הפועל ירושלים (כדורגל) – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:
| אתר אינטרנט = https://www.hapoeljerusalem.co.il/
| אתר אינטרנט = https://www.hapoeljerusalem.co.il/
}}
}}
{{מחלקות הפועל ירושלים}}
'''הפועל ירושלים''' היא [[קבוצת כדורגל]] [[ישראל]]ית מהעיר [[ירושלים]], המשחקת ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]]. המועדון הוקם בשנת [[1926]] והוא נמנה עם המועדונים הוותיקים ביותר בליגה הבכירה בארץ ישראל כשהשתתף בעונת הבכורה ([[עונת 1931/1932 בליגת ארץ ישראל בכדורגל|1931/1932]]). הישג השיא של הקבוצה הוא זכייה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]] ומקום שלישי בליגה הראשונה ב-[[1973]].{{הערה|שם=זהב|{{מעריב||ירושלים של זהב|19730621|89}}}}{{הערה|{{דבר||טבלת הליגה הלאומית|19730506|139}}}}

כמחאה על האופי הניהולי של קברניטי המועדון בקבוצת הפועל ירושלים מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], הוקם בשנת [[2007]] מועדון הכדורגל '''הפועל קטמון ירושלים''' על ידי מועדון האוהדים של הפועל ירושלים, שהיה למועדון הכדורגל הראשון בישראל הנמצא [[קבוצת ספורט בבעלות אוהדים|בבעלות אוהדיו]]. המועדון היה קרוי על-שם [[מגרש קטמון]] ששימש בעבר את הפועל ירושלים. הפועל קטמון ירושלים התקיימה במקביל להפועל ירושלים במשך 12 עונות (2007–2019),{{הערה|לפרטים נוספים ראה פרק [[הפועל ירושלים (כדורגל)#היסטוריה#2007–2020: הפועל קטמון ירושלים|הפועל קטמון ירושלים]]}} עד שבשנת [[2019]] פורקה קבוצת הפועל ירושלים המקורית עקב בעיות תקציביות, ובאוגוסט [[2020]] רכשה הפועל קטמון ירושלים את הזכויות על השם "הפועל ירושלים" והיא הפכה ל'''הפועל ירושלים''', וכך בסופו של התהליך הגיעה לידי מועדון האוהדים.

כיום המועדון נמצא [[קבוצת ספורט בבעלות אוהדים|בבעלות אוהדיו]] ומנוהל על ידי ועד מנהל המונה שבעה חברים, מתוכם ארבעה הם נציגי האוהדים, אשר נבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות בין כלל חברי עמותת [[קטמון מועדון אוהדים]], מתוכם בוחר הוועד את היו"ר. אל שלושת המקומות הנותרים העמותה יכולה להזמין גורמים התורמים לקבוצה למשך אותה עונת משחקים.
צבעי הקבוצה הם אדום ושחור. עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] שיחקה הקבוצה ב[[מגרש קטמון]] וב[[אצטדיון ימק"א]], והחל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] היא משחקת ב[[אצטדיון טדי]].

בשנת 2022 הפועל ירושלים ניצחה את הדרבי הראשון שלה לאחר 20 שנה שלא ניצחה את ביתר ירושלים הבלתי מנוצחת והקבוצה של העיר צבעי הקבוצה הם אדום ושחור. עד [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] שיחקה הקבוצה ב[[מגרש קטמון]] וב[[אצטדיון ימק"א]], והחל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] היא משחקת ב[[אצטדיון טדי]].

==היסטוריה==
==היסטוריה==
אין היסטוריה מה אתם מצפים זאת הפועל
=== השנים הראשונות ===
אגודת הפועל ירושלים נוסדה ב-[[1926]]. בשנת [[1929]] היו לאגודה שתי קבוצות כדורגל בירושלים, שמנו בסך הכל 30 חברים.{{הערה|{{צ-ספר|שם=קובץ לעניני הפועל בירושלים|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=הסתדרות העובדים העברים הכללית בארץ ישראל – התאגדות לתרבות גופנית הפועל, סניף ירושלים|שנת הוצאה=1929|עמ=24|קישור=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002037451/NLI}}}} בשנותיה הראשונות קיימה הקבוצה מספר משחקים מול [[הפועל חיפה (כדורגל)|הפועל חיפה]]{{הערה|{{הצפון||חיפה|19261203|10}}}} ו[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]].{{הערה|{{דבר||בירושלים|19270502|30}}}} בשנת [[1929]] זכתה הקבוצה בגביע עיריית ירושלים, לאחר שניצחה את [[המשטרה הבריטית (קבוצת כדורגל)|המשטרה הבריטית]] וסנט ג'ורג'{{הערה|{{דבר||גביע עירית ירושלים ל"הפועל"|19290426|18}}}} בפתיחת עונת [[עונת 1931/1932 בליגה הארצית|1931/1932]] הובסה 0–8 על ידי [[דרבי (ספורט)|יריבתה העירונית]] [[מכבי חשמונאי ירושלים]], במשחק שהיה הראשון בתולדות [[ליגת ארץ ישראל בכדורגל]], בעונה זו גם סיימה הקבוצה במקום האחרון בליגה (אך לא ירדה עקב חוסר בקבוצות בתקופה זו).{{הערה|{{דואר היום||מכבי חשמונאי הפועל ירושלים|19311113|43}}}}{{הערה|{{דואר היום||המאזן החדש של הליגה הארצית|19320527|39}}}} בהמשך העשור המשיכה הקבוצה לסיים במקומות האחרונים בליגה ואף ירדה לליגה ב' כשזו הוקמה. בשנות ה-40 דשדשה בין הליגה הבכירה לליגת המשנה והישג השיא של המועדון היה המקום השלישי במחוז ירושלים של עונת [[עונת 1941/1942 בליגה הארצית|1941/1942]]. בשנת [[1943]] העפילה הקבוצה לגמר [[גביע המלחמה 1943|גביע המלחמה]], לאחר ניצחון טכני על [[בית"ר תל אביב]].{{הערה|{{דבר||קבוצת "גנגרס" זכתה בגביע המלחמתי בכדורגל|19431017|39}}}}

לאחר הקמת מדינת ישראל שיחקה הקבוצה בתחילה בבית ירושלים והדרום ב"ליגה המיוחדת" שהוקמה (ליגת המשנה) לעונת [[עונת 1949/1950 בליגה המיוחדת בכדורגל|1949/1950]], סיימה במקום הראשון ונשארה בליגה השנייה לעונה הבאה, בבית הדרום, שם סיימה במקום הרביעי בעונת [[עונת 1951/1952 בליגה ב'|1951/1952]]. בשנים הבאות סיימה הקבוצה במקומות השלישי והרביעי וכשלה בניסיונותיה להעפיל לליגה הבכירה. בשנים אלה, כונתה הפועל ירושלים "הקבוצה האפורה", בשל יכולתה הנמוכה.{{הערה|שם=סנה|{{למרחב|שלמה סנה|מה חדש בירושלים|19600627|52}}}} במאי [[1955]] עבר מגרשה הביתי של הקבוצה מ[[אצטדיון ימק"א]] ל[[מגרש קטמון]].{{הערה|{{על המשמר||נחנך איצטדיון "הפועל" בירושלים|19550502|67}}}}

=== העפלה לליגה הבכירה ===
בעונת [[עונת 1956/1957 בליגה א'|1956/1957]] סיימה במקום השלישי בליגה הסדירה, ולאחר מכן במקום השני בפלייאוף העלייה ללאומית – מה שגרם להעפלה היסטורית של הקבוצה לליגה הבכירה לראשונה בתולדות המועדון מאז שירד בשנות ה-30.{{הערה|{{דבר||הפועל ירושלים עלה לליגה הלאומית – ניצח את מכבי רחובות 3:0 במבחן|19571110|52}}}} בשנת [[1958]] העפילה הפועל ירושלים לגמר [[גביע העשור]] לאחר שהביסה את [[מכבי חיפה]]{{הערה|{{חרות||"גביע העשור" הפך ל..."גביע ההפתעות" – הפועל חיפה וירושלים ישחקו בגמר|19581102|38}}}} ו[[בני יהודה תל אביב]]; בסיקור הגמר, ציין עיתון "דבר" לשבח את [[מרדכי בנבנישתי]], ואת בלם הקבוצה [[מרדכי חניני]].{{הערה|{{דבר||הפועל חיפה זכה בגמר גביע העשור ניצח בגמר הפועל ירושלים 0–2|19581109|66}}}} בשנתיים הראשונות בליגה הבכירה סיימה הקבוצה במקום העשירי. בעונת {{בספורט|1959|1960}} סיימה במקום הרביעי – הגבוה ביותר בו סיימה עד אז.{{הערה|שם=סנה}} במהלך תקופה זו הייתה הפועל לקבוצה המובילה של העיר [[ירושלים]], ביחס לבית"ר שדשדשה בין הליגה הראשונה לשנייה. בתחילת שנות ה-60 סיימה הקבוצה במקום השביעי והשישי בליגה. בעונת [[עונת 1963/1964 בליגה הלאומית|1963/1964]] הייתה הקבוצה מרחק פסע מירידה, אך ניצלה וסיימה במקום ה-14 שהשאיר אותה בליגה. בעונות הבאות נאבקה נגד הירידה וסיימה במקום ה-13, וה-12. בעונה הכפולה של [[עונת 1966/1968 בליגה הלאומית|1966/1968]] סיימה הקבוצה במקום השישי. בסיום אותה העונה, היריבה העירונית, בית"ר העפילה לליגה הבכירה, והדרבי הירושלמי חזר לליגה הבכירה. בעונה זו סיימה הקבוצה במקום השישי פעם נוספת, וגם בעונה שלאחר מכן שמרה על מיקומה. באותה תקופה, הפעילה הפועל מספר קבוצות בת ב[[ליגה ג']].{{הערה|{{על המשמר||חגיגות ה־1 במאי 1965|19650430|101.1}}}}

