אוטיזם – הבדלי גרסאות

אוטיזם
Autistic Disorder
	סמל האוטיזם
תחום	פסיכולוגיה
גורם	לא ידוע, אך ייתכנו מספר גורמים אפשריים. ראו בהמשך הערך.
תסמינים	מלטדאון אוטיסטי, תחום עניין אוטיסטי, הליכה על קצות האצבעות, הפרעת תקשורת חברתית, autistic rage, חשחוש, מיקוד יתר, אקולליה, שאטדאון אוטיסטי, הפרעה לעיבוד התחושתי, ליקוי בתפקודים הניהוליים, הפרעת שינה
טיפול	טיפול
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine	article/912781
DiseasesDB	1142
MeSH	D001321
MedlinePlus	001526
OMIM	209850
סיווגים
DSM-5	299.00
ICD-10	F84.0
ICD-11	6A02

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־20:54, 3 באפריל 2023

ערך זה עוסק באבחנה המודרנית של הספקטרום האוטיסטי. אם התכוונתם לתסמונות אחרות על הספקטרום האוטיסטי, ראו הספקטרום האוטיסטי, אוטיזם בתפקוד גבוה, תסמונת אספרגר, PDD-NOS או הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית.

אוטיזם או הספקטרום האוטיסטי (באנגלית: Autism Spectrum Disorder ובקיצור ASD^[1]) הוא שונות נוירולוגית והפרעה נוירו-התפתחותית^[2]^[3] הנגרמת משילוב של גורמים סביבתיים, תורשתיים וגנטיים.^[4] זוהי תסמונת קלינית המתאפיינת בקשיים שונים בתחום הקשרים הבין-אישיים, בתחום החברתי, השפתי והתקשורת המילולית והבלתי מילולית. מאפיינים נוספים שבדרך כלל מופיעים אצל אוטיסטים הם התנהגות סטראוטיפית וחזרתית ובעיות בוויסות החושי.^[5]^[6]

לפני 2013 היה נהוג לחלק את הספקטרום האוטיסטי למספר אבחנות נפרדות שכללו אוטיזם קלאסי, תסמונת אספרגר, וקבוצת תסמונות בשם "הפרעה התפתחותית נרחבת" (באנגלית:Pervasive Developmental Disorder ובקיצור PDD), אולם לאחר פרסום הDSM-5 והICD-11 בוטלו האבחנות הנפרדות, וכל האבחנות אוחדו לאבחנה יחידה של אוטיזם.^[7]^[8]^[9]^[10]

הספקטרום האוטיסטי מתאפיין בשונות נוירולוגית - שונות בהליכי חשיבה מורכבים ומודעים, ותפישתית - שונות בהליכי עיבוד מידע חושי.^[11] מרבית מקרי האוטיזם הם בעלי קשר גנטי תורשתי - קיים מתאם גבוה בין שכיחות האוטיזם ובין קשר משפחתי.^[12]^[13]

מאפיינים

מאפיינים המעלים חשד ראשוני לאוטיזם אצל פעוטות

במרבית המקרים עד לאירוע הנסיגה, הפעוט פחות מפותח תקשורתית מבני גילו, ויש אנשים המבחינים כי הפעוט אינו מתפתח כראוי (במרבית המקרים, הוריו של הילד). מאפייני האוטיזם שעשויים להופיע בפעוט הם:^[14]^[15]

הימנעות מיצירת קשר עין
חוסר בדיבור או קשיים בדיבור
קושי בלהראות עניין בנושא המדובר
חוסר בגילוי עניין בחפצים
אוצר מילים קטן מאוד או אפסי, כמו כן, קושי בהבעת רגש במילים
חוסר עניין ביחסים חברתיים, לעיתים, גילוי עניין גדול יותר בחפצים
קושי בהשתתפות במשחקי חברה (לדוגמה: קוקו, מחבואים)
רגישות מוגברת או תגובה חריגה לריח, מרקם, צליל, טעם או מראה
התנגדות לשינויים בשגרה
שימוש חוזר, מוגבל או חריג בצעצועים
חזרה על מילים או ביטויים (אקולליה (אנ'))
תנועות חוזרות ונשנות (חשחוש)
פגיעה עצמית

מאפייני תקשורת לא מילולית

תינוקות המתפתחים באופן טיפוסי הם יצורים חברתיים מלכתחילה. כבר בשלבים מוקדמים הם בוהים באנשים, פונים לעבר קולות, אוחזים באצבעות ואף מחייכים.

לעומתם, ילדים אוטיסטים מעדיפים חפצים על פני פנים. אפילו בחודשים הראשונים לחייהם, רבים מהם לא מגיבים לסביבתם ונמנעים מקשר עין. נדמה כי הם אדישים לאחרים, ולעיתים קרובות נראה כי הם מעדיפים להיות לבד. הם עשויים להתנגד לתשומת לב, או לקבל חיבוקים וליטופים באופן פסיבי. מאוחר יותר, רק לעיתים נדירות הם מחפשים נחמה אצל הוריהם, או מגיבים לגילויי כעס או חיבה באופן טיפוסי. מחקרים מרמזים כי אף על פי שילדים אוטיסטים נקשרים להוריהם, קשר זה מובע בדרך כלל באופן לא שגרתי שקשה "לקרוא" אותו. להורים הדבר עשוי להראות כאילו הילד אינו נמשך אליהם כלל. הורים שציפו להנאה שבחיבוק וליטוף ילדם ובמשחק עמו עשויים לחוות אכזבה קשה בשל העדר משיכה הדדית טיפוסית מצד הילד.

לילדים אוטיסטים נדרש זמן רב יותר ללמוד לפרש מה אחרים חושבים ומרגישים. סימנים חברתיים עדינים כגון חיוך, קריצה או העווית הפנים – עשויים להיות חסרי משמעות בעיניהם. לילד המפספס סימנים אלה, לקריאה "בוא הנה" יש תמיד את אותה המשמעות, בין אם הדובר מחייך ומושיט את ידיו לחיבוק ובין אם הוא זועף וידיו מאוגרפות על מותניו. ללא היכולת לפרש מחוות והבעות פנים, העולם החברתי עשוי להיות מבלבל מאוד. אוטיסטים גם מתקשים לראות דברים מנקודת מבטם של אחרים, מה שעוד יותר מסבך את הדברים. ילדים נוירוטיפיקלים בגיל 5 מבינים שלאחרים יש ידע שונה, רגשות שונים ומטרות שונות מאלו שלהם. מי שלוקה מאוטיזם עשוי שלא להבין זאת. חוסר הבנה זה מותיר אותם ללא יכולת לחזות או להבין את התנהגותם של אחרים.

לעיתים קרובות אוטיסטים מתקשים גם לשלוט ברגשותיהם. הדבר עשוי להתבטא בהתנהגות "ילדותית" כגון בכי בכיתה, או התפרצויות מילוליות שנראות כבלתי-הולמות לסובבים אותם. בנוסף, אוטיסטים עשויים לעיתים להתנהג בתוקפנות פיזית, מה שמקשה עוד יותר על קשרים חברתיים. יש להם נטייה "לאבד שליטה", בעיקר כשהם בסביבה מוזרה או מפחידה, או כשהם כועסים או מתוסכלים. הם עשויים לעיתים לשבור דברים, לתקוף אחרים, או לפגוע בעצמם. בתסכולם, חלקם מטיחים את ראשם, מושכים בשערותיהם, או נושכים את זרועותיהם.

קשיי תקשורת מילולית

התפתחות הדיבור אצל אוטיסטים מתרחשת לעיתים על מסלול שונה מזה של ילדים נוירוטיפיקלים. עם זאת, עיכובים בלמידת דיבור ושפה ביחס לפעוטות אחרים לא מעידים בהכרח על אוטיזם, והם עשויים לנבוע מגורמים רבים, כולל שוני בקצב ההתפתחות, קשיי שמיעה או גורמים אחרים.

חלק מהאוטיסטים נותרים אילמים לכל ימי חייהם, אף על פי שהם מגלים אוריינות ויכולת מלאה לתקשר בדרכים אחרות – תמונות, שפת הסימנים, והקלדה הן שיטות טבעיות בהרבה עבורם. ישנם תינוקות המגלים סימני אוטיזם בשלבים מאוחרים יותר; הם הומים וממלמלים בחודשי חייהם הראשונים, אך חדלים מכך עד מהרה. אחרים מתעכבים, ומפתחים יכולות שפה בגיל מאוחר, לעיתים אף בשנות העשרה לחייהם. ועדיין, חוסר היכולת לדבר לא מעיד על חוסר תבונה או חוסר מודעות בקרב אוטיסטים. בהינתן הסדרים מתאימים, אוטיסטים רבים יתקשרו בשמחה במשך שעות.

אלו מהם שכן מדברים עושים זאת לעיתים קרובות בדרכים לא שגרתיות, ושומרים עד לגיל מאוחר (או לכל מהלך חייהם) על דפוסי דיבור האופייניים לשלבים מוקדמים ברכישת השפה. חלקם מדברים רק במילים בודדות, ואחרים חוזרים על אותה אמירה שוב ושוב; חלקם חוזרים על מה שהם שומעים, הפרעה המכונה אקולאליה. חזרות שיריות הן פעילות מרגיעה שאוטיסטים בוגרים רבים שמחים לעסוק בה. לאוטיסטים רבים יש חוש מפותח לצלילים, ולעיתים קרובות הם מבינים טוב יותר את מה שנאמר להם אם המילים נאמרות כשיר.

ילדים מסוימים סובלים מעיכוב קל בלבד בלימוד השפה, או אף רוכשים את השפה בקצב גבוה ונהנים מאוצר מילים עשיר, אולם הם מתקשים מאוד לנהל שיחה כמו ילדים נוירוטיפיקלים. הם מתקשים בדו-שיח רגיל, אף על פי שלעיתים קרובות הם מסוגלים לנהל מונולוגים על נושא אהוב, מבלי לתת לאף אחד אפשרות להעיר על הדברים. כשמתאפשר להם לדבר עם אוטיסטים אחרים, הם מנהלים בקלות "מונולוגים מקבילים". ממש כפי שנוירוטיפיקלים לא מסוגלים להבין את שפת הגוף, הטונים הקוליים, ובחירת המילים של האוטיסט, כך גם אוטיסטים מתקשים בנקודות אלה בהבנת נוירוטיפיקלים. בפרט, יכולות השפה של האוטיסטים נדמות כמילוליות ביותר; אנשים נוירוטיפיקלים משייכים לעיתים, בטעות, "משמעויות" נסתרות לדבריהם של אוטיסטים, או שהם מצפים מאוטיסטים להבין משמעויות מרומזות בדיבורם-הם.

