טום ג'ונס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טום ג'ונס
Tom Jones Hampton Court Palace 2007.jpg
מידע כללי
תאריך לידה 7 ביוני 1940 (בן 74)
מקום לידה ויילס, הממלכה המאוחדת
שנות פעילות 1963-היום
סוגה מוזיקת נשמה, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת פופ
אתר רשמי

סר תומאס ג'ונס וודוורדאנגלית: Sir Thomas Jones Woodward; נולד ב-7 ביוני 1940), זמר מוזיקת פופ, מוזיקת נשמה ורית'ם אנד בלוז בריטי שהתפרסם בזכות קולו המיוחד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ונס נולד בויילס, הממלכה המאוחדת לתומאס וודוורד ופרדה ג'ונס, והחל לשיר מגיל צעיר בכינוסים משפחתיים, חתונות ובמקהלת בית הספר. למשך תקופה של שנה היה מרותק למיטתו בשל מחלת השחפת, וכל שהיה מסוגל לעשות היה לצייר ולהאזין למוזיקה. כשהיה בגיל 17, התחתן ג'ונס עם לינדה טרנצ'רד במרץ 1957, לה הוא עדיין נשוי, ונולד לו בן בשם מארק. ג'ונס עזב את לימודיו והחל לעבוד בעבודות מזדמנות.

שמו של ג'ונס התפרסם באמצע שנות השישים, הרבה בזכות השתתפותו בהופעה חיה שהדגישה את מראהו הראוותני כיאה לתקופה האדוארדית שהייתה פופולרית בזמנו, וג'ונס נמנה בין מעריציה. בשנת 1963 הוא נהיה לסולנה של להקת רוק מקומית, "טומי סקוט והסנאטורים". לאחר שהלהקה ניסתה להשיג מספר חוזי הקלטות ללא הועיל, הסינגל "It's Not Unusual" הפך ללהיט ובזכותו נמכרו שיריהם לחברות התקליטים "טאואר רקורדס" בארצות הברית ו"קולומביה רקורדס" בבריטניה. ההרכב המשיך בהופעותיו במועדונים בדרום ויילס. המנהל האישי גורדון מילס שם את עינו על ג'ונס, ולקח אותו תחת חסותו ללונדון. הוא שינה את שמו של הזמר הצעיר לטום ג'ונס, בהתבסס על סרט קולנוע מצליח שיצא באותה עת על פי ספרו של הנרי פילדינג, קורות טום ג'ונס.

בעיני חברות התקליטים השונות, סגנונו של ג'ונס היה לצורמני וגס מדי. אולם, חברת התקליטים "דקא רקורדס" נתנה לו הזדמנות, וג'ונס הקליט את הסינגל הראשון שלו בסוף שנת 1964, "Chills and Fever". הסינגל לא הצליח, אך בעקבותיו הגיע הסינגל "It's Not Unusual" בתחילת 1965, שנהפך ללהיט. רשת ה-BBC סרבה לשדר את הסינגל, אך חברת שידור פיראטית שידרה אותו. אופן הביצוע העוצמתי של ג'ונס, יחד עם הניהול האמנותי, גרמו לסינגל להגיע למקום הראשון בבריטניה ולעשרת הראשונים במצעד בארצות הברית. באותה שנה שר ג'ונס את שיר הנושא לסרט הקולנוע "כדור הרעם" של ג'יימס בונד וזכה בפרס גראמי ראשון. אולם, הפופולריות של ג'ונס החלה לדעוך, ומנהלו האישי גורדון מילס שינה את תדמיתו למכובד יותר ושלבוש באלגנטיות.

בהשראת שירי הקאנטרי של ג'רי לי לואיס, ג'ונס הוציא את הסינגל "Green, Green Grass of Home", והחל לשיר שירים שנועדו לקהל רחב יותר, בנוסף לשורת להיטים ואלבומים כ"What's New Pussycat", "Help Yourself" ו-"Delilah". האסטרטגיה נחלה הצלחה, ואלבומיו חזרו לצמרת המצעדים בבריטניה ובארצות הברית.

בשנת 1967 הופיע ג'ונס לראשונה במועדון הפלמינגו אשר בלאס וגאס ובהמשך מיעט בהקלטות לטובת הופעות במועדוני לילה יוקרתיים בעיר, שהפכו יותר ויותר מוקד למשיכה לנשים צעירות. ג'ונס נהפך לחברו הטוב של אלביס פרסלי, ושניהם נשארו חברים עד למותו של פרסלי בשנת 1977.

בסוף שנות השישים ג'ונס הנחה תוכנית בידור בשם "This Is Tom Jones", ששודרה ברשת ABC האמריקנית וברשת ITV הבריטית ונמשכה משנת 1969 ועד ל-1971. סינגלים רבים זכו להצלחה בבריטניה, ביניהם "Daughter Of Darkness", "She's A Lady", "Till" ו-"The New Mexican Puppeteer".

בשנת 1974 ג'ונס עבר לארצות הברית, שם קנה אחוזה בבל-אייר, לוס אנג'לס. הקריירה המוזיקלית שלו דעכה במקצת במהלך שנות השבעים ושנות השמונים, על אף ש-16 סינגלים שלו טיפסו לצמרת מצעד שירי הקאנטרי בין השנים 1976 - 1985. ג'ונס המשיך בסיבוב ההופעות בהצלחה רבה.

