שדה עמודים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
העמוד העומד על תילו בשדה עמודים

קואורדינטות: 32°48′54.77″N 35°24′35.94″E / 32.8152139°N 35.4099833°E / 32.8152139; 35.4099833

שדה עמודים הוא חורבה שרידי מבנה בבקעת בית נטופה באזור מחלף גולני, שככל הנראה שימש בית כנסת.

גילוי האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר התגלה בשנת 1905 בידי החוקרים היינריך קוהל וקרל ואצינגר, במהלך הסקר שערכו בגליל, שבמהלכו נחשפו בתי כנסת עתיקים רבים.

תיאור האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר נמצאו שרידי ישוב רציף, החל מהתקופה הרומית וכלה בתקופה הערבית

בית הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הכנסת נבנה בשלהי המאה השלישית או בתחילתה של המאה הרביעית לספירה. זהו מבנה מלבני (14.10x18.75) מרוצף לוחות אבן, שחזיתו בעלת שלושה פתחים פונה אל ירושלים. פנים המבנה מחולק על ידי שני טורי עמודים על אדנים, שבעה עמודים לכל טור, לאולם תווך (רחבו 6.21 מטר) ושתי סיטראות (רוחב כל אחת 3.15 מטר) טור ערב של שני עמודי פינה כפולים שלחתכם צורת לב ושני עמודים נוספים הפרידו בין אולם התווך לסטיו הפנימי המקביל לכניסה.
לבנין הייתה כניסה צדדית נוספת מצד מזרח.

פנים פנים המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו בבית הכנסת בכפר נחום, לא נמצא במבנה שום סימן לארון קודש, וככל הנראה היה מיטלטל, כברוב בתי הכנסת מהטיפוס הקדום.

חזית המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעיטור חזית בית הכנסת שרד אך מעט, כיוון שהיא הנרסה במהלך השנים ושרידיה פזורים על יד בית הכנסת. על משקוף הפתח האמצעי מופיעות צדודיות של שני אריות שפניהם מופנות ישר ורגלו של כל אחד מהם מוצבת אל ראש פר וביניהם עומדת אמפורה. משקוף הדלת הצדדית מוקף תשליב ומחולק לשלושה ספינים, שעליהם שושנים ודמות בעל חיים שהושחתה כמעט כליל. כותרות העמודים הן בסגנון דורי, ועיבודן גס.

כתובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר נתגלתה כתובת בארמית, וזה לשונה : "יועזר חזנה/ושמעון /אחוי עבדו/הדן תרא דמרי/שמיא" ותרגומה - "יועזר החזן ואחיו שמעון עשו (נדבו) את השער הזה של אדון השמים"

זיהוי המקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

להשערת החוקרים[דרוש מקור] במקום שכן כפר עוזיאל, מגוריהם של משמרת הכוהנים "אביה". לדעת הארכיאולוג ד"ר דרור בן-יוסף יש לזהות את חורבת עמודים עם 'כפר נמרה' יישוב הנזכר בתלמוד הירושלמי מפי רב הונא: "שלוש מאות חנויות של מוכרי טהרות היו במגדל צבעיה ושלוש מאות חנויות של אורגי פרוכות היו בכפר נמרה". הנימוקים לזיהוי תלויים בראש ובראשונה בהשתמרות השם 'נמרה' בשרידי כפר נמרין, הנמצא כשני ק"מ דרומית-מזרחית לחורבת עמודים. כמו כן, בחורבת עמודים נמצאו שרידים יהודים מובהקים (בית כנסת וכתובות) מן התקופות הרומית והביזנטית בהתאמה לדברי רב הונא המעיד על כפר נמרא כיישוב יהודי מובהק. את זיהוי 'כפר עוזיאל' יש להעדיף, לדעת בן-יוסף בסמוך ליישוב עוזייר (בבקעת בית נטופה) המשמר רכיב מהשם עוזיאל.

מקור: דרור בן-יוסף. "של מי החורבה הזאת?" (לשאלת זיהויה של חורבת עמודים בגליל התחתון). בשביל הארץ (גיליון 51), הוצאת רשות הטבע והגנים, אוקטובר-נובמבר 2012.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Sphinxfront.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.