לדלג לתוכן

שינה

עריכת הקישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פירוש נוסף ערך זה עוסק במצב הפיזיולוגי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שינה (פירושונים).
שינה בקרון רכבת
תינוקות ישנים יותר שעות מאשר ילדים ומבוגרים
פעוטות בשעת השינה. זמן ההירדמות משתנה מאדם לאדם

שינה היא מצב פיזיולוגי, הפיך ומחזורי, המאופיין בפעילות ותגובה לגירויים בעוצמה הנמוכה מעוצמת התגובה בזמן ערות. השינה לרוב מושפעת מפעילותו של האדם במהלך היום. מצב התודעה בזמן השינה שונה ממצב הערות, והמסתורין שאופף אותה ריתק את האנושות מימי קדם. השינה תופסת קרוב לשליש מחייו של אדם וחיונית לבריאות הגוף והנפש; עם זאת, הידע עליה נמוך יחסית ונושאים רבים נמצאים בלמידה ומחקר וטרם פוענחו.

מצבי שינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלב 2 בשינה. דפוס האא"ג מסומן במסגרת אדומה. כישורי השינה מודגשים בקו אדום.
שנת REM. אא"ג מסומן במסגרת אדומה. תנועות עיניים מודגשות בקו אדום.
רישום Polysomnography על כלל הבדיקות.

השינה היא תהליך המאפשר הפחתה משמעותית של מודעות האורגניזם לסביבה במטרה לאפשר שמירת אנרגיה על מנת לאפשר ביצוע תהליכים של אישוש מערכות ביולוגיות.[1] תהליכי השינה והחלום קיימים אצל רוב היונקים[2][3] והם קשורים להסתגלותם של בעלי-חיים למחזוריות אור-חושך היומי של 24 שעות בערך, הקרוי המקצב הצירקדי (circadian rythm)[4] ולתהליכים של הסתגלות לשינויים אקלימיים הקשורים לחילופי ארבע עונות השנה. במקרים אלה מדובר על הסתגלות לכמויות שונות של אור שמש במחזוריות יומית ושנתית. תהליכים אלה מאפשרים לאורגניזם החי לקיים מהלכים מגוונים של מנוחה גופנית וקוגניטיבית, הרחקת חומרי פסולת מאיברים שונים, עיבודים קוגניטיביים על ידי המוח, תיקונים של מבנים מולקולריים פגומים שיפור מערכת החיסונית, תוך כדי האטת הפעילות המטבולית של הגוף והפניית המשאבים אל רקמת המוח.[3][5] נוכחות של גלים מוחיים מטיפוס SWS (Slow-wave sleep) ו-REM (Rapid Eye Movement) בבעלי חיים שונים שנמצאו בבעלי חוליות: זוחלים, עופות, פרימטים ובני אדם, מוכיחה כי תהליכי השינה והחלום הם תהליכים שהתפתחו לפני 300 מיליון שנים או יותר. מחקרים שנעשו על חרקים נמצאה גילו תהליכי שינה השונים מאלה של בעלי חוליות, בעיקר עופות ובני אדם.[6] מדובר בשינה בעלת מאפינים פשוטים יותר בהשוואה לשנת בעלי חוליות. השינה נחלקת למספר מצבים. ההבחנה הבולטת היא בין מצב של שנת REM

(Rapid Eye Movement) לבין יתר מצבי השינה. שינה היא תהליך מחזורי אשר מאורגן בצורה של סבבים, כך שכל סבב מורכב ממצבי השינה השונים אשר באים בסדר קבוע זה אחר זה.[7]

השינה מפחיתה את לחץ הדם לרמות נמוכות מאלה שבזמן הערות, כתוצאה מכך שהחומרים המופרשים בגוף בזמן השינה מאטים את קצב פעימות הלב ועל ידי כך מורידים את לחץ הדם.

את מצבי השינה נהוג לאפיין בעיקר בעזרת דפוסים הנמדדים בזמן השינה על ידי אלקטרואנצפלוגרם (אא"ג-EEG). דפוסים אלה המכונים "גלי מוח", משקפים מאפיינים כלליים של הפעילות החשמלית של רשתות תאי העצב במוח. מדדי שינה נוספים נמדדים על ידי אלקטרומיוגרם (EMG) המודד פעילות שרירים רצוניים.[8]

בדיקה מקיפה יותר של שינה נקראת פוליסומנוגרפיה (Polysomnography) הכוללת מספר מדדים: רישום גלי מוח-EEG, רמת חמצן בדם, דופק, קצב הנשימה, תנועות רגליים, ורישום REM.

שלבים שאינם שנת REM

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצב השינה הראשון N1 הוא מצב של מעבר מעוררות לשינה, במהלכו יש אובדן חלקי של המודעות לסביבה. במהלך שלב זה נצפות לעיתים תופעות של קפיצת הירדמות ואף חוויות דמויות חלום המכונות הזיות היפנגוגיות.(Hypnagogia)

בדפוס גלי מוח (Neural oscillation) באא"ג, מצב זה מתאפיין במעבר הדרגתי של גלי אלפא (Alpha wave) שנפוצים בזמן היפנוזה, מדיטציה או כשהאדם רגוע מאוד (גלים בעלי תדירות של 8–13 הרץ) לגלי תטא (Theta wave) (שתדירותם 4–7 הרץ).

במצב השינה השני N2 המודעות לסביבה החיצונית נעלמת ופעילות השרירים יורדת. זוהי עדיין שינה קלה, ממנה קל יחסית להתעורר. אנשים המתעוררים מהמצב הראשון או השני של השינה לרוב אינם מודעים לכך שהם נרדמו. גלי המוח בשלב זה מאופיינים על ידי הופעת דפוסים המכונים מכלולי K וכישורי שינה.[9][10]

השלב הבא מכונה שנת גלים איטיים (Slow-wave sleep) N3. זהו המצב של השינה העמוקה ביותר, והרגישות הנמוכה ביותר לגירויים חיצוניים. כפי ששמו מרמז, בשלב זה נצפים באא"ג גלי מוח איטיים מאוד, גלי דלתא (Delta wave), שתדירותם 0–4 הרץ והם בעלי משרעת גבוהה. בהתאם לעלייה ההדרגתית בשיעור גלי הדלתא, לעיתים מחלקים את שנת הגלים האיטיים לשני שלבים שונים (שלבים 3 ו-4).

שנת REM

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנת REM, המוכרת בשם שנת חלום, היא שלב בשינה שהתגלה בשנת 1953 על ידי יוג'ין אסרינסקי

(Eugene Aserinsky) ונתניאל קלייטמן מאוניברסיטת שיקגו. בשלב זה הפעילות המטבולית וקצב פעימות הלב עולים בחדות, מלווים בריצודי העין המהירים, שעל שמם הוא נקרא (" Rapid Eye Movements", בעברית: "תנועת עיניים מהירה - REM" או "ריצודי עיניים מהירים - רע"מ").

כאשר מעירים אדם משלב שינה זה, הוא כמעט תמיד ידווח על חלום. שיעור ההיזכרות בחלום יורד ככל שעובר זמן רב יותר מסיום תנועות העיניים ועד ליקיצה. חלומות REM הם על פי רוב חזותיים ועשירים בהתרחשויות ובדימויים.

במקביל, במהלך שנת REM משותקים שרירי השלד מהצוואר ומטה. שיתוק זה מונע מן האדם, שחולם בשלב זה חלומות פעילים, "לבצע" את מה שהוא חולם.

בשנת REM ישנה ירידה משמעותית ברגישות לגירויים חיצוניים שונים, כגון רעש, טמפרטורה וכדומה, אך גירויים בעלי משמעות מיוחדת, למשל השמעת שמו של האדם הישן, עשויים לגרום להתעוררות באופן מידי.

דפוס פעילות האא"ג בזמן שנת REM דומה מאוד לדפוס הפעילות בזמן ערנות. דימות מוחי מראה כי במהלך שנת REM ישנה הפעלה של קליפת המוח באזורים האחראים על קלט חושי, פעילות מוטורית ושפה.[11]

באדם בוגר שנת ה-REM היא כחמישית מזמן השינה הכולל, אך שיעור זה משתנה עם הגיל. אצל תינוקות וילדים נמשך ה-REM זמן רב יותר, אם כי מאפייניו שונים ממאפייני שנת ה-REM של האדם הבוגר. ילדים בגיל הגן ממעטים לדווח על חלומות.[12]

סבבי השינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סבב שינה אצל מבוגר נמשך בין 90–110 דקות, ואצל תינוק 30–45 דקות. בכל סבב, מצבי השינה מופיעים לרוב בסדר הבא:

מצב N1 ← מצב N2 ← שנת גלים איטיים N3 ← מצב N2 ← שנת REM

בסוף שנת ה-REM מתרחשת לעיתים יקיצה קצרה, שאחריה מתחיל סבב השינה הבא. כאשר אין יקיצה בסוף שנת ה-REM, הסבב הבא מתחיל ישירות במצב 2. החלוקה הפנימית בין השלבים משתנה במשך שנת הלילה. בסוף הלילה מצב REM מתארך יותר, ואילו מצבי השינה העמוקים מתקצרים.

באופן טיפוסי, בתחילת זמן השינה, יש יותר שינה עמוקה ובהמשכה יש יותר נוכחות של חלום.[8]

מחזורי ערות ושינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
גבר בזמן שינה (2007)
ערך מורחב – שעון ביולוגי

מחזורי הערות והשינה מתואמים לרוב עם השעון הביולוגי של הגוף, שפועל על פי מחזוריות של קצת יותר מ-24 שעות. השעון הביולוגי מסתנכרן לפי תנאי התאורה החיצונית, כך שבאופן טבעי אנו נוטים לישון בשעות החושך ולהיות ערים בשעות האור. בתוך מחזור זה קיימים שני פרקי זמן של ישנוניות מרבית - אמצע הלילה ושעות אחר הצהריים המאוחרות - ושני פרקי זמן של ערנות מרבית - מוקדם בבוקר ובערב.

