חומה ומגדל
חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי הפרעות שמכונים מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936–1939) ומעט לאחריהם.
תוכן עניינים |
מאפיינים [עריכה]
מבצעים אלו באו כתגובה לפרעות שביצעו הערבים ביהודים שהתגוררו בארץ ישראל, ונועדו לקבוע "עובדות בשטח" על מנת להגדיל את גבולות ההתיישבות העברית ולהרחיב את שטח מדינת ישראל העתידית. כך עקפו את גזרות הספר הלבן של פאספילד, שהגביל את ההתיישבות היהודית. את המבצע יזם ארגון ההגנה, על פי הרעיון והתכנון של שלמה גור (גרזובסקי), שאימצו אותו המוסדות המרכזיים של היישוב העברי: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן הקיימת לישראל וההסתדרות. לקחו בו חלק בעיקר קיבוצים ותנועות מכל זרמי ההתיישבות: 12 יישובים מן הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 10 יישובים של הקיבוץ המאוחד, 5 קיבוצים של חבר הקבוצות, 3 יישובים של הקיבוץ הדתי, 13 מושבים של תנועת המושבים, 9 יישובים של הנוער הציוני ושל מכבי הצעיר ויישוב אחד של תנועת בית"ר. כוחות נוטרים ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על הקרקע.
היישובים הוקמו במהירות (לפעמים אף במהלך לילה אחד) כשחומרי הגלם הוכנו מראש. בליל ההקמה הוקם מגדל וסביבו גדר כבסיס ליישוב עתידי - ומכאן מקור השם. היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ובתחילה גם באישור שלטונות המנדט הבריטי. לאחר שהבריטים נמנעו החל ממאי 1939 מלתת אישורים, הוקמו היישובים גם ללא הסכמתם. הם נשארו על הקרקע מאחר שעל פי החוק העותמאני אשר היה תקף, אסור היה להרוס מיבנה עם גג. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים. אזורים שהיו מנותקים זה מזה חוברו, והושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת גבולות מדינת ישראל במסגרת תוכנית החלוקה. סיפורו של גינוסר הוא ייחודי בכך שמטרת הקמת החומה והמגדל הייתה לפחות באופן חלקי, קביעת עובדה מוגמרת בפני אגודת פיק"א, בעלת הקרקע, ולא רק לצורך הגנה מפני ערבים[1].
ישנה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון של חומה ומגדל. למרות שמקובל למנות את כפר חיטים כיישוב "חומה ומגדל" הראשון, ישנם מקורות המציינים את ניר דוד כראשון[2]. טענה זו נסמכת כנראה על כך שכפר חיטים לא היה יישוב חומה ומגדל קלאסי, שכן מקימיו לא הקימו אותו בפועל אלא עלו למבצר שכבר היה קיים במקום[3].
מחלוקת נוספת היא לגבי היישוב האחרון ברשימה. יש המציינים את עמיר (29 באוקטובר 1939) כאחרון ברשימה[4]. יש המציינים את תחילת מלחמת העולם השנייה, 1 בספטמבר 1939, כסיום תקופת חומה ומגדל[5], ויש הכוללים ברשימה גם את כפר ורבורג שנוסד ביום 31 באוקטובר 1939, החורג משני הכללים לעיל.
רשימת היישובים [עריכה]
רשימת יישובי "חומה ומגדל" לפי תאריך הקמתם:[6]
המגדל ומקורותיו בבניה המחנאית [עריכה]
המגדלים של מפעל "החומה ומגדל" היו מגדלים אותם ניתן היה להקים בקלות ולהרים בקלות. המגדלים הושפעו ממגדלים שנבנו במחנות מחנאות של תנועות הנוער. שמואל מסטצ'קין, עוד בטרם היותו אדריכל בשנת 1928 תכנן מגדל מחנאי בסיסי במחנה הנוער העובד ביער בן שמן. מגדל זה הוא פיתח למגדל מרשים בהרבה במחנה התנועה בהרי הכרמל בשנת 1934. את המגדל השני ראה ידידו שלמה גור, והוא היווה השראה למגדלי המבצע שאף בתכנונם השתתף מסטצ'קין במסגרת פעילותו בהגנה.
ראו גם [עריכה]
|
לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב. |
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- חומה ומגדל, באתר מטח
- ישובי חומה ומגדל, באתר תנועת העבודה הישראלית
- יישובי העלייה החמישית ויישובי "חומה ומגדל" (מפה), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- יום העלייה לקרקע בתמונות שצילם זולטן קלוגר, בלוג ארכיון המדינה.
הערות שוליים [עריכה]
- ^ דויד שליו, אנשי החומות - 25 שנה ליישובי חומה ומגדל בעמק הירדן, דבר, 30 במאי 1962
- ^ אתר ניר דוד
- ^ כפר חיטים, באתר "אדם בגליל
- ^ כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור כרטא 1980 עמ' 377
- ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", טבע וארץ, ניסן אייר תשמ"ה, מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?"), באתר סנונית
- ^ התשתית לרשימה אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, הוצאת מעריב, 1973
- ^ כפר סאלד במאגר מידע גלילי באתר בית יגאל אלון
- ^ ראו במאמר של יהודה זיו לעיל