שאול שקד

שאול שקד

שאול שקד, דצמבר 2007
שאול שקד, דצמבר 2007
לידה	5 במרץ 1933 דברצן, הונגריה
פטירה	27 באוקטובר 2021 (בגיל 88)
ענף מדעי	בלשנות, היסטוריה
מקום מגורים	ישראל
מקום קבורה	הר המנוחות
מקום לימודים	אוניברסיטת לונדון האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	ולטר ברונו הנינג, מרי בויס
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים (15 באוגוסט 1965)
תלמידי דוקטורט	תמר עילם גינדין, רן צדוק
פרסים והוקרה	נשיא של כבוד של איגוד האקדמיות למדעים הבין-לאומי וחתן פרס ישראל לשנת 2000
תרומות עיקריות
חקר היסטוריה ושפות של הודו, איראן וארמניה

שאול שקד (5 במרץ 1933 – 27 באוקטובר 2021) היה פרופסור בחוג ללימודי הודו, איראן וארמניה ובחוג למדע הדתות באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות לשנת 2000, ונשיא של כבוד של איגוד האקדמיות למדעים הבין-לאומי. הוא זוכה פרס שאנדור שייבר בשנת 2012.

חייו ופועלו

שאול שקד נולד ב-5 במרץ 1933 בעיר דברצן שבהונגריה למשפחה ציונית דתית, ועלה לארץ ישראל עם הוריו בגיל שנה. למד בבית הספר הריאלי בחיפה במגמה למזרחנות שבה לימד מאיר יעקב קיסטר. החל את חוק לימודיו לתואר הראשון ב-1952 בחוג לשפה וספרות ערבית ובלשנות שמית שבאוניברסיטה העברית בירושלים, סיים תואר שני בספרות ושפה ערבית ובמדע הדתות באוניברסיטה העברית ב-1959. במדע הדתות הוא היה תלמידם של צבי ורבלובסקי ודוד פלוסר ובלימודי הערבית והאסלאם הוא למד תורה מפיהם של שלמה דב גויטיין, יעקב פולוצקי ודוד צבי בנעט. עוד בתקופת התואר השני החל לכתוב את ספרו הראשון, שהוא ביבליוגרפיה של החלק הדוקומנטרי בגניזת קהיר, הכולל מכתבים, תעודות משפטיות וכדומה (A tentative bibliography of Geniza documents (École Pratique des Hautes Études, Études Juives, V), Paris-The Hague, 1964.). את לימודי הדוקטורט עשה בבית הספר ללימודי המזרח ואפריקה (School of Oriental and African Studies) השייך לאוניברסיטת לונדון, תחת הנחייתם של הפרופסורים ואלטר ברונו הנינג (Henning) ומרי בויס. עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה ב-1964, נסבה על ספרות החכמה והמוסר הפרסית בעידן הטרום-אסלאמי. בשנת 1964/5 לימד באוניברסיטת לונדון.

מאז 1965 הרצה שאול שקד באוניברסיטה העברית, ומאז 1980 שימש כפרופסור מן המניין. היה מופקד הקתדרה על שם שוורצמן באוניברסיטה העברית בלימודים איראניים ובמדע הדתות. היה יו"ר הוועדה האקדמית במרכז ללימודי הנצרות שבאוניברסיטה העברית. שימש כפרופסור אורח וכמוזמן באוניברסיטאות ובמכוני מחקר שונים, ביניהם אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת הרווארד, המכון ללימודים מתקדמים שבאוניברסיטה העברית, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת היידלברג, וולפסון קולג' בקיימברידג', מכון המחקר ע"ש אננברג השייך לאוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה, האקול פראטיק דה אוטז אטיד (EPHE) בפריז, המכון ההולנדי ללימודים מתקדמים (NIAS), האוניברסיטה החופשית בברלין, אוניברסיטת אטווש לוראנד (Eötvös Loránd) בבודפשט, והאוניברסיטה הקתולית ע"ש פטר פזמן (Pázmány Péter Katolikus Egyetem) שבהונגריה.

