ולטר בנימין

ולטר בנימין
תאריך לידה	15 ביולי 1892
תאריך פטירה	27 בספטמבר 1940
זרם	אסכולת פרנקפורט
תחומי עניין	תורת הספרות, אסתטיקה, פילוסופיה של הלשון
הושפע מ	ברכט, מרקס, שלום, אדורנו
השפיע על	שלום, אדורנו, ארנדט, דרידה

ולטר בנימין - 1928

תמונה של ולטר בנימין (משמאל) ואחיו בסביבות שנת 1900 כמטפסי הרים, מספרו היסטוריה קטנה של הצילום

קברו של בנימין בפורטבואו

מתוך האנדרטה "מעברים" שיצר הפסל דני קרוון לזכרו של בנימין. האנדרטה ממחישה את תחושת היעדר כל מוצא שהובילה להתאבדותו.

ולטר בנימין (בגרמנית: Walter Benjamin; ‏15 ביולי 1892 - 27 בספטמבר 1940) היה מסאי, מבקר ספרות מתרגם, שדרן רדיו ומרקסיסט יהודי-גרמני. נודע בימי חייו בעיקר בשל פעילותו כמבקר ובשל חיבוריו הפילוסופיים.

קורות חייו

ולטר בנימין נולד למשפחה יהודית אמידה ומתבוללת ברובע המערבי העשיר של ברלין, גרמניה. אביו עשה חיל בתור מנהל מכירות פומביות וסוחר אמנות, ולאחר זמן הגדיל את הונו בהשקעות. בנימין היה ילד חולני במקצת, והוריו שלחו אותו לפנימייה בעיר שדה. בנימין היה גיסה של הילדה בנימין ובן דודה של חנה ארנדט.

בשנת 1912 נרשם לאוניברסיטת פרייבורג, אך בסוף סמסטר הקיץ חזר לברלין, ונכנס לאוניברסיטת הומבולדט, שבה פגש בשנת 1915 את גרשום שלום. בין השניים נרקמה ידידות קרובה, שאף גרמה לבנימין לשקול לעלות ארצה בעקבות שלום. במקביל החל לכתוב לאחד מעיתוני תנועת הסטודנטים, "Der anfang", וקשריו עם מנהל התנועה, גוסטב וינקן, ועם תנועתו הפדגוגית הניטשאנית נמשכו עד מלחמת העולם הראשונה. במהלך כתיבתו לעיתון גברה מודעותו להיותו יהודי בגרמניה. היהדות משכה אותו, הציונות בפרט. לפי תפיסתו, המסורת היהודית איבדה את עוצמתה בעידן המודרני, אם כי עדיין נשארו בה מושגים חשובים כגון השגחה, משיח וקבלה. גישתו של בנימין לציונות הפוליטית שיקפה את נטייתו לברוח מן האווירה הפוליטית המכוערת של התקופה.

בשנת 1925 הגיש עבודה לאוניברסיטת פרנקפורט לשם קבלת הסמכה להוראה באוניברסיטה, שעסקה ב"מקורותיה של הדרמה הטראגית הגרמנית", אך זו נדחתה על ידי בוחניו בנימוק ש"לא הבינו בה אף מילה".

לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, עזב בנימין את ברלין ונסע לפריז. עם כיבוש צרפת בשנת 1940 השיג בנימין אשרת הגירה לארצות הברית, ובדרכו לשם הוא הוברח מצרפת לספרד ביחד עם קבוצת פליטים על ידי ליזה פיטקו דרך הרי הפירנאים. הקבוצה נתפסה בעיירה פורטבואו (Portbou) שבגבול ספרד-צרפת על ידי המשמר הספרדי בעקבות הלשנה. חלק מהפליטים הצליחו לברוח באותו לילה ועמם פרויקט הפסז'ים אותו ביקש בנימין כי יעבירו לפרסום בארצות הברית. בנימין, שהיה חולה ומותש, התאבד באותו לילה ממנת יתר של מורפיום אותו נהג לקחת בשל מחלת לב, ונקבר בבית הקברות של פורטבואו. בראשית שנות ה-90 הוקמה בפורטבואו אנדרטה לזכרו בשם "מעברים" ("Passages"), בעיצוב האמן הישראלי דני קרוון.

יצירתו

כמבקר סוציולוגי ותרבותי שילב בין רעיונות של מיסטיקה יהודית ומטריאליזם היסטורי, ובכך תרם תרומה חדשה לפילוסופיה המרקסיסטית. חיבוריו של בנימין כמבקר ספרותי עסקו בעיקר בספרות הגרמנית, ובכלל זה ביצירתו של גתה "הקירבה שבבחירה", ושל פרנץ קפקא, וכן תרגם מיצירותיהם של מרסל פרוסט ושרל-פייר בודלר. לצד זאת הוא כתב על מוצא השפה ועל תרגום, מאמרו "משימת המתרגם" הוא אחד מהטקסטים התאורטיים הידועים ביותר בנושא התרגום. כמו כן כתב תסכיתי רדיו לילדים, ושני פרקי זיכרונות על נעוריו, "כרוניקה של ברלין" ו"ילדות בברלין".

פרויקט הפסז'ים (Passagenwerk), מפעל החיים של בנימין, היה אמור להיות אוסף כביר של כתבים על חיי העיר פריז במאה ה-19, עם זיקה מיוחדת לפסז'ים המקוריים שתרמו ליצירת האווירה המיוחדת של העיר, ולתרבות ה-flanerie. "פרויקט הפסז'ים", שרבים מהמלומדים מאמינים שהיה יכול להיות אחת היצירות הגדולות של ביקורת התרבות במאה ה-20, לא זכה להגיע לידי סיום. לאחר מותו של בנימין הוא נערך ופורסם בשפות רבות בצורתו הבלתי גמורה.