עם זאת, השעון הביולוגי ועיתוי השינה מושפעים גם מתאורה מלאכותית. מסיבה זו, דפוסי השינה בעולם המודרני שונים מאלו שהיו קיימים בעבר, ומשתנים גם בהתאם לתרבות. חשיפה לאור מלאכותי בשעות לא שגרתיות עלולה להוציא מסנכרון את השעון הביולוגי, ולגרום לאדם לחוות עייפות או ערנות יתר.

קיימים הבדלים בפעילות השעון הביולוגי בין אנשים שונים, ולפיכך גם הבדלים במחזורי הערות והשינה. "ציפורי לילה" הוא כינוי לאנשים הנוטים לדחות את שעת השינה ולהישאר ערים בשעות המאוחרות של הלילה. תופעה זו מקושרת לעיתים לתסמונת פאזת השינה הדחויה, שקשורה ככל הנראה למאפיינים גנטיים של פעילות השעון הביולוגי. התופעה של "ציפורי לילה" נפוצה במיוחד בקרב ילדים ומתבגרים, ומעוררת אצלם קושי לאורך שעות הפעילות בבתי הספר.

שינה מפוצלת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שינה פוליפאזית

קיימות עדויות כי לפני המצאת התאורה החשמלית שהאריכה את שעות הערות הרצופות גם לאחר שקיעת השמש, הייתה שנת הלילה מפוצלת לשני מקטעים, שביניהם זמן של ערות, המכונה שינה ביפאזית. בני האדם נהגו להירדם בסמוך לשקיעת השמש, לנום את השינה הראשונה, להתעורר למשך זמן של בין שעה לשעתיים, ולחזור לשינה שנייה עד זריחת השמש. בספר "At Day's Close: Night in Times Past" מאת רוג'ר איקריץ' (Roger Ekrich), שיצא לאור ב-2006 מביא הסופר הפניות למקורות רבים המעידים על דפוס שינה מפוצל בימי הביניים שקדמו למהפכה התעשייתית. בין הדוגמאות בספר נמצאות תפילות נוצריות שנהוג היה לומר בזמן הערות בין השינה הראשונה לשינה השנייה, יומנים אישיים שנשמרו, המלצות מיומניו של רופא על האופן הנכון מבחינה בריאותית שיש לנהוג בין השינה הראשונה לשנייה, ועוד. אחת הדוגמאות הפיקנטיות בספר היא האזכור של עובדה זו ביצירה סיפורי קנטרברי, מן המאה ה-14, בה מתוארות דמויות החוזרות למיטתן אחרי "שנתן הראשונה", וכן הלאה.[13][14][15]

תפקוד המוח והמערכת האנדוקרינית בשינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת השינה, המוח ממשיך לעבד גירויים מהסביבה. השינה קשורה לתפקודם של שלושה מוליכים עצביים: סרוטונין, נוראפינפרין והיסטמין. רמתם פוחתת עם ההירדמות ועולה עם ההתעוררות. ההיסטמין אחראי על הרדמה ועוררות הגוף ואילו הפחתת הפעילות של סרוטונין ונוראפינפרין גורמת לשנת REM. הפרשת יתר של היסטמין גורמת לנדודי שינה, ואילו אנשים שנוטלים תרופות נוגדות אלרגיה אנטי-היסטמיניות נוטים לנמנום.

בנוסף, הגוף מפריש הורמון הקרוי קורטיזול בצורה מחזורית במהלך היממה. עם ההתעוררות בבוקר הפרשת הקורטיזול בדם עולה, ואילו בשעות הערב, לקראת השינה ובתחילתה הפרשת הקורטיזול בדם יורדת. רמת הקורטיזול עולה גם במקרים אחרים שבהם יש צורך באספקה מוגברת של מקורות אנרגיה לתאי הגוף, כמו במצבי דחק.

סכמה- בלוטת האצטרובל
סכמה - ההיפותלמוס

הורמון מרכזי נוסף הגורם להרדמות הוא המלטונין המופרש על ידי בלוטת האצטרובל הממוקמת במרכז המוח. במשך היום, בלוטת האיצטרובל איננה פעילה, אך כאשר החשיכה יורדת, השעון הביולוגי הנמצא בהיפותלמוס מפעיל אותה, והיא מתחילה לייצר מלטונין ולהפרישו לדם. שעת השיא של הפרשת המלטונין היא תשע בערב. בשעה זו רמת המלטונין בדם עולה, ואנו מרגישים פחות ערניים ויותר עייפים. רמות המלטונין נשארות גבוהות במשך כ-12 שעות, עד לירידה משמעותית ברמתו בדם בתשע בבוקר. גירוי של אור מפחית באופן ישיר את הפרשתו. ילדים מפרישים יותר מלטונין ממבוגרים. עם הגיל, הפרשתו פוחתת.

משך השינה המומלץ

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משך שעות השינה המיטבי שונה מאדם לאדם. מרבית המחקרים ממליצים על משך שינה של 7 עד 10 שעות לאדם בוגר.[16] איגוד השינה הלאומי בארצות הברית (NSF-(National Science Foundation)) ממליץ לבוגרים על משך שינה ממוצע של בין 7 ל-9 שעות.[17] לנשים בהיריון מומלץ לישון יותר מ-8 שעות בלילה.