=== שנות ה-70: עונת שיא וירידת ליגה ===
שנות ה-70 נפתחו עבור הפועל ירושלים במקום השביעי והשמיני בליגה. עונת [[עונת 1972/1973 בליגה הלאומית|1972/1973]] סומנה כעונה המוצלחת ביותר עבור הקבוצה מאז ומעולם כאשר הישגה הגדול ביותר היה הזכייה ב[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]] בעונה זו, לאחר ניצחון 0–2 בגמר על [[הכח רמת גן]] (זאת לאחר שהפסידה בגמר שנה קודם לכן 1:0, ל[[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]]{{הערה|{{מעריב||רק הגביע הבריק בגמר|1972/09/27|10}}}}). משחק הגמר מול הכח התקיים ב[[אצטדיון בלומפילד]], בנוכחות רוב מוחלט של אוהדי הפועל ירושלים. את השערים במשחק כבשו הקשר [[נחום תא-שמע]] והחלוץ ציון תורג'מן. הגביע הונף על ידי הקפטן [[צבי סינגל]], שהיה לאחד מסמלי הקבוצה, יחד עם [[אלי בן רימוז']], [[מלך השערים]] של הקבוצה בכל הזמנים עם 110 שערים.{{הערה|שם=זהב}} גם בליגה הגיעה הקבוצה להצלחת שיא כאשר סיימה הקבוצה באותה עונה במקום השלישי בליגה, הגבוה בתולדותיה אי פעם, כאשר רק הפועל תל אביב והאלופה הכח רמת-גן הקדימו אותה בטבלה.{{הערה|{{דבר|שמואל טל|הכל בגלל היריבה העירונית|19730506|137}}}}

עונה לאחר מכן חוותה הקבוצה נפילה כאשר נאבקה על מקומה בליגה העליונה פעם נוספת, אך שרדה במחזורים האחרונים וסיימה במקום ה-11. עונה לאחר מכן סיימה במקום החמישי בליגה, אך ב[[עונת 1975/1976 בליגה הלאומית|1975/1976]] שוב נאבקה על הירידה וסיימה במקום ה-13, נקודה אחת בלבד מעל הקו האדום שהיה מוריד אותה לליגת המשנה. בהמשך המשיכה הקבוצה לדשדש במקומות נמוכים בטבלת הליגה הבכירה, כאשר אט אט יריבתה העירונית צוברת הצלחות בדמות 2 גביעי מדינה וסיום במקומות גבוהים בטבלה, מה שהצביע על שינוי ההגמוניה בעיר – לטובת בית"ר. בעונת [[עונת 1978/1979 בליגה הלאומית|1978/1979]] הפועל ירושלים סיימה במקום ה-15, וירדה לליגת המשנה, לראשונה מאז 1957.{{הערה|{{מעריב||הפועל ירושלים ירדה מן "המפה הלאומית"|19790520|220}}}} באותה עונה התמודדה הקבוצה עם גירעון של כ-1.8 מיליון לירות{{הערה|{{מעריב||הפועל ירושלים קוראת S.O.S|19790408|213}}}} וקיבלה סיוע כספי מן ההסתדרות.{{הערה|{{דבר||סיוע כספי מיוחד לקבוצת הפועל ירושלים|19791206|121}}}} בסופה, פרש אלי בן רימוז' ממשחק כדורגל פעיל.

=== שנות ה-80 וה-90: הפיכה בהגמוניה העירונית וירידת מעמד ===
[[קובץ:אברהם בן דוד באמצע.jpg|ממוזער|250px|הפועל ירושלים ב-[[1981]], [[אברהם בן דוד (כדורגלן)|אברהם בן דוד]] במרכז]]
בעונת [[עונת 1979/1980 בליגה הארצית|1979/1980]] עלתה הקבוצה חזרה לליגה הבכירה, כאשר היא סיימה את העונה ללא הפסד בית, ועם 3 הפסדי חוץ בלבד,{{הערה|{{מעריב|חיים קניגסברג|בלי 'דרבי' אבל עם הפועל|19800601|222}}}} תוך התמודדות עם קשיים כספיים ושביתה של שחקנים שלא קיבלו את משכורתם.{{הערה|{{מעריב|חיים קניגסברג|על רקע המצב הכספי הקשה באגודה: התפטרו מאמן ויו"ר הפועל ירושלים|19800103|223}}}} באותה עונה נפסל בידי העירייה מגרש קטמון, מאחר שהיציעים היו במצב רעוע. מצבה הכלכלי של הקבוצה לא איפשר לה להשקיע ב[[שיפוץ]] המגרש.{{הערה|{{מעריב|ר בן יצחק|עלייתה ונפילתה של הפועל ירושלים|19790522|235}}}} האצטדיון הועבר לרשות העירייה על מנת שזו תקים אותו מחדש, וזו הרסה את המגרש, אך עצרה את הבנייה בעקבות מאבק תושבים.{{הערה|{{דבר||איצטדיון בלב קטמון – שואה אקולוגית על תושבי השכונה|19830508|47}}}}{{הערה|{{דבר||פנייה לבג"ץ בעניין האיצטדיון בירושלים|19820119|85}}}} ניסן הרפז, מזכיר ההסתדרות בירושלים, דרש שהמגרש ישוב לרשות הפועל ירושלים, כך שמכירת הקרקע תכסה את חובות הקבוצה. הדבר נעשה, וב-1983, המגרש נמכר לחברת [[חפציבה]].

השטחים שנמכרו איפשרו לקבוצה, שדישדשה בשנים אלה במקומותיה האחרונים של ליגת העל, ואף ירדה לליגת המשנה בסוף עונת [[עונת 1982/1983 בליגה הלאומית|1982/1983]], לכסות את חובותיה ולהמשיך לפעול. בעונת [[עונת 1984/1985 בליגה הלאומית|1984/1985]], הקבוצה עלתה לליגה הבכירה. בעונה זו נפל [[יהודה תובל]], שוער הקבוצה מאז [[1969]], בזמן שירות מילואים בעת מלחמת לבנון הראשונה. הקבוצה ירדה ליגה בעונה שלאחר מכן. בהמשך שנות ה-80 ובראשית שנות ה-90, הקבוצה ירדה לליגת המשנה ועלתה בחזרה פעמים רבות. למרות מכירת המגרש, הקבוצה נותרה בגירעון, כאשר בשנת [[1990]] עמדו חובותיה על בין שלושה לשישה מיליון שקלים.{{הערה|{{מעריב|יהודה גולן|מתגעגעים לחירבה|19900610|183}}}} השחקן הבולט בשנים אלו היה קפטן הקבוצה, הקשר [[מישל דיין]].

ב-[[1995]]{{הערה|{{הארץ1|רוני דיאון|מלמיליאן מועמד לתפקיד המנהל המקצועי בהפועל י.ם|19950427|54}}}} נרכשה הקבוצה על ידי הקבלן יוסי סאסי, שמינה את עמיתו, ויקטור יונה, ליו"ר. המועדון אמנם עלה ליגה בעונת [[עונת 1995/1996 בליגה הלאומית|1995/1996]], ואף הגיע לגמר גביע המדינה בשנת [[1998]], לאחר ניצחונות על מחזיקת הגביע היוצאת [[הפועל באר שבע]] והפועל תל אביב. ב[[גמר גביע המדינה בכדורגל 1998|גמר]] הפסידה הפועל ל[[מכבי חיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]] בתוצאה 0–2, לאחר הארכה. למשחק ב[[אצטדיון רמת גן]] הגיעו כ-8,000 אוהדי ירושלים. ברם, שלהי שנות התשעים עמדו בסימן מאבקי ירידה בליגה.

===שנות ה-2000: ליגות נמוכות וחוסר שקט ניהולי===
מסוף שנות ה-90 ועד שנת 2008 התנהל סכסוך קשה בדבר הבעלות על הקבוצה בין הבעלים יוסי סאסי והיו"ר ויקטור יונה. החיכוך, שבשלב מסוים עבר לקווים משפטיים גרר את הידרדרותה הניהולית והמקצועית של הקבוצה, והשפיע קשות על הפופולריות של הקבוצה.

בעונת 1999/2000 ירדה הקבוצה מ[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]] לליגה הלאומית, ולאחר שנה אף התדרדרה ל[[הליגה הארצית בכדורגל|ליגה הארצית]] (הליגה השלישית). החל מעונה זו, המשיכה הקבוצה לדשדש בין הליגה השנייה והשלישית. בעונת 2002/2003 החמיצה ירושלים, תחת אימונו של [[מישל דיין]], את העלייה לליגת העל במחזור האחרון, לאחר שהקבוצה נזקקה לניצחון במשחק חוץ מול [[הפועל רעננה]], אך סיימה בתיקו 0-0. המשחק היה שיאה המאכזב של עונת שיא בעיני האוהדים, ואף זכה בפי תומכיה לכינוי "טראומת רעננה".

ב-[[11 בדצמבר]] [[2006]], פסק השופט בדימוס [[ורדי זיילר]] כי על הצדדים לחלק את הבעלות על הקבוצה באופן שווה, כאשר נשיא הקבוצה יהיה יוסי סאסי ושם הקבוצה יחזור להיות "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" (על שם חברת הבניה של סאסי). כמו כן יחויב יונה להחזיר את הכספים שהעביר מהקבוצה לבני משפחתו ולכסות את כל החובות של הקבוצה (המוערכים בכ-7–8 מיליוני שקלים), כאשר אם לא ימלא אחר חובות אלו יילקחו ממנו אחוזיו בקבוצה וימכרו לגורם שלישי. עד לפירוקה ב-2019 יונה עדיין החזיק באחוזיו בקבוצה.

בעונת 2006/2007 ירדה הפועל ירושלים ל[[הליגה הארצית בכדורגל|ליגה הארצית]], ושוב, שהתה בה רק עונה אחת מוצלחת וחזרה לליגה הלאומית.

לאחר מספר שנים בהן ניסו האוהדים, ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, לקראת סוף עונת {{בספורט|2006|2007}} נוהלה הקבוצה על ידי קבוצת ניהול שבין אנשיה נמנו בני סיוון, סימו טובול ו[[רמי לוי]]. כוונותיהם של המשקיעים לטווח הארוך לא היו ברורות ובסוף העונה הופסקה השקעתם במועדון.