סגנון הדיבור של אוטיסטים עשוי להיות "פורמלי" ואנטי-סרקסטי (כלומר הם נוטים לדבר ולחשוב ברצינות). עקב טבעם הרוטיני, אוטיסטים עשויים לנהל לוח זמנים פחות טוב, ולהתקשות בקריאה וכתיבה והבנת הנקרא (עקב קשיים בשפה המילולית והתבטאויות מילוליות שתוארו כנ"ל). עם זאת, הם כן עשויים לדעת לדייק ברמת סימני הפיסוק וכו', עקב יכולתם היוצאת דופן לשים לב לפרטים קטנים. הם נוטים להבין רק משפטים חד-משמעיים ומתקשים בהבנת משפטים המכילים עמימות. הם נוטים לזכור נוסחאות מתמטיות טוב, אבל מתקשים להבין את מהותן.^[16]

תבניות התנהגות חוזרות

אף על פי שילדים אוטיסטים נראים בדרך כלל רגילים מבחינה פיזית ויש להם שליטה טובה על גופם, תנועות חוזרות בלתי-רגילות עשויות להוביל לדחייתם בידי ילדים אחרים. התנהגויות אלה עשויות להיות קיצוניות ובולטות מאוד, או עדינות יחסית. חלק מהילדים, וגם המבוגרים, מבלים זמן רב כשהם מנפנפים בזרועותיהם, או הולכים על קצות האצבעות. אחרים קופאים לפתע על עומדם.

כילדים, הם עשויים לבלות שעות בסידור של מכוניות ורכבות הצעצוע שלהם בסדר מסוים, במקום לשחק איתן כילדים נוירוטיפיקלים. אם אחד מהצעצועים מוזז, הם עשויים להתרגז מאוד. לעיתים קרובות, ילדים אוטיסטים צריכים – ואף דורשים – עקביות מוחלטת בסביבתם. שינוי קל בכל שגרה – בשעות הארוחה, בלבוש, התקלחות, הליכה לבית-הספר בזמן מסוים ובאותה הדרך בדיוק – יכול להפריע להם מאוד. אולי סדר ותבניות קבועות עוזרים להכניס קצת יציבות בעולמם המבלבל.

לעיתים התנהגויות חוזרות מופיעות כעניין עמוק ועקבי בנושא מסוים. למשל, הילד עשוי לגלות אובססיה ללמוד הכול אודות שואבי אבק, מעליות, לוח הזמנים של הרכבת, או מגדלורים. לעיתים קרובות קיים עניין גדול במספרים, סמלים, או נושאים מדעיים.

אבחון

אין בדיקה גנטית לאבחון אוטיזם. האבחנה של רוב תסמונות הקשת האוטיסטית והאוטיזם הקלאסי בפרט, היא התנהגותית. היא מורכבת מבחינת ביצועיו של הנבדק בתחומי ההתנהגות החברתית והתקשורתית, בהתנהגות במשחק ובדמיון. כמו כן, נלקחת בחשבון ההיסטוריה הקלינית שלו. נשקלים התנהגות הילד המאובחן, תיאור התנהגות ומאפיינים על ידי המשפחה, תצפיות על הילד, שימוש במבחנים פסיכולוגיים, ובניית כרונולוגיה של מהלך ההפרעה מתחילתה. לא בהכרח מספיק עיכוב התפתחותי אחד בתקשורת (מילולית או לא מילולית) כדי לקבל אבחון על רצף האוטיזם, שכן ישנן תסמונות שאינן על הספקטרום האוטיסטי, שאף הן עשויות להתאפיין, בין היתר, בעיכוב התפתחותי-תקשורתי,^[16] למשל:

אנשים עם חרדה חברתית מתמשכת
אנשים עם דימוי עצמי נמוך
אנשים שעברו לאורך ילדותם התעללות ממשפחתם
אנשים הסובלים מכל מחלה אפשרית שיכולה להשפיע על יכולת התקשורת – בין אם נפשית או דברים אחרים.

אלו דוגמות לאוכלוסיות שגם הם מפגינות סימפטומים מסוימים של לקות בתקשורת, על אף שנכון ל־2020, התסמונות שלהם אינן על הספקטרום האוטיסטי. עם זאת, אין סתירה בין להיות בעל הלקויות הנ"ל לבין להיות על הספקטרום האוטיסטי – אפשר להיות גם וגם.

עד לאחרונה אובחנה ההפרעה החל מגיל שלוש, אולם כיום ניתן לאבחן אותה כבר החל מגיל תשעה חודשים. ישנם מקרים בהם אנשים מאובחנים עם אוטיזם רק בגיל מאוחר יותר.

בנוסף, ניתן לאבחן אוטיזם גם אצל מבוגרים (מעל גיל 18). ישנם אפילו מקרים של הורים שאובחנו בעצמם כאוטיסטים (לאחר שכבר נהיו הורים), כאשר בחלק מאותם מקרים גם אחד או יותר מהילדים של ההורה האוטיסט אובחן כאוטיסט.^[17]^[18]

קיימות מספר אפשרויות מחקר לפיהן נקבעים המאפיינים אותם ניתן לחזות באבחון אוטיזם: מחקרים רטרוספקטיביים, הכוללים ניתוח של סרטי וידאו מהשנה הראשונה לחיים של ילדים שקיבלו לאחר מכן הבחנה של אוטיזם; ומחקרים פרוספקטיביים, הכוללים מעקב אחר תינוקות.

תהליך האבחון מתבצע באמצעות שאלונים, ראיונות מובנים, וכלים אינטראקטיביים. הבוחן בודק את הילד באופן בו הוא משתדל לתמוך בילד, לאפשר לו ליזום אינטראקציות, לשמור עליהן ובאותו זמן להגיב על יוזמתו של הילד. האבחון וההערכה מתרחשים בסיטואציה שאינה מוכרת לילד, ולכן תפקודו יכול להיות ירוד ולא לשקף את מצבו האמיתי. כתוצאה מכך ישנם קשיים בקביעת אבחנת האוטיזם בגיל הרך, כי חלק מהתופעות ההתנהגותיות אינן מופיעות בגיל מוקדם.

כלים המשמשים כיום לאיתור וזיהוי אוטיזם:

Autism Observational Scale for Infants – AOSI – תצפית קצרה בתינוק על ידי איש מקצוע, שבסיומה הוא ממלא שאלון בו מופיעות 18 התנהגויות ספציפיות לאוטיזם.
First Year Inventor – FYI – שאלון הממולא על ידי הורים או מטפלים בתינוקות בני שנה. בשאלון 63 שאלות לגבי התנהגות חברתית ותקשורתית, והתנהגויות חושיות (סנסוריות).
Early Screening for Autistic Traits questionnaire – ESAT – שאלון דו שלבי הממולא על ידי ההורים, מטפלים ואנשי מקצוע. השאלון מכיל 14 שאלות למטרת סינון ואיתור מוקדם של תינוקות מהאוכלוסייה הכללית. מתוכם 4 פריטים זוהו כבעלי יכולת להבחנת האוטיזם, על פי מחקר שנערך על מדגם גדול של תינוקות שהגיעו לבדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה שמילא את השאלון – במחקר זה, תינוקות שקיבלו ציונים חיוביים בארבעה פריטים אלו, עברו לשלב השני של המחקר, שהועבר על ידי אנשי מקצוע וכלל שאלון יותר מפורט, בדיקה התפתחותית מקיפה, ומעקב בגיל מאוחר.
Communication and Symbolic Behavior Scale – Developmental Profile – CSBS-DP – כולל שלושה מדדים נפרדים: שאלון איתור מקוצר הממולא על ידי ההורים; שאלון מורחב להורה; תצפית מובנית למחצה על התנהגות הילד במהלך אינטראקציה עמו.
Autism Diagnostic Interview – Revised – ADI-R – מבחן מקובל לאבחון האוטיזם, שמועבר כריאיון להורים ולמטפלים, וכולל שאלות המתייחסות להתנהגות הילד בהווה ובעבר. מבחן זה משמש בעיקר ככלי מחקר.
Autism Diagnostics Observation Schedule – ADOS – כלי שנחשב יעיל, המועבר לילדים ומבוגרים, ומאפשר לצפות בהתנהגויות האינטראקטיביות, באמצעות משחק, צעצועים מסקרנים ועוד.
כלי חשוב נוסף התורם לאיתור ואבחון האוטיזם, הוא בטריית המבחנים הפסיכולוגים הקלאסיים, שכוללת מבחנים סטנדרטים לאוטיזם, מבחני אינטליגנציה (בעיקר מבחן וקסלר לילדים או מבחן קאופמן), מבחנים התפתחותיים, והערכה של כישורי חיים יומיומיים. מבחנים אחרים המספקים מידע לגבי התפקוד הקוגניטיבי של הילד ומנסים לבדוק עד כמה התפתחותו מתאימה לנורמה של ילדים בגילו, הם מבחן ביילי ומבחן מאלן. (גמליאל וירמיה, 2008).
Autism-spectrum quotient – ASQ – שאלון שהומצא ופותח על ידי סיימון ברון-כהן ואחרים. השאלון כולל בתוכו 50 היגדים, כאשר כל אחת מהם מתייחסת, במידה מסוימת, למאפיינים של האוטיזם הקלאסי. ממלא השאלון צריך לסמן משבצת (תגובה) המסמנת באיזה מידה הוא מזדהה עם כל היגד. כאשר ממלא השאלון (שיכול להיות המאובחן הפוטנציאלי, אם כי ישנם גם מקרים בהם הורים לאוטיסט ממלאים את השאלון לגביו עבורו) מסיים למלא את השאלון, הוא מקבל ניקוד מסוים, כאשר הניקוד תלוי במשבצת שהממלא סימן עבור כל היגד. ההנחה היא שככל שהניקוד גבוה יותר, כך זה מגדיל את הסיכוי שהאדם עבורו השאלון ממולא הוא על הספקטרום האוטיסטי. כל מי שמעוניין למלא את השאלון ויש לו חיבור לרשת, יכול למלא אותו לבד אונליין.^[19] ישנם עדויות לכך שהשאלון ממלא את מטרתו ברמה מרשימה – למשל, כאשר ביצעו ניסוי בו היו שתי קבוצות – קבוצה של אנשים על הספקטרום לעומת קבוצת אנשים עם מאפיינים דומים שאינם מאובחנים על הספקטרום כקבוצת הביקורת של הניסוי, 80% מהאנשים המאובחנים על הספקטרום שהשתתפו בניסוי קיבלו ניקוד מעל 32, לעומת 2% אצל קבוצת הביקורת.^[20]

חוקרים מנסים למצוא עדויות ביולוגיות לאוטיזם. צוות חוקרים מאוניברסיטת קרנגי מלון טען שמצא הבדלים בסריקת מוח בעת פעולות חברתיות בין אוטיסטים לבין ילדים שאינם אוטיסטים,^[21] אולם הדרך לנצל ממצאים אלו באבחון אוטיזם רחוקה.

גורמים הקשורים באוטיזם

סיבות תורשתיות

אוטיזם מופיע בדרך כלל במהלך שלוש השנים הראשונות. מעריכים כי ההפרעה היא נפוצה בערך פי 3 יותר אצל בנים מאשר אצל בנות. אוטיזם נחשב להפרעה בעלת מרכיב גנטי משמעותי, וזאת משום שהשכיחות בקרב אחים ביולוגיים גדולה פי כמה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. סיכון החזרה במשפחה שבה ילד אחד עם אוטיזם הוא כ־5% בכל היריון.^[22]^[23] כ־80–90 אחוז מהתאומים הזהים: כאשר אצל תאום אחד מאובחן אוטיזם, גם אצל התאום השני.

