ויקיפדיה:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים/ארכיון 7

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

למה טבעות שבתאי לא התאחדו לירחים?

הטבעות בנויות לאבנים מסיביות שנעות מבסוללים מדויי מעגל. כוח המשיכה שצ שבתאי מתאזן עם "הכוח הצנטריפוגלי", ככה שבכיוון הרדיאלי אין תנועה. בין כל אבן לחברתה קיים כוח משיכה חלש בכיוון המשיקי שאין כוח כוח שיתנגד ולכן הייתי מצפה שכל טבעת היתה מתגבשת לירח. למה זה עדיין לא קרה? מהירות התהליך אמורה להיות מסדר גודל של עשרות אלפי שנים ספורות. 109.65.53.129 19:12, 22 בנובמבר 2013 (IST)

בהנחה שהאבנים מפוזרות באופן שוויוני על פני הטבעת, אז על כל אבן פועל כוח שווה משני הצדדים (מהאבנים שמשמאלה והאבנים שמימינה) ולכן שקול הכוחות עליה הוא 0 גם בכיוון הרדיאלי וגם בכיוון המשיקי הוא 0. בלנק - שיחה 02:30, 23 בנובמבר 2013 (IST)

המצב שאתה מתאר מאוד לא יציב. נניח מודל נאיבי של "טבעת" המורכבת מ 3 מסות נקודתיות שוות הנעות במסלולים מעגליים סביב שבתאי. אם המסלול מעגלי, ותנועתם אך ורק בכיוון הרדיאלי, אפשר למדל את תנועתם לתנועה בקו ישר עם תנאי שפה מחזוריים (מחזור של 2 פאי R). על מנת לשמור על יציבות לאורך זמן אנו נדרשים שהמסות השוות יהיו במרחקים שווים זו מזו. עכשיו נכניס הפרעה קטנטונת- גרגר אבק אחד הנדבק לאחת המסות. מייד אותה האבן הופכת למרכז המסה של המערכת והכוח שבה היא מושכת כל אחת מהמסות השכנות גדול מהכוח שבו כל אחת מהן(מהקטנות) משוכות את האחרת. אם הזמן שואף לאינסוף (אינסוף יכול להיות מסדר גדול של אלפי שנה) נקבל שלשות המסות נדבקו לגוש אחד.

המודל שלי מאוד מופשט, אבל המצב האמתי מופרע הרבה יותר מגרגר אבק. אתה לאומת דורש שיווי משקל מאוד יציב, כי שבתאי מופגז רבות על ידי מטאוריטים שחלקים חייבים לעבור קרוב מאוד לטבעות ואף לפגוע בהן. 109.65.53.129 11:27, 23 בנובמבר 2013 (IST)

אוקיי, אז קח תשובה אחרת - זה בגלל כוחות גאות ושפל. ראה בערך. בלנק - שיחה 12:20, 23 בנובמבר 2013 (IST)

מי מפעיל את הכוחות? הירחים של שבתאי? שבתאי עצמו? איך הירחים עצמם נוצרו או שבאו מבחוץ או בתקופה שונה מאוד לשבתאי? Meni111 - שיחה 13:25, 25 בנובמבר 2013 (IST)

מדובר בכוח המשיכה ההדדי בין שבתאי לטבעות. (הטבעות אינם ממש ירחים) לגבי "איך הירחים נוצרו", קשה מאוד להגיד. אפילו לגבי היווצרות הירח שלנו יש מחלוקת עזה, אז קשה לי להאמין שגילו את הסיבה להיווצרות כל 62 הירחים של שבתאי. בלנק - שיחה 15:54, 25 בנובמבר 2013 (IST)

תגיד אתה בטוח בהסבר הזה? לי הוא נשמע לא טוב. איך יש גאות ושפל הדדים כשהתנאי לתופעה כזו היא גלים חוזרים ונשנים ולא כוח קבוע כמו הטבעות-פלנטה. אם כבר אז מה שמפורר אותם צריך להיות עד כמה שאני מבין הירחים ואבנים גדולות בתוך הטבעות עצמן Meni111 - שיחה 22:09, 25 בנובמבר 2013 (IST)

תסלחו לי, אבל כל הדיון הזה נשמע מאוד לא משכנע. אין לי הרבה הבנה בתהליך היווצרות של ירחים ופלנטות, אבל זה נראה שהשאלה לא מתחילה, והתשובה בגדר ניחוש. הכבידה העצמית איננה יכולה להוות סיבה מספקת לקריסה של הטבעות לירח, והניתוח של הכוחות המדומים במערכת לוקה בחסר. מהירות יחסית בין החלקיקים הייתה גורמת לכוח קוריוליס, למשל. בכלל, כבידה עצמית של מערכות כאלו גורמת לתנועה יחסית על פי המשפט הוויריאלי, ולא לקריסה. להבנתי, ניתוח הטבעות כמערכת הומוגנית לוקה בחסר, ובפועל הפלקטואציות במהירות הרבה יותר משמעותיות מהכבידה העצמית של המערכת. התנגשויות קורות, מן הסתם, אבל התנגשויות לא גורמות להתלכדות. אני לא טוען להסבר כאן, אבל הדיון לוקה מאוד בחסר. משה פרידמן - שיחה 10:35, 26 בנובמבר 2013 (IST)

מני, האם קראת את הערך כוחות גאות ושפל? הכוח בין הטבעות לפלנטה אינו כוח אחיד, כי הכוח על החלק הקרוב יותר גדול מהכוח על החלק הרחוק. משה, הבנתך בפיזיקה גדולה משלי, ומן הסתם שהדיון מאוד לוקה בחסר, אבל האם אינך מסכים ש"וחות הגאות והשפל של כוכב הלכת שבתאי מונעים מהחלקיקים המרכיבים את טבעותיו להתמזג לירחים בהשפעת כוח המשיכה שלהם"? כי זה ציטוט מויקיפדיה העברית והאנגלית, ויש על זה קונצנזוס מלא בכל מקום שהסתכלתי. בלנק - שיחה 23:47, 26 בנובמבר 2013 (IST)

כפי שכתבתי, אין לי הרבה הבנה בנושא, ולא ברור לי למה אתה חושב שהבנתי גדולה משלך. אל תתרשם מתארים וכותרות. לגוף הדברים, אינני מסכים ואינני חולק על ההסבר של גאות ושפל. כפי שזה מוצג כאן, זה לא מסביר כלום. אין בנמצא "כוחות גאות ושפל". יש גרביטציה של שבתאי, ומהירות כל חלקיק במסלול שלו יכולה להיות יציבה. זה לא אומר שזה לא ההסבר, אבל צריך לתת קצת יותר כדי להבין אותו (אני לא מבין). אני בעיקר לא מבין למה שהמערכת תקרוס ללוין בודד. זה נראה לי כל כך מסובך, שצריך מודל שיתאר תופעה שכזו (ואולי הוא קיים!). אחרי שיש מודל, אפשר להבין מה הסיבות להיווצרות לווין בודד, ולמה הן אינן קורות במקרה דנן. באופן בסיסי, כאשר יש מערכת עם גרביטציה עצמית זה לא אומר שהיא תקרוס, זה תלוי באנרגיה הקינטית שלה, ובתהליכי איבוד אנרגיה רלונטיים. כאשר מכניסים למערכת כזו כוח חיצוני משמעותי כמו כוכב שבתאי (או כוחות מדומים אם רוצים מערכת סגורה), זה בכלל לא מובן לי שמערכת כזו צריכה לקרוס על עצמה. אם אין איבודי אנרגיה, היא צריכה להיות יציבה. אם יש איבודי אנרגיה, היא צריכה להתנדף (מי שמהיר יברח מהטבעת, ומי שאיטי יפול פנימה לכיוון שבתאי). זו רק האינטואיציה שלי אבל מי שמבין בנושא מוזמן להוסיף. סתם לדוגמא, לפי ההגיון בשאלה המערכת כדוה"א-ירח הייתה צריכה להפוך לכוכב אחד, מה שכנראה הפוך מהאמת (היא עתידה להיפרד).משה פרידמן - שיחה 00:43, 27 בנובמבר 2013 (IST)

בלנק, כחובבן בלבד: נשמע מוזר שבגלל שפירור אחד נמצא אלף קילומטר מהפלנטה והחלקיק הקרוב והצמוד אליו אלף קילומטר פחות עשירית המילימטר מהפלנטה, הם יפרדו. במיוחד שהאבנים הגדולות יכולות ואמורות למשוך עצמן די חזק. בכל אופן אני משער שהטבעות האלה לא כל כך מסודרות ויש שם יותר מידי הפרעות של משיכה בין הרבה פירורים ואבנים שמושכים לכאן ולכאן ומתנגשים. בכל אופן לי קשה (אבל אני לא מומחה) לקבל שזה בגלל ה"מתיחות" (מהסוג של ספגטיזציה) כמו שומייקר לוי 9 כי לא מדובר בקריסה לכיוון הפלנטה, המשיכה של הפלנטה יציבה - לפי מה שאני מבין ממכם כך שכמה פירורים ואבנים יכולים להצמד להם בלי הפרעה של ממש במלול הדי משעמם שלהם סביב צדק, במיוחד כשיש כמה שהם מאוד קטנים וכמה שהם מאוד גדולים (אבל פה גם אמור להיות כוח צנטריפוגלי) אם תגיד שיש איזה חוסר איזון בגלל פחיסות הפלנטה, זה יהיה הרבה יותר טוב. בכלל התיאוריות של התגבות של גופים אמורות לכלול חום שנוצר, ולמשל פה אפשר לומר שאין מספיק חום כדי להתיך ולהדביק אחד את השני פה כך שאם כבר יש איזו התקצבות היא מתפוררת מהר מאוד בעקבות כל שינוי קטן ומרחוק שיהיה. פה אגב נכנסים לבעיה של מדעיות האסטרונומיה - אי אפשר לעשות ניסויים ולבדוק בכלל את העניין. אתם מכניסים מודלים למחשבים? בהמשך למשה, אולי להגיע לזה שלא יודעים. כי מה אם למשל חומר אפל, אנרגיה אפלה, הבדלי המהירות בין הטבעות, עליית המסה של גופים שנעים מהר יותר ועוד מיליון גורמים שיכול להיות שמשפיעים? תודה Meni111 - שיחה 08:24, 27 בנובמבר 2013 (IST)

מבחן משהו- סמירנוף

מישהו מכיר איזה מבחן סטטיסטי שקרוי על שמו שלמישהו ו"סמירנוף"? המבחן נראה לי בודק קשר בין שני התפלגויות שונות. 192.114.105.254 14:21, 24 בנובמבר 2013 (IST)

מבחן קולמוגורוב-סמירנוף . עוזי ו. - שיחה 15:43, 24 בנובמבר 2013 (IST)

ירח- ליקוי ומופע

בויקפידה כתוב שליקוי ירח זה כאשר הירח נמצא מאחורי כדור הארץ אבל זה אותו תיאור של 'ירח מלא'. איך יכול להיות שפעמיים-שלוש בשנה כדור הארץ מטיל צל על הירח ובפעמים אחרות לא? תודה Meni111 - שיחה 09:25, 25 בנובמבר 2013 (IST)

השמש, כדור הארץ והירח אינם נמצאים *בדיוק* באותו מישור. כשמסלול הירח עובר מאחורי כדור הארץ במישור המלקה, מוטל עליו צל והוא לוקה; אחרת הוא עובר את הסיבוב הזה בשלום, עד לפעם הבאה. עוזי ו. - שיחה 10:50, 25 בנובמבר 2013 (IST)

אם אני מבין נכון אז כשהלושה מסודרים על קו ישר אחד (כמו אם היינו מסדרים על שולחן שלושה כדורים) יש ליקוי וכאשר הירח קצת מעל הקו 0נגיד מרימים את הכדור השלישי, הוא הירח, קצת מעל השולחן) למשל יהיה ירח מלא בלי ליקוי?

כן. "מעל" או "מתחת" או "ליד", תלוי איך אתה רואה את זה, אבל זה הרעיון. בלנק - שיחה 15:49, 25 בנובמבר 2013 (IST)

תודה Meni111 - שיחה 20:41, 25 בנובמבר 2013 (IST)

מה פירוש המילה עשתונות?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה
עשתונות הן מחשבות - לא איבד את העשתונות = לא הפסיק לחשוב

שאלה מטלב/סטטיסטיקה

יש לי מטריצה שבה אני רוצה לבדוק (גרפית) שהיחס בין מספר הרשום בהעמודה הראשונה לבין הרשום בעמודה שנייה בכול שורה הוא בדרך כלל כמו יחס בין שני מספרים זרים. אני רוצה לראות מין גרף שבו ציר הX הוא יחס בין עמודה הראשונה לשניה ומצפה שיהיו מעט נקודות באזורים בהם היחסים הם לא שלמים ו"פיקים" באוזרים בהם היחס בין העמודה הראשונה לשניה שווה ליחס של שני מספרים זרים קטנים (כל מיני 2/3, 3/5, 3/4 וכדו'). 2 בעיות:

1. היחסים אף פעם לא באמת 2/3 או 3/4 אלא זה תמיד יחס בין מספרים מדודים במציאות ולכן יהיו שגיאות.
2. אני מאוד מתקשה לנסח מה אמור להיות ציר הY. די מתבקש "כמות השורות", אבל זה כמות שורות שמה איתה? לא מצליח לנסח.

אני בטוח שיש פה אנשים שמבינים יותר ממני. 109.65.97.18 22:58, 27 בנובמבר 2013 (IST)

כל מספר רציונלי הוא יחס בין שני מספרים זרים. עוזי ו. - שיחה 23:27, 27 בנובמבר 2013 (IST)

אז מה הקטע בתהודה מסלולית? זה מתקיים לכל שני זמני מחזור. 192.114.105.254 11:13, 28 בנובמבר 2013 (IST)

עוצמת התהודה תלויה בגודלם של המספרים הטבעיים המגדירים את היחס. כשתנסח נכון את השאלה, התשובה תהיה שעליך למצוא קירוב רציונלי בעזרת שברים משולבים. עוזי ו. - שיחה 11:35, 28 בנובמבר 2013 (IST)

חשבתי על זה. הרי גם המספרים שלי (יחסים של מחזורים מדודים) וגם המספרים שאני מצפה לקבל הם מספרים רציונליים (מעצם המדידה אנחנו לא מסוגלים לקבל מספרים לא רציונליים, אלא רק קירוב). כנראה שהכוונה ב"בתהודה מסלולית" היא שהיחס אמור להיות כמו מנה של שני מספרים קטנים, כלומר 1/2, 2/3, 3/4, 4/5 (אני מניח שלא יותר מ6). ככה שהסיכוי להיות בין 2/3 ל3/4 הוא קטן מהסיכוי להיות "קרוב מאוד" ל3/4 או ל2/3. עכשיו בעיה נסח את מה אני אומר בצורה פורמלית (במרה שאני יכול לכתוב תוכנית מחשב). אני טיפה מתקשה לנסח את מה שאני מנסה למצוא- אני צריך למנות שורות, אבל לא יודע לפי איזה קריטריון. 192.114.105.254 11:51, 28 בנובמבר 2013 (IST)

אני מציע שבכל שורה תחשב את הקירובים הרציונליים של שברים משולבים, בזה אחר זה, עד שהמכנה קופץ למשל פי עשרה (הערך שלפני הקפיצה הוא קירוב טוב למספר שנמדד). תוכל למיין את השורות לפי התוצאה שהתקבלה לפני הקפיצה, ולראות אם המספרים קטנים כצפוי. עוזי ו. - שיחה 12:49, 28 בנובמבר 2013 (IST)

כמה כביש נראה הולך וצר?

