אספהאנית יהודית
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
|---|---|
  | |
אספהאנית יהודית היא ניב של השפה הפרסית-יהודית שהיה נהוג באזור אספהאן, אשר באיראן.
הניב דומה לניבים אחרים כגון כאשאנית יהודית, המדאנית יהודית יזדית יהודית וקרמאנית יהודית, שהם ניבים של פרסית יהודית גם הם ונכתב באלפבית העברי.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודים חיו בקרב דוברי פרסית ובשטח שהוא כיום איראן במשך אלפי שנים. פרסית יהודית היא השפה הכתובה שבה השתמשו יהודי פרס במשך יותר מאלף שנה ונכתבה באלפבית העברי.
השפה היהודית-פרסית של הטקסטים הללו רחוקה מלהיות אחידה, לאחר ששימשה במשך תקופה ארוכה מקהיר ועד למערב סין כלינגואה פרנקה של הקהילה היהודית שהייתה קהילה מפוזרת ונודדת. ספרות עצומה קיימת בשפה: שירה, פירוש מקרא, אפילו עיתונים. קטעי כתבי יד מהמאה ה-11, רבים ביהודית-פרסית, הופיעו באפגניסטן, ועזרו לשפר מאוד את ההבנה של ההיסטוריה המורכבת ואת הטווח הרחב של השפה.[1]
בנפרד מהפרסית היהודית, היו ליהודי איראן גם כמה שפות דיבור ייחודיות, רבות מהן מקובצות כעת על ידי חוקרים תחת הכותרת "יהודית-מדיאנית". מדיאן היה השם המסורתי של האזור הצפון-מערבי-מרכזי של איראן, כולל מחוז איספהאן של ימינו, שבו מדוברות השפות הללו. זוהו לפחות חמישה סוגים של ניבים יהודים-מדיאנים, הנקראים על שם העיר או העיר הבולטת ביותר שבה דיברו בעבר: אספהאנית יהודית (נקראת גם ג'ידי), יזדית יהודית, קרמאנית יהודית, המדאנית יהודית וכאשאנית יהודית. אף על פי שדוברי יהודית-מדיאנית חיו בדרך כלל בעיירות ובערי האזור, הניבים מראים דמיון רב לדיאלקטים הכפריים של מוסלמים - בשני המקרים נשמרו צורות ישנות יותר שננטשו על ידי מוסלמים עירוניים.[1]
השפות היהודיות-מדיאניות, כולל איספהאנית יהודית, מסווגות על ידי בלשנים כאחד מהדיאלקטים של הרמה המרכזית של איראן, השייכות למה שנקרא לפעמים הקבוצה החציונית הדרומית של שפות צפון-מערב איראן. ניבים אלו נבדלים מפרסית סטנדרטית, ולדוברי פרסית קשה להבינן. ישנה הבנה וקשר בין הניבים השונים של היהודים שהיו בקשרי מסחר ואחרים ביניהם.[1]
שפות פרסיות יהודיות, כולל אספהאנית יהודית, הולכות ונכחדות. עוד יש כמה יש דוברי שפת אם ודוברים למחצה אך מספרם אינו ידוע. כבר ב-1970, לפי החוקר חביב בורג'יאן, רוב היהודים עזבו את הקהילות המסורתיות שלהם לטהרן ואחר כך מעבר לים. כיום, רוב היהודים מהאזור חיים כיום בישראל ובארצות הברית, כאשר נותרו רק חלק קטן בטהרן ובמרכזים עירוניים גדולים כמו איספהאן ושיראז. יהודים פרסים רבים מדברים פרסית מודרנית, כאשר שינוי השפה הרחק מניבים של יהודית מדיאנית כבר החלו לפני שניים או שלושה דורות עם העיור. כמעט כל דוברי השפות היהודיות-מדיאנית עברו בחיי היומיום שלהם לפרסית הסטנדרטית של היום או לשפות הלאומיות האחרות שבהן הם חיים כיום כגון אנגלית ועברית.[1]
כינויים אישיים עצמאיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מספר | גוף | פועל | שלילה |
|---|---|---|---|
| יָחִיד | גוף ראשון | ירח /mun/ | מונה /munɒ/ |
| דוגמה | אדם שני | אתה /to/ | טורה /toɾɒ/ |
| דוגמה | גוף שלישי | זה /un/ | הם /unɒ/ |
| סה"כ | גוף ראשון | ama /ɒmɒ/ | אמארה /ɒmɒɾɒ/ |
| דוגמה | אדם שני | שמע /ʃemɒ/ | שמרה /ʃemɒɾɒ/ |
| דוגמה | גוף שלישי | הם /unɒ/ | unara /unɒɾɒ/ |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כמה דוגמאות לניב היהודי של איספהאן - אתר בפרסית
- Childhood Memories - Judeo-Isfahani (Jidi)
- Haftarah - Judeo-Persian
- Judeo-Isfahani: The Iranian Language of the Jews of Isfahan – Habib Borjian December 2019, Volume7 (Issue2) Pages: p.121 To p.189 – Journal of Jewish Languages
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Judeo-Isfahani, Endangered Language Alliance