קיים מתאם גבוה בין שכיחות האוטיזם הקלאסי ובין קשר משפחתי, ועל כן משערים שהגורם התורשתי משמעותי מאוד. אולם, אין עדיין הבנה גנטית שמסבירה את מקור ההפרעה, והגנים המעורבים לא זוהו. עדיין אי אפשר לאבחן אוטיזם קלאסי בבדיקה גנטית. זאת בניגוד לחלק קטן מהתסמונות האחרות בקשת האוטיסטית, כמו תסמונת רט.

מוטציות גנטיות

קיימות גישות שונות לזיהוי גנים שמוטציות בהם גורמים לאוטיזם. דרך אחת היא לחפש גנים מועמדים באותם אזורים שכבר נקשרו באוטיזם, השאיפה היא למצוא גנים אשר ידועים כמעורבים.

מערכת העיכול ותזונה

לאנשים רבים בקשת האוטיסטית יש תפריט דל באופן משמעותי מזה של בני חברתם שאינם בקשת האוטיסטית. ייתכן שהצורך של אנשי הספקטרום האוטיסטי לדבוק במוכר מפריע להם להכיר מאכלים חדשים. ייתכן גם שעודף הרגישות למגע שיש לרובם מונע מהם להכניס לפה מאכלים עם מרקמים מגוונים. אולם, בעיקרון, קיימת גם אפשרות שהבעיה בתזונה מחמירה את האוטיזם או אפילו גורמת לו.

אצל ילדים רבים על הרצף האוטיסטי נצפה מחסור באבץ ובברזל העלול לגרום להפרעת אכילה המכונה בשם פיקה (PICA). מחלה זו מאופיינת בהתנהגות הכוללת ניסיון להכניס לפה ולנסות לאכול חומרים בלתי אכילים כאכילת חול ולכלוך (גאופגיה), אכילת אבנים (ליטופגיה), אכילת צואה (קופגיה) ואכילת שיער (טריכופגיה). אכילת חומרים נוספים כנייר, חרקים, גפרורים ומתכות אף היא נצפית כאשר סיבוכים נפוצים להפרעה עלולים להיות הרעלת עופרת, חסימת מעיים, ניקוב המעי וזיהומים במערכת העיכול.

במחקר שנערך על ידי Paul Shattock ו-Professor Paul Whiteley, חוקרי היחידה למחקר אוטיזם באוניברסיטת Sunderland עלתה תאוריית עודף אופיואידים בקרב ילדים המאובחנים על הרצף כתוצאה מצריכת חלבונים אשר לא עוכלו במלואם במערכת העיכול כדוגמת גלוטן וקזאין. פועל מכך התגלתה הפרשת יתר של פפטידים אופיאטים בהשוואה לילדים שאינם מאובחנים על הספקטרום.^[24] טיפולים שונים להפחתת מאפייני אוטיזם עושים שימוש בבדיקות מעבדה מתקדמות לאיתור רגישות מוגברת למזון באמצעות איתור קיומם של נוגדני IgG למזונות שונים (בשונה מבדיקת אלרגיה למזון) כדי לאשר או לשלול רגישות מוגברת לגלוטן, קזאין או פרוטאומורפינים. בהתאמה לתוצאות בדיקות המעבדה מתקבלת החלטה ביחס להמשך צריכת רכיבים כגלוטן, קזאין או חלבונים אחרים העלולים לגרום להחמרה במאפייני אוטיזם שונים כהתקפי זעם, בעיות במערכת העיכול ובעיות קשב וריכוז.

טענות לא מבוססות לקשר בין חיסונים ואוטיזם

בעקבות מחקר פגום שפורסם ב-1998 וזכה לתהודה רבה באמצעי התקשורת, רבים בעולם מחזיקים בהשערה השגויה והבלתי מבוססת שאוטיזם נגרם (או מושפע) מקבלת חיסון.^[25] עם זאת, מחקרים בתחום, שעברו ביקורת עמיתים, לא מצאו כל קשר בין החיסון לאוטיזם.^[26]^[27]^[28]^[29]^[30]^[31]

ב-2 בפברואר 2010 מחק כתב העת לאנסט מהארכיון את מאמרו של אנדרו וייקפילד, הרופא הבריטי שפרסם ב־1998 כי יש קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. הגורם למחיקה היו ממצאים שהראו כי המחקר מכיל הטעיות, והטענה כי מחקרים מאוחרים לא הצליחו לחזור על תוצאותיו.^[32] לעומתם, מחקרים אחרים בתחום כן הצליחו לחזור על חלק מתוצאותיו של וייקפילד, אך לא על אלו הקשורות בחיסונים.^[33] במאי 2010 רישיון הרופא של וייקפילד נשלל ממנו, ונאסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה.

המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) בארצות הברית,^[34] האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית,^[35] ושירות הבריאות הלאומי של בריטניה^[36] הסיקו כי אין כל ראיה לקשר בין החיסון המשולש לאוטיזם. סקירה מערכתית של ספריית קוקרן מצאה כי אין קשר בין החיסון לאוטיזם, ושהחיסון מונע מחלות בעלות סיכון משמעותי לסיבוכים ומוות. לפי הסקירה, הפגיעה באמון הציבור ביחס לחיסון המשולש פגעה בבריאותו.^[37]^[38]^[39]^[40]

ב-5 בינואר 2011 פרסם כתב העת British Medical Journal סדרת כתבות מאת העיתונאי בריאן דיר, אשר מאשימות את וייקפילד בהונאה ורמאות ביצירת המחקר הטוען שישנו קשר בין חיסון משולש לבין אוטיזם. על פי הכתבה, חלק מהילדים שהוצגו במחקר כאוטיסטים שחוו אוטיזם רגרסיבי (התדרדרות לאחר התפתחות תקינה) היו דווקא אוטיסטים קלאסיים, וחלקם מעולם לא אובחנו באמת כאוטיסטים.^[41]^[42]

גם בשנים שלאחר מכן, לצד הקונצנזוס הרחב במחקר שלפיו אין קשר בין חיסונים ואוטיזם, ממשיכים חוקרים שונים לבדוק את הנושא באופן פרטני, ותוצאותיהם המצטברות של המחקרים השונים מחזקות את העדויות לחוסר הקשר בין החיסונים הנבדקים לאוטיזם.^[43]

טיפול

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

אוטיזם ניתן לטיפול, אך לא לריפוי. מכיוון שאוטיזם אינו מחלה, אלא שונות נירולוגית, הטיפולים ממוקדים בפיתוח יכולות חברתיות ולא בהפחתת המאפיינים האוטיסטיים או ביטולו כליל. ככל שרמת המיסוך של הפרט גבוה יותר כך עולה רמת מסוגלותו להשתלב בחברה^[44], ואיכות חייו משתפרת. גילוי והתערבות מוקדמים חיוניים לפיתוח יכולות וכלים חיוניים להתמודדות הפרט עם הסביבה והבנתה בצורה טובה יותר.

הטיפול הניתן לאוטיסטים תלוי, בין היתר, ב"רמת התפקוד" בהם הם מסווגים, התלויה בגורמים רבים. משרד הרווחה מסווג את האוטיסטים לארבע רמות תפקוד כתלות בגורמים רבים ומורכבים, ומספק שירותים בהתאם לכך^[45]. הסיוע כולל, בין היתר: פיתוח מרכזי אבחון ברמה ארצית, תוכנית מיוחדת לקידום ילדים שנמצאים בשילוב אישי בגנים רגילים, הוספת מיטות אשפוז, תוספת קייטנות עירוניות לילדים המשולבים במסגרות רגילות, תוספת קייטנות ייעודיות לילדים נוספים, תוספת נופשונים לילדים נוספים, קלט חירום לילדים, תוספת שעות סמך, הרחבת שירותי ייעוץ והנחיה במרכז למשפחה, הרחבת שירותי טיפול על ידי עובד סוציאלי בקהילה.^[45]

מגוון הגישות הטיפוליות באוטיזם כולל:

ריפוי בעיסוק – מטפלים מתחום זה יכולים לסייע לאנשים עם אוטיזם ללמוד מיומנויות שימושיות לחיים (למשל בישול) בדרכים שהם יהנו מהם.
עבודה סוציאלית – מעבר ליכולתם לסייע לאוטיסטים בהשמתם בדיור מוגן, עובדים סוציאליים יכולים לספק טיפול CBT לאנשים (מבוגרים מאוד) עם אוטיזם קלאסי. טיפול CBT מתאים יותר לאוטיסטים עם אוטיזם בתפקוד גבוה או תסמונת אספרגר.
טיפול באמצעות אמנויות – טיפולים באומנות לסוגיה כדוגמת מוזיקה/ציור ופיסול/מחול ועוד – נמצאו יעילים בילדים ובוגרים בעלי קשיים בתקשורת מילולית. נמצא כי טיפולים אלה עזרו בתיאום תנועות, הביאו את הילדים לרגיעה, התייחסו לבעיות רגשיות ותרמו להפחתת התנהגויות קשות לתקופות זמן קצרות. טיפול באומנויות, לרוב, הוא פסיכואנליזה המשלבת דיבור עם אמצעי הבעה נוספים. טיפול זה נפשי רגשי, ולכן אין בו ערובה להתפתחות מיומנויות חברתיות וקוגניטיביות.
שיטת TEACCH‏ - Treatment and Education of Autistic and Related Communication Handicapped Children - למידה באמצעות הבנייה.^[46] מפתחי שיטה זו הם ב. מזיבוז ואריק שופלר, בתחילת שנות השבעים של המאה העשרים. בשיטה זו הדגש מושם על בניית תוכנית אישית לכל ילד מתוך הבנת הלקות כ"תרבות האוטיזם". זאת מתוך הנחה שלא קיימת תופעה הנקראת "התנהגות נורמטיבית" ושאין לראות באפיונים של האוטיזם התנהגות נחותה בהשוואה לכלל האוכלוסייה. התוכנית האישית מתבססת יעל פיתוח תחומי העניין ופיתוח התחומים שהילד חזק בהם מאשר התחומים שהוא חלש בהם. ישנו גם דגש על ארגון והבנייה של הסביבה הפיזית. פיתוח מערכי פעולה על פני רצף ושימוש באמצעים חזותיים. השילוב של טכניקות אלה ואחרות מיושם על פי תפיסת העולם הפילוסופית של גישת ניתוח ההתנהגות היישומית (ABA) תוך מעקב מדויק אחר התקדמותו של הילד בהתנהגות וברכישת מיומנויות.
שיטת "מודל דנבר לגיל הרך" (ESDM): מתמקדת בניסיון לעזור להתמודד עם קשיים חברתיים על ידי שימוש בהבעות פנים ומילים. מטרת הטיפול למשוך את תשומת הלב של הילד לכמה שיותר זמן (לאנג' ומק'דוגל, 2014).
שיטת מילר (באנגלית The Miller method^[47])- זוהי שיטה קוגניטיבית התפתחותית^[48] השואפת לעזור לילדים עם בעיות קוגניטיביות התפתחותיות להתארגן עם גופם במרחב, כאשר עליהם לפתור בעיות ולתקשר תוך כדי. השיטה שפותחה על ידי ד"ר ארתור מילר^[49] שונה משאר השיטות בכך שהיא למידה המתבצעת במרחב. לרוב מרחב זה מוגבה מן הקרקע, מה שמחייב את הילדים לארגן את גופם ולהיות מודעים לו. בזמן ההליכה על המסלול, הילד מקבל משימות, כאשר המטרה היא ליצור קשר משמעותי עם המטפל ובהמשך עם שאר האנשים בחייו.

