ארמאל מטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ארמאל מטה
Ermal Meta
לידה 20 באפריל 1981 (בן 42)
פייר, אלבניה
שם לידה Ermal Meta עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות אלבניה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-2006
עיסוק זמר-יוצר, מלחין
סוגה רוק אלטרנטיבי • פופ • סינת'פופ
שפה מועדפת אלבנית, איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה קול, גיטרה, קלידים, סינתיסייזר, בס, פסנתר, מכונת תופים, סמפלר, קחון
חברת תקליטים מסקל מיוזיק[1]
פרסים והוקרה פסטיבל סן רמו עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ארמאל מטה (באנגלית: Ermal Meta; נולד ב-20 באפריל 1981) הוא זמר-יוצר ומלחין איטלקי ממוצא אלבני.[2]

מטה נולד בפייר שבאלבניה וגדל בבארי. הוא זכה להכרה כאחד הזמרים הראשיים של הלהקות Ameba4 ו-La Fame di Camilla.[3] לאחר שכתב שירים עבור אמנים איטלקים שונים, החלה קריירת הסולו שלו, והוא הוציא שני אלבומי אולפן: Umano ו-Vietato morire, שהגיע למקום הראשון באיטליה, וקדם לו הסינגל בעל אותו שם, שהגיע למקום השלישי בפסטיבל המוזיקה סן רמו לשנת 2017, בו קיבל גם את פרס המבקרים "מיה מרטיני".

בשנת 2018, מטה זכה בפסטיבל המוזיקה סן רמו והמשיכה לייצג את איטליה באירוויזיון 2018 בליסבון, פורטוגל.[4][5]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנותיו הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטה נולד בעיר פייר שבאלבניה, ובגיל 13 עבר לבארי, דרום איטליה יחד עם משפחתו.[6][7] מטה הופיע לראשונה כגיטריסט של להקת Ameba4 האיטלקית, שהתחרה בקטגוריית Newcomers' בפסטיבל המוזיקה סן רמו עם השיר "Rido... forse mi sbaglio", שנכלל באלבום שנקרא על שם הלהקה, שיצא לאור בפברואר 2006.[8]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארמאל מטה בהופעה בשנת 2010, כחבר להקת La Fame di Camilla

בשנת 2007 הפך מטה לזמר המוביל וכותב השירים הראשי של להקת La Fame di Camilla.[9] אלבום הבכורה שלהם, שנקרא La Fame di Camilla, יצא לאור על ידי יוניברסל מיוזיק בשנת 2009.[10] מאוחר יותר הוציאה הלהקה את האלבומים Buio e luce, שכולל את השיר איתו התמודד בפסטיבל המוזיקה של סן רמו לשנת 2010, ו-L'attesa.[11] הלהקה התפרקה בשנת 2013.[12]

לאחר שעסק בכתיבת שירים עבור כמה אמנים איטלקים, ביניהם מרקו מנגוני, אמה, קיארה, אנליסה, פאטי פראבו ולורנצו פרגולה, מטה התחיל את קריירת הסולו שלו.[12][13] ביולי 2013 הוא השתתף בסינגל "Non mi interessa" של פטי פראבו.[14] בשנת 2014 הוא את פסקול סדרת הטלוויזיה האיטלקית Braccialetti rossi, בביצוע השיר "Tutto si muove".[15] בשנת 2016, הוא התחרה בפסטיבל המוזיקה ה-66 של סן רמו, וביצע את השיר "Odio le favole", שהגיע למקום השלישי.[16] "Odio le favole" נכלל באלבום הסולו הראשון שלו, Umano. הוא חזר לתחרות בשנת 2017, והתמודד לראשונה בקטגוריית Big Artists, עם השיר "Vietato morire".[17] בלילה השלישי של התחרות הוא ביצע קאבר של "Amara terra mia" של דומניקו מודוניו, וקיבל את פרס ביצוע הקאבר הטוב ביותר.[18] מטה הוצב במקום השלישי הכללי בתחרות, וקיבל את פרס המבקרים "מיה מרטיני".[19][20] אלבום האולפן השני שלו, Vietato morire, יצא לאור ב-10 בפברואר 2017.[21] האלבום כולל גם דואט עם הזמרת-יוצרת האיטלקייה אליסה.

במרץ 2017 מטה נבחר להיות שופט בעונה ה-16 של תוכנית הכישרונות האיטלקית Amici di Maria De Filippi.[22]

ב-11 בפברואר 2018, נבחר מטה, יחד עם פבריציו מורו, לייצג את איטליה באירוויזיון 2018 שהתקיים בליסבון, פורטוגל, לאחר שזכו בקטגוריית Big Artists בפסטיבל המוזיקה של סן רמו לשנת 2018, עם השיר "Non mi avete fatto niente".[23]

ב-2020, הוא הוציא את הסינגל "Finirà bene".

