יהודה אריסטובולוס הראשון – הבדלי גרסאות
עריכה, תבנית מנהיג |
←פתיח: מקור |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
|תפקיד2= |
|תפקיד2= |
||
}} |
}} |
||
'''אריסטובולוס הראשון''' (ביוונית '''Ἀριστόβουλος'''{{הערה|הגיית השם ביוונית: אריס'''טו'''בולוס, ב[[מלעיל]] דמלעיל (ה[[הטעמה]] ב[[הברה]] השלישית מהסוף).}}), הידוע גם בשם '''יהודה אריסטובולוס''' (מת 103 לפנה"ס) - [[מלך]] [[ממלכת_החשמונאים|יהודה]] וה[[כהן הגדול]] בין השנים 103-104 לפני ספירת הנוצרים, היה בנו הבכור של [[יוחנן הורקנוס]] והראשון שהכתיר עצמו למלך מאז [[שיבת ציון]]{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 13, סעיף 301.}}. |
'''אריסטובולוס הראשון''' (ביוונית '''Ἀριστόβουλος'''{{הערה|הגיית השם ביוונית: אריס'''טו'''בולוס, ב[[מלעיל]] דמלעיל (ה[[הטעמה]] ב[[הברה]] השלישית מהסוף).}}), הידוע גם בשם '''יהודה אריסטובולוס''' (מת 103 לפנה"ס) - [[מלך]] [[ממלכת_החשמונאים|יהודה]] וה[[כהן הגדול]] בין השנים 103-104 לפני ספירת הנוצרים, היה בנו הבכור של [[יוחנן הורקנוס]] והראשון שהכתיר עצמו למלך מאז [[שיבת ציון]]{{הערה|[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 13, סעיף 301. "הוא היה הראשון שענד כתר 471 שנה ושלשה חודשים אחרי ששב העם לארצו כשנשתחרר משעבוד בבל"}}. |
||
[[קובץ:Judea Aristobulus I-he.png|שמאל|ממוזער|ממלכת החשמונאים תחת שלטון אריסטובולוס<br>{{מקרא|lime|מצב ב-104 לפנה"ס}}{{מקרא|fuchsia|שטחים שנכבשו על ידי אריסטובולוס}}]] |
[[קובץ:Judea Aristobulus I-he.png|שמאל|ממוזער|ממלכת החשמונאים תחת שלטון אריסטובולוס<br>{{מקרא|lime|מצב ב-104 לפנה"ס}}{{מקרא|fuchsia|שטחים שנכבשו על ידי אריסטובולוס}}]] |
||
גרסה מ־19:42, 25 בדצמבר 2014
תבנית:מנהיג1 אריסטובולוס הראשון (ביוונית Ἀριστόβουλος[1]), הידוע גם בשם יהודה אריסטובולוס (מת 103 לפנה"ס) - מלך יהודה והכהן הגדול בין השנים 103-104 לפני ספירת הנוצרים, היה בנו הבכור של יוחנן הורקנוס והראשון שהכתיר עצמו למלך מאז שיבת ציון[2].
קורות חייו
אריסטובולוס ואחיו אנטיגונוס הראשון שיתפו פעולה, עוד בתקופת חיי אביהם, במלחמה לכיבוש השומרון והנחילו תבוסה למלך הסלאוקי אנטיוכוס התשיעי שבא לעזרתה. במסגרת המלחמה הזו הם כבשו את בית שאן והגלו את תושביה, וגם כבשו את שומרון, הרסו אותה, והגלו אף את תושביה.[3]
על פי יוספוס את משרת הנשיאות ייעד הורקנוס לאשתו, אך משעלה אריסטובולוס לשלטון הוא כלא את אמו עד שגוועה, וגם את אחיו, פרט לאנטיגונוס הראשון, שהיה קרוב אליו בשנים ואהוב עליו, אשר על כן חלק לו מכבודו. מששמע אריסטובלוס על ניצחונות אחיו אנטיגונוס, חשש שמא זה יתפוס את מקומו. הוא הורה שזה לא יבוא אליו מזוין בנשק, וציווה גם שכל מי שיבוא למלך חמוש ייהרג לאלתר. המלכה, אשתו של אריסטובולוס, ששטמה את אנטיגונוס, הורתה לספר לו שאחיו רוצה לראות אותו עם כל כלי נשקו, כיאות לגיבור מנצח. כך הוא אכן עשה, וכצפוי הרגו אותו השומרים. האשמה שחש על מות אחיו הגבירה את מחלת המלך אריסטובולוס הראשון עד מותו בשנת 103 לפני הספירה.
לאחר מותו, שחררה אלמנתו שלומציון את אחיו שנאסרו על ידו, נישאה למבוגר שבהם - אלכסנדר ינאי, ומינתה אותו למלך.[4]
הישגיו
הישגו הגדול של אריסטובולוס, שבוצע על ידי אחיו, היה כיבוש שטחי הגליל ובעיקר כיבושם וגיורם של היטורים, שבט ערבי צפוני. בתקופת שלטונו הקצרה, שארכה שנה בלבד, הספיק יהודה אריסטובולוס לכבוש את עמק יזרעאל ולגייר את תושבי הגליל העליון. לדעת קלוזנר, גיורם מעיד שלמרות קרבתו ליוונים לא היה אריסטובולוס מתייוון ממש.
הערכה
יש שפקפקו בתיאורים אלה (כגון יוסף קלוזנר[דרוש מקור]) וראו בהם השמצות של אויבי יהודה אריסטובולוס, שהתנגדו לו משום שהכריז על עצמו כמלך.
קישורים חיצוניים
- יהודה אריסטובולוס הראשון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ הגיית השם ביוונית: אריסטובולוס, במלעיל דמלעיל (ההטעמה בהברה השלישית מהסוף).
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, סעיף 301. "הוא היה הראשון שענד כתר 471 שנה ושלשה חודשים אחרי ששב העם לארצו כשנשתחרר משעבוד בבל"
- ^ יוספוס, מלחמות היהודים א' 63-66
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ספר 13, פרק יב, פסקה א, סעיף 320.
.jpg)