למה כשעומדים על כביש ארוך וישר ומסתכלים לאורכו רואים את המדרכות הולכות ומתקרבות זו לזו? המדרכות מקבילות- ואנו רואים אותם נפגשות באופק. 109.64.48.218 21:51, 28 בנובמבר 2013 (IST)

פרספקטיבה. חזרתי • ∞ • שיחה 22:20, 28 בנובמבר 2013 (IST)

יציבות במד"ר

אני צריך לפתור את המערכת ${{n}_{0}}{\frac {{{d}^{2}}r(z)}{d{{z}^{2}}}}+{{n}_{2}}r(z)=0$ פעם כשהNים הם שווי סימן ופעם כשהם שוני סימן. ואז אני נשאל האם הפתרון יציב או לא. מה זה אומר יציבות בהקשר הזה? אם בקיבלתי: $\left({\begin{matrix}r(z)\\r'(z)\\\end{matrix}}\right)=\left({\begin{matrix}\cosh(\gamma z)&{\frac {1}{\gamma }}\sinh(\gamma z)\\\gamma \sinh(\gamma z)&\cosh(\gamma z)\\\end{matrix}}\right)\left({\begin{matrix}{{r}_{0}}\\r{{'}_{0}}\\\end{matrix}}\right)$ זה יציב או לא?(גמא זה שורש המנה של שני הNים). 79.183.9.239 13:01, 30 בנובמבר 2013 (IST)

עם פרמטר ממשי, cosh,sinh "מתפוצצות" - ולכן הפתרון לא יציב. עם פרמטר מדומה, לעומת זאת, cosh,sinh מתנהגות כמו cos,sin - ולכן הפתרון יציב. ירון • שיחה 13:32, 30 בנובמבר 2013 (IST)

מה זה פולריזציה?

אני לומד כימיה תיכונית ודיברו שם על המונח פולריזציה בהקשר של הקשר היוני, באתי לויקיפדיה וקראתי את הערך פולריזציה ולא כל כך מצאתי שם חומר בנושא... (יותר חישובים מתמטיים) המשפט הרלוונטי ביותר שם הוא "באלקטרומגנטיות, פּוֹלָרִיזַצְיָה היא המדד של קיטוב החומר (הפרדה בין מטענים חיוביים לשליליים בתוך החומר) ברמה המיקרוסקופית.". אני עדיין לא למדתי אלקטרומגנטיות אלא רק אלקטרושליליות, מי מסכים להסביר לי בשפה פשוטה מה זה פולריזציה? דבר שני, לא הבנתי למה קוראים לפולריזציה בשם "קיטוב", או למשהו פולארי "קוטבי", אני יודע שקוטבי זה קיצוני, קוטב/קצה, מה הקשר של קיטוב לנושא הזה? 213.57.122.152 13:21, 30 בנובמבר 2013 (IST)

המשפט באמת קצת בעייתי. "קיטוב" זה המילה העברית ל"פולריזציה". הכוונה של המשפט היא שאתם קוראים בשם "פולריזציה" למדד עד כמה יש הבדלים בין אזורים חיוביים ושליליים במולקולה. לא כל המולקולות הן סימטריות מבחינה חשמלית. ישנם אזורים טעונים יותר שלילית ואחרים טוענים יותר חיובית. לדוגמה יש לך מולקות מים, שבה המטען השלילי מצטבר בעיקר סביב החמצן ויש חוסר מטען שלילי באזור בשני המימנים, מולקולה כזאת נחשבת לקוטבית. לאומת זאת ישנם מולקולות כמו H2 שבו אין אזור מועדף חשמלית ומולקולה כזאת נחשבת לא קוטבית.

המילה קוטבי במובן של קיצוני די מתאימה פה. זה אומר שלמולקולה יש קצוות שונים (כמו קוטב צפוני ודרומי של כדור הארץ, למרות שזה בכלל לא קשור). Corvus,(שיחה) 13:43, 30 בנובמבר 2013 (IST)

כוחות משיכה וכוחות דחייה חשמליים

משפט מתוך ספר שאני קורא: "בטבע קיימים שני סוגים של מטען חשמלי: מטען חיובי ומטען שלילי". יש לי שלוש שאלות על כך: א. למה קוראים לזה 'מטען' האם בגלל שהוא טעון באנרגיה? ב. איך יכול להיות דבר כזה 'מטען שלילי' זה כמו לומר שהסבל טען על עצמו מינוס 50 ק"ג, האם זה יתכן?! ג. מה ההגדרה הפשוטה של חשמל טבעי (זה שבטבע). 213.57.122.152 14:39, 30 בנובמבר 2013 (IST)

נתחיל מהסוף. אין הגדרה של "חשמל טבעי". אנשים קוראים בשם "חשמל" לכלל התופעות שקשורות במטען חשמלי, לתנועתו ולכוחות חשמליים. מטען חשמלי הוא לא מסה (כמו מטען על סבל...) הוא תכונה אחרת. וכמו שמצוין נכון בספר שלך ישנם שני סוגי מטען: חיובי ושלילי (מסה כמו 50 ק"ג יכולה להיות רק חיובית ולכן ראית שמשהו לא הגיוני בדימוי). מטען חשמלי הוא לא אנרגיה, הוא מטען חמשלי. אין משהו יותר עמוק שאפשר להסביר מטען באמצעותו - מטען זה הגדול הבסיס והמרכזי ביותר שאי אפשר לפשט אותו יותר ולהסביר אותו באמצעות ישויות שאתה כבר מכיר. דבר נוסף שרצוי לציין- מטען שלילי הוא לא חוסר מטען. הוא מטען שהגודל שלו שלילי והוא ממשי לא פחות ממטען חיובי. Corvus,(שיחה) 15:01, 30 בנובמבר 2013 (IST)

צריך גם להסביר שבעצם הבחירה של "שלילי וחיובי" היא אקראית לגמרי. אפשר באותה מידה להחליט לקרוא למטען השלילי חיובי ולחיובי שלילי. אלה פשוט מטענים הפוכים, זה הכל. בלנק - שיחה 15:15, 30 בנובמבר 2013 (IST)

מה זה דיפולים בחומר?

דיפולים בחומר

בערך פולריזציה מופיעה תמונה ותחתיה כתוב צמד מילים "דיפולים בחומר", למה הכוונה? מה זה דיפולים?213.57.122.152 18:19, 30 בנובמבר 2013 (IST)

ראה דיפול.

סטטיסטיקה

בסדרת הניסויים הראשונה קיבלו 65 הצלחות מתוך 100 ניסויים. בסדרת הניסויים השנייה קיבלו 50 הצלחות מתוך 80 ניסוים.

איזה שיטה פשוטה (חוץ מלהגיד "זה נראה דומה") יש להשוות בין השניים בשביל לקבוע שבשתי סדרות הניסויים בחנו את אותה התופעה (או אותה התופעה בהסתברות 0.95 נגיד)? 79.183.132.133 23:22, 30 בנובמבר 2013 (IST)

מבחן t על הפרש פרופורציות. עוזי ו. - שיחה 23:47, 30 בנובמבר 2013 (IST)

אתה יכול להדגים במקרה הפשוט הזה מה הכוונה? בערך על מבחן T כתוב שהוא משווה התפלגות נורמלית, ולי יש סדרת נסויי ברנולי. אני אציין שזה לא שאלה משעורי בית או משהו, אלא תוצאה של מדידה אמתית, שאני רוצה למצוא מדד אובייקטיבי להראות שבאמת בשני שיטות מדידה שונות מקבלים בערך את אותה התוצאה. 79.182.144.172 10:30, 1 בדצמבר 2013 (IST)

לפי משפט הגבול המרכזי, ההתפלגות של X/n (מספר ההצלחות חלקי מספר הנסיונות) היא בקירוב נורמלית (עם תוחלת p ושונות pq/n). עוזי ו. - שיחה 11:12, 1 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא מבין איך המבחן הזה פועל. מצאתי פקודה באקסל

=TTEST(D5:D6;C5:C6;2;1)

כאשר עמודה הראשונה היא 10,25 והשנייה היא 20,50 (כלומר אחת היא כפולה של השני) אז הפונקציה מחזירה לי 0.2577. כשאני מחליף בין סדר המספרים בשורה הראשונה או השנייה אני מקבל 0.579. מה כל זה אומר? הייתי מצפה לקבל במקרה הראשון 0 (או 1, תלוי מה הגדרה), משהו שיגיד לי "אני בטוח שזה אותה התפלגות". 109.64.155.35 20:27, 1 בדצמבר 2013 (IST)

הפונקציה של אקסל מצפה לשתי רשימות ערכים. תוכל להזין אותה ברשימה אחת של 65 פעמים 1 ו-35 פעמים 0, וברשימה שנייה של 50 פעמים 1 ו-30 פעמים 0; אבל יעיל יותר לחשב את הסטטיסטי ישירות. תחת ההנחה $\ X\sim Bin(n_{1},p)$ ו- $\ Y\sim Bin(n_{2},p)$ (עם אותו p), ההפרש מתפלג בקירוב $\ {\frac {X}{n_{1}}}-{\frac {Y}{n_{2}}}\sim N(0,pq\left({\frac {1}{n_{1}}}+{\frac {1}{n_{2}}}\right))$, ולכן ${\frac {{\frac {X}{n_{1}}}-{\frac {Y}{n_{2}}}}{\sqrt {pq({\frac {1}{n_{1}}}+{\frac {1}{n_{2}}})}}}\sim N(0,1)$ (שוב בקירוב). עם המספרים שלך הערך הזה יוצא בערך 0.35, וזה ערך מאד מתון עבור ההתפלגות הזו; כלומר: אין מספיק ראיות כדי לדחות את השערת האפס הקובעת שלשתי הסדרות אותה התפלגות. עוזי ו. - שיחה 21:03, 1 בדצמבר 2013 (IST)

לעט , אני בכל זאת לא סטודנט למתמטיקה. p זה פרמטר לא יודע לי (הסתברות להצלחה), נכון? אבל יודע שN1= 100 וN2=80 (בסדרה הראשונה עשינו 100 ניסויים ובשנייה 80). X וY זה ההצלחות(65 ו 50 בהתאמה), נכון? עד כאן אני איתך. מניחים שהפרש של "הצלחות מתוך מספר הניסויים" המתפלג נורמלית וזה מתוך משפט הגבול המרכזי. עד כאן נראה לי אני מבין. ועכשיו (פה אני מאבד את החוט): לא ממש הבנתי מאיפה זה בא. ובכלל פספסתי את הקטע החושב - איך מהשורה האחרונה הגעת למספר 0.35? ממש לא הבנתי האם מה הצבת ולאיזה נוסחה. 109.64.155.35 21:25, 1 בדצמבר 2013 (IST)

המעבר שלא הסברתי הוא מהתפלגות $\ Z\sim N(0,\sigma ^{2})$ להתפלגות $\ {\frac {1}{\sigma }}Z\sim N(0,1)$; כשמחלקים את המשתנה בקבוע, השונות מחולקת בריבוע שלו. הצעד האחרון הוא להציב את הנתונים בנוסחה: ${\frac {{\frac {X}{n_{1}}}-{\frac {Y}{n_{2}}}}{\sqrt {pq({\frac {1}{n_{1}}}+{\frac {1}{n_{2}}})}}}={\frac {{\frac {65}{100}}-{\frac {50}{80}}}{\sqrt {pq({\frac {1}{100}}+{\frac {1}{80}})}}}\approx 0.34\sim N(0,1)$, כשהקירוב שלי ל-p הוא $\ p={\frac {65+50}{100+80}}$, ו- q=1-p. עוזי ו. - שיחה 21:40, 1 בדצמבר 2013 (IST)

כן, זכור לי משהו של נירמול הגאוסיאן. הייתי בטוח שq זה הסתברות למאורע משלים. למה אמרת שהוא 1? עכשיו למשעות מהמספר שמתקבל בסוף: אם אני מקבל 0.01 מה זה אומר? אם אני מקבל 0.99? באיזה מקרה אני יכול להגיד "אני בטוח שזה התפלגויות שונות", או "אני די בטוח שהתפלגויות זהות" (איך הופכים את ה"די בטוח" למספר)? 109.64.155.35 22:54, 1 בדצמבר 2013 (IST)

$\ q=1-p$. אם לשני המשתנים באמת אותה התפלגות, אז המספר שקיבלנו מתפלג (א-פריורי) נורמלית סטנדרטית. אפשר לחשב בדיעבד את ההסתברות לקבל מספר כזה או קיצוני יותר (בהתפלגות האמורה), וזה נותן את רמת המובהקות של המבחן. לדוגמא, תוכל לדחות את ההשערה ברמת מובהקות של 0.95 אם תקבל ערך גדול מ-1.645 (בערכו המוחלט). אם הערך קטן מ-1.645 (ובוודאי כשהוא קרוב ל-0 כפי שקיבלנו), אי אפשר לדחות את ההשערה. עוזי ו. - שיחה 00:24, 2 בדצמבר 2013 (IST)

מתי כותבים למוכר פידבק באייבי?

― הועבר לדף ויקיפדיה:הכה את המומחה

שאלה טיפה מוזרה בסטטיסטיקה(לא מספרים)

נגיד אני רואה צילום של הפגנה ורוצה מהצילום להבין מה גובהו של מפגין ממוצע. אבל בעיה שבגלל הצילום אני לא יכול לראות את כל הקהל, אלא רק את השורות הראשונות בקלות ובהמשך רק את הגבוהים ביותר. ואם אני סופר את כל האנשים שאני רואה אז אני מקבל ממוצע גובהה בהרבה מהאמתי, כי פשוט בגלל אופי המדידה הרבה יותר קל לראות את המפגינים הגובהים. האם יש לתופעה שאני מתאר איזה התייחסות מקצועית? 109.64.155.35 19:39, 1 בדצמבר 2013 (IST)

השלב הראשון הוא למדל את הסיפור: גובהם של המפגינים מתפלג לפי התפלגות מסויימת (ידועה או לא ידועה). אתה צריך להניח שהסיכוי לתפוס מפגין בתמונה תלוי בגובה שלו, ואז אפשר לשחזר מתוך הגובה של המפגינים שאפשר לראות את הגובה של האוכלוסיה כולה. ראה . עוזי ו. - שיחה 21:05, 1 בדצמבר 2013 (IST)

עוד סטטיסטיקה

הסיכוי שאירוע א' יתרחש הוא x, גדול מ-0.5 וקטן מ-1. הסיכוי שאירוע ב' יקרה הוא y, גם הוא גדול מ-0.5 וקטן מ-1. מה הסיכוי שא' יתרחש, או ב' יתרחש או שניהם יתרחשו? חשבתי שהסיכוי צריך להיות x+y, אבל אז מקבלים הסתברות גדולה מ-1. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

המקרה ששניהם יתרחשו נמצא גם בהסתברות ש-X יתרחש וגם בהסתברות ש-Y יתרחש לכן אתה בעצם סופר אותו פעמיים. אתה צריך להחסיר מה"חיבור" את ההסתברות ששניהם מתרחשים. יונה ב. - שיחה 08:13, 3 בדצמבר 2013 (IST)

שאלה בסטטיסטיקה ?

יש לי שני משתנים שמתפלגים נורמלית והמשתנה שמתפלג אצל כל אחד הוא זמן , הסטית תקן שלהן קבועה והממוצע שלהן גם הוא קבוע , כל משתנה מתפלג עוד פעם ועוד פעם אחרי שנגמר הזמן שלו . השאלה שלי . . . , מתי סטטיסטית אחד יתחיל עוד פעם לפני שהשני יתחיל , כלומר סדר ההתחלה שלהם יתהפך , ונניח שבפעם הראשונה הם התחילו בדיוק ביחד ואחרי הפעם הראשונה אחד קצת השיג את השני ? מתי זה מתהפך ? תודה ―192.116.142.154 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני מנסה לתרגם לעברית את השאלה: $\ X_{1},X_{2},Y_{1},Y_{2}\sim N(0,1)$. מהי ההסתברות המותנית $\ P(X_{1}+X_{2}<Y_{1}+Y_{2}\,|\,X_{1}>Y_{1})$. האמנם? או שמא מדובר ב- $\ X_{i},Y_{i}\sim N(0,1)$, עם $\ N=\min _{n}\{X_{1}+\cdots +X_{n}<Y_{1}+\cdots +Y_{n}\}$, ושאלתך היא מה ההתפלגות של N בהנתן $X_{1}>Y_{1}$ (או בכלל)? עוזי ו. - שיחה 12:20, 3 בדצמבר 2013 (IST)

קשה לי לעבור לשפה שלך אבל משהוא עם n קטן והזמן הממוצע שאתה מקבל אותו , (אחרי הטלות חוזרות ונשנות של שני המשתנים האקראים של הזמן החלקי והמצטברים כל אחד בנפרד ) תודה? קפיש ???

אם לא הובנתי , בכלל , מתי המשתנה יפול פעמים רצוף , אם הוא מתחיל כאשר "הצד" שלו נגמר?

נראה לי ש "ב" ,(הזמן הממוצע שזה מתחלף?)?

רק שב"ב" צריך איזה התיחסות למחזוריות של הממוצע כלומר יכול ליפול גם לפני מחזור אחד ?

אולי תוכל לצטט את השאלה ממקור אחר. "משהו עם" אינה שאלה. אין דבר כזה "משתנים אקראיים של זמן". משתנה אינו יכול "ליפול". לממוצע אין מחזור. עוזי ו. - שיחה 13:44, 3 בדצמבר 2013 (IST)

בנוסף ל " ב" גם עם הסימן " גדול מ הפוך" וב( x ( n-1 (. הזמן הממוצע שלוקח לזה להתהפך ?

זמן מתפלג נורמלית עם ממוצע ותוחלת , אם מחברים עוד פעם ועוד פעם את הזמן בצד אחד , אחרי כמה זמן מצטבר בממוצע , החלק שהתפלג , יתפלג פעמים רצוף בצד אחד אם יש שני צדדים ?

נסה לנסח בעברית, בלי משתנים והתפלגויות. מה השאלה? עוזי ו. - שיחה 17:03, 3 בדצמבר 2013 (IST)

נראה לי שהנוסחה לשאלה היתה נכונה בחלק השני , רק שהמקרהשy חוזר פעמים ולא רק x חסר, תסביר בבקשה אתה הפתרון לנוסחה השניה ומשם נמשיך לחצי ש ואיי חוזר פעמים ולא רק איקס . תודה ―192.116.142.154 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם מישהו יצליח לתרגם לי לעברית את השאלה, אשמח לנסות לענות עליה. עוזי ו. - שיחה 18:05, 3 בדצמבר 2013 (IST)

שאלה באופטיקה (מתקדם)

שיפור קוהרנטיות מרחבית

מעבר של אלומת קרניים בתוך סדק צר מעלה את הקוהרנטיות המרחבית של אלומה. איך מסבירים את התופעה? 109.64.18.1 20:30, 4 בדצמבר 2013 (IST)

הוספתי איור שמסביר את התופעה. מקור חזיתות הגל שאחרי הסדק נמצא באיזור הקטן שבתוך הסדק, שם ההבדלים במופע קטנים, ולכן הן חלקות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

התפלגות נורמלית, תרגיל

התרגיל כאן. א) המשתנה אינו נורמלי כי יש לו אזורים שמתאפסים ממש.
ב) הוא מעורב, כמו שקל לראות.

ג)- פה מתחיל הבלגן. לא יודע... פשוט תקוע.

ולכן גם ד' לא הולך לי. 109.64.18.1 10:51, 5 בדצמבר 2013 (IST)

שאלה קצת מוזרה בהסתברות

נניח שבאוכלוסיה מסויימת של ילדים לוקחים זוגות ומגלים שהסתברות שהילד המבוגר מבין השניים יהיה גבוהה יותר היא 0.9.

עכשיו לוקחים שלשה של ילדים מאותה האוכלוסייה. הסתברות שהצעיר ביותר נמוך מהבינוני בגיל היא 0.9. ההסברות שהבינוני בגיל יהיה נמוך מהבוגר היא 0.9. אז מה ההסברות שהצעיר ביותר יהיה נמוך מהמבוגר ביותר? 0.9 או 0.81? הייתי מצפה ליותר מ0.9, אבל לא רואה איך לקבל את זה. 109.64.18.1 13:07, 7 בדצמבר 2013 (IST)

המודל אינו מפורט מספיק כדי להגיע למסקנה חד-משמעית. לגובה של שלשות יש התפלגות מסויימת (יש ששה מצבים אפשריים ולכל אחד מהם הסתברות משלו), ולכן יש לבעיה 5 דרגות חופש (סכום ההסתברויות הוא כמובן 1). הנתון מוריד דרגת חופש אחת בלבד. עוזי ו. - שיחה 20:42, 7 בדצמבר 2013 (IST)

אבל אתה מסכים שיחס בין גילו של ילד לבין גדילתו לא אמור להיות תלוי בכלל בהאם בחרת 3 ילדים או בחרת זוג. כלומר גם בניסוי הראשון (שבו מצאנו שהיחס הוא 9 ל 1) וגם בניסוי השני (לוקחים שלשות) מדברים על אותה אוכלוסיה. אני לא יודע למה לצפות. האם ל0.9 כי ניסוי של לקחת את המבוגר והצעיר ביותר זהה לניסוי של לקחת 2 באופן אקראי או אולי ליותר (0.99)?109.64.18.1 23:21, 7 בדצמבר 2013 (IST)

אני חולק על ההנחה. ברגע שאתה קובע שהילד המבוגר יותר אמור להיות גבוה יותר, יצרת תלות בין גיל לבין גובה, והמודל הטבעי (שבו אין תלות כזו) מפסיק להיות רלוונטי. יתכן למשל שמבין שלושה ילדים, הסיכוי של הראשון להיות גבוה מהשני ושל השני להיות גבוה מהשלישי הוא p, בעוד שהסיכוי של הראשון להיות גבוה מהשלישי הוא 'p. כשאתה דוגם *זוגות* מתוך השלשות האלה, יוצא שהראשון גבוה מהשני בסיכוי של $\ (2p+p')/3$, וזה המספר שנאמד בניסוי הראשון. כדי לפתור את ה"משוואה" הזו עליך למצוא מודל שקובע קשר בין p ו-'p, וזה לא ברור מאליו. (האם אנחנו שוב מדברים על כוכבי לכת?) עוזי ו. - שיחה 00:39, 8 בדצמבר 2013 (IST)

מהם התכונות המיוחדות של כלור?

הכלור הוא יסוד הוא בצבע ירקרק סמל הכימי הוא cl מס האטומי הוא 17 וגם המיקום בטבלה המחזורית הכלור הוא אל-מתכת. משפחתו הכימית היא ההלוגנים מצב צבירתו בטמפרטורת החדר הוא גז והכלור אינו מוליך חשמל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

ענית לעצמך? Corvus,(שיחה) 21:54, 10 בדצמבר 2013 (IST)

שאלה בחיבור שברים

סליחה על הבורות.

איך יכול להיות ששתי קבוצות הלכו אותו מרחק באותו זמן, בהלוך קבוצה א' הלכה במהירות 4 קמ"ש, וקבוצה ב' במהירות 5 קמ"ש. ובחזור קבוצה א' שוב הלכה במהירות 4 קמ"ש, וקבוצה ב' במהירות 3 קמ"ש.

התשובה הפשוטה היא שעה. כלומר קבוצה א' בהלוך $4*{X \over 4}=4$ ובחזור אותו דבר $4*{X \over 4}=4$ ביחד שווה = 8.

קבוצה ב' בהלוך $5*{X \over 5}=5$ ובחזור $3*{X \over 3}=3$ ביחד שוה גם כן 8.

הבעיה היא שאם ננסה לחבר את השברים של כל קבוצה לבדה ייצא: לקבוצה א' ${X \over 4}+{X \over 4}={8X \over 16}$ ולקבוצה ב' ${X \over 5}+{X \over 3}={8X \over 15}$ כלומר לא שווה. תודה לעונים. תרומות/95.86.89.1

אם קבוצה א' הלכה בשני הכיוונים במהירות 4 קמ"ש וקבוצה ב' הלכה בכיוון אחד במהירות 3 קמ"ש ובכיוון ההפך במהירות 5 קמ"ש (והדרך בשני הכיוונים שווה), אז לא יתכן שההליכה נמשכה אותו פרק זמן (אלא אם היעד נמצא בנקודת המוצא). אינני יודע מה ניסית לחשב בפסקה השניה; אבל $4*{X \over 4}=X$. עוזי ו. - שיחה 02:33, 11 בדצמבר 2013 (IST)

אני מניח שסימנת ב-X את המרחק בכל אחד משני הכיוונים. X/3 או X/4 הם משכי הזמן שנדרשו לכל קבוצה לעבור את המרחק הזה. אם מכפילים את הזמן במהירות מקבלים בחזרה את המרחק, ואם מסכמים את המרחקים מקבלים כמובן בשתי הקבוצות את אותה דרך. חישוב הזמנים בפסקה האחרונה הוא הנכון. עוזי ו. - שיחה 12:37, 11 בדצמבר 2013 (IST)

בפסקה השניה ניסיתי לחשב את המרחק הכולל של כל קבוצה לבדה על ידי חיבור השברים של הלוח וחזור לפי מה שכתוב ב:שבר (מתמטיקה)#ארבע פעולות החשבון בשברים. הבעיה היא שבצורה הזאת זה לא יוצא שווה לגמרי. 95.86.96.117 14:37, 11 בדצמבר 2013 (IST)

בפסקה השניה חישבת זמן ולא מרחק. הסכומים שונים משום שזמני ההליכה של שתי הקבוצות באמת שונים. עוזי ו. - שיחה 14:50, 11 בדצמבר 2013 (IST)

למה? בא ניקח דוגמה של שעה הלוך ושעה חזור לשתי הקבוצות? 95.86.96.117 15:09, 11 בדצמבר 2013 (IST)

יש לך שלושה פרמטרים תלויים אחד בשני, אתה לא יכול לקבוע את כולם אלא רק שניים מהם ולחשב את השלישי. אם אתה מניח שהמרחק זהה ואתה יודע מה המהירות אז הזמן שונה ואתה לא יכול לקבוע שהזמן זהה. ולחילופין, אם אתה קובע את הזמן ואת המהירות אז המרחק שונה (ואתה לא יכול לקבוע גם אותו). יונה ב. - שיחה 15:46, 11 בדצמבר 2013 (IST)

אי שיוויון בהסתברות

למה מתקיים $E[(X^{3})^{2}]>=(E[X^{3}])^{2}$ כאשר E זה תחולת? 192.114.105.254 13:25, 12 בדצמבר 2013 (IST)

לפי ההגדרה: $\operatorname {E} (X^{3})=\sum _{i}x_{i}^{3}P(X=x_{i})$ ולכן $\operatorname {E} [(X^{3})^{2}]=E(X^{6})=\sum _{i}x_{i}^{6}P(X=x_{i})$. לעומת זאת $\operatorname {(} E[X^{3}])^{2}=(\sum _{i}x_{i}^{3}P(X=x_{i}))^{2}$. ז"א שההבדל הוא האם לוקחים את הסכום בריבוע או את סכום הריבועים. יונה ב. - שיחה 13:59, 12 בדצמבר 2013 (IST)

זה לא מסביר את אי-השוויון. הסיבה היא שההפרש שווה לשונות, שהיא תמיד חיובית לפי אי-שוויון קושי-שוורץ. עוזי ו. - שיחה 16:04, 12 בדצמבר 2013 (IST)

שאלה בפונקציה יוצרת מומנטים

לשתנה מקרי X יש פונקציה יוצרת מומנטים $M_{X}(s)=e^{3s^{2}}$. מצא מספר $0<\beta <0.9$ המקיים $P(x^{2}>=10)<=\beta$ (אני לא יודע איך עושים בLYX את ה"גדול שווה").

אתם יכולים לעזור לי? אני רק רואה ש$E(e^{sx})=e^{3s^{2}}$ ולא יודע מה עושים. 109.65.117.152 21:20, 12 בדצמבר 2013 (IST)

איך מחשבים את מספר הצלעות בפוליאוטופים (אני לא יודע איך רושמים את זה [Polytopes])?

אני די בטוח שיש נוסחה לזה אני חושב שזה מכפלת כול המספרים בריבוע בSchläfli symbol (שגם את זה לא הצלחתי לבטא בעברית) אבל זה עובד לי רק אני לא יודע אם זה יעבוד לי תמיד. כלומר האם מספר הצלעות של {3,3,5}= 2025. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

{3,3,5} הוא אחד מ-16 הפאונים הרגולריים במרחב ה-4-ממדי. יש לו 120 קודקודים, 720 צלעות, 1200 פאות ו-600 תאים תלת ממדיים (לפי הטבלה בעמ' 292 של Regular Polytopes, HSM Coxeter; בעמ' 160 הוא מביא שני הטלים דו-ממדיים של הפאון הזה). עוזי ו. - שיחה 13:46, 13 בדצמבר 2013 (IST)

הפאון הארבעה ממדי שסימון שלפלי שלו $\ \{p,q,r\}$ מורכב מתאים תלת-ממדיים שהסימון שלהם $\ \{p,q\}$ (כלומר פאונים שיש להם q מצולעים משוכללים בני p צלעות בכל קודקוד), והחתך סביב כל קודקוד (זה שמתקבל מאמצעי הצלעות היוצאות מן הקודקוד) הוא $\ \{q,r\}$. הנוסחה למספר הקודקודים, צלעות, פאות ותאים היא מעט מורכבת. היחסים ביניהם הם $\ N_{0}:N_{1}:N_{2}:N_{3}={\frac {1}{p}}+{\frac {1}{q}}-{\frac {1}{2}}\,:\,{\frac {1}{p}}\,:\,{\frac {1}{r}}\,:\,{\frac {1}{q}}+{\frac {1}{r}}-{\frac {1}{2}}$ (נוסחה 7.65). יש קבועים g,h שהיחס ביניהם מתקבל מ-$\ {\frac {64h}{g}}=12-p-2q-r+{\frac {4}{p}}+{\frac {4}{r}}$ (נוסחה 12.81), ואפשר לחשב את h לפי העובדה ש-$\ \cos({\frac {\pi }{h}})$ הוא השורש הגדול של $\ \lambda ^{4}-\left(\cos ^{2}({\frac {\pi }{p}})+\cos ^{2}({\frac {\pi }{q}})+\cos ^{2}({\frac {\pi }{r}})\right)\lambda ^{2}+\cos ^{2}({\frac {\pi }{p}})\cos ^{2}({\frac {\pi }{r}})=0$ (נוסחה 12.35). אז מספר הצלעות הוא $\ {\frac {g}{4r}}$ (נוסחה 7.64). כל ההפניות הן לספר של Coxeter שהוזכר לעיל. עוזי ו. - שיחה 18:46, 14 בדצמבר 2013 (IST)

איך חישבו את מספר המסה?

כשאני מסתכל בטבלה המחזורית ורואה את מספרי המסה ומבין שזה ממוצע (משוקלל) של משקלי האיזוטופים הקיימים בטבע. השאלה שלי היא איך ידעו למדוד את כל האיזוטופים בטבע? גם אם לקחו רק דגימות, יכול להיות שהמספרים המשוקללים האלה הם טעות כי אולי לא בדקו את כל המקומות ואולי יש עוד מקומות שאיזוטופ של יסוד מסויים מופיע בהם יותר ואז זה ישנה לחלוטין את המספר המסה? מי ביצע את השקלול? האם זה בוקר על ידי מדענים או שזה קבוע ואף אחד לא מתייחס לזה ובודק את זה? 2. למה זה עוזר שאנחנו יודעים את מספר המסה? (לדוגמה אנחנו יכולים להעריך על פי מספר הפרוטונים X2 כי לרוב מספר הפרוטונים שווה למספר הנייטרונים) 213.57.113.25 19:13, 13 בדצמבר 2013 (IST)

ראשית, לא ברור לי האם אתה מתכוון למספר מסה או למסה האטומית. נראה שכוונתך למסה האטומית. 1. אאל"ט זה מספר שמתקבל על ידי דגימות שונות במקומות שונים, ובכל מקרה ישנו יסוד סביר להניח שהמספר הזה הוא כמעט זהה בכל מקום, אלא אם כן יש סיבה מיוחדת שלא זה יהיה המצב. 2. זה עוזר, כי כך ניתן לדעת כמה אטומים יש ליחידת מסה, שזה מספר חשוב בביצוע של ניסויים שונים. משה פרידמן - שיחה 00:16, 16 בדצמבר 2013 (IST)

מתכות "אלקליות" מה הם בדיוק?

