לדלג לתוכן

ראובן מרגליות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב ראובן מרגליות
לידה 30 בנובמבר 1889
ז' בכסלו תר"ן
לבוב
פטירה 28 באוגוסט 1971 (בגיל 81)
ז' באלול תשל"א
תל אביב
מקום קבורה נחלת יצחק
תאריך עלייה טבת תרצ"ה (1934)
מדינה ישראל, גליציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות לבוב, תל אביב
תקופת הפעילות ? – 28 באוגוסט 1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק מחקר תורני
תפקידים נוספים ספרן
תלמידיו יצחק רפאל,[1] ראובן אליצור, שילה רפאל
חיבוריו ראו להלן
פרסים והוקרה פרס ישראל, פרס הרב קוק (פעמיים), מפתח העיר תל אביב
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 – ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה רב, חוקר תורני, וספרן, מחברם של ספרים רבים במגוון נושאים תורניים. מנהל ספריית הרמב"ם, חתן פרס ישראל ופרס הרב קוק לספרות תורנית.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בלמברג (לבוב) שבגליציה למשה ולמרים לבית לוטבק.[א] בצעירותו למד אצל הרב משה זאב מזוזה[ב][2] והרב דוד טוניס[3][ג] אך עיקר לימודו היה עצמאי. בהיותו בגיל אחד עשרה כתב את חיבורו הראשון קונטרס על חושן משפט.[ד] לאחר שיצא מרשות המלמדים למד באופן עצמאי בבית המדרש של חסידות זידיטשוב. בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו ונאלץ להיכנס לעסקי אביו וניהל את חנותו. בתקופה זו פרסם לעיתים מאמרים בעיתוני התקופה, מחזיקי הדת, ו"המצפה",[4] בגיל שמונה עשרה נישא לחיה גנדיל לבית שיין.

בגיל עשרים ושתיים הופיע ספרו הראשון תולדות אדם – תולדות המהרש"א. את הספר כתב לזכר אביו משה, והקדישו לאמו וחותניו. לאחר מכן הוציא את ספרו קב בשמים – הערות בדברי בעלי התוספות. בשנים אלו כתב גם את חיבורו תולדות רבי חיים בן עטר אך עקב מלחמת העולם הראשונה נאלץ להדפיסו בתרפ"ו. הספר נדפס לזכר הוריו ומחותניו.[ה]

בתרע"ד בהיותו בן עשרים וארבע הוסמך לרבנות על ידי רבי מאיר אריק מבוצ'אץ', ורבי משה באב"ד.[ו]

למרות קבלת הסמיכה לא קיבל עליו משרה רבנית ופתח בית עסק לספרים, החנות היוותה בית ועד לדיונים על ספרים חדשים ומקום מפגש לידיעות בנושאי הספר התורני.[ז]

במלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה, קיבל צו גיוס לצבא האוסטרו-הונגרי והסתתר שנתיים בביתו. בתקופה זו כתב את ספרו נפש חיה. לאחר מכן קיבל פטור מהצבא בשל סמיכתו לרב, בהקדמתו לספר נפש חיה מתאר את ימיו אלה: ”אך זאת אזכרה לילי חורף הארוכים בהיותי סגור ומסוגר לבדי בחוסר כל זה נר, כי מיראה שאנשי הבית בראותם נר דלוק כל הערב ירגישו כי אדם מסתתר במעון זה לכן לא נדלק גם נר, אך לאור להב האש שבתוך התנור החורף למדתי וכתבתי שטוח על הרצפה במצב כזה של דכדוך נפש... אבל יחד עם זה סביבה משפחתית נאמנה של אהבה טהורה וקדושה של תקות וחדות החיים ערכתי את ספרי זה”.

אחד הדברים שסייעו לשחרורו מהצבא היה הדרשה שהדפיס לכבוד הקיסר קרל הראשון, קיסר אוסטריה.[5]

עד תאריך זה (תרצ"א) הדפיס הרב מרגליות עשרים ספרים.

באותו זמן עסק גם בפעילות ציבורית בתנועת המזרחי וההיסתדרות הציונית בגליציה, במסגרתה שימש בתפקידים שונים: נשיא התנועה בגליציה המזרחית, חבר ההנהלה הראשית של קק"ל, וייסד בתי ספר דתיים לאומיים.[ח][ט] בתקופה זו אשתו חלתה ונפטרה, לא השאירה ילדים אחריה.

ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטבת תרצ"ה (1934) עלה לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. טרם עלייתו הציעו לו מהר"ם שפירא, הראי"ה קוק,[י] והרב בן ציון מאיר חי עוזיאל לכהן כרב באחת המושבות אך הוא סירב,[8] ככל הנראה מפני שהעדיף שלא לקבל שכר על משרה תורנית.

בהיותו בארץ נישא בשנית לאסתר בת הרב מאיר הכהן טויבה, גם ממנה לא נולדו לו ילדים.

משנת עלייתו לארץ שימש מנהל ספריית הרמב"ם בתל אביב. בתקופת כהונתו כמנהל הספרייה צמחה הספרייה מחמישים ספרים לחמישים וארבע אלף ספרים,[9] ב-1967 יצא לפנסיה, את מקומו מילא הרב עזריאל הילדסיימר.[10][11]

הרב מרגליות שימש כחבר מועצת המכון לעריכת התלמוד הישראלי השלם, וכחבר במועצת המנהלים של מוסד הרב קוק.[12]

בשנותיו האחרונות חלה ונפטר בבית החולים איכילוב בז' באלול תשל"א בגיל שמונים ואחד. הלווייתו יצאה מביתו ברחוב יבנה 3 בתל אביב והוא נקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[13]

הרב ראובן מרגליות בתרע"ב.
הודפס בספרו תולדות אדם תחת הכותרת "והיו עיניך רואות את מוריך".
לצד התמונה הובא דיון היסטורי על רבנים שהציבו את תמונותיהם בראש ספריהם

בבחירות לכנסת השישית הוצב בצורה סמלית במקום ה-118 של רשימת המפד"ל.[14]

כתיבתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגנון כתיבתו של מרגליות הוא בעיקר בקיאותי, בספריו הרבים מציין לאלפי מראי מקומות ומגלה בקיאות רבה בכל מרחבי הספר התורני. אפיק נוסף בכתיבתו של מרגליות הוא חידושיו הבולטים, לדוגמה: הסברו על ארבע מאות בניו של דוד המלך שלטענתו היא טעות בגרסה, הסברו ששנים עשר נשותיו של בר קפרא נגרמו מייבום, וחידושים רבים אחרים.

יושב בספריית הרמב"ם

תחומי כתיבתו של מרגליות רבים. ניתן לחלק את כתיבתו למספר דרכים, הלכה ותלמוד, דרוש, ביוגרפיה, מחקר, וקבלה.

בתחום ההלכה כתב מספר ספרים: טל תחיה העוסק במשפט עברי ובמדינה המתחדשת, נפש חיה הערות וביאורים קצרים על סדר שולחן ערוך אורח חיים, מקור הברכה על ענייני ברכות, ניצוצי אור – הערות קצרות על סדר הש"ס, מרגליות הים - מאות הערות וביאורים על מסכת סנהדרין המהווה ספר יסוד במסכת סנהדרין.[15][16] כמו כן ההדיר את ספר חסידים ושו"ת מן השמים. בתחום הדרוש כתב את הספרים ילקוט פנינים, ילקוט מרגליות, ודברים בעתם ואחרים, בספרים אלו ליקט ואסף עשרות מאמרים ופנינים העוסקים בדרוש.

בתחום הביוגרפיה כתב את תולדותם של מספר ראשונים אשר עסקו בפולמוס - רמב"ן, רבי יחיאל מפריז ורבי אברהם בן הרמב"ם, ותולדותם של רבים מגדולי החסידות[י"א] - רבי מאיר מפרמישלאן, רבי לייב שרה'ס, רבי ברוך ממז'יבוז' ואחרים.

בתחום הקבלה ההדיר את הספרים העיקריים של תורת הקבלה ספר הזוהר, תיקוני הזהר, זוהר חדש, וספר הבהיר. את ספרים אלו ההדיר בצירוף אלפי הערות (לספר הזהר כתב מעל ששים אלף הערות) אשר עסקו בבירורי גרסאות, מקבילות לספרי חז"ל אחרים, בירור ההלכה למעשה, ועוד. להערותיו אלו קרא ניצוצי זהר. כמו כן כתב את הספר שערי זהר אשר עוסק בהבאת דברי הזהר על סדר התלמוד.

בתחום המחקר עסק רבות בחקר תורת ההלכה של הרמב"ם וכתב על נושא זה כעשרה מאמרים, למהותן של השגות הראב"ד, השוואת דברי הרמב"ם לזוהר, ועוד.[17]

תחום נוסף שחקר הוא התלמוד וכתב על כך מספר ספרים, יסוד המשנה ועריכתה על צורת כתיבת המשנה, שם עולם על מחלוקות והבאת דברים בשם אומרם בש"ס, לחקר שמות וכינויים בתלמוד וכן מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו על סגנונות של אמוראים, פסבדונים בתלמוד,[18] על חידות בדבריהם ועוד.

כרזה שפרסם יחד עם רבי ישראל פרידמן מהוסיאטין בנושא תרומות לקרן קיימת לישראל

ספריו לפני עלייתו לארץ יצאו ברובם בהוצאתו, לאחר העלייה לארץ רוב ספריו יצאו על ידי מוסד הרב קוק. בתשנ"ח הוציא נחום שטיין ארבעה כרכים של אסופה מכתביו.

בשנת תשס"ד הוקם על ידי אחיינו הרב חנניה ויינברגר והרב איל בן דוד בבאר שבע מכון להוצאת כתבי הרב מרגליות. עד כה הוהדרו על ידי המכון שמונה מספריו.

הרב שמואל אשכנזי ואחרים האשימו את מרגליות שבכתביו לא הקפיד על הבאת דברים בשם אומרם.[י"ב] ואכן הרב מרגליות עצמו בפתח ספרו "מקור הברכה" (מהדורת לבוב תרצ"ד) העתיק את דברי רמב"ן בהקדמתו לקונטרס דינא דגרמי אשר מתנצל שבספריו יש לעיתים הבאות דברים שלא בשם אומרם.

פולמוסיו עם גרשום שלום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרשם שלום כתב ביקורת על הספר[19] Jacob Emden: a man of controversy, מאת מורטימר ג' כהן (Mortimer J. Cohen), בביקורת טען שרבי יהונתן אייבשיץ אכן היה שבתאי וכדברי רבי יעקב עמדין.[20] הרב מרגליות תקף את דבריו בחריפות ופרסם שני מאמרים בעניין: סיבת התנגדותו של רבינו יעקב עמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ, להקטגוריה שנתחדשה,[21] בהם הציג סיבות אחרות להתנגדותו של רבי יעקב עמדין על רבי יהונתן אייבשיץ, גרשום שלום בתגובה למאמרים פרסם חוברת בשם "לקט מרגליות"[22][23] בה ענה להשגות מרגליות. בחוברת מכנהו "מר מרגליות" ולא "רב" כמקובל.

מרגליות בתגובה הכין טיוטה לפרסום בה גינה בצורה נחרצת את דברי שלום ומחקר הקבלה החילוני בכלל, והאשימו באי אובייקטיביות. במיוחד לעג מרגליות על חוסר הידע שלו בספרות היהודית ועל שמושו בספרות עזר. מרגליות לא פרסם את דבריו, יצחק רפאל פרסם חלק מהדברים,[24] לאחר שנים אבישי אלבוים פרסם את הטיוטה בשלמותה.[י"ג]

” עם חורבן מרכזי היהדות באירופה נהרסו ספריות גדולות, ספרים יקרי ערך הועלו על המוקד, כתבי יד עתיקים אבדו, ומי יודע מה גורלם, לא נשאר לנו מהם אלא זכר בקטלוגים של הספריות, גרוע יותר גורלם של כתבי היד בספריות הפרטיות, ספרי גדולי ישראל ותעודות היסטוריות שנשמרו במשך דורות נעלמו, חושבני שצו השעה, שכל אחד מן המתעניינים בתורת ישראל ובספרותה ירשום כל הידוע לו על כך “

– ראובן מרגליות, לתולדות אנשי שם בלבוב, הקדמה

אגב ויכוח זה התעוררה מחלוקת שנייה בין השניים בקשר לדרוש התנינים לנתן העזתי. שלום ראה באזכור של הרב אייבשיץ לדרוש התנינים הוכחה לשבתאותו. ואילו הרב מרגליות יצא כנגד קביעה זו, בטענה שזהו שם של מאמר בזוהר וכמו שכינוהו מספר ממקובלים. אברהם ביק (שאולי) טען ששלום חזר בו בשל גילוי של דרוש תנינים קדום.[26][י"ד]

בנוסף, הרב מרגליות פרסם מאמר בשם "שאלות ביקורת הזוהר מתוך ידיעותיו על ארץ ישראל" בו חולק על מספר טענות של שלום.[ט"ו][28] כשהרב מרגליות פרסם את ספרו ניצוצי זהר על ספר הזהר שלום כתב מאמר ביקורת בהארץ.[29]

