הרפתקאותיו של טינטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרפתקאותיו של טינטין
Les Aventures de Tintin
דמויות הסדרה
דמויות הסדרה
מידע קומיקס
יוצר ז'ורז' רמי (הרז'ה)
סוגה הרפתקאות
מותחן
מדע בדיוני
סטטוס הסתיים
תקופת פרסום מקורית 19291983 (כ־54 שנים)
ארץ מקור בלגיהבלגיה בלגיה
שפת המקור צרפתית
מוציא לאור קסטרמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר הספרים 23 מלאים, 1 לא גמור
www.tintin.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרפתקאותיו של טינטיןצרפתית: Les Aventures de Tintin[1]) היא סדרת ספרי קומיקס מאת הקומיקסאי הבלגי הרז'ה. הסדרה זכתה לשבחי מבקרים רבים ולהצלחה מסחרית חסרת תקדים, והפכה לקלאסיקה ולאייקון תרבותי של בלגיה. ספרי הסדרה תורגמו ל־110 שפות ונמכרו בלמעלה מ־200 מיליון עותקים,[2] מה שהציב את הסדרה, נכון לשנת 2015, במקום השישי ברשימת ספרי הקומיקס הנמכרים ביותר של כל הזמנים.[3] נכון לשנת 2021, "הרפתקאותיו של טינטין" היא היצירה הבלגית המתורגמת ביותר.[4]

פרקה הראשון של הסדרה פורסם לראשונה ב־10 בינואר 1929 במוסף הילדים השבועי של העיתון הבלגי בצרפתית "Le Vingtième Siècle". בזמן מלחמת העולם השנייה התפרסם הקומיקס במגזין "Le Soir", ולאחר המלחמה החלה הסדרה להתפרסם במגזין "Tintin", שנקרא על שמה. בשנת 1950 הוקמו אולפני הרז'ה, בהם הועסקו עובדים שעזרו להרז'ה בהפקת הקומיקס. הסדרה חדלה להתפרסם עם מותו של הרז'ה בשנת 1983.

עלילת הסדרה מתרחשת במאה ה-20, במדינות שונות שחלקן בדיוניות. גיבור הסדרה הוא טינטין, עיתונאי צעיר, אמיץ, סקרן ומוכשר, שנקלע להרפתקאות שונות במהלכן הוא פותר תעלומות, מגן על החלשים ונלחם בפושעים. אל טינטין מתלווה תמיד כלבו הנאמן, שלגי. עם התקדמות הסדרה נוספו דמויות שונות, כגון ידידו הטוב של טינטין קפטן האדוק, הפרופסור המפוזר פרופסור קלקולוס, צמד הבלשים תומסון ותומפסון, זמרת האופרה ביאנקה קסטאפיורה ואויבו העיקרי של טינטין, רוברטו רסטאפופולוס.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשעת הספרים הראשונים בסדרה פורסמו בשחור לבן. הרז'ה יצר בשלב מאוחר יותר גרסאות צבעוניות לספרים אלו מלבד הספר "טינטין בארץ הסובייטים". על אף שפורסמו במקור בצבע, הספרים "הכוכב המסתורי" ו"ארץ הזהב השחור" יצאו גם הם בגרסאות מחודשות, נייטרליות יותר מבחינה פוליטית - הגרסה הראשונה של הספר "הכוכב המסתורי" יצאה לאור במהלך מלחמת העולם השנייה ורבים פירשו אותה כחומר תעמולה של מדינות הציר, ואילו הגרסה הראשונה של "ארץ הזהב השחור" מתייחסת באופן מפורש לסכסוך הישראלי־פלסטיני.

כרך שם מקורי שנה עיתון עלילה הערות מתרגם לעברית
טינטין בארץ הסובייטים Tintin au pays des Soviets 1930 Le Vingtième Siècle טינטין מסכל את מזימתם של סוכני חרש סובייטיים לפיצוץ כמה מבירות אירופה -
טינטין בקונגו Tintin au Congo 1931 Le Vingtième Siècle טינטין עוצר מבריחי יהלומים במהלך הרפתקה בקונגו ספג ביקורת על גזענות נגד כהי עור -
טינטין באמריקה Tintin en Amérique 1932 Le Vingtième Siècle טינטין עוצר חבורת פושעים בראשות אל קאפונה -
הסיגרים של פרעה Les Cigares du Pharaon 1934 Le Vingtième Siècle טינטין חושף חבורת מבריחי סמים הופעתם הראשונה של תומסון ותומפסון ורסטאפופולוס -
הלוטוס הכחול Le Lotus bleu 1936 Le Vingtième Siècle טינטין חושף את מנהיגי חבורת הברחת הסמים וגורם למעצרם הופעתו הראשונה של צ'אנג -
האוזן השבורה L'Oreille cassée 1937 Le Vingtième Siècle טינטין עוצר גנבים ששדדו פסלון עתיק ממוזיאון -
האי השחור L'Ile noire 1938 Le Vingtième Siècle טינטין עוצר חבורת זייפני שטרות אורי פינק
שרביטו של אוטוקר Le Sceptre d'Ottokar 1939 Le Vingtième Siècle טינטין עוצר מהפכה שלטונית בסילדאביה הופעתה הראשונה של ביאנקה קסטאפיורה יעקב אורלנד
הסרטן בעל צבתות הזהב Le Crabe aux pinces d'or) 1941 Le Soir טינטין עוצר חבורת מבריחי סמים הופעתו הראשונה של קפטן האדוק -
הכוכב המסתורי L'Etoile mystérieuse 1942 Le Soir מסע להבאת מתכת נדירה מאסטרואיד שנפל לכדור הארץ ספג ביקורת על אנטישמיות אורי פינק
תעלומת ה"חד-קרן" Le Secret de la Licorne 1943 Le Soir גילוי מגילות המובילות לאוצר עתיק אריה חשביה
אוצרו של רקהם האדום Le Trésor de Rackam le Rouge 1945 Le Soir חיפוש האוצר ומציאתו הופעתו הראשונה של פרופסור קלקולוס, קניית אחוזת מרלינספייק א. גדעוני
שבעת כדורי הבדולח Les Sept boules de cristal 1948 Tintin פרופסור קלקולוס נחטף על ידי בני האינקה אריה חשביה
אסירי השמש Le Temple du soleil 1949 Tintin טינטין וקפטן האדוק מחלצים את הפרופסור אריה חשביה
ארץ הזהב השחור Tintin au pays de l'or noir 1950 Tintin טינטין עוצר חבורת פושעים שניסתה לגרום למלחמה במזרח התיכון על ידי חבלה במאגרי הנפט של נסיכות אל חמד. -
הטיסה לירח Objectif Lune 1953 Tintin הכנות לטיסה לירח בראשותו של פרופסור קלקולוס אריה חשביה
החוקרים על הירח On a marché sur la Lune 1954 Tintin טיסה לירח ושיבה ארצה אריה חשביה
פרשת קלקולוס L'Affaire Tournesol 1956 Tintin פרופסור קלקולוס נחטף על ידי הצבא הבורדורי ומחולץ על ידי טינטין וקפטן האדוק אורי פינק
כרישי הים האדום Coke en stock 1958 Tintin טינטין עוצר מהפכה שלטונית בנסיכות אל חמד אורי פינק
טינטין בטיבט Tintin au Tibet 1960 Tintin מסע חיפוש אחרי צ'אנג האבוד בהרי ההימלאיה -
תעלומת תכשיטי הזמרת Les Bijoux de la Castafiore 1963 Tintin ביאנקה קסטאפיורה מתארחת באחוזת מרלינספייק אורי פינק
טיסה 714 לסידני Vol 714 pour Sydney 1968 Tintin טינטין וידידיו נחטפים על ידי רסטאפופולוס וניצלים על ידי חוצנים אורי פינק
טינטין והפיקורוס Tintin et les Picaros 1973 Tintin טינטין עוזר לגנרל אלקזאר לכבוש את השלטון בסן תיאודורוס -
טינטין ואלף ארט Tintin et l'Alph-Art 1986 - נותר בלתי גמור לאחר מותו של הרז'ה -

