שרביטו של אוטוקר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביאנקה אוהבת את מזמור התכשיט מפאוסט
הגהה, הרחבה
שורה 19: שורה 19:


==עלילת הספר==
==עלילת הספר==
במהלך טיול ב[[פארק]], טינטין מוצא תיק אבוד, ומחזיר אותו לבעליו, פרופסור הקטור אלמביק, מומחה ל[[חותם|חותמים]] עתיקים{{הערה|ראו בויקיפדיה באנגלית: {{אנ|sigillography|sigillography}}. אין מונח מקביל בשפה העברית.}}. הוא מראה לטינטין את אוסף החותמים שלו, ביניהם חותם נדיר של אוטוקר הרביעי, שהיה מלך סילדביה. כשטינטין יוצא, הוא מגלה שהוא ואלמביק נמצאים תחת מעקב של כמה גברים סילדבים. בהמשך היום, אדם בעל מבטא זר קובע פגישה עם טינטין דרך הטלפון. אולם כשהוא מגיע הוא מאבד את הכרתו באופן מסתורי, ולוקה ב[[אמנזיה]], כך שלא ניתן לחקור אותו. למחרת, טינטין חווה נסיון התנקשות, כאשר הוא מקבל חבילה המכילה [[חומר נפץ]]. בעקבות האירועים טינטין מחליט להתלוות לפרופסור אלמביק כעוזר. במהלך שיחת טלפון עמו, הפרופסור זועק לעזרה באופן פתאומי, אולם כשטינטין מגיע בריצה לדירתו הוא מתכחש לאירוע.
טינטין מוצא תיק ומחזיר את זה לבעלים שלו, הקטור אלמבריק, שהוא חוקר ברזלים נדירים. (מומחה חותמות כמו מהסוג המשמש לייצור מסמכים רשמיים במדינה).
הוא מראה לטינטין את אוסף החותמות שלו, כולל אחד שהיה שייך למלך אוטוקר ה6. ואז טינטין מגלה שהוא ואלמבריק הם תחת מעקב על ידי כמה גברים זרים.
טינטין חוזר לדירה שלו, ואז מנסים לפוצץ אותה, מישהו ממוצא סילדבי. טינטין מציע ללוות את אלמבריק, לסילדביה למחקר.


על המטוס בדרכם לסילדביה, טינטין מתחיל לחשוד בבן הלוויה שלו. הפרופסור, שהתקשה בראייה, מצליח לראות מבעד לחלון עדר כבשים, ללא שימוש במשקפיים. כמו כן הוא אינו מעשן, בשעה שבפגישתם הראשונה הוא עישן בשרשרת. במהלך חניית ביניים טינטין מביים נפילה, והוא תופס בזקנו של אלמביק בטעות, כביכול, כדי לברר האם הזקן מזוייף. להפתעתו, הזקן אמיתי, וטינטין מחליט לעזוב את הנושא, בהנחה שהאיש זקוק למשקפיים רק לקריאה, והוא החליט לוותר על העישון. לאחר מכן טינטין ואלמביק נכנסים למטוס מיוחד שאורגן עבורם על ידי שר האויריה הסילדבי. תוך כדי טיסה מעל סילדביה, הטייס פותח דלת צונחת מתחת לטינטין, והוא נופל מגובה אל הקרקע. טינטין ניצל הודות לערימת קש גבוהה אליה נפל.
במטוס טינטין חושד באלמבריק, במהלך הטיסה יש עשן ואלמבריק לא מרכיב את המשקפיים שלו. במהלך חניית הביניים, טינטין מנסה למשוך בזקן של אלמבריק כדי לראות אם הזקן הוא זיוף, טינטין חושד, שאלמבריק הוא מתחזה. טינטין מחליט לעזוב את הנושא. במהלך הטיסה שהם היו מעל סילדביה, הטייס של המטוס, פותח בעזרת כפתור דלת נסתרת נפתחת, מתחת למושב של טינטין, וטינטין צונח אל מותו.


