בארי גוראריה
בארי גור-ארי (שמו המלא: שלום דב-בער גוראריה) (11 בנובמבר 1923 - 15 במרץ 2005) היה בנם של הרב שמריהו גוראריה וחנה, שהיו חתנו ובתו של האדמו"ר ר' יוסף יצחק שניאורסון (הריי"ץ) מחב"ד. בארי עצמו היה חתנו של הרב דובער חסקינד, מזקני חסידי חב"ד.
בצעירותו למד בישיבת תורה ודעת בברוקלין ואף הוסמך שם לרבנות. בהמשך למד פיזיקה ושימש כחוקר באוניברסיטת ג'ונס הופקינס ואוניברסיטת קולומביה. לאחר פטירת סבו רבי יוסף יצחק, ניתק גוראריה את קשריו עם חסידות חב"ד ועם דודו רבי מנחם מנדל שניאורסון שמונה אז לאדמו"ר מליובאוויטש. באותה תקופה עבר לניו ג'רזי. בראיון שנערך בשנת 2003 אמר גוראריה כי התעניין בקריירה מדעית יותר מאשר בכהונה עתידית כאדמו"ר של חסידות חב"ד[1].
תוכן עניינים |
משפט הספרים [עריכה]
בשנת 1985 (תשמ"ה) נודע לחסידי חב"ד שגוראריה נוטל ספרים מהספרייה של סבו, הריי"ץ. הוא מכר כמה מן הנדירים שבהם לסוחרים. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של הרבי הקודם, ולאמו חנה (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, חיה מושקא שניאורסון, אשתו של רבי מנחם מנדל שניאורסון, ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים.
לאחר שסירב גוראריה להתדיין בבית דין רבני, תבעה אותו אגודת חסידי חב"ד בבית משפט פדרלי בניו יורק[2]. במשפט, שכונה "משפט הספרים", טענו האגודה והרבי מלובביץ' שהספרייה איננה רכושו הפרטי של האדמו"ר אלא היא שייכת לאגודת חסידי חב"ד. השופט צ´ארלס סימפטון פסק ב-1987 לטובת האגודה[3] ורובם הגדול של הספרים הוחזר לספרייה. הפסיקה עוררה שמחה עצומה בקרב חסידי חב"ד, אשר כינו אותה "דידן נצח" (מארמית: "שלנו ניצח"). יום הזכייה, ה' בטבת, מצוין בקרב חסידי חב"ד כיום של שמחה, והם קונים בו ספרים או מוסרים את ספריהם לכריכה ותיקון.
גוראריה עירער על פסק הדין אך הערעור נדחה.
לקריאה נוספת [עריכה]
- דידן נצח הרב שמואל לובעצקי, הוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, הוצאה ראשונה תשס"ו
- דידן נצח הרב משה בוגמילסקי (אנגלית תשס"ז, עברית תשס"ח)
קישורים חיצוניים [עריכה]
- הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים - דידן נצח, סקירת השתלשלות המאורעות
- הרב שלום דובער לוין, "משפט הספרים", פרק י"ג מתוך ספריית ליובאוויטש - סקירת תולדותיה על פי מכתבים תעודות וזכרונות, ברוקלין, תשנ"ג - באתר ספריית חב"ד
הערות שוליים [עריכה]
- ^ מנחם פרידמן ושמואל היילמן, "הרבי מלובביץ': בחייו ובחיים שלאחר חייו", עמ' 54
- ^ רן רגוני, חסידי לובביץ "צדים" ספרים יקרי ערך, מעריב, 24 בדצמבר 1985
- ^ רן דגוני, ספריו של הלובאוויץ נכסי חב"ד, מעריב, 8 בינואר 1987
