איטליה באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איטליה באירוויזיון
מדינה איטליהאיטליה איטליה
רשת שידור RAI
השתתפות ראשונה שווייץשווייץ לוגאנו, 1956
זכיות דנמרקדנמרק קופנהגן, 1964
יוגוסלביהיוגוסלביה זאגרב, 1990
הולנדהולנד רוטרדם, 2021
השתתפויות 48
היעדרויות 19
אירוח האירוויזיון איטליהאיטליה נאפולי, 1965
איטליהאיטליה רומא, 1991
איטליהאיטליה טורינו, 2022
השתתפות אחרונה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת ליברפול, 2023

איטליה השתתפה באירוויזיון כ-48 פעמים החל מהצטרפותה לתחרות ב-1956 והיא נמנית בין שבע המדינות מייסדות התחרות. לאחר היעדרות בין השנים 1998-2010, איטליה משתתפת ישירות בגמר התחרות מבלי להשתתף בשלב חצאי-הגמר, עקב היותה אחת מחמש המדינות העיקריות אשר אחראיות למימון התחרות, לצד גרמניה, בריטניה, ספרד וצרפת.

איטליה ניצחה בתחרות 3 פעמים: בפעם הראשונה ב-1964 עם השיר "Non ho l'età" של ג'יליולה צ'ינקווטי, בפעם השנייה ב-1990 עם השיר "Insieme: 1992" של טוטו קוטוניו ובפעם השלישית ב-2021 עם השיר "Zitti e buoni" של מונסקין. איטליה נעדרה מספר פעמים רב מהתחרות, לרוב בשל התעניינותו הציבורית הנמוכה של העם האיטלקי בתחרות.

הישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה נטלה חלק בתחרות כ-48 פעמים: שלוש פעמים מתוכן איטליה ניצחה בתחרות, ועל כן, נכון לשנת 2024, היא נמצאת בטבלת הניצחונות של התחרות יחד עם נורווגיה, דנמרק ואוקראינה כאשר לפניהן נמצאות אירלנד ושוודיה עם 7 ניצחונות כל אחת, לוקסמבורג, צרפת, בריטניה והולנד עם חמישה ניצחונות וישראל עם ארבעה ניצחונות. איטליה ניצחה בתחרות שלוש פעמים: בפעם הראשונה ב-1964 עם השיר "Non ho l'età" של ג'יליולה צ'ינקווטי, בפעם השנייה ב-1990 עם השיר "Insieme: 1992" של טוטו קוטוניו ובפעם השלישית ב-2021 עם השיר "Zitti e buoni" של מונסקין. איטליה הגיעה למקום השני שלוש פעמים בתולדותיה ב-1974, 2011 ו-2019 והגיעה חמש פעמים למקום השלישי ב-1958, 1963, 1975, 1987 ו-2015.

היעדרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה נעדרה מ-19 תחרויות אירוויזיון לאורך השנים:

היעדרותה הראשונה של איטליה נרשמה ב-1981 לאחר שרשות השידור האיטלקית הודיעה כי התעניינותו הציבורית של העם האיטלקי בתחרות ירדה, ולכן החליטה לפרוש באותה שנה. כמו כן, איטליה נעדרה מאותה סיבה גם בשנה שאחריה. היעדרותה השלישית נרשמה ב-1986 לאחר שרשות השידור האיטלקית החליטה לא להשתתף בתחרות.

איטליה שוב רשמה היעדרויות מהתחרות בין השנים 1994-1996 עקב חוסר התעניינות ציבורית של העם האיטלקי בתחרות. לאחר היעדרות של כשלוש שנים, איטליה השתתפה בתחרות ב-1997, אולם פרשה לאחריה לאלתר מבלי מתן הסבר. לאחר כ-13 שנות היעדרות, הודיעה רשות השידור האיטלקית ב-2 בדצמבר 2010, כי איטליה תשוב לתחרות ב-2011.