בגיל הינקות, הילדות וההתבגרות דרושות יותר שעות שינה מאצל אדם בוגר. השינה היא הפעילות העיקרית של המוח בתחילת החיים.[18] תינוקות עד גיל שנה וחצי ישנים כ-14 שעות בממוצע ליום, בגיל 4 משך השינה הממוצע הוא כ-12 שעות, ובגיל ההתבגרות מדובר כבר בערך ב-8–9 שעות.[19]

בלחץ החיים המודרניים והתאורה המלאכותית, שיעור השינה הממוצע הוא פחות מהמומלץ, ונמצא קשר בין תוחלת חיים נמוכה יותר לבין מיעוט בשינה (בפרט, פחות מ-6 שעות שינה לבוגר), עלייה בסיכון למחלות לב ובעיות בזיכרון, לחץ, דיכאון, השמנת יתר, סכרת, סיכון מוגבר לתאונות ועוד.[20]

כושר גופני אינו גורם להארכת משך השינה, אך מחמם את הגוף ולפיכך מביא להתארכות תקופת השינה העמוקה, שתורמת לצינונו. פעילות ספורטיבית שנעשתה במשך היום מקלה על הירדמות מהירה בלילה.

נמצא כי עם עליית הגיל, השינה הולכת ומתקצרת ומלווה בפרקי ערות רבים אצל בני האדם ואצל יתר היונקים, כחלק מהתהליך הטבעי של ההזדקנות.[21] בעיה זו חמורה במיוחד בקרב הלוקים במחלת אלצהיימר.

תפקידי השינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדים מחוסרי דיור ישנים ברחוב מולברי (אנ'), מנהטן תחתית בתחילת המאה העשרים

פעולת השינה הצליחה להישמר לאורך האבולוציה משום שהיא חשובה להתפתחות ולתפקוד.[18] תפקידיה של השינה אינם ברורים במלואם, וגם לא ברור מדוע ישנם בני אדם המסוגלים לישון מעט (ידועים כאלו המסוגלים להסתפק בשינה שבין חמש לשש שעות בלילה). בעבר סברו ששינה נובעת מהצטברותם של רעלנים בעלי השפעה מרדימה, אך תאוריה זו ננטשה. אריסטו סבר שהשינה נגרמת מצינון אדי הלב בידי המוח שלפי השיטה האריסטוטלית היה איבר קירור. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 הועלו כמה תאוריות חדשות בעזרת מחקרים מתחומים שונים של מדעי המוח:

  • השינה מסייעת בהפרשת חומרים חיוניים. ייתכן שהיא קשורה להגדלת מספר החלבונים, וידוע שהורמון הגדילה מופרש במהלך מצבי שינה עמוקים. כמו כן ידוע גם שקורטיזול מופרש בעיקר בשלבי השינה האחרונים וזו ככל הנראה בין הסיבות לכך שהעדר שינה פוגע במיוחד במערכת החיסונית. בעלי חיים שנמנעת מהם שינה מתים בתוך פחות משלושה שבועות. ישנה אף מחלה תורשתית נדירה בבני אדם, שאינה מאפשרת להם לישון, ובסופו של דבר, אחרי כמה חודשים, גורמת למותם.[22][23]
  • איפוס ספי הגירוי - חלק מהמתווכים העצביים הקשורים בחשיבה ערנית יורדים בריכוזם בזמן שינה, כך שסף הגירוי של נוירונים במוח יכול להתאפס מחדש לרמה הרגילה. סבורים שזהו המקור לעצבנות המאפיינת חוסר שינה ולרמות הערנות ובהירות החשיבה שהמאפיינת אנשים שניעורו זה עתה.
  • חידוש מתווכים עצביים - בזמן השינה רדיקלים חופשיים המצטברים במוח מנוקים על ידי אנזימים מתאימים, ואף האנזימים עצמם שנפגעו במהלך הערנות מתחדשים. נמצא שחסך שינה קיצוני יכול לגרום למוות, והועלתה הסברה שהצטברות נזק תאי זה היא הסיבה. כמו כן ובהתאם לתאוריה זו נמצא שבעלי חיים קטנים ובעלי קצב חילוף חומרים גבוה זקוקים ליותר שינה מעמיתיהם הגדולים (מכרסמי כיס ישנים כ-18 שעות ביום, לעומת תנינים שישנים כ-2–6 שעות).
  • השינה מונעת היחשפות לטורפים - זהו רעיון שמקומו בפסיכולוגיה האבולוציונית, ולפיו השינה מאפשרת לבעל החיים להימנע מתנועה במשך זמן ממושך, ובכך להפחית את סיכוייו להיטרף.[24]
  • שינה עוזרת ללמידה - ישנה הנחה רווחת לפיה יש קשר כלשהו בין שנת REM לבין לימוד. סריקות מוח שנערכו לבעלי חיים בשנתם חיזקו סברה זו[דרוש מקור]. שנת REM מתארכת בימים שאחרי לימוד אינטנסיבי וחסך בה צפוי לגרום לקשיים בזיכרון. מחקרים פסיכולוגיים שנערכו על חולדות מצאו כי כשלימדו חולדות לעבור מבוך, ואז מנעו מהם את שנת ה-REM, הן הראו ביצועים גרועים יותר בהשוואה לחולדות שישנו שנת לילה סדירה[דרוש מקור]. כשנחקר נושא זה בבני אדם נמצאו תוצאות דומות. אנשים שלא יכלו לישון שנת REM הראו יכולות גרועות יותר במטלה שנלמדה יום קודם לכן[דרוש מקור]. ידוע, אף על פי כן, על אנשים ששמרו על יכולותיהם הקוגניטיביות גם בהיעדר שינה מסוג זה[דרוש מקור]. שיטה מעניינת להקניית ידע היא השמעת קלטת אודיו שבה מדוקלם חומר הלימוד באוזניו של אדם ישן. כפי שהוכיחו ניסויים רבים, שיטה זו אינה עובדת[דרוש מקור]. עם זאת, ישנן טענות שלפיהן חומר שישונן קודם לשינה ייזכר טוב יותר.
  • שינה כפועל יוצא של מערכות נוירוניות - נמצא ששנת החלומות היא פועל יוצא של סידור עצמי של רשתות נוירוניות, בזמן הסידור מחדש של הקשרים הסינפטיים ניתוק מהמציאות הוא חיוני לשרידה. "חלימה" מסוג זה נמצאה יעילה בסידור מערכות בינה מלאכותית המבוססות על רשתות נוירונים[דרושה הבהרה].
  • שינה שומרת אנרגיה - במהלך שלבי השינה העמוקים (אך לא במהלך שנת REM) הגוף צורך הרבה פחות אנרגיה. בשל כך, חיות קטנות, שהפעילות המטבולית בגופן גבוהה במיוחד, זקוקות לשינה רבה יותר מזו שזקוק לה האדם.
  • הפעילות הספונטנית בקליפת המוח במהלך שינה מחלישה את הקשרים הסינפטיים במעגלים עצביים. הוכחות מעידות שהשינה מחלישה קשרים בין תאי עצב. זהו ממצא מפתיע משום שחיזוק קשרים אלו במהלך ערות תומך בלמידה ובזיכרון. אבל בהחלשת סינפסות, שינה עשויה לשמור על תאי המוח מפני רוויה בשל חוויות יום-יומיות ומפני צריכה עודפת של אנרגיה.[25]

הפרעות שינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הפרעת שינה

הפרעת שינה היא הפרעה רפואית הקשורה בשינה. הפרעת שינה עלולה לפגום בתפקוד הנורמלי של האדם. אף שנדודי שינה הם הפרעת השינה הנפוצה והידועה ביותר, ישנן כמה הפרעות שינה בולטות אחרות. בילדים במיוחד הרטבת לילה וסהרוריות, כלומר הליכה מתוך שינה. אלה פוקדות גם מבוגרים, אך בשיעור קטן.

הפרעות שינה נפוצות:

  • נדודי שינה (אינסומניה) היא איחור בהירדמות שיכול לנבוע כתוצאה מלחצים נפשיים המונעים השראת שינה או כתוצאה מסיבות אחרות. לעיתים מתבטאת הפרעת השינה ביקיצה מוקדמת ובחוסר יכולת להירדם שוב. תופעה הפוכה היא קשיים בהתעוררות.
  • דום נשימה בשינה מתבטאת בהפרעה לאיכות השינה התקינה על ידי הפסקות נשימה מרובות בזמן שינה המונעות הגעה לשינה עמוקה. הטיפול בה נעשה לעיתים קרובות באמצעות לבישת מסכות המזרימות אוויר בזמן השינה.
  • תסמונת פאזת השינה הדחויה מתבטאת בשעון ביולוגי עם תזמון מאוחר מהרגיל. ההבדל בין תסמונת זו לבין נדודי שינה היא שאנשים הסובלים מתסמונת זו נוטים לא רק להרדם בשעות מאוחרות מהמקובל בחברה אלא גם להתעורר מאוחר יותר, במחזוריות סדירה וקבועה כמו מי שלא סובל מתופעה זו, אך בשעות שונות.
  • נרדמות (נרקולפסיה) - גורמת ללוקה בה התקפי שינה פתאומיים ובלתי צפויים, הנמשכים בין דקות בודדות לזמן רב. התקף כזה יכול לפקוד אדם גם בשעת פעילויות שונות המצריכות ערנות מלאה, למשל נהיגה או חציית כביש, ולפיכך הוא מציב סכנת חיים.
  • קטפלקסיה היא הפרעה נדירה יותר. בדרך כלל היא מלווה בהפרעת הנרקולפסיה. באנשים הסובלים מהפרעה זו ישנו בשלב היציאה מהשינה מצב של שיתוק שרירים, בדיוק כמו בשנת ה-REM. הדבר גורם לכך שגופו של האדם נשאר משותק כמה דקות לאחר ההתעוררות - האדם התעורר אולם איננו מסוגל להזיז את אבריו.

