חומה ומגדל

ניר דוד בראשיתו

קיבוץ שער הגולן בבנייתו, מרץ 1937

בניית קיבוץ עין גב ביולי 1937

חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי הפרעות שמכונים מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) ומעט לאחריהם.

מאפיינים

מבצעים אלו באו כתגובה לפרעות שביצעו הערבים ביהודים שהתגוררו בארץ ישראל, ונועדו לקבוע "עובדות בשטח" על מנת להגדיל את גבולות ההתיישבות העברית ולהרחיב את שטח מדינת ישראל העתידית. כך עקפו את גזרות הספר הלבן של פאספילד, שהגביל את ההתיישבות היהודית. את המבצע יזם ארגון ההגנה, על פי הרעיון והתכנון של שלמה גור (גרזובסקי), שאימצו אותו המוסדות המרכזיים של היישוב העברי: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן הקיימת לישראל וההסתדרות. לקחו בו חלק בעיקר קיבוצים ותנועות מכל זרמי ההתיישבות: 12 יישובים מן הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 10 יישובים של הקיבוץ המאוחד, 5 קיבוצים של חבר הקבוצות, 3 יישובים של הקיבוץ הדתי, 13 מושבים של תנועת המושבים, 9 יישובים של הנוער הציוני ושל מכבי הצעיר ויישוב אחד של תנועת בית"ר. כוחות נוטרים ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על הקרקע.

היישובים הוקמו במהירות (לפעמים אף במהלך לילה אחד) כשחומרי הגלם הוכנו מראש. בליל ההקמה הוקם מגדל וסביבו גדר כבסיס ליישוב עתידי - ומכאן מקור השם. היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ובתחילה גם באישור שלטונות המנדט הבריטי. לאחר שהבריטים נמנעו החל ממאי 1939 מלתת אישורים, הוקמו היישובים גם ללא הסכמתם. הם נשארו על הקרקע מאחר שעל פי החוק העותמאני אשר היה תקף, אסור היה להרוס מיבנה עם גג. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים. אזורים שהיו מנותקים זה מזה חוברו, והושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת גבולות מדינת ישראל במסגרת תוכנית החלוקה. סיפורו של גינוסר הוא ייחודי בכך שמטרת הקמת החומה והמגדל הייתה לפחות באופן חלקי, קביעת עובדה מוגמרת בפני אגודת פיק"א, בעלת הקרקע, ולא רק לצורך הגנה מפני ערבים‏.

ישנה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון של חומה ומגדל. למרות שמקובל למנות את כפר חיטים כיישוב "חומה ומגדל" הראשון, ישנם מקורות המציינים את ניר דוד כראשון‏. טענה זו נסמכת כנראה על כך שכפר חיטים לא היה יישוב חומה ומגדל קלאסי, שכן מקימיו לא הקימו אותו בפועל אלא עלו למבצר שכבר היה קיים במקום.

מחלוקת נוספת היא לגבי היישוב האחרון ברשימה. יש המציינים את עמיר (29 באוקטובר 1939) כאחרון ברשימה‏. יש המציינים את תחילת מלחמת העולם השנייה, 1 בספטמבר 1939, כסיום תקופת חומה ומגדל‏, ויש הכוללים ברשימה גם את כפר ורבורג שנוסד ביום 31 באוקטובר 1939, החורג משני הכללים לעיל.