דרכי התערבות לא מבוססות

בהיעדר תרופה לאוטיזם^[50]^[51]^[52] ובהיעדר טיפולים מוכחים מחקרית לריפוי אוטיזם,^[53] ישנם שרלטנים,^[54] המציעים שיטות טיפול שאינן מבוססות בקנה מידה מדעי^[55]. חלק משיטות הטיפול מבוססות על ניו-אייג', רפואה אלטרנטיבית, תיאוריות קונספירציה למיניהם, ופסאודו-מדע.^[55] שיטות נוספות שלא מבוססות היטב הן:

ניתוח התנהגות יישומי (ABA – Applied Behavior Analysis) שיטה זו מבטאת גישה שהשורשים שלה דומים לאלו של טיפולי המרה, אך טוענת כמקובל בימינו שהגורם לאוטיזם הוא הפרעה נוירולוגית, והיא מתבטאת במגוון התנהגויות.^[56] שיטת ה־ABA עוסקת בהתנהגויות של יכולות ושל קשיים, על ידי מניפולציה של הסביבה בצורה שיטתית כדי ללמד ולחזק בעזרתן התנהגויות רצויות. דרך העבודה בשיטת ה־ABA היא לימוד מיומנויות בשלבים קטנים ומדידים, תוך שימוש בעקרונות המדעיים של ניתוח ההתנהגות שהוצעו על ידי ב.פ. סקינר. לטענת העוסקים בכך, כל תוכניות ABA מותאמות אישית לצרכיו של כל ילד. מחקרים רבים שנעשו על השימוש ב־ABA בטיפול בילדים על אוטיזם התמקדו לרוב בתחום מוגדר שנמדד, שהוצג על ידי תרשים המבטא את השפעת הטיפול. נמצא כי תרגול וחזרה אינטנסיביים מסייעים בשיפור ההתנהגות ורמת התפקוד הקוגניטיבי של ילדים עם אוטיזם. חלק מבין הילדים שהחלו את הטיפול בגיל צעיר שולבו בכיתות בבתי ספר רגילים. מנגד, אוטיסטים רבים טוענים בבגרותם שהטיפול הזיק להם, נחווה כסוג של טיפול המרה ואפילו אילוף ויש מחקרים המקשרים בין הטיפולים האלו לטראומה, דיכאון ואף התאבדויות, בדומה לטיפולי המרה אחרים.^[57]^[58]
טיפול VBA (באנגלית: Verbal Behavior Therapy^[59]) – טיפול המיועד לאוטיסטים^[59]^[60]. שיטה זו פותחה על ידי ד"ר מארק סונדבארג מארצות הברית^[59]^[60] וגם על ידי וינסט קרבונה וג'יימס פרטינגטון^[59]. הטיפול אמור להינתן רק על ידי פסיכולוגים, מנתחי התנהגות, קלינאי תקשורת ומורים המלמדים במוסדות של חינוך מיוחד^[59]. היא מבוססת, בדומה ל-ABA, על העקרונות המדעיים של ניתוח ההתנהגות שהוצעו על ידי ב.פ. סקינר^[59]^[60], אם כי עם יותר דגש על המחקר שלו בנושא התנהגות מילולית (verbal behavior)^[59]. אם כי בניגוד ל־ABA, טיפול VBA מתרכז רק בשיפורי יכולות התקשורת המילולית של האוטיסט, ולפעמים גם ביכולתו להבין רגשות ורעיונות^[59]^[60]. עוד הבדל שמבדיל טיפול זה מ-ABA, הוא שבעוד ABA מתמקד ב "להכריח" את הילד לאמץ את דפוסי ההתנהגות ללא מתן הסבר לכך מצד המטפל, בטיפול VBA המטפל אמור גם לשים דגש על איך להשתמש במילים ולמה להשתמש במילים שהילד האוטיסט לומד כחלק אינטגרלי מהטיפול^[59]^[60]. בשיטה זו ניתן לעבוד עם הילד גם על יצירת קשר עין^[60]. במסגרת הטיפול, השפה לארבעה סוגי "אופרנטים": "Mand" (דרישה), "tact" (הפנית תשומת לב), "Intraverbal" (תשובה לשאלה), "Echoic" (חזרה על מילה), כאשר "Mand" הוא ה "אופרנט" הבסיסי מבין הארבעה^[59]. כדי ללמד את האוטיסט את כל האופרנטים הנ"ל, המטפל ישתמש בהם מול האוטיסט באופן מכוון, וימתין שהאוטיסט יחקה את המטפל^[59]. בנוסף, במסגרת הטיפול משתמשים בטכניקה שנקראת "Errorless Learning", במסגרתה המטפל ימשיך לחזור על התנהגות מסוימת ולא יפסיק עד שהאוטיסט יחקה אותה^[59]. כמו ABA, הטיפול יכול להינתן לפחות לכמה שעות בשבוע^[59]. ישנו ארגון בשם "the Association for Behavior Analysis International" שמפרסם מאז 1982 מחקרים על VBA (בין היתר), בכתב העת "The Analysis of Verbal Behavior"^[59].^[61] בנוסף, בדצמבר 2006 פורסם מאמר אקדמאי המהווה סקירת ספרות של כ־60 מחקרים שנעשו בנושא תיאוריות ה־"verbal behaviour" של סקינר כנ"ל^[59]^[62], שמצא כי בעוד הטיפול יכול לעזור עקב הרבה ביסוס מדעי לתיאוריות של סקינר^[59]^[62], אין ממש ראיות ליכולת ההכללה של ילדים שלומדים תקשורת באופן הזה^[59]^[62]. כלומר, המשמעות של זה היא שגם אם הילד האוטיסט יפתח יכולות שפה ורבליות בזכות טיפול VBA, אין כמעט מחקרים שבכלל ניסו לבדוק האם ילד שכזה יצליח לאחר הטיפול להכליל את כישורי התקשורת שלמד מהטיפול גם לתחומים אחרים בחייו, שהמטפל לא עבד איתם עליהם במהלך טיפול ה-VBA. כמו כן, ושוב בדומה ל-ABA, טיפול זה עובד על מיומנויות תקשורת בסיסיות ביותר^[59]^[60], ולכן הוא נוטה להתאים בעיקר לבעלי אוטיזם קלאסי (כלומר אוטיזם בתפקוד נמוך).

פסיכואנליזה – טיפול אשר היה נפוץ במאה העשרים, משנות הארבעים ועד לשנות השישים. כיום משתמשים בו לעיתים רחוקות לטיפול באוטיסטים. בשנים בהן הטיפול היה נפוץ, הדעה הרווחת הייתה שהאם אשמה באוטיזם של בנה, ועל כן הטיפול החל בהפרדת הילד מאמו למסגרת חוץ ביתית חמה, תומכת ואוהבת, בעיקר במקרים בהם ישנן בעיות התנהגותיות.
תקשורת מסוייעת – בשיטה זו המטפל או ההורה מסייעים לילד להצביע על אותיות או מילים כתובות באמצעות נגיעה בידו או בזרועו של הילד, וזאת כדי לסייע לילד לתקשר. שיטה זו נובעת מהטיפול באנשים בעלי הפרעות נוירו-מוטוריות, כגון: שיתוק מוחין. שיטת התערבות זו יושמה בילדים אוטיסטים בתחילת שנות 90 במאה ה־20 והיא עוררה ויכוחים רבים. התומכים בשיטת הסיוע הסבירו ששיטה זו מאפשרת לילדים האוטיסטים לבטא את רגשותיהם ומחשבותיהם. אך בקהילה המדעית ישנה הסכמה נרחבת לכך שביטויי התקשורת נוצרו על ידי המטפלים עצמם, ביודעין או באופן לא מודע.^[63]^[64]^[65] ניתן לראות הדגמה של השיטה בכתבה של אורית נבון במסגרת סדרת הרשת הדוקומנטרית "כאן מקשיבים".^[66]
אימון שמיעתי (Auditory training) – שיטה שפותחה על ידי רופא בשם גי בראר, על-פי השיטה האודיוגרמה מזהה את התדרים הקוליים שלילד יש כלפיהם רגישות יתר. בזמן הטיפול מאזין הילד בעזרת אוזניות לקלטות שמהן נמחקים התדרים להם גילה רגישות יתר. הטיפול באימון שמיעתי כולל עשרה מפגשים בני 60 דקות במשך שבועיים. במחקרים רבים מייעצים להורים למנוע כל התערבות אחרת עד לסיום הטיפולים. שיטת האימון השמיעתי צברה פופולריות בתחילת שנות התשעים, אך בכל זאת לא נמצאו ראיות לכך שרגישות יתר בשמיעה גורמת להתנהגויות לא מסתגלות אצל הילד. ולא נמצאו ראיות לכך שהאזנה למוזיקה יכולה לשנות רגישות יתר שמיעתית.
אינטגרציה סנסורית (איזון חושי) – טיפול האיזון החושי ניתן בדרך כלל על ידי מרפא בעיסוק. שיטה זו מקובלת מעל לעשרים וחמש שנים ומיושמת בעיקר בילדים בעלי תגובה חריגה לגירויים חושיים, כגון: תנועות תיפוף כפייתיות או הנעת הגוף מצד לצד. בטיפול הילד מקבל גירוי חושי כגון נדנוד באוויר בערסל הקבוע בתקרה, תוך כדי יצירת תקשורת איתו, או גירויי תחושתי עורי, כמו עיסוי ידיים ורגליים בידי המטפל. פעילויות אלה גורמות לילד להפיק הנאה וגורמות להרפיה מידית של המתח. תוצאות הטיפול מוערכות באורח סובייקטיבי ולא נמצאו הערכות אובייקטיביות להתקדמות הילדים שטופלו בשיטה זו. ולא נמצאו ראיות לכך שטיפול זה משפיע על אופן עיבוד הגירויים החושיים במוח.
טיפול בהחזקה או אחיזה טיפולית מרסנת (Holding) – טיפול זה התפרסם בשנות ה־80 על ידי פסיכולוגית בניו-יורק וניתן לראות בו שרידים של הגישה הפסיכיאטרית הטוענת שהגורם לאוטיזם הוא ההורים. בשיטת טיפול זו ההורים אוחזים את הילד תוך מאבק גופני איתו עד אשר הילד מגיע לרגיעה בת מספר דקות. בזמן האחיזה ההורה עומד מול הילד פנים מול פנים, ואף רצוי שהוא יבטא בצעקה את רגשותיו כלפי הילד. לפי שיטה זו לאחר טיפולים רבים, הילד יוצא אהוב ומשוחרר. בדרך כלל אם השיטה לא מצליחה האשמה תופנה כלפי ההורים בטענה שהם אינם מתייחסים לסיבה ההפרעה של ילדם. אין הוכחות מדעיות לכך ששיטת החזקה גורמת להגברת ההשתלבות בחברה או כל מיומנות אחרות.
שיטת אופשן (Option) – מפתחי הטיפול בשיטה זו הם ברי וסמריה קאופמן, והם עשו זאת למען בנם, רון, שאובחן כלוקה באוטיזם חמור בהיותו בן שנה וחצי. התנסותם מתוארת בספר "גידולו של ילד". לפי השיטה הטיפול צריך להיות באזור מוגן ומובדל מעולם החיצון, והיא כוללת: חיקוי תנועות הילד, ביטוי של קבלה רגשית במקום הצבת דרישות וציפיות. הספר מתאר את עבודתם כפורצת דרך שהוציאה את בנם מן האוטיזם. אין מחקר המוכיח שהשיטה אכן יעילה, וגם לא ברור אם אנשי המקצוע היו תמימי דעים לגבי האוטיזם של הילד לפני תחילת תהליך ההתערבות. יכולת החיקוי היא מיומנות חשובה שיכולה במקרה זה לעודד התנהגויות רצויות וכמו כן גם התנהגויות לא רצויות. שיטה זו אינה עוזרת ברכישת מיומנויות חדשות ואף אינה מרחיבה מיומנויות קימות.
שיטת Customized Autism Treatment) C.A.T) – שיטת טיפול ייחודית מתחום הרפואה המשלימה העוסקת בהפחתת מאפייני אוטיזם באמצעות איתור ותיקון תהליכים מטבוליים לקויים לרבות איתור קיומן של בעיות עיכול וסילוק רעלים (Detoxification), עומס מחמצן הנובע מרעילות ממתכות כבדות ותהליכי מתילציה וסולפציה לקויים. איתור הבעיות המטבוליות מתבצע באמצעות בדיקות מעבדה מקיפות כבדיקת חומצות אורגניות בשתן (לאיתור תהליכים מטבוליים לקויים, עומס מחמצן גבוה וחוסר איזון תזונתי), בדיקת רגישות למזונות, בדיקת צואה מקיפה לאיתור תהליכי דלקת, היסטמינוזיס, שגשוג יתר של פטריות מזיקות וחיידקים מזיקים ובדיקת הצטברות רעלים ומתכות כבדות ברקמות.