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד השער של "Le Petit Vingtième" ב-1 במאי 1930, המתאר את שובו של טינטין מברית המועצות לבריסל. הכותרת מכריזה "Tintin Revient!" ("טינטין חוזר!")

בשנת 1927 החל הרז'ה לעבוד כמאייר בעיתון הקתולי "Le Vingtième Siècle", שנוהל על ידי כומר קתולי קפדן בשם נורבר ואלֶה (אנ'). הרז'ה נשא חן בעיניו של ואלה, שבשנת 1928 העניק לו הזדמנות יוצאת דופן יחסית למאייר צעיר וחסר הכשרה - לערוך את מוסף הילדים החדש של העיתון, "Le Petit Vingtième" (אנ'). לאחר שאייר במגזין כמה קומיקסים שנכתבו על ידי כותבים אחרים, הרז'ה החל לפרסם, ב־10 בינואר 1929, קומיקס חדש בשם "טינטין בארץ הסובייטים". הקומיקס התפרסם בחלקים של שני עמודים בשבוע, בשחור לבן. הרז'ה לא תכנן מראש את עלילת הקומיקס אלא אילתר המשך בכל שבוע מחדש.[5] עלילת הקומיקס הייתה פשוטה וחדגונית, והורכבה בעיקר ממרדפים של כוחות סובייטיים אחרי טינטין, מהם מצליח טינטין להיחלץ. בסוף הסיפור טינטין חוזר ברכבת לבריסל, שם הוא מתקבל בהתלהבות על ידי התושבים. על מנת לשוות לסיפור נופך מציאותי, יזמו מנהלי "Le Petit Vingtième" קבלת פנים אמיתית בתחנת הרכבת של בריסל; ילד שדמה לטינטין הולבש בבגדים בסגנון רוסי וירד מהרכבת, מלווה בכלב פוקס טרייר לבן, לקול תרועותיהם של קוראי המגזין.

ההרפתקה השנייה של טינטין, "טינטין בקונגו", החלה להתפרסם בשנת 1930. עלילתה הייתה גם היא פשוטה למדי וכללה הרפתקאות שונות עם ילידים וחיות בר בקונגו הבלגית. תושבי קונגו כהי העור תוארו בסיפור כנבערים, טפשים, עצלנים וילדותיים, ודמויותיהם צוירו באופן סטריאוטיפי שכיום נחשב לפוגעני ובלתי תקין פוליטית.[6] גם בסוף סיפור זה התקיימה קבלת פנים אמיתית בתחנת הרכבת של בריסל לשחקן שגילם את טינטין.

"טינטין באמריקה" החל להתפרסם בספטמבר 1931. בשלב זה החל הרז'ה לתכנן את מהלך העלילה באופן מאורגן יותר ולסדר את הקומיקס כך שכל פרק ייעצר בנקודה שתמתח את הקוראים ותגרום להם לקנות את העיתון הבא. ב-20 ביולי 1932 נישא הרז'ה, בעידודו הנמרץ של עורך המגזין ואלה, לז'רמיין קיקנס, שהייתה מזכירתו של ואלה. ואלה אף ערך בעצמו את טקס הנישואים ביניהם.

