יוסי עיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסי עיני
יוסי עיני
לידה 1970 (בן 48 בערך)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים פרס התיאטרון הישראלי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן, שחקן קולנוע, שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
יוסי עיני בהצגה "אותלו", תיאטרון החאן, 2007
יוסי עיני בהצגה "ירושלים החדשה", תיאטרון החאן, 2012
יוסי עיני ומיכל שטמלר, "החיים הם חלום", 2005
יוסי עיני ונילי רוגל, "בעלי המתוק אשתי היקרה", החאן, 2008
משמאל לימין: יוסי עיני, נילי רוגל, לירון ברנס, אריה צ'רנר ויהויכין פרידלנדר, "אוכלים", החאן, 2010
יוסי עיני, "הקמצן", החאן, 2003
יוסי עיני, "אושר", 2004
יוסי עיני, "הקסם הגדול", החאן, 2009
יוסי עיני ורותי בורנשטיין, "האשליה", החאן, 2003

יוסי עיני (נולד ב-1970) הוא שחקן ישראלי, זוכה פרס התיאטרון הישראלי לשחקן בתפקיד משנה של יאגו בהצגה "אותלו", בתיאטרון החאן, בשנת 2007.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסי עיני נולד ביקנעם, ב-1973 הוריו עברו להתגורר בקריית מוצקין, שם גדל רוב ילדותו. הוא שיחק בקבוצת הכדוריד של מכבי קריית מוצקין. בתיכון היה פעיל בקבוצת דרמה ובנוער העובד והלומד. בצבא הצטרף לגרעין נח"ל (גרעין "נוצר" מחזור צ'א) במסגרת השירות תרם להקמת ההיאחזות "מול נבו" שירת בלבנון בגדוד 932 ועשה של"ת (שירות ללא תשלום) בקיבוצים - דגניה א', מיצר ומפלסים.

הוא בוגר בית הספר למשחק בית צבי (1992- 1995). זכה במלגות ע"ש ירון ירושלמי, עדה בן-נחום, קרן אמריקה ישראל. בלימודי המשחק בבית צבי שיחק בהפקות: "המחרשה והכוכבים", "דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו", "אויבים", "דני והים הכחול", "אדם הוא אדם", "כרגע לא פנוי", "איפיגניה", "גן ריקי", "מסיבת יום הולדת", "הפכפכות האהבה", "המבחן" ועוד.

ההצגה הראשונה בה עיני שיחק בתיאטרון הרפרטוארי הייתה "מריוס" מאת מרסל פניול, בבימויו של מיקי גורביץ', בתיאטרון הבימה. כשנה לאחר סיום לימודיו היה התקבל לקבוצת צעירי הבימה בראשותו של אילן רונן, בה שיחק בשנים 2001-1996. ההצגה הראשונה בה שיחק במסגרת הקבוצה הייתה "מנדראגולה", עיבוד של יעקב שבתאי למקיאוולי, בבימויו של אילן רונן. ההצגה הייתה מסוגננת מאוד, נעשה בה שימוש במסיכות והיא נחלה הצלחה רבה. ב"מלכוד 22" שיחק את מייג'ור-מייג'ור דנבאר, מפקד הטייסת. הוא שיחק בתפקיד השופט אצדק ב"מעגל הגיר הקווקזי" והוזמן להופיע עם הצגה זו בפסטיבל למחזאות גרמנית בפראג, שם זכתה ההצגה לביקורות נלהבות וב"הברווזון", מחזמר עם רמה מסינגר ואמיר פיי גוטמן. עיני שיחק בהצגת הילדים "רימון בין הלבבות" מאת נילי דותן ע"פ משה עמיאל, בבימוי דור פלס ולמולו אורן שבו, שגוללה את עלילותיהם של לוחמי המחתרות עולי הגרדום מאיר פיינשטיין ומשה ברזני.

