המטבח היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
גפילטע פיש עם גזר - אחד המאכלים הידועים ביותר והמסמלים את המטבח היהודי אשכנזי.
מאכלים אשכנזיים במעדניית מרכול לקראת חנוכה: בשורה העליונה משמאל לימין: פרוסות קוגל תפוחי אדמה, סלמון צלוי, פרוסות קוגל אטריות. בשורה האמצעית, משמאל לימין: חזה תרנגול הודו ברוטב משמש, סלמון ממולא, כרוב ניצנים. בשורה התחתונה, משמאל לימין: רסק תפוחים, צימעס גזר, כבד קצוץ, צלי בקר, לביבות תפוחי אדמה

בישול יהודי הוא בישול שמקורו ב-80 ארצות שונות לפחות, בהן חיו יהודים. בהכללה, ניתן לחלק את הבישול לשני מקורות אב, המטבח שמקורו אשכנזי והמטבח שמקורו מזרחי.

למרות החלוקה הכוללנית המובאת לעיל, הבישול של יהדות כל ארץ וארץ הוא ייחודי, ולעתים אפילו בישול של קהילות יהודיות שונות בתוך ארץ אחת יהיה שונה, לדוגמה: הבישול הקוצ'יני שונה בייחודו מהבישול ההודי.

למרות שהבישול היהודי תואם במרבית המקרים לבישול של אותן ארצות בהן חיו יהודים, הרי נוספים לו מרכיבים נוספים, ההופכים אותו לייחודי: הצורך בשמירת הכשרות. המאכלים בעלי משך בישול איטי שיאפשר אכילה בשבת. ומאכלים האופיניים לחגים היהודים.

מאכלים מסורתיים בחגים והמועדים היהודיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלות שבת

בליל שבת ארוחת השבת בקרב עדות אשכנז יכולה להיות מורכבת מ:

בעדות המזרח נהוג לאכול:

בימי שבת, משפחות רבות אוכלות חמין - לרוב תבשיל אשר מורכב מבשר, שעועית, שעורה ותפוחי אדמה (אף על פי שיש אין סוף ווריאציות לתבשיל זה) אותם מרתיחים לפני הדלקת הנרות של ליל שישי, ומשאירים את התבשיל על פלטת שבת במשך הלילה.

ראש השנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סדר ליל ראש השנה

מנהג קדום מתקופת התלמוד והגאונים כולל אכילה של מאכלים סמליים בסעודות לילי ראש השנה. בין היתר נאכלים: תפוח בדבש או ריבת תפוחים, כרישה, קרא (שהיא דלעת או קישוא), רוביא (סוג שעועית), תמרים, סלקא (סלק או תרד), רימון וראש כבש או דג.

חנוכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחג החנוכה מקובל לאכול מאכלים אשר מטוגנים בשמן. היה נהוג לאכול מוצרי חלב בחג זה עוד בימי הביניים.

פורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוזן המן - מאפה אשר לפי המסורת ממולא בזרעי פרג או שזיפים מיובשים, וכיום אף בשוקולד.

חג פסח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאכלים המבוססים על חמץ (מצרכי מזון שהתסיסו, דוגמת לחמי שמרים) אסורים לאכילה בחג הפסח.

  • קערת ליל הסדר:
    • מרור וחזרת - מסמלים את המרירות והקושי שבעבדות. המרור הוא לרוב חסה מרה או עלים מרים אחרים, ואילו שורש החזרת מוגש מעורב עם סלק בצורת המאכל המסורתי "חריין". המרור והחזרת מצויים על הקערה ומשמשים לקיום הנוהג של אכילת "מצות ומרורים".
    • ביצה - מסמלת את קורבן חגיגה שהוקרב בבית המקדש, וכן, בהיותה סמל לאבלות, גם את חורבן בית המקדש.
    • כרפס - לרוב מדובר בירק כגון סלרי או תפוח אדמה מבושל שברכתו "בורא פרי האדמה". הירק נטבל לרוב במי מלח (כמו הביצה) המסמלים את הדמעות של בני ישראל שסבלו במצרים בהיותם עבדים, ואת האוכל שאכלו העבדים. מקור מנהג זה של אכילת ירק, הוא בסעודות האצולה הרומאית בהן הוגש לפני הסעודה מתאבן אשר היה בדרך כלל ירק. מנהג זה של אכילת ירק נועד לשנות את "סדר הדברים הרגיל" המקובל בארוחת חג יהודית, שבה מתחילים דווקא באכילת הלחם (ובברכת "המוציא לחם מן הארץ"). שינוי סדר הברכות - והקדמת ברכת "בורא פרי האדמה" ל"המוציא לחם" נועדה לעורר את העניין של הילדים בסדר לשאול שאלות, ועל כן נאכל הכרפס לפני "מה נשתנה", שבו שואל הילד מדוע שונה סדר הארוחה, ופותח פתח לסיפור יציאת מצרים.
    • זרוע - מדובר לרוב בצלי של כבש או בשר עוף המסמל את קורבן הפסח שהוקרב בבית המקדש בירושלים. הזרוע, המזכירה את הקורבן משמשת תזכורת בלבד, ואינה נאכלת במעמד ליל הסדר עצמו. הזרוע מסמלת גם את "הזרוע הנטויה" המוזכרת בסיפור יציאת מצרים. במקרים אחרים הזרוע היא גרגרת של עוף עם מעט בשר עליה, צלויה על אש, זכר ל'קרבן-פסח' שהיו מקריבים בזמן בית המקדש. יש להכין את ה'זרוע' מערב החג.
    • חרוסת - תערובת של פירות, יין ודבש המהווה סמל של הטיט ששימש להדבקת הלבנים או למלט בין הלבנים בעת בניית "ערי המסכנות" על ידי בני ישראל שהיו עבדים במצרים. במטבח היהודי האשכנזי החרוסת מורכבת מתפוחים, אגוזים, יין אדום, דבש וקינמון ותבלינים שונים, ואילו במטבח היהודי הספרדי החרוסת נעשית בנוסף גם מתמרים.
    • מי מלח או יחד עם מיץ לימון.
  • מצות.
  • קניידלעך.
  • מצה ברייט.
  • פארפל.
  • קומפוט - תבשיל פירות מיובשים, הכולל בדרך כלל שזיפים מיובשים.
  • עוגת ספוג או עוגיות בוטנים או עוגיות קוקוס, תלוי בעדה או במסורת ההלכתית.
  • כבש (למשל, מסוקי - תבשיל יהודי-תוניסאי).

שבועות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחג השבועות נהוג לאכול מוצרי חלב.

תשעה באב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשעה באב הוא יום צום, אשר להם קודמים תשעה ימים בהם יהודים שומרי דת נמנעים מלאכול בשר. לכן ההלכה קובעת שיש לאכול ארוחה חלבית בערב הצום. ב"סעודה המפסקת" הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום, יהודים אחדים נוהגים לאכול מאכלים אשר מסמלים אבל, כמו ביצים קשות.

המטבח הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המטבח הישראלי

המטבח הישראלי שיש החולקים על עצם קיומו כתחום נפרד, הינו ערבוב של סוגי הבישול היהודי, המזרחי והאשכנזי, עם המטבח הים-תיכוני (לדוגמה: פלאפל, חומוס). זאת תוך שימוש במצרכים קיימים בארץ כדוגמת קטניות, עופות, תבלינים ייחודיים לאזור, ריבוי ירקות ופירות, ועוד.

המטבח הישראלי עבר ציוני דרך היסטוריים-ציוניים שונים, החל מקיומו בזמן היישוב היהודי, קיבוץ העלייה הגדולה בקום המדינה והמפגש הקולינרי המגוון, קיומה של תקופת הצנע שאילצה להסתפק בסוגי מזון ייחודיים, ועד למודרניזציה הקולינרית והתפתחותו של המזון המהיר, במקביל להתפתחות הקיימת כיום בעולם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]