סדרת ספרי טינטין הסתיימה עם מותו של הרז'ה ב־3 במרץ 1983 כאשר הספר ה־24 בסדרה "טינטין ואלף ארט" עליו עבד באותה העת נותר לא גמור.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

טינטין ושלגי
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – טינטין (דמות)

טינטין (Tintin) הוא כתב עיתון בלגי החוקר מקרים שונים ובסופו של דבר פותר תעלומות. בחלק מהספרים מצוין גילו הצעיר של טינטין והוא מוצג כ"נער", בכל מקרה הוא בעל קומה נמוכה. טינטין הוא בעל כישורים בתחום אמנויות הלחימה, קליעה באקדח (אם כי אינו מחבב אקדחים), ויכולת אקרובטית מרשימה, שמסייעת לו פעמים רבות להחלץ מצרות, ולהביס אויבים גדולים וחזקים ממנו. כל פעם שהוא יורה, באקדח או ברובה, הוא פוגע בול במטרה. בספר "כרישי הים האדום" טינטין מיירט מטוס באמצעות רובה. בהרפתקאותיו מתגלה שהוא נוהג במכונית, באופנוע ובטנק, ואף מטיס מטוסים. טינטין הוא אמיץ, נחוש, נאמן לחבריו, ישר וסקרן, ולא אחת הרפתקאותיו מתחילות בגלל ניסיונות של פושעים להפחיד את טינטין או להורגו (ניסיונות שבדרך כלל רק מגרים את סקרנותו ונחישותו). סקרנותו הרבה, נחישותו ותשומת הלב שלו לפרטים קטנים כמו גם כמות הגונה של מזל ועזרה מידידים, מאפשרים לו לפתור תעלומות רבות. למרות מעלותיו הטובות, טינטין לא פעם מתנהג בנאיביות. מראה חיצוני: שערו של טינטין אדמוני־בלונדיני ותסרוקתו מתוארת לפעמים כ"משונה". הוא נמוך ובעל פני ילד. דמותו של טינטין פחות "צבעונית" מהדמויות הסובבות אותו. טינטין שומר על כושר באמצעות התעמלות בוקר יומיומית.

שלגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלגי (בצרפתית: Milou, בחלק מהגרסאות המתורגמות לעברית שמו "צחי" ו"שלג") הוא כלבו הלבן (מסוג פוקס טרייר) של טינטין המלווה אותו בכל מסעותיו, ואף מופיע בקביעות בתמונות השער של כל ספרי טינטין. שלגי הוא ידיד טוב ונאמן ומציל את חייו של טינטין מספר פעמים. שובבותו גורמת לטינטין לעיתים להסתבכויות מסוכנות, אולם כשטינטין מבהיר לשלגי את חומרת מעשיו, הוא חדל מתחבולותיו ומשתף איתו פעולה מיד.

בסדרת הקומיקס שלגי אומר משפטים שלמים המופיעים בתוך בלוני דיבור. לעיתים משפטיו ניחנים בציניות עוקצנית, ולעיתים בתמימות, כאשר שלגי אינו מבין את המתרחש סביבו. אף על פי ששלגי מביע את מחשבותיו בבלון דיבור כמו כל דמות אחרת בסדרה, ברור לכול שמחשבותיו מועברות בגדר הקיר הרביעי, והסובבים אותו אינם שומעים את הגיגיו.

בדומה לקפטן האדוק, גם שלגי אוהב ויסקי מסוג לוך לומונד, ובכל פעם שהוא משתכר, הוא נקלע לצרות. כמו כן, הארכנופוביה שלו גורמת לו ולטינטין צרות רבות.

מקור שמו הצרפתי של שלגי בשמה של חברתו הראשונה של הרז'ה - מארי לואיז, שכונתה מִילוּ (אף שבכל הספרים הוא כלב ממין זכר).

קפטן האדוֹק[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפטן האדוֹק
Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – קפטן האדוק

קפטן האדוֹק (Le capitaine Haddock) הוא רב-חובל וחברו הטוב ביותר של טינטין. דמותו מופיעה לראשונה בספר הסרטן בעל צבתות הזהב. בספרים הראשונים הוא דמות צינית ובוטה, המהווה ניגוד לדמותו ההירואית של טינטין ולאידיאליזם שלו. הוא נוטה לנבל את פיו בביטויים ימיים, אשר אינם קללות מקובלות, אך מן ההקשר ברור לקוראים כי מדובר בקללות. הוא גם מתואר כאלכוהוליסט, המכור לויסקי מסוג "לוך לומונד". פעמים רבות ניסה להיגמל מהשתייה אך לא הצליח.

מקור שמו של הקפטן בשיחה של הרז'ה עם אשתו, אשר העירה ש"חמור ים" (האדוק) הוא דג אנגלי עצוב - והרז'ה ראה בכך תיאור המשקף היטב את דמותו של הקפטן. בתחילה היה הקפטן בעל שם משפחה בלבד, ורק בשנת 1976 בספר האחרון שהושלם - "טינטין והפיקורוס" מוזכר שמו הפרטי של הקפטן - ארצ'יבולד, ככל הנראה על שמו של בוב דה מור, עמיתו של הרז'ה. בחלק מהתרגומים בעברית נקרא שמו "חמור הים".

בסופו של הספר "אוצרו של רקהם האדום" רוכש האדוק את אחוזת מרלינספייק (בחלק מהתרגומים, "אחוזת מולינסאר" (Moulinsart); בתרגום חופשי: "דג־החרב"), שבעבר ניתנה לאחד מאבות-אבותיו, סר פרנסיס האדוק, כהוקרה ממלך אנגליה צ'ארלס השני, ומתגורר בה יחד עם טינטין ופרופסור קלקולוס.

בספרים מאוחרים יותר משתנה דמותו של הקפטן, ומקבלת נופך הירואי.