לאורך השנים, ההתעניינות באירוויזיון בקרב תושבי איטליה הייתה נמוכה, גם כאשר נערכה התחרות בשטחה של איטליה. כתוצאה מכך, שירי אירוויזיון מנצחים לא זכו להצלחה רבה באיטליה. אמנם השיר האיטלקי של ג'יליולה צ'ינקווטי שניצח ב-1964 הפך להצלחה בפברואר 1964 כאשר זכה בפסטיבל סן רמו, אולם לפי האתר "Hit Parade Italia" השירים "ווטרלו" של שוודיה מ-1974, "Save Your Kisses for Me" של בריטניה מ-1976, "Puppet on a String" של בריטניה מ-1967, "Ding-a-dong" של הולנד מ-1975 ואפילו השיר האיטלקי של טוטו קוטוניו שניצח ב-1990 "Insieme: 1992", נכשלו להיכנס לרשימת 10 הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה. מקרה יוצא דופן הוא השיר "I treni di Tozeur" אשר שלחה איטליה ב-1984, עמו היא הגיעה למקום החמישי בתחרות ודורג במקום השלישי ברשימת הלהיטים באיטליה, וכן התמקם במקום ה-20 ברשימת הסינגלים הנמכרים ביותר באיטליה לשנת 1984.

התעניינות חדשה בתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, שני מוזיקאים איטלקים, וינצ'ה טמפרה וזוכה אירוויזיון 1990 טוטו קוטוניו, הביעו את צערם על היעדרותה של איטליה מתחרות האירוויזיון, וקראו לה לשוב ולהשתתף בתחרות.[1][2]

מספר זמרים מאירוויזיון 2008, בהם הזוכה דימה בילאן, הופיעו בתוכנית טלוויזיה האיטלקית, Carramba! Che fortuna, אשר בערוץ Rai 1, וזאת בניסיון להחזיר את איטליה בחזרה לתחרות האירוויזיון.[3] סייטס בקר, מנהל התקשורת ויחסי הציבור של האירוויזיון, אמר כי ”איטליה עדיין מוזמנת לקחת חלק בתחרות”.[4] זמן קצר לאחר שנחשפה הרשימה הסופית של כל המדינות המשתתפות באירוויזיון 2009, הכריז איגוד השידור האירופי שהוא יעבוד אפילו קשה יותר על-מנת להחזיר לאירוויזיון 2010 מדינות שפרשו, בהן איטליה, מונקו ואוסטריה, כאשר איטליה נמצאת בראש סדר העדיפויות.[5]

במסיבת עיתונאים של העונה הרביעית של תוכנית הכישרונות X Factor האיטלקית, הכריז מסימו ליאופרדי, במאי התוכניות של רשת השידור האיטלקית, RAI, כי ייתכן ומנצח התוכנית יזכה לייצג את איטליה באירוויזיון 2011, וזאת על-אף שנציג איטליה לאירוויזיון נבחר בדרך-כלל באמצעות פסטיבל סן רמו. באתר האירוויזיון טיימס הוכרז ב-2 בדצמבר 2010, כי איטליה אישרה את השתתפותה באירוויזיון 2011 שייערך בגרמניה.[6]

איטליה וחמש הגדולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהתחרות ב-2004, ישנן ארבע מדינות מסוימות שמעפילות אוטומטית לגמר התחרות בלי קשר למיקומן בתחרות בשנה הקודמת. הן הרוויחו מעמדן עקב היותן התורם הכלכלי הגדול ביותר של התחרות מטעם איגוד השידור האירופי. מדינות אלה הן ספרד, גרמניה, בריטניה, צרפת והחל מהתחרות ב-2011, כאשר איטליה שבה לתחרות לאחר כ-13 שנות היעדרות, גם איטליה. בשל מעמדן הבלתי פגיע בתחרות, הן היו ידועות בשם "ארבע הגדולות", וכשאיטליה הצטרפה אליהן הן ידועות בשם "חמש הגדולות". המפקח של התחרות, סוונטה סטוקסליוס, אמר לכתבים בפגישה עם "OGAE" סרביה, כי אם איטליה תשוב לתחרות בעתיד היא תעפיל ישירות לגמר ותהווה חלק מ"חמש הגדולות", וכך היה כאשר היא שבה לתחרות.[7] ב-2009, דווח כי "ארבע הגדולות" עלולות לאבד את מעמדן הבלתי פגיע בתחרות וכי הן יצטרכו להתחרות בחצאי-הגמר של התחרות כמו כל שאר המדינות. עם זאת, הדבר לא התרחש, ו"ארבע הגדולות" שמרו על מעמדן הבלתי פגיע בתחרות.