ראשית, ברצוני להקדים שאני יודע היטב מה הם המתכות האלקליות בטור השמאלי הקיצוני בטבלה המחזורית, אבל אני לא מבין מה פשר השם הזה (שאלתי מספר דוקטורים לכימיה מאוניברסיטאות שונות (העברית, בר אילן ואריאל) וגם הם לא ידעו להסביר לי... אז חיפשתי בויקיפדיה ומצאתי את המידע הבא: "שתיים מהמתכות האלקליות, נתרן ואשלגן, התקבלו לראשונה על ידי כימאים מפיח של עצים, הנקרא 'אלקלי' בערבית, והוא מקור השם לקבוצה כולה.", ועדיין לא הצלחתי כל כך להבין את סיבת ההגדרה של הטור השמאלי (1+) כמתכות "אלקליות" 213.57.113.25 19:28, 13 בדצמבר 2013 (IST)

ראה בויקידפיה האנגלית Alkali תחת הכותרת "Etymology". ‏ Corvus,(שיחה) 19:37, 13 בדצמבר 2013 (IST)

היי, אתגרת אותי וגלשתי לשם וכעת אני עוד יותר מבולבל... הנה הדברים ובסמוך להם התרגום החופשי שלי לעברית:

The word "alkali" is derived from Arabic al qalīy (or alkali),[1] meaning the calcined ashes (see calcination), referring to the original source of alkaline substances. A water-extract of burned plant ashes, called potash and composed mostly of potassium carbonate, was mildly basic. After heating this substance with calcium hydroxide (slaked lime), a far more strongly basic substance known as caustic potash (potassium hydroxide) was produced. Caustic potash was traditionally used in conjunction with animal fats to produce soft soaps, one of the caustic processes that rendered soaps from fats in the process of saponification, one known since antiquity. Plant potash lent the name to the element potassium, which was first derived from caustic potash, and also gave potassium its chemical symbol K (from the German name Kalium), which ultimately derived from alkali.

המילה "אלקלי" נובעת מהמילה "אלקלי" (=הקלוי) בערבית, במשמעות של "אפר שרוף" (?) כהתייחסות למקור של החומרים האלקליים. תמצית מים של אפר צמח שרוף הנקראת אשלג ("פוטש") ומורכבת בעיקר מאשלגן קרבונט, הייתה בסיסית מתונה(?). לאחר חימום החומר הזה עם סידן הידרוקסידי ("סיד כבוי"), נוצר חומר בסיסי חזק הרבה יותר הידוע כאשלגן הידרוקסיד (KOH). אשלגן הידרוקסיד היה באופן מסורתי בשימוש יחד עם שומני בעלי חיים במטרה לייצר סבונים רכים, אחד מתהליכי הסיד שהופך לסבון משומנים בתהליך של "הפיכה לסבון" (saponification), דבר הידוע מאז העת העתיקה. מפעלי האשלגן משאילים את השם (אלקלי?) ליסוד אשלגן שלראשונה נבע מאשלגן הידרוקסיד וגם נתנו לאשלגן את הסמל K (מהמילה הגרמנית Kalium) שבסופו של דבר נבעה מהמילה אלקלי." סוף תרגום כל הקטע (תרגמתי את זה בתרגום חופשי, ואני לא מתיימר להיות אחד שיודע אנגלית ברמה גבוהה). בכל אופן, בסופו של דבר, לצערי לא כל כך מצאתי בפיסקה זו תשובה לשאלתי... 213.57.113.25 21:40, 13 בדצמבר 2013 (IST)

מדוע עופרת מכונה מתכת כבדה?

מתוך הערך עופרת: "העופרת היא מתכת רעילה. השפעותיה כוללות נזקים לקצות העצבים, וכן לדם ולמוח... חד-תחמוצת העופרת שמרה על היין הן על ידי נטרול החומץ שכבר נוצר בו והן על ידי קטילת החיידקים - שבדומה לבני האדם, מורעלים ממתכות כבדות.". מדוע העופרת מכונה מתכת כבדה? הלכתי לברר בערך מתכות כבדות ושם מצאתי את המשפט הבא: "על פי ההגדרה הנפוצה ביותר, מתכות כבדות הן כל היסודות בין נחושת לביסמוט שמשקלם הסגולי עולה על 4.0.", לצערי לא הבנתי מה זה משקל סגולי ולא מה זה 4.0, אז הלכתי לחפש מידע על המושג משקל סגולי בערך בשם זה, ובאמת הבנתי מיד מה זה משקל סגולי: "צפיפות החומר (לעתים נקרא גם משקל סגולי) של גוף היא המסה שלו ליחידת נפח. הצפיפות נמדדת ביחידות של מסה לנפח, למשל בגרם לסמ"ק (g/cm³) או בק"ג למטר מעוקב (kg/m³). את הצפיפות נהוג לסמל באמצעות האות היוונית רו (ρ).". לסיכום, חסר לי עדיין מידע על 4.0, כלומר מה זה או למה הכוונה בכך... תודה.213.57.113.25 20:09, 13 בדצמבר 2013 (IST)

4.0 הוא מספר. צ"ל 4.0 גרם לסמ"ק; כלומר, מתכת כבדה היא כזו שהמשקל הסגולי שלה עולה על 4 גרמים לסנטימטר מעוקב אחד. עוזי ו. - שיחה 18:54, 14 בדצמבר 2013 (IST)

תודה רבה, כעת זה מובן. 5.28.176.205 19:31, 14 בדצמבר 2013 (IST)

מרוכבות שאלה כללית(לא ש"ב)

למה כל פונקציה מרוכבת ניתן לכתוב כסכום של פונקציה הממשית פלוס מדומה? מה מבטיח לי את זה שניתן להפריד לחלק ממשי ועד מדומה? 109.65.117.152 20:59, 13 בדצמבר 2013 (IST)

כל מספר מרוכב אפשר לפרק לחלק ממשי ועוד חלק מדומה, לפי ההגדרה של שדה המספרים המרוכבים. עוזי ו. - שיחה 18:25, 14 בדצמבר 2013 (IST)

למספרים כן - אבל למה גם לפונקציות? אולי הפונקציה מקבלת ערך מרוכב, אבל בכל זאת אין אפשרות להפריד אותה לסכום? 109.65.117.152 20:43, 14 בדצמבר 2013 (IST)

לכל מספר יש חלק ממשי וחלק מדומה, ולכן לפונקציה יש חלק ממשי וחלק מדומה בכל נקודה. הפונקציה "החלק הממשי של המספר המרוכב $\ f(z)$" היא החלק הממשי של הפונקציה f. עוזי ו. - שיחה 22:31, 14 בדצמבר 2013 (IST)

מתכות אלקליות עפרוריות

בערך "מתכת אלקלית עפרורית" כתוב ש"מקור השם "עפרוריות" הוא מימי הביניים. האלכימאים אז התייחסו לחומרים שאינם מתמוססים במים ושאינם בוערים כאל "חומרי אדמה", עפר, ולכן השם עפרוריות." האם אכן כל אותן מתכות המופיעות בטור השני (ששה במספר: בריליום, מגנזיום, סידן, סטורנציום, בריום ורדיום) אינן מתמוססות במים ואינן בוערות או שזו פיקציה שהופרכה? 213.57.113.25 10:53, 14 בדצמבר 2013 (IST)

לאחר בדיקה מסתבר שזו פוקציה שהופרכה. חלק מהיסודות המופיעות תחת ההגדרה הבניימית של "שאינם מתמוססים במים ואינם בוערים", אכן בוערים ואכן מגיבים למים, כך שזוהי המסקנה: מדובר בשם היסטורי שאינו מייצג שום דבר מהתכונות האמיתיות של כל הטור. מבחינתנו זה כאילו קוראים לטור "קרמבו". אין לשם "מתכות אלקליות עפרוריות" שום משמעות. מדובר בטור של מתכות שהטור והמחזור הם היחידים שמאפיינים אותו. זהו טור בעל מסת 2 אלקטרונים בקליפת הערכיות וכל מחזור גדול יותר מקודמו (מלמעלה למטה). השם הוא שם, שלא ברור מדוע הוא עדיין משמש כ'אמצעי זיהוי' ונכתב בטבלה המחזורית ונלמד בבתי הספר. תמוה. 5.28.176.205 19:25, 14 בדצמבר 2013 (IST)

הבדלים בין שברים (מוערם וקטן, נטוי וליניארי)

ידוע לי שיש מספר סוגי שברים: שבר מוערם לעומת שבר קטן, ושבר נטוי לעומת שבר ליניארי. מה ההבדל בין כל אחד מהזוגות? (בין מוערם לקטן ובין נטוי ללינארי, הרי מוערם וקטן נכתבים באותו האופן ונטוי ללינארי נכתבים באותו האופן) לא מצאתי על כך מידע בויקיפדיה. אשמח לעזרה. תודה. אגב, למי שיש אופיס 2013 הוא יוכל למצוא את התבניות של כל אחד מהשברים בלחיצה פשוטה על משוואות > שברים. 213.57.113.25 13:36, 14 בדצמבר 2013 (IST)

אין שום הבדל בין המשמעויות של הצורות השונות לכתוב שבר. הטיפוגרפיה של הזוגות מעט שונה (שים לב למיקום של המונה והמכנה ביחס לקו השבר). עוזי ו. - שיחה 18:52, 14 בדצמבר 2013 (IST)

כעת הבנתי מה ההבדל בין שבר נטוי לליניארי, אך עדיין איני מבין מה ההבדל בין שבר מוערם לשבר קטן. אגב, האם הכרת את המונחים האלה? הם מונחים מוכרים? כי חוץ מבאופיס לא מצאתי אותם... גם לא דרך חיפוש בגוגל. אשמח לדעת את השמות באנגלית. 5.28.176.205 19:29, 14 בדצמבר 2013 (IST)

כעת מצאתי את המונחים באנגלית stacked fractions and small fractions. בקישור תוכלו לראות גם את התמונה מהאופיס. בכל אופן, אם זה נכון שהבבדלים הם רק בגודל כמו שכותב שם המגיב, מעניין מדוע את הגדול מכנים בשם "מוערם" (stacked) בעוד שאת הקטן פשוט מכנים בשם "קטן". 5.28.176.205 21:44, 14 בדצמבר 2013 (IST)

לא הכרתי את המונחים. שים לב שאלו מונחים בטיפוגרפיה ולא במתמטיקה. עוזי ו. - שיחה 22:30, 14 בדצמבר 2013 (IST)

האם התנאים שקולים?(פונק' מרוכבות)

טענה א: "אם F פונקציה אנלטית בתחום D אז אינטגרל מסלולי מתאפס לכל C מסילה המוכלת בD."
טענה ב: "אם F אנליטית על מסילה סגורה C ותחום שאותו היא תחומת אזי האינטגרל המסלולי מתאפס."

הטענה השניה היא משפט. לטענה הראשונה יש דוגמה נגדית. אני לא מצליח להבין מה ההבל בין הטענות. 109.65.117.152 20:41, 14 בדצמבר 2013 (IST)

בטענה ב' הניסוח עמום כי לא ברור מהו התחום שאותו תוחמת המסילה; אבל אחרי התיקון הזה ההבדל הוא שבטענה א' אינך מניח שהתחום פשוט קשר. עוזי ו. - שיחה 22:37, 14 בדצמבר 2013 (IST)

מסכום לאינטגרל

איך עוברים לאינטגרל פה? --85.65.26.40 00:05, 15 בדצמבר 2013 (IST)

האם כל היסודות עשויים להיות יונים?

האם כל היסודות עשויים להיות יונים? או שיש מספר יסודות מצומצם בלבד שעשוי להיות בקשר יוני? קראתי את הערך יון ולא הבנתי ממנו תשובה ברורה לשאלתי. והאם ייתכן שאותו יסוד ישמש גם לקשר יוני וגם לקשר מולקולרי? 5.28.176.205 00:43, 15 בדצמבר 2013 (IST)

כל יסוד ניתן ליינן, כלומר להפוך ליון. ולשאלה השניה: בוודאי. לדוגמה נתרן כלורי הוא חומר יוני וליסוד כלור יש תרכובות מולקולריות רבות מאוד. בינם אפשר לציין את Chloroethane ואת דוכלורואתאן. Corvus,(שיחה) 21:13, 15 בדצמבר 2013 (IST)

נראה מהשאלה שהשואל איננו מבדיל בין "יון" לבין שותפות ב"קשר יוני". למיטב ידיעתי לא כל יסוד יכול להשתתף בקשר יוני, אבל כל יסוד יכול להפוך ליון. משה פרידמן - שיחה 00:09, 16 בדצמבר 2013 (IST)

רציתי לדעת מהם הסיכויים לזכות בהגרלה מסויימת

בהגרלה זו צריך לנחש 7 מספרים, מתוך 33 אפשריים, כאשר אני צריך לנחש את כל ה-7, אך הסדר שבו מופיעים המספרים לא חשוב. אם העונה לשאלה יוכל להסביר בקצרה את הדרך לפתרון, אני אודה לו מאוד. נדב

יש $\ \left({\begin{array}{c}33\\7\end{array}}\right)={\frac {33!}{7!(33-7)!}}=4272048$ (ראה מקדם בינומי) אפשרויות לתוצאת ההגרלה. עוזי ו. - שיחה 10:28, 15 בדצמבר 2013 (IST)

תודה רבה

אותה בעיה מילולית רק להפשיט לרמה פשוטה יותר

יש לי תרגיל שאני יודע איך לפתור אותו, אבל אני מחפש דוגמה זהה ברמה יותר פשוטה. הבעיה היא: סוחר הזמין 20 בקבוקי שמן,ושילם X שקלים לבקבוק בהזמנה הבאה הגדיל הסוחר את כמות בקבוקי השמן ב10 בקבוקים,ולכן זכה להנחה של 20 אחוז לכל בקבוק. התשלום הכולל בהזמנה זו היה גבוה ב 100 שקלים מהתשלום הכולל עבור ההזמנה הראשונה. מצא את המחיר של בקבוק שמן אחד בהזמנה הראשונה. הדרך היא $24X-20X=100$ והפיתרון הוא X=25 אבל אני מעוניין למצוא דוגמה פשוטה בלי נעלמים שתמחיש לי כמה קל לפתור את הבעיה, כי אני כל פעם מסתבך בפתירת שאלות כאלה (ניסיתי לסלק את ה-Xים ולהציב את הנתונים אבל עדיין זה לא נקלט לי). תודה. 213.57.15.172 21:36, 16 בדצמבר 2013 (IST)

ערוך טבלה, בלי לחסוך בנעלמים (וכדי לוודא שהנתונים לא הלכו לאיבוד, סמן איזה חלק בשאלה אחראי לכל משבצת בטבלה):

מספר הבקבוקים: בהזמנה הראשונה -- 20, בשניה -- 20+10=30

המחיר לבקבוק: בהזמנה הראשונה -- X, בשניה -- 0.8*X

המחיר הכולל: בהזמנה הראשונה 20X, בשניה -- $\ 30\times 0.8X=24X$.

הנתון מספר ש- 24X=100+20X, וזו משוואה שאפשר לפתור. עוזי ו. - שיחה 21:59, 16 בדצמבר 2013 (IST)

תודה עוזי. את הטבלה אני יודע לערוך היטב ואף ערכתי במקרה זה. מה שהפיל אותי היה דווקא הנקודה שהכי פחות הקדשנו אליה תשומת לב, אותה אתה הגדרת במשפט קטן "הנתון מספר ש- 24X=100+20X, וזו משוואה שאפשר לפתור." אני מעוניין לדעת איך לא לפספס את החלק החשוב הזה. כי ערכתי את הטבלה ולא הבנתי מה לעשות איתה בסוף התהליך... 213.57.15.172 22:28, 16 בדצמבר 2013 (IST)

התחל בטבלה ריקה, וסמן איזה חלק בשאלה תורם לכל משבצת. בסוף התהליך תגלה שהמשפט האחרון ("היה גבוה ב-100 שקלים") נותר ללא בן-זוג. עוזי ו. - שיחה 19:08, 17 בדצמבר 2013 (IST)

קואורדינטות קוטביות

מי המציא את השיטה של קואורדינטות קוטביות? 109.65.117.152 16:26, 17 בדצמבר 2013 (IST)

ב-en:Polar coordinate system#History יש הסבר ממצה. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:33, 17 בדצמבר 2013 (IST)

שאלה במספרים מרוכבים:

מדוע $i^{i}=e^{i\log i}$? 109.65.117.152 17:37, 17 בדצמבר 2013 (IST)

שילוב של שני חוקי חזקות ולוגריתמים בסיסיים:

$a=e^{\log a}$

$(e^{a})^{b}=e^{ab}$

♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:46, 17 בדצמבר 2013 (IST)

הזהויות הללו לא נכונות למספרים מרוכבים. המצב יותר מורכב מזה: ראו חזקה (מתמטיקה)#בסיס מרוכב ומעריך מרוכב. דניאל • תרמו ערך 20:07, 18 בדצמבר 2013 (IST)

המצב מורכב (ומרוכב), אבל הזהויות האלה נכונות לכל a,b מרוכבים. עוזי ו. - שיחה 20:28, 18 בדצמבר 2013 (IST)

הוכחה שגויה#אלגברה "זהויות שגויות" ? ―2001:bf8:200:ff68:2e41:38ff:fe90:756c (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה זו, חידה? הזהויות $a=e^{\log a}$ ו-$(e^{a})^{b}=e^{ab}$ נכונות לכל a,b מרוכבים (ללא תלות בבחירת הענף האנליטי של הלוגריתם); בערך שאליו אתה מפנה יש סדרה לא ברורה של טענות, שחלקן נכונות וחלקן לא נכונות. עוזי ו. - שיחה 21:09, 18 בדצמבר 2013 (IST)

משפט ההערכה

אתם יכולים לכתוב מהו משפט ההערכה במרוכבות? 109.65.117.152 22:52, 17 בדצמבר 2013 (IST)

הערך המוחלט של אינטגרל קווי חסום על ידי אורך הקו כפול מקסימום הערך המוחלט של הפונקציה. דניאל • תרמו ערך 16:46, 21 בדצמבר 2013 (IST)

מה ההבדל בין גיאומטריה לגיאומטריה אנליטית?