דמויות משנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תומפסון ותומסון
פרופסור קאלקוּלוּס
  • דיפו ודיפו (Dupont et Dupond) או: תומפסון ותומסון - צמד בלשים שלומיאליים. אף על פי שאין קשר משפחתי ביו השניים, הם זהים כמעט לחלוטין - ההבדל היחיד ביניהם הוא הצורה של השפמים שלהם. הבלש עם השפם שקצוותיו פורצים החוצה הוא תומסון, והבלש ששפמו שטוח הוא תומפסון. צמד הבלשים מהווים את האתנחתא הקומית של הסיפורים. הם בלתי יעילים ברוב המקרים, ותמיד מתחקים אחר עקבותיו של האדם הלא נכון או דוגלים בכיוון חקירה מוטעה. למרות אי־יעילותם של הצמד, הם ממונים באופן קבוע לחקירת התעלומות המורכבות ביותר. תומפסון ותומסון נוהגים ללבוש חליפות ומגבעות שחורות תמיד, מלבד בעת היותם בארצות חוץ־אירופאיות. במדינה לא אירופאית הם מנסים להסוות את עצמם על ידי לבוש מקומי, כדי שלא להתבלט, אך לבסוף בוחרים בלבוש פולקלוריסטי ומאוד בולט. בשל השלומיאליות הרבה המאפיינת אותם, הם תמיד נופלים ונחבלים. דמויותיהם של תומפסון ותומסון מבוססות על אביו ודודו של הרז'ה אשר היו תאומים זהים ונהגו ללבוש מגבעות שחורות זהות. כדי להדגיש את הדמיון ביניהם אף שמם המקורי (Dupont et Dupond - דיפו ודיפו) נשמע זהה אך נכתב אחרת. בתרגומים לשפות שונות ניסו לעקוב אחרי דמיון זה, ובעברית בחרו להישאר עם תרגום השמות האנגלי.
  • פרופסור קלקוּלוּס או פרופסור טריפון טורנסול- (Professeur Tryphon Tournesol; קאתברט קאלקולוס, (מלשון חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי) בספר החוקרים על הירח הוא מתורגם כ"פרופסור חשביה") - פרופסור מפוזר, פיזיקאי גאוני אך כבד שמיעה. דמות משנית אשר מופיעה באופן תדיר לצד טינטין, שלגי, וקפטן האדוק. דמותו היא דמות קלאסית של פרופסור מפוזר, גאוני אך חירש למחצה. בספרים השונים מתוארות המצאותיו של הפרופסור, ביניהם צוללת בצורת כריש, נשק על קולי וגלולה שמרפאת אלכוהוליזם על ידי כך שגורמת ללוקח הגלולה להרגיש בחילה בכל פעם שהוא שותה. פרופסור קלקולוס מהווה אתנחתא קומית בעלילה בשל חירשותו. ברוב ספרי הקומיקס הוא שומע בקושי רב, ולכן נוהג לעוות ב"חינניות" את המשפטים שנאמרים לכיוונו. בספרי המסע לירח מרכיב קלקולוס מכשיר שמיעה, המשפר את שמיעתו, וכך דמותו נעשית רצינית יותר, בהתאם לתפקידו בספר כאחראי על המרכז האסטרונאוטי של סילדאביה ועל תוכניות הטיל הראשון שמיועד להגיע לירח. קלקולוס מופיע לראשונה בספר "אוצרו של רקהם האדום". ככל הנראה, המדען השווייצרי אוגוסט פיקר שימש השראה להרז'ה ביצירת הדמות.

דמויות משנה נוספות אשר מופיעות באופן תדיר לאורך הסדרה:

  • הגנרל אלקזאר (Général Alcazar) - דיקטטור דרום אמריקאי אשר משמש כגנרל בצבא של רפובליקת הבננות הדרום־אמריקאית הבדיונית סן־תאודורוס. גנרל אלקזאר נלחם על השליטה במדינה נגד יריבו המר גנרל טאפיוקה (Le général Tapioca), והוא אחראי ללא פחות מחמישה ניסיונות הפיכה במדינה. הדמות מופיעה לראשונה בחוברת "האוזן השבורה". בהרפתקה זו פוגש הגנרל את טינטין לראשונה וממנה אותו לסגנו וליד ימינו בניהולה הכושל של המדינה. בספר "שבעת כדורי הבדולח" נפגשים השניים בשנית, וטינטין נוכח כי הגנרל איבד את השלטון במדינה, ברח ממנה וכעת הוא מופיע כזורק סכינים במופעי בידור. הגנרל מופיע גם בספרים "כרישי הים האדום", שם השתתף בעסקת מטוסים בלתי חוקית בניסיון לכבוש שוב את השלטון במדינה, וכן הופיע בספר "טינטין והפיקורוס", בספר זה עוזר לו טינטין להשיב לידיו את השלטון בסן־תאודורוס.
  • מוחמד בן קליש אזעב (Mohammed ben Kalish Ezab) - האמיר של האמירות הבדיונית חמד בחצי האי ערב. מופיע לראשונה בספר "ארץ הזהב השחור".
  • עבדאללה (Abdallah) - בנו השובב, המפונק וההיפראקטיבי של מוחמד. אוהב למתוח אנשים כאשר הקורבן החביב עליו הוא קפטן האדוק קצר הרוח. עבדאללה ממציא תעלולים חדשים כל בוקר וכל ערב, בהתאם למצב רוחו. אחד התעלולים הבולטים: שימת חזיז בכיסא עליו התיישב קפטן האדוק. כאביו, גם הוא מופיע לראשונה בספר "ארץ הזהב השחור".
  • הקסטאפיורה (La Castafiore) - ביאנקה קסטאפיורה, המכונה 'הזמיר המילאנזי', היא זמרת אופרה איטלקית שהרז'ה ביסס על דמותה של מאריה קאלאס. קסטאפיורה היא דמות גרוטסקית ומשעשעת, מעין פרודיה על טיפוס הדיווה, שכן שירתה איומה ונוראית באוזני טינטין. היא מאוהבת בקפטן האדוק, המבועת מנוכחותה והמנסה תדיר להתחמק ממפגש עימה. קסטאפיורה היא הדמות המשנית החשובה ביותר בסדרה, והיא מופיעה בעשרה מתוך עשרים וארבעת אלבומי טינטין. כמו כן, היא אחת מהדמויות הנשיות היחידות המופיעות בעולמו הגברי של הרז'ה. ברוב הספרים היא שרה את האריה "מזמור התכשיט" ("אה, יפתי, ראי אותי" Ah! Je ris de me voir si belle en ce miroir) מהאופרה פאוסט (אופרה) של גונו. כשהיא מגיעה לצלילים הגבוהים תמיד נשברות הכוסות בסביבה. תמיד מחייכת, חוץ ממצב שבו החפצים היקרים לה ניזוקים. עם התפתחות הסדרה היא הופכת לידידה נאמנה של קפטן האדוק וטינטין, עוזרת להם פעמים מספר ואף מתארחת באחוזת מרלינספייק. דמותה מופיעה לראשונה בספר "שרביטו של המלך אוטוקר".
  • סניור אוליביירה דה פיגוארה (Le senhor Oliveira da Figuera) - סוחר פורטוגזי. מופיע לראשונה בספר "הסיגרים של פרעה", והופך לאורך הסדרה לחבר נאמן לטינטין אשר לא יהסס לעזור לו תוך כדי סיכון חייו.
  • ד"ר מיולר (Le docteur Müller) - רופא ופסיכולוג גרמני אשר משתמש בכישוריו כמסווה לביצוע פשעים, לריגול עבור הנאצים וכדי לפעול כשכיר חרב.
  • נסטור (Nestor) - נסטור הוא המשרת בטירת מרלינספייק, המופיע לראשונה בספר "אוצרו של רקהם האדום". הרז'ה יצר אותו בדמות המשרת האירופאי הקלאסי, בעל גינונים טקסיים, חזות מנומנמת ולשון חריפה של ציניקן. נסטור מתגלה לא אחת במהלך הסדרה כשש להציץ דרך חור המנעול או להאזין מעבר לדלת אם נדמה לו שמעברה מתרחש משהו מעניין.
  • רוברטו רסטאפופולוס (Rastapopoulos) - פושע בינלאומי ואויבו המושבע בלב ובנפש של טינטין. רסטאפופולוס הוא מיליארדר אמריקאי ממוצא יווני, המעורב במיני מזימות וקנוניות שכל כולן עבירות ורוע. טינטין חושף תמיד את מזימותיו, ביניהן רשת סחר באופיום מהמזרח הרחוק, וסחר בעבדים בהרפתקאה אחרת, אך רסטאפופולוס מצליח להתחמק מעונש בסופה של כל אפיזודה. מזלו אינו משחק לו לעד, ובספר "טיסה 714 לסידני" קריירת הפשע של רסטאפופולוס מגיעה לקיצה, כשהוא נחטף על ידי חוצנים ונעלם מעל פני האדמה.
  • קולונל ספונז (Le colonel Sponsz) - מרגל וותיק ומשמש כאויבם של הגיבורים העיקריים. ראש המשטרה החשאית של בורדוריה, הפועלת מטעם שליטה הדיקטטורי של המדינה. אדם קר, מחושב ואכזרי. בעל מונוקול (מִשקף) על עינו הימנית.
  • פיוטר סקוט (Piotr Szut) - טייס אסטוני בעל רטייה על עינו הימנית. מופיע לראשונה בספר "כרישי הים האדום", שם נשלח להרוג את טינטין וקפטן האדוק, אך הפך לידידם. סקוט מופיע גם בספר טיסה 714 לסידני.
  • צ'אנג צ'ונג צ'יין - ילד סיני אותו טינטין פוגש בספר "הלוטוס הכחול" ומציל אותו מטביעה. בהמשך הופך צ'אנג לחבר קרוב של טינטין. הוא מוזכר גם בספר "תעלומת תכשיטי הזמרת" ומופיע כדמות מרכזית בספר "טינטין בטיבט".
  • סגן (לימים סרן) אלן (Le lieutenant Allan) - מופיע לראשונה בספר "הסרטן בעל צבתות הזהב" כסגנו הערמומי של קפטן האדוק, שבגד בו והפך ליד ימינו של רוברטו רסטאפופולוס. סופו של אלן מגיע בספר "טיסה 714 לסידני", שם הוא נחטף יחד עם רסטאפופולוס לחלל על ידי חייזרים.
  • ז'וליון וואג (Wujing) - סוכן ביטוח מסוכנות הביטוח 'שפל המדרגה בע"מ'. נוהג להתבדח על כל דבר, ובעיקר נהנה לצחוק ולמתוח את קפטן האדוק. באופיו הוא עליז ונחמד אך פחדן. הוא אב לשבעה ילדים. מופיע לראשונה בספר "פרשת קאלקולוס".

העולם של טינטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך הסדרה טינטין מטייל רבות ברחבי העולם (ואפילו מגיע לירח). לאורך מסעותיו טינטין מגיע לאמריקה הצפונית (בספר "טינטין באמריקה"), לאמריקה הדרומית (בספרים "האוזן השבורה", "אסירי השמש", "אוצרו של רקהם האדום" ו"טינטין והפיקרוס"), לאזורים שונים ברחבי יבשת אירופה ("טינטין בארץ הסובייטים", "האי השחור", "שרביטו של המלך אוטוקר" ו"הטיסה לירח"), לאפריקה ("טינטין בקונגו", "הסרטן בעל צבתות הזהב" "הסיגרים של פרעה") ולאסיה ("הסיגרים של פרעה", "הלוטוס הכחול", "כרישי הים האדום" ו"טינטין בטיבט"). כמו כן טינטין מבקר גם לאורך הסדרה באתרים מגוונים, מן האזור הארקטי (בספר "הכוכב המסתורי") ועד מדבר סהרה (בספר "הסרטן בעל צבתות הזהב"). במהדורה הראשונה של הספר "ארץ הזהב השחור" מגיע טינטין אפילו לארץ ישראל. אף על פי כן, במהדורות המאוחרות יותר הוחלפו האזכורים לארץ ישראל ובמקומם מוזכרת האמירות הבדיונית חמד על מנת שלא לעורר מחלוקת בקרב קוראי הסדרה.