טינטין משער, שמטרת ביקורו של הפרופסור – האמור לבקר באוצר הגנזים המלכותי – היא כדי לגנוב את שרביטו של המלך הנוכחי, אוטוקר השישי. המסורת בסילדביה, קובעת שבכל שנה ביום [[ולדימיר הראשון, נסיך קייב|ולדימיר]], על המלך להציג את השרביט שלו בפני העם. במידה ואין השרביט בידו, עליו להתפטר. טינטין מנסה להזהיר כל קצין שהוא פוגש, החל מהמפקח המקומי ועד לעוזרו האישי של המלך – קולונל בוריס. אולם כולם שותפים במזימה, ורק מנסים להכשיל את טינטין. לבסוף הוא מצליח להזהיר את המלך עצמו. המלך ממהר, יחד עם טינטין, לחדר האוצר בו נמצא השרביט. שם הם מוצאים את אלמביק, את הצלם המלכותי, ועוד כמה שומרים, כשהם חסרי הכרה. השרביט נעלם, למרות שאיש לא יצא מן החדר.
בהמשך העלילה טינטין מגלה שפושעים רוצים לגנוב לאוטוקר ה6 את השרביט שלו (שבלי השרביט המלך יאבד את המלוכה). אחרי זה טינטין נעצר על ידי המשטרה, ובאותו ערב טינטין שמע את "מזמור התכשיט" (Ah! Je ris de me voir si belle en ce miroir) מהאופרה פאוסט(אופרה) של [[גונו]] שאותו שרה הזמרת [[ביאנקה קסטפיורה]], אשר באה מ[[מילאנו]]. טינטין מצליח לברוח מהמשטרה ואז לקח טרמפ עם הזמרת, ביאנקה קסטפיורה, אל הטירה של המלך אוטקר ה6. טינטין מגלה שהשרביט של המלך נגנב, ואז טינטין גילה שהמצלמה הי סוג של "רובה" שירה את השרביט מחוץ לחלון החדר אל חצר הארמון. טינטין ירד מיד אל חצר הארמון וראה שני גברים זרים לוקחים אותו ובורחים מהטירה, טינטין אחריהם במרדף עד הגבול של הארץ ואז, שלג, כלבו הנאמן של טינטין מוצא אותו. ומביא אותו לטינטין, וטינטין מביא אותו למלך, וכך טינטין מקבל אות גבורה על המעשה שלו ונקרא כגיבור בארץ זו. לבסוף מגלים שלפרופסור אלמבריק יש תאום, והתאום שלו תיכנן את הגניבה של השרביט.

זוג הבלשים, תומסון ותומפסון, זומנו לסייע בחקירה. התיאוריה שלהם היא, שכאשר התפשט עשן מה[[מבזק]] (פלאש) בו השתמש הצלם, ניצל הגנב את המצב, והשליך את השרביט מבעד לחלון. אך האיזור שמתחת לחלון שמור היטב, והשלכת השרביט אל מעבר לתעלת המים המקיפה את המבנה, מתבררת כבלתי אפשרית. בינתיים אלמביק והצלם המלכותי נעלמים מהכלא בו שהו. מאוחר יותר טינטין מבחין בתותח-קפיץ בחנות צעצועים, והוא מבין שהמצלמה היתה למעשה קפיץ מוסווה, שבאמצעותו העיף הגנב את השרביט למרחק. טינטין מחפש את השרביט ביער, ואז מגלה כמה סוכנים של המדינה השכנה, בורדריה, המקדימים אותו. הוא רודף אחרי נושא השרביט עד הגבול, ושם הוא מצליח להשתלט עליו. ממסמכים הנמצאים בכיסו של הסוכן, לומד טינטין על כך שגניבת השרביט היא חלק מתכונית גדולה להשתלטות של בורדריה על סלדביה. כדי לחזור במהירות אל עיר הבירה, טינטין גונב מטוס [[מסרשמיט]] משדה תעופה צבאי של בורדריה (שם הוכנה טייסת כחלק מתכנית ההשלתטות על סילדביה). אולם הצבא הסילדבי יורה במטוס האויב החודר לגבולו. טינטין צונח, והוא מצליח לעשות את שארית המסע ברגל.

בינתיים, שר הפנים של סילדביה מודיע למלך ששמועות על אובדן השרביט מתפשטות בעם. המלך עומד לוותר, כאשר טינטין מופיע, ולאחריו שלגי שהציל את השרביט (שנפל מכיסו של טינטין). טינטין נותן למלך את המסמכים שמצא בכיסו של גונב השרביט, מהם מתברר שהעומד בראש המזימה הוא אדם בשם מוסטלר, בכיר בתעשיות הפלדה של המדינה. המלך עוצר באופן מיידי את מוסטלר וחביריו, ופורס את הצבא לאורך הגבול עם בורדריה. בתגובה, מנהיג בורדריה מושך את כוחותיו מן הגבול.

למחרת, ביום הקדוש ולדימיר, טינטין מקבל את עיטור הכבוד הסילדבי. הוא הזר הראשון בהיסטוריה הסילדבית הזוכה לכבוד כזה. בירורים נוספים על ידי הרשויות מגלים, שלפרופסור אלמביק היה אח תאום. הפרופסור אכן נחטף והוסתר, ואילו אחיו התאום הוא זה שנסע לסילדביה, כדי לגנוב את השרביט. הזר המסתורי שהותקף בפתח ביתו של טינטין, רצה להזהיר את טינטין מפני המזימה.