213.57.15.172 13:13, 18 בדצמבר 2013 (IST)

גאומטריה אנליטית היא תחום בגאומטריה. עוזי ו. - שיחה 16:14, 18 בדצמבר 2013 (IST)

אינטרפרומטריה

בערך אינטרפרומטריה‎ תחת "אינטרפרומטריה‎#אינטרפרומטר מייקלסון" כתוב ”לעתים קרובות שמים זכוכית באותה זווית ועובי של המראה בדרכה של הקרן הירוקה כדי למנוע צורך להתחשב בהפרש הדרכים בעקבות מעבר הקרן הכחולה במראה”. נראה לי שזה פשוט לא נכון - 'שתי הקרניים' (החצי שעובר והחצי שמוחזר) עוברות דרך הזכוכית ושתיהן מוחזרות ממנה פשוט בסדר הפוך. אני שואל כאן לפני שאני מסיר זאת מהערך, בברכה, Nurick - שיחה 18:08, 18 בדצמבר 2013 (IST)

היקום האינוספי

נניח שהיקום אינוספי. האם נובע מכך שיש עוד מערכת דומה למערכת השמש ובה כוכב לכת זהה לכדור הארץ? 132.69.245.184 15:58, 19 בדצמבר 2013 (IST)

בתור התחלה בואו נשאל- איך אתה מגדיר "יקום"? האם הכוונה שהמרחב והזמן הם אין סופיים? או שיש כמות אין סופית של חומר? אם אתה מניח שרק המרחב והזמן אין-סופיים, אבל כמות החומר סופית, אז לא נובע מכך שום דבר כזה. יש לך פשוט איזור מסויים עם כוכבים וכאלה בתוכו, ומסביב המון המון המון ריק. אם אתה טוען שיש כמות אין סופית של חומר, כלומר שלא משנה כמה תיסע, תמיד יהיו עוד כוכבים וגלקסיות, אז בסופו של דבר תגיע גם לכדור הארץ 2. כמו במשפט הקוף המקליד. זאת לא דיעה מקובלת עד כמה שאני יודע, אבל יש כל מיני פיזיקאים (סטיבן הוקינג למשל), שטוענים שיש לך אין-סוף "יקומים מקבילים". גם במקרה כזה אז קרוב לוודאי שיש כוכב לכת זהה לכדור הארץ. בלנק - שיחה 16:18, 19 בדצמבר 2013 (IST)

נניח יקום אינסופי עם אינסוף חומר. לדעתי זה לאו דווקא אמור את זה שיש כדור הארץ 2. זה כמו שיש אינסוף מספרים ממשיים. אבל האם זה אמור שהמספר שורש 2 מופיע פעמיים? או אולי יותר מדוייק- יש לי משתמנה מקרי רציף, כלומר יש אינסוף אפשרויות לבחור כוכב לכת. הסתברות לפגוע פעמיים באותה הנקודה הוא 0 בדיוק. 109.65.117.152 13:37, 20 בדצמבר 2013 (IST)

תראה את זה (באנגלית). כאן מסבירים איך יכול להיות שיש פעמיים אותך בדיוק ביקום סופי, ותשליך שזה אותו דבר ביקום אין סופי עבור כוכבי לכת, בברכה, Nurick - שיחה 21:52, 20 בדצמבר 2013 (IST)

אופרטור הצפיפות

מי שמבין, מתבקש לבקר את העריכות האלה. תודה, יאיר • שיחה 18:03, 19 בדצמבר 2013 (IST)

מה ההסברות שמשנה מקרי אחד גדול מהשני?

יש לי 2 מ"מ ויש את ההתפלגות שלהם (נניח כל אחד הוא אקספוננטצילי עם פרמטר L1 וL2 והם ב"ת). איך אני יודע מה ההסברות שאחד גדול מהשני? 109.65.117.152 20:42, 19 בדצמבר 2013 (IST)

מהי התנהגות האלקטרונים? ומה הקשר שלה לחשמל?

1. מדוע רק אלקטרונים (שהם בעלי מטען שלילי) מולכים או יוצרים חשמל? מדוע חלקיקים בעלי מטען חיובי לא מוליכים או יוצרים חשמל?
2. מדוע אם אני לוקח מנורה ומחבר אליה כבל של 1000 מטר אורך ולוקח מנורה נוספת ומחבר אליה כבל של חצי מטר אורך ומחבר את שניהם לחשמל באותו שניה, שתי המנורות נדלקות באותה השניה גם כן למרות הפרש המרחק שהאלקטרונים צריכים לעבור בין שתי המנורות? (דיברתי עם מורה לאלקטרוניקה והוא אמר לי שהחשמל בהגדרתו הוא זרם של אלקטרונים שנעים בצורה מכוונת ומסודרת)213.57.15.172 23:22, 19 בדצמבר 2013 (IST)

1. דבר ראשון המינוח שלך קצת בעייתי. אלקטרונים לא מוליכים, הם נושאי זרם. כלומר הרבה אלקטרונים שנעים לכיוון אחד זה זרם חשמלי. וזאת לא האפשרות היחידה. בנושאי זרם אפשריים נוספים זה יונים חיוביים ושלילים. ככה שאפשרי בהחלט שיהיה זרם דווקא של המטען השלילי.
2. מהירות הפולס החשמלי במוליך טוב (כמו חוט נחושת) היא מסדר גודל של אחוזים ממהירות האור(ראה Speed of electricity). לכן אתה לא תוכל להבחין בהפרש הזמנים של הדלקה בין 2 הנורות. אבל מכשיר מדויק מספיק דווקא כן. המורה שלך צודק בהגדרה של זרם חשמלי, אבל נראה לי לא הבנתם אחד את השני- אתה כנראה דמיינת שאלקטרון בודד צריך לעשות את כל הדרך ממקור המתח (סוללה) עד לנורה. המורה שלך ניסה להסביר שאין בכך צורך, כי זרם הוא של כל האלקטרונים החופשיים במוליך, והאלקטרונים החופשיים ליד הנורה לא צריכים להמתין לאלקטרון שיבוא מהסוללה. אפשר לדמיין את זה כמו רכבת שבה הקרונות מחוברים בקפיצים חזקים. אתה דוחף את הקרון הראשון (אלקטרונים ליד הסוללה) והדחיפה הולכת ומתקדמת עד לקרון האחרון (אלקטרונים ליד הנורה). Corvus,(שיחה) 11:27, 20 בדצמבר 2013 (IST)

1. ראה גם חור, אמנם כאן גם נושאי המטען החיוביים לא זזים אך זה רלוונטי בכל זאת, בברכה, 21:55, 20 בדצמבר 2013 (IST)

קורווס, תודה על התשובה. אשמח אם תבהיר את דבריך: "אתה כנראה דמיינת שאלקטרון בודד צריך לעשות את כל הדרך ממקור המתח (סוללה) עד לנורה. המורה שלך ניסה להסביר שאין בכך צורך, כי זרם הוא של כל האלקטרונים החופשיים במוליך, והאלקטרונים החופשיים ליד הנורה לא צריכים להמתין לאלקטרון שיבוא מהסוללה." למען האמת זה בדיוק מה שחשבתי... שיש זרם של אלקטרונים בדומה למים... ועכשיו אני רואה שאתה מפריך את זה, אבל לצערי לא הצלחתי להבין למה התכוונת שכתבת ש"זרם הוא של כל האלקטרונים החופשיים במוליך". (אני יודע כימיה בסיסית ומכיר את מבנה האטום על אורביטליו וסידור האלקטרונים בו, ולכן תוכל להרגיש חופשי להשתמש במושגים רלוונטיים) 213.57.15.172 10:36, 21 בדצמבר 2013 (IST)

נעשה טיפה נפנופי ידיים. דמיין לך שרשרת חד ממידית של אטומים- כלומר הרבה אטומים זהים עומדים בשורה אחת ונניח לכל אחד מהם יש אלקטרון חופשי יחיד ובנוסף מקום פנוי יחיד באורטיבל החיצוני (זה למעשה פס הולכה לטובת המתעניינים). קצה אחד של שרשרת מחובר בסוללה והקצה השני לנורה (נניח לצורך העניין שלא צריך לסגור מעגל. בסוף נבין למה כן צריך). אתה מדליק מתח חיצוני (סוללה) - מה שזה עושה זה להפעיל כוח דחיה חשמלי על האלקטרון הקיצוני ביותר בשרשרת האטומים (זה שמחבור לסוללה). זוהי "דחיפה" של אלקטרון. האלקטרון החופשי של האטום הראשון בורח לאטום הסמוך (השני בשרשרת) בגלל הכוח. נשים לב שבאטום הראשון נוצר "חור", כלומר חסר לו אלקטרון. עכשיו האטום השני בשרשרת הוא בעל עודף מטען שלילי ולכן האטום השלישי מרגיש כוח דחייה מהאטום השני. האלקטרון מהשלישי יקפוץ לאטום הרביעי. ככה התהליך ימשיך עד שה"דחיפה" שנתנה הסוללה תגיע לנורה. האלקטרון שתקבל הנורה יבוא מהאטום הכי קרוב אליה ולא מהאטום הראשון(תזכור שהאטום בשרשרת מתקדם רק צעד אחד כל פעם ודוחף את זה שעמוד מלפניו). עכשיו למה צריך לסגור מעגל? כי אחרת בנורה עצמה האלקטרון "יעצור" כי לא יהיה לו מה לדחוף ונגיע מייד למצב בו אין שום תנועה. אבל אם נחבר שרשרת מהצד השני של הנורה ונחבר אותה לסוללה, אז הפולס החשמלי (אותה "דחיפה" של אלקטרונים שתארנו בהתחלה) יכול לחזור לסוללה ולהמשיך בתנועה מתמדת. Corvus,(שיחה) 11:59, 21 בדצמבר 2013 (IST)

מדוע קובעים תוקף למוצרים שלא ברור בכלל איך הם יכולים להתקלקל?

לפעמים אני רואה מוצרים שאני לא מבין בכלל מדוע קובעים להם תוקף (ובפרט אלה שקובעים להם תוקף קצר), לדוגמה חומר משמר שנקרא "חומצה הידרוכלורית" מקבל תוקף. אני לא מבין מה יכול להתקלקל בזה ועוד כל כך מהר... אני רואה ספטול וכלורקסידין (אלכוקסידין) שגם להם קובעים תוקף, ושוב לא מבין מדוע. האם יש כאן באמת שינוי בחומר או שזה אינטרס מובהק של החברות לקבוע חיי מדף למרות שלא צריך ואז לגזור קופון נוסף על חשבון הלקוח. 213.57.15.172 23:28, 19 בדצמבר 2013 (IST)

בגדול חומצה הידרוכלורית לא אמורה להתקלקל לעולם, אם משאירים אותה בבקבוק אטום בטמפרטורת החדר. ראה כאן למשל. אני חושב שההנחה היא שלאורך זמן הבקבוק לא יישאר אטום, או שלאורך זמן הוא ייחשף לטמפרטורה קיצונית כלשהי. קביעת תוקף עשויה להיות "כיסוי תחת" משפטי במקרה כזה. כחובש במגן דוד אדום, אני רואה שאפילו למוצרים כמו תחבושת או מנתב אוויר קובעים תוקף, למרות שהם בסך הכל חתיכות בד או פלסטיק בתוך ניילון אטום. בלנק - שיחה 12:31, 20 בדצמבר 2013 (IST)

דווקא במקרה של תחבושות אם אי אפשר להתחייב על האיטום לנצח חובה לקבוע תוקף (אחרת עלולים להתווסף זיהומים למיניהם), בברכה, Nurick - שיחה 21:56, 20 בדצמבר 2013 (IST)

בלנק, אם כבר הזכרת את היותך חובש במד"א, אפשר להעלות עוד דוגמאות רבות למוצרים 'פגי תוקף' שם, כמו ערכת עירוי סגורה הרמטית, ערכת לידה סגורה הרמטית, חמצן (במרפאות), מה כבר לכל הרוחות יכול לקרות למיכל חמצן סגור שהתוקף שלו פג כל מספר חודשים? (אגב, אם כבר במד"א אנחנו עוסקים, אז כפי שאתה יודע מפוח האמבו שנוגע בפניו של המטופל אינו בר תוקף ובוודאי שאינו סטרילי וזה מצחיק של-airway קובעים תוקף.., גם הלרינגוסקופ על שלל להביו (קשור לפראמדיקים לא אליך), כמו גם צווארון פילדלפיה, המיטה, לוח גב, השמיכה, אז זה נכון שמחליפים סדין אבל מה עם כל שאר המקומות שהחולה נוגע בהם כמו הידיות של המיטה?! אגב, אתה יודע כמה תרופות בנט"ן נזרקות לפח לאחר שהן נפתחות בגלל "תוקף"?) אני מבין שכדי שמוצר כלשהוא יהיה מוגבל בתוקף צריך שאותו מוצר בשלב כלשהו יפתח ריאקציה כימית שתשנה אותו מבחינה כימית ואז זה מובן מדוע פג תוקפו במועד מסויים (גם אם זה בפועל חודש או חודשיים לפני מועד השינוי) 213.57.15.172 10:45, 21 בדצמבר 2013 (IST)

דבריך על מפוח האמבו וכד' אינם מדוייקים. את הדברים הרב פעמיים, כמו צווארון, מיטה וכו', מחטאים פעם בכמה זמן עם אלכוהול. ולגבי האמבו- את המסיכה מחטאים עם אלכוהול, ואת פנים האמבו מבודדים מהמטופל באמצעות מסנן ויראלי. 15:33, 22 בדצמבר 2013 (IST)

אכן דבריי לא מדויקים אלא מדויקים מאוד. דבריך ("מחטאים פעם בכמה זמן") אומרים הכל. מה שכתבת לגבי האמבו ש"את פנים האמבו מבודדים מהמטופל באמצעות מסנן ויראלי", זה בבחינת טוענו בחיטים ומשיבו בשעורים. א. המטרה של המסנן הויראלי זה להגן עליך, המטפל, ולא על הנפגע... ב. החלק שנוגע בפני המטופל, קרי: המסיכה, מחוטא באלכולוהול לאחר החייאות אך עדיין לא מדובר בציוד סטרילי (בהנחה שחיטאו אותו כמו שצריך...מממ). בקיצור, אם מותר להכניס להב של לריגונסקופ לתוך פיו של החולה לאחר ש'חוטא' אני לא רואה סיבה לפסול airways בגלל ש"פג תוקפם". אני לא מאשים את מד"א שמחויב לשמור על כללי ה'תוקף' אלא את מי שמאפשר לזה לקרות. 23:07, 22 בדצמבר 2013 (IST)

לגבי המסנן הויראלי, לא הבנתי מדברייך איך הוא אמור להגן עלי בתור מטפל (ולא על המטופל). אני מנשים מתוך מפוח לפה של המטופל. אם הוא מונע מהחיידקים לעבור מהמפוח לפיו של המטפל אז הוא מגן עליו בלבד. אם הוא מונע מהחיידקים לעבור מפיו של המטפל אל המפוח אז הוא מגן עלי, אבל גם על המטופל הבא אחריו, כי המפוח עצמו נשאר סטרילי ככה. . . לדעתי (אני כמעט כמעט כמעט 100% בעניין) הוא מבצע את שתי הפעולות, אבל ככה או ככה זה לא משנה. בלנק - שיחה 15:27, 23 בדצמבר 2013 (IST)

שאלה בקומבינטוריקה

יש 5 שחקנים שמשחקים ב4 משחקים. לכל משחק יש מנצח אחד. מה ההסברות שבגמר 4 המשחקים יהיה "תיקו", כלומר מצב ש2 שחקנים שונים קיבלו את מספר המירבי של ניצחונות? (התשובה הסופית היא 36/125)

