האספה המכוננת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש
פורטל - הממשל בישראל

האספה המכוננת הייתה הגוף הפרלמנטרי הראשון של מדינת ישראל שהרכבה נקבע בבחירות לאספה המכוננת. על פי מגילת העצמאות יעדה היה לקבוע "חוקה" עד ל-1 באוקטובר 1948, שעל פיה יוקמו "השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה".‏[1] בפועל הבחירות ל"אספה המכוננת" התקיימו ב-25 בינואר 1949, וישיבתה הראשונה התקיימה ב-14 בפברואר 1949, ובראשה ישב יוסף שפרינצק. האסיפה "החליטה לקרוא לבית-המחוקקים הישראלי בשם 'כנסת' ואת האסיפה המכוננת בשם 'כנסת ראשונה'".‏[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש יוסף שפרינצק נואם בישיבה הראשונה של האספה המכוננת

בעת הקמת מדינת ישראל במאי 1948, הוקמו המוסדות הלאומיים, אשר שלטו במדינה החדשה: מועצת העם (המקבילה לפרלמנט), מתוכה נבחרה מנהלת העם (המקבילה לממשלה). גופים אלו לא היו גופים נבחרים במובן הטהור של המילה, וחבריהם הגיעו מן ההנהלה הארץ ישראלית של הסוכנות, ומהנהלת הועד הלאומי. מועצת העם מנתה 37 חברים שמונו על בסיס מפלגתי, ומנהלת העם מנתה שלושה עשר חברים שנבחרו מבין חברי מועצת העם.

בהכרזה על הקמת מדינת ישראל, נאמר במגילת העצמאות כי:

Cquote2.svg

אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט, הלילה, אור ליום שבת ו' אייר תש"ח, 15 במאי 1948, ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ-1 באוקטובר 1948 - תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית, ומוסד הביצוע שלה, מנהלת העם, יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית, אשר תיקרא בשם ישראל.

Cquote3.svg

משמה של הרשות הנבחרת "האספה המכוננת" ניתן להבין כי מטרתה הראשונית של זו הייתה לחוקק חוקה. כך גם עולה מן הניסוח של מגילת העצמאות. בפועל נמנעה האספה המכוננת מלחוקק חוקה, וב"החלטת הררי" משנת 1950 הוחלט כי החוקה תחוקק בפרקים, שייקראו חוקי יסוד. מלאכה זו לא הושלמה עד היום.

דוד בן-גוריון מגיע לישיבת הכנסת הראשונה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים. ב- 14 בפברואר 1949

לאחר הבחירות לאספה המכוננת (אשר התקיימו ב-25 בינואר 1949), קיימה האספה המכוננת את ישיבתה הראשונה בט"ו בשבט תש"ט, 14 בפברואר 1949 בבניין הסוכנות היהודית בירושלים. ב-16 בפברואר 1949 קיבלה האספה המכוננת את חוק המעבר בו שינתה את שמה ל"הכנסת", והפכה ל"כנסת הראשונה". עם הקמתה של האספה המכוננת התפזרה מועצת המדינה הזמנית והעבירה לאספה המכוננת את סמכויותיה, וכך הייתה האספה המכוננת, היא הכנסת הראשונה, למוסד המכונן, דהיינו המחוקק את החוקה, ולפרלמנט, שתפקידו העיקרי הינו לחוקק חוקים.

ראש הממשלה דוד בן-גוריון שתמך בשינוי, נימק שחוקה חדשה תכבול את המחוקק.‏[3] לעומת זאת היו שהסתייגו מההחלטה להימנע מחקיקת חוקה ולהכריז על האסיפה כעל הכנסת הראשונה ללא בחירות נוספות, ואף כינו אותה "פוטש"; בין אלו בלט הלל קוק. קולות אלו לא זכו להד ציבורי רחב, והכנסת הראשונה לא נתקלה בקושי ממשי מצד הציבור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שי חורב, האספה המכוננת שהפכה להיות הכנסת הראשונה, חיפה: הוצאת דוכיפת, תשס"ט 2009.
  • מאיר לב-רן, האספה המכוננת, ירושלים 1998.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מגילת העצמאות.
  2. ^ שמואל אטינגר, תולדות עם ישראל, ג: בעת החדשה, תל אביב: הוצאת דביר, 1969, עמ' 362-361.
  3. ^ אבי שילון, בגין, 1992-1913 , הוצאת עם עובד, 2007, עמ' 157.
הקודמת:
מועצת המדינה הזמנית
1948 - 1949
האספה המכוננת - הכנסת הראשונה
14 בפברואר 1949 - 20 באוגוסט 1951
ט"ו בשבט ה'תש"ט - י"ח באב ה'תשי"א
הבאה:
הכנסת השנייה
1951 - 1955