הלוח הבבלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש. כל שנה הכילה 12 חודשים ירחיים, המתחילים כל אחד במולד הירח. חודש מעובר נוסף לפי הצורך. הלוח מבוסס על לוח שומרי של השושלת השלישית של אור שנתגלה כלוח אומה של שולגי (המאה ה-21 לפנה"ס).

החודשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה התחילה באביב, וחולקה לעונות "התחלה" (reš šatti), "אמצעית" (mišil šatti) ו"סוף השנה" (kīt šatti). השם למילה "חודש" היה arḫu (ובסמיכות araḫ). במשך המאה השישית לפני הספירה בזמן גלות בבל, שמות החודשים אומצו לתוך הלוח העברי. שמות החודשים הערביים בלבנט אף הם נגזרו מלוח זה, כמו ניסן, אייר, תמוז, אב, אלול, תשרי ו-אדר.

הלוח הבבלי
עונה שם החודש האל השולט סימן המזלות מקבילה בלוח העברי מקבילה בלוח הגריגוריאני
Reš Šatti 1 Araḫ Nisānu

'חודש הקודשים'

אנו ו-בל KU (טלה) ניסן מרץ\אפריל
2 Araḫ Āru

'חודש השור'

אֶאָה אייר אפריל\מאי
3 Araḫ Simanu סין BI (KAŠ) (תאומים) סיוון מאי\יוני
4 Araḫ Dumuzu

'חודש התמוז'

תמוז תמוז יוני\יולי
Mišil Šatti 5 Araḫ Abu āru אריה אב יולי\אוגוסט
6 Araḫ Ulūlu עשתר אלול אוגוסט\ספטמבר
7 Araḫ Tišritum

'חודש ההתחלה' (הכוונה לתחילת מחצית השנה השנייה)

שמש (מאזניים) תשרי ספטמבר\אוקטובר
8 Araḫ Samna

'חודש התחלת היסודות'

מרדוך (עקרב) חשוון אוקטובר\נובמבר
Kīt Šatti 9 Araḫ Kislimu נרגל (קשת) כסלו נובמבר\דצמבר
10 Araḫ Ṭebētum

'חודש בוא הגשם'

פפ-סוקל saḫ
'ibex' (גדי?)

טבת

דצמבר\ינואר
11 Araḫ Šabaṭu
(דלי?)
שבט ינואר\פברואר
12 Araḫ Addaru

~ Araḫ Adār 'חודש האדר'

ארה (דגים) אדר פברואר\מרץ
חודש מעובר 13 Araḫ Makaruša Addari

~ Araḫ Ve-Adār

אשור פרט לשנה ה-17 מתוך מחזור של 19 שנים, שאז החודש המעובר בא אחרי - Araḫ Ulūlu

.

עד המאה החמישית לפניה"ס הלוח נעקב בקפידה, אולם בערך משנת 499 לפניה"ס החלו לעקוב אחר לוח ירחי-שמשי של 19 שנים השווים 235 חודשים. למרות השם "המחזור המטוני", כנראה שמטון (432 לפניה"ס) למד את המחזור מהבבלים. פרט לשלושה מקרים, עד 380 לפניה"ס חודשי השנה עקבו אחרי המחזור ללא תקלות. במחזור של 19 שנה, החודש אדר ב' נוסף, פרט לשנה ה-17 במחזור שאז נוסף החודש אלול ב'. במחזור זה, היום הראשון של כל חודש (הימים החלו בשקיעה) המשיך להיות היום בו מולד ירח חדש אובחן. לא היה מספר קבוע של ימים לאף חודש.

ימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסופרם מכל תחילת חודש חדש, הבבלים ציינו כל יום שביעי כ-"יום קדוש" הנקרא גם "יום רע" (במובן שאין לערוך בו פעילויות אסורות). בימים אלא לפקידי הציבור נאסר לעשות פעילויות מסוימות, ומגבלות הוטלו אף על האדם הפשוט. היום ה-28 נודע כ"יום מנוחה". בימים אלו הוגשו מנחות לאלים ולאלות השונים, כנראה בלילה כדי לעקוף את האיסורים. למורדוך ו-עשתר ביום השביעי, ל-נינליל ול-נרגל ביום ה-14, ל-סין ול-שמש ביום ה-21, ול-אנקי ול-מה ביום ה-28. לוחות מהמאה השישית, בתקופת כורש כנבוזי השני מצביעים שהתאריכים היו לעתים מחושבים בקירוב. מחזור ירחי הכולל 29 או 30 יום, הכיל שלוש תקופות בנות שבעה ימים ותקופה אחרונה בת שמונה או תשעה ימים, שוברת את מחזור השבועות.‏[1] הבבלים ציינו גם את היום ה-19 בחודש כ-"יום רע" מיוחד, "יום הזעם", משום שהוא היום ה-49 של החודש הקודם, ובכך משלים "שבוע של שבועות". קורבנות הוקרבו ל-נינורתה והיום הוקדש ל-נינטינוגה, וייתכן שהגבלות נוספות הוטלו ביום זה.

בנוסף, משחזור לוחות אובחן היום ה-15 כ-Sapattum או Sabattum ביום הירח המלא. מילה זו תואמת למילה העברית שבת, אך היא במחזוריות חודשית ולא שבועית. כנראה היא נגזרת מ-sa-bat ה-אשורית ("אמצע-מנוחה"), וכך גם באכדית um nuh libbi ("יום מחצית המנוחה"). מסקנה זו משחזור ה-אנומה אליש בו נכתב: "[Sa]bbath shalt thou then encounter, mid[month]ly."‏‏[1]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Parker, Richard A. and Waldo H. Dubberstein. Babylonian Chronology 626 BC.–AD. 75. Providence, RI: Brown University Press, 1956.
  • Structure of the Babylonian calendar
  • W. Muss-Arnolt, The Names of the Assyro-Babylonian Months and Their Regents, Journal of Biblical Literature (1892).
  • Sacha Stern, "The Babylonian Calendar at Elephantine" in Zeitschrift für Papyrologie und Epigraphik 130 (2000) 159–171 (PDF document, 94KB)]
  • Fales, Frederick Mario, “A List of Umma Month Names”, Revue d’assyriologie et d’archéologie orientale, 76 (1982), 70–71.
  • Gomi, Tohru, “On the Position of the Month iti-ezem-dAmar-dSin in the Neo-Sumerian Umma Calendar”, Zeitschrift für Assyriologie und Vorderasiatische Archäologie, 75 (1985), 4–6.
  • Pomponio, Francesco, “The Reichskalender of Ur III in the Umma Texts”, Zeitschrift für Assyriologie und Vorderasiastische Archäologie, 79 (1989), 10–13.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Pinches, T.G. (2003). “Sabbath (Babylonian)”, Hastings, James: Encyclopedia of Religion and Ethics, Selbie, John A., contrib, Kessinger Publishing, 889–891. ISBN 9780766136984. אוחזר ב־2009-03-17.