אני ספרתי את כמות אפשרויות בגמר המשחק כולו. זה כמו לסדר 4 כדורים לתוך 5 תאים (תא=שחקן, כדור=ניצחון). לכל כדור יש 5 אפשרויות בלי קשר לכדורים קודמים ולכן זה $5^{4}$ אפשרויות. איך עכשיו אני מחשב את כמות ה"תיקו"? האפשרויות הם או ש4 מתוך 5 תאים יש כדור בודד או שבשני תאים שונים יש 2 כדורים והיתר 0. איך מחשבים (לא אחד-אחד) את גדול הקבוצות האחרונות? 109.65.117.152 13:24, 20 בדצמבר 2013 (IST)

שים לב שהכדורים והתאים ממוספרים. מספר הדרכים לקבל חלוקה של 11110 הוא 5*24 (בחר את התא הריק וסדר את כל השאר); מספר הדרכים לקבל חלוקה של 22000 הוא 10*6 (בחר את שתי התאים המלאים ואז בחר זוג מבין ארבעת הכדורים). עוזי ו. - שיחה 13:52, 20 בדצמבר 2013 (IST)

אני קצת מפספס את הנקודה הזאת. אני רואה 5 תאים שבהם אני רוצה להכניס "אפס" אחד ו4 "אחדים". אני רואה 5 אפשרויות... לא 5 כפול 24. את ה6 כפול 10 אני גם לא מבין. 109.65.117.152 13:59, 20 בדצמבר 2013 (IST)

אתה לא מכניס "אפסים" ו"אחדים", אלא כדורים ממוספרים ב-1,2,3,4. לכן צריך לספור בנפרד את 01234, 01243, 01324, 01342, וכו'. עוזי ו. - שיחה 14:50, 20 בדצמבר 2013 (IST)

מינימום בין 2 משתנים מקריים

נניח X מתפלג אחיד בין 0 ל1 וגם Y מתפלג אחיד בין 0 לאחד. מה התוחלת של $E[min(X,Y)]$? 109.65.117.152 14:18, 20 בדצמבר 2013 (IST)

ראה כאן, עמ' 54. עוזי ו. - שיחה 14:49, 20 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא כל כך רואה שם את התשובה. אני רואה שאתה מגדיר את זה בתור "סטטיסטי סדר" (מונח שאני לא מכיר). אבל לא רואה איך אתה יכול למצוא את E של זה. 109.65.117.152 15:26, 20 בדצמבר 2013 (IST)

המינימום הוא אחד מסטטיסטיי הסדר. עמ' 54 מספק לך את ההגדרה שלהם, את ההתפלגות, ותרגיל על חישוב התוחלת. מה עוד תבקשי מאיתנו מכורה. עוזי ו. - שיחה 15:28, 20 בדצמבר 2013 (IST)

האם הכוונה היא לנוסחה 2 בתרגיל 2.6.6? וציך להציב K=1, N=2?

אכן. עוזי ו. - שיחה 16:09, 20 בדצמבר 2013 (IST)

האם אינסוף נחשב ל"נקודה סינגולרית"

מקרה פשוט של ${\frac {1-cosz}{z^{2}}}$. האם יש משעות להגיד ש"אינסוף הוא נקודה סינגולרית"? ואם כן, איזה סוג? 79.179.0.26 16:49, 3 בינואר 2014 (IST)

או מקרה עוד יותר פשוט ${\frac {1}{z}}$. 79.179.0.26 17:23, 3 בינואר 2014 (IST)

הסינגולריות של $f(z)$ באינסוף היא הסינגולריות של $f(1/z)$ ב-0. או באופן יותר טבעית מסתכלים על $f$ בספירה של רימן, שם נקודת האינסוף היא נקודה ככל הנקודות, ומשתמשים בהגדרה הרגילה לפי סביבות. לפונקציה ${\frac {1-cosz}{z^{2}}}$ יש סינגולריות עיקרית באינסוף (למשל כי היא דועכת לאפס על הציר הממשי ושואפת לאינסוף על הציר המדומה). לפונקציה ${\frac {1}{z}}$ יש סינגולריות סליקה, והיא מקבלת באינסוף 0. דניאל • תרמו ערך 11:15, 4 בינואר 2014 (IST)

אם אינוסף היא נקודה לגיטימית אז ל${\frac {1}{z}}$ אין שום סינגולריות. כי היא מקבלת אינסוף ב0 ואין שום בעיה עם זה ו0 באינסוף. למה שתהיה סינגורליות סליקה? 79.179.0.26 11:42, 4 בינואר 2014 (IST)

זו סוגיה של הגדרות פורמליות שאין לה חשיבות של ממש. דומה הדבר לטענה ש-$\sin z/z$ מקבל 1 באפס. אין שום הבדל בעל חשיבות בין נקודה שבה פונקציה הולומורפית לנקודה עם סינגולריות סליקה. דניאל • תרמו ערך 11:48, 4 בינואר 2014 (IST)

"סינגולריות" היא נקודה בה הפונקציה לא מוגדרת. האם יש טעם לדבר על "מוגדרת באינסוף" בכלל? 79.179.0.26 11:52, 4 בינואר 2014 (IST)

ליתר דיוק סינגולריות היא נקודה בה הפונקציה לא הולומורפית (ייתכן כי אינה מוגדרת), אבל הולומורפית בסביבה נקובה. יש טעם לדבר על מוגדרת באינסוף אם בא לך לדבר על זה. זה אפילו מועיל מאוד, למשל כשמדברים על העתקת מביוס. דניאל • תרמו ערך 11:57, 4 בינואר 2014 (IST)

מי מתנדב להעביר ל"הכה את המומחה/מדעים מדויקים"?Uziel302 - שיחה 13:26, 6 בינואר 2014 (IST)

משהו עם סטטיסטיקה

אני לא עד הסוף מבין מה אני מחפש, מקווה שהניסיון שלכם בסטטיסטיקה יעזור. יש איזו שיטה להציג מידע במקום היסטוגרמה. בעיה בהיסטוגרמה היא שאני צריך לבחור את רוחב העמודה וזה משנה בצורה די ניכרת את התוצאה. יש איזה "סכום מצטבר" או משהו סגנון. אתם מכירים את זה? 79.179.103.37 16:44, 21 בדצמבר 2013 (IST)

השאלה אכן לא ברורה. אפשר להציג מידע כפרוסות (פרופורציונליות) של עוגה, או כחלקים מעמודה אחת, או בכל דרך אחרת כיד הדמיון הגרפי הטובה עליך. עוזי ו. - שיחה 01:44, 23 בדצמבר 2013 (IST)

סיכום קטן על הקשרים הכימיים

בזמני הפנוי אני לומד באופן עצמאי כימיה ואני רוצה לראות שאני מבין כמו שצריך את הנושא של הקשרים הכימיים: האם הסיכום שלי לנושא להלן הוא נכון?

כל החומרים בעולם יכולים להיות מולקולריים או בעלי מבנה ענק (=סריג).

חומרים מולקולריים - מורכבים מאל מתכות בלבד.

חומרים בעלי מבנה ענק, מקוטלגים לאחד משלושת המחלקות:

--

1) מבנה ענק של מתכות (מורכבים מאטומים מקבוצת המתכות בלבד).

--

2) מבנה ענק של חומר יוני (ממתכות ואל מתכות ואו תרכובות אמוניה. תרכובות אמוניה= קשר של חנקן ומימן, שניהם אל מתכות).

--

3) מבנה ענק של חומר אטומרי –מורכב בעיקר מהיסודות שבטור הרביעי: פחמן, צורן, חול. (חומר אטומרי לא חייב להיות מאותו יסוד) 5.28.165.141 19:22, 22 בדצמבר 2013 (IST)

איך המשפט הראשון שלך מסתדר עם המשפט השני?

בכל מקרה, עיין במולקולה, גביש, סריג מתכתי, סריג אטומרי, סריג יוני ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לא הבנתי את השאלה שלך... לדעתי הוא מסתדר. אשמח אם תסביר מה הוקשה לך.

זה המקום להעיר שמצב הערכים העוסקים בכימיה בויקיפדיה הוא על הפנים, אפילו הייתי אומר שהתחום המדעי הלוקה בחסר בויקיפדיה העברית הוא הכימיה. המתמטיקה והפיסיקה מפותחים מאוד יחסית לאינציקלופדיה ולאוכלוסיה. בכל אופן, עיינתי בכל הערכים שקישרת עוד לפני שכתבתי את השאלה... ואם בכל זאת החלטתי אז כנראה שחסר שם לא מעט מידע. כמה מהם אם לא כולם נחשבים קצרמרים, מעט מאוד אינפורמציה ובפרט אינפורמציה רלוונטית. 5.28.165.141 21:45, 23 בדצמבר 2013 (IST)

במשפטך הראשון כתבת שכל החומרים יכולים להיות מולקולריים. בשני, שחומרים מולקולריים מורכבים מאל מתכות בלבד. זה לא מסתדר...

precepteron

שלום, מישהו יכול להסביר בבקשה בנוגע לאלגוריתם preceptron : http://en.wikipedia.org/wiki/Perceptron מה התפקיד של ה bias? למה צריך אותו... ונניח בדוגמא שנתונה שם בתחתית העמוד למה הוא חייב להיות 0? ―85.64.56.233 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אם לא היה bias היה נוצר מצב בו פרספטרון יחיד היה יכול לקרב רק פונקציה לינארית שעוברת בראשית הצירים, ולא פונקציה כמו y=x+2 שאינה עוברת בראשית הצירים, כיוון שהפלט O היה פשוט סכום משוקלל של הקלט: O=W1*X + W2*Y, ובראשית הצירים x,y=0,0 ולכן גם הפלט חייב להיות אפס. ה-bias בדוגמה שהתייחסת אליה הוא למעשה 1 ולא 0: משום מה הוסיפו x0 שהוא למעשה ה-bias, והשוו אותו ל-1. 94.159.163.255 16:37, 24 בדצמבר 2013 (IST)

עדיין לא הבנתי, האם אתה יכול לחשוב על דוגמא שבה אם אין BIAS האלגוריתם פשוט לא עובד? לקחתי את הדוגמא שיש שם עם ה NAND והרצתי ללא ה BIAS וזה עובד כרגיל. ―85.64.56.233 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לנצח ברולטה

אני רוצה לנצח ברולטה: משחק שבו אני מהמר על מספר בין 1 ל36. מפסיד את כל ההימור במקרה של ניחוש שגוי ומרוויח פי 35 מההימור המקורי במקרה של ניחש נכון.

השיטה שאני לוקח זה להמר על 1 שקל. במקרה של הפסד להמר על סכום כפול (2 שקלים), במקרה של הפסד שני פי 2 מהמקודם (4 שקלים) וככה עד לניצחון ראשון. ככה שבמקרה של ניצחון יחיד אני תמיד יוצא מרווח. עקרונית אני יכול להמשיך את המחשק עד אינסוף ככה שאני אצא מרווח בהסתברות של 1. וככל שאני מפסיד יותר אני ארוויח יותר בסוף. כמה כסף אני צריך להביא איתי אם אני רוצה לצאת מרווח בזמן סופי? 79.179.103.37 15:43, 24 בדצמבר 2013 (IST)

אחרי 25 נסיונות, יש 50 אחוז סיכוי, שתרוויח לפחות פעם אחת. אבל, שים לב, שאם תשחק 150 סיבובים, יש עדיין סיכוי של 1.5 אחוז, שלא תרוויח ולו פעם אחת. בברכה, --איש המרק - שיחה 15:53, 24 בדצמבר 2013 (IST)

?? עוזי ו. - שיחה 16:10, 24 בדצמבר 2013 (IST)

השואל, לא התייחס להימור של הטלת מטבע (או השחור ברולטה) אלא להימור שההסתברות לזכייה בו היא אחד ל-36, נכון אמנם שבמקרה כזה אין צורך בהכפלת הסכום כל הימור, אבל זאת השיטה בה בחר האלמוני. בברכה, --איש המרק - שיחה 16:40, 24 בדצמבר 2013 (IST)

אינני מוצא הגדרה של "נסיון" שעבורה הסיכוי לרווח ב-25 נסיונות הוא לפחות 50%. עוזי ו. - שיחה 17:10, 24 בדצמבר 2013 (IST)

בהינתן שההסתברות לזכיה בסיבוב של הרולטה הוא 1/36 ההסתברות לכשלון זה 35/36. ולכן ההסתברות לכשלון ב25 סיבובים רצופים של הרולטה זה 25^(35/36). וגוגל מספר לי, שזה 0.494. כלומר ההסתברות ללפחות זכייה אחת הוא כ-50 אחוז. בברכה, --איש המרק - שיחה 11:51, 26 בדצמבר 2013 (IST)

אבל השואל אינו מתכוון לשחק כך, סיבוב אחרי סיבוב, אלא לשנות את האסטרטגיה (כלומר את סכום ההימור) לפי תוצאות הסיבובים הקודמים. לכן החישוב הזה אינו רלוונטי. עוזי ו. - שיחה 13:56, 26 בדצמבר 2013 (IST)

מה משנה סכום ההימור, בהנחה שכולו מונח בתא בודד, לעניין סיכויי הזכיה? סכום הזכייה וההשקעה הנדרשת כמובן משתנים, אבל הסיכויים? מבחינת השואל, מעניין האם יצטרך לבוא מהבית עם 100 שקל או מיליארד שקל כדי להבטיח זכייה (כלשהיא) בהסתברות גבוהה מאוד. בברכה, --איש המרק - שיחה 17:49, 26 בדצמבר 2013 (IST)

השואל מציע סדרת הימורים איטרטיבית, שבה גובה ההימור בכל שלב תלוי בתוצאות השלבים הקודמים. כשהוא מדבר על "זכיה כלשהי", הוא אינו מדבר על זכיה באחד הסיבובים, אלא על הגעה זמנית למצב של זכיה מצטברת. לכן הסיכויים אינם קשורים לאלו שמתקבלים בסדרת הימורים בלתי תלויים. עוזי ו. - שיחה 21:41, 30 בדצמבר 2013 (IST)

אני לא מבין מה ההבדל. בשיטת השואל (ובשאר השיטות שהוצעו פה), הזכייה גדולה ממהשקעה שבוצעה עד אותו הרגע, ולכן כל זכיה מבטיחה רווח. הוא שואל "כמה כסף אני צריך להביא איתי אם אני רוצה לצאת מרווח בזמן סופי?" אני מניח שהוא יוצא מהקזינו ברגע שזכה בפעם הראשונה (אחרת השאלה מסתבכת ותלויה בשאלה כמה הוא רוצה להרוויח, מתי ארוחת הערב מוכנה, או כל פרמטר אחר). ולכן, כדי לדעת האם ברשותו מספיק מעות כדי לשחק עד לרווח המובטח, הוא צריך לחשב מה ההסתברות שהכסף שלו ייגמר לפני שיגיע לאותו נצחון. ולשם כך הוא צריך לחשב מה ההסתברות לסדרת הפסדים. בברכה, --איש המרק - שיחה 07:31, 31 בדצמבר 2013 (IST)

ראה מרטינגל (שיטת הימורים). כדי *להבטיח* שתצא ברווח, עליך להגיע מצויד במזוודה אינסופית. אם אתה מסתפק בהסתברות חיובית, מספיק שתגיע עם שקל אחד בכיס (גם כל סכום אחר יספק הסתברות זכיה חיובית). לכל מספר p (למשל 0.999), אם תרצה שהסיכוי לרווח יהיה לפחות p, יש סכום סופי מסויים שיספק את התוצאה הזו; אלא שבאותו זמן תעלה מאד את הסכום שאתה עלול להפסיד אם תכשל בסדרת הימורים ארוכה. לרקע כללי בנושא, ראה פרדוקס סנט-פטרסבורג. עוזי ו. - שיחה 16:10, 24 בדצמבר 2013 (IST)

עוזי, הערכים שהבאת מעניינים מאוד, אבל לא ברור למה תשובתו של איש המרק לא רלוונטית לדעתך. בלנק - שיחה 20:53, 26 בדצמבר 2013 (IST)

עניתי לו כעת. עוזי ו. - שיחה 21:41, 30 בדצמבר 2013 (IST)

