יקותיאל יהודה הלברשטאם

לוחית זיכרון לרב יקותיאל יהודה הלברשטאם ברח' יהודה הלוי בבני ברק

רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג (מכונה ע"ש ספריו שפע חיים ודברי יציב, ד' בשבט תרס"ה - ט' בתמוז תשנ"ד; 10 בינואר 1905 - 18 ביוני 1994), היה האדמו"ר הראשון של חסידות צאנז-קלויזנבורג, חסידות שמקורה בחסידות צאנז. עמד בראש החסידות משנת 1946 ועד לפטירתו בשנת 1994. מייסד קריית צאנז בנתניה ובית חולים לניאדו. כיהן גם כרב וכראש ישיבה.

קורות חייו

הרב יקותיאל יהודה הלברשטאם הוא בנו של רבי צבי הירש הלברשטאם (1851 - 1918) שהיה אב"ד רודניק, נין לרב חיים הלברשטאם (בעל ה"דברי חיים") מצד אביו ובן נינתו של הרב צבי אלימלך שפירא מדינוב (ה"בני יששכר"). היה ידוע עוד בילדותו כעילוי ונבחן על הש"ס בגיל 13. בגיל 13.5 התייתם מאביו. באותה שנה הוסמך להוראה בידי רבי מאיר אריק ועוד^{[דרוש מקור]}. בבחרותו למד בעיקר אצל "הרב מדוקלא", הרב דוד צבי (טאבלי) זעהמאן מחבר ספרים קב זהב ומנחת סולת. רבו זה הסמיכו להוראה. בנוסף למד אצל רבי איציקל, ראש ישיבה בקליינווארדיין, אצל רבי משה צבי לנדא, ואצל רבי משה חיים סגל מחבר הספר לחם רב השלם. בהמשך נסע לפולין ללמוד אצל רבנים נוספים, בהם רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצה.

הוא נסע לחצרותיהם של אדמו"רי בית צאנז, בפרט רבי חנה מקאלשיץ ורבי ישעיה מטשחיוב, וכן לחצרות אדמו"רים אחרים בפולין, גליציה והונגריה.

התחתן עם קרובת משפחתו פסיה טייטלבוים, בתו של האדמו"ר מסיגט הרב חיים צבי טייטלבוים, ונולדו לו אחד-עשר ילדים. בגיל 21 נתמנה לרב "הקהילה הספרדית" בקלויזנבורג (כיום קלוז'-נאפוקה) ברומניה, ועמד שם בראש הישיבה. קהילה זו הורכבה מחסידי העיר, בעיקר חסידי סיגט, שהתפלגו מהקהילה האורתודוקסית. לא התמנה לרב העיר בשל היותו צעיר בן 13.5 בעת פטירת אביו, אך בשנת תרצ"ז (1937) הוקם לו בית כנסת בעיר רודניק ^{[דרוש מקור]} כפי שמופיע בספר לפיד האש בין המקימים היה חסידו הנאמן רבי געציל שיף.

לאחר פלישת גרמניה להונגריה ב-1944 גויס לשירות העבודה ושהה במחנה בפרוינבאך, בעוד אשתו וילדיו נותרו בגטו קלויזנבורג. הוא שהה שם בתנאים נוחים למדי והתאפשר לו לא לעבוד תמורת שוחד, אך באוקטובר הביאה הפיכת צלב החץ לגירוש כל הלא-כשירים לאושוויץ. אשתו ואחד-עשר ילדיו נספו שם גם הם.

לאחר השואה החל בהקמת מוסדות תורה וחינוך בשם "שארית הפליטה" בעשרות מחנות עקורים. ב-1946 הגיע לארצות הברית לגייס כספים לעזרה לניצולי השואה והקים במקסיקו ובניו יורק מוסדות תורה שיועדו לניצולי השואה שהיגרו לארצות הברית. כך גם פתח בישראל תלמודי תורה בשם "שארית הפליטה" בצפת, באר שבע, כפר אז"ר, כפר הניצחון ועוד. הוא פתח ישיבה בויליאמסבורג ועמד בראשה, וכן ישיבה במונטריאול בראשה העמיד את הרב שמואל אונסדורפר, לימים מחותנו.

