מנחת קריית שמונה
 | |||||||||||
| צילום אוויר של מנחת קריית שמונה | |||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | אזרחי | ||||||||||
| מפעיל | מטיילי קריית שמונה בע"מ | ||||||||||
| עיר סמוכה | קריית שמונה | ||||||||||
| קואורדינטות | 33°13′00.00″N 35°35′48.00″E / 33.2166667°N 35.5966667°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 115 מטר (376 רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   KSW | |||||||||||
מנחת קריית שמונה הוא מנחת אזרחי[1] הממוקם כ-2 ק"מ מזרחית לעיר קריית שמונה[2]. המנחת סיפק שירותים לחברות תעופה, מטוסי ריסוס וכוחות ביטחון בנוסף לפעילות טייסים אזרחיים. את המנחת הפעילה חברת מטיילי קריית שמונה בע"מ.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המנחת הוקם על ידי צה"ל לצרכים צבאיים, אך באוקטובר 1988 קיבלה חברת "סנונית תעופה" שהקים הטייס יונתן גבע, אישור להפעיל בו לראשונה טיסה אזרחית עם מטוס נוסעים מדגם דאש 6[3]. בפברואר חנכה "סנונית תעופה" קו תעופה סדיר בין המנחת לנמל התעופה דב הוז בתל אביב, עם שלוש טיסות שבועיות[4]. זמן קצר אחר כך החלה להפעיל גם טיסות לשדה התעופה עטרות בירושלים[5].
בשנת 1992 צברה חברת "סנונית תעופה" חובות, במקומה הקים יונתן גבע חברה חדשה בשם "סנונית נתיבי אוויר", במימון חברת השקעות דיסקונט. חברה זו המשיכה להפעיל את הטיסות לקריית שמונה במטוס מדגם שורט 360[6].
בפברואר 1993 ביטל מנהל התעופה האזרחית את רישיון ההפעלה של סנונית לאחר שלא עמדה בתנאיו והעבירה אותו לחברת ארקיע באופן זמני[7], במאי 1993 הודיע כי תערוך מכרז בנוגע להפעלה קבועה של הקו[8]. במקביל ניסה יונתן גבע להכניס את איש העסקים הירושלמי עזרא בליליוס לשותפות בסנונית, אך הוא נסוג מההשקעה[9]. חברת "מטיילי קריית שמונה" קיבלה את הרישיון להפעלת המנחת וזאת לאחר שהפעילה אותו עבור סנונית תעופה. חברת ארקיע המשיכה לטוס אליו.
בשנת 1997 הקימה חברת מטיילי קריית שמונה שני מבנים לשימוש הנוסעים ועובדי המנחת[דרוש מקור].
בשנת 1998 אושרה תוכנית לשיפוץ המנחת בעלות של 14 מיליון שקל, במימון משותף של משרד התעשייה והמסחר ומשרד התחבורה[10]. באותה תקופה הגיעה היקף הפעילות במנחת לשיא, כאשר חברת ארקיע הפעילה לעיתים שש טיסות יומיות וגם חברת ישראייר החלה לטוס למנחת[11]. הסיבה להקיף הפעילות הגדול היה מימון שסיפק צה"ל בעת ששהה בדרום לבנון, לקצינים ששירתו שם לצאת למרכז הארץ בטיסות מהמנחת[12]. בקיץ 1999 הפסיקו ארקיע וישראייר את טיסותיהם הסדירות לקריית שמונה, עקב חוסר כדאיות כלכלית. לטענתן ההפסד בפעילות במקום נבע מעלויות גבוהות במיוחד אותן גבתה חברת "מטיילי קריית שמונה", בעלת הזיכיון ההפעלה שלו. היא גבתה מהן אגרת נחיתה לכל מטוס בסך 400 שקל, לעומת כ-60 שקל בשדה דב והיטל ביטחון של 270 שקל[13].
ביולי 1999 הסכימה חברת ארקיע לחדש את טיסותיה לקרית-שמונה לאחר ששר התחבורה, יצחק מרדכי, הסכים לסבסד חלק מהעלויות[14]. החברה הפעילה 4 טיסות ביום לקרית-שמונה, למעט בתקופת של מתיחות ביטחונית[15]. אחר כך ירדה התדירות לשתי טיסות יומיות כטיסות המשך לשתיים מטיסותיה של החברה לראש פינה, ב-1 בינואר 2004 הפסיקה את הטיסות והודיעה שתוסיף במקומן טיסה יומית לשדה התעופה בראש פינה[16].