ב-1985 נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ובשנים 1995–2001 כיהן כיו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה. הוא שימש ראש מכון בן-צבי, ולאחר מכן, עד 2007, כיהן כיו"ר הוועדה האקדמית של מכון בן צבי. היה סגן נשיא איגוד האקדמיות הבין-לאומי, ולאחר מכן, בשנים 2001–2004, כיהן כנשיא האיגוד הזה. מאז 2004 עד מותו שימש כנשיא של כבוד באיגוד. ב-1995 זכה בפרס על שם יורם בן פורת. מ-1995 עד מותו היה חבר כבוד בקולג' האוניברסיטאי של לונדון. בשנים 1995–1999 היה סגן נשיא החברה האירופית לאיראנולוגיה (Societas Iranologica Europaea). מאז שנת 2000 עד מותו היה יו"ר הוועד המנהל של קרן פרי. מאז 2005 שימש כחבר המועצה בקורפוס הכתובות האיראניות (Corpus Inscriptionum Iranicarum).

שאול שקד היה חבר במערכות כתבי עת אחדים, בהם: Israel Oriental Studies vol. 1–7; Bulletin of the Asia Institute; פעמים (כתב העת של מכון בן צבי למורשת קהילות ישראל במזרח); Archiv für Religionsgeschichte; Bulletin of the School of Oriental and African Studies, London, ו-Jerusalem Studies in Arabic and Islam.

מחקריו

נושאי מחקריו

שאול שקד עסק בתרבות איראן שלפני האסלאם, בדת הזורואסטריות, במעבר מאיראן העתיקה לאיראן המוסלמית, במאגיה היהודית של תקופת התלמוד וראשית האסלאם, בתעודות הארמיות, בדרך כלל תעודות מן התקופות הקשורות באיראן, וכן בקשרים שבין איראן ליהדות, ובפרסית-יהודית, בעיקר הפרסית-היהודית הקדומה.

ספרות החכמה הזורואסטרית

שאול שקד עשה דוקטורט באוניברסיטת לונדון על ספרות החוכמה בפרסית אמצעית, המכונה אנדרז. חלק מהספר הופיע במאמרים שונים, בין היתר בערך Andarz באנציקלופדיה איראניקה, ועיקרו בספר (A tentative bibliography of Geniza documents (École Pratique des Hautes Études, Études Juives, V), Paris-The Hague, 1964.). הספר כולל הוצאה לאור של טקסט חשוב בפרסית אמצעית, עם תרגום ומבוא רחב. שקד סיווג את ספרות החוכמה הזו לסוגים שונים, והראה כיצד היא בנויה. חלק מן הספרות הזאת נשתמר בתרגומים מימי הביניים לשפה הערבית.

הדת הזורואסטרית

שאול שקד כתב מספר ספרים ומאמרים וכן על הדת הזורואסטריות, בעיקר בתקופה הסאסאנית, התקופה שקדמה לכיבוש המוסלמי של איראן, על בסיס טקסטים הכתובים בפהלווי, היא השפה הפרסית האמצעית, אך גם בערבית ובשפות אחרות. הספרות הזאת הייתה רחבת היקף, אך רק מעט ממנה שרד. קטעים ממנה נשתמרו בכתבי יד, שרידים אחרים נשתמרו בתרגום לערבית והשימוש בשני סוגי המקורות הללו משלים זה את זה. ספרות זו כוללת תיאורים של בריאת העולם, אחרית הימים, שכר ועונש בעולם הבא, וכוללת עצות להנהגה בחיים וכן ענייני משפט והלכה. כמה ממאמריו שעסקו במחשבה הדתית הזורואסטרית קובצו בספר "מאיראן הזורואסטרית לאסלאם". ספר זה תורגם לפרסית והתרגום יצא לאור באיראן. נושאים אחרים נדונו במאמרים שטרם קובצו בספר, למשל במאמר העוסק בשאלת היחס לבעלי החיים בספרות הזורואסטרית, ובמאמרים אחרים המוקדשים לתיאור מבנה האדם ומבנה העולם לפי התפיסה הזורואסטרית.