נכון ל-2024, איטליה וגרמניה הן המדינות היחידות מ"חמש הגדולות" אשר ניצחו בתחרות מ-1998.

הצנזורה הטלוויזיונית של אירוויזיון 1974[עריכת קוד מקור | עריכה]

איטליה סירבה לשדר את התחרות ב-1974 ברשות השידור האיטלקית בשל שירה של ג'יליולה צ'ינקווטי, שהתפרסם באותה תקופה בה נערך משאל עם בנוגע לגירושים באיטליה. אף על פי שהאירוויזיון שודר חודש לפני המועד המתוכנן למשאל העם, ואף על פי שהשיר סיים באירוויזיון במקום השני, הצנזורה האיטלקית סירבה לשדר את השיר בכלי התקשורת. רשות השידור האיטלקית הרגישה שהשיר "", שחוזר באופן תמידי על המילה "כן", עלול לגרום למסר סמוי, כמעין תעמולה נסתרת, על-מנת להשפיע על קהל המצביעים האיטלקי בבחירות שיצביעו "כן" לביטול החוק שמתיר גירושים. לפיכך, השיר צונזר ונאסר להשמעה בתחנות הרדיו והטלוויזיה במשך יותר מחודש.

השירים שייצגו את איטליה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורה בצהוב מסמלת ניצחון של המתמודדת באותה תחרות
שורה באפור מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השני
שורה בחום מסמלת תחרות בה המתמודדת הגיעה למקום השלישי
שורה באדום מסמלת תחרות בה המתמודדת דורגה במקום האחרון
שורה בירוק-זית מסמלת תחרות ממנה המתמודדת פרשה או שלא השתתפה לאחר שכבר נבחר שיר

