בואינג 377 סטרטוקרוזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בואינג 377 סטרטוקרוזר
הגרסה הצבאית C-97 Stratofreighter

בואינג 377 סטרטוקרוזר הוא מטוס נוסעים דו-קומתי צר-גוף ארבע-מנועי, מתוצרת חברת בואינג. במקור היה הסטרטוקרוזר גרסת נוסעים מסחרית למטוס התובלה הצבאי C-97 סטרטופרייטר (C-97 Stratofreighter), שבעצמו היה גרסת תובלה של המפציץ B-50 סופרפורטרס (B-50 Superfortress).

המטוס נקרא בחיל האוויר הישראלי בשם "ענק" או בקיצור "סטרטו". בשימוש חיל האוויר היו שלוש גרסאות של המטוס: ה"סטרטוקרוזר" האזרחי, ה- "C-97 סטרטופרייטר" הצבאי (שנקרא גם בואינג 367), וגרסת כלאיים מתוצרת תעשייה האווירית שבה הותקנה והותאמה מערכת זנב ודלתות אחוריות של ה- C-97 הצבאי, במטוסי "סטרטו" בגרסת נוסעים אזרחית.

בחיל האוויר הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי הסטרטוקרוזר נרכשו מעודפי ציוד וחלפים של חיל האוויר האמריקני. המיזם היה משותף לתעשייה האווירית ולחיל האוויר. ב-1964 הוטסו לארץ חמשת מטוסי ה"סטרטו" הראשונים, אשר שמשו קודם לכן כמטוסי נוסעים בחברת פאן אם. בתחילה שירתו המטוסים במסגרת גף טיסה צבאי (כשלוחה של טייסת 103), ונתנו מענה לטיסות ארוכות טווח של חיל האוויר, להטסת נוסעים וציוד מחו"ל. ב-1 ביולי 1964, הפך הגף לטייסת 120 שכללה בתחילה, את חמשת מטוסי ה"סטרטו" וזוג מטוסי דקוטה.

באותה תקופה היה איסור של הקונגרס האמריקאי על מכירת מטוסים לחיל האוויר, ובין השאר נאסרה מכירת הרקולסים למערך מטוסי התובלה של החיל. הסטרטוקרוזר מילא את הצורך של חיל האוויר במטוס תובלה גדול יותר מהנורד והדקוטה. הוא נרכש בלית ברירה, לאחר שכשל הניסיון לקנות מטוסי הרקולס. בחלק מהמטוסים בוצעו שינויים, על מנת לאפשר הצנחת אפסניה, נגמ"שים קלים ועוד.

בשנים 1964 - 1966 השתתפו מטוסי "סטרטו" במבצעי "רוטב" ו"דורבן" - הצנחת כלי נשק וציוד אחר למורדים המלוכניים התימניים, שנלחמו נגד צבא מצרים בתקופת מלחמת האזרחים בתימן.‏[1].

ב-1966 ביצע מטוס "סטרטו" (שכינויו היה "מצדה"), טיסה ארוכה בין מדינות אפריקה, והוביל את פמליית ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, בסיור של מספר שבועות ברחבי היבשת. המטוסים ביקרו ביבשת השחורה לא אחת, וחזרו ממנה עם חיילים אתיופים שהגיעו לישראל להשתתף בקורס צניחה.

המטוסים נטלו חלק במלחמת ששת הימים, בהצנחת אספקה בחצי האי סיני, ובמלחמת יום הכיפורים. ב-17 בספטמבר 1971 הופל מטוס סטרטוקרוזר באמצעות טיל קרקע-אוויר מצרי מדגם SA-2 ששוגר ממארב טק"א ממערב לתעלת סואץ. המטוס היה בגיחת איסוף מודיעין וצילום אוויר אלכסוני מעל לשטח סיני, כ-22 ק"מ מתעלת סואץ. רק אחד משמונת אנשי צוות המטוס הצליח להיפלט מהמטוס, להפעיל את מצנחו ולהינצל. זמן קצר לפני מלחמת יום הכיפורים, קלטה הטייסת מספר מטוסים משופרים מדגם C-97, אשר שירתו בין השאר כמטוסי תדלוק בחיל האוויר האמריקאי. בנובמבר 1970 הושמד אחד המטוסים בתאונה על מסלול המראה בנמל התעופה לוד כאשר התנגש בו מטוס מטען בואינג 707 של חברת התעופה TWA.

צוות אוויר של המטוס באותה תקופה כלל: קברניט, נווט, מהנדס טיסה, אלחוטן אוויר, ופקח העמסה.

ב-1978 יצא המטוס רשמית משירות חיל האוויר הישראלי.

ב-2011, במלאת 40 שנה לתקרית ב-17 בספטמבר 1971 שבה הופל אחד המטוסים, הוצב מטוס סטרטוקרוזר מס' 035, כאנדרטה בבסיס נבטים, לאחר שהיה מונח מאז 1978 כגרוטאה בבסיס חצרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]