חורבת שיבתין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חורבת שבתין
מקווה טהרה
מקווה טהרה
מקווה טהרה
מידות
שטח 3 דונם
גובה מעל פני הים 340 מטר
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
מיקום מערב השומרון
מבט אל חירב'ת שיבתין מתצפית מהיישוב נילי

חורבת שבתין היא אתר ארכאולוגי, השוכן כ-500 מטר צפונית ליישוב ניל"י שבשומרון ובסמוך לכפר הפלסטיני שבתין, צפונית למודיעין עילית ומערבית לכפר הפלסטיני שיבתין האתר שוכן בגובה של 340 מטר מעל פני הים, ונמצא על תל מזרחית לכביש 446, בתחום המועצה האזורית מטה בנימין, בדרום־מערב השומרון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקי בית בד לייצור שמן

האתר נסקר [1]לראשונה על ידי צוות סקר החרום, אשר מסרו אודות שרידי מבנים בנויים גזית, אבן ממל של בית בד וממצא חרסים מהתקופה 'הרומית-ביזנטית'. בסקר אפרים דווח על שרידי מבנים, בורות מים ושרידי בית בד. הסוקרים ליקטו חרסים מהתקופות הפרסית, הביזנטית ואסלאמית הקדומה. בראשית שנות ה-2000 נערכה באתר חפירת הצלה בידי ליאור שפירא במהלכה נחשפו שני בתי בד מן התקופה הביזנטית והאיסלאמית הקדומה.

ביוני 2015 האתר נסקר בידי צוות סקר דרום השומרון. בחלקו הדרומי של האתר התגלה מקווה טהרה.[2] המקווה כולל מבוא מדורג ופתח קשות המוביל לחדר טבילה שצורתו מלבנית ודופנותיו מכוסים בטיח אפור. במדרון המערבי של גבעת האתר אותרו קברים ביניהם לפחות קבר כוכים אחד וכן גת גדולה. הסוקרים ליקטו חרסים מהתקופות הבאות: פרסית, הלניסטית, חשמונאית, רומית קדומה (כולל התקופה שבין המרידות), ביזנטית ואסלאמית קדומה.

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. "ח'רבת שבתין", ונמצאו בו שרידי יישוב מהתקופה הפרסית בארץ ישראל והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. לפי "לקסיקון ארץ ישראל", ייתכן לזהות ב"ח'רבת שבתין" את העיר שבתן, הנזכרת ברשימת תחותמס השלישי, הנזכרת ברשימת רעמסס השני.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופנא ר' ופורת י', תשל"ב, "הסקר בארץ אפרים ומנשה", בתוך: מ' כוכבי (עורך), יהודה שומרון וגולן, סקר ארכאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים, 235 (אתר מס' 224);

רביב ד', תשע"ד, "היישוב היהודי בפלך תמנה משלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא", בתוך: מ' ביליג (עורכת), מחקרי יהודה ושומרון, כג, אריאל, עמ' 174–175.

Finkelstein I., Lederman Z. & Bunimovitz S., 1997, A Highland of Many Cultures, The Southern Samaria Survey, The Sites, Tel Aviv, p. 194.

Magen Y., 2008, "Oil Production in the Land of Israel in the Early Islamic Period", in: A. Mallka ed.), Judea and Samaria Researches and Discoveries (JSP 6), Jerusalem, pp. 383-384.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גופנא ר' ופורת י',, הסקר בארץ אפרים ומנשה תשל"ב, גופנא ר' ופורת י', תשל"ב,מתוך: מ' כוכבי (עורך), יהודה שומרון וגולן, סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים, 235 (אתר מס' 224);
  2. ^ דביר רביב, היישוב היהודי בפלך תמנה משלהי ימי הבית השני ועד מרד בר-כוכבא, מ' ביליג (עורכת), מחקרי יהודה ושומרון, כג, אריאל, עמ' 174–175