הוא גם עסק בשאלות הנוגעות לראשית הדת הזורואסטרית, מתוך ויכוח עם המגמה של חלק מן החוקרים בימינו, השוללת את קיומו של הנביא זרתושטרא, שאליו מייחסת המסורת את התחלת הדת.

"הדואליזם בתמורה" (Dualism in Transformation)

בספר בשם זה ניסה שאול שקד להראות שהתמונה של הדת הזורואסטרית כדת דואליסטית, שכמעט לא נשתנתה מאז נוסדה בסביבות המאה השמינית לפנה"ס ועד ימינו, דורשת בדיקה מחודשת. שקד ניסה לעמוד על כך שיש מתחת לכותרת הכללית הזו של דואליזם הרבה מאוד אופנים של ביטויי דת. יש דואליזם נוקשה – מצד אחד האל הטוב ומצד שני ישות רעה העומדת מולו. אבל יש גם מיתוסים דואליסטיים שבהם יש שלוש ישויות קדומות. המפורסם שבהם הוא המיתוס על אל הזמן, שממנו מתפצלים האל הטוב והכוח הרע. האל הטוב והכוח הרע לא עומדים על אותה רמה בתפישה הדואליסטית. רק האל הטוב הוא אל במלוא מובן המילה. הכוח הרע אינו בורא, אלא הוא כוח שלילי, הפועל כנגד האל הטוב.

שקד סבר שקיימים גוונים שונים של תפיסות דואליסטיות בתוך הספרות הזורואסטרית. מידע רב מגיע אלינו באמצעות מחברים זרים במאות הראשונות לאסלאם, בעיקר באמצעות מוסלמים שכתבו ערבית, ורבים מהם היו צאצאים של משפחות זורואסטריות. אנו רואים בספרים הללו ביטויים שונים של מיתוס ותפיסה דואליסטית. התזה המרכזית של שקד בספרו היא הטענה בדבר ריבוי הניסוחים הדואליסטיים בדת הזורואסטרית. רבות מן הדעות הזורואסטריות שאינן עולות בקנה אחד עם המסורת המקובלת מופיעות בכתביהם של הסופרים הערבים, המסתמכים על מסורות בעל פה שקיבלו מפי הזורואסטרים, ובכך הם משלימים את התמונה.

המגעים של הדת הזורואסטרית עם היהדות

שקד סבר כי השפעות זורואסטריות על היהדות ניכרות החל מסוף תקופת בית שני בתחומים של אסכטולוגיה (תורת אחרית הימים). שקד סבר שתורת המלאכים והשדים המופיעה ביהדות מסוף תקופת הבית השני, שהן ישויות רוחניות בלתי נראות לעין, מושפעת מהתפישות האירניות האלה גם בכתבי כת מגילות מדבר יהודה יש עקבות של השפעות פרסיותשאילות לשוניות מן הפרסית בספרות קומראן אף הן נדונו במאמריו של שקד. הספרות הזורואסטרית של התקופה הסאסאנית מקבילה כרונולוגית וגם עניינית לתקופה של עריכת התלמוד הבבלי, ואפשר למצוא לא מעט דמיון בין הספרות הפרסית לספרות היהודית. אחד התחומים המתפתחים בשנים האחרונות הוא הניסיון לחשוף את הרקע האירני להיבטים מסוימים של התלמוד הבבלי. שקד תרם אף הוא לכך, אך בעיקר עסק בחשיפתן של המלים הפרסיות שנכנסו לארמית של התלמוד (בין השאר במאמרים שנדפסו בכרכים של "איראנו-יודאיקה", כנסים בין-לאומיים בנושאים הנוגעים למגעי היהדות עם התרבות האיראנית ולתולדות יהודי איראן נערכו מדי פעם ביזמתו של שקד בשיתוף עם פרופסור אמנון נצר, וסיכומם רואה אור בצורת כרכים הנושאים את הכותר "איראנו-יודאיקה", והמופיעים בהוצאת מכון בן צבי.