יחד עם אברהם עופר בעת מסיבת פרישתו לגמלאות

חנניה ווינברגר אחיינו של מרגליות סיפר שהשניים השלימו ואף שלום התארח בביתו של מרגליות למטרות פיוס.[30][31] יש שפקפקו ב"השלמתם".[32] לאחר מעל 10 שנים, במכתב לאברהם מאיר הברמן כינה שלום את מרגליות "אלופנו ומיודענו".[32]

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ראובן מרגליות זכה למספר פרסים:

  • פרס ישראל לספרות תורנית תשי"ז, על ספריו על הזוהר. בנימוקי ועדת השופטים נאמר: ”שבעה חיבורים גדולי הכמות ורבי האיכות פירסם הרב מרגליות בהוצאת מוסד הרב קוק, על כל ספרי היסוד של תורת הקבלה - הזוהר, זוהר חדש, תיקוני הזוהר, וספר הבהיר, ואחרון אחרון שערי זהר ומטרה אחת לכולם – לגלות את אלפי הקשרים והשפעת הגומלין שבין ההלכה והקבלה על ידי מראי מקומות למקורות ועל ידי השוואות קולעות המפיצות אור חדש על הדברים, עמדו לו למחבר המפורסם זה עשרות שנים במחקריו התורניים המרובים והמעמיקים, בקיאותו המפליאה, תפיסתו הישרה ושקידתו המפליאה... עבודה חלוצית זו מהווה תרומה חשובה להבנת הגלוי והחתום בספרות התורנית”,[33] את כספי הזכייה תרם הרב מרגליות למוסד הרב קוק.[34] עם קבלת הפרס נערך אירוע לכבודו.[35]
  • פרס הרב קוק לספרות תורנית בקטגוריה ספרות מחקר וספרי עזר תורניים לשנת תש"ג-תש"ד, ופרס כבוד על מהדורת ספר הזוהר לשנת תשי"ג-תשי"ד.[36][ט"ז]
  • מפתח העיר תל אביב ב-1967 ביציאתו לגמלאות.[11]

ספריו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי ביוגרפיה והיסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההדרה[46]

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי קבלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי קבלה בההדרתו:

  • ספר הזוהר, עם הערות דרך אמת והגהות מהרח"ו בתוספת הערות ניצוצי זוהר – השוואות למאמרי חז"ל במקומות אחרים, ביאורים, הקבלות בזוהר עצמו, תמצית פסקי ההלכה בזוהר, שלשה כרכים, ירושלים: מוסד הרב קוק, ת"ש-תש"ו; תשט"ז; תש"ך; תשכ"ד.[48]
  • ספר הבהיר, עם פירושי הראשונים, וביאור 'אור בהיר', ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"א.[49][כ]
  • זוהר חדש עם ניצוצי זהר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ג.[51]
  • תיקוני הזהר עם ניצוצי זהר, ירושלים: מוסד הרב קוק, תש"ח.[52]

ספרי דרוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מלאכי עליון, אנציקלופדיה לענייני מלאכים, ירושלים מוסד הרב קוק, תש"ה; תשכ"ד; תשמ"ח.[57]
  • יסוד המשנה ועריכתה, סקירה כללית על השתלשלות מימות אנשי כנסת הגדולה עד חתימתה, ותוכנית סדורה, ספר זה הוא מאמר מתוך ספרו קוי אור. לבוב תרפ"ג; לבוב תרצ"ג; מוסד הרב קוק ירושלים תשט"ז; מוסד הרב קוק ירושלים תש"ן.[58][59]
  • המקרא והמסורה קובץ מחקרים, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ד; תשכ"ה; תשמ"ט.
  • מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו, ירושלים: מוסד הרב קוק, תשכ"ז; תשמ"ט, יחד עם "עוללות", באתר אוצר החכמה.[60]
  • עוללות, מחקרים תלמודיים קצרים, ירושלים תש"ז; מוסד הרב קוק, ירושלים תשמ"ט (יחד עם מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו).[61][כ"א]
  • שמות וכינויים בתלמוד, נספח למבוא התלמוד למהר"ץ חיות, לבוב תרפ"ח, הספר יצא כספר נרחב תחת השם: לחקר שמות וכינויים בתלמוד, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ך; תשמ"ט.[62]
  • שם עולם, בענייני אמירת דבר בשם אומרו, לבוב תרצ"א; מוסד הרב קוק תשכ"ב.
  • המודיע, ירחון לביבליוגרפיה בקורת ספרים ושאר ענייני ספרים, גיליונות א-יד לבוב תרצ"ב-תרצ"ד, ואחריהם גיליונות א-ז תל אביב תרצ"ה-תרצ"ח, באתר אוצר החכמה

ספרי הלכה ותלמוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הלכה בההדרתו:

  • ספר חסידים (כת"י בולוניה), כולל פירוש מלוקט מפירושי רבי דוד אפטרוד, רבי דוד גרינהוט, ורבי סעדיה חלאוונה, יחד עם הגהות החיד"א, מראי מקומות, מבואות וציונים, לבוב תרפ"ד; ירושלים מוסד הרב קוק, תשי"ז, במהדורה זו הוכנס ספרו מקור חסד שכלל הערות ממספר רבנים, תולדות המחבר, וצוואת רבי יהודה החסיד, ושוב על ידי מוסד הרב קוק, תש"ך; תשכ"ד; תש"ל.[69][70]
  • שו"ת מן השמים לר' יעקב ממרויש (עם מבוא ארוך בענייני פסיקת הלכה על פי רוח הקודש), לבוב תרפ"ו; לבוב תרפ"ט; ירושלים: מוסד הרב קוק, תשי"ז.[71][72]

תדפיסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • א. סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ. ב. להקטגוריה שנתחדשה., תל אביב תש"א
  • רבי שאול לוין מזייף הספר בשמים ראש, ירושלים תש"ד, תדפיס מארשת (ספר שנה של אגוד סופרים דתיים) תש"ד.[73][38]
  • תפקיד המופלא בבית הדין הגדול, תדפיס מחוברת היובל לרב הרצוג של כתב העת קול תורה שנה ג חוברות א-ד תש"ט.[74][38]
  • לתולדות אנשי שם בלבוב, תדפיס מסיני, הערות לספרו של שלמה בובר אנשי שם,[כ"ג] כרכים כו-לא, תש"י-תשי"ב.[75]
  • הרמב"ם והזוהר תדפיס מסיני חוברת לב-לד, השוואת שיטת הזוהר עם שיטת הרמב"ם, ושוב בספר פנינים ומרגליות עמ' ט.[76]
  • לתולדות רבי יהודה הנשיא, תדפיס מסיני חוברות רלג-רלח, - תשט"ז-תשי"ז, נדפס שוב בספר פנינים ומרגליות עמ' ריז.
  • לחקר המספרים בתלמוד, תדפיס מסיני כרך מד.[77]
  • מפרשי התלמוד הנמצאים בספריית הרמב"ם, תדפיס מ"הספר",[78] חמש חלקים, תשי"ד תשכ"א, מסכתות ברכות עד יומא.
  • ציונים ביבליוגרפיים, תדפיס מ"ארשת" (ספר שנה לחקר הספר העברי), כרכים א, ב, ד.[79]
  • ציונים והארות לסדר הדורות, תדפיס מסיני כרך מו תש"ך, עמ' כב-לג שב-שי,[80] נדפס שוב בספר סדר הדורות מהדורת יריד הספרים 2002 בעריכת יהודה אדרי.

ספרים שיצאו לאחר מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פנינים ומרגליות, כינוס מאמריו המחקריים שנדפסו בקובצי סיני, מוסד הרב קוק, חלק א תשס"ו,[כ"ד] חלק ב תשפ"ד.[כ"ה]
  • נתן דוד רבינוביץ (עורך), כבוד מלכים, ניו יורק תשע"ו, הגהותיו על הרמב"ם הלכות מלכים, באתר אוצר החכמה[82]
  • נחום שטיין, ים מרגליות, אסופת מאמרים מכתביו, ברוקלין תשנ"ט.[כ"ו]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראובן מרגליות בוויקישיתוף
אודותיו בעיתוני עבר
העיתונים:

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ משפחה המיוחסת לצאצאי מגורשי ספרד
  2. ^ בהמשך הוציא את ספרו "חידושי רמ"ז", הקדמת "המסדר" היא מאת הרב מרגליות
  3. ^ מוזכר במרגליות הים סנהדרין לג אות ב
  4. ^ קונטרס על חושן משפט סימן כ"ה, כך מעיד מרגליות בעצמו בספרו מרגליות הים סנהדרין דף לג עמוד א אות ב
  5. ^ כנספח לספר הופיע מכתבו של רבי מאיר דן פלאצקי בשם ניצוצי אורות בו כותב נגד הגניזה החרסונית ובעיקר נגד הקשר בין רבי חיים בן עטר לרבי גרשון מקיטוב
  6. ^ מכתבי הסמיכה הודפסו בראש ספרו נפש חיה, על קשריו עם רבי מאיר אריק, ראו: אגרות ותשובות, באתר אוצר החכמה
  7. ^ בית המסחר שכן ברחוב קז'ימיז'ובסקה 35 בלבוב
  8. ^ עמד גם בראש תנועת "צעירי ישראל" ומסר בה שיעורים במחשבת ישראל[6]
  9. ^ ניהל גם בית יתומים מקומי[7]
  10. ^ כשעלה לישראל ביקר את הראי"ה שברך עליו שהחיינו, על דוח שיח בין השניים ראו: שמחה רז, מלאכים כבני אדם - הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ירושלים תשס"ב, עמ' 186, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  11. ^ הרבי מחב"ד בעקבות ההדרות האלו כתב שהרב מרגליות היה חסיד, ראו: מרדכי מנשה לאופר, המהדיר הרב הגאון ר' ראובן מרגליות, התקשרות, גיליון 804, א' בטבת ה'תש"ע. הרבי מחב"ד ביקר אותו שאינו מזכיר את ספרי חסידות חב"ד.
  12. ^ ”והרי זו דוגמא אחת מני רבות הבאה ללמד על דרכו בקודש של רבי יחזקאל פייבל להעלים שמות החכמים מחד גיסא וליחס דברים למי שלא אמרם מאידך גיסא, וממנו למדו המחברים המפורסמים רבי ברוך אפשטיין ורבי ראובן מרגליות” שמואל אשכנזי, אלפא ביתא קדמיתא דשמואל זעירא, ירושלים תש"ס עמ' 412; הרב יעקב חיים סופר, אמרי יעקב שעל ספר חסידים סימן ג'
  13. ^ תקציר דבריו:
    ”יושב לו פרופסור בהר הצופים ומגיד בכל סמסטר אי אלה דפים "זוהר" לפני חצי תריסר בחורים ובחורות שנרשמו ללמוד "קאבאלא", חוק הוא באוניברסיטה כי כל מתלמד מוכרח להירשם בכמה מחלקות למען קבל תעודת גמר ומגיסטר, בחרו אחדים מהסטודנטים-ות את הרע במיעוטו ונרשמו במקצוע שאין מתעניין בו, והפרופסור ושומעיו משתעמים...
    יודע הוא נפש קוראיו כי בקבלה הוא יכול להגיד להם ככל העולה על רוחו בביטחון גמור שאיש לא יבקר אחריו, תלמידי חכמים שיודעים פרק בקבלה הן לא יטפלו בדבריו, חבריו באוניברסיטה מפחדים להיכנס לעולם המסתורין ואינם מתעניינים בתגליותיו, אבל כשינסה כוחו בעבודה הזקוקה להשוואות מתלמוד ומדרש מפחד הוא כי יראו עד היכן אי ידיעתו מגעת וידינו קל וחומר בעצמם, אם בנגלה כך בנסתר לא כל שכן– ובכן סבב לו הפרופסור בספריות העולם והעתיק אי-אלה קטעים מכתבי יד... ההערות המועטות שהואיל לצרף לטקסטים על פי ספרי עזר המה מלאים שבושים גסים ומגוחכים… כדאי לבחון שנים שלשה עמודים ולראות איך נעשתה המלאכה. בעמ' מ: כאשר זה מפורסם באמרם ז"ל אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליה מלמעלה, ומציין הפרופסור "חולין צ"ז ב" והנה בחולין צ"ז מדובר בהלכות רבות בעניין ביטול בששים, מין במינו, כבוש כמבושל ועוד, אבל אין שם זכר למאמר אגדי זה, אין זאת אומרת שאין מאמר כזה בתלמוד, ישנו וישנו במסכת זו אלא בדף ז' ע"ב, אבל כיצד בא הפרופיסור לציון זה "חולין צ"ז ע"ב" [?] פתחתי הספר אוצר לשון חכמים של פערלא ע' 29 והנה במספר 351 מצוין לנכון חולין צ"ז: ובכן נפתרה חידת הבקיאות...[25]    ”
  14. ^ אפרים קופפר במאמר תשובה חלק על מספר טענות נוספות שהופיעו במאמרו של ביק[27]
  15. ^ המאמר נדפס שוב על ידי שמואל יצחק יודייקין בקונטרס המוכיח את קדמות הזוהר, ראו: שמואל יצחק יודייקין, קונטרס מקור הזהר, עמ' קיג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  16. ^ בכתבה הבאה: אברהם רותם, הרב מרגליות יוצא לגימלאות אך אינו נוטש את, עולם הספרים, מעריב, 6 בפברואר 1967 נאמר שהרב מרגליות זכה פעמיים בפרס ביאליק אך ברשימת הזוכים הוא לא מופיע, ככל הנראה מדובר בטעות בכתבה.
  17. ^ בהסכמת רבי משה באב"ד, ורבי אברהם בנימין קלוגר
  18. ^ טוביה פרשל כתב בשם המחבר שכוונתו בחיבור הייתה להראות שהמהרש"א בעת כתיבת חיבורו היה עוסק אך ורק במסכת הנלמדת, ראו: טוביה פרשל, הרב ר' ראובן מרגליות זצ"ל - שנה לפטירתו, שנה בשנה, ירושלים תשל"ג, עמ' 337, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  19. ^ קדם לו מאמר לתולדות רבי אברהם ראו: תולדות רבנו אברהם בן הרמב"ם, לבוב תר"ץ, באתר היברובוקס
  20. ^ ההגהות נדפסו גם בספר "בהיר בשחקים" מאת הרב חיים קניבסקי.[50]
  21. ^ מאמרים מכתב העת "במישור" ומכתב העת "בית כנסת":
    פירוט:
    • א. ספר השמע וספר הנפש, במישור, ערב סוכות תש"ו, שנה ז, גיליון רסט-ע, עמ' ט (21.9.45)
    • ב. חילופי גברא, במישור, ערב סוכות תש"ו, שנה ז, גיליון רסט-ע, עמ' ט (21.9.45)
    • ג. עיסקא בלא סהדי, במישור, כ"ה מרחשוון תש"ו, שנה ז, גיליון רעה עמ' ז (1.11.45)
    • ד. הדרך עלן והדרך עלן, במישור, י כסלו תש"ו, שנה ז, גיליון רעז, עמ' ח (15.11.46)
    • ה. נשי בר קפרא, במישור, כ"ד כסלו תש"ו, שנה ז, גיליון רעט-רפ, עמ' י (29.11.45)
    • ו. ריבוי נשים, במישור, ט טבת תש"ו, שנה ז, גיליון רפא, עמ' ו (13.12.45)
    • ז. ר' יצחק לוריא, במישור, כ"ג טבת תש"ו, שנה ז, גיליון רפג, עמ' ח (27.12.45)
    • ח. ר' יצחק לוריא הזקן, במישור, כ"ג טבת תש"ו, שנה ז, גיליון רפג, עמ' ח (27.12.45)
    • ט. מקור ביאוגרפי מוסמך, במישור, ח' שבט תש"ו, שנה ז, גיליון רפה, עמ' י (10.1.46)
    • י. ר' קלונימוס ירושלמי, במישור, כ"ט שבט תש"ו, שנה ז, גיליון רפז, עמ' י  (31.1.46)
    • יא. אף על פי, במישור, כ"ז אדר א תש"ו, שנה ז, גיליון רצא, עמ' ח (28.2.46)
    • יב. בן סירא, במישור, י"א אדר ב תש"ו, שנה ז, גיליון רצג-ד, עמ' י (14.3.46)
    • יג. חודש ושבת, במישור, כ"ה אדר ב תש"ו, שנה ז, גיליון רצה-ו, עמ' יב (28.3.46)
    • יד. ליקוט עצמות, במישור, ח' אייר תש"ו, שנה ז, גיליון ש, עמ' ו (9.5.46)
    • טו. יואב בן צרויה, במישור, ט"ו אייר תש"ו, שנה ז, גיליון שא, עמ' ה (16.5.46)
    • טז. מואב ולא מואבית, במישור, ג' סיוון תש"ו, שנה ז, גיליון שג-ד, עמ' ט (2.6.46)
    • יז. ראב"ע נשיא או ריש מתיבתא, במישור, כ"ח סיוון תש"ו, שנה ז, גיליון שז, עמ' ו (27.6.46)
    • יח. אבא בר מניומי, במישור, יט תמוז תש"ו, שנה ז, גיליון שי, עמ' ז (18.7.46)
    • יט.קרבן עצים בתשעה באב, במישור, ד אב תש"ו, שנה ז, גיליון שיא-ב, עמ' ה (1.8.46)
    • כ. הפסקה בין תפילת שחרית למוסף, במישור, כ"ו אלול תש"ו, שנה ז, גיליון שיז-ט, עמ' יט (22.9.46)
    • כא. שושן ושושן הבירה, ירחון בית הכנסת, שנה א חוברת ג, תל אביב תש"ו, עמ' 9-10
    • כב. תלבושת ושפה, ירחון בית הכנסת, שנה א חוברת ד, תל אביב תש"ו, עמ' 2
    • כג. יציב פתגם, ירחון בית הכנסת, שנה א חוברת ה, תל אביב תש"ו, עמ' 9
    • כד. ברכת החודש, ירחון בית הכנסת, שנה ב, תל אביב תש"ז, עמ' 6, עמ' 19
  22. ^ בהסכמת רבי מאיר אריק, רבי אליעזר דייטש, רבי אליעזר סגל, רבי צבי יחזקאל מיכלסון, רבי יוסף לוונשטיין
  23. ^ חלקים מהמאמרים נדפסו בירחון של מרגליות "המודיע" סדרה ישנה, ג 8, ד 1 16, י (ללא ציון עמ')
  24. ^ מאמרים מכתב העת סיני:
    פירוט:
    • הרמב"ם והזוהר (עמ' ט) - לב רסג-רעד, לג ט-טו, קכח-קלה, ריט-רכד, שמט-שנד, לד רכז-רל.
    • לשונות ומבטאים בספר הערוך (עמ' פח) - יד רנא-רנג.
    • מליצות בארמית ומקורותיהן (עמ' צג) - ב כה-לו.
    • תנאי המינוי כחבר בסנהדרין (עמ' קט) - כ טז-כו.
    • הרמב"ם והראב"ד (עמ' קכה) - לו שפז-שצ.
    • מאן הויא ליומא (עמ' קל) - כא קעו-קעט.
    • פסח חזקיהו (עמ' קלה) - לה לב-מא.
    • דפוסי השולחן ערוך (עמ' קנ) – לז כה-לה.[81]
    • דפוסי השולחן ערוך הראשונים (עמ' קסו) – לז רכח.
    • ציוני הפסוקים בתלמוד ובמדרשים (עמ' קסח) – ספר היובל רכו-רלו.
    • רבינו בחיי (עמ' קפג) – מא קפה-קפו.
    • להקדמת הרמב"ם למשנה (עמ' קפה) – י קפג-קצא.
    • כינויי חיבה לתורה (עמ' קצז) – לד קמה-קנה.
    • שאלות בבקורת הזוהר מתוך ידיעותיו על ארץ ישראל (עמ' ריב) – ט רלו-רמ.
    • לתולדות רבי יהודה הנשיא (עמ' ריז) – לט קד-קה, קנג-קנו, רמ-רמא, רפב-רפג, שמג-שמה, מ לט-מ, נא ה-ו.
  25. ^ מאמרים ממספר מקורות:
    פירוט:
    • מקור הברכה (עמ' יא) – ספר בשם זה, לבוב תרצ"ד.
    • כולו חייב זכאי (עמ' מז) – בספרו קוי אור, לבוב תרפ"א, עמ' נב, ושוב בספרו טל תחיה לבוב תרפ"ב, עמ' נב
