לדלג לתוכן

חיים ויטאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שערי קדושה)
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בסגנון לא אחיד ופרטים טפלים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כתוב בסגנון לא אחיד ופרטים טפלים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
שער הגלגולים דפוס פרנקפורט תמ"ד
לידה 11 באוקטובר 1542
א' בחשוון ה'ש"ג
צפת, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באפריל 1620 (בגיל 77)
ל' בניסן ה'ש"ף
דמשק, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא חיים ויטאל קאלאבריס
מדינה האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 23 באפריל 1620 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק קבלה
רבותיו משה אלשיך, משה קורדובירו, האר"י עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידיו חיים הכהן (מקובל), שמואל ויטאל, אברהם אזולאי עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו עץ חיים (ספר), כתבי האר"י עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי חיים ויטאל קאלאבריס (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

נולד בראש חודש חשוון ה'ש"ג (1542) בצפת, לרבי יוסף קאלאבריס (או קלברזה) שעלה לארץ ישראל מדרום איטליה. השם 'ויטאל' ניתן לו כתרגום לטיני של שמו 'חיים'.[1] הוא גדל בתקופה בה שימשה צפת יעד מועדף לעולים יהודים מארצות שונות, והייתה בשיאה.

כשהגיע לגיל 14 החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה אלשיך ובהמשך החל ללמוד בבית מדרשו של רבי משה קורדובירו את תורת הקבלה. בתקופה זו החל ללמוד גם אלכימיה, ובגיל 24 השקיע שנתיים וחצי בלימודה,[2] ואף כתב בספריו על כך.

פגישתו עם האר"י

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלייתו של האר"י ממצרים בשנת 1570 (ה'ש"ל) הייתה נקודת מפנה קריטית עבורו. האר"י הצטרף לבית מדרשו של רבי משה קורדובירו, כשזה האחרון נפטר זמן קצר לאחר מכן. כששה חודשים לאחר פטירתו, קיבל עליו רבי חיים ויטאל את האר"י כרב.

היה בין חשובי תלמידי האר"י, ואף ביאר לחלק מהתלמידים האחרים את דברי רבם. כמו כן רשם בכתב את שיעורי רבו. האר"י אמר לו שהוא תלמידו העיקרי, ושהסיבה שירד לעולם היא ללמדו קבלה.

לאחר מות האר"י

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופה זו לא נמשכה זמן רב, והאר"י נפטר גם הוא זמן קצר לאחר מכן, רבי חיים ויטאל ראה עצמו יורשו וממשיך דרכו. שבעה מתלמידי האר"י קיבלו אותו כרבם, ולבקשתו מסרו לו את כל מה שכתבו בשם האר"י מבלי להשאיר לעצמם עותק, וכן נשבעו לו שלא יפרסמו שום דבר בקבלה.[3] לפי מאיר בניהו התלמידים שהתלכדו סביבו התאספו מרצונם החופשי. אך לאחר שנים מועטות כשיצא מצפת בטל הישיבה, ומאז סירב רבי חיים ויטאל ללמד אף אחד קבלה ולא הסכים שיקראו בכתבי הקבלה שהיו ברשותו. במקום זה השקיע שאר ימיו בסידור דברי האר"י על פי הכתבים שהיו בידו משיעורי האר"י שכתבו הוא ושאר תלמידי האר"י, וכן מכתבי האר"י עצמו שהיו לו. לאחר מותו נעשו כתבים אלו למקור החשוב והעיקרי של דברי האר"י.

תלמידים אחרים של האר"י כגון הרב יוסף אבן טבול והרב ישראל סרוג לא קיבלו את מרות המהרח"ו ולימדו תלמידים והפיצו בכתב את תורת האר"י.

בשנת 1577 שהה זמן קצר במצרים. בחודש כסלו (ה'של"ח) ציין בספר החזיונות כי ראה את מעברו של כוכב השביט הגדול של 1577 בעודו בצפת.

עוד מצוין בספר החזיונות כי בחודש אדר (ה'של"ג) נולד בנו יוסף והיה בתכלית הדעת, כאמור בהקדמה לט' שבספר הגלגולים. יוסף נפטר לאחר שנה. בנו מורש"ו, נולד כשהיה בן 56, לאשה הצעירה ממנו בכ 30 שנה.

בירושלים התגורר כ-8 שנים, ומשם עבר לדמשק. יש המייחסים מעבר זה לאימה שהטיל המושל העות'מאני אבו סיפין.

על פי המסופר בספר החזיונות, בשנת 1586 (ה'שמ"ו) חזר לצפת בפעם השנייה, שם הוסמך להוראה על ידי רבי משה אלשיך, ונשאר בה עד שנת 1594 (ה'שנ"ד).

