הבחירות לנשיאות ישראל (1949) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏מערכת הבחירות: הוספת מקור לתוכן
שורה 24: שורה 24:
{{להשלים|נושא=ישראל}}
{{להשלים|נושא=ישראל}}


עם חקיקת חוק המעבר והפיכת האספה המכוננת לכנסת הראשונה, נקבעו הבחירות הראשונות לנשיאות ללילה שבין ה-16 ל-17 בפברואר. לקראת הבחירות הוצגה מועמדותו של חיים ויצמן על-ידי מרבית סיעות הבית. סיעת מק"י התנגדו למועמדותו של ויצמן, נוכח עמדותיו הפרו-מערביות, אך לא העמידו מועמד אחר תחתיו. כמוהם סיעת מפ"ם התנגדה אך לעומת מק"י, הם הצביעו בעד בחירתו בכנסת – לפי הצהרתם. הסיעות הציוניות דתיות התחבטו בשאלה האם להעמיד את הרב מאיר ברלין (בר אילן) כמועמד לנשיאות, אך לאחר וויכוח פנימי ער הוחלט לא להעלותו בכדי לא להתריס נגד מפא"י ולפגוע במו"מ הקואליציוני. סיעת חרות החליטה להעלות את מועמדותו של קלוזנר לתפקיד הנשיא, ומלבד נציגי סיעת חרות ונציג סיעת הלוחמים, לא זכה קלוזנר בקולות נוספים.
עם חקיקת חוק המעבר והפיכת האספה המכוננת לכנסת הראשונה, נקבעו הבחירות הראשונות לנשיאות ללילה שבין ה-16 ל-17 בפברואר. לקראת הבחירות הוצגה מועמדותו של חיים ויצמן על-ידי מרבית סיעות הבית. סיעת מק"י התנגדו למועמדותו של ויצמן, נוכח עמדותיו הפרו-מערביות, אך לא העמידו מועמד אחר תחתיו. כמוהם סיעת מפ"ם התנגדה אך לעומת מק"י, הם הצביעו בעד בחירתו בכנסת – לפי הצהרתם. הסיעות הציוניות דתיות התחבטו בשאלה האם להעמיד את הרב מאיר ברלין (בר אילן) כמועמד לנשיאות, אך לאחר וויכוח פנימי ער הוחלט לא להעלותו בכדי לא להתריס נגד מפא"י ולפגוע במו"מ הקואליציוני. סיעת חרות החליטה להעלות את מועמדותו של קלוזנר לתפקיד הנשיא, ומלבד נציגי סיעת חרות ונציג סיעת הלוחמים, לא זכה קלוזנר בקולות נוספים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Shoham Wechsler|שם=‘He is living Israeli flag’: The Right and the Presidency in Israel under Chaim Weizmann, 1948–1952|כתב עת=Middle Eastern Studies|כרך=0|שנת הוצאה=2023-05-03|עמ=1–12|doi=10.1080/00263206.2023.2186858|קישור=https://doi.org/10.1080/00263206.2023.2186858}}</ref>


==תוצאות הבחירות==
==תוצאות הבחירות==

גרסה מ־19:00, 4 במאי 2023

ישראלישראל 1951 ›
הבחירות לנשיאות ישראל
16 בפברואר 1949

 
מועמד חיים ויצמן יוסף קלוזנר
מפלגה הציונים הכלליים תנועת החרות
מספר הקולות 83 15
הזוכה: חיים ויצמן
טקס השבעת חיים ויצמן כנשיא מדינת ישראל הראשון
סמל ישראל
ערך זה הוא חלק מסדרת
ממשל ופוליטיקה של ישראל

הבחירות הראשונות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת הראשונה ב-16 בפברואר 1949, יומיים אחרי כינון הכנסת. הנשיא הנבחר היה מיועד להחליף את נשיא מועצת המדינה הזמנית כראש מדינת ישראל.

מועמדים

מערכת הבחירות

עם חקיקת חוק המעבר והפיכת האספה המכוננת לכנסת הראשונה, נקבעו הבחירות הראשונות לנשיאות ללילה שבין ה-16 ל-17 בפברואר. לקראת הבחירות הוצגה מועמדותו של חיים ויצמן על-ידי מרבית סיעות הבית. סיעת מק"י התנגדו למועמדותו של ויצמן, נוכח עמדותיו הפרו-מערביות, אך לא העמידו מועמד אחר תחתיו. כמוהם סיעת מפ"ם התנגדה אך לעומת מק"י, הם הצביעו בעד בחירתו בכנסת – לפי הצהרתם. הסיעות הציוניות דתיות התחבטו בשאלה האם להעמיד את הרב מאיר ברלין (בר אילן) כמועמד לנשיאות, אך לאחר וויכוח פנימי ער הוחלט לא להעלותו בכדי לא להתריס נגד מפא"י ולפגוע במו"מ הקואליציוני. סיעת חרות החליטה להעלות את מועמדותו של קלוזנר לתפקיד הנשיא, ומלבד נציגי סיעת חרות ונציג סיעת הלוחמים, לא זכה קלוזנר בקולות נוספים.[1]

תוצאות הבחירות

הבחירות הוכרעו בסיבוב ההצבעה הראשון, בעקבות זכייתו של ויצמן ברוב מוחלט מבין חברי הכנסת, והוא הושבע לתפקיד למחרת היום.

בחירות 1949 לנשיאות מדינת ישראל
המועמד מפלגה קולות
חיים ויצמן הציונים הכלליים 83
יוסף קלוזנר תנועת החרות 15
פתק לבן 15
פתקים פסולים 1
לא הצביעו 6
סה"כ 120

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים