חומה ומגדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניר דוד בראשיתו
קיבוץ שער הגולן בבנייתו, מרץ 1937
בניית קיבוץ עין גב ביולי 1937

חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי הפרעות שמכונים מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (19361939) ומעט לאחריהם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצעים אלו באו כתגובה לפרעות שביצעו הערבים ביהודים שהתגוררו בארץ ישראל, ונועדו לקבוע "עובדות בשטח" על מנת להגדיל את גבולות ההתיישבות העברית ולהרחיב את שטח מדינת ישראל העתידית. כך עקפו את גזרות הספר הלבן של פאספילד, שהגביל את ההתיישבות היהודית. את המבצע יזם ארגון ההגנה, על פי הרעיון והתכנון של שלמה גור (גרזובסקי), שאימצו אותו המוסדות המרכזיים של היישוב העברי: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן הקיימת לישראל וההסתדרות. לקחו בו חלק בעיקר קיבוצים ותנועות מכל זרמי ההתיישבות: 12 יישובים מן הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 10 יישובים של הקיבוץ המאוחד, 5 קיבוצים של חבר הקבוצות, 3 יישובים של הקיבוץ הדתי, 13 מושבים של תנועת המושבים, 9 יישובים של הנוער הציוני ושל מכבי הצעיר ויישוב אחד של תנועת בית"ר. כוחות נוטרים ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על הקרקע.

היישובים הוקמו במהירות (לפעמים אף במהלך לילה אחד) כשחומרי הגלם הוכנו מראש. בליל ההקמה הוקם מגדל וסביבו גדר כבסיס ליישוב עתידי - ומכאן מקור השם. היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ובתחילה גם באישור שלטונות המנדט הבריטי. לאחר שהבריטים נמנעו החל ממאי 1939 מלתת אישורים, הוקמו היישובים גם ללא הסכמתם. הם נשארו על הקרקע מאחר שעל פי החוק העותמאני אשר היה תקף, אסור היה להרוס מבנה עם גג. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים. אזורים שהיו מנותקים זה מזה חוברו, והושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת גבולות מדינת ישראל במסגרת תוכנית החלוקה. סיפורו של גינוסר הוא ייחודי בכך שמטרת הקמת החומה והמגדל הייתה לפחות באופן חלקי, קביעת עובדה מוגמרת בפני אגודת פיק"א, בעלת הקרקע, ולא רק לצורך הגנה מפני ערבים‏[1].

ישנה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון של חומה ומגדל. למרות שמקובל למנות את כפר חיטים כיישוב "חומה ומגדל" הראשון, ישנם מקורות המציינים את ניר דוד כראשון‏[2]. טענה זו נסמכת כנראה על כך שכפר חיטים לא היה יישוב חומה ומגדל קלאסי, שכן מקימיו לא הקימו אותו בפועל אלא עלו למבצר שכבר היה קיים במקום‏[3].

מחלוקת נוספת היא לגבי היישוב האחרון ברשימה. יש המציינים את עמיר (29 באוקטובר 1939) כאחרון ברשימה‏[4]. יש המציינים את תחילת מלחמת העולם השנייה, 1 בספטמבר 1939, כסיום תקופת חומה ומגדל‏[5], ויש הכוללים ברשימה גם את כפר ורבורג שנוסד ביום 31 באוקטובר 1939, החורג משני הכללים לעיל.

רשימת היישובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת יישובי "חומה ומגדל" לפי תאריך הקמתם:‏[6]

