רובי ויליאמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דרושה הגהה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
רובי ויליאמס
RobbieWilliamslive2006.jpg
מידע כללי
שם לידה רוברט פיטר ויליאמס
תאריך לידה 13 בפברואר 1974
מקום לידה סטוק און טרנט, סטרפורדשייר, אנגליה
שנות פעילות 1990 - היום
סוגה פופ רוק
בריטפופ (בתחילת הקריירה)
רוק קל
היפ הופ
סווינג
רית'ם אנד בלוז
עיסוק זמר, מוזיקאי ומפיק מוזיקלי
כלי נגינה זמרה, גיטרה, גיטרה בס, סינתיסייזר, תופים, מרימבה
חברת תקליטים Chrysalis, EMI, Helicon Records
אתר אינטרנט www.robbiewilliams.com

רוברט פיטר "רובי" ויליאמסאנגלית: Robert Peter "Robbie" Williams‏; נולד ב-13 בפברואר 1974[1]) הוא זמר, פזמונאי, יועץ קולי ושחקן אנגלי. הוא חבר בלהקת הבנים הבריטית טייק דאת, והתפרסם בתחילת פעילותה של הלהקה, מתחילת שנות ה-90. ב-1995 עזב את הלהקה, והתחיל את קריירת הסולו שלו. ב-15 ביולי 2010, נכתב באתר הגארדיאן שהוא חוזר אל הלהקה, ושהם מתכוונים להוציא אלבום חדש.‏[2]

במהלך הקריירה שלו, הפך ויליאמס לאמן הסולו הבריטי שמכר הכי הרבה אלבומים, עם כ-57 מיליון עותקים.‏[3] בנוסף, זכה ויליאמס ב-17 פרסים בטקס פרסי המוזיקה הבריטית, וב-2004, נכלל ב"היכל התהילה של המוזיקה הבריטית", לאחר שנבחר כ"זמר הטוב ביותר של שנות ה-90".‏[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובי ויליאמס נולד לפיטר וג'נט ויליאמס בסטרווק און סטרנט שבאנגליה ב-13 בפברואר 1974. כשהיה בן שלוש התגרשו הוריו, והוא עבר לגור לצד אמו ואחותו. ויליאמס למד ב"בית הספר היסודי מיל היל", לאחר מכן בבית ספר קתולי, ואחר כך בבית ספר לריקוד. בנוסף, הוא השתתף במספר הצגות בבית הספר, ושיחק בקבוצת כדורגל באנגליה.

טייק דאת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – טייק דאת

ויליאמס עזב את בית הספר בגיל 16, והחל לעבוד במכירות. ויליאמס שוכנע על ידי אימו לגשת לאודישנים ללהקת בנים בעקבות מודעה שראתה. ב-1990, עבר ויליאמס את האודישנים ללהקה, טייק דאת, והיה לחבר הצעיר ביותר בה. אף על פי שרוב שירי הלהקה בוצעו על ידי גארי ברלו, ויליאמס ביצע את Could It Be Magic, ‏I Found Heaven ו-Everything Changes. סכסוכים בנושא משמעת החלו להופיע בין ויליאמס לבין מרטין-סמית', מנהל הלהקה, דבר שגרם לוויליאמס להגדיל את כמות האלכוהול אותה צרך ולהתמכר לקוקאין.

ביולי 1995 לקח ויליאמס מנת יתר של סמים יום לפני הופעה מתוכננת של הלהקה בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה. על פי הסרט הדוקומנטרי "Take That: For The Record" הוא החל להרגיש עצוב בלהקה כיוון שרצה להרחיב את העיסוק המוזיקלי של הלקה גם לראפ ולהיפ הופ אך הדבר נגד את אופי הלהקה שהתמקד בעיקר בבלדות.

במהלך אחת החזרות לקראת "Nobody Else" - סיבוב הופעות של טייק דאת, הודיעו חברי ההרכב לוויליאמס שהם רוצים לעשות את סיבוב ההופעות בלעדיו. ויליאמס הסכים ועזב את הלהקה. לאחר עזיבתו החל עיסוק תקשורתי בוויליאמס ובמהלך ריאיונות לעיתונים ולתוכניות אירוח, סיפר על כוונתו לפתוח בקריירת סולו, אך בגלל סעיף בחוזה שלו עם טייק דאת הוא לא היה יכול להוציא שירים עד שהלהקה תפורק באופן רשמי. מנהל הלהקה טייק דאת תבע אותו תביעה על סך 200,000 דולר, ולאחר מספר משפטים לגבי זכותו בקריירת סולו, ויליאמס ניצח ועזב את חברת BMG. ב-13 בפברואר 1996, הלהקה התפרקה סופית.

תחילת קריירת הסולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 ביוני 1996, הודיע ויליאמס שחתם על חוזה עם קרייסליס רקורדס, ואת קריירת הסולו שלו פתח ב-1996 בביצוע גרסת כיסוי לשיר Freedom '90 של ג'ורג' מייקל. השיר, בביצועו של ויליאמס, יצא כסינגל, והגיע בשיאו למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי, אף שהגרסה המקורית הגיעה בשיאה רק למקום ה-28.

ויליאמס החל את ההקלטות לאלבומו הראשון, Life thru a Lens, במרץ של 1996. הוא הוצג בפני גאי צ'יימברס, כותב אנגלי. צ'יימברס הפיק את האלבום, וב-14 באפריל 1997, הוציא ויליאמס את הסינגל הראשון מהאלבום, "Old Before I Die". השיר הגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי אך לא אל שלושים הגדולים באף מצעד אחד פרט למצעד האיטלקי.

הסינגל השני מהאלבום היה Lazy Days שיצא לאור ב-14 ביולי 1997. על פי עצת חברו אלטון ג'ון עבר ויליאמס טיפול לגמילה מסמים וכיון שכך, לא עסק בקידום "Lazy Days" והשיר דורג בשיאו במקום השמיני במצעד הבריטי.

בספטמבר 1997, יצא אלבום האלבום Life thru a Lens. האלבום הושק בהופעת הסולו הראשונה שלו בתיאטרון "Élysée Montmartre" שבפריז. האלבום הצליח בבריטניה כשהגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, אך במצעדים אחרים באירופה לא נחל הצלחה רבה.

גם הסינגל השלישי מהאלבום, "South of the Border", לא נחל הצלחה, והגיע רק למקום הארבעים במצעד הבריטי. חברת של ויליאמס הביעה דאגה לגבי עתידו, אך ב-1 בדצמבר, הוציא ויליאמס את הסינגל הרביעי מהאלבום, "Angels".

