אה"מ פרינס אוף ויילס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "פרינס אוף ויילס" מפנה לכאן. לערך העוסק בתואר בריטי, ראו נסיך ויילס.
אה"מ פרינס אוף ויילס
Image-Prince of Wales-1.jpg
אה"מ פרינס אוף ויילס, 1941, זמן קצר לפני הקרב עם הביסמרק
תיאור כללי
סוג אונייה אוניית מערכה
צי הצי המלכותי הבריטי
סדרה המלך ג'ורג' החמישי
דגל הצי המלכותי הבריטי
ציוני דרך עיקריים
הוזמנה 29 ביולי 1936
הושקה 3 במאי 1939
הוכנסה לשירות 19 בינואר 1941
גורלה הוטבעה על ידי מטוסים יפניים ב-10 בדצמבר 1941, בים סין הדרומי
נתונים כלליים
הדחק 43,786 טון
אורך 227.1 מטר, 225.6 מטר בקו המים
רוחב 34.3 מטר (רוחב מקסימלי)
שוקע 9.9 מטר
מהירות 28 קשרים
גודל הצוות 1,521 איש
טווח שיוט 5,700 ק"מ במהירות 27 קשר, 26,600 ק"מ במהירות 10 קשר
הנעה 8 דוודים המזינים 4 טורבינות בהספק 111,600 כוחות סוס
צורת הנעה 4 מדחפים בעלי שלושה להבים וקוטר 4.42 מטר
שריון שריון עיקרי - 374 מ"מ, שריון תחתון - 137 מ"מ, שריון סיפון - עד 136 מ"מ, צריחי תותחים - 324 מ"מ
חימוש 10 תותחים 14 אינץ' (356 מ"מ), קליבר 45, 16 תותחים 5.25 אינץ' (133 מ"מ), 48 תותחים נ"מ 2 ליטראות (1.5 אינץ', 40 מ"מ), תותח 40 מ"מ נ"מ, 8 תותחים 20 מ"מ נ"מ
מטוסים ארבעה מטוסי סיור אמפיביים סופרמרין וולרוס
מוטו "ich diene", גרמנית: "אני משרת" (I Serve)
פרינס אוף ויילס במפרץ ארג'נטייה
"פרינס אוף ויילס" ו"ריפאלס" תחת ההתקפה היפנית. בחזית התמונה אחת המשחתות המלוות. משמאל שתי אוניות המערכה, הקדמית ביניהן היא "פרינס אוף ויילס". צולם מאחד מן המטוסים התוקפים

אה"מ פרינס אוף ויילסאנגלית: HMS Prince of Wales) הייתה אוניית מערכה של הצי המלכותי הבריטי, מסדרת המלך ג'ורג' החמישי (סדרת אוניות נקראת על שם האונייה הראשונה שהושקה מתוכה). האונייה התפרסמה בזכות קריירה קצרה אך פעילה מאד, שבמהלכה השתתפה בקרב ימי נגד אוניית המערכה הגרמנית ביסמרק, והובילה את ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל, למפגש היסטורי עם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, מפגש שהוליד את האמנה האטלנטית. האונייה הוטבעה על ידי מפציצים יפניים, אירוע שסימל את שקיעתה של אוניית המערכה מול נושאת המטוסים, שעלתה לגדולה כאוניית השטח העיקרית.

בנייה ומתן השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמירליות הבריטית הזמינה אוניית מערכה חדשה מסדרת המלך ג'ורג' החמישי ב-29 ביולי 1936. השם שתחילה ניתן לאונייה היה אה"מ המלך אדוארד השמיני, לכבוד המלך החדש, אדוארד השמיני, שעלה לכס המלוכה לאחר מות אביו, ג'ורג' החמישי. ואולם, המלך החדש שינה את השם המיועד לפרינס אוף ויילס, הנסיך מוויילס; זאת, אולי מפני שחש את הקושי המתקרב שיביא להתפטרותו, בשל רצונו לשאת לאשה את אהובתו, ואליס סימפסון. בכך הפכה אוניית מערכה זו לאונייה השביעית בצי הבריטי הנושאת את השם "פרינס אוף ויילס".

בעת הכרזת המלחמה, הייתה "פרינס אוף ויילס" בנמל ליברפול, בהשלמות אחרונות. בעת ההפצצות הגרמניות על העיר, באוגוסט 1940, נפגעה האנייה מפצצה שנחתה לידה, ועיקמה כמה מלוחות הפלדה שבדופנה. האדמירליות הבריטית החליטה שהאונייה תהיה חיונית במקרה שאוניות המערכה הגרמניות, "ביסמרק" ו"טירפיץ" יופעלו על ידי הצי הגרמני. השלמת בנייתה של האונייה הואצה, והיא נכנסה לשירות באופן רשמי ב-19 בינואר 1941. יחד עם זאת, האונייה הושלמה רק כחודשיים וחצי לאחר מכן, ב-31 במרץ 1941.

שירות באוקיינוס האטלנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 במאי 1941 יצאה אוניית המערכת הגרמנית "ביסמרק", מנמל המבורג לכיוון האוקיינוס האטלנטי, כשאליה נלווית הסיירת הכבדה "פרינץ אויגן". "ביסמרק" הייתה איום חמור מאוד על השיירות הבריטיות באוקיינוס האטלנטי, בשל חימושה, שריונה הכבד ומהירותה הרבה. רק אוניות המערכה הבריטיות היו יכולות להוות איום עליה (אם כי הנזק המשמעותי שגרם לעצירתה נגרם בסופו של דבר על ידי מפציצי טורפדו). בשל כך נשלחו האוניות "פרינס אוף ויילס" וסיירת הקרב הוּד (HMS Hood) צפונה, כדי ליירט את "ביסמרק", שהפליגה לנורבגיה ולאחר מכן הקיפה את איסלנד מצפון, ושייטה דרומה בים גרינלנד דרך מצר דנמרק אל לב האוקיינוס האטלנטי. שתי האוניות הבריטיות פגשו את "ביסמרק" ו"פרינץ אויגן" בין גרינלנד לאיסלנד ב-24 במאי 1941. "הוּד" הייתה אונייה ישנה יחסית, ולעומתה "פרינס אוף ויילס" הייתה אונייה חדשה, עדיין בשלבי הייצור האחרונים (על סיפונה היו טכנאים אזרחיים, שהפליגו עמה כדי להשלים את עבודתם), ועם צוות לא מנוסה. "הוּד" נפגעה באחד המטחים הראשונים מפגז שחדר באופן מקרי למחסן התחמושת שלה, וגרם להתפוצצותה ולטביעתה המידית על כל צוותה, למעט שלושה ניצולים.

"פרינס אוף ויילס" נפגעה משבעה פגזים שירו תותחיה הכבדים של "ביסמרק", ורוב החימוש שלה הוצא מכלל שימוש, כתוצאה מפגיעות שספגו או תקלות טכניות, והאונייה נסוגה תחת מסך עשן. "פרינס אוף ויילס" הצליחה לפגוע שלוש פעמים ב"ביסמרק", אחת מהן במכל דלק קדמי. הפגיעה אילצה את "ביסמרק" לפנות לצרפת לתיקונים, דבר שהביא בסופו של דבר להטבעתה בידי הצי הבריטי. "פרינס אוף ויילס" הצטרפה לסיירות "ספוק" (Suffolk) ו"נורפוק" (Norfolk) שהמשיכו לעקוב אחרי "ביסמרק". לאחר חצות הוחלפו מטחים נוספים בין הספינות. 12 שעות לאחר מכן נאלצה "פרינס אוף ויילס" לנתק מגע בשל מחסור בדלק, וחזרה לבסיסה לתיקונים שנמשכו שישה שבועות.

באוגוסט, הפליגה "פרינס אוף ויילס" למערב האוקיינוס האטלנטי, כשעל סיפונה ראש ממשלת בריטניה, וינסטון צ'רצ'יל. צ'רצ'יל היה בדרכו לפגישה סודית עם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, פגישה שהתקיימה בים, במפרץ ארג'נטייה, ליד האי ניופאונדלנד. הפגישה נמשכה מ-10 עד 12 באוגוסט 1941, ובמהלכה חתמו שני המנהיגים על האמנה האטלנטית. האמנה קבעה עקרונות כלליים משותפים לבריטניה ולארצות הברית, וסימלה את תחילת הדרך המשותפת במאבקן במדינות הציר.

לאחר מסע זה נשלחה "פרינס אוף ויילס" לים התיכון למשימת ליווי שיירות. במהלך משימה זו, ב-27 בספטמבר 1941, הפילו תותחי הנ"מ של האונייה כמה מטוסים שתקפו את אחת השיירות.

שירות במזרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמירליות הבריטית הייתה מודאגת מאוד מהתעצמותו של הצי הקיסרי היפני, וב-25 באוקטובר 1941 נשלחה "פרינס אוף ויילס", יחד עם שתי משחתות, לסינגפור, שם נועדה להיות אוניית הדגל בצי המזרח הרחוק, שנקרא כוח Z. "פרינס אוף ויילס" הגיעה ליעדה בתחילת דצמבר, שם חברה לסיירת הקרב "ריפלס" (Repulse). נושאת המטוסים החדשה "אינדומיטבל" (Indomitable) הייתה אמורה להצטרף גם היא לכוח, אך היא עלתה על שרטון בהפלגת הבכורה שלה ליד ג'מייקה, ונזקקה לתיקון, דבר שגרם לעיכובה, עיכוב שהתברר כגורלי לכוח Z.

כוח Z היה אמור לשמש כהרתעה מול היפנים, אך היפנים לא נרתעו. בבוקר 7 בדצמבר 1941 השמידו מטוסי הצי היפני את אוניות המערכה של צי ארצות הברית שעגנו בנמל הפנינים בהוואי; שעות ספורות לאחר מכן, בבוקר ה-8 בדצמבר 1941 (ההבדל בשעות ובתאריך נובע ממיקומם של האתרים משני צידי קו התאריך הבינלאומי) תקפו היפנים את הפיליפינים ואת סינגפור, והחלו בהנחתת כוחות במלאיה, כוחות שהחלו להתקדם לכיוון סינגפור.

הקרב האחרון של "פרינס אוף ויילס"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמירל סר טום פיליפס, מפקד כוח Z, יצא בראש שתי אוניות המערכה שפיקודו, בליווי ארבע משחתות, אחת מהן של הצי האוסטרלי, בניסיון למצוא ולהשמיד את כוח הנחיתה היפני. פיליפס ידע שלא יוכל לקבל סיוע של חיל האוויר המלכותי, בשל הלחץ היפני ביבשה ובשל נחיתותו המספרית והטכנולוגית, אך הוא העריך שמטוסים יפנים לא יוכלו לפעול כה רחוק מהחוף. עד אז לא נחשבו מטוסים כאיום משמעותי על אוניות שטח עיקריות, כמו "פרינס אוף ויילס".

כוח Z יצא מסינגפור ב-8 בדצמבר 1941, בשעה 17:10, והפליג מזרחה. למחרת בבוקר שינה הכוח את כיוון הפלגתו, והחל להפליג צפונה. בשעות הצהריים של אותו יום גילתה צוללת יפנית את הכוח ועקבה אחריו במשך כחמש שעות, תוך שידור הודעות על מיקומו, אך הבריטים לא ידעו שהתגלו. אדמירל אוזאווה, מפקד הכוחות הימיים היפניים, הורה לספינותיו ללוות את ספינות התובלה הריקות ולהתרחק מהשייטת הבריטית. מאוחר יותר באותו יום, לקראת השקיעה, גילו גם מטוסי סיור יפניים את הכוח, ועקבו אחריו. אדמירל פיליפס החליט באותו ערב לבטל את המבצע, והורה לכוח לחזור לסינגפור. צוללת יפנית נוספת גילתה את הכוח מאוחר יותר, ואף ירתה עליה כמה טורפדות, אך החטיאה. הבריטים לא ידעו כלל על ירי זה.

למחרת, בבוקר 10 בדצמבר 1941, קיבל אדמירל פיליפס דיווח מודיעיני על נחיתה יפנית בקואנטאן, עיר בחוף המזרחי של מלאיה, בחצי הדרך בין סינגפור לבין מקום הנחיתה המקורי של היפנים. הדיווח היה מוטעה, אך אדמירל פיליפס לא ידע על כך, והורה לכוח Z להפליג לכיוון הנחיתה המדווחת; מטוס הסיור של "פרינס אוף ויילס" הוזנק לכיוון קואנטאן, אך לא גילה דבר, דיווח על כך לאוניית האם וטס הלאה לסינגפור. הכוח החל להפליג דרומה, בדרכו חזרה לסינגפור.

בשעה 11:13 בבוקר הותקפה השייטת על ידי שלושה גלים של מטוסים יפניים; תחילה, הופצצו האוניות על ידי מפציצים יפניים מגביהי טוס, שהשיגו רק פגיעה אחת באה"מ ריפאלס. בשעה 11:40 הגיע הגל השני, של מפציצי טורפדו, שהשיגו פגיעה חשובה ב"פרינס אוף ויילס" – טורפדו פגע במדחפי האונייה וגרם לאובדן יכולת היגוי ולאובדן כוח בכמה מצריחי התותחים. גל התקיפה השלישי כלל 26 מפציצי טורפדו, שתקפו מכיוונים שונים. "ריפאלס" ספגה ארבעה טורפדות ששיתקו את ההגה שלה. הקפטן הורה על נטישת האונייה, שהחלה לנטות לשמאל במשך מספר דקות, עד שהתהפכה וטבעה בשעה 12:23.

"פרינס אוף ויילס" הייתה אונייה מתקדמת בהרבה מ"ריפאלס", ששירתה עוד במלחמת העולם הראשונה, וניתן היה לצפות שתתמודד בהצלחה רבה יותר עם ההתקפה האווירית, אך לא כך היו הדברים. המכ"ם של האונייה לא פעל, ומיד בתחילת הקרב היא נפגעה בשש פצצות טורפדו לפחות, אחת מהן גרמה לנזק קריטי. הטורפדו פגע בציר המדחף, עקר אותו ממקומו בעודו מסתובב במהירות גבוהה; הציר המנותק התעופף בתוך המנהרה בה נמצא וגרם לנזק חמור בתוכה, ולחדירת מים שהציפו את אחד מחדרי המנוע, את אחד מחדרי הדוודים, שניים מחדרי המכונות, ועוד תאים באחורי הספינה. הספינה החלה לנטות שמאלה בזווית של 10 מעלות, דבר שגרם לתותחים באותו צד להיות בזווית שבה לא היו יכולים לירות אל המטוסים התוקפים. ייצור הכוח החשמלי באונייה נפגע חמורות, וכן נפסקה התקשורת הפנימית, האוורור, מערכת ההיגוי, והמערכת ההידראולית שסיפקה כוח לתותחי הנ"מ ולחימוש המשני; ובשל נטיית האונייה גם לא ניתן היה להפעיל את התותחים ידנית. הפגיעה בציר המדחף גרמה לאובדן הכוח מהמנועים השמאליים, כך שהאונייה הונעה רק בחלק ממנועיה, והייתה יכולה להגיע למהירות 15 קשר בלבד, וללא מערכת ההיגוי למעשה לא ניתן היה לשלוט על האונייה. עדיין נורתה אש נ"מ על מטוסים מגביהי עוף, ופצצות נוספות פגעו בה אך לא הבקיעו את שריון הסיפון שלה. מפקד האונייה פקד על נטישתה, והיא התהפכה שמאלה וטבעה בשעה 13:18.

בסך הכול תקפו את שתי האוניות 86 מטוסים יפניים, שבסיסם היה בסייגון שבווייטנאם. מתוך 49 טורפדו שנורו על האונייה, פגעו בה 11. שלושה מטוסים יפניים הופלו במהלך התקיפה, ומטוס נוסף נפגע קשות והתרסק בנחיתה. סיוע אווירי שנשלח מסינגפור הגיע כאשר טבעה "פרינס אוף ויילס".

המשחתות שהיו עם הכוח אספו את הניצולים מאוניות השטח שטבעו. סך הכול נספו 513 מלחים מ"ריפאלס", ו-327 מלחים מ"פרינס אוף ויילס", בהם אדמירל פיליפס והקפטן של "פרינס אוף ויילס", ג'ון ליץ'; הקפטן של "ריפאלס" נמשה על ידי המשחתות.

משמעות הקרב ושרידי האונייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"ריפאלס" ו"פרינס אוף ויילס" היו שתי אוניות המערכה הראשונות שהוטבעו על ידי כוח אווירי בלבד. אמנם, אוניות המערכה של צי ארצות הברית הוטבעו ימים ספורים לפני כן בנמל פרל הארבור, אך הן הופתעו ולא היו מוכנות; כאן היה מדובר בשתי אוניות שהיו בסיור קרבי, בכוננות מלאה, ובכל זאת לא הצליחו להתמודד מול ההתקפה האווירית. מכאן ההלם שיצר קרב זה, שהיה מעין בשורה על שקיעתן של אוניות המערכה. ייתכן שהקרב יכול היה להסתיים אחרת, לו היה המכ"ם של "פרינס אוף ויילס" תקין, ולו לא הייתה סופגת פגיעה קריטית בתחילת הקרב. ייתכן והייתה יכולה להסב אבדות כבדות בהרבה לכוח האווירי ואף להדוף את המתקפה. כך או אחרת, התפיסה שאוניית המערכה אינה יכולה לשרוד ללא חיפוי אווירי התקבעה היטב עד לסוף המלחמה.

תוצאות הקרב היו מקור עידוד עצום עבור יפן וגרמו להלם כבד אצל בעלות הברית. כשקיבל צ'רצ'יל את הידיעה על טביעת האוניות, הוא אמר שבמשך כל המלחמה כולה מעולם לא קיבל הלם ישיר קשה יותר ("...In all the war, I never received a more direct shock"). היפנים הצליחו להשמיד את הצי של בעלות הברית מפרל הארבור ועד סינגפור, ובעלות הברית היו עתידות לעבור כמה שנים קשות עד שתוכלנה לשקם את הצי שלהן במזרח הרחוק ואת ביטחונן העצמי.

שרידי האונייה נמצאים במים בעומק של כ-50 מטרים. במקום ישנו דגל בריטי על מצוף, המוחלף מעת לעת. בשנת 2002 נמשה מן המים פעמון האונייה בברכת משרד ההגנה של בריטניה ואגודת ניצולי כוח Z.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]