האספה המכוננת

כנסות וממשלות ישראל

מועצת המדינה הזמנית הממשלה הזמנית הכנסת הראשונה הממשלה הראשונה הממשלה השנייה הכנסת השנייה הממשלה השלישית הממשלה הרביעית הממשלה החמישית הממשלה השישית הכנסת השלישית הממשלה השביעית הממשלה השמינית הכנסת הרביעית הממשלה התשיעית הכנסת החמישית הממשלה העשירית הממשלה האחת עשרה הממשלה השתים עשרה הכנסת השישית הממשלה השלוש עשרה הממשלה הארבע עשרה הכנסת השביעית הממשלה החמש עשרה הכנסת השמינית הממשלה השש עשרה הממשלה השבע עשרה הכנסת התשיעית הממשלה השמונה עשרה הכנסת העשירית הממשלה התשע עשרה הממשלה העשרים הכנסת האחת עשרה הממשלה העשרים ואחת הממשלה העשרים ושתיים הכנסת השתים עשרה הממשלה העשרים ושלוש הממשלה העשרים וארבע הכנסת השלוש עשרה הממשלה העשרים וחמש הממשלה העשרים ושש הכנסת הארבע עשרה הממשלה העשרים ושבע הכנסת החמש עשרה הממשלה העשרים ושמונה הממשלה העשרים ותשע הכנסת השש עשרה הממשלה השלושים הכנסת השבע עשרה הממשלה השלושים ואחת הכנסת השמונה עשרה הממשלה השלושים ושתיים

פורטל - הממשל בישראל

האספה המכוננת הייתה הגוף הפרלמנטרי הראשון במדינת ישראל. מטרתה של האספה המכוננת היה לחוקק חוקה לישראל (עד ל-1 באוקטובר 1948). לימים הפכה האספה המכוננת לכנסת הראשונה בישראל. האספה המכוננת פעלה מ-14 בפברואר 1949 עד 20 באוגוסט 1951.

היסטוריה

בעת הקמת מדינת ישראל במאי 1948, הוקמו המוסדות הלאומיים, אשר שלטו במדינה החדשה: מועצת העם (המקבילה לפרלמנט), מתוכה נבחרה מנהלת העם (המקבילה לממשלה). גופים אלו לא היו גופים נבחרים במובן הטהור של המילה, וחבריהם הגיעו מן ההנהלה הארץ ישראלית של הסוכנות, ומהנהלת הועד הלאומי. מועצת העם מנתה 37 חברים שמונו על בסיס מפלגתי, ומנהלת העם מנתה שלושה עשר חברים שנבחרו מבין חברי מועצת העם.

בהכרזה על הקמת מדינת ישראל, נאמר במגילת העצמאות כי:

	אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.

יושב ראש יוסף שפרינצק נואם בישיבה הראשונה של האספה המכוננת

משמה של הרשות הנבחרת "האספה המכוננת" ניתן להבין כי מטרתה הראשונית של זו הייתה לחוקק חוקה. כך גם עולה מן הניסוח של מגילת העצמאות. בפועל נמנעה האספה המכוננת מלחוקק חוקה, וב"החלטת הררי" משנת 1950 הוחלט כי החוקה תחוקק בפרקים, שייקראו חוקי יסוד. מלאכה זו לא הושלמה עד היום.

לאחר הבחירות לאספה המכוננת (אשר התקיימו ב-25 בינואר 1949), קיימה האספה המכוננת את ישיבתה הראשונה בט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949 בבניין הסוכנות היהודית בירושלים. ב-16 בפברואר 1949 קיבלה האספה המכוננת את חוק המעבר בו שינתה את שמה ל"הכנסת", והפכה ל"כנסת הראשונה". עם הקמתה של האספה המכוננת התפזרה מועצת המדינה הזמנית והעבירה לאספה המכוננת את סמכויותיה, וכך הייתה האספה המכוננת, היא הכנסת הראשונה, למוסד המכונן, דהיינו המחוקק את החוקה, ולפרלמנט, שתפקידו העיקרי הינו לחוקק חוקים.

היו שהסתייגו מההחלטה להימנע מחקיקת חוקה ולהכריז על האסיפה כעל הכנסת הראשונה ללא בחירות נוספות, ואף כינו אותה "פוטש"; בין אלו בלט הלל קוק. קולות אלו לא זכו להד ציבורי רחב, והכנסת הראשונה לא נתקלה בקושי ממשי מצד הציבור.

ראו גם

• מועצת העם
• מועצת המדינה הזמנית
• הכנסת

קישורים חיצוניים

• סקירה היסטורית של הכנסת הראשונה באתר הכנסת
• אלה שמות 120 צירי האסיפה המכוננת, דבר, 14 בפברואר 1949