כדורי שינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדורי שינה אינם פתרון להפרעות שינה בעיקר בגלל פגיעה בשלבי השינה החיוניים, שינה המושרה על ידי כדורי שינה היא שטחית וחלק שנת ה-REM בה קצר מדי. כמו כן הגוף מפתח סבילות לכדורי שינה במהירות רבה. סבילות זו מובילה ללקיחת מינוני יתר מהגלולות, דבר שסכנתו מרובה. מלבד זאת, תרופות רבות גורמות לישנוניות במהלך היום, שינויים במצב הרוח ובעיות ריכוז. עם זאת, בשנים האחרונות פותחו כדורי שינה מדור חדש, המאפשרים כניסה לשלבי השינה החיוניים ואינם גורמים להתמכרות או לתופעות לוואי. השימוש בכדורים אלו מחייב מרשם רופא.

השפעת מחסור בשינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מחסור בשינה

מחסור בשעות שינה אצל ילדים ומבוגרים עלול לגרום לבעיות הבאות:

  • בעיות קוגניטיביות - מחקרים הראו שמחסור בשינה מוביל לפגיעה בתפקוד השכלי. החל מתפקודי הקשב והריכוז וכלה בתפקודים רחבים יותר של עיבוד אינפורמציה, למידה וזיכרון, ופגיעה ביכולות מנטליות וקוגניטיביות.[26]
  • בעיות התנהגותיות - קיים קשר בין בעיות שינה לבין בעיות התנהגותיות אצל ילדים וקשיים תפקודיים אצל מבוגרים. ייתכן שילד שנולד עם נטייה להתנהגויות בעייתיות, יפתח בגללן גם בעיות שינה. וסביר להניח שבעיות שינה מהותיות יגרמו חסך שינה שיגרום לכך שהילד יהיה עצבני, חסר סבלנות, באי שקט וקשה יותר לטיפול. לעיתים קיימים סימנים של היפראקטיביות אצל ילדים ומבוגרים כתוצאה מעייפות מצטברת ומחוסר שינה.[27]
  • השמנה - מחסור בשעות שינה עלול להוביל להשמנה. מחסור בשעות שינה גורם להפרשת הורמונים מעוררי רעב, המובילים לאכילה רבה יותר ולהפרעה בתפקוד המטבולי של גוף האדם.[28]
  • היחלשות של המערכת החיסונית - חוסר שינה עלול לגרום לגוף להיכנס למצב של כוננות ולחץ, ומגביר את הסיכוי של הגוף לפגיעה בריאותית ומחלות.[29]
  • ירידה בריכוז ובזמן התגובה - חוסר שינה הוא גורם סיכון ישיר לתאונות דרכים ותאונות מסוגים שונים. חוסר בשינה מביא לירידה בשיקול הדעת ובמהירות התגובה ואף עלול להביא להירדמות במצבים לא מתאימים.
  • בעיות בגדילה - ייתכן שחוסר שינה עלול להוביל להאטת קצב הגדילה או לאי מימוש הפוטנציאל הגנטי של ילד.[30]

שינה בתרבות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציור של ילדה ישנה משנת 1871
ילדות ישנות על האח (אלברט אנקר, 1895)

שינה בספרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרות ובשירה לאורך דורות ניתנו התייחסויות רבות לנושא השינה, למעלותיה וההנאה ממנה אך גם התייחסות אליה כסמל לעצלנות. אחד מהציטוטים הנודעים בשבחי השינה הוא של הסופר הספרדי מיגל דה סרוואנטס בספרו דון קישוט:

יבורך ממציא השינה: גלימה זו המכסה כל מחשבות אנוש, מעדן זה המשבית את הרעב, מים אלו המרווים את הצמא, אש זו המחממת את הצינה, צינה זו המפיגה את החום, ובקיצור, המטבע הכללית לקניית כל הדברים, המאזניים והמשקלות המשווים את הרועה למלך ואת הטיפש לחכם.

— דון קישוט, חלק שני פרק 68, תרגום לואיס לנדאו

אמונות ומנהגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבויות המערב המודרניות נהוגה שינה בנפרד, כשכל פרט ישן במיטה משלו, מלבד בני-זוג שישנים יחדיו. בימי הביניים, לעומת זאת, באירופה ובחלק מתרבויות המזרח, רווח המנהג שבו כל המשפחה ישנה יחדיו, או שההורים ישנו עם הילדים הקטנים וכל שאר הילדים ישנו יחדיו במיטה אחת.

לידלוף חקרה[דרושה הבהרה] את הרגלי החיים של שבט אינדיאני בדרום אמריקה וספרה יצר תורת חינוך מערבית שמבוססת על הרגלי החיים האינדיאנים והיא מכונה "עקרון הרצף" התרגום הישיר של שם ספרה מאנגלית הוא "איך לגדל ילדים מאושרים". אחד מעקרונות היסוד של "עקרון הרצף" הוא עקרון הלינה המשותפת, כולם ישנים על מיטה אחת גדולה. כך הילדים אמורים לישון שינה רגועה יותר, בטוחה יותר וכתוצאה מכך גם לגדול להיות אנשים שלווים יותר ופחות חרדתיים. יש גם הטוענים שילדים שישנים רגוע יכולים לממש טוב יותר את הפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם מכיוון שהרוגע מאפשר לאינטליגנציה לגדול בצורה יעילה ביותר במהלך השינה.