ספרות ההיכלות מכילה חזונות שרואים אנשי סגולה בעולמות העליונים. שקד טען שגם ספרות זאת ייתכן שנוצרה תחת מגע עם ספרות פרסית מן התקופה הסאסאנית יש בידינו גם מספר אבני חותם עם כתובות חרותות באותיות עבריות, ששימשו ככל הנראה יהודים נשואי פנים. אחת מאבני החותם הללו נושאת את השם הונא בר נתן, שהיה אחד מחכמי התלמוד ומקורב לשלטון קרובה לשכבת הספרות הזאת גם הספרות המאגית שנוצרה בבבל של תקופת התלמוד על גבי קערות השבעה.

פרס והיהדות

השלב השלישי במגעים בין פרס ליהדות הוא השלב שבו נוצרת ספרות בידי יהודי פרס בין המאות ה-10 לתחילת המאה ה-13. הספרות הזאת, שאנו מכנים אותה הספרות הפרסית-היהודית הקדומה, לא הייתה ידועה כלל עד לאחרונה, והיא כוללת דברי הלכה, פרשנות למקרא, דקדוק עברי, ומעט דברי שירה. היא כתובה בלשון הפרסית באותיות עבריות ומייצגת את לשונם ותרבותם של יהודי פרס לפני הכיבוש המונגולי בתחילת המאה ה-13. הכיבוש המונגולי היווה נקודת שבר בתולדות פרס ויהודי איראן, ואחריו מתחילה תקופה חדשה בתולדות איראן וגם בתולדות יהודי איראן.

בין שאר דברי הספרות מן השכבה הזאת נוצרה בפרס בין המאה ה-10 למאה ה-13 ספרות קראית ענפה. איראן הייתה אחד המרכזים החשובים של הספרות הקראית המוקדמת לאחר הכיבושים המונגוליים נעלמה הקראות בקרב יהודי איראן. שקד היה עסוק בניסיון להבחין בין הדיאלקטים השונים של הפרסית היהודית הקדומה על פי הטקסטים שהגיעו לידינו.

פרט לדברי ספרות יש בידינו גם כמה חפצים הנושאים על גבם כתובות באותיות עבריות. כך למשל נתגלתה לאחרונה "יד" לספר תורה, החפץ הקדום ביותר מסוגו המוכר לנו בעולם היהודי, ומקורו באפגניסטן, והכתובת שעליה היא בעברית ובפרסית יהודית מן התקופה הקדומה נתגלו גם מצבות יהודיות מאזור אפגניסטן, ועליהן כתובות בעברית ובפרסית יהודית, מן המאה ה-12 וראשית ה-13, ושקד פרסם חלק מן הכתובות ופירש רבות מהן.

שאה נאמה, ספר המלכים

שאול שקד, בשיתוף עם דוקטור יוליה רובנוביץ, ערך את התרגום העברי של האפוס הפרסי החשוב והמפורסם ביותר, ה"שאהנאמה", שפירושו "ספר המלכים". האפוס הזה מתאר את תולדות פרס מהתחלת העולם ועד הכיבוש הערבי. זהו חיבור מהמאה ה-10 לספירה שחיבר פירדוסי, והוא הפך, בזכות תוכנו ושירתו היפה, לאחד מאבני היסוד של התרבות האיראנית עד היום. התרגום לעברית נעשה על ידי המשורר העברי אליעזר כגן. עד כה יצאו לאור שני כרכים בהוצאת מוסד ביאליק וצפויים להתפרסם עוד שלושה כרכים.

קערות השבעה

שקד חקר גם קערות השבעה בארמית. הוא החל לחקור את קערות ההשבעה הארמיות בשנות השבעים יחד עם האפיגרף פרופסור יוסף נווה מן האוניברסיטה העברית. הם הוציאו לאור במשותף שני כרכים, פרי מחקרם בנושא.

