בסיס (טופולוגיה) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Felagund-bot (שיחה | תרומות)
בוט - מחליף 'דוגמא' ב'דוגמה', 'ע"י' ב'על ידי'
שורה 33: שורה 33:
== דוגמאות ==
== דוגמאות ==


* ב[[מרחב מטרי]], אוסף כל [[כדור (טופולוגיה)|הכדורים הפתוחים]] הוא בסיס לטופולוגיה המושרית ע"י ה[[מטריקה]].
* ב[[מרחב מטרי]], אוסף כל [[כדור (טופולוגיה)|הכדורים הפתוחים]] הוא בסיס לטופולוגיה המושרית על ידי ה[[מטריקה]].
* מעל [[הישר הממשי]], הקבוצה <math>\ \mathbb{B} = \{ (a,\infty) | a \in \mathbb{R} \}</math> היא בסיס. הטופולוגיה שהוא משרה בעצם שווה לבסיס עצמו!
* מעל [[הישר הממשי]], הקבוצה <math>\ \mathbb{B} = \{ (a,\infty) | a \in \mathbb{R} \}</math> היא בסיס. הטופולוגיה שהוא משרה בעצם שווה לבסיס עצמו!
* במרחב <math>\mathbb{R}</math> עם הטופולוגיה המטרית (ה[[מטריקה]] היא [[ערך מוחלט|הערך המוחלט]]) הקבוצה <math>\ \mathbb{S} = \{ (a,\infty) , ( - \infty , b) | a,b \in \mathbb{R} \} </math> היא תת-בסיס לטופולוגיה המטרית.
* במרחב <math>\mathbb{R}</math> עם הטופולוגיה המטרית (ה[[מטריקה]] היא [[ערך מוחלט|הערך המוחלט]]) הקבוצה <math>\ \mathbb{S} = \{ (a,\infty) , ( - \infty , b) | a,b \in \mathbb{R} \} </math> היא תת-בסיס לטופולוגיה המטרית.

גרסה מ־19:11, 11 במאי 2006

בסיס לטופולוגיה הוא אוסף של קבוצות פתוחות, שמאיחודיהן אפשר לקבל את כל הקבוצות הפתוחות השייכות לטופולוגיה.

הגדרה פורמלית

יהי מרחב טופולוגי.

אוסף קבוצות יקרא בסיס לטופולוגיה אם כל קבוצה בטופולוגיה ניתנת להצגה כאיחוד של איברי B. זהו שקול לכך ש

בסיס כזה נקרא לעיתים גם מערכת סביבות פונדמנטלית.

מושגים הקשורים בבסיס

  • בסיס מקומי (לוקלי): זהו בסיס לטופולוגיה סביב נקודה מסוימת במרחב X. באופן פורמלי, אוסף יקרא "בסיס לטופולוגיה בנקודה ב x" אם:
  • נאמר שמרחב טופולוגי מקיים את אקסיומת המניה הראשונה (או בקיצור: X ממנייה I) אם כל בסיס נקודתי בו הוא בן מניה.
  • משקל: משקל של מרחב טופולוגי, מוגדר להיות העוצמה הקטנה ביותר של בסיס (כלשהו) לטופולוגיה.
  • נאמר שמרחב טופולוגי מקיים את אקסיומת המניה השניה (או בקיצור: X ממנייה II או מקיים מנייה II) אם המשקל שלו קטן או שווה לאלף 0 (כלומר: קיים בסיס לטופולוגיה ב X שהוא בן מניה).
  • אוסף של קבוצות חלקיות ל X , יקרא תת-בסיס אם אוסף כל החיתוכים הסופיים של קבוצות מ S מהווה בסיס. אוסף S יקרא תת-בסיס של B אם אם כל איבר בבסיס B ניתן להצגה כחיתוך סופי של קבוצות מהתת-בסיס. כלומר: .

אפיון בסיס ותת-בסיס

המשפט הבא נותן קריטריון פשוט לאפיון וזיהוי בסיס.

משפט: נניח ש X מרחב לא ריק. אזי אוסף של קבוצות חלקיות ל X יקרא בסיס אם ורק אם הוא מקיים את שתי התכונות הבאות:

  1. לכל קיימת קבוצה ב B המכילה אותו. במילים אחרות: . כלומר: הבסיס מכסה את X.
  2. לכל שאינן זרות ולכל קיימת כך ש .

אם שתי תכונות אלה מתקיימות, האוסף הוא טופולוגיה על X.

המשפט הבא מאפיין תתי-בסיס.

משפט: אוסף של תתי-קבוצות של X הוא תת-בסיס אם ורק אם הוא מכסה את X (כלומר: איחוד כל הקבוצות באוסף שווה ל X).

דוגמאות

  • במרחב מטרי, אוסף כל הכדורים הפתוחים הוא בסיס לטופולוגיה המושרית על ידי המטריקה.
  • מעל הישר הממשי, הקבוצה היא בסיס. הטופולוגיה שהוא משרה בעצם שווה לבסיס עצמו!
  • במרחב עם הטופולוגיה המטרית (המטריקה היא הערך המוחלט) הקבוצה היא תת-בסיס לטופולוגיה המטרית.
  • הישר העשיר מוגדר באמצעות בסיס של קבוצות מהצורה (a,b] כאשר a ו b מספרים ממשיים כלשהם.


תבנית:נ