Angels היה לשיר הנמכר ביותר של ויליאמס. הוא הגיע למעמד פלטינה כפולה בבריטניה, ואף זכה להצלחה רבה בשאר אירופה.‏[5] בזכות הצלחת השיר, מכירותיו של האלבום הוגדלו, והוא נשאר במשך ארבעים שבועות בעשירייה הפותחת של מצעד האלבומים הבריטי, מתוך 218 שבועות כוללים במצעד. השיר הגיע למקום ה-83 ברשימת השירים שמכרו יותר ממיליון עותקים בכל הזמנים בבריטניה, לאחר שמכר יותר מ-2.4 מיליון עותקים. ויותר משלושה מיליון עותקים באירופה כולה.‏[6] בשנת 2005, שמונה שנים לאחר יציאת הסינגל Angels, זכה השיר בתואר "הסינגל הטוב ביותר של 25 השנים האחרונות", בטקס פרסי המוזיקה הבריטית 2005.‏[7]

I've Been Expecting You[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1998, החל ויליאמס לעבוד על אלבומו השני, I've Been Expecting You. ב-7 בספטמבר, יצא לאור השיר Millennium כסינגל הראשון מתוך האלבום. השיר מכיל בחלקו נעימת רקע שמופיעה גם בשיר You Only Live Twice של ג'ון בארי.‏[8] השיר היה השיר הראשון של ויליאמס שהגיע לפסגת מצעד הסינגלים הבריטי. השיר מכר יותר מ-400,000 עותקים והגיע למעמד זהב בבריטניה.‏[9] בנוסף, השיר הגיע לעשרים הגדולים במדינות רבות באירופה‏[10].

ב-26 באוקטובר 1998, יצא לאור האלבום I've Been Expecting You. האלבום נכנס היישר אל המקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, והצליח גם בשאר אירופה. בבריטניה, מכר האלבום יותר משלושה מיליון עותקים, והגיע למעמד פלטינה ×10, ובשאר אירופה מכר יותר מארבעה מיליון עותקים.‏[11][12]

השיר No Regrets, יצא לאור כסינגל השני מהאלבום ב-30 בנובמבר 1998. השיר הגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי. השיר מכר כ-200,000 עותקים, והגיע למעמד זהב באוקטובר 2004.‏[13]

השיר Strong יצא כסינגל השלישי מהאלבום ב-15 במרץ 1999, והגיע גם הוא אל המקום הרביעי במצעד הסינגלים הבריטי.

הסינגל הרביעי מהאלבום, הוא השיר She's the One, שהוא גרסת כיסוי לשיר של הלהקה World Party, היה לשיר השני של ויליאמס שהגיע למקום הראשון במצעד הבריטי. השיר מכר למעלה מ-400,000 עותקים בבריטניה, והגיע למעמד זהב. לסינגל, התלוותה גרסת איי סייד כפולה, "It's Only Us" - שיר הנושא של FIFA ‏2000.‏[14] רובי ויליאמס סיים את השנה בסיבוב הופעות באירופה.

Sing When You're Winning[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1999, ויליאמס נרשם לחברת התקליטים קפיטול רקורדס, שבארצות הברית, והחל בקידומו הפרסומי. השיר Millennium יצא כסינגל בארצות הברית ובקנדה, והגיע למקום ה-72 במצעד הבילבורד הוט 100.‏[15] במקביל, יצא לאור האלבום The Ego Has Landed בארצות הברית ובקנדה, והגיע למקום ה-63 במצעד הבילבורד 200.‏[16] בנוסף, הגיע האלבום למקום ה-17 במצעד הקנדי.‏[17] מאוחר יותר, יצאה המהדורה בכל העולם (וכגרסת מוגבלת באירופה), והאלבום הגיע אל המקום הראשון בניו זילנד.‏[18] הוידאו קליפים לשיריו זכו למספר צפיות גבוה, והוא היה מועמד ל-VMA בקטגוריית "הווידאו הטוב ביותר של זמר", אך הוא לא זכה.[דרוש מקור]

קפיטול רקורדס רצתה להפוך את ויליאמס לכוכב גדול יותר, ולכן הוציאה את הבלדה Angels כסינגל. הוא צילם וידאו חדש לשיר, והוא הגיע למקום ה-41 במצעד הבילבורד.‏[15] האלבום מכר יותר מ-500,000 עותקים בארצות הברית, והגיע למעמד זהב באותה השנה.‏[19]

במהלך 1999, החל ויליאמס לעבוד על האלבום השלישי שלו. הסינגל הראשון מתוכו היה Rock DJ. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, השיר גם הגיע למקום הראשון בניו זילנד ולעשירייה הפותחת במספר מדינות.‏[20] לעומת זאת, בארצות הברית, השיר לא נכנס אל מצעד הבילבורד הוט 100. השיר זכה במספר פרסים: "השיר הטוב ביותר של שנת 2000" בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה, "הסינגל הטוב ביותר בשנה" בטקס פרסי המוזיקה הבריטית, ו-"האפקטים המיוחדים הטובים ביותר", בטקס ה-VMA. השיר מכר יותר מ-600,000 עותקים בבריטניה, והגיע למעמד פלטינה.‏[21]

באוגוסט 2000, יצא לאור האלבום השלישי של ויליאמס, Sing When You're Winning. עם יציאתו, הגיע האלבום למקום הראשון במדינות רבות בעולם. ביניהן, גרמניה, ניו זילנד, הולנד, ובבריטניה נכנס היישר אל המקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, והגיע למעמד פלטינה ×2 בשבוע הראשון ליציאתו.‏[22]

האלבום נשאר 91 שבועות במצעד האלבומים הבריטי. בנוסף, האלבום מכר 2.4 מיליון עותקים בבריטניה, והגיע למעמד פלטינה ×8,‏[23] והיה לאלבום ה-51 הנמכר ביותר בהיסטוריה של בריטניה.‏[24] באירופה, מכר האלבום יותר מארבעה מיליון עותקים.‏[6]