ביהדות נחשבת השינה כמעין מוות קטן, "שינה אחד מששים במיתה",[31] אך לשינה נועד תפקיד רוחני בכך שבמהלכה הנשמה שמתנתקת מהגוף, מבקרת בישיבה של מעלה ורוכשת ידע רוחני.[32] לאחר השינה שורה על הידיים רוח רעה שאינה עוברת ללא נטילת ידיים שלוש פעמים.[33] בסוכות חלק ממצוות סוכה הוא לישון בסוכה. בדורות האחרונים נוצר מושג חדש של גזל שינה - איסור מוסרי להפריע לשנתו של הזולת.

באירופה התפתחה אמונה טפלה לפיה אין לצלם אנשים ישנים משום הדמיון בין הישן למת והחשש שמא זה יהיה גורלו של הישן. מקורה של אמונה טפלה זו היא במנהג שהתפתח מוקדם יותר, גם הוא ממניעים של אמונה טפלה וכן ממניעים דתיים, לפיו מצלמים את המתים טרם קבורתם כאשר הם לבושים וישובים ומוצבים כאילו שהם ישנים. הצילום נועד לאפשר למתים חיי נצח בעולם הבא. המנהג אמנם כבר לא קיים (אלא כצילום המתים לצורכי הנצחה, בעיקר אצל נוצרים שנוהגים גם להציג את הגופות בארון תקופה מסוימת טרם הקבורה), אך האמונה הטפלה עדנה קיימת באזורים מסוימים אצל חלק מהאנשים.

שינה אצל בעלי חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוטמן אדום ישן
חתולה ישנה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

את מצבי השינה הנוירולוגיים קשה לזהות אצל בעלי חיים מסוימים. במקרים אלו ניתן להגדיר את השינה באמצעות מאפיינים התנהגותיים כמו תנועה מינימלית, תנוחות אופייניות, ותגובה מופחתת לגירוי חיצוני. בעלי חיים צמחוניים הנזקקים לתקופת ערות ארוכה כדי לאסוף ולצרוך את התזונה שלהם, בדרך כלל עשויים לישון פחות, מאשר טורפים בגודל דומה שמבזבזים פחות זמן על אכילה. סוסים ואוכלי עשב אחרים ישנים בדרך כלל בעמידה, אבל לרוב ישכבו לפרקי זמן קצרים במהלך שנת REM. בתלמוד מובא על שנת הסוס הקצרה שהיא "שיתין נשמין" (שישים נשימות). ג'ירף, למשל, צריך לנוח בשנת REM במשך כמה דקות בכל מחזור שינה. עטלפים מסוגלים לישון בזמן שהם תלויים במהופך. כמה יונקים ימיים וכמה ציפורים יכולים לישון כאשר חצי אחד של המוח ישן בעוד החצי השני ער.

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Sadeh, A., & Gruber, R. (1998). Sleep disorders. In T. Ollendick (Ed.), Comprehensive clinical psychology, 5., pp. 629-653. Oxford, England UK: Pergamon/Elsevier Science.
  • Wolfson, A. R., & Carskadon, M. A. (1998). Sleep schedules and daytime functioning in adolescents. Child Development, 73 (2), 405-417.
  • Wolfson, A.R. (1996). Sleeping patterns of children and adolescents: Developmental trends, sisruptions and adaptations. Child and adolescents psychiatric clinics of north America, 5, 549-568.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שֵׁנָה
ויקימילון ערך מילוני בוויקימילון: שנה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: שינה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שינה