עיני שיחק ביחד עם מוטי כץ בדרמת הטלוויזיה "גנרל שוורצפוט צד נמרים ורודים במדבר סהרה", בבימויו של סלבה צ'פלין. זהו סיפורם של חייל אמריקאי וחייל עיראקי שנפגשים במדבר בתקופת מלחמת המפרץ ומערכת היחסים שמתפתחת ביניהם. עיני שיחק בתפקידים שונים בתוכניות וסדרות הטלוויזיה "ספי", "הדיפלומטים", "עשרים פלוס", "אנחנו לא כאלו", "נוימן", "זה יגמר בבכי" ו"המיוחדת". הצטלם לפרסומות טלוויזיה ולאחרונה הצטלם בסרט הקולנוע – "בית לחם".

בשנת 2001 מיקי גורביץ' קיבל לידיו את הניהול האמנותי של תיאטרון החאן והזמין את עיני להצטרף לתיאטרון. מאז ועד היום (יולי 2012) הוא חבר בלהקת השחקנים של תיאטרון החאן. ב"מילה של אהבה", מאת ובבימויו של מיקי גורביץ', שיחק בתפקיד החייל הנמוך. יוסי עיני שיחק בקומדיה הסאטירית "מלחמה על הבית", שכתב אילן חצור, בהתבסס על אריסטופאנס וביים מיקי גורביץ'. בהצגה "הקמצן" של מולייר בבימויו של מיקי גורביץ' גילם את דמותו של לה-פלש, משרתו האישי של קליאנט (יואב היימן). הוא שיחק בהצגה "חטא", עיבוד ישראלי של בן לוין שגם ביים לספר "החטא ועונשו" של דוסטויבסקי. עיני גילם את דמותו של צדוק אלפסי (רסקולניקוב אצל דוסטויבסקי). בהצגה "אושר" פרי עטו ובבימויו של מיקי גורביץ', גילם את דמותו של גבר שלוש. גבר שלוש איבד את זכרונו במלחמה וביחד עם פלוטניק (יואב היימן), המפקד (אריה צ'רנר) ושמואל (יהויכין פרידלנדר) עסוק בהימורי קלפים. ב"אושר" גם שיחק בתפקיד ד"ר עיני, שביחד עם ד"ר דלתותקין (יואב היימן) מפרש את ההצגה שמוצגת לקהל לבקשת המנחה (ניר רון). בהצגה "החיים הם חלום" גילם את דמותו של זיגיזמונד, יורש העצר של בזיל, מלך פולין. אמו של זיגיזמונד חלמה שבנה יהיה מפלצת, ביום היוולדו היא מתה והשמיים קודרים, אביו המלך (ניר רון) רואה זאת כנבואה לכך שיהיה שליט אכזר וכולא את בנו לשארית ימיו במגדל מבודד, בלי שאיש רואה אותו.

בהצגה "אותלו" גילם את דמותו של יאגו וזכה על תפקידו בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה לשנת 2007. אריאל הירשפלד כתב בעיתון הארץ על משחקו של עיני:

יאגו (יוסי עיני) קיבל צורה מוחשית חיה ורוחשת, מקומית באמת. העברית שבפיו הייתה דיבור חי עד קצה הקיום האנושי, ומשום כך קמה הדמות והחלה לצבור כוח שהוא לא פחות מאימתני... יוסי עיני לבש את יאגו עד שהיה יאגו. ומשום כך יאגו הזה היה חד-פעמי ונשם את המקום הישראלי שבו הוא מתגלם בצורה שהאירה את שניהם – את המקום ואת התפקיד – באור חדש ומרתק... ישראליותו הגמורה של יאגו-עיני, העברית החיה כל כך שבפיו, מבט עיניו החצוף עד אין שיעור, עמידתו המתריסה וחיוניותו הפורצת – מקנים לו נוכחות כה נוראה ונאלחת עד שהיא לא יורדת ממך ואין דרך להימלט ממנה... הטרגדיה השייקספירית שהגיעה בביצוע הזה למדרגה של יצירת מופת בפני עצמה, המאירה גם היא את המחזה מחדש." [1]