הסינגל השני מהאלבום הוא השיר Kids, שהוא שיתוף פעולה בין ויליאמס לבין קיילי מינוג. השיר נכתב כשמינוג ביקשה מויליאמס לכתוב את החומרים לאלבומה החדש Light Years. הוא החליט לכלול את השיר באלבומו, והוציא אותו כסינגל. השיר הגיע למקום השני במצעד הסינגלים הבריטי, והגיע למעמד זהב בבריטניה לאחר שמכר יותר מ-200,000 עותקים.‏[25] מאוחר יותר, שני סינגלים מהאלבום, Supereme ו-Better Man הגיעו לעשירייה הפותחת במספר מדינות בעולם.‏[26][27]

הסינגל החמישי מהאלבום היה שיר שלא הובלט מהאלבום, Eternity. השיר יצא לאור באמצע 2001, והגיע למקום הראשון בבריטניה. בנוסף, הגיע לעשירייה הפותחת במדינות רבות נוספות.‏[28]

Swing When You're Winning[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הצלחת האלבום השלישי, ויליאמס החל לעבוד על אלבומו הרביעי. הוא סיפר, כי האלבום הושפע מפרנק סינטרה.[דרוש מקור] רובי ויליאמס הקליט את האלבום באולפני קפיטול שבלוס אנג'לס. באלבום, הקליט ויליאמס מספר דואטים, עם יונתן וייקס, ג'יין הורוקס, רופרט אוורט, ניקול קידמן זוכת פרס, וזמרים נוספים.

הסינגל הראשון מתוך האלבום היה הדואט עם ניקול קידמן, Somethin' Stupid. השיר הגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, והיה לשיר החמישי של ויליאמס שהגיע לפסגת המצעד,‏[29] כשמכר יותר ממאה אלף עותקים בשבוע הראשון. השיר מכר 200,000 עותקים בבריטניה, והגיע למעמד זהב.‏[30] השיר הגיע גם לחמישה הגדולים במדינות רבות כגון גרמניה, בלגיה וניו זילנד.

האלבום Swing When You're Winning, יצא לאור ב-2001. האלבום הגיע אל המקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, ונשאר שם במשך שישה שבועות רצופים. בנוסף, האלבום הגיע למקום הראשון גם באירלנד, ניו זילנד, אוסטריה, גרמניה ושווייץ, ולעשרת הגדולים בשאר העולם.[דרוש מקור] בסך הכל, שהה האלבום 85 שבועות במצעד הבריטי, והגיע למעמד פלטינה ×7 בבריטניה.‏[31] האלבום, מכר בסך הכל 7 מיליון עותקים בכל העולם,‏[32], והפך לאלבום ה-49 הכי נמכר בהיסטוריה של בריטניה.‏[24]

הסינגל השני מהאלבום היה Mr. Bojangles/I Will Talk and Hollywood Will Listen שהוא איי סייד כפול. השיר יצא כסינגל רק באירופה המזרחית-מרכזית. השיר Mack The Knife, יצא לאור כסינגל שני במקסיקו.‏[33]

בדצמבר 2003, יצא לאור DVD שנקרא "Robbie Williams Live at the Albert Hall", ‏ה-DVDV שהפך לאחד מהנמכרים ביותר בתחום המוזיקה, והגיע למעמד פלטינה ×6 בבריטניה ופלטינה ×2 בגרמניה.

Escapology[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2002 חתם ויליאמס חוזה על סך 80 מיליון לירות שטרלינג עם חברת EMI.‏[34] החוזה כלל מספר תנאים, ביניהם חוסר התערבות החברה בסגנון המוזיקלי של ויליאמס, והתחייבות לגרום לויליאמס "לפרוץ" בארצות הברית.

ויליאמס החל לעבוד על אלבומו החמישי, והקליט אותו באולפן במשך שנה.[דרוש מקור] ויליאמס לקח חלק רב יותר בכתיבת האלבום, ואף כתב מספר שירים ללא גאי צ'יימברס, כשרובם הוקלטו בלוס אנג'לס.

הסינגל הראשון מהאלבום היה Feel, שנכתב על ידי ויליאמס וצ'אמברס. השיר הוקלט תחילה כגרסת דמו, וכשויליאמס החל להקליט מחדש את הקולות, הוא לא היה מרוצה, ולכן החליט להוציא את גרסת הדמו המקורית כסינגל ב-2 בדצמבר 2002.‏[35] השיר הגיע למקום הראשון בהולנד, ובאיטליה, למקום הרביעי במצעד הסינגלים הבריטי, ובנוסף הגיע לעשרת הגדולים כמעט בכל מדינה בריאופה.‏[36]

אלבומו החמישי Escapology, יצא לאור ב-18 בנובמבר 2002. האלבום הגיע למקום הראשון במספר מדינות בעולם: בריטניה, גרמניה, שווייץ, אוסטריה, שבדיה, פינלנד ודנמרק. ברוב המדינות האחרון, האלבום הגיע לעשירייה הפותחת.‏[37] לעומת זאת, בארצות הברית, האלבום נחשב לכישלון, והגיע אל המקום ה-43 במצעד הבילבורד 200.‏[16] האלבום מכר בסך הכל כמעט 2 מיליון עותקים בבריטניה, והגיע למעמד פלטינה ×6.[דרוש מקור] בנוסף, האלבום מכר יותר מחמישה מיליון עותקים באירופה.‏[38]

הסינגל השלישי מהאלבום היה השיר Something Beautiful, שיצא לאור ב-28 ביולי 2003. תחילה, השיר הוצע לטום ג'ונס, אך הוא החליט לא לבצע אותו.‏[39] השיר הגיע לעשרת הגדולים במצעד הסינגלים הבריטי, כמו גם בניו זילנד ובדנמרק,‏[40] אך לא הגיע למקומות גבוהים במדינות אחרות בעולם. הוידאו קליפ לשיר מתאר מספר אנשים בכל רחבי אירופה המנסים לזכות באפשרות להופיע יחד עם ויליאמס בסוף של אותו הווידאו, ושלושת הזוכים יכלו לפגוש אותו. שלוש גרסאות שונות יצאו לאור ברחבי העולם עם זוכים שונים.[דרושה הבהרה]

סיבוב ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס החל את סיבוב ההופעות שלו באמצע 2003. הסיבוב כלל שלוש הופעות בכפר Knebworth שבאנגליה. ההופעות כללו בסך הכל 375,000 מעריצים.‏[41]