עלילת הסדרה מתרחשת לעיתים רבות במדינות אמיתיות (בהן גרמניה, סין, קונגו הבלגית, ארצות הברית, מצרים, הודו, פרו, הממלכה המאוחדת, שווייץ, טיבט וברית המועצות) ולעיתים רבות במדינות בדיוניות אשר נוצרו במיוחד עבור הסדרה על ידי הרז'ה. המדינות הבדיוניות אשר מוצגות בסדרה כוללות את:

השימוש במדינות הבדיוניות השונות בעלילת הסדרה מאפשר להרז'ה להציג בפני הקוראים נושאים פוליטיים אקטואליים ללא חשש מבעיות אשר עלולות להיווצר עבורו כתוצאה מכן, כפי שעשה כשהתייחס למלחמת סין–יפן השנייה בספר "הלוטוס הכחול". למעשה, לעיתים קרובות עלילות הסיפורים בסדרה עסקו בנושאים אקטואליים, עד לנקודה שבה אנו יכולים לומר כי ההיסטוריה של טינטין מקבילה להיסטוריה של המאה העשרים: מלחמת הצ'אקו (בספר "האוזן השבורה"), עליית הנאציזם (בספר "שרביטו של המלך אוטוקר"), המלחמה הקרה (בספר "פרשת קלקולוס") וארגוני הגרילה באמריקה הדרומית (בספר "אוצרו של רקהם האדום").

לטינטין, עם זאת, אין בית אמיתי. עוד מהרפתקאותיו הראשונות, טינטין מתגורר במקומות שונים. אף על פי כן, קיימת התייחסות אחת בסדרת הספרים לעיר בה טינטין מתגורר: בספר "טינטין בטיבט", על המכתב אותו שולח צ'אנג לטינטין כתובה כתובתו של טינטין באותיות סיניות: "הונג קונג, צ'אנג צ'ונג'־צ'ין - עבור מר טינטין - בבריסל שבבלגיה".

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טענות בדבר גילויי גזענות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנגד הספרים הראשונים של הרז'ה נטען שהם נגועים בגזענות, בעיקר בתיאור הדמויות הלא אירופאיות. דעותיו של הרז'ה השתנו במהלך השנים, וניתן לראות זאת בתיאור הדמויות הסיניות בספר "הלוטוס הכחול" שפורסם בשנת 1936. עלילת הסיפור מתרחשת בסין אשר באותה עת הייתה נתונה תחת כיבוש יפני. הספר מבקר את היפנים ואת התערבות המעצמות הקולוניאליות בסין. הספר מציג את הסינים בצורה אנושית (אולם את היפנים מציג בצורה סטריאוטיפית).

בעת פרסום הספר "טינטין באמריקה" ביקשו המפיצים של הספר בארצות הברית לצבוע מחדש את הדמויות האפרו־אמריקניות בלבן.

בשנת 2007 תבע מבוטו מונדונדו, יליד הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, את מולינסאר, המחזיקה בזכויות היוצרים על היצירה, בבית משפט בלגי. מונדונדו ביקש להכיר בכך שהקומיקס "טינטין בקונגו" (1931) גזעני ועל כן יש להסירו מעל מדפי חנויות הספרים. בעקבות התביעה העבירו חנויות ספרים רבות את הספר מאגף ספרות הילדים לאגף המבוגרים.[7]

טענות בדבר גילויי אנטישמיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה בספר "הכוכב המסתורי" בו מופיעים דמויותיהם של יצחק ושלמה אשר שומעים כי סוף העולם מתקרב. אחד מהם, אשר מדבר בצרפתית קלוקלת, מציין בתגובה כי הוא מצפה לסוף העולם משום שהוא לא יהיה חייב לשלם את חובותיו לנושיו.

לאורך השנים הועלו ספקולציות כי הרז'ה היה למעשה אנטישמי, אף על פי שטענה זו מעולם לא הוכחה באופן חד משמעי והיא בעיקר הסתמכה על ספרי הקומיקס של טינטין אותם יצר הרז'ה במהלך מלחמת העולם השנייה עבור "Le Soir", עיתון בלגי אשר שיתף פעולה עם הנאצים בעת הכיבוש הנאצי של בלגיה.

לפני מלחמת העולם השנייה הרז'ה כלל בסדרת ספרי טינטין מספר דמויות של גברים יהודים בעלי מראה מאיים. בספר "האוזן השבורה" מופיעה דמות של חנווני אשר חובש כיפה, מדבר בצרפתית קלוקלת ונוהג לשפשף את ידיו עם "סבון בלתי נראה" באופן המרמז כי הוא זומם דבר מה.

במהלך מלחמת העולם השנייה, יצאה לשווקים הגרסה הראשונה של הספר "ארץ הזהב השחור". עלילת הספר בגרסה הראשונה שלה התרחשה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי והציגה בין היתר פעילי מליציה חמושה יהודית אשר בראשה עומד רב.

אחד הטיעונים החזקים ביותר לאנטישמיות בספריו של הרז'ה הוא הספר "הכוכב המסתורי" אשר התפרסם במקור במהלך הכיבוש הגרמני של בלגיה. בסצנה אשר הופיעה במקור בעיתון הבלגי "Le Soir" ב־11 בנובמבר 1941 הופיעו דמויותיהם של יצחק ושלמה, שני גברים יהודים בעלי מראה מאיים אשר שומעים כי סוף העולם מתקרב. אחד מהם, אשר מדבר בצרפתית קלוקלת, מציין בתגובה כי הוא מצפה לסוף העולם משום שהוא לא יהיה חייב לשלם את חובותיו לנושיו. דמות נוספת בספר זה היא דמותו של הבנקאי האמריקני הרשע בלומשטיין המהווה ספונסר של המשלחת המתחרה. הרז'ה צייר את דמותו של בלומשטיין עם מאפיינים גזעניים מוכרים מקריקטורות אנטישמיות שהתפרסמו במהלך שנות ה־30 ושנות ה־40. במהלך העלילה מתגלה אופיו הנבזי של בלומשטיין כאשר הוא מנסה להשתמש בטקטיקות מלוכלכות וקטלניות על מנת לעכב את ספינתו של טינטין.

לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר שנחשפו ברחבי העולם ממדי השואה, צונזרו כל החלקים בהם הופיעו הדמויות היהודיות בסדרת ספרי טינטין. הספר "ארץ הזהב השחור" נערך מחדש לבקשת המו"ל הבריטי של הרז'ה שהרגיש שהספר מיושן כעת לאחר שמדינת ישראל הוקמה וקיימת. המיליציה היהודית החמושה הוחלפה במיליציה ערבית חמושה. הסצנה בה הופיעו דמויותיהם של יצחק ושלמה הוסרה לחלוטין מהמהדורה החדשה של הספר "הכוכב המסתורי" ואילו השם "בלומשטיין" שונה לשם הנייטרלי יותר "בולווינקל" והמוצא שלו שונה למדינה הבדיונית "סאו ריקו".

עיבודים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחת ספרי הקומיקס במשך השנים הופקו שתי סדרות טלוויזיה מצוירות המבוססות על עלילת ספרי הקומיקס:

  • הרפתקאותיו של טינטין מאת הרז'ה (Les Aventures de Tintin, d'après Hergé) - סדרת אנימציה בלגית אשר הופקה בין השנים 1958–1962. סדרה זו שודרה בישראל בטלוויזיה החינוכית במהלך שנות השמונים בשם "קטנטן".
  • הרפתקאותיו של טינטין (Les Aventures de Tintin) - סדרת אנימציה אשר הופקה בשיתוף פעולה צרפתי־קנדי ושודרה בין השנים 1991–1992. סדרה זו דובבה לעברית על ידי אולפני אולפנטו ושודרה בישראל בערוץ 2 במהלך אמצע שנות התשעים במסגרת רצועת הילדים של רשת בשבת בבוקר, תחת השם "טין טין"; הסדרה שודרה בהמשך בשנית ברצועת הילדים "זאפ לראשון" בערוץ הראשון, ובערוץ לוגי של נגה תקשורת. הסדרה דובבה מחדש לאחר מכן על ידי אולפני אלרום, והחל מ-3 בספטמבר 2017 עד 2020, היא שודרה ב-KIDZ תחת השם "הרפתקאות טינטין". בשנת 2021 הסדרה עלתה לשירותי הזרמת המדיה HOT VOD Young ו-NEXT TV בשפה האנגלית עם תרגום לעברית, תחת השם "הרפתקאות טינטין".

סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרילוגיית סרטי טינטין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבן ספילברג רכש הזכויות להפקת הסרטים של טינטין זמן קצר לפני מותו של הרז'ה בשנת 1983.

בנובמבר 2002, אולפני דרימוורקס רכשו את הזכויות להפקת הסרטים אשר יתבססו על עלילת סדרת ספרי טינטין. ב־15 מאי 2007, סטיבן ספילברג, פיטר ג'קסון וסטייסי סניידר הודיעו על כך שבכוונתם להפיק טרילוגיית סרטים אשר תתבסס על סדרת ספרי טינטין, אשר יופקו באמצעות גרפיקת תלת מימד. לטענתם של ספילברג וג'קסון סרט לייב אקשן לא היה עושה חסד עם המקור. בנובמבר 2008 חברת סרטי סוני הצטרפה לפרויקט וסיפקה לו מימון[8].

הסרט הראשון בבימויים של ספילברג וג'קסון, ששמו "הרפתקאות טינטין: תעלומת החד-קרן" יצא לאקרנים במהלך שנת 2011 והתבסס על עלילת שלושה סיפורים מסדרת ספרי טינטין - "הסרטן בעל צבתות הזהב", "תעלומת ה"חד־קרן"" ו"אוצרו של רקהם האדום". הסרט צולם בטכניקת אנימציה.

סרטי תעודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני סרטים תיעודיים נעשו על טינטין ועל יוצר הסדרה הרז'ה.

  • אני, טינטין (Moi, Tintin) - סרט תיעודי צרפתי משנת 1976
  • טינטין ואני (Tintin et Moi) - סרט תיעודי דני משנת 2003.

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה־BBC הפיק שתי סדרות של תסכיתי רדיו המבוססים על ספרי טינטין. התסכיתים כללו את ליאו מק'קרן בתפקיד רב החובל זאב הים, אנדרו סצ'ס בתפקיד שלגי, סטפן מור בתפקיד פרופסור קלקולוס, צ'ארלס קיי בתפקיד התאומים תומפסון וריצ'רד פירס בתפקיד טינטין.

הסדרה הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. האי השחור
  2. תעלומת ה"חד-קרן"
  3. אוצרו של רקהם האדום
  4. המשימה - הירח
  5. טינטין על הירח
  6. טינטין בטיבט

הסדרה השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. שבעת כדורי הבדולח
  2. אסירי השמש
  3. פרשת קלקולוס (שני חלקים)
  4. כרישי הים האדום (שני חלקים)

תסכיתים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחזמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שבעת כדורי הבדולח" ו"אסירי השמש" הופקו כמחזמר בבלגיה בשנת 2001, בשם: "Kuifje - de zonnetempel" (שפירושו: "טינטין - מקדש השמש"). המחזמר לווה באפקטים בימתיים מרשימים וכן במוזיקה מקורית בביצוע חי של התזמורת הלאומית של בלגיה.

  • בשנת 2002 המחזה תורגם לצרפתית ובוצע בצרפת.
  • בשנת 2007 עלה המחזה בשנית באנטוורפן שבבלגיה, בכיכובו של ילה קליימנס בתפקיד טינטין.
  • בשנת 2011 עלה המחזה בבלגיה בצמוד לעליית הסרט החדש.

