גילה

ערך זה עוסק בשכונה בדרום ירושלים. אם התכוונתם לנהר בארצות הברית, ראו גילה (נהר).

_{קואורדינטות: 31°43′53″N 35°11′11″E}

רחוב בשכונת גילה

גילֹה היא שכונה בדרום ירושלים, שנוסדה בשנת 1971 כאחת משכונות הטבעת לאחר מלחמת ששת הימים, והיא השכונה הגבוהה ביותר בירושלים מבחינה טופוגרפית - 857‏‏‏‏ מטרים מעל פני הים. לפי החוק הישראלי גילה נכללת במדינת ישראל. בקהילה הבינלאומית יש מחלוקת בנוגע למעמד השטח עליו השכונה בנויה - האו"ם, האיחוד האירופי, אש"ף וגופים אחרים רואים בה התנחלות. בשכונה מתגוררים נכון לשנת 2011 כ-32,000 תושבים.

שם השכונה

השכונה נקראה גילה בשל זיהוי של העיירה הערבית בית ג'אלא שנמצאת מדרום אליה עם גילה המקראית המוזכרת בין הערים שבנחלת שבט יהודה (יהושע, ט"ו, נ"א) וכעירו של אחיתופל הגילוני (שמואל ב' ט"ו י"ב). אולם הדעה הרווחת יותר היום היא זיהוי גילה המקראית עם תל מצפון לחלחול הנקרא בערבית ג'אלא.‏

היסטוריה

גדר הגנה באחד מרחובות הטבעת של גילה, אשר נועדה למנוע פגיעות ירי מבית ג'אלא הסמוכה

בעת העתיקה

במקום התגלו עתיקות המתוארכים לימי בית ראשון, ביניהם קולומבריום (מקום גידול יונים). היונים שגודלו שם שימשו ככל הנראה כקורבנות וכן לשם העברת דואר.

האזור המשיך להיות מיושב לאחר תקופת המקרא בזכות מספר מעינות המצויים בסביבה, ביניהם עין יעל ועין לבן. בתקופה הרומית התיישבה בסביבה משפחה חשובה שאת עתיקותיה ניתן לראות באתר עין יעל השוכן למרגלות השכונה.

העת החדשה

בתקופה העות'מאנית המקום יושב על ידי משפחות ערביות מהסביבה, ומספר כפרים ערביים כבית ג'אלא, אל-מאלחה ובית צפאפא הקיפו אותו. במלחמת ששת הימים, 1967, נכבש האזור וסופח לירושלים. במסגרת שכונות הטבעת שנבנו סביב לעיר לאחר המלחמה, הוקמה במקום ב-1971 שכונת גילה.

האוכלוסייה בגילה ידעה תנופה גדולה בשנות ה-80 לאחר שעולים אשר הגיעו למרכז הקליטה שהיה בשכונת גילה המשיכו להתגורר בשכונה. לקראת תחילת שנות ה-90 בעקבות תנופת פיתוח בישוב אפרת, קטנה האוכלוסייה לכ-30,000 תושבים. למרות זאת, האוכלוסייה המשיכה להתפתח עד שבסוף שנות ה-90 האוכלוסייה מנתה כ-39 אלף איש.

במאה ה-21

במהלך אינתיפאדת אל אקצא, שימשה שכונת גילה כמטרה לירי של מחבלים מהעיירות הפלסטיניות הסמוכות, בית ג'אלא ואל חאדר. במשך שנת 2000 היו כ-100 אירועי ירי כאלה. אף תושב לא נהרג במהלך תקיפות אלו, אך מספר אנשים נפצעו, חלקם באורח קשה. כמו כן נגרם נזק לרכוש. כדי להגן על השכונה נבנתה חומת בטון המונעת ירי נשק קל לעברה. בעקבות מאורעות אלו וכן לאחר בניית שכונת הר חומה אוכלוסיית השכונה הידלדלה עד ל-32 אלף איש‏‏. חומת הבטון פורקה בשנת 2010‏ בשל השקט הביטחוני באזור.

תוכנית שאושרה בשנת 2009, להרחבת השכונה, עוררה התנגדות של ארצות הברית. נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, ציין כי הבנייה בגילה "מסבכת את מאמצי הממשל להתניע מחדש את שיחות השלום". בתגובה הדגישו נשיא המדינה שמעון פרס, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר החוץ, אביגדור ליברמן ויושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני את העמדה הישראלית כי גילה היא בקונצנזוס בישראל, היא חלק בלתי נפרד מירושלים ודינה כדין תל אביב‏.

גאוגרפיה

מבט מגילה לבית לחם

גילה ממוקמת על הרכס הדרומי של ירושלים וחולשת על דרום העיר. גובה הרכס הוא כ-850 מטר מעל פני הים, נתון שהופך את גילה לשכונה הגבוהה ביותר בירושלים. מדרום לגילה ניתן למצוא את בית ג'אלא, אל חאדר ובית לחם. ממזרח לגילה ניתן למצוא את שכונת חומת שמואל (הנקראת גם הר חומה), תלפיות וכן תחילה אזור ספר המדבר. ביום בו הראות טובה, ניתן לראות את קצה ים המלח.