באוקטובר 2003 הוציא ויליאמס את אלבום ההופעה הראשון שלו, Live at Knebworth. במצעד האלבומים הבריטי, הגיע האלבום אל המקום השני, והגיע אל המקום הראשון בגרמניה ובאוסטריה. בנוסף, הגיע השיר לעשרת הגדולים בכל שאר מדינות אירופה, כמו גם באמריקה הלטינית.‏[42] בסך הכל, מכר האלבום כ-600,000 עותקים בבריטניה, והגיע למעמד פלטינה ×2.[דרוש מקור] באירופה, מכר האלבום שני מיליון עותקים.‏[38]

Greatest Hits[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2004, ויליאמס הוציא את אלבום הראשון שלו, שכלל גם שירים חדשים, שעבד עליהם יחד עם סטפן דאפי.‏[43] הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר Radio, אשר יצא ב-4 באוקטובר 2003, ונכנס היישר אל המקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי ובדנמר, ובנוסף, הגיע לעשרת הגדולים באוסטריה, גרמניה יוון, הולנד, הונגריה, איטליה, נורבגיה וספרד.‏[44] האלבום יצא לאור שבועיים לאחר יציאת הסינגל, ונכנס היישר אל המקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי. בנוסף, הגיע האלבום למקום הראשון בשווייץ, איטליה, פורטוגל, אוסטריה, הולנד, אוסטרליה וניו זילנד.‏[45] באירופה, האלבום הגיע למעמד פלטינה ×5,‏[46] והיה לאלבום הנמכר ביותר בשנה זו.[דרוש מקור] הסינגל השני מהאלבום היה הבלדה Misunderstood, שהייתה גם הפסקול של הסרט ברידג'ט ג'ונס: עובדות החיים. השיר יצא לאור ב-6 בדצמבר 2004[47] והגיע לעשרת הגדולים בשבוע הראשון ליציאתו בדנמרק, באיטליה‏[48] ובבריטניה.

Intensive Care[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סיבוב ההופעות שלו, לקידום האלבום Greatest Hits, החל ויליאמס לעבוד על אלבום השישי שלו, שנקרא Intensive Care, יחד עם סטפן דאפי. ויליאמס הקליט את האלבום בביתו שבקליפורניה, והכתיבה וההקלטה נמשכו 24 חודשים.‏[49] הסינגל הראשון מהאלבום, Tripping, יצא לאור ב-3 באוקטובר 2005.‏[50] השיר הגיע למקום הראשון בגרמניה ובהולנד, והגיע לעשרת הגדולים במדינות רבות באירופה, כמו גם באוסטרליה.‏[51]

האלבום Intensive Care הושק בברלין ב-9 באוקטובר 2005. לאחר יציאתו, הגיע האלבום למקום הראשון במצעד הסינגלים הבריטי, בגרמניה, בשווייץ, אוסטריה, אוסטרליה ומדינות נוספות.‏[52] בסופו של דבר, IFPI דיווח שהאלבום מכר יותר מחמישה מיליון עותקים, והגיע למעמד פלטינה X5.‏[53]

בנובמבר 2005, זכה ויליאמס בפרס "אמן השנה", בטקס פרסי המוזיקה של MTV. לאחר ההצלחה, חברי טייק דאת הסכימו להתאחד בנוטינג היל שבלונדון לריאיון דוקומנטרי, אך ויליאמס החליט לא להשתתף בו.‏[54]

ב-12 בדצמבר 2005 יצא לאור הסינגל השני מהאלבום, Advertising Space[55] והשיר הגיע לעשרת הגדולים במספר מדינות באירופה כגון בריטניה, גרמניה, שווייץ, אוסטריה ואיטליה.‏[56]

ויליאמס נכנס לספר השיאים של גינס, כשמכר 1.6 מיליון כרטיסים לסיבוב ההופעות שלו ביום אחד.‏[57] ויליאמס החל לקדם את סיבוב ההופעות שלו, Close Encounters Tour באפריקה באפריל 2006, מיד לאחר סיום הסיבוב באירופה, שבו צפו כ-2.5 מיליון אנשים.[דרוש מקור] ובהמשך ההופעות, באמריקה הלטינית ובאוסטרליה, מספר הצופים עלה לשלושה מיליון.[דרוש מקור]

הסינגל השלישי מהאלבום היה השיר Sin Sin Sin, שנכתב על ידי ויליאמס ודאפי, ויצא לאור ב-22 במאי 2006. הוידאו קליפ לשיר צולם בקייפטאון לפני תחילת סיבוב ההופעות. השיר היה לשיר הראשון של ויליאמס שיצא להורדה דיגיטלית בלבד, והגיע למקום ה-22 במצעד הסינגלים הבריטי,‏[58] אך הגיע לעשרים הגדולים במספר מדינות כגון הולנד, דנמרק, שווייץ, וגרמניה.‏[59]

Rudebox[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס בהופעה ביולי 2006

בתחילת 2006, דווח על אלבומו השביעי של ויליאמס, ודווח שיכלול בעיקר שירי דאנס ומוזיקה אלקטרונית.[דרוש מקור] האלבום כלל מספר שיתופי פעולה עם Pet Shop Boys, ויליאם אורביט, מארק רונסון ואמנים נוספים.‏[60]

הסינגל הראשון מהאלבום, היה השיר Rudebox, שהוצג לראשונה בתוכנית BBC רדיו 1 על ידי סקוט מילס.[דרוש מקור] העיתון הבריטי "דה סאן", קרא לשיר "השיר הגרוע ביותר מעולם".‏[61] השיר יצא לאור ב-4 בספטמבר 2006, והגיע למקום הרביעי בבריטניה. בנוסף, הגיע למקום הראשון בגרמניה, שווייץ ואיטליה.‏[62]

ויליאמס הוציא לאור את אלבומו השביעי, Rudebox ב-23 באוקטובר 2006. פריה אלאן מאתר NME, נתנה לשיר שמונה נקודות מתוך עשר,‏[63] ג'ון בוש מאתר Allmusic נתן לאלבום ארבעה כוכבים מתוך חמישה.‏[64] לעומת זאת, וג'ולי בראדפוט מ-BBC, כתבה שהאלבום "מבלבל".‏[65] האלבום הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, אך מכר פחות מ-500,000 עותקים והגיע למעמד פלטינה ×2 בבריטניה.[דרוש מקור] בעקבות המכירות הנמוכות ביחס לאלבומיו הקודמים, הפך Rudebox לאלבום שנמכר במספר הנמוך ביותר של ויליאמס עד אז. בגרמניה, בשווייץ, באוסטריה, בפינלנד ובאיטליה, הגיע האלבום למקום הראשון.‏[66]

באירופה, מכר האלבום יותר משני מיליון עותקים, והגיע למעמד פלטינה ×2, ובכך הפך לאלבום שזכה באלבום פלטינה בפרק הזמן הקצר ביותר ב-2006.‏[67]

הסינגל השני מהאלבום, Lovelight יצא לאור ב-13 בנובמבר. השיר הגיע לעשרת הגדולים בבריטניה, בהולנד, בפינלנד, בדנמרק ובאיטליה,‏[68] אך לא הגיע למקומות גבוהים בשאר מצעדי העולם.