כמה ימים לאחר מכן, טינטין חוזר הביתה ב[[מטוס ימי]], יחד עם תומסון ותומפסון. הבלשים נתקפים בפאניקה לרגע כאשר הם רואים את המטוס יורד אל הים, במה שנראה להם כנפילה. טינטין מתקן את טעותם, הבלשים פורצים בצחוק, הקורא זוכה לקבל – באופן נדיר – קריצה מטינטין, והבלשים, העסוקים כל כך בלצחוק על טעותם, פותחים את הדלת ויוצאים בטבעיות החוצה, כך שבסופו של דבר הם אכן נופלים אל הים.

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


{{טינטין}}
{{טינטין}}

גרסה מ־03:24, 22 בנובמבר 2013


שגיאות פרמטריות בתבנית:ספר

פרמטרים [ מחבר, שנת הוצאה, ספר הבא, ספר קודם, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

שרביטו של המלך אוטוקר
Le Sceptre d'Ottokar
מידע כללי
מאת הרז'ה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה קומיקס
מקום התרחשות סילדאביה, Borduria, בריסל עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
הוצאה Casterman
הוצאה בשפת המקור Casterman
תאריך הוצאה 1939 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 62
סדרה
סדרת ספרים טינטין
ספר קודם האי השחור עריכת הנתון בוויקינתונים
הספר הבא הסרטן בעל צבתות הזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
מסת"ב 978-1-85596-430-3
הספרייה הלאומית 002073880
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שרביטו של המלך אוטוקרצרפתית: Le Sceptre d'Ottokar) הוא הספר השמיני בסדרת הקומיקס "טינטין" אשר נכתב ואוייר על ידי הסופר והצייר הבלגי הרז'ה. רצועות הקומיקס של עלילת הספר הוצגו לראשונה במהלך שנת 1939 בשחור לבן. הספר תורגם לעברית ב1964.

ייחודו של הסיפור הוא במפגש הראשון בין טינטין לדמות מרכזית בסדרת הספרים - ביאנקה קסטפיורה הידועה בכינוי 'הזמיר המילאנזי'.

עלילת הספר

במהלך טיול בפארק, טינטין מוצא תיק אבוד, ומחזיר אותו לבעליו, פרופסור הקטור אלמביק, מומחה לחותמים עתיקים[1]. הוא מראה לטינטין את אוסף החותמים שלו, ביניהם חותם נדיר של אוטוקר הרביעי, שהיה מלך סילדביה. כשטינטין יוצא, הוא מגלה שהוא ואלמביק נמצאים תחת מעקב של כמה גברים סילדבים. בהמשך היום, אדם בעל מבטא זר קובע פגישה עם טינטין דרך הטלפון. אולם כשהוא מגיע הוא מאבד את הכרתו באופן מסתורי, ולוקה באמנזיה, כך שלא ניתן לחקור אותו. למחרת, טינטין חווה נסיון התנקשות, כאשר הוא מקבל חבילה המכילה חומר נפץ. בעקבות האירועים טינטין מחליט להתלוות לפרופסור אלמביק כעוזר. במהלך שיחת טלפון עמו, הפרופסור זועק לעזרה באופן פתאומי, אולם כשטינטין מגיע בריצה לדירתו הוא מתכחש לאירוע.

על המטוס בדרכם לסילדביה, טינטין מתחיל לחשוד בבן הלוויה שלו. הפרופסור, שהתקשה בראייה, מצליח לראות מבעד לחלון עדר כבשים, ללא שימוש במשקפיים. כמו כן הוא אינו מעשן, בשעה שבפגישתם הראשונה הוא עישן בשרשרת. במהלך חניית ביניים טינטין מביים נפילה, והוא תופס בזקנו של אלמביק בטעות, כביכול, כדי לברר האם הזקן מזוייף. להפתעתו, הזקן אמיתי, וטינטין מחליט לעזוב את הנושא, בהנחה שהאיש זקוק למשקפיים רק לקריאה, והוא החליט לוותר על העישון. לאחר מכן טינטין ואלמביק נכנסים למטוס מיוחד שאורגן עבורם על ידי שר האויריה הסילדבי. תוך כדי טיסה מעל סילדביה, הטייס פותח דלת צונחת מתחת לטינטין, והוא נופל מגובה אל הקרקע. טינטין ניצל הודות לערימת קש גבוהה אליה נפל.