בנימין התכתב רבות עם תיאודור אדורנו וברטולט ברכט, וקיבל מדי פעם מימון מהמכון למחקר חברתי באוניברסיטת פרנקפורט בניהולם של אדורנו והורקהיימר (אסכולת פרנקפורט). ההשפעות של המרקסיזם של ברכט (ובאופן משני של התאוריה הביקורתית של אדורנו) ושל המיסטיקה היהודית של חברו גרשם שלום היו מעמודי התווך של עבודתו, אם כי הוא מעולם לא יישב את ההבדלים ביניהם. ה"תזות על פילוסופיה של ההיסטוריה", מהטקסטים המאוחרים שלו, מתקרבות לסינתזה כזו, ויחד עם "יצירות האמנות בעידן השיעתוק הטכני" מהווים את שני החיבורים הנקראים ביותר שכתב.

בשנת 1940 כתב בנימין תזה נודעת, "תזות על מושג ההיסטוריה", בהשראת הציור "אנגלוס נובוס" של פאול קלי. הוא ראה בדמות שבציור מעין "מלאך ההיסטוריה", הזוכר את העבר וחרד מעתידו של הגזע האנושי. הוא גם ראה בו מלאך העתיד לעזוב את ההווה האנושי הנורא, ולעופף אל עבר העתיד.

כתבים מתורגמים לעברית

• יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני, תרגם שמעון ברמן, מבוא רינה קלינוב, הקיבוץ המאוחד, 1983
• בודלייר, תרגם דוד ארן, מבוא סטיפן מוזס, ספרית פועלים, תל אביב, 1989.
• המשוטט, כרך א, מבחר כתבים, תרגם דוד זינגר, הקיבוץ המאוחד, 1992.
• הרהורים כרך ב, מבחר כתבים, תרגם דוד זינגר, הקיבוץ המאוחד, 1996.
• היסטוריה קטנה של הצילום, תרגם חנן אלשטיין, בבל, תל אביב, 2004.
• אופנה: מתוך מפעל הפסאז'ים, תרגמה ליאורה בינג-היידקר, סטודיו מגזין לאמנות מס' 173, מאי-יוני 2008
• המטפיזיקה של הנעורים, תרגמה דנית דותן, רסלינג, 2009.
• משימתו של המתרגם, תרגמה נילי מירסקי, בתוך: ז'אק דרידה, נפתולי בבל, רסלינג, 2002

לקריאה נוספת

• ברנד ויטה, ולטר בנימין, הוצאת מאגנס
• סטפן מוזס, ולטר בנימין ורוח המודרניות, הוצאת רסלינג
• גרשם שלום, ולטר בנימין, סיפורה של ידידות
• גרשם שלום וולטר בנימין, חליפת מכתבים 1940-1933, עריכה מדעית פרופ' איטה שדלצקי, תרגום הראל קין, רסלינג, 2008
• אריאלה אזולאי, היה היה פעם: צילום בעקבות ולטר בנימין, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2006
• ג'יי פאריני, בנימין: חייו ומותו של ולטר בנימין, הוצאת ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 1998
• Eli Friedlander, Walter Benjamin: A Philosophical Portrait, Harvard University Press, 2012.

קישורים חיצוניים

• ולטר בנימין, באנציקלופדיה ynet
• ולטר בנימין באתר הספרייה הלאומית
• מרכז למחקר ולטר בנימין
• יצירתו בגרמנית ובאנגלית
• הספרים של ולטר בנימין, באתר סימניה
• יונתן אמיר, מחשבות בעקבות ולטר בנימין
• על מושג ההיסטוריה
• ‫האם יש לי בפלשתינה יותר מרחב מאשר באירופה?, באתר הארץ, 17 ביולי 2008‬
• ‫יצחק לאור, משני עברי הים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2008‬
• אלי אשד, שני גאונים בעולם מחשיך: על ההתכתבות בין גרשום שלום וולטר בנימין, באתר "רשימות", 26 בדצמבר 2008
• אורי רוטלוי, שבריריות קרובה-רחוקה, זמנים 107, קיץ 2009
• שלומציון קינן, על ואלטר בנימין, "בננות Blogs", פורסם ב"מעריב", 30/07/2007
• גלילי שחר, ולטר בנימין בסימן שבתאי, כוכב המלנכוליה, באתר הארץ, 18 בינואר 2013
• 120 מאה ועשרים שנה להולדת ולטר בנימין, באתר "הארץ"
  • ‫נועה לימונה, שעותיו האחרונות של ולטר בנימין, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
  • ‫אבנר שפירא, ברלין, מסע בעקבות מסמך נדיר של ולטר בנימין, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
  • ‫נעם בן זאב, בדרך לגיהנום עוברים בווגאס, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
  • ‫חמדה רוזנבאום, כך הוטמע ולטר בנימין בשיח האמנות הישראלי, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
  • ‫גלילי שחר, זרה בתוכנו: הערות בשולי המסה של בנימין על ברכט, באתר הארץ, 6 ביולי 2012
  • ‫עדי ערמון, סוף אחד מני רבים בעלילת הגסיסה של יהדות אירופה, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
  • ‫נירית אנדרמן, חוכמת רחוב, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
  • ‫בעז נוימן, המשוטט הזר שנהפך לפליט מסוכן, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
  • ‫ולטר בנימין, מהו התיאטרון האפי? (2), באתר הארץ, 5 ביולי 2012
  • ‫אלי פרידלנדר, זיכרון מקופל כגרב, באתר הארץ, 5 ביולי 2012
  • ‫אבנר שפירא, מסע בעקבות מסמך נדיר של ולטר בנימין, באתר הארץ, 5 ביולי 2012