מוצרים נלווים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחת סדרת ספרי טינטין הובילו לכך שמגוון רחב של מוצרים רבים אשר מתמקדים בדמויות הסדרה החלו לצאת לשווקים בהם חולצות טריקו, תחתונים, מגנטים למקרר, פאזלים, לוחות שנה, חפיסות קלפים, שעונים ועוד.

חברת NBC Universal מחזיקה בזכויות למכירת מוצרי טינטין באמריקה הצפונית.

חנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנות מוצרי טינטין בקובנט גארדן, לונדון

בעקבות ההצלחה של מכירת המוצרים הללו, הוקמו לאורך השנים מספר חנויות ברחבי העולם אשר מוקדשות למכירות מוצרי טינטין בלבד. החנות הראשונה של מוצרי טינטין הושקה בשנת 1984 בקובנט גרדן שבלונדון. הרשת מכילה סניפים רבים ברחבי העולם, כולל שני סניפים בבלגיה אשר ממוקמים בבריסל ובברוז', וסניף בצרפת הממוקם במונפלייה.

בולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים נעשה שימוש בדמותו של טינטין על בולי דואר פעמים רבות. סדרת הבולים הראשונה של טינטין הונפקה על יד רשות הדואר הבלגית בשנת 1979.

הדואר המלכותי ההולנדי הוציא ב־8 באוקטובר 1999 סדרת בולים בנושא טינטין. הסדרה כולה נמכרה לאספנים תוך מספר שעות קצר מרגע הוצאתה למכירה.

מטבעות ומדליונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לבולים, לאורך השנים הופקו מדליונים רבים עם דמותו של טינטין בצרפת ובבלגיה. בשנת 1995, ביום השנה העשירי למותו של הרז'ה, הופק סט של 12 מדליוני כסף במהדורה מוגבלת של 5,000 יחידות. מדליון נוסף הופק לציון 50 שנה לספר "הסיירים ספר טינטין על הירח" במהדורה מוגבלת של 10,000 יחידות.

בינואר 2004 הנפיקה בלגיה מטבע מיוחד בסך 10 אירו (הונפקו 50,000 מטבעות בלבד) לציון יום הולדתו ה־75 של טינטין.

משחקי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות ההצלחה הרבה לה זכתה הסדרה לאורך השנים, במיוחד בקרב ילדים, הופקו לאורך השנים משחקי וידאו רבים אשר התבססו על הסדרה.

רשימה זו מאגדת את כל משחקי הווידאו הרשמיים המבוססים על סדרת הקומיקס "טינטין" אשר יצאו לשווקים לאורך השנים.

כותר שנה קונסולת משחק
PC C64 Amiga Amstrad CPC Atari ST ZX Spectrum Mega Drive Game Boy GBC Game Gear SNES PS
Tintin on the Moon 1987 X X X X X X
Tintin in Tibet 1994 X X X X X
Tintín: Prisoners of the Sun 1997 X X X X
Tintín: Destination Adventure 2001 X X

ב־2011 יצאו מספר משחקי מחשב המבוססים על ספרי טינטין עבור נינטנדו ופלייסטיישן 3.

ספרים לא־רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחת סדרת ספרי טינטין הובילו לכך שלאורך השנים הופקו על ידי גורמים שונים שאינם מורשים מספר ספרים לא־רשמיים אשר ממשיכים את עלילות הדמויות הראשיות בסדרה.

מהדורות פיראטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה, הופקו בעיקר מהדורות פירטיות רבות של הספר הראשון בסדרה, "טינטין בארץ הסובייטים", משום שהרז'ה סירב להפיק את המהדורה הראשונה של ספר זה בשל התוכן הפוליטי השנוי במחלוקת שבו.

פרודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר הפרודי הראשון שהופק היה "טינטין בארץ הנאצים" אשר יצא לשווקים בשנת 1944 בו הדמויות האשימו את הרז'ה בשיתוף פעולה עם הנאצים בעת הכיבוש הגרמני של בלגיה.

באמריקה הלטינית), "הנבלים מגרינמור" (העוסק בסכסוכים האלימים בין הקתולים לפרוטסטנטי בצפון אירלנד) ו"טינטין במפרץ" (העוסק במלחמת המפרץ).

בשנת 2004 הוציא מד מגזין חוברת מיוחדת בשם "טינטין בפלוג'ה" בה שלגי נפצע קשה ממכונית תופת, ידיו של רב החובל האדוק נכרתות מפני ששתה אלכוהול תוך הפרת חוקי האסלאם, ותומסון ותומפסון נכלאים בכלא אבו גרייב שם מתעללים בהם.

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: הרז'ה וטינטין
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ההיגוי הנכון בצרפתית הוא "טַנְטַן", אך בעברית השתרש השם "טינטין".
  2. ^ ABC News, Belgium marks 100th anniversary of Tintin creator, ABC News, ‏2 באפריל 2007
  3. ^ Best-selling comic books of all time worldwide as of February 2015, statista, ‏פברואר 2015 (באנגלית)
  4. ^ Brandon Schultz, Here Are The Most Translated Books From Every Country, Forbes, ‏1 בנובמבר 2021
  5. ^ מתיו סקריץ', Masters of the Ninth Art: Bandes dessinees & Franco-Belgian Identity, 2005, פרק CHAPTER ONE: Constructing the Franco-Belgian Hero: Hergé’s Aventures de Tintin, עמ' 17. (באנגלית)
  6. ^ מתיו סקריץ', Masters of the Ninth Art: Bandes dessinees & Franco-Belgian Identity, 2005, פרק CHAPTER ONE: Constructing the Franco-Belgian Hero: Hergé’s Aventures de Tintin, עמ' 20. (באנגלית)
  7. ^ אנה קרבחוסה, אל פאיס, בית משפט בבלגיה יקבע אם הקומיקס טינטין "גזעני", באתר הארץ, 10 באוגוסט 2007
  8. ^ הראלד טריביון, שפילברג נשאר בלי כסף - וסוני תספק מימון, באתר TheMarker‏, 3 בנובמבר 2008