הסינגל השלישי מהאלבום היה השיר She's Madonna שהוא שיתוף פעולה בין ויליאמס לבין ה-Pet Shop Boys. השיר יצא לאור ב-5 במרץ 2007 בכל העולם מלבד באמריקה הלטינית‏[69] אך גרסה מוקדמת לסינגל יצאה במהלך ינואר של אותה השנה לרדיו האירופאי. השיר הגיע בשיאו למקום ה-16 במצעד הסינגלים הבריטי, אך הגיע לעשרת הגדולים ברוב מדינות אירופה. בנוסף, הגיע השיר למקום הראשון במצעד ההשמעות של אירופה לאחר ששהה שבועיים במקום השני. באוגוסט 2007, השיר הגיע למקום ה-12 במצעד הדאנס של מגזין הבילבורד.‏[70]

השיר Bongo Bong and Je Ne T'Aime Plus, שיתוף פעולה של ויליאמס עם הזמרת לילי אלן, יצא לאור כסינגל השלישי באמריקה הלטינית ובמספר מדינות אירופאיות נוספות. השיר יצא לתחנות הרדיו בינואר 2007, ולהורדה דיגיטלית בפברואר של אותה השנה. על מנת לקדם את אלבומו, ביקש ויליאמס להתחיל לצלם סדרה של סרטונים קצרים, שהופקה על ידי ג'ים סמית', ונקראה Goodbye to the Normals.‏[71]

ב-4 באוקטובר 2007, הופיע לראשונה ויליאמס לאחר כעשרה חודשים, כשהתארח בהופעתו של מארק רונסון, כששר את השיר The Only One I Know של הקרלטנס, שנכלל באלבומו של רונסון, Version.

Reality Killed the Video Star[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאמס בהופעה בנובמבר 2009

ב-23 בספטמבר 2007, פורסם באתר דאילי סטאר, שהזמרת הבריטית לאורה קריצ'לי תשתתף בשלושה שירים מאלבום חדש שיצא בשנה הבאה.‏[72] ב-16 בינואר 2008, פורסם במגזין הסאן, כי ויליאמס משתף פעולה עם צ'אז ג'נקל, מהלהקה בלוקהדס, וכי ויליאמס החל בשנה שעברה לכתוב את אלבומו עם גאי צ'יימברס, אך שיתוף הפועלה ביניהם לא הצליח.‏[73] בינואר 2009, בכתבה שפורסמה במגזין הגארדיאן, אושר כי ויליאמס כתב שירים יחד עם צ'יימברס (בניגוד לדיווחים במגזין הסאן) ועם מארק רונסון. בנוסף, פורסם שהאלבום יצא ב-2009 המאוחרת, וכי ויליאמס מתכוון לעזוב את חברת התקליטים EMI לאחר סיום החוזה שלו איתם.‏[74] ויליאמס פרסם את שם האלבום, בהשראת Video Killed the Radio Star של הבוגלס.‏[75] האלבום יצא לאור ב-9 בנובמבר 2009 בבריטניה, והגיע למקום השני במצעד האלבומים הבריטי.‏[76]

הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר Bodies שיצא לאור ב-4 בספטמבר 2009 כשהושמע לראשונה ב-BBC Radio 1. השיר הגיע למקום הראשון במספר מדינות, ביניהם איטליה, אוסטרליה, ובשווייץ.‏[77]. בנוסף, הגיע השיר למקום השני במצעד הסינגל הבריטי. ב-11 באוקטובר 2009, פרסם ויליאמס אלבום אוסף בעל 12 רצועות, אשר ניתן להורדה חינמית מאתר The Mail on Sunday. האלבום כלל כמה מלהיטיו הגדולים של ויליאמס ותוכנה בשם "completemyartist", אשר נתנה גישה לתוכן מיוחד ורצועות השמעה באינטרנט.‏[78] באותו הערב, ביצע ויליאמס את ההופעה החיה הראשונה שלו עם השיר Bodies, בתוכנית הריאליטי "The X Factor" בבריטניה.‏[79] ב-12 בדצמבר 2009, הופיע ויליאמס שנית בתוכנית, בדואט עם הפיינליסטית אולי מארס.

ב-20 באוקטובר 2009, פתח ויליאמס את הקונצרט המסורתי האלקטרוני של ה-BBC. זה היה הקונצרט הראשון של ויליאמס שלוש שנים והוא הוקרן בלמעלה מ-200 בתי קולנוע ברחבי העולם. בקונצרט, הופיע ויליאמס עם מספר רצועות מהאלבום החדש Reality Killed the Video Star.‏[80]

האלבום הושמע לראשונה בשירות Spotify ב-6 בנובמבר 2009, שלושה ימים לפני יציאתו הרשמית ב-9 בנובמבר.‏[81] האלבום יצא באותו הזמן שאלבום הבכורה של הלהקה JLS, שהיו מתמודדים בתוכנית The X Factor, והאלבום של JLS הגיע למקום הראשון במצעד האלבומים הבריטי, ובכך מנע מ-Reality Killed the Video Star להגיע אל המקום הראשון. באותו השבוע, הגיע האלבום למקום הראשון במצעד העולמי.‏[82] האלבום יצא גם בארצות הברית, והגיע למקום ה-160 במצעד הבילבורד 200. לאחר שבוע, האלבום יצא מהמצעד.‏[83]

הסינגל השני מהאלבום, You Know Me, יצא לאור ב-4 בדצמבר 2009 בבריטניה.‏[84] השיר הגיע למקום השישי במצעד הסינגלים הבריטי, אך בשאר מדינות העולם השיר לא הגיע לעשרת הגדולים.[דרוש מקור]

In and Out of Consciousness[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-7 ביוני 2010, פורסם באתר הרשמי של רובי ויליאמס, שהוא מתכוון להוציא את אלבום האוסף השני שלו שייקרא ‏In and Out of Consciousness: The Greatest Hits 1990–2010, לחגיגת 20 שנה לקריירת הסולו שלו.‏[85] הסינגל הראשון מהאלבום היה השיר Shame, שהוא שיתוף פעולה בין ויליאמס לגרי בארלוו, חבר טייק דאת. השיר יצא לאור ב-4 באוקטובר 2010 בבריטניה.‏[86]

ב-15 ביולי 2010 פורסם שוויליאמס חזר ללהקה טייק דאת.‏[2] מקורב ללהקה אמר: "השמועות נכונות ... טייק דאת: הליינאפ המקורי, הקליטו אלבום חדש, שנקרא Progress שייצא מאוחר יותר השנה".‏[87]

ב-26 באוגוסט 2010, פורסם כי ויליאמס יהיה יועץ קולי בתוכנית הטלוויזיה Popstars: Girls forever.‏[88]

ב-20 בספטמבר 2010 הוציא ויליאמס את הספר השני שלו שנקרא You Know Me, בשיתוף עם כריס הילס. הספר כולל אוסף תמונות מעשרים שנות קריירת הסולו של ויליאמס, ודיון עליהם, שנכתב על ידי הילס.

באוקטובר, מדיה קונטרול פרסם כי ויליאמס הוא האומן המצליח ביותר מבחינת אלבומיו, בגלל העובדה ששהה סך הכל 38 שבועות במקום הראשון של מצעד האלבומים הגרמני. בנוסף, הוא שהה בעשרת הגדולים 135 שבועות.‏[89]

האיחוד עם טייק דאת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעת האיחוד של טייק דאת, 12 ביוני 2011

בסוף 2008 הודיע ויליאמס כי הוא מעוניין להצטרף שנית לטייק דאת, וכדי להוכיח את רצונו הוא קיעקע את סמל הלהקה על ידו הימנית.‏[90]

ב-2006 החל ויליאמס מערכת יחסים עם השחקנית הטורקית-אמריקאית איידה פילד. לאחר שהפיץ ויליאמס שמועות סותרות לגבי אירוסיהם, נישאו ויליאמס ופילד ב-7 באוגוסט 2010.‏[91][92]

ב-15 בנובמבר 2010, יצא לאור האלבום הראשון שלהם לאחר האיחוד, Progress. האלבום הפך לאלבום שנמכר הכי מהר בבריטניה מאז שנת 2000, והשני המהיר ביותר בכל ההיסטוריה של תעשיית המוזיקה הבריטית.‏[93] בריאיון ל-Student Pocket Guide, אמר ויליאמס שהחיכוך הארוך בינו לבין ברלוו נגמר.‏[94]

הלהקה פרסמה שבקיץ 2011 תצא לסיבוב הופעות משותף עם ויליאמס. הסיבוב, שייקרא Progress Live, יתחיל בבריטניה בה יסתיים בשמונה לילות באצטדיון ומבלי, ומשם תמשיך הלהקה לאירופה שם תבצע כמה הופעות במקומות מרכזיים. מכירות הכרטיסים לסיבוב ההופעות כבר החלו וסיבוב ההופעות היה לסיבוב שנמכר הכי מהר בהיסטוריה של בריטניה.

משחק וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 2010 השיק ויליאמס משחק וידאו בשם "We Sing Robbie Williams". המשחק, שיצא דרך "Nordic Games" שחתומים על חוזה עם EMI,‏[95] כולל 25 שירים המלווים בווידאו קליפ שלהם. המשחק כולל גם את הסינגל Shame בשיתוף עם גרי ברלוו, כשיר נוסף במשחק. באתר הגארדיאן פורסמה ביקורת על המשחק בה שובח הממשק של המשחק והמשחק תואר כ-"דבר נפלא", וש-"הדבר היחיד שרע בו הוא שהוא לא כולל גם שירים של אמנים אחרים."‏[96]

Swing Both Ways[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 בנובמבר 2013 הוציא לאור ויליאמס אלבום חדש בשם Swing Both Ways. זהו אלבום הסווינג השני של וויליאמס מאז 2001.

סגנון מוזיקלי והצלחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריו של ויליאמס שייכים למספר סוגות מוזיקליות שונות. שלושת האלבומים הראשונים שלו, Life thru a Lens, ‏I've Been Expecting You, ו-Sing When You're Winning, השתייכו לסגנון הפופ, בריטפופ, ואף פופ רוק. על אף שאלבומים אלו הצליחו במידה רבה בבריטניה, הם כשלו ברוב מדינות העולם; Life thru a Lens לא הגיע אל שלושים הגדולים באף מדינה פרט לבריטניה; I've Been Expecting You הגיע למקום הראשון רק בבריטניה ובאירלנד. Sing When You're Winning הצליח קצת יותר, כאשר הוא הצליח ברוב מדינות בריטניה.

האלבום הרביעי של ויליאמס, Swing When You're Winning היווה תפנית חדה מבחינת הסגנון המוזיקלי, כאשר רוב שיריו הם שירי סווינג או ג'אז. האלבום שונה מאלבומיו הקודמים של ויליאמס גם מבחינת שיתופי הפעולה; שירים רבים מהאלבום הם שיתופי פעולה עם זמרים מצליחים מבריטניה. לעומת קודמיו, Swing When You're Winning הצליח הרבה יותר. האלבום מכר מספר עותקים רב ברוב מדינות אירופה, ואף באוסטרליה ובקנדה. בנוסף, האלבום הגיע למקום הראשון בשבע מדינות. עם זאת, לעומת קודמו, לא נכנס האלבום למצעד הבילבורד 200, ולא הצליח בארצות הברית.

שירי האלבום הבא של ויליאמס, Escapology, הם בעיקר שירי פופ רוק ורוק קל. במובן הזה, סגנונם המוזיקלי דומה יותר לאלבומיו הקודמים של ויליאמס מאשר ל-Swing When You're Winning. עם זאת, לעומת אלבומיו הקודמים, כתב ויליאמס את האלבום הזה ללא גאי צ'יימברס, ולקח חלק מרכזי יותר בכתיבת האלבום. האלבום היה להצלחה גדולה כמעט בכל אירופה, כשהגיע למקום הראשון ברוב המצעדים שם, ומכר מספר עותקים רב. עם זאת, בארצות הברית, הגיע האלבום רק למקום ה-43.

באלבום הבא שלו, Intensive Care, המשיך ויליאמס לכתוב ולהפיק את השירים בעצמו, עם עזרתה של סטפן דאפי. עם יציאת האלבום, הוא קיבל ביקורות מעורבות ובינוניות, אך האלבום הגיע למקומות גבוהים במצעדי האלבומים, ומכר מספר עותקים רב.

את האלבום Rudebox כתב ברובו ויליאמס עצמו עם עזרת כותבים שונים. האלבום הגיע למקום הראשון במספר מצעדי אלבומים, אך לא מכר מספר רב של עותקים, והיה לאלבום עם מספר המכירות הקטן ביותר של ויליאמס. השינוי בסגנונו המוזיקלי של ויליאמס ובכותביו החל להקטין את הצלחתו של ויליאמס. עם זאת, הצלחתו של ויליאמס חזרה עם פרסום סיבוב ההופעות של ויליאמס; סיבוב ההופעות שבר שיא גינס כאשר מכר למעלה מ-1.6 מיליון כרטיסים ביום אחד.


דיסקוגרפיה נבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - Life Thru A Lens
  • 1998 - I've Been Expecting You
  • 1999 - The Ego Has Landed
  • 2000 - Sing When You're Winning
  • 2001 - Swing When You're Winning
  • 2002 - Escapology
  • 2003 - Live At Knebworth
  • 2004 - Greatest Hits
  • 2005 - Intensive Care
  • 2006 - Rudebox
  • 2009 - Reallity Killed The Video Star
  • 2010 - In And Out Of Consciousness
  • 2012 - Take The Crown
  • 2013 - Swing Both Ways

אוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1999 - The Ego Has Landed
  • 2004 - Greatest Hits
  • 2006 - The Best So Far
  • 2009 - Songbook
  • 2010 - In and Out of Consciousness: The Greatest Hits 1990–2010

אלבומי הופעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 - Live At Knebworth

סינגלים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1997 - Angels
  • 1998 - Let Me Entertain You
  • 1998 - Millennium
  • 1998 - Strong
  • 1999 - She's the One
  • 2000 - Rock DJ
  • 2000 - Supreme
  • 2001 - Let Love Be Your Energy
  • 2001 - Eternity
  • 2002 - Feel
  • 2003 - Something Beautiful
  • 2004 - Radio
  • 2007- She's Madonna
  • 2009 - Bodies
  • 2010 - Shame
  • 2012 - Candy

