הלני המלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קברי המלכים - קברה המשוער של הלני המלכה בירושלים
אתר חפירות ארמון הלני המלכה בחניון גבעתי ליד עיר דוד

הלני המלכה (נפטרה בסביבות שנת 56 לספירה) הייתה מלכת חֲדָיֵבּ שבאשור (ממלכה הידועה גם כאדיאבנה Adiabene) מצפון לסהר הפורה, במאה הראשונה לספירה. היא הייתה אשתו ואחותו של המלך מונבז הראשון. הלני המלכה ובנה המלך מונבז השני התגיירו בשנת 30 לספירה לערך ובמקורות היהודיים היא מוזכרת לשבח, כגיורת צדק אשר סייעה לעניי עם ישראל ותרמה תרומות שונות לבית המקדש השני. הלני המלכה גם הקימה ארמונות מפוארים בירושלים, באזור העופל (בחלק הצפוני של עיר דוד של ימינו).

התגיירותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריון היהודי-רומאי, יוסף בן מתתיהו, הזכיר את הלני המלכה ואת מונבז בכתביו כמה פעמים. בספרו קדמוניות היהודים (ספר כ', ב-ד) תיאר יוסף כיצד התגיירה הלני יחד עם בנה, בהשפעתם של שני יהודים, ובהמשך תיאר כיצד שלחו משלחת צבאית גדולה, לירושלים במהלך המרד הגדול, כדי לסייע למורדים היהודים. לפי תיאורו של יוסף בן מתתיהו, סוחר תכשיטים מיהודה בשם חנניה (או אליעזר), שנקלע לחדייב, הוא זה שסיפר להלני המלכה על עם ישראל ותורתו, והשפיע עליה להתגייר.

כמה ממפרשי התלמוד, שלא הכירו את כתבי יוסף בן מתתיהו כתבו שהלני המלכה ובנה מונבז היו למעשה חלק מבית חשמונאי[1].

חייה כיהודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהתגיירה, החליטה הלני המלכה לצאת במסע לירושלים, כדי לחזות בבית המקדש ולהקריב בו קרבנות. היא הגיעה לירושלים במחצית המאה הראשונה לספירה, בעיצומה של שנת בצורת, ומיד נרתמה לעזרת הרעבים: היא פיזרה כספים רבים לקניית לחם במצרים ודבלות של תאנים בקפריסין, אשר חולקו בין עניי ירושלים.

את שארית חייה בילתה הלני המלכה בירושלים, באחד הארמונות שבנתה בעיר דוד. בימיה בירושלים המשיכה לחלק צדקה, וכן תרמה לבית המקדש נברשת זהב וטבלת זהב, שעליה נכתבה פרשת סוטה (משנה, מסכת יומא, פרק ג, משנה י).

ככל הנראה נפטרה הלני עוד לפני חורבן הבית (בשנת 70 לספירה), שכן מצבתה מוזכרת בדברי יוסף בן מתתיהו (מלחמות היהודים ה,ד,ב - ראה להלן: מקום קבורתה), המתאר בעזרתה את תוואי חומת ירושלים, וקשה להניח שניתן היה לקוברה בסמוך לירושלים לאחר החורבן.

המסורת היהודית רואה בהלני המלכה ובבנה דמויות מופת, שיש להזכיר לשבח, כפי שמובא במדרש: "על הראשונים נאמר: 'זכר צדיק לברכה' - בן גמלא ובן קטין, ומונבז המלך והילני אמו, ונקנור - מזכירין אותם לשבח." (ילקוט שמעוני על משלי, רמז תתקמ"ו).

מעשים הקשורים להלני המלכה בדיונים הלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלני המלכה הייתה מעורבת במעשים שנידונו בספרות חז"ל במסגרת דיונים הלכתיים. מעשיה משמשים כמקור הלכתי בשל העובדה שהיא הייתה נוהגת לקיים את המצוות על פי הוראת חכמים, כפי שאמר עליה התנא רבי יהודה: "כל מעשיה לא עשתה אלא על פי חכמים" (תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ב', עמוד ב').

כך מצינו בתוספתא (וכן בתלמוד הבבלי שם, ובירושלמי שם פ"א ה"א), שם מביא התנא רבי יהודה הוכחה לשיטתו, שסוכה שהיא גבוהה מעשרים אמה כשרה, מסוכתה של הלני המלכה:

"סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה, ורבי יהודה מכשיר. אמר רבי יהודה: 'מעשה בסוכת הילני שהייתה גבוהה מעשרים אמה, והיו זקנים נכנסין ויוצאין אצלה, ולא אמר אחד מהן דבר.' אמרו לו: 'מפני שהיא אשה, ואשה אין חייבת בסוכה.' אמר להם: 'והלא שבעה בנים תלמידי חכמים היו לה, וכולן שרויין בתוכה'."

– תוספתא, סוכה פרק א', הלכה א'

במקור אחר מובא מעשה נוסף לגבי הילני, בו מתוארת נזירות ארוכה במיוחד שקיבלה על עצמה:

מעשה בהילני המלכה שהלך בנה למלחמה, ואמרה: 'אם יבוא בני מן המלחמה בשלום, הריני נזירה שבע שנים.' ובא בנה מן המלחמה, והייתה נזירה שבע שנים, ולסוף שבע שנים עלתה לארץ ישראל. והורה בית הלל שתהא נזירה עוד שבע שנים אחרות, ולסוף שבע שנים נטמאת, ונמצאת נזירה אחת ועשרים שנה."

– סִפרִי זוטא פיסקא ו', ועיינו גם במשנה, מסכת נזיר, פרק ג', משנה ו'

מקום קבורתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרקופג של הלני המלכה במוזיאון ישראל

מקובל להצביע על קברי המלכים - מתחם קבורה מפואר, השוכן צפונית לעיר העתיקה של ירושלים (בפאתי שכונת שייח' ג'ראח), כקברם של הלני המלכה ושל מלכים שונים משושלת מלכי חדייב. זיהוי זה נעשה על סמך סרקופג שנתגלה על ידי פליסיאן דה סוסי במקום בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בשנת 1863, ועליו המילים "צדן מלכתא", ועל סמך עדותו הגאוגרפית של יוסף, שתיאר: "ואחרי כן ירדה (החומה) מול מצבת הלני היא שהייתה מלכת חדייב ובת המלך איזט" (מלחמות היהודים ה,ד,ב).

קברה של הלני הוזכר בספרו של התייר היווני בן המאה השנייה פאוסניאס שכתב כי בקבר זה קיים מנגנון פתיחה מתוחכם המכוון ליום מסוים בשנה ולשעה מסוימת.

רחוב הלני המלכה בירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלב ירושלים המודרנית, בגבול מגרש הרוסים, שוכנים הרחובות "הלני המלכה" ו"מונבז", זה בניצב לזה. רחוב הלני המלכה נקרא בתקופת המנדט "רחוב מליסנדה", על שמה של מליסנדה, מלכת ירושלים מלכה צלבנית. לאחר הקמת מדינת ישראל, שם הרחוב הוחלף בשמה של המלכה היהודיה. בהמשך הוחלט לקרוא לרחוב הניצב לה בשם בנה, מונבז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]