בתחילת 2006 נפתח מבנה הטרמינל החדש של המנחת, ובמקביל זכתה חברת "טמיר שירותי תעופה" במכרז של משרד התחבורה להפעלתם של קווי התעופה לראש פינה ולקריית שמונה[17]. לצורך הפעלת השירות החברה רכשה מטוס מדגם בריטיש אירוספייס ג’טסטרים בעלות של מיליון דולר[18]. אולם ביולי 2006 הודיעה חברת טמיר תעופה לשר התחבורה כי תפסיק את הטיסות לקריית שמונה, בשל קשיים ביטחוניים ובירוקרטיים. בין השאר למרות שמבנה הטרמינל החדש הושלם, לא הותר לה להשתמש בו והיא פעלה ממבנה ארעי, בנוסף נאסר עליה להטיס תיירים ועובדים זרים עקב חוסר בציוד שיקוף ביטחוני[19]. אולם אחר כך החלה הפעלת מבנה הטרמינל, והחברה המשיכה להפעיל שתי טיסות יומיות לשדה דב[20].
באוקטובר 2006 הפסיקה "טמיר שירותי תעופה" את הטיסות[21]. זאת עקב סכסוך כספי עם חברת "מטיילי קריית שמונה" מפעילת המנחת שהגישה תביעה בסך מיליון שקל[22], בינואר 2007 אף הוטל עיקול על נכסי טמיר תעופה עקב התביעה[23]. לאחר שהושגה פשרה חודשו הטיסות[24], אך ביוני 2007 הודיעה "טמיר שירותי תעופה" על הפסקת הפעילות[25].
בפברואר 2008 ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה הצעת חוק של חברי הכנסת גלעד ארדן ורונית תירוש, המחייבת את הוספת מנחת קריית שמונה לרשימת שדות התעופה להן מחויבת רשות שדות התעופה להעניק שירותי קרקע, זאת במטרה להפקיע את הזיכיון ולאפשר את הפעלת המנחת מתקציב הרשות. אך הצעת החוק לא קודמה[26].
בשנת 2013 החליטה עיריית קריית שמונה להשכיר את המקום למטרת מרוצי מכוניות. באותה שנה נערך מפגן טיס לתמיכה בהמשך קיום הפעילות התעופתית במנחת[27]. בינואר 2014 אגודת התעופה הכללית, מכללת תל-חי, מנחת קריית שמונה והחברה הכלכלית בקרית שמונה יזמו תוכנית חדשה להקמת מכללת תעופה במקום, במטרה בין היתר לשמר את מנחת קריית שמונה לפעילות מטוסים ולמנוע את הפיכתו למסלול למרוצי מכוניות[28].
-
הטרמינל הישן במנחת - צולם בקיץ 2011 -
הטרמינל החדש - צולם באפריל 2012 -
![תרשים מנחת קריית שמונה[29]](//upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/9/97/KiriatShmonaAerodrome.jpg/81px-KiriatShmonaAerodrome.jpg)
תרשים מנחת קריית שמונה[29] -
מנחת קריית שמונה, דצמבר 2021
![תרשים מנחת קריית שמונה[29]](/wiki/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:KiriatShmonaAerodrome.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זוהר בלומנקרנץ, חברת טמיר תעופה תובעת 3.9 מיליון שקל משאול מופז בשל התנהלות משרד התחבורה במכרז על קו התעופה לצפון הארץ, באתר TheMarker, 28 בנובמבר 2007
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ifly, פרטי קשר - מנחת קריית שמונה (ארכיון)
- ^ רשות התעופה האזרחית, מנחת קריית שמונה (ארכיון)
- ^ מנחם הורוביץ, מוניות אוויר: 43 ש"ח – מחיר טיסה מתל־אביב לקריית־שמונה, חדשות, 12 באוקטובר 1988
- ^ מנחם הורוביץ, במה טוב לחנוך. יהונתן גבע מחברת "סנונית" חנך אתמול קו תעופה חדש בין אצבע הגליל לתל־אביב, חדשות, 17 בפברואר 1989
יהודה גורן, שדה תעופה חדש בקרית שמונה, מעריב, 17 בפברואר 1989 - ^ תמיר שפר, לראשונה במקומותינו, חדשות, 21 במרץ 1989
- ^ יגאל לביב, שרון שדה, דיסקונט השקעות מממנת חב' תעופה שקועה בחובות, חדשות, 27 בפברואר 1992
- ^ שרון שדה, חב' ארקיע לא תכבד אלפי כרטיסי טיסה של סנונית, חדשות, 1 במרץ 1993
- ^ שרון שדה, סנונית שוקלת פנייה לבג"ץ בעניין הקו לקריית שמונה, חדשות, 9 במאי 1993
- ^ שרון שדה, איש העסקים עזרא בליליוס יקים חברת תעופה שתתחרה בארקיע, חדשות, 11 במאי 1993
- ^ אפי לנדאו ודרור מרום, 33.5 מיליון שקל יושקעו בשיפור שלושה מנחתי מטוסים בצפון ובנגב, באתר גלובס, 8 בנובמבר 1998