הקים משפחה חדשה עם חיה נחמה, בתו של הרב שמואל דוד אונגר - אב"ד נייטרא, ונולדו להם שבעה ילדים.

הוא עסק רבות בזיכרון השואה וקהילות אירופה שנחרבו. לאחר השואה הוא גילה יחס מתון כלפי מדינת ישראל, בשונה מהשקפת דודו רבי יואל טייטלבוים. על רקע זה נוצרו ביניהם חיכוכים.

ב-1955 ביקר לראשונה בארץ ישראל והחליט להקים את הקריה החסידית קריית צאנז בנתניה. ייסד את חסידות צאנז-קלויזנבורג, מוסדות חינוך וישיבה גדולה שעמד בראשותה, ואת מפעל הש"ס. הוא ייסד גם את בית חולים לניאדו בנתניה בעקבות נדר שנדר בתקופת השואה, שאם יינצל מהתופת ינסה תמיד להציל יהודים. בית החולים משמש את תושבי נתניה והסביבה. בשנת תשכ"ג פתח ישיבה בנתניה לספרדים, שהתקיימה 10 שנים.

בשנת תשל"ב חזר לארצות הברית והתגורר ביוניון סיטי.

נפטר בט' בתמוז תשנ"ד. את מקום האדמו"רות תפסו בניו המשמשים שניהם כאדמו"רים (אחד בישראל והשני בארצות הברית), ואחד מחתניו בארצות הברית.

משנתו

תורה

הוא עמד בראשות הישיבות בארצות הברית ובהמשך בישראל. מדי שבוע הוא מסר 3 שיעורים על לימודי הגמרא, 3 שיעורים ביורה דעה ושיעור לקבוצת בחורים בחושן משפט. הוא דיבר רבות על השאיפה לדעת את כל הש"ס, ואמר שעיקר החסידות היא ללמוד גמרא, ובתקופות מסוימות אף סירב שהבחורים ישתתפו בטיש. הוא לקח כחתנים לבנותיו את הבחורים ה"עילויים" מהישיבה, אף שלא היו בעלי ייחוס. הוא כתב תשובות רבות בארבעת חלקי השולחן ערוך אשר לימים יצאו בספרי "שו"ת דברי יציב".

הרב הלברשטאם יזם שני מפעלים לעידוד לימוד זה: מפעל הש"ס העולמי וכוללי אברכים שבהם הנהיג תוכנית של עשר שנות לימוד. הוא הטיף ללימוד בקיאות. הוא דרש למקד את הלימוד בצמידות לטקסט ויצא נגד ההפשטה וההמשגה בעולם הישיבות הליטאי. הוא ייעץ ללומדים לשמור את הקושיות שלהם לעתיד וטען שאלו יתבררו מאליהן מתוך המשך הלימוד.

הוא נהג למסור שיעור חומש עם פירוש רש"י מדי ליל שישי. השיעור החל בפרשנות הפסוקים ועבר לנושאי חסידות, השקפה ואקטואליה. שיעור זה משך אליו שומעים רבים.

בטיש בליל שבת ובהזדמנויות נוספות הוא נהג למסור פלפול למדני ארוך, כמנהג אדמו"רי גליציה.

תפילה

רבי יקותיאל יהודה נהג להתפלל בשעות מאוחרות. תפילותיו נמשכו שעות ארוכות, בבכיות ובהתלהבות. לעתים נהג לחזור על קטעים מהתפילה מספר פעמים ואף תרגם מילים ליידיש או הוסיף מילים ביידיש (כמו "טאטע" - אבא).

חיבוריו

• שפע חיים - סדרת ספרים
  • על חודש תשרי - שני כרכים (תש"מ ותשמ"ב)
  • מכתבי תורה - ששה כרכים (במהדורה החדשה - שלשה כרכים)
  • סליחות - שיחות שנאמרו לפני אמירת הסליחות
  • ליקוטי דברי תורה - כ"ד כרכים - והוא קובץ גיליונות של דברי תורה (כולל שיעורי חומש רש"י, דרושים, וד"ת בסעודות שבת, ד"ת בסעודה שלישית ועוד) שמופצים בכל שבוע.
  • נישואין
  • על חנוכה - שני כרכים (של שנתיים)
  • על ימי שובבי"ם
  • על ברכת המזון
  • זמירות לשבת קודש
  • שיעורי חומש רש"י דשנת תשמ"ב, תשמ"ג ותשמ"ד
• עץ חיים על ט"ו בשבט
• יציב פתגם - תמצית פלפולים ארבעה כרכים
• דברי יציב - שו"ת, שבעה כרכים
• שפע טהרה - על הלכות נדה
• מנחת יהודה וירושלים - שיחות
• ישראל סבא - לקט עלונים שקובצו בספר
• חוברות דברי תורה.
• דרך חיים - שיעורים שערך לבנות בי"ס "בית חנה" על דרך החסידות בכלל ודרך צדיקים בפרט
• הליכות חיים - חמשה כרכים - הלכות והליכות ליום יום ושבת מועדי השנה.