דגם ההתיישבות של חומה ומגדל המוצג באתר המשוחזר של תל עמל-ניר דוד במתחם גן השלושה
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בנגבה
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בגדרה
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בתל עמל- ניר דוד
חניתה תחתית, 1938
יישוב חומה ומגדל בעמק יזרעאל, צילום אווירי 1938
שחזור המגדל באתר המקורי של חניתה
שם היישוב תאריך ייסוד
1 כפר חיטים (מושב שיתופי) 7 בדצמבר 1936
2 תל עמל (ניר דוד) (קיבוץ) 10 בדצמבר 1936
3 שדה נחום 5 בינואר 1937
4 מסדה 21 במרץ 1937
5 גינוסר 25 בפברואר 1937
6 שער הגולן 21 במרץ 1937
7 בית יוסף 9 באפריל 1937
8 משמר השלושה 13 באפריל 1937
9 טירת צבי 30 ביוני 1937
10 בני ברית (מולדת) 4 ביולי 1937
11 עין השופט 5 ביולי 1937
12 עין גב 6 ביולי 1937
13 מעוז חיים 6 ביולי 1937
14 "שער הנגב", שמיקומו מדרום לגדרה נקרא אחר כך (כפר סאלד)‏[7] ו-(חפץ חיים)‏[8] 15 באוגוסט 1937
15 כפר מנחם 28 ביולי 1937
16 אושה 5 באוגוסט 1937
17 צור משה 13 בספטמבר 1937
18 חניתה 21 במרץ 1938
19 שבי ציון (מושב שיתופי) 13 באפריל 1938
20 שדה ורבורג 17 במאי 1938
21 רמת הדר 26 במאי 1938
22 אלונים 26 ביוני 1938
23 מעלה החמישה 17 ביולי 1938
24 תל יצחק 25 ביולי 1938
25 בית יהושע 17 באוגוסט 1938
26 עין המפרץ 25 באוגוסט 1938
27 מעין צבי 30 באוגוסט 1938
28 שרונה 16 בנובמבר 1938
29 גאולים 17 בנובמבר 1938
30 אילון 24 בנובמבר 1938
31 נווה איתן 25 בנובמבר 1938
32 כפר רופין 25 בנובמבר 1938
33 כפר מסריק 29 בנובמבר 1938
34 מסילות 22 בדצמבר 1938
35 גשר 13 באוגוסט 1939
36 דליה 1 במאי 1939
37 דפנה 3 במאי 1939
38 דן 4 במאי 1939
39 שדה אליהו 7 במאי 1939
40 מחניים 23 במאי 1939
41 שדמות דבורה 23 במאי 1939
42 שורשים (ננטש ב-1939) 23 במאי 1939
43 הזורעים 23 במאי 1939
44 תל צור 23 במאי 1939
45 כפר גליקסון 23 במאי 1939
46 מעפילים 23 במאי 1939
47 משמר הים 28 במאי 1939
48 חמדיה 23 ביוני 1939
49 כפר נטר 26 ביוני 1939
50 נגבה 12 ביולי 1939
51 בית אורן 1 באוקטובר 1939
52 עמיר 29 באוקטובר 1939
53 כפר ורבורג 31 באוקטובר 1939

המגדל ומקורותיו בבניה המחנאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המגדלים של מפעל "החומה ומגדל" היו מגדלים אותם ניתן היה להקים בקלות ולהרים בקלות. המגדלים הושפעו ממגדלים שנבנו במחנות מחנאות של תנועות הנוער. שמואל מסטצ'קין, עוד בטרם היותו אדריכל בשנת 1928 תכנן מגדל מחנאי בסיסי במחנה הנוער העובד ביער בן שמן. מגדל זה הוא פיתח למגדל מרשים בהרבה במחנה התנועה בהרי הכרמל בשנת 1934. את המגדל השני ראה ידידו שלמה גור, והוא היווה השראה למגדלי המבצע שאף בתכנונם השתתף מסטצ'קין במסגרת פעילותו בהגנה.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דויד שליו, אנשי החומות - 25 שנה ליישובי חומה ומגדל בעמק הירדן, דבר, 30 במאי 1962
  2. ^ אתר ניר דוד
  3. ^ כפר חיטים, באתר "אדם בגליל
  4. ^ כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור כרטא 1980 עמ' 377
  5. ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", טבע וארץ, ניסן אייר תשמ"ה, מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?"), באתר סנונית
  6. ^ התשתית לרשימה אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, הוצאת מעריב, 1973
  7. ^ כפר סאלד במאגר מידע גלילי באתר בית יגאל אלון
  8. ^ ראו במאמר של יהודה זיו לעיל