- ^ שי שלו, חברת התעופה ישראייר גייסה 6 מיליון דולר מבעלי המניות, באתר גלובס, 18 במרץ 1999
- ^ אבנר לוטן, קרית שמונה: מתי יחודשו הטיסות לתל אביב?, באתר mynet העמק, 3 בספטמבר 2013
- ^ דרור מרום, ישראייר שוקלת להפסיק הטיסות לקרית שמונה בשל הפסדים כבדים בקו, באתר גלובס, 11 במאי 1999
צבי לביא, מרדכי: ייתכן ונאלץ להלאים את שדה התעופה בקרית שמונה, באתר גלובס, 22 ביולי 1999 - ^ דרור מרום, לבקשת מרדכי חידשה ארקיע את כל טיסותיה לקרית-שמונה, באתר גלובס, 15 ביולי 1999
דוד חיון, ארקיע מחדשת הטיסות לקרית שמונה ב-1 ביולי, באתר גלובס, 28 ביוני 1999 - ^ דרור מרום, ארקיע מפסיקה לטוס לקרית-שמונה - בשל ההחרפה במצב הביטחוני באיזור, באתר גלובס, 10 באפריל 2002
דרור מרום, ארקיע מתכוונת לחדש הטיסות לקרית-שמונה, באתר גלובס, 15 באפריל 2002 - ^ אורי אס, ארקיע מכריזה סופית - לא תטוס לקרית שמונה, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2003
- ^ זוהר בלומנקרנץ, עיכוב בפתיחת הטרמינל בנמל התעופה בקרית שמונה בגלל היעדר שמירה, באתר הארץ, 9 באפריל 2006
זוהר בלומנקרנץ, המתמודדת היחידה להפעלת טיסות לצפון: נפרוש מהמכרז, באתר TheMarker, 26 בפברואר 2006 - ^ הארץ, חברת טמיר רכשה מטוס במיליון דולר להפעלת הטיסות לאזור הצפון, באתר TheMarker, 9 באפריל 2006
- ^ זוהר בלומנקרנץ, חברת טמיר תעופה הודיעה לשר התחבורה כי תפסיק את הטיסות לקרית שמונה וממנה בתוך שבוע, באתר TheMarker, 11 ביולי 2006
- ^ זוהר בלומנקרנץ, הטיסות מקרית שמונה חודשו - גם לערבים, באתר הארץ, 5 בספטמבר 2006
- ^ זוהר בלומנקרנץ, טמיר תעופה: "ראש עיריית קריית שמונה עסוק במינוי מקורבים ומונע הטיסות"; העירייה: "הם רוצים ליצור מונופול", באתר TheMarker, 8 באוקטובר 2006
זוהר בלומנקרנץ, הופסקו הטיסות לקרית שמונה בשל סכסוך כספי, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2006 - ^ הארץ, מפעילת המנחת בקרית שמונה דורשת מיליון שקל מטמיר תעופה, באתר TheMarker, 15 בנובמבר 2006
- ^ הארץ, עוקלו נכסי טמיר תעופה, בעלת הזיכיון לטיסות לקרית שמונה, באתר TheMarker, 9 בינואר 2007
- ^ זוהר בלומנקרנץ, מפעילת הטיסות לצפון הארץ: נפסיק לטוס ביוני, באתר TheMarker, 17 במאי 2007
- ^ צבי זרחיה וזוהר בלומנקרנץ, הכנסת: להלאים את שדה התעופה בקרית שמונה כדי לחדש את הטיסות, באתר הארץ, 20 ביולי 2007
- ^ צבי זרחיה, הממשלה תומכת בהפעלה מחדש של קו הטיסות לצפון: תחייב את רש"ת לתת שירותי קרקע למנחת בקרית שמונה, באתר TheMarker, 17 בפברואר 2008
- ^ יאיר קראוס, חובבי טייס ערכו מטס למען מנחת קריית שמונה, באתר nrg, 22 בדצמבר 2013
- ^
זוהר בלומנקרנץ, מכללת תעופה תוקם בצפון הארץ בניסיון לשמר את פעילות מנחת קרית שמונה, באתר TheMarker, 8 בינואר 2014
- ^ פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981
| נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| נמלי תעופה בין-לאומיים | חיפה • בן-גוריון • רמון | |
| שדות תעופה | ראש פינה • הרצליה | |
| מנחתים | קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר • קדמה | |
| לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
| נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
| מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול | |
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| פעיל | ||
| שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון |  |
| מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
| בעבר | ||
| שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
| מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח | |