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Office-book.svg ספר: רובי ויליאמס
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רובי ויליאמס - ביוגרפיה, אתר BBC
  2. ^ 2.0 2.1 אלכסנדרה טופינג, רובי ויליאמס חוזר לטייק דאת אחרי 15 שנים, אתר הגארדיאן, 15 ביולי 2010
  3. ^ ראוטרס, רובי ויליאמס מצטרך חזרה לטייק דאת, אתר הבילבורד
  4. ^ ריצ'רד סימפסון, רובי נכנס להיכל התהילה של המוזיקה הבריטית, אתר Daily Mail (באתר Mail Online), ‏12 בנובמבר 2004
  5. ^ זכיות עבור "Angels", אתר BPI, ארכיון
  6. ^ 6.0 6.1 זכיות הפלטינום באירופה של IFPI, אתר IFPI
  7. ^ פרסי המוזיקה הבריטית על 25 שנה, אתר ה-BBC, ‏9 בינואר 2005
  8. ^ Robbie Williams's Millenium sample of John Barry, באתר WhoSampled
  9. ^ זכיות עבור "Millennium", אתר BPI, ארכיון
  10. ^ השיר Millennium, אתר המצעד האוסטרלי
  11. ^ זכיות עבור I've Been Expecting You, אתר BPI, ארכיון
  12. ^ זכיות הפלטינום באירופה של IFPI, אתר IFPI
  13. ^ זכיות עבור No Regrets, אתר BPI
  14. ^ זכיות עבור "She's the One/It's Only Us, אתר BPI
  15. ^ 15.0 15.1 היסטוריית המצעדים עבור רובי ויליאמס, מצעד הבילבורד הוט 100, אתר הבילבורד
  16. ^ 16.0 16.1 היסטוריית מצעדי האלבומים עבור רובי ויליאמס, בילבורד 200, אתר הבילבורד
  17. ^ היסטוריית מצעדי אלבומים עבור רובי ויליאמס, מצעד האלבומים הקנדי, אתר הבילבורד
  18. ^ The Ego Has Landed, אתר המצעד של ניו זילנד
  19. ^ זכיות באמריקה - רובי ויליאמס, אתר RIAA
  20. ^ Robbie Williams - Rock DJ - Single, אתר המצעד ההולדני
  21. ^ זכיות עבור Rock DJ, אתר BPI, ארכיון
  22. ^ זכיות עבור Sing When You're Winning, אתר BPI, ארכיון
  23. ^ זכיות עבור Sing When You're Winning, אתר BPI, ארכיון
  24. ^ 24.0 24.1 מאה האלבומים הנמכרים ביותר בבריטניה, מגזין הטיימס אונליין, 16 בנובמבר 2006
  25. ^ זכיות עבור Kids, אתר BPI, ארכיון
  26. ^ רובי ויליאמס, Supreme, אתר המצעד ההולנדי
  27. ^ רובי ויליאמס, Better Man, אתר המצעד ההולנדי
  28. ^ רובי ויליאמס - Eternity, אתר המצעד ההולנדי
  29. ^ רובי ויליאמס וניקול קידמן - Somethin' Stupid, אתר חברת מצעדי בריטניה הרשמית, ארכיון
  30. ^ זכיות עבור "Something Stupid", אתר BPI, ארכיון
  31. ^ זכיות עבור Swing When You're Winning, אתר BPI, ארכיון
  32. ^ רובי ממשיך בשתי הדרכים, מגזין ה"סאן", 10 בספטמבר 2002
  33. ^ Mack the Knife, רובי ויליאמס, Eli.com, ‏17 ביוני 2001
  34. ^ רובי חותם עסקה על סך 80 מיליון לירות שטרלינג, אתר חדשות ה-BBC, ‏2 באוקטובר 2002
  35. ^ Feel, דיסקוגרפיה באתר הרשמי של רובי ויליאמס
  36. ^ רובי ויליאמס - Feel, אתר המצעד ההולנדי
  37. ^ רובי ויליאמס - Escapology, אתר המצעד ההולנדי
  38. ^ 38.0 38.1 זכיות הפלטינה של IFPI, אתר IFPI, ‏2003
  39. ^ Something Beautiful, דיסקוגרפיה באתר הרשמי של רובי ויליאמס
  40. ^ Something Beautiful, אתר המצעד ההולנדי
  41. ^ רובי ויליאמס בדרך אבאי, אתר BBC אונלין, 31 באוקטובר 2003
  42. ^ רובי ויליאמס - Live at Knebworth, אתר המצעד ההולנדי
  43. ^ Greatest Hits, דיסקוגרפיה באתר הרשמי של רובי ויליאמס
  44. ^ Radio, דיסקוגרפיה באתר הרשמי של רובי ויליאמס
  45. ^ Greatest Hits, אתר המצעד ההולנדי
  46. ^ זכיות הפלטינה של IFPI, אתר IFPI, ‏2006
  47. ^ Misunderstood, דיסקוגרפיה באתר הרשמי של רובי ויליאמס
  48. ^ Misunderstood, באתר המצעד ההולנדי
  49. ^ Intensive Care, דיסקוגרפיה באתר הרשמי של רובי ויליאמס
  50. ^ Tripping, דיסקוגרפיה באתר הרשמי של רובי ויליאמס
  51. ^ רובי ויליאמס - Tripping, אתר aCharts
  52. ^ Intensive Care, באתר המצעד ההולנדי
  53. ^ זכיות הפלטינה באירופה, אתר IFPI
  54. ^ רובי מפספס את התאחדות טייק דאת, אתר ה-BBC, ‏15 בנובמבר 2005
  55. ^ Advertising Space, דיסקוגרפיה באתר הרשמי של רובי ויליאמס
  56. ^ מידע על Advertising Space, באתר המצעד ההולנדי
  57. ^ רובי ויליאמס נכנס לספר השיאים של גינס, אתר Softpedia, ‏26 בנובמבר 2005
  58. ^ Sin SIn Sin, דיסקוגרפיה באתר הרשמי של רובי ויליאמס
  59. ^ מידע על Sin Sin Sin, באתר aCharts
  60. ^ רובי ויליאמס מדווח על סינגל חדש, אתר המגזין NME, ‏19 ביולי 2006
  61. ^ הסינגל הגרוע ביותר של רובי מעולם, אתר העיתון "דה סאן", 22 ביולי 2006
  62. ^ מידע על השיר Rudebox, באתר המצעד ההולנדי
  63. ^ פריה אלאן, רובי ויליאמס:Rudebox, אתר NME, ‏23 באוקטובר 2006
  64. ^ ג'ון בוש, Rudebox, רובי ויליאמס, אתר Allmusic
  65. ^ ג'ולי בראדפוט, רובי ויליאמס Rudebox - ביקורת, אתר ה-BBC, ‏24 באוקטובר 2006
  66. ^ מידע על האלבום Rudebox, באתר המצעד ההולנדי
  67. ^ זכיות הפלטינה של IFPI, אתר IFPI, ‏2006
  68. ^ Lovelight, באתר המצעד ההולנדי
  69. ^ She's Madonna, דיסקוגרפיה באתר הרשמי של רובי ויליאמס
  70. ^ She's Madonna, מידע על השיר, אתר הבילבורד
  71. ^ להתראות למכירות הקשות, אתר The First Post, ‏12 במרץ 2007
  72. ^ דומיניק למאנסקי, שלושה שירים באלבומו של רובי, אתר הדאילי סטאר, 23 בספטמבר 2007
  73. ^ Robbie's hit by rhythm stick, באתר מגזין הסאן, 16 בינואר 2008
  74. ^ Sean Michaels, ‏Robbie Williams's new album written with Mark Ronson and Guy Chambers, באתר הגארדיאן, 28 בינואר 2009
  75. ^ Jennifer Cooke, ‏Robbie Williams: Reality Killed the Video Star, באתר PopMatters, ‏3 בדצמבר 2009
  76. ^ Album review: Robbie Williams - 'Reality Killed The Video Star' (EMI)‎, באתר NME, ‏9 בנובמבר 2009
  77. ^ Bodies, באתר המצעד ההולנדי
  78. ^ ‏LOUISE GANNON, Robbie Williams, his new CD and how he's taking the world by storm all over again, באתר Mail Online, ‏8 באוקטובר 2009
  79. ^ The comeback kids, באתר The X Factor, 11 באוקטובר 2009
  80. ^ Alexis Petridis, ‏Robbie Williams, Roundhouse, London, באתר הגארדיאן לונדון, 21 באוקטובר 2009
  81. ^ Robbie Williams’ new album to debut exclusively on Spotify in the UK, באתר Spotify, ‏3 בנובמבר 2009
  82. ^ Robbie Williams - Reality Killed The Video Star, באתר aCharts
  83. ^ Reality Killed the Video Star - Robbie Williams, באתר הבילבורד
  84. ^ Robbie Announces New Single: You Know Me, באתר הרשמי של רובי ויליאמס, 28 באוקטובר 2009
  85. ^ In And Out Of Consciousness: Robbie's Greatest Hits 1990-2010 Is Coming!, באתר הרשמי של רובי ויליאמס, 7 ביוני 2010
  86. ^ Robbie Williams and Gary Barlow to release single, באתר ה-BBC7 ביוני 2010
  87. ^ ROBBIE WILLIAMS BIOGRAPHY, באתר ערוץ ביוגרפיה
  88. ^ Donnerstag, ‏Robbie Williams als Gastcoach bei „Popstars“, באתר אונליין פוקוס, 26 באוגוסט 2010
  89. ^ Robbie Williams ist der erfolgreichste Album-Künstler des Jahrtausends, באתר מדיה קונטרול, 18 באוקטובר 2010
  90. ^ Matthew Moore, ‏Robbie Williams: I want to rejoin Take That, באתר The Telegraph, ‏11 בדצמבר 2008
  91. ^ Robbie Williams denies engagement, באתר BBC, ‏28 בנובמבר 2009
  92. ^ SARA NATHAN ו-BEN TODD, ‏Robbie's a married man! Take That star ties the knot with Ayda Field at £12m mansion, באתר דיילי מייל, 8 באוגוסט 2010
  93. ^ Ryan Love, ‏Take That LP posts huge sales, באתר Digital Spy, ‏16 בנובמבר 2010
  94. ^ Take That Interview, באתר Student Pocket Guide
  95. ^ Andre Paine, ‏Robbie Williams To Star In Video Game, באתר הבילבורד
  96. ^ Sarah Ditum, ‏We Sing: Robbie Williams – review, באתר הגארדיאן, 22 בנובמבר 2010