האספה המכוננת
| כנסות וממשלות ישראל |
| מועצת המדינה הזמנית
הכנסת הראשונה |
| פורטל - הממשל בישראל |
ערך זה עוסק באספה שהתקיימה ב-1948. אם התכוונתם לשלוש אספות שהתקיימו ב-1918, ראו אספת הנבחרים#רקע היסטורי.
האספה המכוננת הייתה הגוף הפרלמנטרי הראשון של מדינת ישראל שהרכבה נקבע בבחירות לאספה המכוננת. על פי מגילת העצמאות יעדה היה לקבוע "חוקה" עד ל-1 באוקטובר 1948, שעל פיה יוקמו "השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה".[1] בפועל הבחירות ל"אספה המכוננת" התקיימו ב-25 בינואר 1949, וישיבתה הראשונה התקיימה ב-14 בפברואר 1949, ובראשה ישב יוסף שפרינצק. האסיפה "החליטה לקרוא לבית-המחוקקים הישראלי בשם 'כנסת' ואת האסיפה המכוננת בשם 'כנסת ראשונה'".[2]
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
בעת הקמת מדינת ישראל במאי 1948, הוקמו המוסדות הלאומיים, אשר שלטו במדינה החדשה: מועצת העם (המקבילה לפרלמנט), מתוכה נבחרה מנהלת העם (המקבילה לממשלה). גופים אלו לא היו גופים נבחרים במובן הטהור של המילה, וחבריהם הגיעו מן ההנהלה הארץ ישראלית של הסוכנות, ומהנהלת הועד הלאומי. מועצת העם מנתה 37 חברים שמונו על בסיס מפלגתי, ומנהלת העם מנתה שלושה עשר חברים שנבחרו מבין חברי מועצת העם.
בהכרזה על הקמת מדינת ישראל, נאמר במגילת העצמאות כי:
 |
אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל. |
 |
משמה של הרשות הנבחרת "האספה המכוננת" ניתן להבין כי מטרתה הראשונית של זו הייתה לחוקק חוקה. כך גם עולה מן הניסוח של מגילת העצמאות. בפועל נמנעה האספה המכוננת מלחוקק חוקה, וב"החלטת הררי" משנת 1950 הוחלט כי החוקה תחוקק בפרקים, שייקראו חוקי יסוד. מלאכה זו לא הושלמה עד היום.
_-_1st_session_of_the_Knesset,_held_at_the_Jewish_Agency_in_Jerusalem.jpg)
לאחר הבחירות לאספה המכוננת (אשר התקיימו ב-25 בינואר 1949), קיימה האספה המכוננת את ישיבתה הראשונה בט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949 בבניין הסוכנות היהודית בירושלים. ב-16 בפברואר 1949 קיבלה האספה המכוננת את חוק המעבר בו שינתה את שמה ל"הכנסת", והפכה ל"כנסת הראשונה". עם הקמתה של האספה המכוננת התפזרה מועצת המדינה הזמנית והעבירה לאספה המכוננת את סמכויותיה, וכך הייתה האספה המכוננת, היא הכנסת הראשונה, למוסד המכונן, דהיינו המחוקק את החוקה, ולפרלמנט, שתפקידו העיקרי הינו לחוקק חוקים.
ראש הממשלה דוד בן-גוריון שתמך בשינוי, נימק שחוקה חדשה תכבול את המחוקק.[3] לעומת זאת היו שהסתייגו מההחלטה להימנע מחקיקת חוקה ולהכריז על האסיפה כעל הכנסת הראשונה ללא בחירות נוספות, ואף כינו אותה "פוטש"; בין אלו בלט הלל קוק. קולות אלו לא זכו להד ציבורי רחב, והכנסת הראשונה לא נתקלה בקושי ממשי מצד הציבור.
ראו גם [עריכה]
לקריאה נוספת [עריכה]
- שי חורב, האספה המכוננת שהפכה להיות הכנסת הראשונה, חיפה: הוצאת דוכיפת, תשס"ט 2009.
- מאיר לב-רן, האספה המכוננת, ירושלים 1998.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- סקירה היסטורית של הכנסת הראשונה באתר הכנסת
- אלה שמות 120 צירי האסיפה המכוננת, דבר, 14 בפברואר 1949
- האספה המכוננת, אתר תנועת העבודה
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מגילת העצמאות.
- ^ שמואל אטינגר, תולדות עם ישראל, ג: בעת החדשה, תל אביב: הוצאת דביר, 1969, עמ' 362-361.
- ^ אבי שילון, בגין, 1992-1913 , הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 157.
-
בית דיזנגוף בתל אביב, בו הוכרזה המדינה ואחר התכנסה בו "האספה המכוננת"
-
כרוז מחאה כנגד הבחירות בגודל של פתק הצבעה, שהופץ על ידי בני פלד לקראת הבחירות לכנסת העשירית 30 ביוני 1981 ובו מוזכרת "האספה המכוננת"
| הקודמת: מועצת המדינה הזמנית 1948 - 1949 |
האספה המכוננת - הכנסת הראשונה 14 בפברואר 1949 - 20 באוגוסט 1951 ט"ו בשבט ה'תש"ט - י"ח באב ה'תשי"א |
הבאה: הכנסת השנייה 1951 - 1955 |
