המטבח היהודי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בישול יהודי הוא בישול שמקורו ב-80 ארצות שונות לפחות, בהן חיו יהודים. בהכללה, ניתן לחלק את הבישול לשני מקורות אב:
המטבח האשכנזי מתוק וכבד יותר מהמטבח המזרחי החריף. עם זאת, הבישול של יהדות כל ארץ וארץ הוא ייחודי, ולעתים אפילו בישול של קהילות יהודיות שונות בתוך ארץ אחת יהיה שונה, לדוגמה: הבישול הקוצ'יני שונה בייחודו מהבישול ההודי.
למרות שהבישול היהודי תואם במרבית המקרים לבישול של אותן ארצות בהן חיו יהודים, הרי נוספים לו מרכיבים נוספים, ההופכים אותו לייחודי:
- הצורך בשמירת הכשרות
- מאכלים בעלי משך בישול איטי שיאפשר אכילה בשבת
- מאכלים האופיניים לחגים היהודים
המטבח הישראלי, שיש החולקים על עצם קיומו כתחום נפרד, הינו ערבוב של סוגי הבישול היהודי, המזרחי והאשכנזי, עם המטבח הים-תיכוני (לדוגמה: פלאפל, חומוס). זאת תוך שימוש במצרכים קיימים בארץ כדוגמת קטניות, עופות, תבלינים ייחודיים לאזור, ריבוי ירקות ופירות, ועוד.
המטבח הישראלי עבר ציוני דרך היסטוריים-ציוניים שונים, החל מקיומו בזמן היישוב היהודי, קיבוץ העלייה הגדולה בקום המדינה והמפגש הקולינרי המגוון, קיומה של תקופת הצנע שאילצה להסתפק בסוגי מזון ייחודיים, ועד למודרניזציה הקולינרית והתפתחותו של המזון המהיר, במקביל להתפתחות הקיימת כיום בעולם.
תוכן עניינים |
[עריכה] מאכלים מסורתיים בחגים והמועדים היהודיים
[עריכה] שבת
בערבים של ימי שישי, ארוחת השבת יכולה להיות מורכבת מ:
- חלה
- גפילטע פיש עם חזרת
- מרק עוף
- מרק אטריות
- עוף אפוי או צלוי
- כבד קצוץ
- קוגל
- צימעס
בימי שבת, משפחות רבות אוכלות חמין - לרוב תבשיל אשר מורכב מבשר, שעועית, שעורה ותפוחי אדמה (אף על פי שיש אין סוף ווריאציות לתבשיל זה) אותם מרתיחים לפני הדלקת הנרות של ליל שישי, ומשאירים את התבשיל על פלטת שבת במשך הלילה.
[עריכה] ראש השנה
בראש השנה, מיגוון של מאכלים סמליים נאכלים:
- תפוח בדבש - למען שנה מתוקה.
- חלה
- צימעס
- טייגלעך
- עוגת דבש
- רימון - למען שנה מלאה בברכות רבות ( רבות כמו הזרעים ברימון).
- דג, עם הראש - למען שנה מוצלחת שבה נהיה ל"ראש, ולא לזנב."
[עריכה] יום כיפור
יום כיפור הוא יום צום. הארוחה לפני כניסת החג נקראת "סעודה מפסקת" בדרך כלל מורכבת ממאכלים קלים למתעכל לאט ושאינם חריפים, על מנת לגרום לצום להיות קל יותר ולמנוע צמא. ישנם משפחות אשר נוהגות לשובר את הצום עם תה ועוגה, ולאחר מכן לאכול ארוחה שלמה.
[עריכה] סוכות
בסוכות הארוחות השונות נאכלות בחוץ תחת הסוכה אשר נבנתה במיוחד לחג זה. חלק מהמשפחות מקשטות את הסוכה עם שבעת המינים ומכינות מאכלים אשר מבוססים על בסיס מאכלים אלו.
[עריכה] חנוכה
בחג החנוכה מקובל לאכול מאכלים אשר מטוגנים בשמן. היה נהוג לאכול מוצרי חלב בחג זה עוד בימי הביניים.
[עריכה] פורים
[עריכה] פסח
מאכלים אשר מבוססים על חמץ (מצרכי מזון אשר התסיסו, כמו לחמי שמרים) אסורים לאכילה בחג הפסח.
- מצה
- קניידלעך
- מצה ברייט
- פארפל
- קומפוט - תבשיל פירות מיובשים, אשר כולל בדרך כלל שזיפים מיובשים
- עוגת ספוג
- כבש
- קערת ליל הסדר
- מרור וחזרת - מסמלים את המרירות והקושי שבעבדות. המרור הוא לרוב חסה מרה או עלים מרים אחרים, ואילו שורש החזרת מוגש מעורב עם סלק בצורת המאכל המסורתי "חריין". המרור והחזרת מצויים על הקערה ומשמשים לקיום הנוהג של אכילת "מצות ומרורים".
- ביצה - מסמלת את קורבן חגיגה שהוקרב בבית המקדש, וכן, בהיותה סמל לאבלות, גם את חורבן בית המקדש.
- כרפס - לרוב מדובר בירק כגון סלרי או תפוח אדמה מבושל שברכתו "בורא פרי האדמה". הירק נטבל לרוב במי מלח (כמו הביצה) המסמלים את הדמעות של בני ישראל שסבלו במצרים בהיותם עבדים, ואת האוכל שאכלו העבדים. מקור מנהג זה של אכילת ירק, הוא בסעודות האצולה הרומאית בהן הוגש לפני הסעודה מתאבן אשר היה בדרך כלל ירק. מנהג זה של אכילת ירק נועד לשנות את "סדר הדברים הרגיל" המקובל בארוחת חג יהודית, שבה מתחילים דווקא באכילת הלחם (ובברכת "המוציא לחם מן הארץ"). שינוי סדר הברכות - והקדמת ברכת "בורא פרי האדמה" ל"המוציא לחם" נועדה לעורר את העניין של הילדים בסדר לשאול שאלות, ועל כן נאכל הכרפס לפני "מה נשתנה", שבו שואל הילד מדוע שונה סדר הארוחה, ופותח פתח לסיפור יציאת מצרים.
- זרוע - מדובר לרוב בצלי של כבש או בשר עוף המסמל את קורבן הפסח שהוקרב בבית המקדש בירושלים. הזרוע, המזכירה את הקורבן משמשת תזכורת בלבד, ואינה נאכלת. הזרוע מסמלת גם את "הזרוע הנטויה" המוזכרת בסיפור יציאת מצרים. במקרים אחרים הזרוע היא גרגרת של עוף עם מעט בשר עליה, צלויה באש. היא זכר ל'קרבן-פסח' שהיו מקריבים בזמן בית המקדש. יש להכין את ה'זרוע' מערב החג.
- חרוסת - תערובת של פירות, יין ודבש המהווה סמל של הטיט ששימש להדבקת הלבנים או למלט בין הלבנים בעת בניית "ערי המסכנות" על ידי בני ישראל שהיו עבדים במצרים. במטבח היהודי האשכנזי החרוסת מורכבת מתפוחים, אגוזים, יין אדום, דבש וקינמון ותבלינים שונים, ואילו במטבח היהודי הספרדי החרוסת נעשית בנוסף גם מתמרים.
- מי מלח
[עריכה] שבועות
בחג השבועות נהוג לאכול מוצרי חלב.
[עריכה] תשעה באב
תשעה באב הוא יום צום, אשר להם קודמים תשעה ימים בהם יהודים שומרי דת נמנעים מלאכול בשר. לכן ההלכה קובעת שיש לאכול ארוחה חלבית בערב הצום. ב"סעודה המפסקת" הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום, יהודים אחדים נוהגים לאכול מאכלים אשר מסמלים אבל, כמו ביצים קשות.
[עריכה] לקריאה נוספת
- קלודיה רודן, ספר הבישול היהודי מזרח ומערב, הוצאת מודן
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: המטבח היהודי |
- תהל בלומנפלד, ימי הקישקע והשמאלץ, באתר ynet