שנה מבצע שיר תרגום לעברית מקום ניקוד
1956 פרנקה ריימונדי "Aprite le finestre" "פתחו את החלונות" לא ידוע[8] לא ידוע[9]
טונינה טוריאלי "Amami se vuoi" "תאהב אותי אם אתה רוצה" לא ידוע לא ידוע
1957 נונציו גאלו "Corde della mia chitarra" "מיתרים של הגיטרה שלי" 6 7
1958 דומניקו מודוניו "Nel blu dipinto di blu" "כחול צבוע בכחול" 3 13
1959 דומניקו מודוניו "Piove (Ciao, ciao, bambina)" "יורד גשם (ביי ביי במבינה)" 6 11
1960 רנאטו רשל "Romantica" "רומנטיקה" 8 5
1961 בטי קורטיס "Al di là" "מעבר" 5 12
1962 קלאודיו וילה "Addio, addio" "ביי ביי" 9 3
1963 אמיליו פריקולי "Uno per tutte" "אחד בשביל כולן" 3 37
1964 ג'יליולה צ'ינקווטי "Non ho l'età" "אינני מספיק מבוגרת" 1 49
1965 בובי סולו "Se piangi, se ridi" "אם את בוכה, אם את צוחקת" 5 15
1966 דומניקו מודוניו "Dio, come ti amo" "אלוהים, כמה אני אוהב אותך" 17 0
1967 קלאודיו וילה "Non andare più lontano" "לא ללכת יותר רחוק" 11 4
1968 סרג'ו אנדריגו "Marianne" "מריאן" 10 7
1969 איווה זניצ'י "Due grosse lacrime bianche" "שתי דמעות לבנות גדולות" 13 5
1970 ג'אני מורנדי "Occhi di ragazza" "עיניים של ילדה" 6 5
1971 מאסימו ראניירי "L'amore è un attimo" "האהבה היא רגע" 5 91
1972 ניקולה די בארי "I giorni dell'arcobaleno" "ימי הקשת" 6 92
1973 מאסימו ראניירי "Chi sarà" "מי יהיה" 13 74
1974 ג'יליולה צ'ינקווטי "" "כן" 2 18
1975 ווס ודורי גצי "Era" "היה" 3 115
1976 אל באנו & רומינה פאוור "We'll Live It All Again" "נחייה את זה שוב" 7 69
1977 מיה מרטיני "Libera" "חופשייה" 13 33[10]
1978 ריקי אה פוברי "Questo amore" "האהבה הזו" 12 53
1979 מתיה בזר "Raggio di luna" "קרן סהר" 15 27
1980 אלן סורנטי "Non so che darei" "אני לא יודע מה הייתי נותן" 6 87
לא השתתפה בין השנים 1981-1982
1983 ריקרדו פולי "Per Lucia" "ללוצ'יה" 11 41
1984 אליס ופרנקו בטיאטו "I treni di Tozeur" "הרכבות של טוזאור" 5 70
1985 אל באנו & רומינה פאוור "Magic Oh Magic" "קסם הו קסם" 7 78
לא השתתפה ב-1986
1987 אומברטו טוצי וראף "Gente di mare" "האנשים של הים" 3 103
1988 לוקה ברברוסה "Vivo (Ti scrivo)" "חי (אני כותב לך)" 12 52
1989 אנה אוקסה ופאוסטו ליאלי "Avrei voluto" "הייתי רוצה" 9 56
1990 טוטו קוטוניו "Insieme: 1992" "ביחד: 1992" 1 149
1991 פפינו די קאפרי "Comme è ddoce 'o mare" "כמה מתוק הוא הים" 7 89
1992 מיה מרטיני "Rapsodia" "רפסודיה" 4 111
1993 אנריקו רוג'רי "Sole d'Europa" "השמש של אירופה" 12 45
לא השתתפה בין השנים 1994-1996
1997 ז'ליס "Fiumi di parole" "נהרות של מילים" 4 114
לא השתתפה בין השנים 1998-2010
2011 רפאל גולאצי "Madness of love" "טירוף של אהבה" 2 189
2012 נינה זילי "L'amore è femmina (Out Of Love)" "האהבה היא נקבה (מחוץ לאהבה)" 9 101
2013 מרקו מנגוני "L’essenziale" "חיוני" 7 126
2014 אמה מרונה "La mia città" "העיר שלי" 21 33
2015 Il Volo "Grande amore" "אהבה גדולה" 3 292
2016 פרנצ'סקה מיקיילין "No Degree of Separation" "ללא מידת הפרדה" 16 124
2017 פרנצ'סקו גבאני "Occidentali's Karma" "קארמה מערבית" 6 334
2018 ארמאל מטה ופבריציו מורו "Non mi avete fatto niente" "לא עשיתם כלום עבורי" 5 308
2019 מחמוד "Soldi" "כסף" 2 472
2020 דיודאטו "Fai rumore" "להשמיע רעש" התחרות בוטלה בשנה זאת
2021 מונסקין "Zitti e buoni" "תשתוק ותתנהג יפה" 1 524
2022 מחמוד ובלאנקו "Brividi" "צמרמורות" 6 268
2023 מרקו מנגוני "Due vite" "שני חיים" 4 350
2024 אנג'לינה מנגו "La Noia" "שיעמום"

אירוח האירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה העיר המארחת מקום התחרות מנחים
1965 איטליהאיטליה נאפולי אולם הכנסים של רשת השידור האיטלקית RAI גמר: רנטה מאורו
1991 איטליהאיטליה רומא אולפני צ'ינצ'יטה גמר: ג'יליולה צ'ינקווטי וטוטו קוטוניו
2022 איטליהאיטליה טורינו פאלה אלפיטור לאורה פאוזיני,מיקה ואלכסנדרו קטלן