בחודש מאי 2007 ניסתה חברה שהוקמה על ידי אוהדים לרכוש את הקבוצה בעצמה, בדומה ל[[קבוצת ספורט בבעלות אוהדים|קבוצות אחרות בבעלות אוהדים]]. עם זאת הדבר לא יצא לפועל. יוסי סאסי סירב למכור את חלקו ונציגי האוהדים סירבו לקבל לרשותם את הקבוצה כל עוד לוויקטור יונה או ליוסי סאסי יש יד בנעשה בקבוצה, וחובותיה אינם מכוסים, שכן חובות כאלו לא איפשרו תכנון ארוך טווח. כך לטענתם, לא ניתן לקדם את הקבוצה. לבסוף הוחלט על הקמת קבוצה בבעלות האוהדים ששיחקה בשם "הפועל קטמון ירושלים".

בעונת {{בספורט|2007|2008}} עזב ויקטור יונה את הפועל ירושלים, וניהולה עבר לקבוצת ניהול חיצונית, בראשות רביב צחי. מלבד ההצלחה בפן המקצועי (עליית הקבוצה לליגה הלאומית), בעונה זו דיווחה קבוצת הניהול על צמצום חובות מהעבר בכ-2.5 מיליון שקלים. עם זאת בתום העונה הודיע רביב צחי על [[התפטרות]]ו מהקבוצה והוחלף בידי קבוצת ניהול בראשות צחי בזיז ואופיר קורץ.

בעונת [[עונת 2009/2010 בליגה הלאומית|2009/2010]] סיימה ירושלים במקום הלפני האחרון וירדה פעם נוספת לליגה השלישית (שבעקבות שינוי מבנה הליגות הפכה ל[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']]).

=== שנות ה-2010: מאבק בין הקבוצות, ופירוק הפועל ירושלים ===
בעונת 2010/2011 העפילה הקבוצה מליגה א' בחזרה לליגה הלאומית. בעונת {{בספורט|2013|2014}} העפילה הפועל קטמון ירושלים לראשונה בתולדותיה לליגה הלאומית. בעונה זו התקיימו שלושה משחקי "דרבי" בהשתתפות שתי הקבוצות. המשחק הראשון הסתיים בניצחון של הפועל קטמון ירושלים, השני בתוצאת תיקו והשלישי הסתיים בניצחון להפועל ירושלים. בעונת {{בספורט|2015|2016}} שוב נפגשו הקבוצות. המשחק הראשון בגביע הטוטו הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים, כמו גם המשחק הראשון בליגה. במשחק השני בליגה ניצחה הפועל ירושלים. בעונת {{בספורט|2016|2017}} הסתיים המשחק הראשון בתוצאה 0:0, והמשחק השני הסתיים בניצחון הפועל קטמון ירושלים 2:1. בסך הכל ניצחה הפועל קטמון ירושלים את הפועל ירושלים 4 פעמים, הפועל ירושלים ניצחה פעמיים ופעמיים הסתיימו המשחקים בתוצאת תיקו. בסיום עונת {{בספורט|2016|2017}} ירדה הפועל ירושלים לליגה א' (אחרי 6 שנים רצופות בלאומית) ולראשונה ירדה לליגה נמוכה יותר מהליגה בה משחקת הפועל קטמון ירושלים.

במהלך {{בספורט|2018|2019}} נתקלה הפועל ירושלים בסכנת הפסקת פעילות בגלל חוב של 70 אלף שקל שלא שולם על ידי סאסי בתחילת העונה.{{הערה|{{Ynet|[[דוד בן-שימול (עיתונאי)|דוד בן-שימול]]|על סף ייאוש: הפועל ירושלים במלחמת הישרדות|5464100|16 בפברואר 2019}}}} בסיום העונה רשמה הפועל ירושלים את הרגע השפל הגדול בתולדותיה, כאשר ירדה ל[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']] (הליגה הרביעית) לאחר הפסד ביתי ל[[הפועל מגדל העמק (כדורגל)|הפועל מגדל העמק]] במחזור הלפני האחרון.{{הערה|מיכאל וייסרמן, [https://doublepass.sport5.co.il/story.php?id=22388 עצוב: הפועל ירושלים ירדה לליגה ב'], דאבל פס. 17 באפריל 2019}} הקבוצה לא נרשמה לעונת המשחקים 2019/2020 בליגה ב' ובשל אי עמידה בתנאי ההתאחדות לכדורגל פעילותה הושהתה,{{הערה|שם=שימול|{{Ynet|[[דוד בן-שימול (עיתונאי)|דוד בן-שימול]]|סוף עצוב: הפועל ירושלים נמחקה|5575855|26 באוגוסט 2019}}}} והמועדון למעשה חדל מלהתקיים בתור מועדון כדורגל בוגרים. ב-26 בפברואר 2020 החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים.{{הערה|שם=ליפקין|{{one|גידי ליפקין|רשמית: ביהמ"ש החליט על פירוק הפועל ירושלים|354562|26 בפברואר 2020}}}}

===2007–2020: הפועל קטמון ירושלים===
{{ראו גם|קטמון מועדון אוהדים}}
[[קובץ:Hapoel Katamon.png|ממוזער|250px|שמאל|סמל הפועל קטמון ירושלים בשנים [[2009]]–[[2020]]]]
[[קובץ:Katamon2008.jpg|שמאל|ממוזער|372 פיקסלים|סגל הפועל קטמון בעונתה הראשונה]]
בשנת 2007, לאחר מספר שנים בהן ניסו אוהדי הפועל ירושלים ללא הצלחה, למצוא משקיע חדש שירכוש את הקבוצה מידי יונה וסאסי, החליטו חלק מהאוהדים בראשות העיתונאי [[אורי שרצקי]] לקנות חלק מהבעלות על הקבוצה, זאת באמצעות חברה בע"מ שהוקמה לשם כך. לאחר שזו לא הגיעה להסכם עם יוסי סאסי, הוחלט על הקמת קבוצה חדשה אלטרנטיבית. האוהדים פנו להנהלת הפועל מבשרת ציון/אבו גוש מ[[ליגה א' (כדורגל)|ליגה א']], שעמדה על סף פירוק, ולאחר קבלת הסכמתה, מיזגו אותה עם החברה שהקימו ושינו את שם הקבוצה ל"הפועל קטמון".

בהפועל ירושלים עצמה מתחו ביקורת על המהלך, וחלק מאוהדיה טענו שאוהדים אמיתיים לא נוטשים קבוצה, גם כשמצבה בכי רע. עד לתחילת עונת הבכורה של הקבוצה, עונת {{בספורט|2007|2008}}, נמכרו כ-1,000 מנויים. למאמן הקבוצה מונה [[מירו בן שמעון]]. למשחק הבכורה של הקבוצה, שנערך ב-19 באוקטובר 2007 ב[[אצטדיון גבעת רם|אצטדיון בגבעת רם]], הגיעו כ-3,000 אוהדים, והוא הסתיים בניצחון 2–1 על הפועל נחלת יהודה.{{הערה|{{הארץ|אריה דיין|הפועל קטמון: 11 שחקנים, 500 בעלים|1.1451239|20 באוקטובר 2007}}}} בתחילת העונה נתקלה הקבוצה בבעיות מנהליות אחדות שמנעו ממנה לערוך את משחקי הבית שלה בירושלים והיא נאלצה לשחק במגרשים אחרים, אך לאחר מכן התאפשר לה לקיים את משחקיה ב[[אצטדיון טדי]] העירוני. הקבוצה העפילה לסיבוב ז' של [[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]], הודחה בו על ידי [[מכבי עירוני קריית אתא]] מהליגה הארצית, וסיימה את העונה במקום השני, במרחק נקודה מהמקום הראשון המוביל לליגה הארצית.

במהלך עונת {{בספורט|2008|2009}} הוחלף בן שמעון על ידי מאיר כהן, לאחר שגם במהלך עונה זו לא יצרו שותפות בבעלות על הפועל ירושלים עם יוסי סאסי ובשל מחלוקות עם אנשי מבשרת בהנהלת המועדון המאוחד, החליטו האוהדים להקים קבוצה חדשה בליגה ג' בשם "'''הפועל קטמון ירושלים'''" ובכך לפרק את השותפות עם הפועל מבשרת ציון ואת חברת "קטמון ייזום מפעלים בע"מ" ולהקים קבוצה חדשה בבעלות עמותה שהקימו בשם "קטמון מועדון אוהדים". ליאור זדה מונה למאמן, שהוביל את הקבוצה להעפלה ל[[ליגה ב' (כדורגל)|ליגה ב']] בסיום עונת {{בספורט|2009|2010}}.

הקבוצה זכתה להצלחה גם בעונת {{בספורט|2010|2011}}, והבטיחה את העפלתה לליגה א' מחזורים אחדים לפני סיום העונה. בעונת {{בספורט|2011|2012}} סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה א'. לקראת עונת {{בספורט|2012|2013}} נבחרה, כבכל שנה, הנהלה חדשה בהליך בחירות דמוקרטי, וזו החליטה למנות את [[עופר טסלפפה]] למאמן במקום ליאור זדה. בסוף העונה העפילה הקבוצה ל[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית]], לאחר שניצחה את קבוצת [[אורתודוקסים לוד]] בתוצאה 1–9, לעיני 5,500 צופים באצטדיון טדי,{{הערה|{{One| אסי ממן ואסף שמש|קטמון בלאומית אחרי 1:9 על אורתודוכסים לוד|216451|3 במאי 2013}}}} והפכה לקבוצת האוהדים הראשונה שמשחקת בליגת כדורגל מקצוענית בישראל.