משנת ה'שנ"ה (1595) התגורר בדמשק, בה כיהן כרבה של קהילת סיציליה. שהותו בדמשק לוותה בסכסוכים רבים ובמריבות בלתי פוסקות שתועדו בספר החזיונות. דוגמה לסכסוך אחד, הוא הוויכוח עם רבי יעקב אבולעפיה, אשר נבע מסיבות אידאולוגיות או פוליטיות. עם זאת, יש שפקפקו במקוריות ספר זה או חלקים ממנו.[4]

  • אביו יוסף ויטאל. (היה סופר סת"ם וכותב תפילין)
  • אחיו משה.
  • אחותו ריינא - הייתה נשואה לר׳ גדליה הלוי, מצבתה שוכנת בבית העלמין העתיק בצפת
  • אחותו שמחה. (בת זוגו של אברהם בקארי, אך הם לא נישאו לבסוף)
  • חמיו (אבי חנה אשתו) משה סעדיה. (נפטר ליל שבת כ"ח אלול שנת של"ו - 1576)
  • אשתו בזיווג ראשון חנה.
  • אשתו בזיווג שני ג'אמילא. (התחתנו בסביבות שנת שנ"ה - 1595. היא הייתה גרה ב-סינים {שם מקום} ואחר כך עברה לגור בדמשק שם הכירה את בעלה זה. דודה היה רבי י'. כהן)
  • בנו יוסף. (נולד 1572 סמוך לפטירת האר"י, ונפטר בחודש אלול בגיל שנה וחצי)
  • בנו נחמיה. (נולד בחודש כסלו של"ה - 1575, ונפטר בגיל 13 שנים)
  • בנו יהודה.
  • בתו אנג'ילא.
  • בנו הרב שמואל ויטאל. (נולד שנ"ח 1598)
  • בנו יוסי. (ר' חיים אביו מספר בספרו "ספר החזיונות" עמוד צ"ו, שבשנת שס"ט - 1619, יוסי בנו, חלם חלום אודותיו)
  • בנו אברהם. (נולד בשבת כ"ה אדר ש"ע - 1610)
  • גיסו (בעל אחותו) גדליה לוי. בנו של גדליה הוא יהודה שנפטר בצעירותו.

מקור: ספר החזיונות לרבי חיים ויטאל.

צאצאי מהרח״ו (משפחת קלברס) חיים כולם כיום בישראל.

מותו וקבורתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצבה המיוחסת אליו בקריית מלאכי

הלך לעולמו בל' ניסן ה'ש"ף (1620), ונקבר בבית הקברות היהודי בדמשק. ישנם הטוענים כי הרב חיים פינטו העלה בחשאי את קברו לישראל בקריית מלאכי אולם טענה זו לא הוכחה וישנה אף עדות מקברו בדמשק שצולמה ותועדה על ידי החוקר ישראל מאיר גבאי בשנת 2008.[5][6] .

בשנת 2022, הרב עזריאל מנצור, ראש ישיבת שובי נפשי בירושלים, תחקר את הקברנים וטען שהם אמרו שהם העלו לקבורה בארץ ישראל רק את קבר בנו, הרב שמואל ויטאל, ואולם קבר רבי חיים ויטאל נשאר בדמשק[7].

רחובות נקראו על שמו בשכונת גבעת שאול בירושלים ובשכונת פלורנטין בתל אביב.

  • עץ הדעת טוב - ביאורים על התורה, נ"ך, מדרשי חז"ל והתלמוד, דרושים לשבתות שונות ודרושים ששמע מזולתו.[8]
  • עץ חיים - מן החיבורים היסודיים בקבלת האר"י. בספר זה עיבד רח"ו את כל אשר שמע מן האר"י. הספר מחולק לשמונה שערים שונים. בשער הראשון - שער כתבי מורי - הביא רח"ו את החידושים שכתב האר"י בעצמו, ביתר השערים סידר על פי נושאים את אשר שמע הוא מן האר"י, ובסוף כל שער ושער מן שבעת השערים האחרונים כלל אף את אשר שמע מזולתו בשם האר"י[9]. החיבור לא נדפס במשך שנים רבות ותוכנו נודע בעיקר מתוך עריכת ר' שמואל ויטאל לספר - "שמונה שערים"[10]. לאחרונה נדפס הספר בזיקה לצורתו המקורית על ידי 'אהבת שלום'.
  • ספר התכונה - על חכמת התכונה.
  • ספר הפעולות - בקבלה מעשית ואלכימיה, מהדורה שנייה מתוקנת תשע"ד.
  • תעלומות חכמה - בקבלה מעשית ואלכימיה.
  • לב דוד - קונטרס בענייני תשובה ומוסר (הקונטרס נמצא בפרקים א-ו, המשך הספר נכתב על ידי החיד"א)
  • שערי קדושה - חיבור על דרך המוסר. (מחמת העדר אוטוגרף ופרטים שונים בתוכנו, יחוסו לר' חיים ויטאל אינו מוסכם.)

כתבים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יתרה על החיבורים שהוציא מתחת ידו, בידינו חיבורים נוספים שנערכו ע"פ כתביו. עריכות אלו מתבססות על קונטרסים שנגנבו מתוך ביתו[11] וכתבים אחרים שגנז[12]. החשובות והידועות שבעריכות אלו הן עריכותיהם של ר' יעקב צמח ור' מאיר פופרש.