ידוע לנו היום על כאלפיים קערות השבעה, שרובן טרם נחקרו. הקערות נושאות כתובות בארמית, רובן בארמית יהודית. אלה טקסטים שנועדו להשביע את המלאכים והשדים כדי שלא יזיקו לאדם מסוים, שימנעו מחלות, שיסייעו לאדם להשיג את מבוקשו, וכו'. בחלק קטן מן המקרים אלו הן השבעות שנועדו להמיט על מישהו כליה, אסון, מחלות. יהודים עסקו בזה כמו כל עם אחר בעת העתיקה, והיו כנראה מומחים בתחום הזה, מכיוון שככל הנראה היהודים כתבו קערות השבעה גם בשביל לא יהודים. את זאת הסיק שקד על ידי סטטיסטיקה. רובן המכריע של הקערות שמקורן בבבל כתובות בארמית-יהודית, דהיינו ארמית באותיות עבריות, והן מכילות חומר יהודי מובהק: ציטטות מן התנ"ך ולפעמים אפילו ציטטות מן המשנה ומסידור התפילה אך טקסטים אחדים הם אנטי-יהודיים, כמקובל בספרות הגנוסטית. שמות הקליינטים שהזמינו קערות אלה הם לרוב שמות פרסיים. אומנם ליהודים בכל הדורות היו גם שמות לא-יהודים, אך שקד טען שריבוי השמות שאינם יהודיים מעלה על הדעת שמדובר כאן באוכלוסייה פגנית שפנתה אל המומחים היהודיים על מנת לקבל טקסט של השבעה.

בשני הכרכים תיארו שקד ונווה קערות ארמיות עשויות מחימר וגם קמעות על גבי מתכת. יש כאן פיצול גאוגרפי מסוים: רוב הקערות באות מבבל והקמעות מארץ ישראל והסביבה הקרובה. בנוסף לכך הם הביאו בשני הכרכים האלה גם קטעים מגניזת קהיר. הכוונה בצירוף סוגי החומרים הללו בתוך שני הכרכים היא להראות שהחומר הארצישראלי והבבלי אינם שונים ביסודם מהחומר מן הגניזה, שנכתב כמה מאות שנים מאוחר יותר. הצירוף הזה מראה את ההמשכיות מן המאות ה-5 וה-6 לספירה עד המאות ה-11 וה-12 לספירה. למעשה יש המשכיות כמעט עד ימינו, ישנן נוסחאות של קמיעות שמשתמשים בהן כמעט עד היום (דוגמאות לכך אפשר למצוא בכרכים ו-).

שאול שקד חקר אוסף של 650 טקסטים מקערות ההשבעה הנמצאות בידיו של אספן נורווגי בשם סקוין (Schøyen). האוסף של סקוין הוא אוסף ענק של כתבי יד מתקופות שונות ומתרבויות שונות, ואוסף קערות ההשבעה שלו הוא האוסף הגדול מסוגו בעולם. הקערות כתובות בכמה צורות של ארמית: ארמית יהודית, סורית, מנדעית (שפה של כת דתית קטנה על הגבול שבין אירן לעיראק) ופהלווית.

שקד ניסה בעזרת חומר זה להבין ולהגדיר את הארמית החיה של בבל בתקופת התלמוד, וכן את תמונת העולם הדתית העולה מן החומר הזה, שכן הוא מייצג סינקרטיזם, צירוף של יסודות מדתות שונות. יש בו שרידים של הדת הבבלית הקדומה, אלמנטים של הדת הזורואסטרית, והרבה יסודות של הדת העממית הבבלית בת התקופה, שקשה לשייכם לקבוצה אתנית מסוימת. הוא בודק גם את המבנה הספרותי והפואטי של ההשבעות הללו.

בין השאר נתגלו ופורסמו על ידי שקד לראשונה גם טקסטים שנתחברו על ידי מאניכאים בשפה הסורית.

טקסטים מאגיים מן הגניזה

בצוותא עם פרופסור פטר שפר מאוניברסיטת פרינסטון (אז ישב באוניברסיטת ברלין), הוציא שקד ארבעה כרכים של טקסטים מאגיים מן הגניזה הקאהירית. שלושה כרכים הופיעו עד כה בתרגום לשפה הגרמנית, בתוספת הערות. הכרך הרביעי יראה אור בקרוב. על המאגיה היהודית כתב שקד כמה מאמרים.

תעודות ארמיות מן התקופה האחימינית

שקד הכין לפרסום בשיתוף עם יוסף נוה אוסף של תעודות ארמיות מן המאה הרביעית לפני הספירה, שמקורן בבקטריה ובסוגדיה העתיקות, שהן בתחומי אפגניסטן ואוזבקיסטן של היום. התעודות שייכות לתקופה האחרונה של השלטון הפרסי האחימיני, ממש לפני כיבושיו של אלכסנדר מוקדון, שגם שמו נזכר באחת מן התעודות. התעודות הללו, המוחזקות באוסף חלילי בלונדון, יופיעו בקרוב בכרך מיוחד.

מילון לפרסית

שקד הכין מילון לפרסית אמצעית, שפה הידועה גם בשם פהלווי. זהו מפעל בין-לאומי ששותפים לו חוקרים מכמה ארצות בעולם: איטליה, שוודיה, אנגליה וארצות הברית, ושקד היה העורך הראשי. זהו מילון לשפה מתה, אך שפה מאוד חשובה מבחינה תרבותית והיסטורית, מכיוון שהיא הייתה המדיום המרכזי של פרס לפני האסלאם. הרבה מהספרות שכתובה בפהלווית תורגמה לערבית ולפעמים לשפות אחרות. עד היום לא מצוי בידינו מילון מקיף וממצה של השפה הזו. בהכנה לכתיבת המילון, שקד וצוותו יצרו בסיס נתונים שבו יימצאו כל הטקסטים, והם יהיו זמינים באתר אינטרנט. תוכנה מיוחדת מנתחת אותם ויוצרת מהם רשימות של מילים. כשיגיעו לכמות מספקת של טקסטים מעובדים בשיטה הזאת, ניתן יהיה לגשת להכנת ערכי המילון עצמו.

נושאים אחרים

שקד כתב גם מאמרים הנוגעים לתולדות יהודי איראן ולמחקר הקהילות היהודיות במזרח. הוא עסק גם בשאלות כלליות הנוגעות למדע הדתות.

ספרי יובל

שני כרכים של כתב העת Jerusalem Studies in Arabic and Islam, כרכים 26–27, הוקדשו לו עם פרישתו לגמלאות.

ספריו

• A tentative bibliography of Geniza documents (École Pratique des Hautes Études, Études Juives, V), Paris-The Hague, 1964.
• Wisdom of the Sasanian Sages. An edition, with translation and notes, of Denkard, Book Six (Persian Heritage Series). Boulder, Col., 1979.
• Irano-Judaica. Studies relating to Jewish contacts with Persian culture throughout the ages, ed. S. Shaked. Jerusalem: Ben-Zvi Institute 1982; vols. 2–6, ed. S. Shaked and A. Netzer, Jerusalem 1990, 1994, 1999, 2003, 2008.
• Amulets and magic bowls. Aramaic incantations of late antiquity, by J. Naveh and S. Shaked, Jerusalem-Leiden: Magnes Press and Brill 1985.
• פרדוסי, שאה-נאמה. ספר המלכים, תרגם מפרסית אליעזר כגן. ערך והוסיף מבוא שאול שקד, ירושלים, כרך ראשון, 1992; כרך שני, בשיתוף עם יוליה רובנוביץ, 2002
• Magic spells and formulae. Aramaic incantations of Late Antiquity, by J. Naveh and S. Shaked, Jerusalem: Magnes Press, 1993.
• Dualism in Transformation. Varieties of Re3ligion in Sasanian Iran (The Jordan Lectures in Comparative Religion), London 1994.
• Magische Texte aus der Kairoer Geniza, herausg. P. Schäfer und S. Shaked (in Zusammenarbeit mit anderen), I–III, Tübingen, 1994–1999. (Texte und Studien zum antiken Judentum, 42).
• From Zoroastrian Iran to Islam. Studies in religious history and intercultural contacts (Collected Studies Series, CS505), Aldershot, 1995. [Persian translation: Šā’ul Šāked. Az irān-e zardoštī tā eslām. Moṭāla‛āt-i darbāre-ye tārix-e din va tamāshā-ye miyān-farhangi, tarjome-ye Mortazi Sāqebfarr, Tehran, 1381 AHS (2003)].
• Le satrape de Bactriane et son gouverneur. Documents araméens du IVe s. avant notre ère provenant de Bactriane. Conférences données au Collège de France, 14 et 21 mai 2003 (Persika 4), Paris: Éditions de Bocard (2004).
• Genesis and regeneration. Essays on conceptions of origins, ed. S. Shaked, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 2005.
• J. Naveh and S. Shaked, Aramaic Documents from Ancient Bactria, London (2008?).