היסטוריה

בפסקה זו אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפסקה באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפסקה בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בשנת 1943, ד"ר לאו קנר מבית-החולים "ג'ונס הופקינס" במרילנד חקר קבוצה של 11 ילדים וטבע את המונח "אוטיזם בילדות מוקדמת" (early infantile autism). לילדים אלה היה כנראה אוטיזם קלאסי. באותה תקופה, מדען גרמני בשם ד"ר האנס אספרגר תיאר תופעה דומה לאוטיזם קלאסי שנודעה בשם תסמונת אספרגר. אלו שתי הצורות המתועדות הראשונות של תסמונות הקשת האוטיסטית.

דעות קדומות וסיבתן ההיסטורית

בעבר סברו כי מרבית הלוקים בתסמונות הקשת האוטיסטית אינם מודעים לסביבתם או שלפחות אינם מודעים לאנשים שבסביבתם. לכן התפתחו מושגים כגון אומנות אוטיסטית או "נהיגה אוטיסטית" כדי לתאר פעולות שנעשות תוך התעלמות מהמתרחש סביב. כיום סוברים המומחים שאנשים בעלי תסמונות מתחום הקשת האוטיסטית כן מודעים לסביבתם אולם מתקשים לתקשר עם הסביבה ולהראות לסובבים אותם כי הם מודעים לקיומם.

העלאת מודעות לאוטיזם

עם עליית המודעות הציבורית לאוטיזם, החלה להתהוות התרבות האוטיסטית, המלווה בתנועות הזכויות האוטיסטית (אנ') ובתנועת המגוון העצבי. התנועות טוענות שיש לקבל אוטיזם כשונות שיש להתאים את הסביבה אליה, במקום לנסות לרפא אותה או לנרמל אוטיסטים.^[67]^[68]^[69]^[70] עם זאת, עדיין קיימים אוטיסטים שהיו רוצים למצוא מרפא.^[71]

ברחבי העולם מציינים אירועים הקשורים לאוטיזם, כמו יום המודעות העולמי לאוטיזם הנחגג ב-2 באפריל,^[72] וחג האוטיסטים הבין-לאומי, הנחגג ב-18 ביוני.^[73] ישנם גם כנסים ואירועים שמתרחשים בכל שנה ומיועדים לאוטיסטים, כמו אוטריט ואחרים.^[74] מחקרים רבים נעשים על אוטיזם על מנת להעמיק את הידע בתחום,^[75]^[67] ואוטיסטים רבים קוראים לשיתוף של אוטיסטים בצוות המחקר על פי עקרון "שום דבר עלינו בלעדינו".^[76]^[77]^[78]^[79]^[80]

סמלים

במרוצת השנים ניסו ארגונים רבים ליצור סמלים שיתארו את מהות האוטיזם. בשנת 1963, מועצת המנהלים של האגודה הלאומית הבריטית לאוטיסטים (אנ'), בראשות ג'רלד גאסון, הציעה את "חתיכת הפאזל" כסמל לאוטיזם, משום שהיא מתאימה לתפיסה שלהם את האוטיזם כ"מצב תמוה" (באנגלית - Puzzling).^[81] בשנת 1999, אימצה האגודה האמריקאית לאוטיזם (אנ') את סרט הפאזל כסימן האוניברסלי למודעות לאוטיזם.^[82]^[83] אוטיסטים רבים מתנגדים לשימוש בסמל בטענה שהוא מציג אותם כחידה שחסר בה חלק, ומציג את האוטיזם כבעיה שיש לפתור ולא כשונות.^[84]^[85]^[86]

בשנת 2004, העלו איימי וגוון נלסון, פעילות אוטיסטיות תומכות המגוון הנוירולוגי, את סמל האינסוף בצבעי קשת בענן. בתחילה היה זה הלוגו של האתר שלהן, אספים לחופש. עם השנים הפך הלוגו לסמל המגוון הנוירולוגי. האינסוף החל לשמש גם כסמל של הספקטרום האוטיסטי.^[87]^[88]^[89]^[90]

ב-2018 כתב ג'וליאן מורגן את המאמר "Light It Up Gold" בתגובה לקמפיין "Light It Up Blue" של Autism Speaks (אנ'), שהושק ב-2007. אוטיסטים רבים מתנגדים לצבע הכחול כמייצג אוטיזם בגלל העובדה שהוא מזוהה עם הארגון Autism Speaks.^[91]^[92]^[93] הצבע הזהב כמייצג אוטיזם מגיע מהתחילית AU של המילה Autism, שהיא גם הסמל הכימי של היסוד זהב, מהמילה הלטינית Aurum.^[94]^[95]

ראו גם

לקריאה נוספת

אסתר דרומי, אוטיזם – מסע להבנת הרצף, ספרי ניב, 2018
מימי סמוכה, "שילוב תלמידים עם אוטיזם בחינוך הרגיל". סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 1 (2003): 83-86
טלי ויטני ושונית רייטר, "שילוב תלמידים עם אוטיזם: השפעת תוכנית התערבות על רמת השחיקה, עמדות ואיכות התקשורת אתם בקרב התלמידים עם התפתחות תקינה בכתה". סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 1 (2006): 55-68
דורון בראונשטיין "משמעות האוטיזם: גאונות", מחקר אודות גאונותם של אוטיסטים ברמת אספרגר, מתוך "המנטליות של הנפש".
שחר גינדי, רועי ליס, וזיוה ברכה, אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לניהול. "השמת תלמידים על רצף האוטיזם למסגרות החינוך השונות: מחקר רטרוספקטיבי". סחיש – סוגיות בחינוך מיוחד ובשילוב, תשע"ח, 2018 (2018): 125
זיו, מ', סולומון, א (2016 ). "הוראת עמיתים בגיל הרך בזיקה להתפתחות תאוריית ה־mind." מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, no. טבת תשע"ו, ינואר 2016: 276.
נ' ירמיה ומ' שקד, "תאוריית ה־MIND והתפתחות חברתית." פסיכולוגיה ז (1998): 77–92.
אריק לוראן, הקרב על האוטיזם: מהקליניקה לפוליטיקה, הוצאת רסלינג, 2022.

Cheri Florance. A Boy Beyond Reach. Simon & Schuster, ISBN 0743221079
Donna Williams. Autism: an inside-out approach. ISBN 1853023876
Elisabeth Hughes. Asperger-Syndrom. Fluch oder Chance. Autorenpower Verlag, Ludwigshafen am Rhein, 2006. Language German. ISBN 978-3-86743-179-8
Karyn Seroussi. Unraveling the Mystery of Autism and Pervasive Developmental Disorder: A Mother's Story of Research and Recovery. Simon & Schuster, ISBN 0684831643

