חומה ומגדל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חומה ומגדל הוא כינוי למבצע ההקמה של יישובים חקלאיים יהודים מבוצרים בארץ ישראל, בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936 - 1939) ומעט לאחריהם.
מבצע זה בא כתגובה למאורעות, ונועד לקבוע "עובדות בשטח" על מנת להגדיל את גבולות ההתיישבות העברית ולהרחיב את שטח המדינה העתידית. כך עקפו את גזרות הספר הלבן שהגביל את ההתיישבות היהודית. את המבצע יזם ארגון ההגנה על פי המצאתו של שלמה גור (גרזובסקי) ואימצו אותו המוסדות המרכזיים של היישוב העברי: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן הקיימת וההסתדרות. לקחו בו חלק בעיקר קיבוצים ותנועות מכל זרמי ההתיישבות, מן "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר" בשמאל ועד בית"ר בימין. כוחות נוטרים ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על הקרקע.
היישובים הוקמו במהירות (לפעמים אף במהלך לילה אחד) כשחומרי הגלם הוכנו מראש. בליל ההקמה הוקם מגדל וסביבו גדר כבסיס ליישוב עתידי - ומכאן מקור השם. היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ובתחילה גם באישורם של הבריטים. לאחר שהבריטים נמנעו החל ממאי 1939 מלתת אישורים, הוקמו היישובים גם ללא הסכמתם. הם נשארו על הקרקע מאחר שעל פי חוקי המנדט, אין להרוס יישובים קיימים. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים. אזורים שהיו מנותקים זה מזה חוברו, והושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת גבולות המדינה בתוכנית החלוקה.
ישנה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון של חומה ומגדל. למרות שמקובל למנות את כפר חיטים כיישוב "חומה ומגדל" הראשון, ישנם מקורות המציינים את ניר דוד כראשון [1]. טענתם כנראה מסתמכת על כך, שכפר חיטים לא היה יישוב חומה ומגדל קלאסי, שכן מקימיו לא הקימו אותו בפועל אלא עלו למבצר קיים [2].
מחלוקת נוספת היא גם היישוב האחרון ברשימה יש המציינים את עמיר (29 באוקטובר 1939) כאחרון ברשימה[1]. ולגבי סיום התקופה יש המציינים את התחלת מלחמת העולם השנייה 1 בספטמבר 1939 כסיום תקופת חומה ומגדל[2], ויש הכוללים ברשימה גם את כפר ורבורג שנוסד ביום 31 באוקטובר 1939 החורג משני הכללים לעיל.
[עריכה] רשימת יישובי "חומה ומגדל" לפי תאריך הקמתם[3]
- כפר חיטים (מושב שיתופי) - 7 בדצמבר 1936
- תל עמל (ניר דוד) (קיבוץ) - 10 בדצמבר 1936
- שדה נחום - 5 בינואר 1937
- מסדה - 31 בינואר 1937
- גינוסר - 25 בפברואר 1937
- שער הגולן - 21 במרץ 1937
- בית יוסף - 9 באפריל 1937
- משמר השלושה - 13 באפריל 1937
- טירת צבי - 30 ביוני 1937
- בני ברית (מולדת) - 4 ביולי 1937
- עין השופט - 5 ביולי 1937
- עין גב - 6 ביולי 1937
- מעוז חיים - 6 ביולי 1937
- שער הנגב, כפר סאלד[4], חפץ חיים [5] 15 באוגוסט 1937
- כפר מנחם - 28 ביולי 1937
- אושה - 5 באוגוסט 1937
- צור משה - 13 בספטמבר 1937
- חניתה - 21 במרץ 1938
- שבי ציון - 13 באפריל 1938
- שדה ורבורג - 17 במאי 1938
- רמת הדר - 26 במאי 1938
- אלונים - 26 ביוני 1938
- מעלה החמישה - 17 ביולי 1938
- תל יצחק - 25 ביולי 1938
- בית יהושע - 17 באוגוסט 1938
- עין המפרץ - 25 באוגוסט 1938
- מעין צבי - 30 באוגוסט 1938
- שרונה - 16 בנובמבר 1938
- גאולים - 17 בנובמבר 1938
- אילון - 24 בנובמבר 1938
- נווה איתן - 25 בנובמבר 1938
- כפר רופין - 25 בנובמבר 1938
- כפר מסריק - 29 בנובמבר 1938
- מסילות - 22 בדצמבר 1938
- גשר - 13 באוגוסט 1939
- דליה - 1 במאי 1939
- דפנה - 3 במאי 1939
- דן - 4 במאי 1939
- שדה אליהו - 7 במאי 1939
- מחניים - 23 במאי 1939
- שדמות דבורה - 23 במאי 1939
- "שורשים" (מושב) - 23 במאי 1939 בבקעת יבנאל, ננטש 1939
- הזורעים - 23 במאי 1939
- תל צור - 23 במאי 1939
- כפר גליקסון - 23 במאי 1939
- מעפילים - 23 במאי 1939
- משמר הים - 28 במאי 1939
- חמדיה - 23 ביוני 1939
- כפר נטר - 26 ביוני 1939
- נגבה - 12 ביולי 1939
- בית אורן - 1 באוקטובר 1939
- עמיר - 29 באוקטובר 1939
- כפר ורבורג - 31 באוקטובר 1939
[עריכה] הערות שוליים
- ^ כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור כרטא 1980 עמ' 377
- ^ "חוות שנלר", מאמר מאת יהודה זיו מתוך "טבע וארץ", ניסן אייר תשמ"ה, מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?"), באתר סנונית
- ^ התשתית לרשימה הוא הספר - אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, הוצאת מעריב, 1973 או בהוצאות נוספות
- ^ כפר סאלד במאגר מידע גלילי באתר בית יגאל אלון
- ^ ראו במאמר של יהודה זיו לעיל
[עריכה] קישורים חיצוניים
|
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב. |
- חומה ומגדל באתר "ההגנה"
- חומה ומגדל באתר מטח.
- ישובי חומה ומגדל באתר תנועת העבודה

