אייאנה פרסלי

אייאנה פרסלי
Ayanna Pressley
	פרסלי, יוני 2021
	פרסלי, יוני 2021
לידה	3 בפברואר 1974 (בת 50); סינסינטי, אוהיו, ארצות הברית
שם מלא	אייאנה סויאיני פרסלי
שם לידה	Ayanna Soyini Pressley
מדינה	ארצות הברית
השכלה	אוניברסיטת בוסטון
עיסוק	פוליטיקאית
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
דת	בפטיזם
	ayannapressley.com
	3 בינואר 2019 – מכהנת; (5 שנים ו־16 שבועות)
	→ מייק קפואנו
	4 בינואר 2010 – 3 בינואר 2019; (9 שנים)
	4 בינואר 2010 – 3 בינואר 2019; (9 שנים)

אייאנה סויאיני פרסלי (באנגלית: Ayanna Soyini Pressley; נולדה ב-3 בפברואר 1974) היא פוליטיקאית אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השביעי של קהיליית מסצ'וסטס. בתחומי מחוז קונגרס זה נכללים שלושת הרבעים הצפוניים של בוסטון, מרבית העיר קיימברידג', חלקים ממילטון כמו גם מערים אחרות. היא נבחרה לראשונה בבחירות 2018 והיא נחשבת לחלק מ"הסקווד", קבוצה של חברי פרוגרסיבים הכוללת אותה ואת אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, קורי בוש, אילהאן עומאר, ג'מאל באומן, סאמר לי, רשידה טליב וגרג סזאר^[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסלי נולדה בסינסינטי שבאוהיו אך גדלה בשיקגו, הגדולה שבערי אילינוי. היא ילדתם היחידה של סנדרה ומרטין פרסלי. אמה עבדה במספר עבודות כדי לפרנס את המשפחה וגם עבדה כמארגנת קהילתית עבור "הליגה העירונית בשיקגו" שפועלת למען דיור ציבורי, בעוד אביה היה אסור בבית סוהר לאורך מרבית ילדותה של פרסלי עקב התמכרות ממנה סבל, אם כי בהמשך חייו השתקם וקיבל תארים אקדמיים ואף לימד במכללה^[3]. בסופו של דבר נישואין אלה תמו בגירושים^[4].

פרסלי גדלה בצפון העיר שיקגו ולמדה בבית הספר התיכון ע"ש פרנסיס ו. פרקר^[5]. בזמן שהייתה בבית הספר הפרטי היוקרתי, פרסלי עסקה בעידוד, קריינות ודוגמנות, הופיעה במודעות של הארגון "הורות מתוכננת" על אוטובוסים והתמחתה בדיבייט תחרותי. בהמשך עברה אמה לברוקלין, שם עבדה כעוזרת מנהלת וכעבור זמן מה התחתנה בשנית. כשפרסלי נבחרה למועצת עיריית בוסטון, אמה הייתה נוהגת להשתתף בישיבות העירייה שהיו פתוחות לציבור, כשהיא חובשת כובע עם הכיתוב "פרסלי".

בין השנים 1992–1994 למדה פרסלי במכללה ללימודים כלליים באוניברסיטת בוסטון, אך היא עזבה את בית הספר כדי לעבוד במשרה מלאה במרכז המסחרי "בוסטון מריוט קופלי פלייס" כדי לתמוך כלכלית באמה שנהייתה מובטלת. פרסלי למדה קורסים נוספים בקולג' המטרופוליני של אוניברסיטת בוסטון במטרה להשלים את לימודיה הגבוהים^[6]. לאחר שעזבה את אוניברסיטת בוסטון עבדה פרסלי כנציגה מחוזית עבור ג'וזף פ. קנדי, בנו הבכור של רוברט קנדי ומי שכיהן אז כחבר בית הנבחרים האמריקאים מטעם מחוז הקונגרס השמיני של מסצ'וסטס, עבורו התמחתה כשהייתה סטודנטית. העבודה כללה סיוע לבוחרים עם תביעות ביטוח לאומי ועבודה עם אזרחים ותיקים, חיילים משוחררים ואנשים עם מוגבלויות. פרסלי נהייתה מתכננת לוח הזמנים של קנדי, ונעשתה בכירה בלשכתו. במהלך שנת 2009 הייתה המנהלת הפוליטית של הסנאטור ג'ון קרי.

במועצת עיריית בוסטון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסלי נבחרה לראשונה למועצת עיריית בוסטון בנובמבר 2009. עם השבעתה לתפקיד ב-4 בינואר 2010, היא הייתה האישה הצבעונית הראשונה בתולדות מאה שנות קיומה של מועצת עיריית בוסטון. כאישה היחידה במערכת בחירות בת 15 מתמודדים, פרסלי זכתה למושב במועצה מטעם אחד מארבעת המחוזות הכלליים במועצה המונה 13 חברים, עם כמעט 42,000 קולות. בבחירות למועצה שהתקיימו בנובמבר 2011 התמודדה פרסלי לתקופת כהונה נוספת, וסיימה ראשונה עם 37,000 קולות. היא זכתה ב-13 מתוך 22 רובעי העיר ובשלושה רבעים אחרים הגיעה אל המקום השני. פרסלי זכתה בקהילות לא-לבנות של בוסטון ובשכונות פרוגרסיביות רבות. היא נבחרה מחדש בשנים 2013, 2015 ובפעם האחרונה ב-2017.

בשנתה הראשונה במועצת העירייה הקימה פרסלי את "הוועדה לבריאות נשים, משפחות וקהילות", העוסקת בנושאים כמו אלימות במשפחה, התעללות בילדים וסחר בבני אדם. היא עבדה בשיתוף פעולה עם חברי קהילות ברחבי העיר לפיתוח תוכנית לימודים מקיפה לחינוך מיני ובריאות, ודחפה לעדכון מדיניות הציפיות מתלמידים והורים. שתי יוזמות אלה יושמו בהצלחה בבתי הספר הציבוריים של בוסטון. לדברי ארין אובראיין, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת מסצ'וסטס בבוסטון, בתקופת כהונתה של פרסלי במועצת העירייה לא היה לה מוניטין כאחת ששנויה במחלוקת או אאוטסיידרית^[7].

בית הנבחרים האמריקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2018 הכריזה פרסלי על כוונתה להתמודד על מושב בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס השביעי של קהיליית מסצ'וסטס. מחוז זה נחשב למעוז דמוקרטי מובהק, ולפי "מַפְתֵּחַ ההצבעות המפלגתי קוק" (Cook Partisan Voting Index) מדובר במחוז הדמוקרטי ביותר בניו אינגלנד. מסע הבחירות בפריימריז הדמוקרטי היה ייחודי, שכן הן פרסלי והן יריבה מייק קפואנו חולקים אותה אידאולוגיה. פרסלי, בדומה ליריבה, מיתגה עצמה כפרוגרסיבית והודתה כי ככל הנראה דפוס הצבעותיה יהא זהה לזה של קפואנו. עם זאת, פרסלי טענה כי קפואנו לא היה ליברלי דיו כדי לענות על צרכיו של המחוז שהדמוגרפיה ואופיו השתנו במרוצת השנים. היא טענה גם כי המחוז צריך להיות מיוצג על ידי מישהו שימלא תפקיד אגרסיבי יותר בהתנגדות לנשיאותו של טראמפ. בספטמבר 2018 גברה בבחירות המקדימות שהתקיימו במפלגה הדמוקרטית על נציג המחוז המכהן מייק קפואנו^[8]. בבחירות הכלליות נבחרה כצפוי אל בית הנבחרים.

פרסלי היא האישה האפרו-אמריקאית הראשונה שנבחרה לייצג את אחד ממחוזות הקונגרס של מסצ'וסטס בקונגרס של ארצות הברית. לצד ג'האנה הייז שנבחרה במחוז הקונגרס החמישי של קונטיקט, פרסלי נמנית בין שתי הנשים האפרו-אמריקאיות היחידות שנבחרו לקונגרס בניו אינגלנד.

פרסלי היא חברה בקבוצה הבלתי-רשמית הנקראת "הסקווד", שחברותיה מהוות חזית לרפורמות פרוגרסיביות כמו גרין ניו דיל ו"מדיקר לכולם". בין חברותיה לקבוצה זו הן אלכסנדריה אוקסיו-קורטז, רשידה טליב ואילהאן עומאר. פרסלי היא הוותיקה והמנוסה ביותר מבחינה פוליטית מבין הארבע, והיה הייתה דוברת הקבוצה כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ תקף את החבורה. בראיון ל"הבוסטון גלוב" ביולי 2019, טענה פרסלי כי אל לשכתה נשלחו איומים ברצח לאחר ציוצים של הנשיא טראמפ מ-14 ביולי 2019 ובכלל מאז היבחרה לקונגרס^[9].

ב-17 בספטמבר 2019 יזמה פרסלי החלטה הקוראת לוועדת המשפטים של בית הנבחרים האמריקאית לפתוח בהליכי הדחה נגד שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית ברט קוואנו. בנובמבר אותה שנה הגתה פרסלי חקיקה לרפורמה בתחום המשפט הפלילי הקוראת לבטל עבירות של זנות ועבודות מיניות בהסכמה, ביטול ערבות במזומן, לגליזציה של סמים קלים, ביטול עונש מוות וכליאה בבידוד, וכיווץ שיעור האסירים ביותר מ-80 אחוזים^[10].

עמדותיה הפוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסלי היא מבקרת קולנית של דונלד טראמפ. במהלך נאום הניצחון שלה בספטמבר 2018, האשימה את טראמפ בהיותו "גזען, מיזוגן, ואיש פושט-רגל אמפתית". בשלהי 2019 הצביעה בעד שני סעיפי ההדחה של דונלד טראמפ^[11]. היא תומכת במחאת ההמנון האמריקאי, שנועדה להסב תשומת לב לאומית לאלימות משטרתית כלפי אפרו-אמריקאים באמצעות ספורטאים שונים^[12]. ב-5 במרץ 2019 הציעה פרסלי להוריד את גיל ההצבעה מ-18 ל-16 בתיקון לחוקת ארצות הברית שהציגה בקונגרס^[13]. היה זה התיקון החוקתי הראשון שלה במליאת בית הנבחרים, שמטרתו הייתה לתקן את החוק "למען העם" משנת 2019. הצעתה נדחתה ברוב של 305 מתנגדים מול 126 תומכים ושני נמנעים.

ב-23 ביולי 2019, פרסלי הצביעה בעד החלטה רשמית של בית הנבחרים שיזם חבר הקונגרס בראד שניידר מאילינוי, המגנה באורח רשמי את תנועת ה-BDS המחרימה מדינת ישראל. ההחלטה עברה ברוב של 398 קולות, ופרסלי התבלטה כחברה היחידה ב"סקווד" שהצביעה בעד ההחלטה^[14]. ב-23 בספטמבר 2021 הייתה אחת מ-8 דמוקרטים (מתוך 220) שהצביעו נגד מימון כיפת ברזל. באירוע בחירות עם אילהאן עומאר בסומרוויל שבמסצ'וסטס, גינתה פרסלי את התקיפה בנמל התעופה הבינלאומי בבגדאד בה חוסל קאסם סולימאני. על החיסול אמרה: ”[החיסול] תואם את מדיניות החוץ האימפולסיבית, הפזיזה, קצרת-הראייה של כובש הבית הלבן [טראמפ] שלדעתי פועל כאילו הוא משחק בקרבות ולא מתעדף דיפלומטיה.”

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסלי מתגוררת בשכונת דורצ'סטר שבבוסטון עם בעלה קונאן האריס ובתה החורגת. בינואר 2019 התפטר בעלה מתפקידו כיועץ בכיר לבטיחות הציבור בעיריית בוסטון כדי להקים חברת ייעוץ עסקי משלו בשם "קונאן האריס ושות'". עיסוקיה של פרסלי באמונותיה הדתיות נדירים הם, ובעבר הזכירה שהיא "אשת אמונה" וש"גדלה בכנסייה"^[15]. היא מעולם לא למדה לנהוג וממשיכה להתנייד בתחבורה ציבורית או באמצעות נהג אישי^[16]. במהלך הקריירה הציבורית שלה חשפה כי נפלה קרבן להתעללות מינית בילדים, ולפי דיווחים שונים אף הותקפה מינית כשהייתה סטודנטית באוניברסיטת בוסטון^[17]. בינואר 2020 פרסלי נתקפה באלופציה אראטה, מה שגרם לה להתקרח באופן מלא.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא אייאנה פרסלי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של אייאנה פרסלי בבית הנבחרים (באנגלית)

אייאנה פרסלי, ברשת החברתית פייסבוק
אייאנה פרסלי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אייאנה פרסלי, ברשת החברתית אינסטגרם
אייאנה פרסלי באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
^ קייט סליבן, Here are the 4 congresswomen known as 'The Squad' targeted by Trump's racist tweets, באתר CNN‏, 16 ביולי 2019 (באנגלית)
^ סטפני אברט, Ayanna Pressley is hailed as a sign of the times, באתר הבוסטון גלוב, 16 בספטמבר 2018 (באנגלית)
^ לורי ד. ויליס, Sandra Pressley, 63; was mother of city councilor, באתר הבוסטון גלוב, 14 ביולי 2011 (באנגלית)
^ אסטיד הרנדון וקת'רין ק. סילי, Ayanna Pressley Seeks Her Political Moment in a Changing Boston, באתר ניו יורק טיימס, 1 בספטמבר 2018 (באנגלית)
^ מייקל לבנסון, The life and rise of Ayanna Pressley, באתר הבוסטון גלוב, 8 בספטמבר 2018 (באנגלית)
^ לורה קרנץ, Facing their toughest challenge, members of 'the Squad' turned to Pressley for her 'positive, loving tone, באתר הבוסטון גלוב, 16 ביולי 2019 (באנגלית)
^ אלכס סייץ-וולד, Ayanna Pressley defeats 10-term incumbent Mike Capuano in Democratic primary in Massachusetts, באתר NBC News‏, 5 בספטמבר 2018 (באנגלית)
^ Ayanna Pressley wants to get back to the issues, although ignoring the president isn't easy, באתר הבוסטון גלוב, 17 ביולי 2019 (באנגלית)
^ טיילר אולסן, 'Squad' member seeks to ban life sentences, allow transgender inmates to choose their prisons, באתר פוקס ניוז, 14 בנובמבר 2019 (באנגלית)
^ שון או'קיי וזכארי ב. וולף, How each member of the House voted on impeachment, באתר CNN‏, 18 בדצמבר 2019 (באנגלית)
^ אריק בראדנר, Democrats measure their desire for change in JFK's old district, באתר CNN‏, 1 בספטמבר 2018 (באנגלית)
^ שרה רואיז-גרוסמן, Rep. Ayanna Pressley Wants To Lower The Voting Age To 16, באתר הפינגטון פוסט, 6 במרץ 2019 (באנגלית)
^ זאק בורדיק, Pressley defends breaking with 'squad' on BDS vote, באתר The Hill‏, 24 ביולי 2019 (באנגלית)
^ Chris Hayes: "That’s one of the best metaphors I’ve heard in this campaign...", באתר Daily Kos‏, 31 בינואר 2016 (באנגלית)
^ 7 things about Ayanna Pressley, באתר הבוסטון גלוב, 31 בינואר 2018 (באנגלית)
^ TheGrio's 100: Ayanna Pressley, first black woman elected to Boston City Council overcomes life full of obstacles, באתר The Grio‏, 30 בינואר 2012 (באנגלית)

[1] ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)

[2] קייט סליבן, Here are the 4 congresswomen known as 'The Squad' targeted by Trump's racist tweets, באתר CNN‏, 16 ביולי 2019 (באנגלית)

[3] סטפני אברט, Ayanna Pressley is hailed as a sign of the times, באתר הבוסטון גלוב, 16 בספטמבר 2018 (באנגלית)

[4] לורי ד. ויליס, Sandra Pressley, 63; was mother of city councilor, באתר הבוסטון גלוב, 14 ביולי 2011 (באנגלית)

[5] אסטיד הרנדון וקת'רין ק. סילי, Ayanna Pressley Seeks Her Political Moment in a Changing Boston, באתר ניו יורק טיימס, 1 בספטמבר 2018 (באנגלית)

[6] מייקל לבנסון, The life and rise of Ayanna Pressley, באתר הבוסטון גלוב, 8 בספטמבר 2018 (באנגלית)

[7] לורה קרנץ, Facing their toughest challenge, members of 'the Squad' turned to Pressley for her 'positive, loving tone, באתר הבוסטון גלוב, 16 ביולי 2019 (באנגלית)

[8] אלכס סייץ-וולד, Ayanna Pressley defeats 10-term incumbent Mike Capuano in Democratic primary in Massachusetts, באתר NBC News‏, 5 בספטמבר 2018 (באנגלית)

[9] Ayanna Pressley wants to get back to the issues, although ignoring the president isn't easy, באתר הבוסטון גלוב, 17 ביולי 2019 (באנגלית)

[10] טיילר אולסן, 'Squad' member seeks to ban life sentences, allow transgender inmates to choose their prisons, באתר פוקס ניוז, 14 בנובמבר 2019 (באנגלית)

[11] שון או'קיי וזכארי ב. וולף, How each member of the House voted on impeachment, באתר CNN‏, 18 בדצמבר 2019 (באנגלית)

[12] אריק בראדנר, Democrats measure their desire for change in JFK's old district, באתר CNN‏, 1 בספטמבר 2018 (באנגלית)

[13] שרה רואיז-גרוסמן, Rep. Ayanna Pressley Wants To Lower The Voting Age To 16, באתר הפינגטון פוסט, 6 במרץ 2019 (באנגלית)

[14] זאק בורדיק, Pressley defends breaking with 'squad' on BDS vote, באתר The Hill‏, 24 ביולי 2019 (באנגלית)

[15] Chris Hayes: "That’s one of the best metaphors I’ve heard in this campaign...", באתר Daily Kos‏, 31 בינואר 2016 (באנגלית)

[16] 7 things about Ayanna Pressley, באתר הבוסטון גלוב, 31 בינואר 2018 (באנגלית)

[17] TheGrio's 100: Ayanna Pressley, first black woman elected to Boston City Council overcomes life full of obstacles, באתר The Grio‏, 30 בינואר 2012 (באנגלית)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]