ב-[[15 בנובמבר]] [[2013]], במסגרת הסיבוב הראשון של עונת [[עונת 2013/2014 בליגה הלאומית|2013/2014]] בליגה הלאומית, שיחקה הקבוצה לראשונה נגד הפועל ירושלים באצטדיון טדי, וניצחה בתוצאה 2–1{{כ}}.{{הערה|{{ספורט 5|יגאל רזניק|באים מאהבה: על המציאות ההזויה בצד האדום של י-ם|158027|64|16 בנובמבר 2013}}}} בתום עונה זו ירדה הקבוצה בחזרה לליגה א', לאחר שהפסידה ל[[עירוני טבריה]] במשחקי המבחן. בעונת {{בספורט|2014|2015}} מינתה הקבוצה לתפקיד המאמן את [[אסף נימני]] ובסיום עונה אחת ב[[ליגה א' צפון]] עלתה הקבוצה בחזרה בפעם השנייה לליגה הלאומית. במהלך עונת [[עונת 2015/2016 בליגה הלאומית|2015/2016]] עזב נמני את המועדון בשל חוסר הצלחה מקצועית ובמקומו מונה [[פרדי דוד]], אשר תחת הדרכתו העפילה הקבוצה לפלייאוף העליון של הליגה הלאומית וסיימה במקום הרביעי. בדצמבר [[2016]] התפטר דוד מתפקידו כמאמן הקבוצה ובמקומו מונה [[בני בן זקן]], איתו העפילה שוב הקבוצה לפלייאוף העליון וסיימה במקום החמישי.

במהלך השנים נעשו מספר ניסיונות שלא צלחו לאיחוד בין הפועל קטמון ירושלים לבין הפועל ירושלים. בתום עונת [[עונת 2016/2017 בליגה הלאומית|2016/2017]] ירדה הפועל ירושלים לליגה א' ובכך הפכה הפועל קטמון ירושלים לקבוצת הפועל הבכירה בירושלים.

בתחילת עונת [[עונת 2017/2018 בליגה הלאומית|2017/2018]] מונה ליאור זדה לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה, והיא נאבקה על העלייה לליגת העל אך שוב סיימה במקום החמישי. בעונת [[עונת 2018/2019 בליגה הלאומית|2018/2019]] זכתה הקבוצה בגביע הטוטו של הליגה הלאומית, והפכה לקבוצת האוהדים הראשונה בישראל שזוכה בתואר כלשהו.{{הערה|{{ynet||היסטוריה: הפועל קטמון ירושלים זכתה בגביע הטוטו של הלאומית|5358109|25 בספטמבר 2018}}}}

ב-17 בפברואר 2019, לאחר שני ניצחונות בלבד ב-12 המשחקים האחרונים, פוטר זדה מאימון הקבוצה.{{הערה|{{Ynet|דוד נתן|ליאור זדה פוטר מהפועל קטמון|5464565|17 בפברואר 2019}}}} ב-[[19 בפברואר]] מונה במקומו [[יוסי מזרחי]].{{הערה|{{וואלה!|יניב טוכמן|הפועל קטמון: יוסי מזרחי מונה למאמן הקבוצה עד תום העונה|3219910|19 בפברואר 2019}}}} את העונה סיימה קטמון במקום הרביעי בליגה ולא עלתה לליגת העל. בתום העונה הודיעה הקבוצה כי לא תאריך חוזה למזרחי ונפרדה ממנו. לאחר מכן ב-[[24 במאי]] [[2019]] מונה [[זיו אריה]] שהגיע מ[[בית"ר תל אביב רמלה]] למאמן הקבוצה לעונת [[עונת 2019/2020 בליגה הלאומית|2019/2020]].

בעונת המשחקים 2019/20 הוחלט על ידי ההתאחדות לכדורגל כי הפועל ירושלים לא עמדה בתנאים לפתיחת העונה ופעילותה הושהתה{{הערה|שם=שימול}} וב-26 בפברואר [[2020]] החליט בית המשפט המחוזי בירושלים על פירוק העמותה אשר ניהלה את הפועל ירושלים.{{הערה|שם=ליפקין}} בכך, הפכה הפועל קטמון ירושלים למועדון "הפועל" היחיד הרשום בירושלים שקיים בה את פעילותו.

===2020: איחוד תחת בעלות עמותת האוהדים===
ב-[[1 ביוני]] [[2020]] החליטו חברי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" לאשר את קניית השם "הפועל ירושלים" ולהחליף את שם המועדון לשם זה.{{הערה|{{ספורט 5|| הפועל ירושלים: העמותה קבעה שקטמון תשנה את שמה|342382|127|1 ביוני 2020}}}}{{הערה|{{Ynet||קטמון תשנה את שמה להפועל ירושלים|sport/israelisoccer/article/Hk1TRRzhI|1 ביוני 2020}}}}

ב-[[13 ביוני]] 2020 החלה העמותה ביישום ההחלטה והגישה למפרק הפועל ירושלים את הבקשה לרכישת השם. ב-[[2 באוגוסט]] 2020 זכתה ההצעה של קטמון במכרז על שם המועדון תמורת 225 אלף שקלים.{{הערה|{{One|אסי ממן|סופית: השם הפועל ירושלים יימכר להפועל קטמון|364234|2 באוגוסט 2020}}}} מספר ימים לאחר מכן, ולאחר החלטת שופט בית המשפט העליון [[מני מזוז]] כי לא תינתן ליוסי סאסי זכות ערעור על ההחלטה, הודיע בית המשפט המחוזי כי הזכויות בשם "הפועל ירושלים", לרבות הזכות להירשם בשם זה בהתאחדות לכדורגל, שייכים לעמותת "קטמון מועדון אוהדים".{{הערה|{{One|אסי ממן|בשם השם: הפועל קטמון הופכת להפועל ירושלים|364426| 5 באוגוסט 2020}}}}

לקראת [[עונת 2020/2021 בליגה הלאומית|עונת 2020/2021]] בלאומית הודיעה ההתאחדות לכדורגל, בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, כי עמותת "קטמון מועדון אוהדים" אשר החזיקה בבעלותה את מועדון הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" תקבל את מלוא הזכויות על השם והמוניטין של "הפועל ירושלים". בהתאם לכך הודיעה ה[[ההתאחדות לכדורגל בישראל|התאחדות לכדורגל]] כי היא מאשרת את שינוי שמה של "הפועל קטמון ירושלים" ל"הפועל ירושלים" לקראת פתיחת העונה ובכך, החל מעונת 2020/2021, נקראת הקבוצה "הפועל ירושלים".{{הערה|{{הארץ|ספורט הארץ|חוזרת הביתה: הפועל קטמון תחליף את שמה להפועל ירושלים|1.9059373|9 באוגוסט 2020|מנויים=לא}}}}{{הערה|{{one|אסי ממן|מעתה, אימרו: קבוצת האוהדים הפועל ירושלים|364696|9 באוגוסט 2020}}}} ב-[[15 בפברואר]] [[2021]] נערכה הצבעה על מיתוג וסמל הקבוצה שם התקבלו מספר החלטות: סמל המועדון החדש שבו ישתמש המועדון החל מעונת 2021/2022 בו ישתמשו כל מחלקות המועדון. עוד הוחלט כי כל קבוצות המועדון ייקראו רשמית "הפועל ירושלים", למעט הקבוצות במחלקת הנשים. עוד הוחלט כי ה[[סלוגן]] "אני מקטמון ויש עליי פזמון" יופיע על מדי כל קבוצות המועדון, ושם העמותה הרשמי שמחזיקה בבעלות על המועדון יהיה "קטמון מועדון אוהדים – איחוד אוהדי הפועל ירושלים".{{הערה|[https://www.facebook.com/HapoelJlmFC/photos/a.10151266250160073/10158703701710073/ פרסום תוצאות ההצבעה] דף הפייסבוק הרשמי של מועדון האוהדים הפועל ירושלים, 15 בפברואר 2021}}

===העפלה לליגת העל===
ב-[[30 באפריל]] [[2021]] ניצחה הפועל ירושלים את [[סקציה נס ציונה]] בתוצאה 0–2 בביתה במסגרת המחזור ה-34 בליגה הלאומית והבטיחה את העפלתה לליגה הבכירה אחרי היעדרות של 21 שנים.{{הערה|{{One|עמית קרקו|אחרי 21 שנים: הפועל ירושלים עלתה לליגת העל|382956|30 באפריל 2021}}}} בכך הפכה הפועל ירושלים לקבוצת האוהדים הראשונה שמשחקת בליגה הבכירה בישראל.

טרום [[עונת 2021/2022 בליגת העל בכדורגל|עונת 2021/2022]] התקיים משחק [[הדרבי הירושלמי]] הרשמי הראשון זה 21 שנה, במסגרת [[גביע הטוטו]]. במשחק זה ניצחה הפועל את [[הדרבי של ירושלים|בית"ר]] בתוצאה 0–1. בעונתה הראשונה בליגת העל נאבקה על הישארות בליגה הבכירה, כאשר חלק גדול מהעונה הייתה מתחת לקו האדום, והתנדנדה בין מקומות 12–14. במסגרת הפלייאוף התחתון ניצחה הקבוצה במחזור לפני האחרון את יריבתה לתחתית [[מכבי פתח תקווה (כדורגל)|מכבי פתח תקווה]] בתוצאה 1–0, סיימה את העונה במקום ה-12, ונשארה בליגה.

[[קובץ:דרבי.jpg|ממוזער|הדרבי של ירושלים, 7 בינואר 2023]]
[[עונת 2022/2023 בליגת העל בכדורגל|בעונת 2022/2023]] המשיכה הפועל ירושלים את התקדמותה המקצועית. פתיחת עונה זו הייתה מהטובות של הפועל ירושלים אי פעם. את סיבוב הליגה הראשון סיימה הקבוצה במקום הרביעי, כאשר במסגרתו ניצחה הפועל [[הדרבי של ירושלים|דרבי]] ראשון במסגרת הליגה מאז שנת 1991, ניצחה את האלופה מכבי חיפה בתוצאה 0–3 והעבירה מספר מחזורים כשהיא מדורגת במקום השני בליגה. לקראת תום העונה הסדירה הקבוצה העפילה לפלייאוף העליון של ליגת העל, זאת לאחר ניצחון חוץ על מכבי תל אביב בתוצאה 1–2, במהלכו ביצעה הקבוצה מהפך מפיגור 0–1 להובלה תוך שלוש דקות. בשלבי הסיום של העונה שיחקה בית"ר בפלייאוף התחתון, והייתה זו הפעם הראשונה מאז עונת [[עונת 1990/1991 בליגה הלאומית|1990/1991]] בה סיימה הפועל ירושלים את העונה בליגה הבכירה במיקום גבוה מבית"ר. את העונה סיימה לבסוף הקבוצה במקום הרביעי בטבלה – מיקום השיא של המועדון בליגה הבכירה, מאז הגיעה למקום השלישי בעונת 1972/1973.

== תארים ==
=== הפועל ירושלים ===
'''[[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]]''':
* '''זכייה (1):''' [[גביע המדינה 1972/1973|1972/1973]]
** סגנות (3): [[גביע המלחמה 1943|1943]], [[גביע המדינה 1971/1972|1971/1972]], [[גביע המדינה 1997/1998|1997/1998]]

'''[[גביע העשור]]''':
** סגנות (1): 1958

=== הפועל קטמון ירושלים ===
*'''[[גביע הטוטו]] ([[הליגה הלאומית בכדורגל|הליגה הלאומית]]):'''
**'''זכייה (1):''' 2018/2019

==סטטיסטיקה והישגים==
מאז קום המדינה העבירה הפועל ירושלים 32 עונות בליגה הראשונה. המקום הנמוך ביותר שהגיעה אליו מעולם הוא המקום ה-15 ב[[ליגה]] השלישית ואילו המקום הגבוה ביותר שהגיעה אליו היה המקום השלישי בליגה הראשונה, בעונת 1972/1973 שהיוותה עונת השיא של הקבוצה. באותה עונה הקבוצה גם זכתה בגביע המדינה.

הפועל קטמון ירושלים סיימה 12 עונות כדורגל (מתוכן שתיים במסגרת הפועל קטמון מבשרת ציון). הקבוצה רשמה עליית ליגה ב-4 עונות וירידת ליגה בעונה אחת. הקבוצה זכתה פעם אחת בגביע הטוטו לליגה הלאומית.

בעונת 2019/2020 לא נרשמה הפועל ירושלים לעונת הכדורגל ובמהלך אותה עונה היא פורקה.


הפועל זונה הפועל זונה הפועל זונה הפועל מוצצת לכל הבירה
באוגוסט 2020 הפכה הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים והחלה להתמודד בליגה הלאומית בשם המקורי "הפועל ירושלים". באפריל 2021 הבטיחה הפועל ירושלים המחודשת את עלייתה חזרה לליגה הבכירה בעונת 2021/2022, אחרי 21 שנים של היעדרות.


===טבלת הישגים עונתית===
{| border="1" class="mw-collapsible mw-collapsed wikitable" cellpadding="2" style="'width: 600px;border-collapse:collapse; text-align:center;"
{| border="1" class="mw-collapsible mw-collapsed wikitable" cellpadding="2" style="'width: 600px;border-collapse:collapse; text-align:center;"
! colspan="7" |טבלת הישגים עונתית
! colspan="7" |
|-
|-
! colspan="7" |
! colspan="7" |מהקמת הליגה הישראלית ועד פילוג הפועל ירושלים (1951–2007)
|-
|-
!
!עונה
! colspan="2" |ליגה
! colspan="2" |
!
!רמת {{ש}} הליגה
!
!מיקום סופי
!
![[גביע המדינה בכדורגל|גביע המדינה]]
!
![[גביע הטוטו]]
|-
|-
|
|1951/1952
| colspan="2" |ליגה ב' דרום
| colspan="2" |
|2
|
|
|מקום 4 מתוך 14
|
|
|
|
|-
|-
|
|1953/1954
| colspan="2" |ליגה ב' דרום
| colspan="2" |
|2
|
|
|מקום 4 מתוך 14
|
|
|
|
|-
|-
|
|1954/1955
| colspan="2" |'''ליגה ב' דרום'''
| colspan="2" |
|2
|
|
|מקום 3 מתוך 12 (נשארה בליגת המשנה)
|
|
|
|
|-
|-
|
|1955/1956
| colspan="2" |ליגה א'
| colspan="2" |
|2
|
|
|מקום 3 מתוך 12
|
|
|
|

גרסה מ־13:26, 17 במרץ 2024

הפועל ירושלים
מידע כללי
כינוי קבוצת האוהדים
הקבוצה מקטמון
הפועל קטמון ירושלים
תאריך ייסוד 12 ביוני 1926‏[1]
אצטדיון אצטדיון טדי, ירושלים
(תכולה: 31,733)
בעלים בבעלות האוהדים
יו"ר יותם כרמון
מנכ"ל אורי שרצקי
מאמן זיו אריה
ליגה ליגת העל
https://www.hapoeljerusalem.co.il/
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

היסטוריה

אין היסטוריה מה אתם מצפים זאת הפועל

הפועל זונה הפועל זונה הפועל זונה הפועל מוצצת לכל הבירה

1956/1957 ליגה א' 2 מקום 3 בליגה הסדירה
מקום 2 בפלייאוף של 5
(עליה לליגה הראשונה)
1957/1958 לאומית 1 10 מתוך 12
1958/1959 לאומית 1 10 מתוך 12
1959/1960 לאומית 1 4 מתוך 12
1960/1961 לאומית 1 7 מתוך 12
1961/1962 לאומית 1 6 מתוך 12
1962/1963 לאומית 1 6 מתוך 12
1963/1964 לאומית 1 14 מתוך 16
1964/1965 לאומית 1 13 מתוך 16
1965/1966 לאומית 1 12 מתוך 16
1966/1968 לאומית 1 6 מתוך 16
1968/1969 לאומית 1 6 מתוך 16
1969/1970 לאומית 1 6 מתוך 16
1970/1971 לאומית 1 7 מתוך 16
1971/1972 לאומית 1 8 מתוך 16
1972/1973 לאומית 1 3 מתוך 16 (שיא) מחזיקת הגביע (שיא)
1973/1974 לאומית 1 11 מתוך 16
1974/1975 לאומית 1 5 מתוך 16 חצי גמר
1975/1976 לאומית 1 13 מתוך 18
1976/1977 לאומית 1 10 מתוך 16
1977/1978 לאומית 1 6 מתוך 14
1978/1979 לאומית 1 15 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1979/1980 ארצית 2 1 מתוך 16 (עליה לליגה הראשונה)
1980/1981 לאומית 1 9 מתוך 16
1981/1982 לאומית 1 10 מתוך 16
1982/1983 לאומית 1 15 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1983/1984 ארצית 2 8 מתוך 16
1984/1985 ארצית 2 2 (עליה לליגה הראשונה)
1985/1986 לאומית 1 14 מתוך 16 (ירידה לליגה השנייה)
1986/1987 ארצית 2 14 מתוך 16
1987/1988 ארצית 2 1 (עליה לליגה הראשונה)
1988/1989 לאומית 1 7 מתוך 14
1989/1990 לאומית 1 8 מתוך 12
1990/1991 לאומית 1 10 מתוך 12
1991/1992 לאומית 1 12 מתוך 12 (ירידה לליגה השנייה)
1992/1993 ארצית 2 8 מתוך 16
1993/1994 ארצית 2 10 מתוך 16
1994/1995 ארצית 2 13 מתוך 16
1995/1996 ארצית 2 2 (עליה לליגה הראשונה)
1996/1997 לאומית 1 12 מתוך 16
1997/1998 לאומית 1 11 מתוך 16 גמר
1998/1999 לאומית 1 9 מתוך 16
1999/2000 ליגת העל 1 14 מתוך 14 (ירידה לליגה השנייה) מקום 11
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2000/2001 לאומית 1 2 12 מתוך 12
(ירידה לליגה השלישית) 		סיבוב ח'
(סיבוב לפני שמינית גמר) 		מקום 9
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2001/2002 ארצית (שלישית) 3 1 מתוך 12
(עליה לליגה השנייה) 		שמינית גמר
2002/2003 לאומית 2 3 מתוך 12
(עונת "טראומת רעננה") 		סיבוב ח'
(סיבוב לפני שמינית גמר) 		מקום 3 בבית של 5
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2003/2004 לאומית 2 6 מתוך 12 שמינית גמר מקום 4 בבית של 4
(גביע הטוטו לליגה הראשונה והשנייה)
2004/2005 לאומית 2 4 מתוך 12 סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר) 		מקום 1 בבית של 4
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
2005/2006 לאומית 2 5 מתוך 12 סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר) 		מקום 3 בבית של 6
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
2006/2007 לאומית 2 12 מתוך 12
(ירידה לליגה השלישית) 		סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר) 		מקום 4 בבית של 6
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
1בתחילת עונת 1999/2000 שונה שמה של הליגה הראשונה לליגת העל. הליגה השנייה נהייתה לליגה הלאומית. והליגה השלישית הפכה לארצית.
פילוג בין הפועל ירושלים והפועל קטמון (2007–2020)
עונה במסגרת ליגה רמת
הליגה 		מיקום סופי גביע המדינה גביע הטוטו
2007/2008
 הפועל ירושלים ארצית 3 1 מתוך 12
(עליה לליגה השנייה) 		סיבוב ח'
(שני סיבובים לפני שמינית גמר) 		מקום 5 בבית של 6
(גביע הטוטו לליגה השלישית)
הפועל קטמון מבשרת ציון ליגה א' דרום 4 2 מתוך 14 סבב ז' (שלישי) /
2008/2009
 הפועל ירושלים לאומית 2 9 מתוך 12 סיבוב ט'
(סיבוב לפני שמינית גמר) 		רבע גמר
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
הפועל קטמון מבשרת ציון ליגה א' דרום 4 7 מתוך 14 סבב ח' (שלישי) /
2009/2010 הפועל ירושלים לאומית 2 15 מתוך 16
(ירידה לליגה השלישית) 		סיבוב ז'
(שני סיבובים לפני שמינית גמר) 		מקום 4 בבית של 4
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים ליגה ג' דרום 5 1 מתוך 11 (עליה לליגה רביעית) סבב ב' (שני) /
2010/2011 הפועל ירושלים ליגה א' דרום
3 1 מתוך 16
(עליה לליגה השנייה) 		שמינית גמר /
הפועל קטמון ירושלים ליגה ב' דרום ב' (רביעית) 4 1 מתוך 16 (עליה לליגה השלישית) סבב ב' (ראשון) /
2011/2012 הפועל ירושלים לאומית
(שנייה) 		2 6 מתוך 16
שמינית גמר חצי גמר
(גביע הטוטו לליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים ליגה א' דרום 3 4 מתוך 16 סבב ה' (ראשון) /
2012/2013 הפועל ירושלים לאומית
2 3 מתוך 16 סיבוב ז' מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים ליגה א' דרום 3 1 מתוך 16 (עליה לליגה השנייה) סיבוב ז' /
2013/2014 הפועל ירושלים לאומית