מבחר מאמרים

• "תעודה קראית קדומה בפרסית יהודית", תרביץ מא (תשל"ב), עמ' 49–58
• "Qumran and Iran: further considerations", Israel Oriental Studies 2 (1972), pp. 433–446.
• "מורשת יהדות המזרח ומחקרה: מגמות ובעיות", פעמים 1 (1979), עמ' 7–14
• השפעת הדת האיראנית על היהדות, בתוך: ההיסטוריה של עם ישראל, שיבת ציון, התקופה הפרסית, ירושלים: א' פלאי, 1983, עמ' 236–250, 315–317
• "פרקים במורשתם הקדומה של יהודי פרס", פעמים 23 (תשמ"ה), עמ' 22–37
• "Bagdana, King of the Demons, and other Iranian terms in Babylonian Aramaic magic", Acta Iranica 24, Leiden: E.J. Brill 1985, pp. 511–525.
• "An unusual verbal form in early Judaeo-Persian", in: R. Schmitt and P.O. Skjærvø (eds.), Studia grammatica iranica. Festschrift für H. Humbach (Münchener Studien zur Sprachwissenschaft), München 1986, pp. 393– 405.
• "An early Geniza fragment in an unknown Iranian dialect", Acta Iranica (Hommages et opera minora, vol. 12), Leiden, 1988, pp. 219–235.
• "Zoroastrian polemics against Jews in the Sasanian and early Islamic period", in: S. Shaked and A. Netzer (eds.), Irano-Judaica II, Jerusalem 1990, pp. 85–104.
• "‘Innen’ und ‘Aussen’ in der Religionsgeschichte. Einige typologische Beobachtungen", in: J. Assmann and Theo Sundermeier (eds.), Studien zum Verstehen fremder Religionen, Band 6: Die Erfindung des inneren Menschen, Gütersloh, 1993, pp. 15–27.
• "Some Islamic reports concerning Zoroastrianism", Jerusalem Studies in Arabic and Islam 17 (1994), pp. 43–84.
• "Jewish Sasanian sigillography", in: R. Gyselen (ed.), Au carrefour des religions. Mélanges offerts à Philippe Gignoux (Res Orientales VII), Bures-sur-Yvette, 1995, pp. 239–256.
• "Qumran: some Iranian connections", in: Z. Zevit; M. Sokoloff; and S. Gitin (eds.), Solving riddles and untying knots. Biblical, epigraphic, and Semitic studies in honor of Jonas C. Greenfield, Winona Lake, Indiana, 1995, pp. 265–269.
• "‘Peace be upon you, exalted angels’: on Hekhalot, liturgy and incantation bowls", Jewish Studies Quarterly 2 (1995), pp. 197–219.
• חזונות יהודיים ואיראניים בתקופת התלמוד, בתוך: אהרן אופנהיימר, ישעיהו גפני, ודניאל שוורץ (עורכים), היהודים בעולם ההלניסטי והרומי. מחקרים לזכרו של מנחם שטרן, ירושלים, תשנ"ו (1996), עמ' 467–486
• "Popular religion in Sasanian Babylonia", Jerusalem Studies in Arabic and Islam 21 (1997), pp. 103–117.
• "The poetics of spells. Language and structure in Aramaic incantations of Late Antiquity. 1: The divorce formula and its ramifications", in: T. Abusch and K. van der Toorn (eds.), Mesopotamian magic: textual, historical, and interpretative perspectives (Ancient Magic and Divination, 1), Groningen, 1999, pp. 173–195.
• "The moral responsibility of animals. Some Zoroastrian and Jewish views on the relations of humans and animals", in: M. Stausberg (ed.), Kontinuität und Brüche in der Religionsgeschichte. Festschrift für Anders Hultgård (Ergänzungsband zum Reallexion der Germanischen Altertumskunde, 31), Berlin, 2001, pp. 578–595.
• "The science of religion in Israel, with notes on interlocking circles of tradition", in: G. Wiegers, in association with J. Platvoet (ed.), Modern societies & the science of religion. Studies in honour of Lammert Leertouwer (Numen Book Series. Studies in the History of Religions, 115), Leiden, 2002, pp. 258–271.
• "Early Judaeo-Persian texts, with notes on a commentary to Genesis", in: Persian origins – Early Judaeo-Persian and the emergence of New Persian. Collected papers of the symposium, Göttingen 1999, edited by L. Paul (Iranica, 6), 2003, Wiesbaden, pp. 195–219.
• "De Khulmi à Nikhšapaya: les données des nouveaux documents araméens de Bactres sur la toponymie de la région (IVe siècle av. n. è.), Comptes rendus de l'Académie des Inscriptions et Belles-Lettres, 2003, pp. 1517–1535.
• "Zoroastrian origins: Indian and Iranian connections", in: J. P. Arnason; S.N. Eisenstadt; and B. Wittrock (eds.), Axial civilizations and world history (Jerusalem Studies in Religion and Culture, 4), Leiden, Boston 2005, pp. 181–200.
• S. Shaked and R. Jacoby, "An early Torah pointer from Afghanistan", Ars Judaica 1 (2005): 147–152.
• "קערות השבעה ולוחות קמיע: כיצד נפטרים משדים ומזיקים?", קדמוניות כרך 38, חוברת 120, עמ' 2–13
• "Form and purpose in Aramaic spells: some Jewish themes (The poetics of magic texts), in: S. Shaked (ed.), Officina magica: essays on the practice of magic in Antiquity, Leiden and Boston 2005, pp. 1–30.