משפחתו ומתלמידיו

בניו

• רבי צבי אלימלך הלברשטאם מקריית צאנז, נתניה, המכהן כאדמו"ר בישראל.
• רבי שמואל דוד הלברשטאם מברוקלין, ניו יורק המכהן כאדמו"ר בארצות הברית.

חתניו

• רבי שלמה גולדמן מיוניון סיטי (בניו ג'רזי), מכהן כאדמו"ר מזוועהיל-צאנז.
• רבי דב וייס, מכהן כרבה של קריית צאנז בירושלים.
• רבי אפרים פישל מוטצען, מכהן כרבה של קריית הבעל שם טוב בפתח תקווה.
• רבי שאול יהודה פריזנט, מכהן כרב ביוניון סיטי.
• רבי אליעזר דוד שפירא, מכהן כרב חסידי צאנז בעיר בני ברק.

מתלמידיו

• הרב יוסף מנחם דייטש, ראש רשת כוללי צאנז קלויזענבורג בארצות הברית
• הרב מאיר הלברשטאם, האדמו"ר מטשאקווא, בני ברק.
• הרב אפרים פישל הרשקוביץ, אב"ד האליין וחבר בד"צ צאנז קלויזענבורג בארצות הברית.
• הרב אהרן יהודה ווילנר, ראש ישיבת צאנז בארצות הברית
• הרב משה טוביה וייסברגר, רב העיר בודפשט, בהונגריה
• הרב ישראל אריה זלמנוביץ, כיהן לאחר השואה כרב של ברגן-בלזן ולאחר מכן רבה של יבנה ועכו. מחבר הספר חיי נפש.
• הרב יוסף דוד טייטלבוים, האדמו"ר מסאסוב, קריית ישמח משה, גני תקוה.
• הרב שמואל אהרן פלדמן, אב בית הדין הרבני בתל אביב
• הרב מנשה קליין, מחבר שו"ת משנה הלכות, ארצות הברית
• הרב יצחק שמואל שכטר, ראש כולל מפעל הש"ס ומחבר שו"ת ישיב יצחק
• הרב אליהו שמואל שמרלר, ראש ישיבת צאנז ומחבר סדרת דברי אליהו
• אפרים רייך - איש עסקים ועסקן בולט בתחומי בריאות הנפש ותעסוקת הנשים בציבור החרדי.
• הרב חיים צבי שפירא, ראש ישיבת בעלזא בבני ברק וחבר בד"ץ בעלזא
• הרב אשר וייס

לקריאה נוספת

• יחזקאל פרנקל, לפיד האש, הוצאת מוסדות צאנז.

קישורים חיצוניים

• אוד מוצל מאש - קדוש יאמר לו, באתר אתרוג
• ק. שבתאי, הצדיק המלהיב חסידיו לעליה, דבר, 25 בדצמבר 1959
• אדמו"ר רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז, באתר MyTzadik
• קובץ ווידאו: הרב רוקד 'מצווה טאנץ' בחתונת בתו פריזנט.
• קובץ ווידאו: הרב בסעודה אחרי ברית מילה, יחד עם בנו הרב שמואל דוד הלברשטאם.
• תמיר גרנות, בין למדנות חסידית ללמדנות ליטאית בזמננו: מתודה ואידאולוגיה במשנת האדמו"ר ר' יקותיאל יהודה הלברשטם מצאנז–קלויזנבורג, הכנס הבינלאומי על למדנות יהודית בזמננו, מכון ון ליר, 28 בדצמבר 2011, הרצאה בוידאו