עיני שיחק בקומדיה "בעלי המתוק ואשתי היקרה" מאת ז'ורז' פדו, בבימויו של אודי בן-משה. הוא גילם את דמותו של ז'וליאן, פוליטיקאי שרוצה לפלס את דרכו לצמרת ואשתו (נילי רוגל) שמסתובבת בבית חצי ערומה כל אימת שמגיעים אליו אורחים, מביישת אותו ומשבשת את תוכניותיו. עיני שיחק את דמותו של ירמוליי אלכסייץ' לופכין בהצגה "גן הדובדבנים" פרי עטו של צ'כוב בבימויו של מיקי גורביץ'. לופכין הוא איכר שהתעשר מסחר קרקעות. בגלל אהבתו לרנייבסקייה, בעלת האחוזה השקועה בחובות (ליאורה ריבלין), הוא מציע לסייע לה כספית אם תהפוך את האחוזה לאתר נופש. רנייבסקייה ומשפחתה ממאנים לשמוע על כך, עד שהאחוזה נקלעת לפשיטת רגל ובמכירה הפומבית לופכין רוכש אותה לעצמו.

עיני משחק כיום (יולי 2012) בהצגה "אוכלים", פרי עטו של יעקב שבתאי, בבימויו של מיקי גורביץ'. הוא מגלם את דמות של נבות היזרעאלי, שהמלך אחאב (יהויכין פרידלנדר) חומד את כרמו.

עיני משחק בהצגה "הנון של ראש העיר ירושלים", פרי עטו של יוסף בר-יוסף בבימויו של רוני ניניו. הוא מגלם את דמותו של אליעזר דוד ירדן, אדם דתי ששכל את בנו במלחמה על ירושלים. ירדן מתגנב בחשאי ללשכתו של ראש עיריית ירושלים (אריה צ'רנר) ומביע את זעמו על כך שבמצבה לזכר הנופלים שתוצב בכיכר העיר יהיה כתוב "נזכור" במקום "יזכור". ב"נזכור" הכוונה לתושבי ירושלים, וב"יזכור" הכוונה לאלוהים שיזכור. ההצגה מגוללת את הוויכוח העז המתחולל בין ראש העיר, נציג המחנה החילוני, לבין ירדן, נציג המחנה הדתי.

ב-2012 שיחק עיני בהצגה "ירושלים החדשה", מאת דייוויד אייבס, בבימויו של סיני פתר, בתפקיד אברהם ואן פלקנבורג, חבר בכיר במועצת העיר אמסטרדם. פלקנבורג מופיע בתחילת ההצגה ומספר לרב הראשי של אמסטרדם (אריה צ'רנר) ולפרנס הקהילה היהודית (אבי פניני) על חשדות הכפירה של ברוך שפינוזה (ויטלי פרידלנד) ודורש מהם לערוך נגדו חקירה. פלקנבורג נוכח במהלך החקירה של שפינוזה בבית הכנסת "תלמוד תורה".

ב-2014 משחק עיני בהצגה "הצוענים של יפו", מאת ניסים אלוני, בבימויו של יוסי פולק, בתפקיד הצועני בוגו.

עיני עבר סדנאות בהדרכתם של ברוס מיירס, מייקל אלפרדס, קלייב מנדוס מהקוסמופוליסיטה-לונדון ועבר סדנת קומדיה דל ארטה בהדרכת אדריאנו יוריסביץ' מאיטליה.

יוסי עיני נשוי לעירית פשטן, שחקנית להקת החאן ולהם שלושה ילדים.