ג'ונס, 2009

ביולי 1986 מת מנהלו האישי גורדון מילס ממחלת הסרטן. בנו של ג'ונס, מארק, הפך למנהלו, וסגנונו המוזיקלי של ג'ונס שינה כיוון. באפריל 1987 הוציא ג'ונס את הסינגל "A Boy from Nowhere" (מהמחזמר "מטאדור"), שהחזיר אותו לתודעה הציבורית, ומספר חודשים אחר כך הוא ביצע קאבר לשירו של פרינס "Kiss" עם להקת הסינת'פופ ארט אוף נויז. בשנים אלו החל ג'ונס לשתף פעולה עם אמנים צעירים כטורי איימוס, הקרדיגנס, קריס מת'יוס, הפריטנדרס ולהקת סטריאופוניקס בין היתר. בשנת 1993 ג'ונס חתם חוזה הקלטות עם אינטרסקופ רקורדס, והוציא את האלבום "The Lead And How To Swing It", ובעקבות ביצועיו הווקאלים המרשימים בפסטיבל גלסטונברי החל לרכוש קהל מאזינים צעיר יותר. בשנת 1998 ג'ונס ביצע מחרוזת של שירים מהסרט "ללכת עד הסוף" יחד עם רובי ויליאמס בפרסי המוזיקה הבריטית.

בשנת 1999 הוציא ג'ונס את אלבומו "Reload", שכלל אוסף גרסאות כיסוי יחד עם אמנים מפורסמים אחרים. האלבום זכה להצלחה מסחרית גדולה (מכר מעל 4 מיליון עותקים) והגיע למקום הראשון ברשימת המצעדים בבריטניה. בתחילת שנת 2000 הוזמן ג'ונס על ידי הנשיא דאז ביל קלינטון להופיע בחגיגות המילניום בוושינגטון, ובשנת 2001 יצא לסיבוב הופעות במזרח התיכון ובאירופה. בשנת 2003 הוענק לג'ונס פרס הוקרה מטעם פרסי המוזיקה הבריטית.

לרגל חגיגות הולדתו ה-65, ג'ונס חזר למולדתו ב-28 במאי 2005, לראשונה מאז 1964, והופיע בקונצרט ענק בפארק איניסאנגראד אשר בפונטיפריד, ויילס.

על תרומתו לתעשיית הבידור זכה ג'ונס לכוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד. הוענק לו תואר מסדר האימפריה הבריטית בשנת 1999, כמו גם תואר אצילות על ידי המלכה אליזבת' בארמון בקינגהאם ב-29 במרץ 2006. ביולי 2007 הופיע ג'ונס יחד עם גיטריסט להקת ארוסמית' ג'ו פרי וזמרת מוזיקת הנשמה הבריטית ג'וס סטון באצטדיון ומבלי בקונצרט לזכרה של דיאנה.

בשנת 2008 ג'ונס המשיך בסיבוב הופעות ובהקלטות, ובין היתר הופיע במקומות כמו מלון MGM גראנד בסטריפ לאס וגאס ובאטלנטיק סיטי ניו ג'רזי. כמו כן בשנה זו הוציא את אלבומו "24 Hours".

באוקטובר 2013 הגיע ג'ונס לשתי הופעות בישראל.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1965 Along Came Jones
  • 1966 A-Tom-ic Jones
  • 1966 From the Heart
  • 1967 Green, Green Grass of Home
  • 1968 Delilah
  • 1968 Help Yourself
  • 1968 Tom Jones Fever Zone
  • 1969 This Is Tom Jones
  • 1969 (Tom Jones Live in Las Vegas (at the Flamingo
  • 1970 Tom
  • 1970 I Who Have Nothing
  • 1971 She's A Lady
  • 1972 Close Up
  • 1974 Somethin' Bout You Baby I Like
  • 1975 Memories Don't Leave Like People Do
  • 1977 Say You'll Stay Until Tomorrow
  • 1981 'Darlin
  • 1983 Don't Let Our Dreams Die Young
  • 1984 Love is on the Radio
  • 1988 Move Closer
  • 1991 Carrying A Torch
  • 1994 The Lead And How To Swing It
  • 1999 Reload
  • 2002 Mr. Jones
  • 2005 Tom Jones and Jools Holland
  • 2008 24 Hours
  • 2010 Praise & blame
  • 2012 Spirit In The Roon

אלבומי אוסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 The Definitive Tom Jones
  • 2003 Reload: Greatest Hits
  • 2006 Tom Jones Greatest Hits

וידאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1987 Tom Jones Born To Be Me
  • 1989 Tom Jones Live at this Moment
  • 1992 This is Tom Jones (תוכניות משנים 19691971)
  • 1993 This is Tom Jones Too (תוכניות משנים 19691971)
  • 1996 ...Tom Jones One Night Only
  • 1999 An Audience with Tom Jones
  • 1999 Tom Jones London Bridge Special (תוכניות משנת 1974)
  • 1999 Tom Jones Classic Country (תוכניות משנים 19801981)
  • 2000 Tom Jones 35 Classic Ballads (תוכניות משנים 19801981)
  • 2000 Tom Jones - The Ultimate Collection (תוכניות משנים 19801981)
  • 2002 Tom Jones - Sincerely Yours (תוכניות משנים 19801981)
  • 2002 Tom Jones Live At Cardiff Castle
  • 2002 Tom Jones - Duets By Invitation Only (תוכניות משנים 19801981)
  • 2004 Tom Jones - Classic R & B and Funk (תוכניות משנים 19801981)
  • 2005 John Farnham & Tom Jones Together in Concert
  • 2006 Tom Jones Sounds In Motion LEGENDS IN CONCERT
  • 2007 This is Tom Jones מארז DVD הכולל תוכניות ברשת ABC
  • 2007 Tom Jones Christmas (תוכניות משנים 19691971)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
הביטלס
זוכה פרס הגראמי - תגלית השנה
1966
הבא:
-