יוכבד בת-מרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית
לוחית זיכרון על ביתה של יוכבד בת מרים ברח' דיזנגוף 46 בתל אביב

יוכבד בת-מרים, (1901 - 7 בינואר 1980) הייתה משוררת עברייה.

תולדותיה ויצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה כיוכבד ז'לזיניאק בקפליץ' שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, בשנת 1901. מצעירותה הכשירה עצמה לעבודת ההוראה. היא הייתה חדורה ברוח עצמאית, וכבר בגיל 17 החליפה את שם משפחתה. היא בחרה בשם בת-מרים כיוון שהיה לה ברור שתהיה משוררת, כמרים אחות משה. היא למדה בקורסים הפדגוגיים בעיר חרקוב, והשלימה את לימודיה באוניברסיטאות אודסה ומוסקבה.

את שיריה הראשונים פרסמה בכתב העת "התקופה", בשנת תרפ"ב-1922, עוד בהיותה בברית המועצות. היא המשיכה לשלוח משיריה לעיתונות העברית שמחוץ לרוסיה הסובייטית, עד שעלתה לארץ ישראל בשנת 1928. את שיריה המוקדמים קיבצה לימים בספר שיריה "מרחוק", שיצא לאור בארץ בשנת 1932. הספר נדפס במהדורה אחרונה ב-1985, חמש שנים לאחר מותה.

לבת-מרים נולדו שני ילדים: מריאסה, שהייתה בתו של המשורר העברי הסובייטי שמעון הבונה, שנרצח על ידי המשטר הסטאליניסטי בשנת 1937, ונחום-זוזיק, בנו של הסופר חיים הזז. נחום זוזיק נפל בשנת 1948 בקרבות להגנת ירושלים במלחמת העצמאות. לזכרו יצא הספר "מכתבי תש"ח ושניים מציוריו של זוזיק (נחום הזז)" (תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ה-1975). לאחר נפילתו של זוזיק נהגה ללבוש בגדים שחורים בלבד.

חבורת "יחדיו" במרפסת קפה אררט, רחוב בן יהודה 9 בתל אביב, 1938. מימין לשמאל: יוכבד בת-מרים, לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, ליובה גולדברג, ישראל זמורה ומשה ליפשיץ

יוכבד בת-מרים קיימה קשרים עם גדולי המשוררים העבריים של ימיה, ובהם נתן אלתרמן, רחל, שמעון הלקין, אברהם חלפי, אבות ישורון, אברהם שלונסקי, רפאל אליעז, אבא קובנר ונוספים. היא נפטרה ב 1980 בתל אביב ונקברה בבית העלמין קריית שאול.

על שירתה זכתה בפרס ברנר (1963)[1], פרס ביאליק (1964), פרס חיים גרינברג (1968)‏[2] ופרס ישראל תשל"ב (1972).

נפטרה ב-7 בינואר 1980 (י"ח בטבת תש"מ).

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרחוק, תל אביב, 1932.
  • שירים, מרחביה: ספרית פועלים, 1963.
  • ראיון, תל אביב: דבר, 1940.
  • מרחוק: שירים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 1985.
  • דמויות מאופק, מחברות לספרות, תש"ב-1942.
  • בין חול ושמש, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ב 1972.
  • ארץ ישראל, תל אביב: אחדות, 1937.
  • ארץ ישראל: שיר בי"א פרקים, תל אביב: מחברות לספרות, תש"ב-1942.
  • 1943: שירים לגיטו, מרחביה: 1946.

תרגומים

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשירתה של יוכבד בת-מרים עסקו טובי המבקרים וחוקרי הספרות העברית החדשה. הרשימה המובאת כאן אינה שלמה.