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אוטיזם בוויקישיתוף

הערך "אוטיזם - Autism", באתר ויקירפואה
אס"י – הארגון העצמאי של האוטיסטים בישראל
אלו"ט – אגודה לאומית לילדים אוטיסטים
אפי – אגודה לאומית לאנשים עם תסמונת אספרגר
אוטיזם, בלקסיקון הפסיכולוגי "בטיפולנט"
צעדים ראשונים – חוברת להורים שילדם אובחן עם הפרעה על רצף האוטיזם, פברואר 2018. ירושלים, משרד העבודה והרווחה
פרופ' אירווה הרץ פיצ'וטו, אוטיזם – לא רק גנטיקה, 2011, עלון הקרן לבריאות וסביבה
דיאנה בחור ניר, מסך נוגע ללב, באתר כלכליסט, 9 באוגוסט 2012
יובל מלחי, פרק 310 – המלחמות של דורון אלמוג, באתר "קטעים בהיסטוריה", 8 במאי 2019‏8 במאי 2019
שחר סמוכה, ‏הורים על הספקטרום: מה עובר על הורים שמגלים באמצע החיים שהילד אוטיסט וגם הם בעצם על הרצף, באתר גלובס, 24 באוגוסט 2019
אוטיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אוטיזם, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ אגודת הפסיכיאטריה האמריקאית, DSM 5 Autism Spectrum Disorder
^ Neurodiversity and the Benefits of Autism | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)
^ Introduction to Autism, Part 5: Neurodiversity (What is it and why do we care?), Reframing Autism, ‏2021-12-06 (ב־Australian English)
^ Darko Sarovic, A Unifying Theory for Autism: The Pathogenetic Triad as a Theoretical Framework, Frontiers in Psychiatry 12, 2021-11-16, עמ' 767075 doi: 10.3389/fpsyt.2021.767075
^ ד"ר אביטל-מגן, "אוטיזם: תשובות להרבה שאלות", באתר מהאתר של קופת החולים "כללית", ‏10.4.2018
^ CDC, Basics About Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-12-09 (באנגלית אמריקאית)
^ American Psychiatric Association, Autism Spectrum Disorder, DSM-5, אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית, 2013
^ American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 5, American Psychiatric Association, עמ' 42,50-59
^ Why Asperger's Syndrome Is No Longer an Official Diagnosis, Verywell Health (באנגלית)
^ Young Shin Kim, Eric Fombonne, Yun-Joo Koh, Soo-Jeong Kim, Keun-Ah Cheon, Bennett Leventhal, A Comparison of DSM-IV PDD and DSM-5 ASD Prevalence in an Epidemiologic Sample, Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry 53, 2014-5, עמ' 500–508 doi: 10.1016/j.jaac.2013.12.021
^ Alice B. Brandwein, John J. Foxe, John S. Butler, Natalie N. Russo, Ted S. Altschuler, Hilary Gomes, Sophie Molholm, The development of multisensory integration in high-functioning autism: high-density electrical mapping and psychophysical measures reveal impairments in the processing of audiovisual inputs, Cerebral Cortex (New York, N.Y.: 1991) 23, 2013-06, עמ' 1329–1341 doi: 10.1093/cercor/bhs109
^ Autism spectrum disorder: MedlinePlus Genetics, medlineplus.gov (באנגלית)
^ Pauline Chaste, Marion Leboyer, Autism risk factors: genes, environment, and gene-environment interactions, Dialogues in Clinical Neuroscience 14, 2012-09, עמ' 281 doi: 10.31887/DCNS.2012.14.3/pchaste
^ Public Health Agency of Canada, Autism: Signs and symptoms, www.canada.ca, ‏2016-01-18
^ CDC, Basics About Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-03-31 (באנגלית אמריקאית)
^ ¹ ² שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם coursera
^ שחר סמוחה, "הורים על הספקטרום: מה עובר על הורים שמגלים באמצע החיים שהילד אוטיסט וגם הם בעצם על הרצף", באתר מהאתר "גלובס", ‏24.8.2019
^ רותי שילוני, "בעקבות אבחון הילדים: ההורים גילו אוטיזם", באתר מהאתר "מאקו", ‏10.5.2014
^ כותבי האתר psychology-tools, "Autism Spectrum Quotient", מהאתר Psychology-tools
^ Simon Baron-Cohen, Sally Wheelwright, Richard Skinner, Joanne Martin, and Emma Clubley, [http://docs.autismresearchcentre.com/papers/2001_BCetal_AQ.pdf The Autism-Spectrum Quotient (AQ): Evidence from Asperger Syndrome/High-Functioning Autism, Males and Females, Scientists and Mathematicians], Journal of Autism and Developmental Disorders, 2001 doi: 10.1023/A:1005653411471
^ ד"ר איתי גל, פריצת דרך: חוקרים הצליחו לזהות אוטיזם ב-MRI, באתר ynet, 3 בדצמבר 2014
^ Autism risk estimated at 3 to 5% for children whose parents have a sibling with autism, NIH
^ ד"ר איתי גל, מחקר ענק מוכיח שוב: החיסונים לא גורמים לאוטיזם, באתר ynet, 6 במרץ 2019
^ Paul Whiteley, Paul Shattock, Biochemical aspects in autism spectrum disorders: updating the opioid-excess theory and presenting new opportunities for biomedical intervention, Expert Opinion on Therapeutic Targets 6, 2002-04, עמ' 175–183 doi: 10.1517/14728222.6.2.175
^ כותבי האתר, "אוטיזם וחיסונים: יותר ממחצית הבריטים הצרפתים והאיטלקים עדיין חושבים שאולי יש קשר", באתר מהאתר "הידען", ‏30.8.2018
^ Jeffrey S. Gerber, Paul A. Offit, Vaccines and Autism: A Tale of Shifting Hypotheses, Clinical Infectious Diseases 48, 2009-02-15, עמ' 456–461 doi: 10.1086/596476
^ National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019) (2004). "MMR: myths and truths". אורכב מ-המקור ב-2008-09-13. נבדק ב-2009-12-26.
^ "אין קשר בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של משרד הבריאות, ‏בין 1998 ל־2020
^ כתבו מתנדבי עמותת מדעת, "חיסונים ואוטיזם – המיתוס והמציאות", באתר מהאתר של עמותת "מדעת"
^ ד"ר ארז גרטי, "19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של מכון דוידסון למדע, ‏28.2.2017
^ גלעד דיאמנט, "המדענים השמרנים האלה לא מפסיקים לשנות את דעתם!", באתר מהבלוג "חשיבה חדה", ‏6.9.2012
^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4/2/10
^ Peer Reviewed Papers Support Findings - AGE OF AUTISM
^ Autism and Vaccines Theory, from the U.S. Centers for Disease Control.
^ Immunization Safety Review: Vaccines and Autism. From the Institute of Medicine of the United States National Academy of Sciences 17/05/2004(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)
^ MMR Fact Sheet, from the United Kingdom National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)
^ Carlo Di Pietrantonj, Alessandro Rivetti, Pasquale Marchione, Maria Grazia Debalini, Vittorio Demicheli, Vaccines for measles, mumps, rubella, and varicella in children, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2021, 2021-11-22, עמ' CD004407 doi: 10.1002/14651858.CD004407.pub5
^ Cochrane Review confirms effectiveness of MMR vaccines, www.cochrane.org (באנגלית)
^ MMR vaccines: do they work and are they safe?, Evidently Cochrane, ‏2020-06-11 (באנגלית בריטית)
^ Autism and Vaccines: Read the Science, Autism Science Foundation (באנגלית)
^ Brian Deer (2011). "How the case against the MMR vaccine was fixed".
^ ד"ר ארז גרטי, המאמר הקטלני, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בפברואר 2017
^ Anders Hviid, DrMedSci, Jørgen Vinsløv Hansen, PhD, Morten Frisch, DrMedSci, Mads Melbye, DrMedSci, Measles, Mumps, Rubella Vaccination and AutismFREE, acpjournals, ‏April 16, 2019
^ Autistic people and masking, www.autism.org.uk (באנגלית)
^ ¹ ² ח"כ מאיר כהן, מר מנחם וגשל, גב' גלית גבע, ד"ר הראל גורן, [https://www.molsa.gov.il/About/OfficePolicy/Documents/דוח%20אוטיסטים.pdf "דין וחשבון הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם"], באתר מהאתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. המידע הרלוונטי בעמוד 28, ‏23.6.2013
^ Our Mission and Vision, TEACCH® Autism Program (באנגלית אמריקאית)
^ Miller method: Autism and severe learning disabilities treatment, Profectum
^ שיטת מילר, באתר קו לחינוך
^ מפתח שיטת מילר מגיע באוגוסט לישראל, באתר News1
^ ד"ר איילת אביטל־מגן, אוטיזם: תשובות להרבה שאלות, באתר האתר של קופת חולים כללית, ‏10.4.2018
^ טיפול באוטיזם, באתר האתר autism.org.il
^ "ניסויים קליניים", באתר הסבר על תהליך יציאת התרופות לשוק, מהאתר של עמותת מדעת
^ הוכחה שדיצה צחור היא אכן נוירולוגית ילדים מוסמכת, "רופאים בעלי רשיון ותחומי מומחיותם", באתר מהאתר של משרד הבריאות
^ ד"ר אילן דינשטיין, "אם מדענים הצליחו לגרום לחמוס לראות באמצעות מערכת השמיעה, מה נוכל ללמד בני-אדם? ואם נבין בדיוק מה מייחד מוח אוטיסטי, האם נוכל להחזיר את הגלגל אחורה ולאפשר לו ללמוד מחדש?", באתר מהאתר "אלכסון"
^ ¹ ² אנונימי, טיפולים פסאודו-מדעיים לאוטיסטים, באתר מהאתר RationalWiki
^ Sandoval-Norton, A.H., Shkedy, G. & Shkedy, D., Long-term ABA Therapy Is Abusive: A Response to Gorycki, Ruppel, and Zane, https://link.springer.com/, ‏2021
^ Aileen Herlinda Sandoval-Norton & Gary Shkedy, How much compliance is too much compliance: Is long-term ABA therapy abuse?, /www.tandfonline.com, ‏03 May 2019
^ C.L. Lynch, Invisible Abuse: ABA and the things only autistic people can see, https://neuroclastic.com/, ‏March 28, 2019
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ ¹⁷ ¹⁸ אנונימי, "What is Verbal Behavior Therapy?", מהאתר הידוע "autism speaks"
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ענת טסלר מסיקה, "שיטת VBA לטיפול בילדים אוטיסטים", באתר מהאתר של אליעד כהן
^ אנונימי, "The Analysis of Verbal Behavior", מהאתר של הארגון "the Association for Behavior Analysis International", ‏1982 עד היום
^ ¹ ² ³ Rachael A Sautter and Linda A LeBlanc, "Empirical Applications of Skinner's Analysis of Verbal Behavior with Humans", Anal Verbal Behav, דצמבר 2006, עמ' 35–48 doi: 10.1007/BF03393025
^ Ralf W. Schlosser, Susan Balandin, Bronwyn Hemsley, Teresa Iacono, Facilitated Communication and Authorship: A Systematic Review, Augmentative and Alternative Communication 30, 2014-12, עמ' 359–368 doi: 10.3109/07434618.2014.971490
^ Jason C. Travers, Matt J. Tincani, Russell Lang, Facilitated Communication Denies People With Disabilities Their Voice, Research and Practice for Persons with Severe Disabilities 39, 2014-09, עמ' 195–202 doi: 10.1177/1540796914556778
^ Bronwyn Hemsley, Lucy Bryant, Ralf W Schlosser, Howard C Shane, Systematic review of facilitated communication 2014–2018 finds no new evidence that messages delivered using facilitated communication are authored by the person with disability, Autism & Developmental Language Impairments 3, 2018-01, עמ' 239694151882157 doi: 10.1177/2396941518821570
^ איך נשמעות המחשבות בראש של ילדה אוטיסטית שלא מדברת? | כאן מקשיבים - ללא מילים, נבדק ב-2021-08-13
^ ¹ ² Chloe Silverman, Fieldwork on Another Planet: Social Science Perspectives on the Autism Spectrum, BioSocieties 3, 2008-09, עמ' 325–341 doi: 10.1017/S1745855208006236
^ Bijal Trivedi, Autistic and proud of it, New Scientist (באנגלית אמריקאית)
^ Andrew Solomon, The New Wave of Autism Rights Activists -- New York Magazine - Nymag, New York Magazine (באנגלית אמריקאית)
^ Joseph Shapiro, Autism Movement Seeks Acceptance, Not Cures, npr, ‏June 26, 2006
^ Results and Analysis of the Autistic Not Weird 2022 Autism Survey - Autistic Not Weird, ‏2022-03-23 (באנגלית בריטית)
^ United Nations, World Autism Awareness Day - EN, United Nations (באנגלית)
^ Autistic Pride Day 2015: A Message to the Autistic Community - Autistic Self Advocacy Network, https://autisticadvocacy.org/, ‏2015-06-18 (באנגלית אמריקאית)
^ About Autreat, www.autreat.com
^ Ginny Russell, Steven K. Kapp, Daisy Elliott, Chris Elphick, Ruth Gwernan-Jones, Christabel Owens, Mapping the Autistic Advantage from the Accounts of Adults Diagnosed with Autism: A Qualitative Study, Autism in Adulthood 1, 2019-06, עמ' 124–133 doi: 10.1089/aut.2018.0035
^ Rosa A. Hoekstra, Fikirte Girma, Bethlehem Tekola, Zemi Yenus, Nothing about us without us: the importance of local collaboration and engagement in the global study of autism, BJPsych International 15, 2018-05, עמ' 40–43 doi: 10.1192/bji.2017.26
^ Autism Research: Nothing About Us, Without Us! - Autistic Self Advocacy Network, https://autisticadvocacy.org/, ‏2021-07-07 (באנגלית אמריקאית)
^ Nothing About Us, Without Us: Playing a Part in the Neurodiversity Revolution | Milestones Autism Resources | March 30, 2021, www.milestones.org (באנגלית)
^ Cole G. Kingsbury, Elizabeth C. Sibert, Zachary Killingback, Christopher L. Atchison, “Nothing about us without us:” The perspectives of autistic geoscientists on inclusive instructional practices in geoscience education, Journal of Geoscience Education 68, 2020-10-01, עמ' 302–310 doi: 10.1080/10899995.2020.1768017
^ Karin E. van den Bosch, Anna Krzeminska, Eun Young Song, Lineke B. E. van Hal, Mitzi M. Waltz, Hannah Ebben, Alice P. Schippers, Nothing about us, without us: A case study of a consumer-run organization by and for people on the autism spectrum in the Netherlands, Journal of Management & Organization 25, 2019-07, עמ' 464–480 doi: 10.1017/jmo.2018.54
^ Firstpath Autism, Autism Awareness: History & Symbols, FirstPath Autism, ‏2016-04-02 (באנגלית אמריקאית)
^ Drew Melson, The Autism Puzzle Piece Design, Sarah Dooley Center for Autism, ‏2021-10-27 (באנגלית)
^ Chaps Pit Beef, The History and Meaning of the Autism Puzzle Piece, Chaps Pit Beef, ‏2019-04-01 (באנגלית אמריקאית)
^ Valerie, Why The Puzzle Piece Isn’t Used in Autism Acceptance, Rock Paper Scissors, ‏2022-03-28 (באנגלית)
^ The Ableist History of the Puzzle Piece Symbol for Autism, In the Loop About Neurodiversity, ‏2019-03-20 (באנגלית)
^ Altogether Autism, Autism no puzzle, nothing wrong with us, Altogether Autism, ‏2021-03-28 (ב־)
^ Aviva Seigler, Autistic History: Aspies For Freedom, Fierce Autie, ‏2021-06-19 (באנגלית)
^ Donnesa McPherson AAS, Symbols for Autism: What Do They Mean?, Autism Parenting Magazine, ‏2022-04-05 (באנגלית אמריקאית)
^ Jayar Brenner, Michigan State University, The Puzzle Piece Vs. Infinity Symbol — What To Use To Represent Autism?, Study Breaks, ‏2021-08-26 (באנגלית אמריקאית)
^ Why is the infinity symbol used for autism?, www.calendar-canada.ca
^ Corinne Gray, Light It Up Gold for Autism Acceptance, URevolution, ‏2022-06-23 (באנגלית)
^ 5 Things You Can Do Instead of Light it Up Blue for Autism Acceptance Day, Autistic Mama, ‏2019-04-02 (באנגלית אמריקאית)
^ Kaylene, 5 Shocking Reasons NOT to Light it Up Blue for Autism Day, Autistic Mama, ‏2020-03-29 (באנגלית אמריקאית)
^ Jane Green, Why ‘Going Gold’ is important on Autism Acceptance Day - 2nd April, edpsy.org.uk, ‏2021-04-02 (באנגלית בריטית)
^ Why ‘Going Gold' for Autism acceptance is important in April, Social Care Institute for Excellence (SCIE) (באנגלית)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[1] אגודת הפסיכיאטריה האמריקאית, DSM 5 Autism Spectrum Disorder

