התנדבות בקיבוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתנדבים אוסטריים, בקטיף תפוחים בקיבוץ עין השופט (קיץ 1973)

המתנדבים בקיבוצים הם לרוב צעירים יהודים ולא יהודים, אשר מגיעים מכל רחבי העולם לקיבוצים בישראל כדי להיות שותפים לפרק זמן מוגבל בעבודה בענפי הקיבוץ השונים. המתנדבים בדרך כלל מגיעים לישראל לתקופה קצרה של שניים עד שלושה חודשים באשרת מתנדב, ומשתתפים בעבודה בכל ענפי הקיבוץ (כגון חקלאות, מטבח, גינון, תעשייה). המתנדבים מקבלים לרוב דמי כיס מן הקיבוץ (נכון ל-2008 כ-200 ש"ח בחודש) ומקבלים מגורים, מזון ופעילויות חברתיות אותם מספק הקיבוץ המארח בתמורה.

בתום תקופת ההתנדבות, מחליטים מעטים מן המתנדבים להישאר בארץ, כאשר חלקם אף התחתנו עם ילידי הארץ. מתוך המתנדבים היהודים אשר מחליטים להישאר בארץ, רובם נשארים בקיבוצים שבהם התנדבו ולפעמים אף ממשיכים לשירות סדיר בצה"ל. המתנדבים הלא יהודים אשר מחליטים להשאר בארץ לרוב מתגיירים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעת המתנדבים בקיבוצים החלה באמצע שנות השישים כאשר צעירים מדור הבייבי בומרס (בייחוד יהודים), שהסתקרנו מחיי הקומונה בקיבוצים בישראל, החליטו להתנדב ולהתנסות בחיי שיתוף. עד מלחמת ששת הימים מדובר היה במתנדבים בודדים בכל קיבוץ. מיד אחרי מלחמת ששת הימים, עם גל ההזדהות עם מדינת ישראל ששטף את יהודי התפוצות, גברה ההתעניינות של הצעירים היהודים ממדינות המערב בישראל ובעקבות כך גם הגיעו מספר רב יותר של מתנדבים ונוצרו בקיבוצים תשתיות דיור והתארגנות לטיפול בתופעה.

בשנים שלאחר מכן התגברה בהדרגה והתמסדה תופעת המתנדבים בקיבוצים. במקביל, ירד חלקם של המתנדבים היהודים ורוב המתנדבים הגיעו ממדינות מערב אירופה בקבוצות או כבודדים. בשנים הראשונות היו הקיבוצים מרוצים מהתופעה שהביאה עבודה זולה במקום העבודה השכירה שהייתה מנוגדת לאידאולוגיה הקיבוצית וגם הוסיפה צבע חדש לקיבוץ ופתיחות לתרבות העולם, אולם חיש מהר, עלו גם תופעות לוואי למתנדבים שנתקבלו בפחות שביעות רצון בקיבוצים: שימוש בסמים, תרבות שתיית אלכוהול ונישואי תערובת שהיו כרוכים לעתים בהגירת חברי הקיבוץ ובניו שנישאו לבני זוג שהיו מתנדבים.‏[1]

בתקופת השיא של תופעת המתנדבים, בשנות השבעים, הגיעו קרוב ל-12 אלף מתנדבים מדי שנה[2] והיוו גורם תרבותי משפיע וכוח עבודה נייד וזול במאות קיבוצים ברחבי הארץ.

בעקבות משבר הקיבוצים בשנות ה-80 וה-90 החלו רבים מהקיבוצים לאמץ דפוסי פעולה מונחי כלכלת שוק והגיעו למסקנה כי עבודת המתנדבים אינה משתלמת. במקביל, החלו בהדרגה חלק מהקיבוצים להעסיק עובדים זרים מתאילנד בחקלאות ועובדים ישראלים בתעשייה ובשירותים.

בעקבות התעצמות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ובמיוחד מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה, הפסיקו מדינות לשתף פעולה עם הפרויקט וכתוצאה מכך חלה ירידה משמעותית בגלי המתנדבים בקיבוצים כאשר השיא היה בשנת 2001 כאשר הגיעו רק 100 מתנדבים לישראל. [3] בשנים האחרונות מורגשת התאוששות קלה, כאשר בשנת 2007 הגיעו קרוב ל-1,500 מתנדבים לישראל.[3]

סך הכל הגיעו לקיבוצים בישראל מאז מלחמת ששת הימים כ-350 אלף מתנדבים מ-35 מדינות שונות.[2], כשהמדינות ששלחו הכי הרבה מתנדבים הן אנגליה (50 אלף), דרום אפריקה (40 אלף), שבדיה (25 אלף), דנמרק (20 אלף), וגרמניה (15 אלף).[4] ב-2010 נטען כי 20 מתוך 179 חברי הפרלמנט של דנמרק שהו בעברם בקיבוצים.‏[5]

מתנדבים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהמתנדבים הרבים, אשר הגיעו מכל העולם במשך השנים, התפרסמו במהלך הזמן. ביניהם:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משה ברק, היה הייתה התנדבות, הזמן הירוק, 7 ביולי 2011
  2. ^ 2.0 2.1 אלי אשכנזי, בקיבוצים חוגגים 40 שנות מתנדבות שבדיות, באתר וואלה!, 7 ביוני 2005
  3. ^ 3.0 3.1 יונת אטלס ולירון מילשטיין, המתנדבים בקיבוץ עין השלושה נחושים להישאר, באתר ynet‏, 15 בינואר 2008
  4. ^ ידיעות הקיבוץ, קטעי "עובדה!" בגיליון מיוחד לרגל 100 שנות קיבוץ (גיליון מספר 1237, מתאריך 29.9.2010)
  5. ^ עלי קדם, בדנמרק התלהבו: תמונות המתנדבים בקיבוצים יוצגו בתערוכה, באתר nrg מעריב, 10 בנובמבר 2010
  6. ^ ‏הקשר האוסטרי, באתר "אתר הקיבוצים", 11 בדצמבר 2008‏