(לראשונה ביחד באותה ליגה)

2 12 מתוך 16 סיבוב ז' לא התקיים בעונה זו
הפועל קטמון ירושלים 14 מתוך 16 (ירידה לליגה שלישית לאחר הפסד במשחקי המבחן) סיבוב ח'
2014/2015 הפועל ירושלים לאומית
2 9 מתוך 16 סיבוב ז' מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים ליגה א' צפון 3 1 מתוך 16 (עליה לליגה השנייה) סיבוב ה' /
2015/2016 הפועל ירושלים לאומית 2 14 מתוך 16 סיבוב ז' רבע הגמר (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים 4 מתוך 16 סיבוב ח' רבע גמר
2016/2017 הפועל ירושלים לאומית 2 16 מתוך 16
(ירידה לליגה השלישית) 		שמינית גמר רבע הגמר (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל קטמון ירושלים 5 מתוך 16 סיבוב ז' מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2017/2018 הפועל ירושלים ליגה א' צפון
3 6 מתוך 16 סיבוב ו' /
הפועל קטמון ירושלים הלאומית
2 5 מתוך 16 סיבוב ח' מקום 4 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2018/2019 הפועל ירושלים ליגה א' צפון
(שלישית) 		3 15 מתוך 16
(ירידה לליגה הרביעית) 		סיבוב ה' /
הפועל קטמון ירושלים לאומית
2 4 מתוך 16 סיבוב ח' מחזיקת גביע הטוטו ללאומית
לקראת עונת 2019/2020 הפועל ירושלים לא נרשמה לעונת הכדורגל ופורקה
2019/2020 הפועל קטמון ירושלים לאומית
2 4 מתוך 16 סיבוב ח' מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
הפועל ירושלים המאוחדת (2020 ואילך)
עונה ליגה רמת
הליגה 		מיקום סופי גביע המדינה גביע הטוטו
2020/2021 לאומית
2 2 מתוך 16
(עליה לליגה הראשונה) 		שמינית גמר מקום 3 בבית (גביע הטוטו של הליגה השנייה)
2021/2022 ליגת העל
1 12 מתוך 14 סיבוב ח' מקום 5
2022/2023 ליגת העל
1 4 מתוך 14 סיבוב ח' מקום 8
2023/2024 ליגת העל
1 שמינית גמר מקום 5
2בכתב מודגש – אירועים בולטים בהיסטוריית המועדון

משחקים ששוחקו בין הפועל ירושלים להפועל קטמון ירושלים ("דרבי אוהדי הפועל ירושלים")

עונה תוצאה אצטדיון מסגרת
2013/2014 2-1 להפועל קטמון ירושלים אצטדיון טדי הליגה הלאומית
1-1 הליגה הלאומית
3-2 להפועל ירושלים הליגה הלאומית
2015/2016 1-0 להפועל קטמון ירושלים גביע הטוטו
2-0 להפועל קטמון ירושלים הליגה הלאומית
3-2 להפועל ירושלים הליגה הלאומית
2016/2017 2-2 גביע הטוטו
0-0 הליגה הלאומית
2-1 להפועל קטמון ירושלים הליגה הלאומית

משחקי ליגה:

  • ניצחונות להפועל קטמון ירושלים: 3
  • ניצחונות להפועל ירושלים: 2
  • תיקו: 2

משחקי גביע הטוטו:

  • ניצחונות להפועל קטמון ירושלים: 1
  • ניצחונות להפועל ירושלים: 0
  • תיקו: 1

מאמני הקבוצה בעבר

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"
המאה ה-20
שם שנים הערות/אירועים בולטים
הונגריההונגריה אנדריי קיש 1958–1960
אנגליהאנגליה ג'ק גיבונס 1960–1963
יוגוסלביהיוגוסלביה ברוניסלאב חרניצ'ק 1963
ישראלישראל אלי פוקס 1963–1965
בולגריהבולגריה פניוט (נוטקו) ולב 1965–1967
ישראלישראל אדמונד שמילוביץ' 1967–1969
ישראלישראל משה ליטבק 1969–1970
ישראלישראל אברהם מנצ'ל 1970–1972
ישראלישראל אמציה לבקוביץ' 1972–1974 זכייה בגביע המדינה (1972/1973)
מקום שלישי בליגה הבכירה (1972/1973)
ישראלישראל אדמונד שמילוביץ' 1974–1975
ישראלישראלארגנטינהארגנטינה סמואל רזניק 1975
ישראלישראל ישראל חליבנר 1975–1976
ישראלישראל אמציה לבקוביץ' 1976–1977
ישראלישראל נחום סטלמך 1977–1978
ישראלישראלארגנטינהארגנטינה צבי סינגל 1978–1979 ירידה לליגה ארצית (1978/1979)
ישראלישראל אליעזר שפיגל 1979–1981 עלייה לליגה לאומית (1979/1980)
ישראלישראל אמציה לבקוביץ' 1981–1982
ישראלישראל אריה רדלר 1982



שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראלישראלארגנטינהארגנטינה צבי סינגל 1982–1983 ירידה לליגה הארצית (1982/1983)
ישראלישראל נינו ברגיג 1983–1984
ישראלישראל אליהו עופר 1984–1985 עלייה לליגה הלאומית (1984/1985)
ישראלישראל נינו ברגיג 1985–1986 ירידה לליגה הארצית (1985/1986)
ישראלישראל צבי רוזן 1986
ישראלישראל יוסי כהן 1986–1987
ישראלישראל שייע פייגנבוים 1987–1988 עליה לליגה הלאומית (1987/1988)
ישראלישראל דוד שווייצר 1988–1989
ישראלישראל אברהם בן דוד (בנדה) 1989–1990
ישראלישראל שייע פייגנבוים 1990–1991
ישראלישראל יוסי מזרחי 1991–1992
ישראלישראל אברהם בן דוד (בנדה) 1992 ירידה לליגה הארצית (1991/1992)
ישראלישראל מאיר נמני 1992–1993
ישראלישראל אליהו עופר 1993–1994
ישראלישראל דוד אבוטבול 1994–1995
ישראלישראל אורי מלמיליאן 1995–1996 עליה לליגה הלאומית (1995/1996)
ישראלישראל יוסי מזרחי 1996–1999
ישראלישראל אליהו עופר 1999


משנת 2000 ועד 2020
שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראלישראל מישל דיין 1999–2000
ישראלישראל אליאס לוי 2000–2001 ירידה לליגה הלאומית (1999/2000)

ירידה לליגה הארצית (2000/2001)

ישראלישראל מישל דיין 2001–2003 עלייה לליגה הלאומית (2001/2002)
עונת "טראומת רעננה" (2002/2003)
ישראלישראל יאיר אסייג 2003–2004
ישראלישראל מישל דיין 2004–2005
ישראלישראל שייע פייגנבוים 2005
ישראלישראל יאיר אסייג 2005–2006
ישראלישראל מישל דיין 2006–2007 ירידה לליגה הארצית (2006/2007)
ישראלישראל לופא קדוש 2007–2009 עלייה לליגה הלאומית (2007/2008)
ישראלישראל שלומי עמר 2009–2010
ישראלישראל יהודה זגורי 2010 ירידה לליגה א' (2009/2010)
ישראלישראל לופא קדוש 2010–2012 עלייה לליגה הלאומית (2010/2011)
ישראלישראל סלמן עמר 2012–2013
ישראלישראל עידן טל 2013
ישראלישראל סלמן עמר 2013–2014
ישראלישראל חיים בן דוד (בנדה) 2014–2015
ישראלישראל שי כהן 2015–2016 מאמן זמני
ישראלישראל אלי מחפוד 2016
ישראלישראל יוסי מזרחי 2016
ישראלישראל אוהד בוזגלו 2016–2017
ישראלישראל דוד מרטן 2017 ירידה לליגה א' (2016/2017)
ישראלישראל אופיר עזו 2017–2019 ירידה לליגה ב' (2018/2019)
התפרקות הפועל ירושלים בליגה א' (2019)


מאמני הפועל קטמון ירושלים (2007–2020)
שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראלישראל מירו בן שמעון 2007–2008 הקמת "הפועל קטמון מבשרת ציון" בליגה א'
ישראלישראל מאיר כהן 2008–2009 "הפועל קטמון מבשרת ציון" בליגה א'
ישראלישראל ליאור זדה 2009–2012 הקמת "הפועל קטמון ירושלים" בליגה ג'

עלייה לליגה ב' (2009/2010)
עלייה לליגה א' (2010/2011)

ישראלישראל עופר טסלפפה 2012–2014 עלייה לליגה הלאומית (2012/2013)
ירידה לליגה א' (2013/2014)
ישראלישראל אסף נימני 2014–2015 עלייה לליגה הלאומית (2014/2015)
ישראלישראל פרדי דוד 2015–2016
ישראלישראל בני בן זקן 2016–2017
ישראלישראל ליאור זדה 2017–2019 זכייה בגביע הטוטו לליגה הלאומית (2018/2019)
ישראלישראל יוסי מזרחי 2019
ישראלישראל זיו אריה 2019–2020 המשיך בתפקיד המאמן בקבוצה המאוחדת
הפועל קטמון ירושלים משנה את שמה ל-"הפועל ירושלים" (2020)
"הקבוצה המאוחדת" – משנת 2020 ואילך
שם שנים הערות/אירועים בולטים
ישראלישראל זיו אריה 2019– עלייה לליגת העל

סגל השחקנים

נכון ל-17 בפברואר 2024,[2] עם שינויים בהתאם לפרסומי הקבוצה[3]

