ארמית חדשה צפון-מזרחית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ארמית חדשה צפון-מזרחית (ארמית חדשה צפון-מזרחית)
מדינות בהן מדוברת: עיראק, איראן, טורקיה, ישראל.
אזורים בהם מדוברת: במקור דוברה בפי האוכלוסייה היהודית והנוצרית של אזור כורדיסטן. כיום מדוברת בפי יוצאי אזור זה ברחבי העולם, הנמצאים ברובם בישראל ובצפון אמריקה.
סך כל הדוברים: לא ידוע
דוברי שפת אם: לא ידוע
כתב:
סיווג משפחתי: אפרו-אסיאתית

 שמית
  שמית תיכונה
   שמית צפון מערבית
    ארמית
     ארמית חדשה צפון מזרחית

מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: אינה שפה רשמית של אף מדינה
שפה רשמית בארגונים: אין
גוף מפקח: אין
ראו גם: שפהרשימת שפות

ארמית חדשה צפון-מזרחית (או בלעז North Eastern Neo-Aramaic, ובקיצור NENA) הוא המונח האקדמי המשמש לתיאור קבוצת ניבים של ארמית חדשה, אשר דוברו באזור כורדיסטן ואזרבייג'ן האיראנית במדינות עיראק, איראן וטורקיה. ניבים אלו התפתחו מרבדים קדומים יותר של ארמית, כגון סורית או ארמית התרגום, אך על פי רוב אין עדויות על הרבדים הישירים שקדמו לניבים המדוברים בימינו. על פי רוב, בכל ישוב דובר ניב אחר, וכן התקיימה חלוקה בין ניבים יהודיים לניבים נוצרים. בשל קשיי המעבר באזור זה, הניבים השונים אינם קלים על פי רוב להבנה הדדית, אם כי רוח הדברים ברורה על פי רוב.

ניבי הארמית החדשה מדוברים עד היום בקהילות של יוצאי האזורים בהם היא דוברה במקור, כמו הקהילה האשורית בשבדיה או קהילת יוצאי כורדיסטן בישראל. בקרב דוברי השפה בישראל, היא מכונה לעתים "כורדית" או "כורדית-יהודית" (אך אין לבלבל בינה לבין השפה הכורדית הכרמנג'ית המדוברת בפי הכורדים המוסלמים).

ניבים יהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הניבים היהודים נהוג להבחין בין ארבע קבוצות עיקריות:[1]

  • הניב של הערים נרווה ועמידייה בצפון-עיראק.
  • הניב של זאכו, אשר מכונה גם "לישאנא דני" או "לישנן" (שני ביטויים שפירושם הלשון שלנו, לשוננו) ולעתים גם "לישאן הוזייה" (לשון היהודים).
  • הניב של ארביל, כרכוכ, ורוונדוז, בדרום-מזרח כורדיסטן העיראקית.
  • הניב של אורמיה, המכונה גם "לישאן דידן" (= הלשון שלנו), מדובר בפי קהילת נאש דידן.

בישראל יש המכנים ניבים אלו "כורדית", לאור העובדה כי מרבית הדוברים מגיעים מאזור כורדיסטן. זוהי טעות - אמנם ניבים אלו שאלו מלים רבות ואולי אף מבנים תחביריים מהכורדית, אך אלו הן שתי שפות שונות ממשפחות לשוניות שונות.[2]

הבדלים מארמית קדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שהניבים לעיל נבדלים זה מזה מבחינות שונות (וכאמור, אינם קלים להבנה הדדית), יש להם קווי דמיון רבים, המבחינים אותם מרבדים קדומים יותר של ארמית:

  • בתחום הלקסיקון, בכל הניבים יש שימוש במלים שאולות מהשפות שדוברו באזור על ידי הרוב המוסלמי, כדוגמת כורדית, פרסית, ערבית וטורקית.
  • בתחום הפונולוגיה, אבדה התפוצה המשלימה בין עיצורים חוככים לעיצורים סותמים (כמו בין ב לבּ), והגאים אלו הם כיום בעלי מעמד פונמי עצמאי (במידה רבה, בדומה לתהליך החל בעברית כיום).
  • מבחינה מורפולוגית, אבדה כמעט כל מערכת הנטייה הקדומה, ותחת זאת משמשים הבינוני הפועל והבינוני הפעול ליצירת מערכת זמנים חדשה, השונה באופן ניכר מהמערכת השמית המסורתית, ומזכירה יותר מערכת הודו-אירופאית: מערכת זו מציגה מבחר עשיר של זמנים המבחינים בין אספקטים ומודוסים שונים. בדומה לשפות הודו-אירופאיות, צורת העבר נוצרת מהבינוני הפעול, ככל הנראה בהשפעה פרסית[3]: הצורה אשר באופן היסטורי התפרשה כ"אכול לי" נהפכה לצורה הרגילה לומר "אכלתי" (בדומה לצרפתית: J'ai mangé או אנגלית: I have eaten). יתר על כן, בחלק מהניבים קיימת הבחנה בין פעלים עומדים לפעלים יוצאים, באופן המזכיר מערכת ארגטיבית[4].

דוגמת טקסט[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן מובאים שני הפסוקים הראשונים של ספר יונה בניב זאכו, כפי שהוקלטו מפי דובר השפה:[5] כיוון שאין לניב זאכו שיטת כתב סטנדרטית, נעשה שימוש בתעתיק פונמי

  1.  :we:le xabr ʔistazʕl:la:m ʔil yo:na: bir ʔamitta:y mirre:le "היה דבר אדון העולם אל יונה בן אמיתי אמר לו"
  2.  :qu: si: ʔil ninwe: baǰir rabsa: (m)na:bi ʔilla čiki:n ysiqla xri:yu:sa do:hu:n il qa:mi "קום לך אל נינווה העיר הגדולה ונבא עליה, כי עלתה הרעה שלהם לפניי."

נשתמרו גם מספר כתבי-יד עתיקים בשפה זו, הכתובים באלפבית עברי, להלן דוגמה:[6]

  • מרי ירמיה הנביא. ואיי אלי אסתאד עולם אילהא מא סילא ברישי. אל דיהא חצרא קויסא דיד סילא אליני. "אמר ירמיהו הנביא: אוי לי ה' אלוהים על מה שקרה לי, על אותה מועקה קשה שבאה עלינו."

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על ניב זאכו:

  • אבינרי עידו, הניב הארמי של יהודי זאכו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ט
  • יונה מרדכי, מילון ארמי־כורדי – עברי

על ניב אורמיה הנוצרי:

  • Murre-van den Berg H.L, From a Spoken to a Written Language

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונה צבר, מדרשים בארמית יהודי כורדיסטן, הוצאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ה.
  2. ^ הארמית החדשה היא שפה שמית ואילו הכורדית היא שפה איראנית. ראו יונה, מרדכי, מילון ארמי־כורדי – עברי, עמ' 16.
  3. ^ Kutscher, Two 'Passive' Constructions in Aramaic in the Light of Persian, In: Proceedings of the International Conference on Semitic Studies, The Israel Academy of Science and Humanities, Jerusalem 1969
  4. ^ Hopkins, Simom, Preterite and perfect in the Jewish Neo-Aramaic of Kerend
  5. ^ מצוטט מתוך: אבינרי עידו, הניב הארמי של יהודי זאכו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 23.
  6. ^ מצוטט מתוך: אבינרי עידו, הניב הארמי של יהודי זאכו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ט, עמ' 28.