עוד שיטה

להמר תמיד על שליש קבוע (לדוגמה - טווח המספרים 12-1). מתחילים בדולר אחד (לדוגמה). אם מפסידים - מכפילים את ההימור, על אותו טווח. וכך הלאה - עד שזוכים. בנקודת הזכייה - הרווח נטו הוא סכום ההימור האחרון + 1, ומתחילים שוב מדולר אחד. דוגמה: מהמרים (ומפסידים) על 1, 2, 4, 8, 16, 32, 64, 128, 256 דולר. הפסדנו 511 דולר. בסיבוב הבא מהמרים על 512 דולר (סה"כ השקעה - 1,023 דולר) וזוכים. סכום הזכייה הוא פי 3 מההימור האחרון (כי הימרנו על שליש לוח) - 1,536 דולר. רווח נטו (לפני מס והוצאות) - 513 דולר. בתאוריה - זה נכון? חזרתי • ∞ • שיחה 17:32, 30 בדצמבר 2013 (IST)

זו בעצם אותה הצעה. בניתוח של שיטת הכפלה שכזו, ההבדל המהותי הוא רק בין המקרה שבו סיכויי ההצלחה בכל הימור הם פחות מחצי, חצי או יותר מחצי. עוזי ו. - שיחה 21:41, 30 בדצמבר 2013 (IST)

סיכוי ההצלחה בהימור בודד הוא 12 מ-38 (או 37 בצרפתית), אך הרווח בסדרת ההימורים על (כמעט) שליש מהלוח הוא הרבה יותר גדול מסדרת הימורים על (כמעט) חצי מהלוח. חזרתי • ∞ • שיחה 23:09, 30 בדצמבר 2013 (IST)

נכון, אבל מצד שני הסיכוי להרוויח קטן יותר. עוזי ו. - שיחה 00:12, 31 בדצמבר 2013 (IST)

מרעום קרבה

יש לי שאלה בקשר לאיך שמרעומי קרבה עובדים? מצאתי דרך פעולה פשוטה מאוד לאופן העבודה שלהם בעוד שבכל מקום שאני קורא (בין היתר בערך בויקי האנגלית proximity fuse) יש הסברים שמתבססים על אפקט דופלר. הדרך שלי היא כזאת: במרעום מצויה אנטנה שמשדרת וגם קולטת אותות מוחזרים מן המטרה (האנטנה פועלת גם כמשדר וגם כמקלט). המקלט מחובר למגבר שמחובר מחדש למשדר (מעין מעגל ציקלי) כך שהאותות שמתקבלים מן המטרה מאתחלים את השידור, ותדר שידור הפולסים משתנה כל הזמן בהתאם למרחק מהמטרה (בשונה ממכ"ם רגיל שבו יש תדר שידור פולסים קבוע). התדר הולך וגובר כמו כדור שמקפץ בין שני קירות שמתקרבים זה לזה וכשהמרחק מגיע לערך d שנקבע מראש התדר מגיע לערך c/2d. כל המעגל הזה עם אותות המתח שבו מחובר במקביל למעגל תהודה חשמלי עם תדר תהודה שהוא בסביבות התדר הזה,ואז הזרמים עולים המעגל מתחמם ומכיוון שהוא מחובר לחומר נפץ הכל מתפוצץ. מה הבעיה העקרונית במה שאמרתי, ואם זה לא עובד כך איך זה עובד?109.160.189.99 10:53, 26 בדצמבר 2013 (IST)

מחכה לתגובה.109.160.189.99 11:04, 27 בדצמבר 2013 (IST)

נראה שאיש אינו מכיר את הנושא פה. מציע שתשאל באחותנו האנגלית: Wikipedia:Reference desk/Science °°°°א°°°° Zarnivop - שיחה 10:02, 3 בינואר 2014 (IST)

השלמה לריבוע

איך מגיעים לזה: $\ Ax^{2}+Bx=\left({\sqrt {A}}x+{\frac {B}{2{\sqrt {A}}}}\right)^{2}-{\frac {B^{2}}{4A}}$ כלומר אני לא אזכור במבחן את הנוסחה. איך מביטוי מצד שמאל מגעים לצד ימין? 79.179.103.37 18:53, 26 בדצמבר 2013 (IST)

מבחינה אלגברית, ברור שהמקדם של X בתוך הסוגריים חייב להיות השורש, נכון? כעת סמן לך בצורה הכי כללית $\ Ax^{2}+Bx\equiv \left({\sqrt {A}}x+U\right)^{2}-V$ וצריך למצוא איזה U ו-V מקיימים את הזהות עבור כל X. תקבל לאחר פתיחת סוגריים שהמקדם של X הוא $2U{\sqrt {A}}=B$ כלומר $U={\frac {B}{2{\sqrt {A}}}}$ ובאופן דומה לגבי המספר החופשי $\ U^{2}-V=0$ כלומר $\ V=U^{2}={\frac {B^{2}}{4A}}$. פשוט. 77.126.154.53 19:09, 26 בדצמבר 2013 (IST)

הצעד הראשון הוא להוציא את A מחוץ לסוגריים כך שתצטרך לטפל בביטוי הפשוט יותר $\ x^{2}+Bx$. אבל זו השלמה לריבוע. עוזי ו. - שיחה 19:53, 26 בדצמבר 2013 (IST)

הסתברות מותנה

פה קישור. אני מבין הכל חוץ ממה שסימנתי. אנחנו מעוניינים בN גדול שווה ל2. למה הם מחשבים לשווה בדיוק ל2 (זה נראה כמו בינמי פשוט- הצלחה אחת מתוך 2 ניסיונות)? תודה מראש. 79.179.103.37 21:08, 26 בדצמבר 2013 (IST)

שים לב שאם עומדים בתור שני אנשים או יותר, רק שניים מקבלים שירות ולכן מספר הלקוחות המרוצים מתפלג בינומית מתוך n=2. עוזי ו. - שיחה 22:58, 26 בדצמבר 2013 (IST)

הסתברות, שאלה חצי פתורה

יעל ואלון מצבעים בו זמנית ניסויים זהים ובלתי תלויים עם הסתברות להצלחה p. מה ההסתברות שעד וכולל ההצלחה הראשונה של אלון, יעל הצליחה בדיוק פעם אחת?

הפיתרון שלי

אני מגדיר N מספר ההרצות עד להצלחה הראשונה של אלון הראשון. N~Geom(p)$N~Geom(p)$.

אני שואל: בהניתן N ניסויים, מה ההסתברות להצלחה אחת (הצלחה של יעל, עם הסתברות p). ההסתברות היא בינומית עם פרמרטים p וN (שהוא מ"מ בעצמו) כאשר k=1. מפה אני נתקע. איך ממשיכים? 109.67.39.16 20:48, 28 בדצמבר 2013 (IST)

שאלה בהסתברות?

שאלה פשוטה: בטווח המספרים השלמים מ-1,000,000 עד 9,999,999 – בכמה מספרים אף ספרה אינה חוזרת על עצמה? ושאלה על השאלה: זה בכלל קשור להסתברות או קומבינטוריקה? חזרתי • ∞ • שיחה 16:56, 30 בדצמבר 2013 (IST)

בחר את הספרה הראשונה; אחר-כך את השניה; אחר-כך את השלישית, וכן הלאה. השאלה הזו היא דוגמא בסיסית לבעיה קומבינטורית (בחירה ללא החזרות עם חשיבות לסדר), וממילא גם להסתברות ("מה הסיכוי שכל הספרות של מספר אקראי בטווח 1000...9999 תהיינה שונות זו מזו"). עוזי ו. - שיחה 21:43, 30 בדצמבר 2013 (IST)

תודה, אך לא הבנתי (סיימתי רק 4 יחידות לפני 35 שנים). מה התשובה? חזרתי • ∞ • שיחה 23:04, 30 בדצמבר 2013 (IST)

הספרה הראשונה יכולה להיות 1 עד 9 (9 אפשרויות); השניה יכולה להיות כל דבר פרט לזו שכבר נבחרה, כלומר שוב 9 אפשרויות; השלישית צריכה להמנע משתי הספרות שנבחרו, ולכן יש לה 8 אפשרויות. באופן כזה מספר המספרים הכולל הוא 9*9*8*7*6*5*4 כלומר 3/20 של 10!, שהם 544320. עוזי ו. - שיחה 00:14, 31 בדצמבר 2013 (IST)

עובי מינימלי לקרן אור

כתם ממקור אור הוא לא באמת נקודתי- לליזר הכי צר יש כתם בעובי (רדיוס) סופי. האם קיימת מגבלה עקרונית על עובי הכתם? 109.67.39.16 18:35, 31 בדצמבר 2013 (IST)

כן. סדר גודל של אורך הגל. כמובן שמעשית קשה מאד להגיע לגודל כה קטן. Zarnivop - שיחה 09:00, 2 בינואר 2014 (IST)

כלים שלובים

ברשותנו מערכת כלים שלובים שמכילה מים. למערכת אנו יוצקים נוזל בעל צפיפות קטנה משל המים. האם פני הנוזל בכל הכלים יהיה זהה? ההר אדרניק - שיחה  •  סוואט-די קראפ! הצטרפו למיזם תאילנד :)

לא. ובפירוט, חוק הכלים השלובים נובע מחוק פסקל שבגדול אומר שהלחץ בנקודה מסויימת בזורם (לצורך העניין לרוב נוזל) שווה למשקל עמוד הזורם שמעליו חלקי שטח העמוד. למעשה העמוד לא חייב להיות באמת מעליו, אלא גם בזווית, העיקרון אומר שבכל שכבה הניצבת לכיוון כוח המשיכה של אותו זורם יש אותו לחץ. את העמוד הזורם צריך להמשיך עד אינסוף, אבל למעשה הלחץ מחוץ לנוזל של האוויר הוא בקירוב טוב מאוד שווה (גם אם זה כמה מטרים הפרש גובה) ולמעשה הלחץ האטמוספרי הוא משקל עמוד האוויר עד החלל מחולק בשטח, כך שמחליפים את הסכום הזה בלחץ אטמוספרי קבוע. כאמור נוזל בצפיפות קטנה יותר קל יותר ממים ולכן לפי חוק ארכימדס הוא יצוף מעל המים. כפי שאמרתי בכל שכבת גובה צריך להיות אותו לחץ ובחוץ יש לחץ אטמוספרי, אז בכדי שאותו נוזל יצור את אותו הלחץ כמו המים, הוא צריך להיות יותר כבד, כלומר יותר גבוה מהמים. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 08:46, 2 בינואר 2014 (IST)

שאלה בדיפרנציאלי (3 יח"ל)

ביקשו ממני לחשב את שיפועי המשיקים לפונקציות הבאות לפי ערכי X הנתונים: $y=x^{2}-2x$ ערך $x$ נתון הוא: $x=1$.

הפיתרון שאני הצעתי הוא כדלהלן: $y'=2-2$ או בקיצור $y'=0$ (איזה מהם מקובל יותר לכתוב כפיתרון?) האם זו תשובה נכונה? והאם תמיד אני מוסיף את הסימן שנמצא במשוואה המקורית בין שתי הנגזרות? (במקרה זה הסימן במשוואה המקורית הוא מינוס). תודה. 213.57.13.112 18:06, 1 בינואר 2014 (IST)

הפיתרון שלך שגוי. . . נסה להסתכל שוב. מה הנגזרת של x²? בלנק - שיחה 18:31, 1 בינואר 2014 (IST)

ברור שהנגזרת של $x^{2}$היא $2x$ כדלהלן: $x^{2}>2x^{2-1}>2x^{1}>2x$. זו לא הייתה השאלה מבחינתי ולרגע אחד אפילו לא שכחתי את זה. אשמח אם תסביר לי את הקשר לשאלה או לטעות. 213.57.13.112 18:55, 1 בינואר 2014 (IST)

אז למה בתשובה שלך גזרת אותו ל2 ולא ל2x? בלנק - שיחה 19:18, 1 בינואר 2014 (IST)

אה, עכשיו הבנתי. הכוונה לנגזר בנקודה. כן. זו תשובה נכונה. השיפוע בנקודה x=1 הוא 0. וכן, אתה תמיד מעביר סימנים כשאתה גוזר. בלנק - שיחה 19:20, 1 בינואר 2014 (IST)

תודה. 213.57.13.112 19:34, 1 בינואר 2014 (IST)

והדרך הנכונה לכתוב תשובה במבחן היא להראות את הדרך, כדי שהמורה לא יחשוב כמו בלנק ששכחת את ה-X. לכן יש לכתוב את הפתרון הכללי ואח"כ להציב. בהצלחה ‏[kotz]‏ [שיחה] 09:55, 2 בינואר 2014 (IST)

מה ההבדל בין שיפוע לזווית?

אני יודע איך למצוא שיפוע ואיך למצוא זווית, אבל מה זה שווה אם אני לא מבין להגדיר מה ההבדל ביניהם. אשמח לעזרה. 213.57.13.112 22:05, 1 בינואר 2014 (IST)

שיפוע וזווית קשורים אחד לשני. למעשה השיפוע קובע את הזווית ולהפך לפי הקשר ${\frac {\Delta y}{\Delta x}}=m=\tan \theta$ כאשר m זה השיפוע ו-$\theta$ היא הזווית בין הישר לציר ה-x. בברכה, MathKnight ✡ (שיחה) 22:13, 1 בינואר 2014 (IST)

אז בעצם אתה אומר ששיפוע הוא פונקציה של זווית או להפך. האם אני מבין נכון? דבר נוסף, לזווית יש סוף (360) בעוד לשיפוע אין סוף (יכול להיות שיפוע של מיליארד לדוגמה), נכון? 213.57.13.112 23:31, 1 בינואר 2014 (IST)

זה אותו דבר. אם יש לך שיפוע אתה יכול לחשב את הזווית ואם יש לך זווית אתה יכול לחשב את השיפוע כך שהזווית היא פונקציה של השיפוע וגם להיפך (השאלה היא מה המשתנה שלך). אכן שיפוע יכול להיות בערכים בין מינוס אינסוף לפלוס אינסוף ולכל ערך בתחום הזה מותאמת זווית בין 0 ל-360 (או בין 180- ל 180). יונה ב. - שיחה 10:02, 2 בינואר 2014 (IST)

בליעת אור

האם כאשר אור נבלע בתוך חומר, אורך הגל שלו משתנה? האם כמות הפוטונים יורדת? 109.67.39.16 22:27, 1 בינואר 2014 (IST)

"אורך הגל שלו" אינו משתנה, אלא נעלם (בהנחה שמדובר בבליעה מלאה). הגל כ"גל" נעלם. כמות הפוטונים יורדת גם היא. כפי שכתוב בערך בליעת אור: "אלקטרון הנפגע בולע את האנרגיה שבפוטון ובכך למעשה משמיד אותו". בלנק - שיחה 22:57, 1 בינואר 2014 (IST)

מה חשבון דיפרנציאלי ומה זה חשבון אינטגרלי?