מס' עמדה שם
1 ניגריהניגריה שוער אדבאיו אדליי
2 ישראלישראל בלם שחר פיבן
3 ישראלישראל בלם נועם מלמוד
4 ישראלישראל בלם עמית גלזר (מושאל ממכבי תל אביב)
5 חוף השנהבחוף השנהב מגן אלוז' יאו
6 ישראלישראל קשר אווקה אשטה
7 ישראלישראל חלוץ מתן חוזז (מושאל ממכבי תל אביב)
8 ישראלישראל חלוץ אור רויזמן (מושאל ממכבי תל אביב)
9 הולנדהולנד חלוץ ילה דוין
10 ישראלישראל קשר תומר אלטמן
11 חוף השנהבחוף השנהב חלוץ סדריק דון
15 ישראלישראל קשר אופק ביטון
16 ישראלישראל מגן עומר אגבדיש
מס' עמדה שם
17 ישראלישראל חלוץ כרם זועבי
19 ישראלישראל חלוץ עידן דהן
20 ישראלישראל מגן אופק נדיר
21 ישראלישראל קשר איינאו פרדה
22 ישראלישראל מגן יוראי מליח
24 ישראלישראל קשר נדב נידם (מושאל ממכבי תל אביב)
26 ישראלישראל מגן פלג חמני
29 אנגולהאנגולה קשר קאפיטה
33 ישראלישראל מגן מקס גרצ'קין
55 ישראלישראל שוער נדב זמיר
77 ישראלישראל חלוץ אוהד אלמגור
93 קמרוןקמרון חלוץ קווין סוני

הנהלה וצוות מקצועי

המועדון מנוהל על ידי ועד מנהל המונה שבעה חברים, מתוכם ארבעה הם נציגי האוהדים, שנבחרים מדי שנה בבחירות דמוקרטיות בין כלל חברי העמותה ומתוכם בוחר הוועד את היו"ר. אל שלושת המקומות הנותרים הוועד יכול להזמין גורמים שתורמים לקבוצה למשך אותה עונת משחקים.

יו"ר ישראלישראל יותם כרמון
מנכ"ל ישראלישראל אורי שרצקי
מנהל מקצועי ישראלישראל שי אהרון
מאמן ראשי ישראלישראל זיו אריה
עוזרי מאמן ישראלישראל גולן חרמון

ישראלישראל ליאור זדה

מאמן שוערים ישראלישראל גיא חכמון
מאמן כושר ישראלישראל צח פיינסילבר
מנהל מחלקת הנוער ישראלישראל ליאור חוג'ה
פיזיותרפיסט ישראלישראל ליאור קסלר
ספורטתרפיסט ישראלישראל נבו בראז
אנליסטים ישראלישראל אורין מונק

ישראלישראל נדב גביש

אחראי לוגיסטיקה ישראלישראל יוראי שושני

שחקנים בולטים בעבר

הפועל ירושלים

שחקנים בולטים עד שנות ה-80



שחקנים בולטים בשנות ה-90 וה-2000

הפועל קטמון ירושלים

האוהדים והיריבות העירונית עם בית"ר

ערך מורחב – הדרבי של ירושלים

אוהדי הקבוצה מדגישים את היותם אנטיתזה ליריבה העירונית, בית"ר ירושלים. היריבות נובעת בעיקר מזיהוין הפוליטי של הקבוצות: לעומת בית"ר המזוהה עם הימין, הפועל מזוהה עם הצד השמאלי של המפה הפוליטית. ליריבות היסטוריה עתיקת יומין – מהימים בה הפועל הייתה קבוצה ששייכת להסתדרות, והיריבה העירונית הייתה שייכת לתנועת בית"ר הרוויזיוניסטית. עד לשנות ה-70 הפועל הייתה מזוהה כקבוצה המקושרת למוסדות השלטון של מפא"י, ואוהדי בית"ר אף ראו בה קבוצה המייצגת את ה"ממסד". בשנות ה-80, לאחר המהפך, הגלגל התהפך ומעמדה של בית"ר התחזק בזכות קשריה עם תנועת הליכוד, בעוד דעיכת ההסתדרות הביאה להקטנת התמיכה בהפועל.

קטמון מועדון אוהדים

עמוד ראשי
 ראו גם – קטמון מועדון אוהדים

"קטמון מועדון אוהדים" היא העמותה המחזיקה בבעלות ובזכויות הניהול של הפועל ירושלים, היא הוקמה בשנת 2009 במטרה לנהל את קבוצת הכדורגל "הפועל קטמון ירושלים" ובמטרה לקבל לידיה את הבעלות על הפועל ירושלים. בשנת 2020 הושגה המטרה והקבוצה קנתה את הזכויות על השם "הפועל ירושלים"

עם הקמתה, "קטמון מועדון אוהדים" הפעילה מספר פעילויות נוספות מלבד כדורגל מקצועני.

מאבק באלימות, גזענות והומופוביה

מלבד פעילות ספורטיבית, המועדון רואה בעצמו ארגון חברתי השואף למען עקרונות של מאבק בגזענות, באלימות, ובהומופוביה. הדבר בא לידי ביטוי הן בהנפת כרזות על ידי האוהדים בזמן המשחקים והן בתוכן הפעילות החברתית של המועדון.

בשנת 2015 החלו אוהדי והנהלת הקבוצה גם להדגיש את מאבקם בהומופוביה במגרשי הכדורגל.[4]

במשחקי הבית של המועדון קיימת כריזה בערבית בנוסף לכריזה בעברית.

פעילות חברתית

לוגו "ליגת השכונות"

מלבד פעילותה של הקבוצה הבוגרת, העמותה מפעילה גם מספר רב של פעילויות פעילויות קהילתיות וחינוכיות דרך כדורגל. זאת לרבות הדרכה וחינוך ילדים בתחומי הכדורגל, עידוד ספורטאים צעירים מוכשרים ופעילויות לטובת הקהילה.

עם רכישת השם "הפועל ירושלים" על ידי הפועל קטמון ירושלים, בשנת 2020, המשיכו לפעול כל הפעילויות החברתיות תחת הקבוצה המאוחדת. הפעילויות החברתיות, מחלקות הנוער, הנערות והנשים המשיכו לפעול בשם "הפועל בנות קטמון ירושלים", כאשר הסמל הוא סמל המועדון, אליו התווספה המילה "קטמון". בעונה הראשונה לפעילות לאחר רכישת השם "הפועל ירושלים" מבין פעילויות המועדון הרבות, קבוצת הגברים הבוגרת היא היחידה המשחקת ללא המילה "קטמון" על סמלה. החל מהעונה השנייה החלו כל המחלקות לשחק עם אותו הסמל. רק מחלקת הנשים והנערות נשארה עם השם "קטמון" בשמה, אך לא בסמלה.

אצטדיון ומתקנים

אצטדיון טדי
אצטדיון ימק"א ב-1958
עמוד ראשי
 ראו גם – אצטדיון טדי, מגרש קטמון

הפועל ירושלים עברה בין ארבעה מגרשי כדורגל מאז שקמה. בשנים הראשונות שיחקה הפועל במגרש ברחוב המלך ג'ורג', סמוך לבית פרומין. במגרש זה עומד היום גן המנורה.[5][6] לאחר תקופה בה שיחקה הקבוצה באצטדיון ימק"א, בשנת 1958 עברה הקבוצה לשחק במגרש קטמון (שנקרא גם מגרש הפועל) הממוקם ברחוב "רחל אימנו". מגרש זה שימש את הקבוצה במשך שנים רבות ועד היום שם המגרש ושם הרחוב מלווים את הקבוצה בהווי ובשירי האוהדים בייחוד מאז הקמת הפועל קטמון בשנת 2007. בתחילת שנות השמונים, לאחר שמגרש קטמון נהרס, חזרה הפועל לשחק באצטדיון ימק"א וב-1991 עברה לאצטדיון טדי.

במהלך שתי העונות בהן שיחקה בליגה א' צפון התקיימו מספר משחקים במגרש שנמצא בעמק הארזים ובמגרש הסינתטי בהר חומה, אשר משמשים כמגרשי אימונים.

מאז שנות ה-60 של המאה ה-20, מגרש האימונים של הקבוצה היה ממוקם בין שכונת קריית היובל ל"רמת דניה" וידוע בכינוי "האורווה".[7] במהלך העשור השני של המאה ה-21, המגרש הוזנח ולבסוף חדל לתפקד כמגרש כדורגל.

הפועל קטמון ירושלים החלה את דרכה ללא מגרש אימונים מסודר. לאחר הפיצול ממבשרת ציון, חידשה עיריית ירושלים את מגרש מבט בקטמונים והניחה בו דשא סינתטי. במגרש זה התאמנה הפועל קטמון ירושלים בעונותיה בליגות הנמוכות. עם העלייה לליגה הלאומית החלה הקבוצה לנדוד למגרשי אימון מחוץ לירושלים. בתחילה למגרש אימונים בבית דגן ולאחר מכן למעלה אדומים. זאת עד שנפתחו מגרשי האימון בעמק הארזים, גם הם בבעלות העירייה. במתחם זה הוקצו שעות אימון למועדון כמו גם חדרי הלבשה ומשרד. לאחר רכישת השם "הפועל ירושלים", המשיכה הקבוצה להתאמן במתחם הספורט בעמק הארזים.

כדורגל נשים

ערך מורחב – הפועל קטמון ירושלים (כדורגל נשים)

בעונת 2011/2012 פתחה הפועל קטמון ירושלים לראשונה מספר קבוצות רשמיות לנערות ולילדות. באוקטובר 2015 קבוצת הנערות של המועדון שינתה את שמה ל"הפועל קטמון ירושלים – שירה" לזכרה של שירה בנקי אשר נרצחה במצעד הגאווה בירושלים באותה שנה.[8]

קבוצת הילדות של הפועל קטמון ירושלים זכתה בעונת 2015/2016 בגביע המדינה. קבוצת הנערות "הפועל קטמון ירושלים שירה בנקי" זכתה בעונת 2016/2017 באליפות המדינה ובעונת 2019/2018 בגביע המדינה.

עם פתיחת עונת 2020/2021 הודיעה הקבוצה על הקמת קבוצת נשים בוגרות שעלתה תוך שתי עונות לליגת העל בכדורגל נשים.