טינטין משער, שמטרת ביקורו של הפרופסור – האמור לבקר באוצר הגנזים המלכותי – היא כדי לגנוב את שרביטו של המלך הנוכחי, אוטוקר השישי. המסורת בסילדביה, קובעת שבכל שנה ביום ולדימיר, על המלך להציג את השרביט שלו בפני העם. במידה ואין השרביט בידו, עליו להתפטר. טינטין מנסה להזהיר כל קצין שהוא פוגש, החל מהמפקח המקומי ועד לעוזרו האישי של המלך – קולונל בוריס. אולם כולם שותפים במזימה, ורק מנסים להכשיל את טינטין. לבסוף הוא מצליח להזהיר את המלך עצמו. המלך ממהר, יחד עם טינטין, לחדר האוצר בו נמצא השרביט. שם הם מוצאים את אלמביק, את הצלם המלכותי, ועוד כמה שומרים, כשהם חסרי הכרה. השרביט נעלם, למרות שאיש לא יצא מן החדר.

זוג הבלשים, תומסון ותומפסון, זומנו לסייע בחקירה. התיאוריה שלהם היא, שכאשר התפשט עשן מהמבזק (פלאש) בו השתמש הצלם, ניצל הגנב את המצב, והשליך את השרביט מבעד לחלון. אך האיזור שמתחת לחלון שמור היטב, והשלכת השרביט אל מעבר לתעלת המים המקיפה את המבנה, מתבררת כבלתי אפשרית. בינתיים אלמביק והצלם המלכותי נעלמים מהכלא בו שהו. מאוחר יותר טינטין מבחין בתותח-קפיץ בחנות צעצועים, והוא מבין שהמצלמה היתה למעשה קפיץ מוסווה, שבאמצעותו העיף הגנב את השרביט למרחק. טינטין מחפש את השרביט ביער, ואז מגלה כמה סוכנים של המדינה השכנה, בורדריה, המקדימים אותו. הוא רודף אחרי נושא השרביט עד הגבול, ושם הוא מצליח להשתלט עליו. ממסמכים הנמצאים בכיסו של הסוכן, לומד טינטין על כך שגניבת השרביט היא חלק מתכונית גדולה להשתלטות של בורדריה על סלדביה. כדי לחזור במהירות אל עיר הבירה, טינטין גונב מטוס מסרשמיט משדה תעופה צבאי של בורדריה (שם הוכנה טייסת כחלק מתכנית ההשלתטות על סילדביה). אולם הצבא הסילדבי יורה במטוס האויב החודר לגבולו. טינטין צונח, והוא מצליח לעשות את שארית המסע ברגל.

בינתיים, שר הפנים של סילדביה מודיע למלך ששמועות על אובדן השרביט מתפשטות בעם. המלך עומד לוותר, כאשר טינטין מופיע, ולאחריו שלגי שהציל את השרביט (שנפל מכיסו של טינטין). טינטין נותן למלך את המסמכים שמצא בכיסו של גונב השרביט, מהם מתברר שהעומד בראש המזימה הוא אדם בשם מוסטלר, בכיר בתעשיות הפלדה של המדינה. המלך עוצר באופן מיידי את מוסטלר וחביריו, ופורס את הצבא לאורך הגבול עם בורדריה. בתגובה, מנהיג בורדריה מושך את כוחותיו מן הגבול.

למחרת, ביום הקדוש ולדימיר, טינטין מקבל את עיטור הכבוד הסילדבי. הוא הזר הראשון בהיסטוריה הסילדבית הזוכה לכבוד כזה. בירורים נוספים על ידי הרשויות מגלים, שלפרופסור אלמביק היה אח תאום. הפרופסור אכן נחטף והוסתר, ואילו אחיו התאום הוא זה שנסע לסילדביה, כדי לגנוב את השרביט. הזר המסתורי שהותקף בפתח ביתו של טינטין, רצה להזהיר את טינטין מפני המזימה.

כמה ימים לאחר מכן, טינטין חוזר הביתה במטוס ימי, יחד עם תומסון ותומפסון. הבלשים נתקפים בפאניקה לרגע כאשר הם רואים את המטוס יורד אל הים, במה שנראה להם כנפילה. טינטין מתקן את טעותם, הבלשים פורצים בצחוק, הקורא זוכה לקבל – באופן נדיר – קריצה מטינטין, והבלשים, העסוקים כל כך בלצחוק על טעותם, פותחים את הדלת ויוצאים בטבעיות החוצה, כך שבסופו של דבר הם אכן נופלים אל הים.

הערות שוליים

  1. ^ ראו בויקיפדיה באנגלית: sigillography. אין מונח מקביל בשפה העברית.