סרטונים בנושא שינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Frederick L. Coolidge, The Evolution of Sleep and Dreams, Oxford University Press, 2020-01-23, עמ' 180–207
  2. ^ האם בעלי חיים חולמים ולמה?, באתר eureka.org.il
  3. ^ 1 2 Niels C. Rattenborg, Gianina Ungurean, The evolution and diversification of sleep, Trends in Ecology & Evolution 38, 2023-02, עמ' 156–170 doi: 10.1016/j.tree.2022.10.004
  4. ^ National Institute of General Medical Sciences, National Institute of General Medical Sciences (NIGMS) (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Gianina Ungurean, Dolores Martinez-Gonzalez, Bertrand Massot, Paul-Antoine Libourel, Niels C. Rattenborg, Pupillary behavior during wakefulness, non-REM sleep, and REM sleep in birds is opposite that of mammals, Current Biology 31, 2021-12, עמ' 5370–5376.e4 doi: 10.1016/j.cub.2021.09.060
  6. ^ Joan C Hendricks, Stefanie M Finn, Karen A Panckeri, Jessica Chavkin, Julie A Williams, Amita Sehgal, Allan I Pack, Rest in Drosophila Is a Sleep-like State, Neuron 25, 2000-01, עמ' 129–138 doi: 10.1016/S0896-6273(00)80877-6
  7. ^ Shinichi Miyazaki, Chih-Yao Liu, Yu Hayashi, Sleep in vertebrate and invertebrate animals, and insights into the function and evolution of sleep, Neuroscience Research 118, 2017-05, עמ' 3–12 doi: 10.1016/j.neures.2017.04.017
  8. ^ 1 2 Mark R. Zielinski, James T. McKenna, Robert W. McCarley, Mark R. Zielinski, James T. McKenna, Robert W. McCarley, Functions and Mechanisms of Sleep, AIMS Neuroscience 3, 2016, עמ' 67–104 doi: 10.3934/Neuroscience.2016.1.67
  9. ^ Brain Basics: Understanding Sleep | National Institute of Neurological Disorders and Stroke, www.ninds.nih.gov (באנגלית)
  10. ^ כישורי שינה, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
  11. ^ Hong CCH, Harris JC, Pearlson GD (2008). "fMRI evidence for multisensory recruitment associated with rapid eye movement during sleep". Human Brain Mapping. 30 (5): 1705–22. doi:10.1002/hbm.20635. ISSN 1065-9471. PMID 18972392.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  12. ^ Age Differences in Dream Reports, על פי הספר Finding Meaning In Dreams
  13. ^ קארן אמסלי, ‏אתם ישנים יותר מדי, באתר "אלכסון", 10 בנובמבר 2014
  14. ^ אלינור פוקס, ‏לישון פעמיים כל לילה, באתר ‏מאקו‏, 14 באוקטובר 2014
  15. ^ A. Roger Ekirch (April 2001). "Sleep We Have Lost: Pre-industrial Slumber in the British Isles". The American Historical Review 106 (2).
  16. ^ נוירולוגית מסבירה: כמה שעות שינה באמת צריך לישון בלילה?, באתר ynet, 2 בינואר 2020
  17. ^ NSF כתבה: How Much Sleep Do We Really Need?,‏ 29.12.13
  18. ^ 1 2 נופר ישי-קרין, הפרעות שינה - איך מזהים אותן ולמה כל-כך חשוב לטפל בהן, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏18 בינואר 2003
  19. ^ Iglowstein I, Jenni OG, Molinari L and Largo RH (2003). "Sleep duration from infancy to adolescence: Reference values and generational trends". PEDIATRICS. 111 (2): 302–7. doi:10.1542/peds.111.2.302.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  20. ^ Mary A. Carskadon, Sleep deprivation: health consequences and societal impact, Medical Clinics of North America 88, 2004-05, עמ' 767–776 doi: 10.1016/j.mcna.2004.03.001
  21. ^ ד"ר איתי גל, מחקר: מבוגרים זקוקים לפחות שעות שינה, באתר ynet, 4 בפברואר 2010
  22. ^ הרפואה הצבאית, תעפשהו ןיקתה הנבמה תובישח - הניש יזיפהו יביטינגוקה דוקפתה לע הנישה ךסח, באתר https://www.ima.org.il/ima/formstorage/type3/mil111210.pdf, ‏דצמבר 2011
  23. ^ Sergio Garbarino, Paola Lanteri, Nicola Luigi Bragazzi, Nicola Magnavita, Egeria Scoditti, Role of sleep deprivation in immune-related disease risk and outcomes, Communications Biology 4, 2021-11-18 doi: 10.1038/s42003-021-02825-4
  24. ^ Ray Meddis, The Sleep Instinct, 2017-09-07 doi: 10.4324/9781315312897
  25. ^ סיינטיפיק אמריקן ישראל, ‏לישון כדי לגזום / ג'וליו טונוני וקיארה צ'ירלי, באתר "הידען", 30 בדצמבר 2013
  26. ^ Dahl, Ronald E, "The impact of inadequate sleep on children's daytime cognitive function.", Seminars in pediatric neurology. Vol. 3. No. 1. WB Saunders, 1996
  27. ^ Alfano, Candice A., Golda S. Ginsburg, and Julie Newman Kingery, "Sleep-related problems among children and adolescents with anxiety disorders.", Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry 46.2 (2007): 224-232
  28. ^ . Cappuccio, Francesco P., "Meta-analysis of short sleep duration and obesity in children and adults.", SLEEP-NEW YORK THEN WESTCHESTER - 31.5 (2008): 619
  29. ^ . Bryant, Penelope A., John Trinder, and Nigel Curtis, "Sick and tired: does sleep have a vital role in the immune system?", Nature Reviews Immunology 4.6 (2004): 457-467.
  30. ^ Pritchard, Chris, Kids with sleep disorders may not grow as tall: short stature linked to periodic limb, שנה:2002 כרך:38 גליון:11 עמ' 62, movement disorder Medical Post
  31. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף נ"ז, עמוד ב'
  32. ^ מרדכי לופו, השינה בראי היהדות והפסיכולוגיה, באתר בין קודש לנפש, ‏6.3.2021
  33. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ט, עמוד א': "בת חורין היא זו ומקפדת עד שירחוץ ידיו ג' פעמים" וברש"י שם: "בת חורין היא - הרוח השורה על הידיים לפני נטילה"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=שינה&oldid=39689693"