בין חברי הוועד המנהל של העמותה כיהנו שתי נשים. יו"ר הוועד המנהל בין השנים 2017 ו-2020 – דפנה גולדשמידט, ונציגת הספונסר "אלטשולר שחם" – דפנה בסה.

סמל וסלוגן

הסמל המקורי, סמלה של התאחדות הפועל, אשר מהווה וריאציה על סמל הפטיש והמגל הקומוניסטים, ליווה את הקבוצה, בעיצובים שונים, במשך כ-60 שנה כאשר לרוב מופיעה מתחתיו המילה "ירושלים".

מאז אמצע שנות ה-90 שונה הסמל של הפועל ירושלים מספר פעמים. סמלה של הפועל ירושלים ידע יותר שינויים מכל סמל של קבוצת כדורגל אחרת בארץ. בקרב אוהדי כדורגל לסמל הקבוצה יש משמעות רבה וכך גם השינויים בסמל הם בעלי משמעות רבה.

עם קניית הקבוצה על ידי יוסי סאסי, הוחלף הסמל לווריאציה על לוגו חברת הבניה של הבעלים והספונסר, יוסי סאסי – חברת "סא.ד.ר." ולעיתים עוצב הסמל בצבעים שונים. לעיתים כחול ולעיתים סגול וצהוב. לאחר מספר שנים, ב-1997 הוקטן סמל חברת סא.ד.ר. ומתחתיו התווסף אריה כפי שמופיע על סמל עיריית ירושלים וליד רגלו כדורגל. לאחר מכן הוחלף לוגו חברת סא.ד.ר בלוגו חברת הבניה של היו"ר, ויקטור יונה – "י. פאלו". סמלים אלו הוחרמו על ידי אוהדי הקבוצה. בתקופה זו צבעי הסמל התחלפו בין אדום-שחור לאדום-לבן.

בשנת 2004, כאשר בעלות הקבוצה עברה באופן זמני לוויקטור יונה, הוחלף שם הקבוצה ל"הפועל השלום ירושלים", ואיתו הוחלף גם הסמל. הסמל החדש כלל בתוכו אריה ויונת שלום, אשר מסמלים את העיר ואת דו הקיום בו דוגלים בקבוצה, דבר המתבטא גם בשחקנים רבים מן המגזר הערבי המשחקים בה. ב-2006 הוחזר הסמל המקורי של ארגון "הפועל", והוא היה בשימוש באופן מקביל לסמל עם היונה עד לשנת 2007, בה יצא ויקטור יונה מהקבוצה, הבעלות חזרה ליוסי סאסי, וכך גם שם הקבוצה שונה בשנית ל"הפועל סא.ד.ר. ירושלים" כמו גם להחזרת "סמל סא.ד.ר.". באותה שנה הוקמה גם הפועל קטמון, ולחץ שהופעל מכיוון האוהדים, יחד עם הניסיון למנוע מאוהדים את המעבר להפועל קטמון הוביל לשילוב סמל תנועת הפועל במקום האריה, שאליו לא היה לאוהדים כל חיבור.

בקיץ 2013, לאור בקשותיהן החוזרות ונשנות של האוהדים לשים את סמל "הפועל" הקלאסי בקידמה ולהסיר את סמל הספונסר מהסמל, בחרה הנהלת הקבוצה תחת הבעלים יוסי סאסי להציג את סמל תנועת "הפועל" בתוך מגן אשר עיצובו הועתק מסמלה של מנצ'סטר יונייטד. לסמל זה הוספה שנת ההקמה של המועדון – 1926. אומנם עיצוב זה החזיר את סמל תנועת "הפועל" לקדמת הסמל, אך גם על סמל זה הייתה ביקורת רבה, שכן עיצובו איננו מקורי ומועתק מקבוצה אחרת. עלו גם טענות שעיצובו המכיל מעבר צבעים ברקע נראה מיושן.

בקיץ 2020 הפכה הפועל קטמון ירושלים להפועל ירושלים והיא הציגה סמל זמני המבוסס על סמל הקבוצה משנות השבעים. לפי הודעת הקבוצה, סמל זה נועד להיות זמני וסמל חדש ייבחר בהמשך אותה עונה בהצבעת האוהדים. ואכן, במהלך עונת 2020/21 קיימה העמותה תהליך לבחירת סמל קבוע. לצורך התהליך מונתה ועדת סמל אשר מנתה 4 אוהדים. הוועדה העבירה שאלון העדפות וקימה שיחות עם עשרות אוהדים. לבסוף נבחרו שלוש אפשרויות שעלו להצבעה בחודש פברואר 2021. מבין שלוש האפשרויות בחרו חברי העמותה בסמל חדש וקבוע למועדון, אשר נמצא בשימוש החל מעונת 2021/22.

גלריית סמלי הקבוצה לדורותיהם
  • סמל הקבוצה המקורי (בווריאציות שונות) בתקופת בעלותה של ההסתדרות (1925–1993) (וריאציה זו היא מעונת 80–81)
    סמל הקבוצה המקורי (בווריאציות שונות) בתקופת בעלותה של ההסתדרות (1925–1993) (וריאציה זו היא מעונת 80–81)
  • סמל הקבוצה בשנות ה-70
    סמל הקבוצה בשנות ה-70
  • סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" מאז רכישת הקבוצה על ידי יוסי סאסי ועד 1997. סמל זה הופיע בשידורי טלוויזיה בצבעים צהוב וסגול.
    סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" מאז רכישת הקבוצה על ידי יוסי סאסי ועד 1997. סמל זה הופיע בשידורי טלוויזיה בצבעים צהוב וסגול.
  • סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" בתקופת בעלותו של יוסי סאסי (1997–2004)
    סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" בתקופת בעלותו של יוסי סאסי (1997–2004)
  • סמל "הפועל ירושלים" בתקופת ניהולו של ויקטור יונה (2004–2005)
    סמל "הפועל ירושלים" בתקופת ניהולו של ויקטור יונה (2004–2005)
  • סמל "הפועל השלום ירושלים" בתקופת בעלותו של ויקטור יונה (2005–2006)
    סמל "הפועל השלום ירושלים" בתקופת בעלותו של ויקטור יונה (2005–2006)
  • סמל "הפועל השלום ירושלים" בתקופת בעלותו של ויקטור יונה (2006–2007)
    סמל "הפועל השלום ירושלים" בתקופת בעלותו של ויקטור יונה (2006–2007)
  • סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" בתקופת בעלותו של יוסי סאסי, לאחר הקמת הפועל קטמון (2007–2013)
    סמל "הפועל סא.ד.ר. ירושלים" בתקופת בעלותו של יוסי סאסי, לאחר הקמת הפועל קטמון (2007–2013)
  • סמל "הפועל ירושלים", החל משנת 2013 ועד 2019 בתקופת בעלותו של יוסי סאסי ותחת ניהול בנו, דודו סאסי
    סמל "הפועל ירושלים", החל משנת 2013 ועד 2019 בתקופת בעלותו של יוסי סאסי ותחת ניהול בנו, דודו סאסי
  • סמל הפועל קטמון ירושלים, 2009–2020.
    סמל הפועל קטמון ירושלים, 2009–2020.
  • סמל הפועל ירושלים הזמני לעונת 2020–2021 אשר נקבע במועד קבלת הזכויות על הקבוצה ל"קטמון מועדון אוהדים".
    סמל הפועל ירושלים הזמני לעונת 2020–2021 אשר נקבע במועד קבלת הזכויות על הקבוצה ל"קטמון מועדון אוהדים".
  • סמל הפועל ירושלים הנבחר על ידי עמותת האוהדים, בו משתמשת הקבוצה החל מעונת 2021/2022
    סמל הפועל ירושלים הנבחר על ידי עמותת האוהדים, בו משתמשת הקבוצה החל מעונת 2021/2022

הסלוגן הרשמי – "אני מקטמון ויש עלי פזמון"

סמליל הסלוגן הרשמי של המועדון

בפברואר 2021 אישרו חברי העמותה בהצבעה, כי בגב מדי המשחק של הקבוצה יודפס באופן קבוע הסלוגן "אני מקטמון ויש עלי פזמון" אשר לקוח משיר אוהדים משנות השבעים – זאת כתזכורת הן לימי הקבוצה במגרש קטמון והן להפועל קטמון ירושלים.

החל מעונת 2021/22 הסלוגן מופיע במקום ספונסר בחלקה העליון האחורי של חולצת המשחק.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • חיים ברעם, אדום צהוב שחור, ספרית מעריב, 2004
  • תמר רפפורט (עורכת). 2016. כדורגל שייך לאוהדים: מסע מחקרי בעקבות הפועל קטמון ירושלים. תל אביב: הוצאת רסלינג.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הפועל ירושלים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מערכת, דבר, 13 ביוני 1926
  2. ^ סגל השחקנים כמופיע באתר ההתאחדות
  3. ^ סגל השחקנים, באתר הפועל ירושלים מועדון אוהדים
  4. ^ ynet ספורט, קטמון נגד הומופוביה: דגל גאווה בנקודת הקרן, באתר ynet, 18 באפריל 2015
  5. ^ דרך המלך: כל מה שרציתם לדעת על רחוב קינג ג'ורג', בית אבי חי, 11 במאי 2017
  6. ^ סלילת רחוב המלך ג'ורג', דבר, 11 ביוני 1931
  7. ^ ניר גרוסמן, אורווה בקרית היובל: "אי אפשר לגדל ילדים במגרשים כאלה", באתר כל העיר, 18 באוקטובר 2017
  8. ^ ג'ורג' אבני, ‏קבוצת הכדורגל שינתה את שמה לזכרה של שירה בנקי, באתר ‏מאקו‏, 24 בנובמבר 2015


ליגת העל בכדורגל - עונת 2023/2024
מכבי חיפה • הפועל באר שבע • מכבי תל אביב • הפועל ירושלים • מכבי נתניה • מ.ס. אשדוד • הפועל חיפה • בית"ר ירושלים • בני סכנין • הפועל תל אביב • מכבי בני ריינה • הפועל חדרה • מכבי פתח תקווה • הפועל פתח תקווה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפועל_ירושלים_(כדורגל)&oldid=38273183"