השכונות הצמודות לגילה הן השכונות הנמצאות בנחל רפאים (נחל אכזב) כגון מלחה, בית צפאפא, וקטמון. ממערב לגילה חולש הר גילה כאשר בעמק ביניהם נמצאים מספר מעיינות.

היא משתרעת על שטח גדול מאוד, יחסית לשכונות המגורים הוותיקות של ירושלים, והמבנה שלה היה זר מאוד לתושבי העיר שגרו בעיר לפני הרחבתה בעקבות מלחמת ששת-הימים, והורגלו לשכונות קטנות ואינטימיות. הסיבה למבנה הרחב והמסורבל נובעת בין היתר מבנייה מהירה וחפוזה מעט, הקשורה לדיון שהתקיים באו"ם בעניין סיפוח ירושלים למדינת ישראל בשנות ה-80 ^{[דרוש מקור]}.

בכך רצתה ממשלת ישראל ליצור עובדות בשטח, כדי "לאלץ" את מדינות האו"ם להכיר בסיפוח, ולהעביר מסר ברור שאיחוד ירושלים הוא עובדה מוגמרת ^{[דרוש מקור]}. גם הקמפוס של האוניברסיטה העברית בהר הצופים ידוע כקומפלקס מסובך ומסורבל, ומאותה סיבה מדינית ^{[דרוש מקור]}.

ישנה חלוקה בין שטחיה של גילה: גילה א', גילה ב', גילה ג', גילה ד' וגילה ה'. בתוך השכונה קיימים שני אזורי משהב (בגילה ה' ובגילה א') המיועדים לאוכלוסייה הדתית. בנוסף ישנו קיבוץ עירוני (בית ישראל) אשר ממוקם היכן שהיה עד אמצע שנות ה-80 מרכז קליטה. בגילה ישנו מינהל קהילתי אחד. המינהל מוציא גם עיתון הנקרא "גילון".

ארכיטקטורה

האדריכלים שתיכננו את שכונות הטבעת ובכללן גילה, חששו שבשל בניית שכונות ענק באזורים המרוחקים ממרכז העיר, יאבדו השכונות את זהותן הירושלמית. על כן דאגו לשוות לארכיטקטורה המקומות מאפיינים מסורתיים של בנייה ירושלמית. כך למשל הוקמו בשכונה צברי בניינים המקושרים זה לזה, ואשר כוללים חצרות פנימיות, בדומה לבתים בעיר העתיקה. כמו כן, הבתים שבחצר חוברו זה לזה בצורה דומה לחומת העיר העתיקה. הבנייה בשכונה משתמשת במאפיינים נוספים של בנייה מקומית, כגון פתחי חלונות קמורים, קשתות, אבן ירושלמית, ועוד.

דת

בגילה מצויים 26 בתי כנסת ^{[דרוש מקור]} ושני מקוואות המספקים את צורכי האוכלוסייה הדתית של השכונה. לגילה שני רבנים ראשיים, הרב האשכנזי הרב אליהו שלזינגר והרב הספרדי הרב משה בן אבו. כמו כן, בשכונה פועל בית חב"ד המופעל על ידי הרב הירש פרבר - שליח חב"ד לשכונה.

חינוך

בית אור בית לילדים אוטיסטים

בגילה יש כעשרה בתי ספר וגני ילדים רבים. בתי הספר היסודיים הם תל"י, גילה א', גילה מאוחד ואריאל (גילה ג' לשעבר), בית הספר התורני מדעי ממ"ד ב'‏, בית ספר יסודי לבנות 'בית חיה מושקא' , בית הספר העל-יסודי המרכזי בגילה, אשר מרכז כמעט את כל התלמידים בגילה, הוא מקיף גילה. בנוסף הוקם בית ספר על-יסודי דתי הקרוי "ארץ הצבי" במקום בית הספר הרא"ה שנסגר. קיימים גם תלמודי תורה בית ספר תורני לבנות יד אשר, תלמוד תורה חב"ד גילה נער ישראל.

בגילה א' פועלת מכינת בית ישראל, מכינה קדם צבאית מעורבת לדתיים וחילוניים (כ-50 בשנה) שמגיעים לשנת לימודים ופעילות חברתית בשכונה. בשכונה מתקיימת מזה 9 שנים פעילות רצופה של עמותת "שכן טוב". העמותה פועלת עם המנהל הקהילתי בגילה ופועלת בנושאי תרבות בשכונה בנוסף לחלוקת מזון למשפחות מעוטות יכולת בשכונה.

בשכונה פועלות תנועות נוער אחדות: הצופים, הנוער העובד והלומד, נוע"ם (נוער מסורתי), אריאל ובני עקיבא. בשכונה מופעלים גם מועדוני נוער באמצעות תנועת הנוער הארצית צבאות השם באה"ק.

בשכונה ממוקמת אוניברסיטת ארץ הקודש - מוסד נוצרי שלא מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

קישורים חיצוניים

• גילה באתר עיריית ירושלים
• מינהל קהילתי גילה
• בית חב"ד גילה