תפקידים בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון החאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה מחזאי במאי תפקיד הצגת בכורה
המקצוען דושאן קובצ'ביץ' מור פרנק משוגע אחד, שפוי לגמרי 10 במאי 2014
הצוענים של יפו נסים אלוני יוסי פולק הצועני בוגו 4 בינואר 2014
הקומדיה של קאלאנדרו בּרנארדוֹ דוֹביצי דה בּיבּיינה מיכאל גורביץ' רופו (בעל אוב) 21 בספטמבר 2013
דוחקי הקץ מוטי לרנר רוני ניניו הרב הלל עמיאל 15 במרץ 2013
ירושלים החדשה דייוויד אייבס סיני פתר אברהם ואן פלקנבורג, חבר בכיר במועצת העיר אמסטרדם 12 במאי 2012
הנון של ראש העיר יוסף בר-יוסף רוני ניניו אליעזר דוד ירדן 24 בספטמבר 2011
אוכלים יעקב שבתאי מיקי גורביץ' נבות היזרעאלי 26 במרץ 2011
גן הדובדבנים אנטון צ'כוב מיקי גורביץ' לופכין, ירמוליי אלכסייץ' – אכר שהתעשר 30 במרץ 2010
סדר עולמי חדש עיבוד של ג'יטה מונטה להרולד פינטר ג'יטה מונטה טרי, לוביסט המועדון 20 במרץ 2010
הקסם הגדול אדוארדו דה פיליפו אודי בן-משה ג'רבאזיו פנה, רוברטו מאלייאנו, אורסטה אינטרולי 1 באוגוסט 2009.
בעלי המתוק ואשתי היקרה ז'ורז' פדו אודי בן-משה הפוליטיקאי 13 בנובמבר 2008
אותלו ויליאם שייקספיר מיקי גורביץ' יאגו – שליש לאותלו ובראבאנציו – סנטור ונציאני 3 בנובמבר 2007.
מאכינל סופי טרדוול סיני פתר 8 באפריל 2006
החיים הם חלום פדרו קלדרון דה לה ברקה מיקי גורביץ' זיגיזמונד 17 בספטמבר 2005
אושר מיקי גורביץ' מיקי גורביץ' ד"ר עיני וגבר 3 30 בדצמבר 2004
חטא עיבוד של בן לוין לרומן "החטא ועונשו" של דוסטויבסקי בן לוין צדוק אלפסי 2004
הקמצן מולייר מיקי גורביץ' לה-פלש 27 בדצמבר 2003
האשליה פייר קורניי יוסי יזרעאלי קליסטו, קלינדור, תאוגנס 2003
מלחמה על הבית אילן חצור, פזמונים עלי מוהר מיקי גורביץ' זאהי, אישה מפגינה, חייל זר תאילנדי (צ'י) ומוכר דגים 11 בספטמבר 2002
מילה של אהבה מיקי גורביץ' מיקי גורביץ' החייל הנמוך 26 בינואר 2002

תיאטרון הבימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצגה מחזאי במאי תפקיד הצגת בכורה
הברווזון (מחזמר) עיבוד לסיפור "הברווזון המכוער", מחזה ופזמונים אנתוני דרו סטיבן דקסטר החתול 12 בינואר 2001
מעגל הגיר הקווקזי ברטולד ברכט אילן רונן מנהיג עובדי האדמה, מספר, נער האורווה, חייל, קוקה-האיכר, אורח בחתונה, אצדק 4 במאי 1999
מלחמת אחים אילן רונן אילן רונן נביא משוגע, פנחס בן אליעזר, הרב ישראל אריאל 11 באפריל 1998
מלכוד 22 ג'וזף הלר אילן רונן מייג'ור מייג'ור דנבאר מפקד הטייסת 24 במאי 1997
ערב אימפרוביזציה – משחקי תיאטרון אילן רונן אילן רונן 21 בינואר 1997
מנדראגולה עיבוד של יעקב שבתאי למקיאוולי אילן רונן סירו 14 בדצמבר 1996
מריוס מרסל פניול מיקי גורביץ' נער מסיק 8 ביולי 1996

תפקידים בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית/סדרה ערוץ במאי שנה
המיוחדת ערוץ 2 עודד רסקין 2012
זה ייגמר בבכי (נוימן) דויד תור
גנרל שוורצפוט במדבר סהרה סלבה צ'פלין
ספי ערוץ 2 שירילי דשא 2001-1999
עשרים פלוס הטלוויזיה החינוכית הישראלית יעל גרף ושירלי שטרן 1999
אנחנו לא כאלו סרט טלוויזיה שי כנות 1997
הדיפלומטים ערוץ 2 אייל דורון

תפקידים בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרט במאי מפיקים תפקיד שנה
בית לחם יובל אדלר טליה קלינהנדלר (פאי סרטים) לוי, קצין שב"כ 2013
מפריח היונים נסים דיין דוד מנדיל, משה אדרי, לאון אדרי סאלים 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אותלו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]