שיבתין
 | |
| מבט על הכפר. ברקע בתי היישוב ניל"י | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| גובה | 250 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 1,136[1] (2017) |
| קואורדינטות | 31°58′26″N 35°02′59″E / 31.9738°N 35.0498°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
שיבתין (בערבית: شبتين) הוא כפר פלסטיני קטן בדרום-מערב השומרון, המשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה של הרשות הפלסטינית. הכפר ממוקם כ־1.5 ק"מ דרומית לשוקבא, וכ־0.5 ק"מ מצפון להתנחלות ניל"י ולכביש 463.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. בראש הגבעה שעליה בנוי הכפר נמצאת "ח'רבת שבתין", אתר ארכאולוגי בו נמצאו שרידי יישוב מהתקופה הפרסית בארץ ישראל והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל. לפי "לקסיקון ארץ ישראל", ייתכן לזהות ב"ח'רבת שבתין" את העיר שבתן, הנזכרת ברשימת תחותמס השלישי, הנזכרת ברשימת רעמסס השני[2]. מדרום לכפר נמצא מבנה מקאם "שייח' אחמר א-נובי" ובסמוך מקבץ של מערות קבורה המתוארכות לתקופה ההלניסטית והרומית.
בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן בכפר[3].
בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בשיבתין הייתה אוכלוסייה של 63 נפש, כולם מוסלמים. במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בכפר 20 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 110 תושבים, כולם מוסלמים[4].
בסקר הכפרים בשנת 1945 האוכלוסייה בכפר הייתה 150 מוסלמים, ושטח הקרקע הכולל של הכפר היה 4,423 דונם. אשר מתוכם הוקצו 27 לחקלאות שלחין, ו-1,158 לגידולי דגנים[5].
לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית. בסקר האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 290 תושבים[6].
לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית. בעקבות הסכמי אוסלו, הוגדר 7.2% משטח הכפר כשטח B והשאר שטח C.
בשנת 2016 מנה הכפר כ־1,080 תושבים[1]. כמות משמעותית מתושבי הכפר מועסקים בישראל כפועלים. סביב הכפר מעט שדות ומטעים חקלאיים, וכן מגרש כדורגל. הגישה לכפר היא מכביש 446.
בשנת 2012 תכננה רכבת ישראל בניית פארק ציבורי על קרקע חקלאית פרטית בשטח הכניסה לכפר, שחלקה שייך לתושבי הכפר וחלקה בבעלות פלסטינים מבית איכסא. לשטח זה הוזרמו רבבות טונות של עפר שנחפרו ממנהרות קו הרכבת המהיר לירושלים. פעילות זו מנעה מהחקלאים גישה לאדמותיהם, והם חדלו לטפח את החלקות. בעלי הקרקע הגישו עתירה לבג"ץ בשנת 2014, ובשנת 2018 הוחלט שרכבת ישראל תפנה את העפר ותשיב את השטח למצבו הקודם.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר בנוי על הגדה הדרומית של נחל נטוף. בסמוך לכפר נמצא מעיין עין א־שייח סלטן. מערבית לכפר נמצא אתר ארכאולוגי חורבת שיבתין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, 2010 עמוד: 896
- ^ ויקטור גרן,תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ - ישראל - כרך חמישי : השומרון (ב), ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1984
- ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 48
- ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 26
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 25
 | ||
|---|---|---|
| ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה |  |
| מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
| כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
| מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