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איטליה באירוויזיון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טמפרה קורא לאיטליה לשוב לאירוויזיון, אתר האירוויזיון (באנגלית)
  2. ^ קוטוניו: "היעדרותה של איטליה מהאירוויזיון מצערת", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
  3. ^ "כוכבי האירוויזיון מגיעים לאיטליה", אתר האירוויזיון הרשמי (באנגלית)
  4. ^ "תוכנית טלוויזיה לכבוד האירוויזיון באיטליה", אתר המעריצים של האירוויזיון (באנגלית)
  5. ^ "איגוד השידור האירופי מנסה להחזיר לאירוויזיון מדינות שפרשו", אתר האירוויזיון (באנגלית)
  6. ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון טיימס (באנגלית)
  7. ^ "איטליה חוזרת לאירוויזיון", אתר האירוויזיון (באנגלית)
  8. ^ התוצאות המלאות של תחרות אירוויזיון 1956 אינן ידועות, ורק זהותה של המדינה המנצחת, שווייץ, ידועה. עם זאת, אתר האירוויזיון הרשמי מיקם את שאר השירים בתחרות באותה שנה במקום ה-2.
  9. ^ Barclay, Simon (June 17, 2010). The Complete and Independent Guide to the Eurovision Song Contest 2010. Silverthorn Press. p. 24. ISBN 978-1-4457-8415-1.
  10. ^ במהלכה של הצבעת המדינות נעשו מספר טעויות בשלב חלוקת הנקודות אשר תוקנו לאחר שידור התחרות. הן מגישי הניקוד של יוון והן של צרפת שכפלו מספר נקודות והעניקו את אותו מספר נקודות למספר מדינות. מבין חלוקת הניקוד של יוון נוכתה נקודה אחת מבריטניה, הולנד, אוסטריה ופינלנד, ומבין חלוקת הניקוד של צרפת נוכתה נקודה אחת מאוסטריה, גרמניה, איטליה, פורטוגל וישראל. התיקונים לא השפיעו על מיקומן הסופי של המדינות בתחרות.


תחרות הזמר של האירוויזיון
תחרויות
תחרות הזמר של האירוויזיון 1956195719581959196019611962196319641965196619671968196919701971197219731974197519761977197819791980198119821983198419851986198719881989199019911992199319941995199619971998199920002001200220032004200520062007200820092010201120122013201420152016201720182019202020212022202320242025
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 198219841986198819901992199419961998200020022004200620082010201220142016201820202022
האירוויזיון לרוקדים צעירים 198519871989199119931995199719992001200320052011201320152017
אירוויזיון הילדים 200320042005200620072008200920102011201220132014201520162017201820192020202120222023
האירוויזיון לרוקדים 20072008
האירוויזיון למקהלות 20172019
תחרויות מיוחדות שיר היובל באירוויזיון (2005)המיטב של האירוויזיון (2006)הלהיטים הגדולים של האירוויזיון (2015)אירוויזיון: Europe Shine a Light (2020)אירוויזיון קרקס הקסמים
ראו גם טקס פתיחת אירועי האירוויזיוןלהט"ב ותחרות האירוויזיוןרשימת מנחי האירוויזיוןזוכי תחרות הזמר של האירוויזיוןחוקי תחרות הזמר של האירוויזיוןערים שאירחו את האירוויזיוןאופנה באירוויזיון (ישראל) • OGAEפרס ברברה דקסתחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Sagaתחרות הזמר האמריקאית
מדינות
מדינות משתתפות אוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיטליהאיסלנדאירלנדאלבניהאסטוניהארמניהבלגיהגאורגיהגרמניהדנמרקהולנדהממלכה המאוחדתיווןישראללוקסמבורגלטביהליטאמולדובהמלטהמקדוניה הצפוניתנורווגיהסלובניהסן מרינוספרדסרביהפוליןפורטוגלפינלנדצ'כיהצרפתקפריסיןקרואטיהרומניהשוודיהשווייץ
מדינות שפרשו אנדורהבולגריהבוסניה והרצגובינההונגריהטורקיהמונטנגרומונקומרוקוסלובקיה
מדינות שנפסלו בלארוסרוסיה
מדינות לשעבר יוגוסלביהסרביה ומונטנגרו
ראו גם מדינות שלא משתתפות באירוויזיון (לבנון)
זוכים
שנות החמישים שווייץשווייץ ליס אסיההולנדהולנד קורי ברוקןצרפתצרפת אנדרה קלאבוהולנדהולנד טדי סחולטן
שנות השישים צרפתצרפת ז'קלין בואייהלוקסמבורגלוקסמבורג ז'אן-קלוד פסקלצרפתצרפת איזבל אוברהדנמרקדנמרק גרטה ויורגן אינגמןאיטליהאיטליה ג'יליולה צ'ינקווטילוקסמבורגלוקסמבורג פראנס גלאוסטריהאוסטריה אודו יורגנסבריטניהבריטניה סנדי שוספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) מסיאלצרפתצרפת פרידה בוקארה / הולנדהולנד לני קור / בריטניהבריטניה לולו / ספרד (1945-1977)ספרד (1945-1977) סלומה
שנות השבעים אירלנדאירלנד דנהמונקומונקו סבריןלוקסמבורגלוקסמבורג ויקי לאנדרוסלוקסמבורגלוקסמבורג אן-מארי דודשוודיהשוודיה אבבאהולנדהולנד טיץ'-איןבריטניהבריטניה Brotherhood of Manצרפתצרפת מארי מריםישראלישראל יזהר כהן ולהקת אלפא-ביתאישראלישראל חלב ודבש
שנות השמונים אירלנדאירלנד ג'וני לוגןבריטניהבריטניה באקס פיזגרמניהגרמניה ניקוללוקסמבורגלוקסמבורג קורין הרמסשוודיהשוודיה הרייסנורווגיהנורווגיה בוביסוקס!בלגיהבלגיה סנדרה קיםאירלנדאירלנד ג'וני לוגןשווייץשווייץ סלין דיוןיוגוסלביהיוגוסלביה ריווה
שנות התשעים איטליהאיטליה טוטו קוטוניושוודיהשוודיה קרולהאירלנדאירלנד לינדה מרטיןאירלנדאירלנד ניב קבאנהאירלנדאירלנד פול הרינגטון וצ'ארלי מק'גטיגןנורווגיהנורווגיה סיקרט גארדןאירלנדאירלנד איימר קוויןבריטניהבריטניה קתרינה והגליםישראלישראל דנה אינטרנשיונלשוודיהשוודיה שארלוט נילסן
העשור הראשון של המאה ה-21 דנמרקדנמרק האחים אולסןאסטוניהאסטוניה טאנל פדאר, דייב בנטון ו-2XLלטביהלטביה מארי אןטורקיהטורקיה סרטאב ארנראוקראינהאוקראינה רוסלנהיווןיוון הלנה פפאריזופינלנדפינלנד לורדיסרביהסרביה מריה שריפוביץ'רוסיהרוסיה דימה בילאןנורווגיהנורווגיה אלכסנדר ריבאק
העשור השני של המאה ה-21 גרמניהגרמניה לנה מאייר-לנדרוטאזרבייג'ןאזרבייג'ן אל וניקישוודיהשוודיה לורןדנמרקדנמרק אמילי דה פורסטאוסטריהאוסטריה קונצ'יטה וורסטשוודיהשוודיה מונס סלמרלובאוקראינהאוקראינה ג'מאלהפורטוגלפורטוגל סלבדור סובראלישראלישראל נטע ברזיליהולנדהולנד דאנקן לורנס
העשור השלישי של המאה ה-21 2020איטליהאיטליה מונסקיןאוקראינהאוקראינה קאלוש אורקסטרהשוודיהשוודיה לורן