כוזרית
| כוזרית (-) | |
|---|---|
| סך כל הדוברים: | |
| מספר הדוברים שזאת שפת אמם: | |
| שיטת הכתב: | גרסה של אלפבית רוני, אלפבית עברי, ייתכן שגם באלפבית הקירילי, העברי, הלטיני, היווני, הערבי או הגאורגי |
| סיווג משפחתי: | אלטאיות (במחלוקת) טורקיות |
| מעמד רשמי | |
| שפה רשמית במדינות: | ממלכת הכוזרים |
| גוף מפקח: | - |
| ראו גם: שפה • רשימת שפות | |
כוזרית היא השפה בה דיברו בממלכת הכוזרים, ישות מדינית שהתקיימה בין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11. באופן רשמי, זוהי שפה אשר נכחדה.
סיווג[עריכה]
קיימת מחלוקת באשר לאיזו קבוצה מהשפות הטורקיות שייכת הכוזרית, והאם היא בכלל שפה טורקית. בלשנים אחדים סוברים כי היא שפה איראנית או קווקזית.
בימי הביניים, סיווגו מלומדים ערבים את הכוזרית כדומה, אך עם זאת לא זהה, לניב הטורקי בו השתמשו עמים טורקים אחרים בסביבתם, כמו למשל האוע'וז. כיום, הדעה הרווחת בקרב בלשנים היא שהכוזרים דיברו בשפה טורקית, אשר הייתה דומה להונית ולשפתם של הבולגרים העתיקים, וככל הנראה הושפעה מהטורקית העתיקה ומאויגור.
היסטוריה[עריכה]
מסמכים מעידים כי היו יחסים מדיניים בין הכוזרים וההונגרים, והשפה הכוזרית דוברה בהונגריה עד המאה העשירית, אז נטמעה בהונגרית.[1]
על פי ה"כארתליס צחוברבה" ("ქართლის ცხოვრება"- חיי כארתלי), ספרו של ההיסטוריון הגאורגי, לאונטי מרובלי, בן המאה ה-11, הייתה הכוזרית אחת משפות הארץ ביחד עם ארמנית, גאורגית, עברית, ארמית ויוונית שהיו שגורות על בני בית המלוכה הגאורגי.[2]
מעט מאוד דוגמאות של השפה הכוזרית קיימות כיום, רובן הן שמות ששרדו במקורות היסטוריים, אך רוב העבודות הכתובות שנשתמרו נכתבו בעברית. המילה הכתובה היחידה בכוזרית שידועה כיום היא "HWQWRWM" שמשמעותה "קראתי זאת". המילה מופיעה בסוף מכתב קייב, ונכתבה באלפבית הרוני, מה שככל הנראה מעיד על כך שאופן כתיבת השפה לא השתנה עם גיור הכוזרים, אך עדיין סביר כי בתקופות שונות ובמקומות שונים נכתבה הכוזרית באלפבית קירילי, עברי, לטיני, יווני, ערבי או גאורגי.
הערות שוליים[עריכה]
- ^ [1]
- ^ אלה היו שש השפות שהיו מדוברות באזור, באותן הזמנים. ראו גם במאמרם של גרשון בן אורן, וולף מוסקוביץ, מאפייני לשון הדיבור של יהודי גרוּזיה עמ' 95-119, עמ' 96 למטה, פורסם בפעמים 31, תשמ"ז 1987, מתוך האתר של פרויקט מה-יא"ה (מפעל התיעוד - יהודי ארצות האסלאם), אוניברסיטת תל אביב.