אני פותר תרגילים בחשבון דיפרנציאלי, ולא כל כך מבין למה קוראים לזה חשבון דיפרנציאלי, כנ"ל לגבי אינטגרלי... ניסיתי לחפש מידע בויקיפדיה אך לא מצאתי. מצאתי את הערך הבא: חשבון אִינְפִינִיטְסִימָלִי שלא עוזר לי להבין מה זה דיפרנציאלי או אינטגרלי. 213.57.13.112 23:29, 1 בינואר 2014 (IST)

דיפרנציאלי בא ממילה לטינית שקשורה למילה האנגלית difference, שינוי, כיוון שחשבון דיפרנציאלי כולל עיסוק בנגזרות שמתארות את קצב השינוי של דבר מה. אינטגרלי בא מאינטגרלים. 94.159.129.48 07:00, 2 בינואר 2014 (IST)

וכהשלמה לדברים הנכונים. כפי שכתוב בערך חשבון אינפיניטסימלי בפרק "עיקרי החשבון האינפיניטסימלי", ישנם שני ענפים לחשבון האינפי. האחד דיפרנציאלי העוסק בשינוי, שמו בא ממילה לטינית שמשמעותה שינוי. השני הוא האינטגרלי העוסק למעשה בסכימה, גם כאן השם הגיע מלטינית ממילה שמשמעותה להפוך משהו לשלם. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 08:35, 2 בינואר 2014 (IST)

וכעוד השלמה, חשוב להבהיר שגזירה (דיפרנציאל, נגזרת) וסכימה (אינטגרל) הן פעולות הפוכות, כמו כפל וחילוק, חיבור וחיסור. המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי בעצם מגדיר את הקשר הזה, ועליו מבוסס הענף. בלנק - שיחה 16:01, 2 בינואר 2014 (IST)

(הפוכות כמו כפל בקבוע וחילוק באותו קבוע, לא כמו כפל וחילוק; האנלוגיה להעלאה בריבוע והוצאת שורש עדיפה). עוזי ו. - שיחה 16:05, 2 בינואר 2014 (IST)

כוכבים טעונים

המטען החשמלי של כדור הארץ הוא אפס. האם ישנם גרמי שמים (כוכבים, פלנטות וכו') טעונים חשמלית? ואם לא, מדוע? -- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 12:43, 5 בינואר 2014 (IST)

הסיבה לכך היא שכוח הדחייה החשמלית גדול בהרבה מכוח המשיכה הגרביטציונית. במילים אחרות, בשביל שאובייקט כלשהו יהפוך ל"גוש אחד" ( כמו כוכב או כוכב לכת) הוא צריך להתאחד תחת המשקל העצמי שלו (החלקיקים המרכיבים אותו שצריכים להתקרב אחד לשני בגלל כבידה). אם יש מטען חשמלי חיובי (או שלילי) לסך כל החלקיקים המרכיבים אותו אז חלקיקים אלו לא יתקרבו אחד לשני, מסיבה שמטעים זהים דוחים אחד את השני הרבה יותר חזק מאשר המסות שלהם מושכות אחת את השניה. באופן תאורטי לא שוללים קיום של אובייקטים כאלה, אך גם אם קיימים, כמותם קטנה מאוד ביחס לאובייקטים נייטלרים. Corvus,(שיחה) 12:58, 5 בינואר 2014 (IST)

חשבתי על זה לפני ששאלתי, אבל זה רק מונע היווצרות של כוכבים מחלקיקים טעונים ולא של הצטברות מטען בכוכב. נגיד יש כוכב שנמצא בשטף טעון כלשהו הוא אמור להיטען, זה לא נשמע לי כל כך בלתי סביר, לא? או גוף שמימי בעל מוליכות נע בתוך שדה מגנטי משתנה או נמצא בשדה חשמלי שגורם למטען שבו להתחלק בצורה לא אחידה, ואז מתפרק לשני חלקים. גם זה לא נשמע לי בלתי סביר במיוחד. ובכל זאת אני לא מכיר שום דוגמה... -- riel1204$\land$ - (שִׂיחָה • תְּרוּמָה) - 17:57, 5 בינואר 2014 (IST)

לא סביר שהמטען החשמלי של כדור הארץ הוא *אפס*. המטען הממוצע בוודאי נמוך מאד (ולו מסיבות סטטיסטיות), אבל להיות ממש אפס זה עסק מאד מחייב. עוזי ו. - שיחה 17:59, 5 בינואר 2014 (IST)

דווקא כן. אולי אני טיפה מדמיין פה, אבל לפי נקודת המבט שלי, מאוד לא הגיוני שלאובייקט שמימי מאקרוסקופי שחי הרבה זמן יהיה מטען חשמלי קטן ככל שיהיה. הסיבה היא משיכה חשמלית. אם הכדור טעון, אז הוא ימשוך אל עצמו חלקיקים מהמטען ההפוך וידחה מטען זהה. ולכן תוך זמן קצר יחסית הוא יגיע לשיווי משקל כשמטענו מתאפס ממש. אם יש פה פיזיקאי שיכול לתת מודל מתחרה, אני מאוד אשמח לשמוע. 109.64.181.197 18:21, 6 בינואר 2014 (IST)

כשהמטען הממוצע נמוך מספיק, כח המשיכה גובר על הכוחות החשמליים. עוזי ו. - שיחה 19:11, 6 בינואר 2014 (IST)

אני חושב שאתה צודק. אבל לכל צורך פרקטי, אנו מתייחסים למטען כל כך קטן ביחס לגודל האובייקט כאפס ממש. 109.64.181.197 15:56, 7 בינואר 2014 (IST)

טיפוס (תורת המודלים)

מישהו יודע האם יש ערך מקביל בויקיפדיות האחרות? ‏cheshin61‏ • שיחה • ה' בשבט ה'תשע"ד • 04:02, 6 בינואר 2014 (IST)

. עוזי ו. - שיחה 09:42, 6 בינואר 2014 (IST)

באיחור קל, תודה. ‏cheshin61‏ • שיחה • י"א בשבט ה'תשע"ד • 20:47, 11 בינואר 2014 (IST)

cumulative sum

אתם יודעים במקרה מה עושה הפקודה cumsum? מה המשמעות של הפעולה? 109.64.181.197 18:06, 6 בינואר 2014 (IST)

std מול מmean

1) יש לי רשימה של 50 מדידות מספריות בלתי תלויות. האם יתכן שSTD יהיה גדול מהMEAN (סטיית התקן מול ממוצע).

2)אם סטיית התקן היא כמעט כמו התוחלת (2.4 תוחלת ו2.3 סטיית תקן)- האם זה אומר משהו על הניסוי? (איך לנסח את זה בשפה ברורה שהניסוי "מלוכלך מאוד" או משהו כזה). 109.64.181.197 19:14, 7 בינואר 2014 (IST)

האם הערך הנמדד מוכרח להיות חיובי? בכל מקרה סטיית התקן אינה חסומה כפונקציה של התוחלת. עוזי ו. - שיחה 20:41, 7 בינואר 2014 (IST)

סטיית התקן זה "עד כמה מפוזרות התוצאות סביב התוחלת", לא? איך היא יכולה להיות גדולה מהתוחלת? והמדידות הן חיוביות בלבד. 109.64.181.197 20:46, 7 בינואר 2014 (IST)

למעשה סטיית התקן היא מספר מוגדר היטב, ולא תזה תאורטית בפילוסופיה של התפלגויות. למשתנה המקרי המקבל את הערך 0 בהסתברות $\ 1-p$ ואת הערך $\ {\frac {1}{p}}$ בהסתברות p יש תוחלת 1 וסטיית תקן ${\sqrt {{\frac {1}{p}}-1}}$, והמספר הזה יכול להעשות גדול כרצונך. עוזי ו. - שיחה 21:26, 7 בינואר 2014 (IST)

שאלה לא קשה בהסתברות

נניח שני משתנים מקרים בלתי תלויים $X=U[0,1];Y=U[0,2]$ ואני רוצה לחשב את $E[max(X,Y)]=?$. אני חושב שזה פשוט: $E[max(X,Y)]=E[X]\cdot P(X>Y)+E[Y]\cdot P(Y>X)$. התוחלת של X היא חצי ושל Y היא 1. נותר לי לחשב את ההסברות של X גדול מY. אני ממש מסתבך פה. איך מחשבים את זה? 109.64.181.197 18:37, 8 בינואר 2014 (IST)

הפירוק שלך שגוי; צ"ל $E[X|X>Y]$ ולא $\ E[X]$. אפשר לחשב את פונקציית ההצטברות $\ P(\max(X,Y)<a)$ ולגזור כדי לקבל את הצפיפות; או לפרק למקרים: Y>1 או Y<1. עוזי ו. - שיחה 13:34, 10 בינואר 2014 (IST)

לוגריתם במחשבון

מה המחשבון עושה כשאני לוחץ ln 3? טור טיילור עובד רק ברדיוס של 1 סביב ln(x+1).

ראה למשל בספר הזה, מ-1849. אם המספר גדול מ-2, מחלקים אותו ב-exp(1) שוב ושוב עד שהוא נכנס לטווח הנכון. אבל טור טיילור של log מתכנס לאט מאד קרוב לקצוות, ומן הסתם מחלקים שוב בערך ידוע על-מנת לקרב את הארגומנט ל-1. עוזי ו. - שיחה 13:46, 10 בינואר 2014 (IST)

מכפלה של משתנים מקריים

יש לי את פונקציית הצפיפות של X ופונקציית הצפיפות של Y. איך אני יוצר את פונקציית הצפיפות של $Z=X\cdot Y$? 109.64.181.197 20:09, 8 בינואר 2014 (IST)

הגדר U=Y, וחשב את הצפיפות המשותפת של הזוג הסדור (Z,U) בעזרת החלפת משתנים (ראה יעקוביאן). אחר-כך חשב את האינטגרל על כל הערכים של U. עוזי ו. - שיחה 13:47, 10 בינואר 2014 (IST)

מנוע חשמלי ותנועה

אהלן, מכירים את המנועים האלה? http://www.google.co.il/imgres?sa=X&rlz=1C2GGLS_enIL366&biw=1024&bih=508&tbm=isch&tbnid=kXhEF59iI_No_M%3A&imgrefurl=http%3A%2F%2Fstopshop.co.il%2Fitem%3Fid%3D12978008280&docid=dzM5iXHZxCX6RM&itg=1&imgurl=http%3A%2F%2Fimg02.taobaocdn.com%2Fbao%2Fuploaded%2Fi2%2F14550025205429479%2FT1fu4CFk8fXXXXXXXX_!!0-item_pic.jpg&w=800&h=800&ei=k_HSUq6dIIHZ0QX6toD4Ag&zoom=1&ved=0CMYBEIQcMCY&iact=rc&dur=879&page=3&start=27&ndsp=15 או למשל https://www.google.co.il/search?q=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2+%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99+%D7%9C%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA+%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%94+%D7%A6%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A2&rlz=1C2GGLS_enIL366&source=lnms&tbm=isch&sa=X&ei=_PDSUrSeMsiv0QWAiYHoAw&ved=0CAcQ_AUoAQ&biw=1024&bih=508#q=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2+%D7%97%D7%A9%D7%9E%D7%9C%D7%99+%D7%9C%D7%A6%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A2&spell=1&tbm=isch&facrc=_&imgdii=_&imgrc=jPA5ZK-IntCFzM%253A%3Bb411ZCR-qWuW_M%3Bhttp%253A%252F%252Fwww.eg.all.biz%252Fimg%252Feg%252Fcatalog%252F77983.jpeg%25253Frrr%25253D1%3Bhttp%253A%252F%252Fwww.all.biz%252Fhe%252Fmanaouaiya-maiyakaraou-hashamalaiyaiyam-bgg1074293%3B355%3B224

אז אני לא מבין איך זרימת אלקטרונים גורמת לציר להסתובב. מה קורה מבחינה פיסיקאלית-מכנית בתוך המנוע במיוחד בחלק שבין קצה חוט החשמל לציר. תודה!! Meni111 - שיחה 22:00, 12 בינואר 2014 (IST)

ראה מנוע חשמלי. בקיצור, המעגל החשמלי מחובר לסטטור (חלק שלא זז). מסביב לסטטור נמצא הרוטור (החלק שזז) שמתחיל לנוע כאשר במעגל החשמלי מתחיל להגיע זרם. הזרם החשמלי יוצר שדה אלקטרומגנטי ובגלל המגנטיות נוצר מומנט על הרוטור שמתחיל לנוע. יונה ב. - שיחה 08:42, 13 בינואר 2014 (IST)

שלום יונה, אם אני מבין נכון זה זהה בדיוק למה שמוצג פה מבחינת הפיסיקה והמכניקה http://www.youtube.com/watch?v=ziWUmIUcR2k (תעביר לדקה 57 או 2:00)
ובקשר לתמונות בויקפדיה, פעולת המנוע נראית כמו בתהליך *הפקת* אנרגיה בטורבינה. האם הציר של הרוטור במנוע מוליך חשמל בעקבות הסיבוב שלו בין שני מגנטי? תודה!!Meni111 - שיחה 19:32, 13 בינואר 2014 (IST)

בנוגע לטורבינה - מנוע עושה בדיוק הפוך. מנוע הוא מכשיר שממיר אנרגיה חשמלית למכנית לעומת זאת טורבינה היא סוג של מחולל שממיר אנגריה כלשהיא לאנרגיה חשמלית, אופן פעולתם זהה אך שונה (השאלה היא האם השדה החשמלי יוצר אנרגיה מכנית או שהאנרגיה המכנית יוצרת אנרגיה חשמלית). בעיקרון בין הרוטור לסטטור אין מגע והתנועה שנגרמת מהשדה המגנטי אינו מעביר חשמל לסטטור. זו גם אחת הסיבות שבמנועים הסטטור הוא החיצוני כי הוא לא מעביר חשמל. אך יתכן שנדרשת פעולה נוספת כדי למנוע זאת (אם אני זוכר נכון, הסטטור מחובר לאדמה כדי לשמור אותו בפוטנציאל 0).יונה ב. - שיחה 17:55, 14 בינואר 2014 (IST)

מלקחיים אופטיים

מתוך הערך מלקחיים אופטיים:

${\vec {F}}=\alpha {\frac {1}{2}}\nabla {\vec {E}}^{2}$

מה הם היחידות של אלפה ושל גרדיאט E בריבוע? Corvus,(שיחה) 22:24, 13 בינואר 2014 (IST)

נעשה אנליזה ממדית פשוטה. ${\vec {E}}$ הוא שדה חשמלי כלומר ביחידות וולט למטר וביחידות בסיסיות ${\frac {m\cdot kg}{A\cdot s^{3}}}$ הגרדיאנט ביחידות ${\frac {1}{m}}$ והכוח בניוטון שהוא ${\frac {m\cdot kg}{s^{2}}}$, לכן בהשוואה פשוטה ${\frac {m\cdot kg}{s^{2}}}=[\alpha ]{\frac {1}{m}}({\frac {m\cdot kg}{A\cdot s^{3}}})^{2}$ מכאן: $[\alpha ]={\frac {A^{2}\cdot s^{4}}{kg}}$. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 12:38, 14 בינואר 2014 (IST)

למה הגרדיאנט ביחידות ${\frac {1}{m}}$? Corvus,(שיחה) 14:06, 14 בינואר 2014 (IST)

כי וקטור הגרדיאנט הוא וקטור של נגזרות חלקיות בכיוונים: ${\nabla }\equiv {\hat {x}}{\frac {\partial }{\partial x}}+{\hat {y}}{\frac {\partial }{\partial y}}+{\hat {z}}{\frac {\partial }{\partial z}}$. והמכנה של הנגזרת הוא ביחידות אורך. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 17:25, 14 בינואר 2014 (IST)

"המכנה של הנגזרת". תודה. Corvus,(שיחה) 17:46, 14 בינואר 2014 (IST)

זה ממש לא נפנוף ידיים. לפי הגדרה נגזרת של פונקציה לפי המשתנה שלה היא: ${\frac {df}{dx}}\equiv \lim _{h\to 0}{\frac {f(x+h)-f(x)}{h}}$.

h חייב להיות מאותן יחידות של המשתנה x לכן מכנה הנגזרת הוא ביחידות של המשתנה הגוזר. ♠ גיל כ. (שיחה) ♠ 18:13, 14 בינואר 2014 (IST)

סדר כפל במטלאב

אם אני רושם במטלאב D=A*B*C כאשר A,B,C הם מטריצות 2 על 2, האם הוא קודם כופל B*C ואז כפול A או קודם A*B ואז כפול C?

כפל מטריצות הוא אסוציאטיבי. עוזי ו. - שיחה 16:22, 14 בינואר 2014 (IST)

שאלה בשברים

אפשר לקבל הסבר מדוע ואיך שני האגפים הבאים הבאים הינם שווים: ${\frac {1}{x}}+{\sqrt {x}}={\frac {1}{2{\sqrt {x}}}}$? (אשמח לקבל פישוט או הפשטה בהסבר). כמו כן, האם הביטוי הבא הוא אמת? ${\frac {1}{x}}+{\sqrt {x}}={\frac {1}{x}}+{\frac {1}{2{\sqrt {x}}}}$ (אני מנסה להשלים בגרות במתמטיקה ואני אוחז בנגזרות אי רציונאליות...) 185.13.195.126 15:01, 14 בינואר 2014 (IST)

הצב x=1 ותראה שהשוויונים אינם נכונים. עוזי ו. - שיחה 16:22, 14 בינואר 2014 (IST)

אתה צודק, לא שאלתי נכון. זה לא שוויון אגפים אלא נגזרות. 185.13.195.126 21:41, 14 בינואר 2014 (IST)

תנסח את השאלה מההתחלה בשלמותה, בשביל שנוכל לעזור לך. Corvus,(שיחה) 21:47, 14 בינואר 2014 (IST)

תשובה לגבי נגזרות: $\left({\frac {1}{x}}+{\sqrt {x}}\right)'=-{\frac {1}{x^{2}}}+{\frac {1}{2{\sqrt {x}}}}$. בברכה, MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 14:31, 16 בינואר 2014 (IST)