    • דין טומאת יולדת (עמ' מט) – ברכה למנחם – ספר היובל לרמ"צ אייכנשטיין, סנט לואיס, תשט"ו, עמ' 80
    • תפקיד המופלא בבית הדין הגדול (עמ' נג) – תדפיס, ובתוך כתב העת קול תורה שנה ג חוברת א-ד, ירושלים תש"ט עמ' כד-כט, חוברת ה-ו, עמ' יז-יח.
    • משפטי גר תושב (עמ' סא) - בספרו קוי אור, לבוב תרפ"א, עמ' סו, ושוב בספרו טל תחיה לבוב תרפ"ב, עמ' סה
    • משיח לישראל (עמ' עו) - בספרו קוי אור, לבוב תרפ"א, עמ' פ
    • רופאים ורפואות בתלמוד (עמ' עח) - בספרו קוי אור, לבוב תרפ"א, עמ' נד ושוב בספרו טל תחיה לבוב תרפ"ב, עמ' נד
    • בתי המשפט בארץ ישראל (עמ' צא) - בספרו קוי אור, לבוב תרפ"א, עמ' מא ושוב בספרו טל תחיה לבוב תרפ"ב, עמ' מא
    • רש"י (עמ' קב) – ירחון הפוסק, שנה א-ב, תל אביב ת"ש, עמ' יב-טו
    • תולדות הרמב"ן (עמ' קו) – בספרו ויכוח הרמב"ן ותולדות הרמב"ן, בילגוריה תרפ"ח, עמ' 3
    • ויכוח הרמב"ן (עמ' קלז) - בספרו ויכוח הרמב"ן ותולדות הרמב"ן, בילגוריה תרפ"ח, עמ' 27
    • אגרות הרמב"ן מארץ ישראל (עמ' קסב) - בספרו ויכוח הרמב"ן ותולדות הרמב"ן, בילגוריה תרפ"ח, עמ' 48
    • ר' שאול לוין מזייף הבשמים ראש (עמ' קסט) – תדפיס, ירושלים תש"ד. במקור נדפס ב"ארשת" (ספר שנה של אגוד סופרים דתיים) תש"ד, עמ' תיא
  26. ^ מאמרים מתוך סיני: הרמב"ם והזהר, שאלות בביקורת הזהר, להקדמת הרמב"ם למשנה, פסח חזקיהו, אשכבתיה דרבי יהודה הנשיא, כינויי חיבה לתורה, ציוני הפסוקים בתלמוד ובמדרש, מליצות בארמית ובמקוריהן, הרמב"ם והראב"ד, לשונות ומבטאים בספר הערוך, דפוסי השולחן ערוך הראשונים. הספר זהה לספר פנינים ומרגליות חלק א.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ על קשריהם ראו גם: יצחק רפאל, לא זכיתי באור מן ההפקר, הוצאת ידיעות אחרונות, ירושלים תשמ"א, עמ' 329, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  2. ^ מוזכר במקור חסד על ספר חסידים סימן רנ ס"ק ג
  3. ^ תולדות אדם עמוד ז (במהדורת מכון אהבת שלום, תשפ"ג). ובעמוד עה מביא הערה שהעיר לו ר' דוד.
  4. ^ ראו למשל, ראובן מרגליות, לאופין ומהותן של השגות הראב"ד, המצפה, 12 בדצמבר 1913; ראובן מרגליות, שני שמות לאיש אחד, המצפה, 21 בינואר 1921
  5. ^ דרוש ליום עלות על כיסא המושלים אדונינו הקיסר קארל הראשון ירום הודו (להורדה)
  6. ^ זאב פישר שין, בתי כנסיות ומוסדות החרדים בלבוב, שערים, 9 בינואר 1959
  7. ^ זאב פישר שיין, בתי כנסיות שונים בלבוב, שערים, 2 בינואר 1959
  8. ^ שמן ששון מחבריך חלק ג עמ' 74, יש לציין שספר זה הוא ספר הגיוגרפי.
  9. ^ אברהם כהנא, ביקור בספרית הרמב"ם, המשקיף, 6 במרץ 1940; אברהם כהנא, על ספרית הרמב"ם בתל־אביב, חרות, 16 בפברואר 1951; יעקב קיסר, הרב ראובן מרגליות: הזהר והרמב"ם (חלק א), הצופה, 19 בפברואר 1954, חלק ב, הצופה, 19 בפברואר 1954; ח"ש, ספריית הרמב"ם למשכנה החדש, הצופה, 28 בנובמבר 1958
  10. ^ הרב מרגלית מספרית רמב"ם לגימלאות, הארץ, 5 בפברואר 1967
  11. ^ 1 2 אברהם רותם, הרב מרגליות יוצא לגימלאות אך אינו נוטש את, עולם הספרים, מעריב, 6 בפברואר 1967
  12. ^ מוזכר למשל כאן - תנ"ך עם פירוש חדש יצא על ידי מוסד הרב קוק, הצופה, 17 בנובמבר 1964; "פחד יצחק" יופיע מחדש, שערים, 21 במאי 1957
  13. ^ מת הרב ראובן מרגליות, דבר, 29 באוגוסט 1971; נפטר הרב מרגליות חתן פרס ישראל, מעריב, 29 באוגוסט 1971
  14. ^ רשימת המפד"ל לכנסת השישית, אתר המכון לדמוקרטיה
  15. ^ הרב מרגליות כתב ספר במתכונת דומה על מסכת עבודה זרה, חלקים מהספר נדפסו בירחוני קול תורה.
  16. ^ על הקדמת הספר ראו: אוריאל בנר, עיון בהקדמת הגאון רבי ראובן מרגליות לספרו מרגליות הים, ירחון האוצר, גיליון נז תשרי תשפ"ב, עמ' שטז, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  17. ^ ראו, ישראל יעקב דינסטאג, הרב ראובן מרגליות כחוקר הרמב"ם, בתוך: סיני, כרך עב, מוסד הרב קוק ירושלים תשל"ד, עמ' ב-י, באתר אוצר החכמה
  18. ^ על מחקרו זה של מרגליות ראו: נחמן לוין, על מדרשי שמות תלמודיים: עיצוב ספרותי ומשמעותו JSIJ 11 (2012) 39-59
  19. ^ Mortimer J. Cohen, Jacob Emden: a man of controversy, Philadelphia: Dropsie College for Hebrew and Cognate Learning, 1937. Originally presented as the author’s thesis (Ph.D.), at Dropsie College for Hebrew and Cognate Learning
  20. ^ יצחק ורפל, השגות ותמיהות, הצופה, 31 בינואר 1941, המשך למאמר זה ראו: ההתקפה המחודשת על ר"י אייבשיץ, במישור, שנה ב, גיליון סב, עמ' ז
  21. ^ א. סיבת התנגדותו של רבינו יעקב מעמדין לרבינו יהונתן אייבשיץ. ב. להקטגוריה שנתחדשה., תל אביב תש"א
  22. ^ גרשם שלום, "לקט מרגליות", הוצאת שוקן, תל אביב, תש"א-1941, החוברת פורסמה שוב בספרו, מחקרי שבתאות (ההדיר יהודה ליבס), הוצאת עם עובד, תל אביב, תשנ"ב (להלן: "מחקרי שבתאות"). ראו בפרט פרק שמיני, עמ' 655 - 733, וכן בנספחים הביבליוגרפיים מאת פרופסור יהודה ליבס, בעמ' 679, 705 - 706, ניתן לצפות בחוברת פה
  23. ^ ישעיהו תשבי, הפולמוס החדש מסביב לר' יהונתן אייבשיץ, הארץ, 18 ביולי 1941
  24. ^ א. השילוני (הוא יצחק רפאל), לפולמוס המחודש על שבתאותו של רבי יונתן אייבשיץ, ירושלים: ספרית "במישור" ה', אגוד סופרים דתיים, תש"ב-1942; פורסם בגרסה מתונה יותר בספרו ראשונים ואחרונים, הוצאת אברהם ציוני, ירושלים תשי"ז, עמ' 225-243, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  25. ^ אבישי אלבוים, הרב ראובן מרגליות נגד פרופסור גרשום שלום, "עם הספר" בלוג מנהל ספריית הרמב"ם, אוגוסט 2021
  26. ^ אברהם ביק, ניצחונה של סניגוריה, סיני, ירושלים תשל"ד, כרך עד עמ' רסט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  27. ^ ראו: אפרים קופפר, למאמרו של אברהם ביק ניצחונה של סניגוריה, קריית ספר, תשל"ד 269-272.
  28. ^ סיני, גיליון ט, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"א-תש"ב, עמ' רלו-רמ
  29. ^ גרשום שלום, ניצוצי זוהר? (א), הארץ, 3 באוגוסט 1945; ניצוצי זוהר? (ב), הארץ, 3 באוגוסט 1945
  30. ^ אבישי אלבוים, הרב ראובן מרגליות נגד פרופסור גרשום שלום, "עם הספר" בלוג מנהל ספריית הרמב"ם, אוגוסט 2021, וראו גם: ז. דויד, באהלה של תורה, דבר, 9 ביולי 1941; א. השילוני, מרגליות או חספא (א ב), במישור, תש"א, שנה ב, גיליון עב, עמ' 10; מרגליות או חספא (ג), במישור, גיליון עה, עמ' 12; מרגליות או חספא (ד), במישור, גיליון עו, עמ' 13 אות ד, באתר אוצר החכמה; גיליון עז עמ' יד; גיליון עח עמ' יד; גיליון פ עמ' טו
  31. ^ התכתבות שלהם בנושא ראו כאן.
  32. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד הרב נריה גוטל, ‏"הרב החריף, קנקן חדש מלא ישן, חכם ושלם": דמותו של הרב ראובן מרגליות, בעיתון מקור ראשון, 29 באוגוסט 2023
  33. ^ הרב ר. מרגליות, דבר, 17 במאי 1957, שיחה עם הרב מרגליות, דבר, 17 במאי 1957; אלתר מאיר, הרב ראובן מרגליות - בעל "פרס ישראל", שערים, 10 במאי 1957
  34. ^ הרב מרגליות חתן "פרס ישראל" תרם הפרס ל"מוסד הרב קוק", הצופה, 17 במאי 1957
  35. ^ אלתר מאיר, המסיבה לכבודו של הרב ראובן מרגליות, שערים, 15 במאי 1957
  36. ^ הרב אלתר מאיר, פרס כבוד של ת"א ע"ש הרב קוק ז"ל להרב ראובן מרגליות, שערים, 5 בספטמבר 1954
  37. ^ השלמה לספר נדפסה בירחון של מרגליות "המודיע" סדרה ישנה, א עמ' 8 ב-16, ו-1, תחת השם "המהרש"א הפוסק"
  38. ^ 1 2 3 4 נדפס שוב בפנינים ומרגליות חלק ב, מוסד הרב קוק, ירושלים תשפ"ד
  39. ^ על הספר ראו, אלתר מאיר, מלחמת השם מהדורת הרב ראובן מרגליות, שערים, 25 בדצמבר 1953
  40. ^ קדם לו ספר לתולדותיו: תולדות רבינו חיים בן עטר, לבוב תרפ"ה, באתר היברובוקס
  41. ^ על הספר ראו: משה יעקב ויס, נר למאור, שערים, 26 ביוני 1959
  42. ^ שיחות חכמים - דברים בעתם, באר שבע תשס"ט, באתר אוצר החכמה
  43. ^ חלקים מהספר נדפסו בספר "אוצר שיחות צדיקים", הוצאת מאורות, תל אביב תשנ"ג.
  44. ^ אור המאיר (מהדורה חדשה), באר שבע תשס"ז, באתר אוצר החכמה
  45. ^ איל בן דוד (עורך), מרגניתא דר' מאיר <מהדורה חדשה>, באר שבע תשס"ח, באתר אוצר החכמה
  46. ^ ראובן מרגליות, ספרים היוצאים לאור בבית המסחר, אמרי קדוש השלם, לבוב תרפ"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  47. ^ על הספר ראו: אברהם רגלסון, "שערי זוהר מול פתחי תלמוד" בפרויקט בן-יהודה, (פורסם בדבר, 5 באפריל 1957, בשם העט "אמריה בן אוני"); מ. אונגרפלד, שערי זהר מאת ראובן מרגליות, הצופה, 30 בנובמבר 1956
  48. ^ על הספרים ראו: יהודה לייב פישמן מימון, מרגליות הזוהר, הצופה, 3 במאי 1953; אלתר מאיר, ספר הזוהר עם נצוצי הזוהר, הַבֹּקֶר, 14 ביולי 1944; אברהם דרימר, בשולי שוליו של ספר הזוהר, במשיור, 1 באוגוסט 1946, עמ' יא
  49. ^ על הספר ראו: ש.א. הורודצקי, ספר הבהיר, דבר, 8 ביוני 1951; ספר הבהיר, שערים, 5 ביולי 1951
  50. ^ הרב חיים קניבסקי, ספר הבהיר <אור גנוז - אור הבהיר - בהיר בשחקים>, בני ברק תשע"ה, באתר אוצר החכמה