ב-2021, הוא התחרה בפסטיבל סן רמו 2021 על ייצוג איטליה באירוויזיון 2021, עם השיר "Un milione di cose da dirti", וסיים במקום השלישי בגמר ולא נבחר.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – דיסקוגרפיה של ארמאל מטה
  • 2016: Umano
  • 2017: Vietato Morire
  • 2018: Non Abbiamo Armi
  • 2019: Non Abbiamo Armi. Il Concerto

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה מועמד תוצאה הערה
2017 פרסי המוזיקה של MTV אירופה האמן האיטלקי הטוב ביותר עצמו זכייה [24]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארמאל מטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "ERMAL META on Mescal". mescalmusic.com (באיטלקית). נבדק ב-18 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "Ermal Meta–Biografia". teksteshqip.com (באלבנית).
  3. ^ Ilaria Venturini (6 בפברואר 2017). "Tutte le curiosità su Ermal Meta" (באיטלקית). PopLife.it. אורכב מ-המקור ב-2017-10-01. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Il riassunto della serata finale". rai.it (באיטלקית). Rai 1. 10 בפברואר 2018. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Lisbon 2018–Participants: Ermal Meta and Fabrizio Moro". eurovision.tv (באנגלית). European Broadcasting Union. נבדק ב-19 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Cladia Fascia (22 בינואר 2017). "Ermal Meta, vita va guardata in faccia" (באיטלקית). Agenzia Nazionale Stampa Associata. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Chi è Ermal Meta". Il Post (באיטלקית). 7 בפברואר 2017. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Gli Ameba 4 debuttano all'Ariston: Sanremo sarà il nostro punto di partenza" (באיטלקית). Rockol.it. 27 בפברואר 2006. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Matilde Conte (11 בספטמבר 2009). "Il ritorno della Fame di Camilla debutto discografico alla Feltrinelli". la Repubblica (באיטלקית). נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Paolo Panzeri (24 בספטמבר 2009). "La Fame di Camilla – La Fame di Camilla" (באיטלקית). Rockol.it. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "La Fame di Camilla – L'attesa" (באיטלקית). Radio Italia Solo Musica Italiana. 24 בינואר 2012. אורכב מ-המקור ב-12 בפברואר 2017. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 "Ermal Meta annuncia: sciolta la band La Fame di Camilla" (באיטלקית). Radio Italia Solo Musica Italiana. 29 במרץ 2013. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Mario Manca (7 בפברואר 2017). "Sanremo 2017: chi è Ermal Meta?". Vanity Fair. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Patty Pravo feat. Ermal Meta" (באיטלקית). Agenzia Nazionale Stampa Associata. 10 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Gabbani, Calcutta, Cosmo: la rivincita dell'indie-pop italiano" (באיטלקית). BergamoNews.it. 7 במאי 2016. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Rosa D'Ettore (12 בפברואר 2016). "Sanremo Giovani 2016: Francesco Gabbani vincitore Nuove Proposte, classifica". International Business Times. אורכב מ-המקור ב-20 בפברואר 2017. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Domenico Naso (13 בדצמבר 2016). "Festival di Sanremo 2017: i cantanti in gara. Dai talent ai veterani: ecco chi salirà sul palco dell'Ariston". Il Fatto Quotidiano (באיטלקית). נבדק ב-7 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Sanremo: Ermal Meta vince con cover Amara terra mia". Il Mattino. 10 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Luisa De Montis (12 בפברואר 2017). "Dalla critica al miglior testo. Ecco tutti i cantanti premiati". Il Giornale (באיטלקית). נבדק ב-13 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Sanremo 2017: i vincitori in sala stampa, Ermal Meta" (באיטלקית). Rockol.it. 12 בפברואר 2017. נבדק ב-17 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Ermal Meta: il featuring con Elisa in Vietato morire". Radio Italia Solo Musica Italiana. 24 בינואר 2017. נבדק ב-11 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Domenico Naso (9 במרץ 2017). "Amici 2017, il cast: dalla giuria con Ermal Meta e Ambra Angiolini, a Morgan che torna nel ruolo di mentore dei giovani". Il Fatto Quotidiano. נבדק ב-10 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Ermal Meta e Fabrizio Moro rappresenteranno l'Italia all'Eurovision Song Contest" (באיטלקית). Rockol.it. 11 בפברואר 2018. נבדק ב-11 בפברואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "MTV European Music Awards: le nomination per il Best Italian Act". Rolling Stone (באיטלקית). 4 באוקטובר 2017. נבדק ב-7 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)


איטליהאיטליה איטליה באירוויזיון
אירוויזיון 2018
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ארמאל_מטה&oldid=37589204"