בחירות 1983 לנשיאות ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Emblem of Israel.svg
הממשל בישראל
נשיא המדינה
שמעון פרס
ממשלת ישראל - הממשלה ה-33
ראש הממשלה
בנימין נתניהו
ממלא מקום ראש הממשלה
לא מונה באופן רשמי
היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין
הכנסת - משכן הכנסת
יושב ראש הכנסת
יולי אדלשטיין
חבר הכנסת
ועדות הכנסת
חוקי יסוד
בתי המשפט בישראל
בית המשפט העליון
נשיא בית המשפט העליון
אשר גרוניס
בית המשפט הגבוה לצדק
המשפט בישראל
הבחירות בישראל
מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל
פוליטיקה בישראל
הפרדת הרשויות בישראל
יחסי החוץ של ישראל

פורטל - הממשל בישראל

הבחירות העשיריות לנשיאות ישראל נערכו בכנסת ב-22 במרץ 1983, בעקבות סיום תקופת כהונתו בת חמש השנים של הנשיא החמישי יצחק נבון.

נבון החליט שלא להתמודד שוב על הכהונה, על מנת לנסות ולהתמודד על מנהיגות מפלגת העבודה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה. בכך היה לנשיא היחיד שחזר לפעילות פוליטית לאחר פרישתו מכס הנשיאות.

המועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות הבחירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצבעה מספר קולות
חיים הרצוג 61
מנחם אלון 57
פתק לבן 2
לא הצביעו 0

למרבה ההפתעה גבר הרצוג על מועמד הקואליציה אלון בהפרש של ארבעה קולות, ונבחר לתפקיד. היו אלו הבחירות הצמודות ביותר בתולדות הנשיאות (משה קצב גבר על שמעון פרס בבחירות בשנת 2000 בהפרש של שלושה קולות בלבד, אך מכיוון שלא זכה ברוב מוחלט נערך סיבוב נוסף בו זכה ברוב גדול יותר). בעקבות ניצחונו הושבע הרצוג לתפקיד ב-5 במאי באותה השנה.

הרוחות בקרב תומכי אלון סערו לאחר ההפסד, ויושב ראש הקואליציה אברהם יוסף שפירא טען כי לפחות שבעה חברי כנסת "שיקרו במצח נחושה" בהצהירם כי יתמכו באלון, אך מנגד ראש הממשלה מנחם בגין ביקש להרגיע את הכעס בליכוד והכריז כי "אין צורך להעניש עריקים".‏[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירון דרוקמן, המירוץ לנשיאות: ההיסטוריה מוכיחה שהכל פתוח, באתר ynet‏, 8 ביוני 2007


מערכות בחירות לנשיאות ישראל
1949 | 1951* | 1952 | 1957* | 1962* | 1963 | 1968* | 1973 | 1978* | 1983 | 1988* | 1993 | 1998 | 2000 | 2007 | 2014
*מועמד יחיד
Flag of Israel President.svg