה למחזה.

  • המכשפה בבית ממול

מחזה שכתב יואב בר-לב ביחד עם עירית קפלן. ההצגה רצה החל מאפריל 2012 במדיטק. ההצגה החלה את דרכה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים, בו זכתה בפרס עיצוב התאורה (זיו וולושין) ובצל"שים על המחזה והמשחק.[1] היא מספרת על שלושה ילדים שמחליטים ששכנתם המוזרה היא מכשפה ונכנסים אליה הביתה כדי לבדוק זאת. הילדים עוברים תהליך שגורם להם לראות אחרים ואת עצמם מעבר לסטיגמות המקובלות של גמד, קפטן ומכשפה מסוכנת.

רשימת הצגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגות מבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה תיאטרון מחזאי במאי תפקיד שנה
בומרנג תיאטרון חיפה רוני סיני ניר ארז 2014
הם יורים גם בסוסים קופרודוקציה בין תיאטרון חיפה לתיאטרון הקאמרי שלומי מושקוביץ בעיבוד לרומן מאת הוראס מק'קוי דדי ברון מריו 2013
המלט תיאטרון תמונע ויליאם שייקספיר נועם פלג המלט האב, רוחו, ואחיו קלאודיוס 2013
זה לא אותו הצל תיאטרון קצר בצוותא שי אזולאי ירון מוטולה הסופר 2012
זריחה תיאטרון תמונע עידו בורשטיין שלמה פלסנר עמוס 2012
מדמואזל ז'ולי תיאטרון תמונע יוהאן אוגוסט סטרינדברג שלומי ליברמן ז'אן פברואר 2011
ארגנטינה תיאטרון חיפה בעז גאון סיני פתר מירו 28 במאי 2011
ינטל הקאמרי וחיפה לאה נפולין ויצחק בשביס זינגר על-פי סיפור קצר של זינגר "ינטל בחור ישיבה" משה קפטן ר' אלתר 27 באוקטובר 2009
סיפור פשוט תיאטרון חיפה עיבודם של שלמה ניצן ויצחק גורמזאנו גורן ל"סיפור פשוט" של ש"י עגנון דניאלה מיכאלי ברוך מאיר ינואר 2009
המכוער תיאטרון חיפה מריוס פון מיינבורג ארי רמז קרלמן 2008
ראש משוגע תיאטרון חיפה פול פורטנר דן רונן רב פקד בר זוהר 25 בפברואר 2007
טיפול בטנגו (היא בראש שלי) תיאטרון חיפה אוסקר מרטינז רוברטו פולק אדריאן 2006
השתיקה תיאטרון חיפה ניב כהן ואילנה וייזר-סנש איציק ויינגרטן יורם 2004
עיר הנפט הקאמרי וחיפה הלל מיטלפונקט הלל מיטלפונקט ד"ר שדה 1 במאי 2004
הדוכסית מאמלפי תיאטרון חיפה ג`ון וובסטר גדי רול דליו 2005
הקאמבק של בוריס שילמן תיאטרון חיפה סרג' קרייבוס דני הורוביץ הנרי 2002
אילוף הסוררת תיאטרון חיפה ויליאם שייקספיר אלדד זיו הורטנסיו 29 ביוני 2002
דודתו של צ'רלי תיאטרון חיפה ברנדון תומאס צדי צרפתי 6 בינואר 2002
אב הבית תיאטרון חיפה הרולד פינטר אילן תורן מיק 2002
אמנות המשחק תיאטרון חיפה אדוארדו דה פיליפו מיטקו בוזקוב קוינטו הרופא 2001
גן ריקי הבימה וחיפה דוד גרוסמן איציק ויינגרטן דנוש 27 בפברואר 2001
החתונה האחרונה תיאטרון חיפה שירה גפן שירה גפן החתן 2001
יתוש בראש תיאטרון חיפה ז'ורז' פדו מיטקו בוזקוב טורנל 2000
שפה יפה פסטיבל תיאטרון קצר בצוותא שמואל וילוז'ני
ברבוניות תיאטרון הסימטה דור פלס הנרי ספלין
שלום ולא ולהתראות תיאטרון חיפה פרויקט משותף לשירילי דשא וקבוצת השחקנים שירילי דשא 1999
להיות או לא להיות תיאטרון חיפה רוני פינקוביץ' 1998
גטו תיאטרון חיפה יהושע סובול יהושע סובול שרוליק 1998
אנטיגונה תיאטרון חיפה סופוקלס ורדית שלפי ראש המקהלה 1996
הקפטן חיפה
ציפור מתוקה של נעורים תיאטרון חיפה טנסי ויליאמס הלן קאוסט האוסון 1996
עלייתו הנמנעת של ארתורו אוי תיאטרון חיפה ברטולד ברכט סיני פתר גיבולה ופלייק 1996
האחים פסטיבל עכו וצוותא יואב בר-לב וחנוך רעים חנוך רעים 1995
היערות הקאמרי דייוויד מאמט יחיאל בן ישי ניק 11 בדצמבר 1992
ענבי זעם הקאמרי ג'ון סטיינבק ופרנק גלאטי אילן רונן קוני 19 בינואר 1993
טסט לעיוורים תיאטרון חיפה יגאל משיח אילן תורן 1992
החגיגה של ג'וקו תיאטרון הסימטה ניקו ניתאי ג'וקו
תפילה על פי טוביה החולב הקאמרי גריגורי גורין ע"פ שלום עליכם מארק זכארוב פיודר 23 בינואר 1992
שבת ראשון שני תיאטרון חיפה אדוארדו דה פיליפו עודד קוטלר רוקו 13 ביוני 1991
המוזג פסטיבל עכו אברהם שושנר רוני פינקוביץ' 1990
האבן והשושנים הקאמרי מיקי גורביץ' מיקי גורביץ פילי 11 מאי 1990

הצגות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה תיאטרון מחזאי במאי תפקיד שנה
הבחירה תיאטרון אורנה פורת שלומית ארנון בר-לב וליאת פישמן-לני שלומית ארנון בר-לב 2014
פצפונת ואנטון תיאטרון אורנה פורת עיבוד של אפרים סידון לספרו של אריך קסטנר דניאלה מיכאלי
פיטר פן תיאטרון חיפה ותיאטרון אורנה פורת על פי ג'יימס מתיו ברי צביה הוברמן קפטן הוק 2011-2009
צו הלב תיאטרון ארצי לנוער שלומית ארנון ויפעת זנדני-צפריר שלומית ארנון ויפעת זנדני -צפריר
טולי בלבולי הפקה ציפי מייזלר נורמן עיסא
אח אח בום טראח התיאטרון הערבי-עברי ביפו יואב בר-לב ונורמן עיסא נורמן עיסא 2008-2003
חברים עד הסוף חנוך רעים חנוך רעים רוני 2000
בארץ תיק תק פסטיבל חיפה להצגות ילדים שהם סמיט ארז שפריר פזיז 1999
ביאליק 22 או אגדת נער ונערה תיאטרון אורנה פורת ומדיטק יואב בר-לב וחנוך רעים אורנה פורת 1999-1997, מדיטק 2012-2011
ארטי נוגע בשמיים חיפה חנוך רעים אגו
שמריהו תיאטרון אורנה פורת מיכה לבינסון
טיול לכוכב הגבינה תיאטרון אורנה פורת יואב בר-לב וחנוך רעים יואב בר-לב וחנוך רעים
עולה עולה תיאטרון הסימטה חנוך רעים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]