[2] Neurodiversity and the Benefits of Autism | Psychology Today, www.psychologytoday.com (באנגלית)

[3] Introduction to Autism, Part 5: Neurodiversity (What is it and why do we care?), Reframing Autism, ‏2021-12-06 (ב־Australian English)

[4] Darko Sarovic, A Unifying Theory for Autism: The Pathogenetic Triad as a Theoretical Framework, Frontiers in Psychiatry 12, 2021-11-16, עמ' 767075 doi: 10.3389/fpsyt.2021.767075

[5] ד"ר אביטל-מגן, "אוטיזם: תשובות להרבה שאלות", באתר מהאתר של קופת החולים "כללית", ‏10.4.2018

[6] CDC, Basics About Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-12-09 (באנגלית אמריקאית)

[7] American Psychiatric Association, Autism Spectrum Disorder, DSM-5, אגודת הפסיכיאטרים האמריקאית, 2013

[:1-8] American Psychiatric Association, Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, 5, American Psychiatric Association, עמ' 42,50-59

[9] Why Asperger's Syndrome Is No Longer an Official Diagnosis, Verywell Health (באנגלית)

[10] Young Shin Kim, Eric Fombonne, Yun-Joo Koh, Soo-Jeong Kim, Keun-Ah Cheon, Bennett Leventhal, A Comparison of DSM-IV PDD and DSM-5 ASD Prevalence in an Epidemiologic Sample, Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry 53, 2014-5, עמ' 500–508 doi: 10.1016/j.jaac.2013.12.021

[11] Alice B. Brandwein, John J. Foxe, John S. Butler, Natalie N. Russo, Ted S. Altschuler, Hilary Gomes, Sophie Molholm, The development of multisensory integration in high-functioning autism: high-density electrical mapping and psychophysical measures reveal impairments in the processing of audiovisual inputs, Cerebral Cortex (New York, N.Y.: 1991) 23, 2013-06, עמ' 1329–1341 doi: 10.1093/cercor/bhs109

[12] Autism spectrum disorder: MedlinePlus Genetics, medlineplus.gov (באנגלית)

[13] Pauline Chaste, Marion Leboyer, Autism risk factors: genes, environment, and gene-environment interactions, Dialogues in Clinical Neuroscience 14, 2012-09, עמ' 281 doi: 10.31887/DCNS.2012.14.3/pchaste

[14] Public Health Agency of Canada, Autism: Signs and symptoms, www.canada.ca, ‏2016-01-18

[15] CDC, Basics About Autism Spectrum Disorder (ASD) | NCBDDD | CDC, Centers for Disease Control and Prevention, ‏2022-03-31 (באנגלית אמריקאית)

[coursera-16] ¹ ² שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם coursera

[17] שחר סמוחה, "הורים על הספקטרום: מה עובר על הורים שמגלים באמצע החיים שהילד אוטיסט וגם הם בעצם על הרצף", באתר מהאתר "גלובס", ‏24.8.2019

[18] רותי שילוני, "בעקבות אבחון הילדים: ההורים גילו אוטיזם", באתר מהאתר "מאקו", ‏10.5.2014

[19] כותבי האתר psychology-tools, "Autism Spectrum Quotient", מהאתר Psychology-tools

[20] Simon Baron-Cohen, Sally Wheelwright, Richard Skinner, Joanne Martin, and Emma Clubley, [http://docs.autismresearchcentre.com/papers/2001_BCetal_AQ.pdf The Autism-Spectrum Quotient (AQ): Evidence from Asperger Syndrome/High-Functioning Autism, Males and Females, Scientists and Mathematicians], Journal of Autism and Developmental Disorders, 2001 doi: 10.1023/A:1005653411471

[21] ד"ר איתי גל, פריצת דרך: חוקרים הצליחו לזהות אוטיזם ב-MRI, באתר ynet, 3 בדצמבר 2014

[22] Autism risk estimated at 3 to 5% for children whose parents have a sibling with autism, NIH

[23] ד"ר איתי גל, מחקר ענק מוכיח שוב: החיסונים לא גורמים לאוטיזם, באתר ynet, 6 במרץ 2019

[24] Paul Whiteley, Paul Shattock, Biochemical aspects in autism spectrum disorders: updating the opioid-excess theory and presenting new opportunities for biomedical intervention, Expert Opinion on Therapeutic Targets 6, 2002-04, עמ' 175–183 doi: 10.1517/14728222.6.2.175

[25] כותבי האתר, "אוטיזם וחיסונים: יותר ממחצית הבריטים הצרפתים והאיטלקים עדיין חושבים שאולי יש קשר", באתר מהאתר "הידען", ‏30.8.2018

[26] Jeffrey S. Gerber, Paul A. Offit, Vaccines and Autism: A Tale of Shifting Hypotheses, Clinical Infectious Diseases 48, 2009-02-15, עמ' 456–461 doi: 10.1086/596476

[NHS-27] National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019) (2004). "MMR: myths and truths". אורכב מ-המקור ב-2008-09-13. נבדק ב-2009-12-26.

[28] "אין קשר בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של משרד הבריאות, ‏בין 1998 ל־2020

[29] כתבו מתנדבי עמותת מדעת, "חיסונים ואוטיזם – המיתוס והמציאות", באתר מהאתר של עמותת "מדעת"

[30] ד"ר ארז גרטי, "19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם", באתר מהאתר של מכון דוידסון למדע, ‏28.2.2017

[31] גלעד דיאמנט, "המדענים השמרנים האלה לא מפסיקים לשנות את דעתם!", באתר מהבלוג "חשיבה חדה", ‏6.9.2012

[32] איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4/2/10

[33] Peer Reviewed Papers Support Findings - AGE OF AUTISM

[34] Autism and Vaccines Theory, from the U.S. Centers for Disease Control.

[35] Immunization Safety Review: Vaccines and Autism. From the Institute of Medicine of the United States National Academy of Sciences 17/05/2004(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)

[36] MMR Fact Sheet, from the United Kingdom National Health Service(הקישור אינו פעיל, 23.12.2019)

[37] Carlo Di Pietrantonj, Alessandro Rivetti, Pasquale Marchione, Maria Grazia Debalini, Vittorio Demicheli, Vaccines for measles, mumps, rubella, and varicella in children, The Cochrane Database of Systematic Reviews 2021, 2021-11-22, עמ' CD004407 doi: 10.1002/14651858.CD004407.pub5

[38] Cochrane Review confirms effectiveness of MMR vaccines, www.cochrane.org (באנגלית)

[39] MMR vaccines: do they work and are they safe?, Evidently Cochrane, ‏2020-06-11 (באנגלית בריטית)

[40] Autism and Vaccines: Read the Science, Autism Science Foundation (באנגלית)

[BMJ-41] Brian Deer (2011). "How the case against the MMR vaccine was fixed".