  51. ^ על הספר ראו: ש.א. הורודצקי, ספר זהר חדש, דבר, 19 במאי 1953
  52. ^ על הספר ראו: ש.א. הורודצקי, תקוני הזוהר, דבר, 28 באפריל 1950
  53. ^ מתוך ספר זה נדפס: ברכת המזון עם ביאור ופירוש, באר שבע חש"ד, באתר אוצר החכמה
  54. ^ על הספר ראו, אריה אלברט, הגדה לפסח מהדורת הרב ר. מרגליות, שערים, 5 באפריל 1957
  55. ^ על הספר ראו אלטר מאיר, דברים בעתם, הצופה, 9 באוקטובר 1959
  56. ^ יחד עם שיחות חכמים, שיחות חכמים - דברים בעתם, באר שבע תשס"ט, באתר אוצר החכמה
  57. ^ על עבודתו של מרגליות בספר זה ראו, מאיר בר-אילן, שמות של מלאכים בתוך: א' דמסקי, י' רייף וי' תבורי (עורכים), ואלה שמות: מחקרים באוצר השמות היהודיים, רמת-גן תשנ"ז, עמ' לג-מח הערה 2
  58. ^ על הספר ראו, פ. בן יאיר, ספר חדש של המשנה ועריכתו, חרות, 25 במאי 1956
  59. ^ ראו: הראי"ה קוק, סיני (כתב עת), כרך סט, מוסד הרב קוק תשל"ה, עמ' רג-רד, באתר אוצר החכמה
  60. ^ על הספר ראו: מ. אונגרפלד, מחקרים תלמודיים, הצופה, 13 ביוני 1967
  61. ^ מהדורה חדשה יותר ראו: מחקרים בדרכי התלמוד וחידותיו - עוללות, ירושלים תשמ"ט, באתר אוצר החכמה
  62. ^ על הספר ראו: פסבדונים בתלמוד, הארץ, 19 באוגוסט 1960; אשר וייזר, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, הצופה, 29 בספטמבר 1961
  63. ^ ראו: מרגליות ים, הצופה, 13 בפברואר 1959
  64. ^ תשעה עמודים מהספר העוסקים במסכת יומא נדפסו בספר "אספת זקנים החדש" למסכת יומא, תל אביב תשכ"ט, עמ' 99-107
  65. ^ על הספר ראו: שי"ן, מרגליותיו של ר' ראובן מרגליות, הצופה, 16 ביולי 1965
  66. ^ נפש חיה (מהדורה חדשה), באר שבע תשס"ז, באתר אוצר החכמה
  67. ^ על הספר ראו: אלתר מאיר, נפש חיה, שערים, 3 בספטמבר 1954
  68. ^ המאמר "בתי המשפט בארץ ישראל" שנדפס בספר, פורסם גם בכתב העת "פרי הארץ", קדומים תשמ"ב, חלק ד עמ' 42, (לצפייה)
  69. ^ ספר חסידים (מקור חסד), ירושלים תשס"ז, באתר אוצר החכמה
  70. ^ על הספר ראו, מ. אונגרפלד, ספר חסידים - עם מקור חסד להרב ראובן מרגליות, הצופה, 5 באפריל 1957; אלתר מאיר, "ספר חסידים" מהדורת הרב מרגליות, שערים, 17 במאי 1957
  71. ^ על הספר ראו: א.מ. (אלתר מאיר), שו"ת מן השמים, שערים, 6 בספטמבר 1957
  72. ^ שו"ת מן השמים (עם הערות הגר"ר מרגליות), ירושלים תשי"ז, באתר אוצר החכמה
  73. ^ רבי שאול לוין מזייף הספר בשמים ראש, ארשת (ספר שנה של אגוד סופרים דתיים), ירושלים תש"ד, עמ' תיא, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  74. ^ שמואל ובר (עורך), קול תורה - ג, ירושלים תש"ט, עמ' כד, באתר אוצר החכמה, וראו גם: מלואים למאמר "לתפקיד המופלא בבית דין הגדול", קול תורה, שנה ג, חוברת ה-ו, ירושלים תש"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  75. ^ לתולדות אנשי שם בלבוב, חלק א, סיני כו, עמ' קיג; חלק ב, סיני כו עמ' רט; חלק ג, סיני כרך כז, עמ' קיז; חלק ד, סיני כז, עמ' שנג; חלק ה, סיני כט, עמ' רטו; חלק ו, סיני כט, עמ' שעח; חלק ז, סיני לא, עמ' פח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  76. ^ על הספר ראו: יעקב ישראל דינסטג, ‏הרמב"ם והזהר, באתר Academia.edu; י. בן זאב, הרמב"ם ומשנה תורה, שערים, 16 בינואר 1955
  77. ^ לחקר המספרים בתלמוד, סיני, כרך מד, מוסד הרב קוק, ירושלים תשי"ט עמ' פח, באתר אוצר החכמה
  78. ^ צבי הרכבי (עורך), ר. מרגליות, הספר גיליון א, ירושלים תשי"ד, עמ' 10; גיליון ב, ירושלים תשט"ו, עמ' 19; גיליון ג, ירושלים תשט"ו, עמ' 15; גיליון ח, ירושלים תש"ך, עמ' 27; גיליון ט, ירושלים תשכ"א, עמ' 42, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
  79. ^ ציונים ביבליוגראפיים, חלק א, ארשת א, עמ' 414; חלק ב, ארשת ב, עמ' 331; חלק ג, ארשת ד, עמ' 493, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  80. ^ ציונים והארות לסדר הדורות, סיני כרך מו, עמ' כב; חלק ב, עמ' שב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  81. ^ נדפס גם בקובץ רבי יוסף קארו, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, פט-ק
  82. ^ הערות נוספות על שאר קובצי הרמב"ם נדפסו על ידי יואל קטן, יגעתי ומצאתי כ"ז הערות על רמב"ם ונושאי כליו המעין, תשרי תש"פ
  83. ^ אודותיו שם ראו, יצחק רפאל, בקי בחדרי תורה, עמ' ז-ט, נדפס גם בסיני סט (ה-ו)
  84. ^ המשך בעמ' 35

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ראובן_מרגליות&oldid=39791259"