חומה ומגדל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ניר דוד בראשיתו

חומה ומגדל הוא כינוי למבצע ההקמה של יישובים חקלאיים יהודים מבוצרים בארץ ישראל, בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936 - 1939) ומעט לאחריהם.

מבצע זה בא כתגובה למאורעות, ונועד לקבוע "עובדות בשטח" על מנת להגדיל את גבולות ההתיישבות העברית ולהרחיב את שטח המדינה העתידית. כך עקפו את גזרות הספר הלבן שהגביל את ההתיישבות היהודית. את המבצע יזם ארגון ההגנה על פי המצאתו של שלמה גור (גרזובסקי) ואימצו אותו המוסדות המרכזיים של היישוב העברי: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן הקיימת וההסתדרות. לקחו בו חלק בעיקר קיבוצים ותנועות מכל זרמי ההתיישבות, מן "הקיבוץ הארצי השומר הצעיר" בשמאל ועד בית"ר בימין. כוחות נוטרים ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על הקרקע.

היישובים הוקמו במהירות (לפעמים אף במהלך לילה אחד) כשחומרי הגלם הוכנו מראש. בליל ההקמה הוקם מגדל וסביבו גדר כבסיס ליישוב עתידי - ומכאן מקור השם. היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ובתחילה גם באישורם של הבריטים. לאחר שהבריטים נמנעו החל ממאי 1939 מלתת אישורים, הוקמו היישובים גם ללא הסכמתם. הם נשארו על הקרקע מאחר שעל פי חוקי המנדט, אין להרוס יישובים קיימים. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי להשתלט על כמה שיותר שטחים. אזורים שהיו מנותקים זה מזה חוברו, והושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת גבולות המדינה בתוכנית החלוקה.

ישנה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון של חומה ומגדל. למרות שמקובל למנות את כפר חיטים כיישוב "חומה ומגדל" הראשון, ישנם מקורות המציינים את ניר דוד כראשון [1]. טענתם כנראה מסתמכת על כך, שכפר חיטים לא היה יישוב חומה ומגדל קלאסי, שכן מקימיו לא הקימו אותו בפועל אלא עלו למבצר קיים [2].

מחלוקת נוספת היא גם היישוב האחרון ברשימה יש המציינים את עמיר (29 באוקטובר 1939) כאחרון ברשימה^[1]. ולגבי סיום התקופה יש המציינים את התחלת מלחמת העולם השנייה 1 בספטמבר 1939 כסיום תקופת חומה ומגדל^[2], ויש הכוללים ברשימה גם את כפר ורבורג שנוסד ביום 31 באוקטובר 1939 החורג משני הכללים לעיל.

[עריכה] רשימת יישובי "חומה ומגדל" לפי תאריך הקמתם^[3]

דגם ההתיישבות של חומה ומגדל המוצג באתר המשוחזר של תל עמל-ניר דוד במתחם גן השלושה

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בנגבה

מבנה משוחזר של חומה ומגדל בתל עמל- ניר דוד

חניתה תחתית, 1938

1. כפר חיטים (מושב שיתופי) - 7 בדצמבר 1936
2. תל עמל (ניר דוד) (קיבוץ) - 10 בדצמבר 1936
3. שדה נחום - 5 בינואר 1937
4. מסדה - 31 בינואר 1937
5. גינוסר - 25 בפברואר 1937
6. שער הגולן - 21 במרץ 1937
7. בית יוסף - 9 באפריל 1937
8. משמר השלושה - 13 באפריל 1937
9. טירת צבי - 30 ביוני 1937
10. בני ברית (מולדת) - 4 ביולי 1937
11. עין השופט - 5 ביולי 1937
12. עין גב - 6 ביולי 1937
13. מעוז חיים - 6 ביולי 1937
14. שער הנגב, כפר סאלד^[4], חפץ חיים ^[5] 15 באוגוסט 1937
15. כפר מנחם - 28 ביולי 1937
16. אושה - 5 באוגוסט 1937
17. צור משה - 13 בספטמבר 1937
18. חניתה - 21 במרץ 1938
19. שבי ציון - 13 באפריל 1938
20. שדה ורבורג - 17 במאי 1938
21. רמת הדר - 26 במאי 1938
22. אלונים - 26 ביוני 1938
23. מעלה החמישה - 17 ביולי 1938
24. תל יצחק - 25 ביולי 1938
25. בית יהושע - 17 באוגוסט 1938
26. עין המפרץ - 25 באוגוסט 1938
27. מעין צבי - 30 באוגוסט 1938
28. שרונה - 16 בנובמבר 1938
29. גאולים - 17 בנובמבר 1938
30. אילון - 24 בנובמבר 1938
31. נווה איתן - 25 בנובמבר 1938
32. כפר רופין - 25 בנובמבר 1938
33. כפר מסריק - 29 בנובמבר 1938
34. מסילות - 22 בדצמבר 1938
35. גשר - 13 באוגוסט 1939
36. דליה - 1 במאי 1939
37. דפנה - 3 במאי 1939
38. דן - 4 במאי 1939
39. שדה אליהו - 7 במאי 1939
40. מחניים - 23 במאי 1939
41. שדמות דבורה - 23 במאי 1939
42. "שורשים" (מושב) - 23 במאי 1939 בבקעת יבנאל, ננטש 1939
43. הזורעים - 23 במאי 1939
44. תל צור - 23 במאי 1939
45. כפר גליקסון - 23 במאי 1939
46. מעפילים - 23 במאי 1939
47. משמר הים - 28 במאי 1939
48. חמדיה - 23 ביוני 1939
49. כפר נטר - 26 ביוני 1939
50. נגבה - 12 ביולי 1939
51. בית אורן - 1 באוקטובר 1939
52. עמיר - 29 באוקטובר 1939
53. כפר ורבורג - 31 באוקטובר 1939

[עריכה] הערות שוליים

1. ^ כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון - ההוצאה לאור כרטא 1980 עמ' 377
2. ^ "חוות שנלר", מאמר מאת יהודה זיו מתוך "טבע וארץ", ניסן אייר תשמ"ה, מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?"), באתר סנונית
3. ^ התשתית לרשימה הוא הספר - אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, הוצאת מעריב, 1973 או בהוצאות נוספות
4. ^ כפר סאלד במאגר מידע גלילי באתר בית יגאל אלון
5. ^ ראו במאמר של יהודה זיו לעיל

[עריכה] קישורים חיצוניים

לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו פורטל היישוב.

• חומה ומגדל באתר "ההגנה"
• חומה ומגדל באתר מטח.
• ישובי חומה ומגדל באתר תנועת העבודה