סלטיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סלטיו
Saltillo
Saltillo escudo.jpg
מראה העיר
מדינה / טריטוריה Flag of Mexico.svg  מקסיקו
מדינה Flag of Coahuila.svg  קואווילה
ראש העיר ג'ריקו אברמו מאסו (PRI)
גובה 1,600 מטרים
תאריך ייסוד 1577
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ במטרופולין

725,095‏  (נכון ל-2010)
823,098‏  (נכון ל-2010)
קואורדינטות 25°26′0″N 101°0′0″W / 25.43333°N 101.00000°W / 25.43333; -101.00000קואורדינטות: 25°26′0″N 101°0′0″W / 25.43333°N 101.00000°W / 25.43333; -101.00000
www.saltillo.gob.mx
האטנו פואנטה
מזרקת דה ארמס בכיכר העיר

סלטיוספרדית: Saltillo) היא עיר הבירה של מדינת קואווילה שבצפון-מזרח מקסיקו. העיר ממוקמת כ-400 קילומטרים דרומית לגבול מקסיקו-טקסס (ארצות הברית), וכ-90 קילומטרים מערבית למונטריי.

על פי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2010, התגוררו בסלטיו 725,095 תושבים. המטרופולין העירוני הכולל את העיירות ראמוס אריזפה (Ramos Arizpe) וארטקה (Arteaga), ממוקם במקום ה-19 בגודלו במקסיקו.

תולדות העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נוסדה בשנת 1577 על ידי הכובש היהודי-ספרדי אלברטו דל קנטו, העיר היא העיר העתיקה ביותר בצפון המדינה שנוסדה לאחר הכיבוש הספרדי. ארבע עשר שנים לאחר מכן הקימו קבוצה מתושבי סלטיו, כפר נפרד בשם סן אסטבן דה נואבה טלאסקאלה (San Esteban de Nueva Tlaxcala), ובו עסקו בחקלאות.

בשנת 1824 הפכה סלטיו לבירת קואווילה וטחאס, עד המהפכה הטקסנית והקמת רפובליקת טקסס.

ב-23 באוקטובר 1840 התרחש בעיר קרב סלטיו, כ-110 טקסנים חצו את הריו בראבו, תקפו את העיר, הרגו כ-400 ממגיני העיר המקסיקנים, ונסוגו.

ב-31 בינואר 2007 הפכה סלטיו לעיר הראשונה במקסיקו שאפשרה איחוד אזרחי בין בני זוג המשתייכים לאותו מין.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלטיו שוכנת למרגלות הר אל סרו דל פואבלו (El Cerro del Pueblo), העיר השוכנת בגובה 1,600 מטרים, היא קרירה יחסית לעיר השכנה מונטריי.

העיר שוכנת בקרבת מדבר צ'יוואוואן (Chihuahuan), ומוקפת בהרי זפלינאמה (Zapalinamé) שהם חלק מרכס הסיירה מדרה.

כלכלה ותעשייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלטיו ידועה באריחי הטרקוטה המיוצרים בה, ובאריגי הסרפה המקומיים. בעיר ממוקמים מפעלי הרכבה של מרצדס וג'נרל מוטורס, ומפעל ההרכבה של משאיות חברת קרייזלר. 37.4% מהמכוניות ו-62.6% מהמשאיות במקסיקו, מורכבים בעיר. בסלטיו ממוקם מטה חברת גרופו, קונצרן מקומי המייצר מכשירי חשמל ביתיים ועוד.

במאה ה-20 כונתה סלטיו "אתונה של מקסיקו", זאת עקב מספר רב של אינטלקטואלים מפורסמים שהתגוררו בה. באותן השנים התיישבו בעיר מהגרים רבים מאירופה, במיוחד מבריטניה ואירלנד.

אתרים בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פארק אלמדה סראגוסה (Alameda Zaragoza) הוא הפארק הגדול בעיר, ובו אגם מלאכותי בצורת מקסיקו. ממוקם במערב העיר.
  • המרכז הקולוניאלי של סלטיו בנוי משיש ורוד, ומהווה סגנון אדריכלי ייחודי לעיר. מבנים בולטים הם: קתדרלת סאליטיו, שנבנתה בין 1745-1800, בניין הממשלה, בניין תיכון אטנו פואנטה, ומבנה המכון הטכנולוגי של סלטיו.

הקתדרלה הגדולה היא הדוגמה הטובה ביותר לאדריכלות הדתית הקולוניאלית בצפון-מזרח מקסיקו, המבנה בנוי בסגנון הבארוק הספרדי.

  • הקאזה פרסל (Purcell Mannor) אחוזה ויקטוריאנית שנבנתה על ידי הסוחר האירי ויליאם פרסל במאה ה-19. כיום משמש המבנה כמרכז תרבות.

בעיר נמצאים שני מוזיאונים מפורסמים: מוזיאון ציפורי מקסיקו (The Museo de las Aves de México), שבו אוסף ציפורים מרחבי המדינה‏[1]. ומוזיאון המדבר (Museo del Desierto) המתמקד בגאוגרפיה, גאולוגיה, פליאונטולוגיה, ביולוגיה, והיסטוריה של מדבר צ'יוואוואן‏[2].

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל התעופה המשמש את העיר הוא נמל התעופה הבינלאומי פלאן דה גוואדלופה, ממנו יוצאות טיסות סדירות ליעדים במקסיקו וארצות הברית. ברחבי העיר פועלת מערכת אוטובוסים גדולה, יחד עם מוניות רבות.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לסלטיו ארבע ערים תאומות:

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סלטיו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]