רשימת היישובים

רשימת יישובי "חומה ומגדל" לפי תאריך הקמתם:‏

דגם ההתיישבות של חומה ומגדל המוצג באתר המשוחזר של תל עמל-ניר דוד במתחם גן השלושה

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בנגבה

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בגדרה

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בתל עמל- ניר דוד

חניתה תחתית, 1938

‏	שם היישוב	תאריך ייסוד
1	כפר חיטים (מושב שיתופי)	7 בדצמבר 1936
2	תל עמל (ניר דוד) (קיבוץ)	10 בדצמבר 1936
3	שדה נחום	5 בינואר 1937
4	מסדה	21 במרץ 1937
5	גינוסר	25 בפברואר 1937
6	שער הגולן	21 במרץ 1937
7	בית יוסף	9 באפריל 1937
8	משמר השלושה	13 באפריל 1937
9	טירת צבי	30 ביוני 1937
10	בני ברית (מולדת)	4 ביולי 1937
11	עין השופט	5 ביולי 1937
12	עין גב	6 ביולי 1937
13	מעוז חיים	6 ביולי 1937
14	"שער הנגב", שמיקומו מדרום לגדרה נקרא אחר כך (כפר סאלד) ו-(חפץ חיים)	15 באוגוסט 1937
15	כפר מנחם	28 ביולי 1937
16	אושה	5 באוגוסט 1937
17	צור משה	13 בספטמבר 1937
18	חניתה	21 במרץ 1938
19	שבי ציון (מושב שיתופי)	13 באפריל 1938
20	שדה ורבורג	17 במאי 1938
21	רמת הדר	26 במאי 1938
22	אלונים	26 ביוני 1938
23	מעלה החמישה	17 ביולי 1938
24	תל יצחק	25 ביולי 1938
25	בית יהושע	17 באוגוסט 1938
26	עין המפרץ	25 באוגוסט 1938
27	מעין צבי	30 באוגוסט 1938
28	שרונה	16 בנובמבר 1938
29	גאולים	17 בנובמבר 1938
30	אילון	24 בנובמבר 1938
31	נווה איתן	25 בנובמבר 1938
32	כפר רופין	25 בנובמבר 1938
33	כפר מסריק	29 בנובמבר 1938
34	מסילות	22 בדצמבר 1938
35	גשר	13 באוגוסט 1939
36	דליה	1 במאי 1939
37	דפנה	3 במאי 1939
38	דן	4 במאי 1939
39	שדה אליהו	7 במאי 1939
40	מחניים	23 במאי 1939
41	שדמות דבורה	23 במאי 1939
42	שורשים (ננטש ב-1939)	23 במאי 1939
43	הזורעים	23 במאי 1939
44	תל צור	23 במאי 1939
45	כפר גליקסון	23 במאי 1939
46	מעפילים	23 במאי 1939
47	משמר הים	28 במאי 1939
48	חמדיה	23 ביוני 1939
49	כפר נטר	26 ביוני 1939
50	נגבה	12 ביולי 1939
51	בית אורן	1 באוקטובר 1939
52	עמיר	29 באוקטובר 1939
53	כפר ורבורג	31 באוקטובר 1939

המגדל ומקורותיו בבניה המחנאית

המגדלים של מפעל "החומה ומגדל" היו מגדלים אותם ניתן היה להקים בקלות ולהרים בקלות. המגדלים הושפעו ממגדלים שנבנו במחנות מחנאות של תנועות הנוער. שמואל מסטצ'קין, עוד בטרם היותו אדריכל בשנת 1928 תכנן מגדל מחנאי בסיסי במחנה הנוער העובד ביער בן שמן. מגדל זה הוא פיתח למגדל מרשים בהרבה במחנה התנועה בהרי הכרמל בשנת 1934. את המגדל השני ראה ידידו שלמה גור, והוא היווה השראה למגדלי המבצע שאף בתכנונם השתתף מסטצ'קין במסגרת פעילותו בהגנה.

• 

  המגדל הראשון בשנת 1928

• 

  המגדל השני בלילה, שנת 1934

• 

  חניכים בראש המגדל במחנה הנוער העובד שנת 1934

ראו גם

• התיישבות האלף
• היאחזות נח"ל
• 11 הנקודות

קישורים חיצוניים

• חומה ומגדל, באתר מטח
• ישובי חומה ומגדל, באתר תנועת העבודה הישראלית
• יישובי העלייה החמישית ויישובי "חומה ומגדל" (מפה), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• יום העלייה לקרקע בתמונות שצילם זולטן קלוגר, בלוג ארכיון המדינה.