קישורים חיצוניים

• כתבי שאול שקד בפרויקט בן-יהודה

• פרופ' שאול שקד, באתר פרס ישראל
• כרטיס אישי וקורות חיים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• שאול שקד, באתר גוגל סקולר
• שאול שקד, באתר Academia.edu

מאמרים פרי עטו של שאול שקד

• על ספרות הכישוף היהודית בארצות האסלאם – הערות ודוגמאות, פעמים 15, תשמ"ג–1983, עמ' 15–28
• ידיעות חדשות על יהודי אפגאנסתאן בימי הביניים, פעמים 79, אביב תשנ"ט–1999, עמ' 5–14
• סדרת מאמרים ודיון בנושא הלשונות היהודיות – המשותף, המיוחד והבעייתי, פעמים, 1, אביב תשל"ט–1979, עמ' 40–57.
• פרופסור שלמה דב גויטיין – חוקר השותפות ההיסטורית שבין היהדות לאסלאם, פעמים, 22, תשמ"ה–1985, עמ' 4–16.
• בין יהדות לאסלאם: כמה עניינים בתחום הדת העממית, עמים 60, תשנ"ד–1994, עמ' 4–19.
• מורשת יהדות המזרח ומחקרה – מגמות ובעיות, פעמים 1, אביב תשל"ט–1979, עמ' 7–14
• פרקים במורשתם הקדומה של יהודי פרס, פעמים, 23, תשמ"ה–1985, עמ' 22–37.
• שיר השירים בפרסית יהודית, פעמים, 2, קיץ תשל"ט, עמ' 109–111.
• רשימת המאמרים של שאול שקד באתר רמב"י