[42] ד"ר ארז גרטי, המאמר הקטלני, במדור "היום לפני במדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בפברואר 2017

[43] Anders Hviid, DrMedSci, Jørgen Vinsløv Hansen, PhD, Morten Frisch, DrMedSci, Mads Melbye, DrMedSci, Measles, Mumps, Rubella Vaccination and AutismFREE, acpjournals, ‏April 16, 2019

[44] Autistic people and masking, www.autism.org.uk (באנגלית)

[:5-45] ¹ ² ח"כ מאיר כהן, מר מנחם וגשל, גב' גלית גבע, ד"ר הראל גורן, [https://www.molsa.gov.il/About/OfficePolicy/Documents/דוח%20אוטיסטים.pdf "דין וחשבון הצוות הבין-משרדי לאסדרת הטיפול באוכלוסיית האנשים עם אוטיזם"], באתר מהאתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. המידע הרלוונטי בעמוד 28, ‏23.6.2013

[46] Our Mission and Vision, TEACCH® Autism Program (באנגלית אמריקאית)

[47] Miller method: Autism and severe learning disabilities treatment, Profectum

[48] שיטת מילר, באתר קו לחינוך

[49] מפתח שיטת מילר מגיע באוגוסט לישראל, באתר News1

[50] ד"ר איילת אביטל־מגן, אוטיזם: תשובות להרבה שאלות, באתר האתר של קופת חולים כללית, ‏10.4.2018

[51] טיפול באוטיזם, באתר האתר autism.org.il

[52] "ניסויים קליניים", באתר הסבר על תהליך יציאת התרופות לשוק, מהאתר של עמותת מדעת

[53] הוכחה שדיצה צחור היא אכן נוירולוגית ילדים מוסמכת, "רופאים בעלי רשיון ותחומי מומחיותם", באתר מהאתר של משרד הבריאות

[54] ד"ר אילן דינשטיין, "אם מדענים הצליחו לגרום לחמוס לראות באמצעות מערכת השמיעה, מה נוכל ללמד בני-אדם? ואם נבין בדיוק מה מייחד מוח אוטיסטי, האם נוכל להחזיר את הגלגל אחורה ולאפשר לו ללמוד מחדש?", באתר מהאתר "אלכסון"

[:0-55] ¹ ² אנונימי, טיפולים פסאודו-מדעיים לאוטיסטים, באתר מהאתר RationalWiki

[56] Sandoval-Norton, A.H., Shkedy, G. & Shkedy, D., Long-term ABA Therapy Is Abusive: A Response to Gorycki, Ruppel, and Zane, https://link.springer.com/, ‏2021

[57] Aileen Herlinda Sandoval-Norton & Gary Shkedy, How much compliance is too much compliance: Is long-term ABA therapy abuse?, /www.tandfonline.com, ‏03 May 2019

[58] C.L. Lynch, Invisible Abuse: ABA and the things only autistic people can see, https://neuroclastic.com/, ‏March 28, 2019

[:7-59] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ ¹¹ ¹² ¹³ ¹⁴ ¹⁵ ¹⁶ ¹⁷ ¹⁸ אנונימי, "What is Verbal Behavior Therapy?", מהאתר הידוע "autism speaks"

[:8-60] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ענת טסלר מסיקה, "שיטת VBA לטיפול בילדים אוטיסטים", באתר מהאתר של אליעד כהן

[61] אנונימי, "The Analysis of Verbal Behavior", מהאתר של הארגון "the Association for Behavior Analysis International", ‏1982 עד היום

[:9-62] ¹ ² ³ Rachael A Sautter and Linda A LeBlanc, "Empirical Applications of Skinner's Analysis of Verbal Behavior with Humans", Anal Verbal Behav, דצמבר 2006, עמ' 35–48 doi: 10.1007/BF03393025

[63] Ralf W. Schlosser, Susan Balandin, Bronwyn Hemsley, Teresa Iacono, Facilitated Communication and Authorship: A Systematic Review, Augmentative and Alternative Communication 30, 2014-12, עמ' 359–368 doi: 10.3109/07434618.2014.971490

[64] Jason C. Travers, Matt J. Tincani, Russell Lang, Facilitated Communication Denies People With Disabilities Their Voice, Research and Practice for Persons with Severe Disabilities 39, 2014-09, עמ' 195–202 doi: 10.1177/1540796914556778

[65] Bronwyn Hemsley, Lucy Bryant, Ralf W Schlosser, Howard C Shane, Systematic review of facilitated communication 2014–2018 finds no new evidence that messages delivered using facilitated communication are authored by the person with disability, Autism & Developmental Language Impairments 3, 2018-01, עמ' 239694151882157 doi: 10.1177/2396941518821570

[66] איך נשמעות המחשבות בראש של ילדה אוטיסטית שלא מדברת? | כאן מקשיבים - ללא מילים, נבדק ב-2021-08-13

[biosocieties-67] ¹ ² Chloe Silverman, Fieldwork on Another Planet: Social Science Perspectives on the Autism Spectrum, BioSocieties 3, 2008-09, עמ' 325–341 doi: 10.1017/S1745855208006236

[68] Bijal Trivedi, Autistic and proud of it, New Scientist (באנגלית אמריקאית)

[69] Andrew Solomon, The New Wave of Autism Rights Activists -- New York Magazine - Nymag, New York Magazine (באנגלית אמריקאית)

[70] Joseph Shapiro, Autism Movement Seeks Acceptance, Not Cures, npr, ‏June 26, 2006

[71] Results and Analysis of the Autistic Not Weird 2022 Autism Survey - Autistic Not Weird, ‏2022-03-23 (באנגלית בריטית)

[72] United Nations, World Autism Awareness Day - EN, United Nations (באנגלית)

[73] Autistic Pride Day 2015: A Message to the Autistic Community - Autistic Self Advocacy Network, https://autisticadvocacy.org/, ‏2015-06-18 (באנגלית אמריקאית)

[74] About Autreat, www.autreat.com

[75] Ginny Russell, Steven K. Kapp, Daisy Elliott, Chris Elphick, Ruth Gwernan-Jones, Christabel Owens, Mapping the Autistic Advantage from the Accounts of Adults Diagnosed with Autism: A Qualitative Study, Autism in Adulthood 1, 2019-06, עמ' 124–133 doi: 10.1089/aut.2018.0035

[76] Rosa A. Hoekstra, Fikirte Girma, Bethlehem Tekola, Zemi Yenus, Nothing about us without us: the importance of local collaboration and engagement in the global study of autism, BJPsych International 15, 2018-05, עמ' 40–43 doi: 10.1192/bji.2017.26

[77] Autism Research: Nothing About Us, Without Us! - Autistic Self Advocacy Network, https://autisticadvocacy.org/, ‏2021-07-07 (באנגלית אמריקאית)

[78] Nothing About Us, Without Us: Playing a Part in the Neurodiversity Revolution | Milestones Autism Resources | March 30, 2021, www.milestones.org (באנגלית)

[79] Cole G. Kingsbury, Elizabeth C. Sibert, Zachary Killingback, Christopher L. Atchison, “Nothing about us without us:” The perspectives of autistic geoscientists on inclusive instructional practices in geoscience education, Journal of Geoscience Education 68, 2020-10-01, עמ' 302–310 doi: 10.1080/10899995.2020.1768017

[80] Karin E. van den Bosch, Anna Krzeminska, Eun Young Song, Lineke B. E. van Hal, Mitzi M. Waltz, Hannah Ebben, Alice P. Schippers, Nothing about us, without us: A case study of a consumer-run organization by and for people on the autism spectrum in the Netherlands, Journal of Management & Organization 25, 2019-07, עמ' 464–480 doi: 10.1017/jmo.2018.54

[81] Firstpath Autism, Autism Awareness: History & Symbols, FirstPath Autism, ‏2016-04-02 (באנגלית אמריקאית)

[82] Drew Melson, The Autism Puzzle Piece Design, Sarah Dooley Center for Autism, ‏2021-10-27 (באנגלית)

[83] Chaps Pit Beef, The History and Meaning of the Autism Puzzle Piece, Chaps Pit Beef, ‏2019-04-01 (באנגלית אמריקאית)

[84] Valerie, Why The Puzzle Piece Isn’t Used in Autism Acceptance, Rock Paper Scissors, ‏2022-03-28 (באנגלית)

[85] The Ableist History of the Puzzle Piece Symbol for Autism, In the Loop About Neurodiversity, ‏2019-03-20 (באנגלית)

[86] Altogether Autism, Autism no puzzle, nothing wrong with us, Altogether Autism, ‏2021-03-28 (ב־)

[87] Aviva Seigler, Autistic History: Aspies For Freedom, Fierce Autie, ‏2021-06-19 (באנגלית)

[88] Donnesa McPherson AAS, Symbols for Autism: What Do They Mean?, Autism Parenting Magazine, ‏2022-04-05 (באנגלית אמריקאית)

[89] Jayar Brenner, Michigan State University, The Puzzle Piece Vs. Infinity Symbol — What To Use To Represent Autism?, Study Breaks, ‏2021-08-26 (באנגלית אמריקאית)

[90] Why is the infinity symbol used for autism?, www.calendar-canada.ca

[91] Corinne Gray, Light It Up Gold for Autism Acceptance, URevolution, ‏2022-06-23 (באנגלית)

[92] 5 Things You Can Do Instead of Light it Up Blue for Autism Acceptance Day, Autistic Mama, ‏2019-04-02 (באנגלית אמריקאית)

[93] Kaylene, 5 Shocking Reasons NOT to Light it Up Blue for Autism Day, Autistic Mama, ‏2020-03-29 (באנגלית אמריקאית)

[94] Jane Green, Why ‘Going Gold’ is important on Autism Acceptance Day - 2nd April, edpsy.org.uk, ‏2021-04-02 (באנגלית בריטית)

[scie-95] Why ‘Going Gold' for Autism acceptance is important in April, Social Care Institute for Excellence (SCIE) (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

[53]

[54]

[55]

[56]

[57]

[58]

[59]

[60]

[61]

[62]

[63]

[64]

[65]

[66]

[67]

[68]

[69]

[70]

[71]

[72]

[73]

[74]

[75]

[76]

[77]

[78]

[79]

[80]

[81]

[82]

[83]

[84]

[85]

[86]

[87]

[88]

[89]

[90]

[91]

[92]

[93]

[94]

[95]

	מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך הספקטרום האוטיסטי עם ערך זה.
	אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.	לדיון

מתקיים דיון בו מוצע לאחד את הערך הספקטרום האוטיסטי עם ערך זה.
אם אין התנגדויות, ניתן לאחד את הערכים שבוע לאחר הצבת התבנית.