  • חנן חבר, משתפך לגדות ימי, מים ומיניות בשירת יוכבד בת-מרים ‬ ‫ נדפס בקורא שירה, תשס"ה,‬ 2005.
  • רות קרטון-בלום, על מקל ועל אור, עיוני סגנון בשירתה של יוכבד בת-מרים, סדן, ב, (תשנז) 145-151 ‬ 1996.
  • ברוך לינק,‫ המפגש עם ארץ ישראל בשירת יוכבד בת-מרים ובשירת עזרא זוסמן,‫ מהות, ז, (תשנא) עמ' 140-144 ‬ 1990.
  • חיים גורי,‫ הגבירה : שנה לפטירתה של יוכבד בת-מרים,‫ ידיעות אחרונות, (2.1.1981) 20 ‬ 1981.
  • רבקה גורפין-אוכמני, במחיצתה של (יוכבד) בת מרים,‫ על המשמר, (8.2.1980) 6 ‬ 1980.
  • דן מירון, התוודעות עם משוררת : ליום השלושים לפטירתה של יוכבד בת-מרים,‫ הדאר, 59, טו (תשם) 233-236 ‬ 1980.
  • קרטון-בלום, רות,‫ על מקל ועל אור : שנה למותה של יוכבד בת-מרים, ‬ ‫ מעריב (26.12.1980) 35, 38 ‬ 1980.
  • ‫קרטון-בלום, רות,‫ עיון בלשונה השירית של יוכבד בת-מרים על פי שיר אהבה אחד, עתון 77, ד, 20 (תשם) 36-37 ‬ 1980.
  • ‫קרטון-בלום, רות,‫ מאחרי המרחק - מרחק יש שני, לשירת יוכבד בת מרים,‫ ידיעות אחרונות - תרבות, ספרות, אמנות (18.1.1980) 21 ‬ 1980.
  • את משוררת, זאת את, שלא רואים אותה - אבות ישורון משוחח עם יוסף שרון על יוכבד בת מרים,‫ דבר (8.2.1980) 13 ‬ 1980.
  • אברהם בנימין יפה, שירתה של בת מרים ותיאורה הביקורתי,‫ מאזנים, מז, 5 (תשלט) 323-326 ‬ 1979.
  • עזריאל אוכמני,‫ סיפור מועט על שלושה משוררים א. שלונסקי, ע. זוסמן, י. בת-מרים, ומהם משהו גם עלי,‬ ‫ עלי-שיח 1 (תשלד) 70-57 ‬ 1974.
  • קרטון-בלום, רות, על משמעותם של תאורי צבע בשירת יוכבד בת מרים,‫ מחקרי ספרות, (תשלג) 205-223 ‬ 1973.
  • גיטל‫ מיזל, יוכבד בת-מרים,‫ יידישע קולטור, 1,34 (1972) 25-28 ‬ 1972.
  • משה‫ אונגרפלד, שירת יוכבד בת מרים,‫ הדאר נ (תשלא) 574 ‬ 1971.
  • ‫קרטון-בלום, רות, בין שבילי חלום ותוחלת, על שירת יוכבד בת-מרים,‫ מאזנים, לג (תשלא) 30-41 ‬ 1971.
  • יעקב‫ רבינוביץ, ‫דרכים בשירת יוכבד בת-מרים,‫ "מולד" ד (תשלא) 276-293 ‬ 1971.
  • רחל‫ צוקרמן-טרס, מקור שירתה של יוכבד בת-מרים,‫ גזית כג, ה-י (תשכו) 33-37 ‬ 1966.
  • עוזי אגסי, יוכבד בת מרים בעיני עצמה ובעיני אמנים אחרים, הגלריה האוניברסיטאית ע"ש גניה שרייבר, אוניברסיטת תל אביב 1989.
  • עוזי אגסי, אלם, געגועים ושיח; כיסא, שולחן וספר, תיאורי הפנים ביצירתו של חיים גליקסברג וביצירתה של י. בת מרים, אוניברסיטת תל אביב 17-41 1993.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודם:
ברוך קורצווייל
פרס ביאליק לספרות יפה
1964
הבא:
יצחק דב ברקוביץ