מתוך כתבי רח"ו שמצא בגניזה ערך ר' יעקב צמח את החיבורים הבאים:

  • אוצרות חיים - דרושים מסודרים על סדר האצילות.
  • קהילת יעקב - דרושים מפוזרים על סדר האצילות.
  • אדם ישר - דרושים נוספים על סדר האצילות.
  • עולת תמיד - כוונות לתפילה.
  • זוהר הרקיע - פירושים על ספר הזוהר.


סדרם של כתבי האר"י שהיו לפניו לא נשא חן בעיניו של ר' מאיר פופרש. משגמר בלבו לסדרם מחדש, נטל רמ"ף את הקונטרסים שנגנבו מביתו של רח"ו, את החיבורים שערך ר' יעקב צמח ומקורות נוספים שעמדו לפניו וערך מהם שלושה חיבורים בהם איגד וסידר מחדש את כל כתבי האר"י שהיו לפניו[13].

  • דרך עץ חיים - מחולק להיכלות ושערים, ומבאר את סדר האצילות מראשו לסופו. (משנדפס בטעות תחת השם "עץ חיים", רבים סברו בטעות כי זהו חיבורו של ר' חיים ויטאל).
  • פרי עץ חיים - מחולק לארבעה נופים: כוונות התפילה, טעמי המצוות, סוד הייחודים הנבואה ורוח הקודש, תשובה ותיקוני עוונות.
  • נוף עץ חיים -מחולק לארבעה נופים: ביאור מאמרי הזהר, ביאור הפסוקים, ביאור מאמרי חז"ל, דרושי הנשמות והגלגולים.


בידינו ב' חיבורים נוספים בעלי אופי אוטוביוגרפי שנדפסו ע"פ כתבי ר' חיים ויטאל לאחר מותו.

  • יומן מאורעות - נחלק לג' חלקים: "דברים שאירעו לי", "חלומות שחלמתי" ו"חלומות זולתי".
  • קונטרס שורש נשמתי - קונטרס בו כתב רח"ו את אשר מסר לו האר"י גבי שורש נשמתו.

שני החיבורים נכרכו יחד ונדפסו במשך השנים כחיבור אחד תחת השם "ספר החזיונות"[14].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גרשם שלום, שטר ההתקשרות של תלמידי האר"י, ציון, ה, ת"ש, עמ' 138–139.
  • גרשם שלום, הערך: חיים ויטאל, אנציקלופדיה יודאיקה, כרך 16, ירושלים 1972, עמ' 171–176.
  • ישעיהו תשבי, העימות בין קבלת האר"י לקבלת הרמ"ק, ציון, ל"ט, תשל"ד, עמ' 33, הערה 83.
  • מ' בניהו, רבי חיים ויטל בירושלים, סיני, ל, (תשי"ב), עמ' סה-עה.
  • יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.
  • הרב יעקב משה הלל, קונטרס שנות חיים, נספח לספר דרך חיים, מכון אהבת שלום מודיעין עילית תשע"ה.
  • משה מ' פיירשטיין (ההדרה, מבוא והערות), ספר החזיונות, יומנו של חיים ויטאל, הוצאת יד בן צבי, 2006
  • הרב משה הלל, "אגרות תשובה בחכמת הקבלה מאת רבי חיים ויטאל ורבי יוסף בן טבול לשאלת רבי אברהם מונוסון", מן הגנזים, ספר שישי, (תשעה), עמ' לא-נא.
  • זהר עמר ויעל בוכמן, ייצור דבש ענבים על-פי ר' חיים ויטאל, סיני, קכא, תשנ"ח, עמ' רלא-רלח.
  • עז דהוקי, 'הדרוש שמסר ר' חיים ויטאל לר' שלמה סאגיש', קבלה 58, עמ' 185-206.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "עץ החיים בחקל תפוחין קדישין", יוסף סטפנסקי, בתוך "סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה", גיליון 15, עמ' 46.
  2. ^ החזיונות חלק א סי' ב וח"ד סי' ט"ז ועוד
  3. ^ רבי חיים ויטאל, ספר החזיונות, נספח ב', עמ' רנב, תשי"ד
  4. ^ בעניין מקוריות ספר החזיונות ראו בערכו שם
  5. ^ היכן קברו של מהרח"ו ?, באתר הידברות
  6. ^ בעקבות אהלי צדיקים: ישראלים מבקשים לצאת לסוריה
  7. ^ הרב מאיר אליהו | איפה קבור רבי חיים ויטל? | ביה״כ משכן יהודה, נבדק ב-2023-04-21
  8. ^ חלקים מהחיבור נדפסו במשך השנים. חלק מהחיבור שרד בכתב ידו ותצלום ממנו נמצא בבית הספרים הלאומי באוניברסיטה העברית בירושלים.
  9. ^ י' אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 110-126.
  10. ^ לפרטים נוספים על עריכה זו ראה י' אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 674.
  11. ^ ראה י' אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 40-42.
  12. ^ ראה בהרחבה לי' אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 600-605.
  13. ^ על כל זאת ראה בהרחבה לי' אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 637-656.
  14. ^ על כך ראה י' אביב"י, קבלת האר"י, עמ' 126-138.


תקופת חייו של הרב חיים ויטאל על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן