פסולת ימית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסולת ימית שעלתה לחוף בהוואי בכוח הגלים והרוח

פסולת ימית היא פסולת שנוצרה בידי אדם ואשר הושלכה במתכוון או שלא במתכוון למקווי מים גדולים, בדרך כלל אוקיינוס, ים או אגם[1]. פסולת ימית צפה נוטה להצטבר במרכזם של זרמי ים ועל קווי החוף, ולעתים קרובות היא נשטפת בכוח הרוח והגלים אל החוף והופכת לפסולת חוף. לעתים מתערבבים בפסולת הימית אף גזעים וענפי עצים שנסחפו אל הים באופן טבעי.

עם הגברת השימוש בחומרי פלסטיק, הפכה תופעת הפסולת הימית לנושא מרכזי בתחום איכות הסביבה כיוון שפלסטיק אינו חומר המתכלה באופן טבעי‏[2]. פסולת ימית של מוצרי פלסטיק מהווה סכנה משמעותית לאוכלוסיית בעלי החיים הימית: דגים, עופות ימיים, זוחלים ימיים ויונקים ימיים, לכלי שיט ולחופים. השלכת פסולת בים, נפילת מכולות מאוניות מכולות, פסולת הנשטפת אל מערכות ניקוז עירוניות ומהן אל הים ופסולת המתעופפת ברוח ממזבלות אל עבר הים, הם חלק מן הגורמים להצטברות פסולת ימית.

סוגי פסולת ימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים מסווגים פסולת ימית לשני סוגים עיקריים: פסולת ממקור יבשתי ופסולת מן הים. בשנת 1991 העריכה קבוצת מומחים של האומות המאוחדות על היבטים מדעיים של זיהום ימי כי עד 80% מן הפסולת היא יבשתית‏[1]. מגוון רחב של תוצרי אדם עלולים להפוך לפסולת ימית וניתן למוצאם בפסולת הנשטפת אל החוף: שקיות פלסטיק, בלונים, מצופים, חבלים, פסולת רפואית, בקבוקי זכוכית ופלסטיק, מציתים, פחיות שתיה, קלקר, ציוד דיג ורשתות, פסולת שנפלה מאוניות נוסעים ואסדות קידוח.

שמונים אחוז מן הפסולת הימית מורכבת ממוצרי פלסטיק‏[3]. פסולת מוצרי פלסטיק מצטברת כיוון שאינה מתכלה בסביבה ימית באופן דומה למוצרים רבים אחרים, זאת כיוון שמים מעכבים פוטוליזה התורמת להתכלות מוצרי פלסטיק.

מכמורות שנשכחו או אבדו בים הופכות לרשתות רפאים וכל עוד הן פרושות בעזרת מצופים, הן ממשיכות ללכוד בעלי חיים ימיים ולגרום למותם. פתיתי פלסטיק, המשמשים בתעשיית הפלסטיק ומכונים לעתים "דמעות בתולות הים" כשהם הופכים לפסולת ימית, הם חתיכות חומר פלסטי כדורי אשר קוטרם קטן בדרך כלל מחמישה מילימטר, ומהווים מרכיב מרכזי בפסולת הימית. פתיתים אלה, המהווים חומר גלם בתעשיית הפלסטיק, מגיעים לסביבה הימית כתוצאה מתאונות בהן נשפך החומר לים. שקיות קניות מפלסטיק מהוות אף הן מרכיב משמעותי בפסולת הימית, שקיות אלה עלולות לגרום לחנק או חסימת דרכי העיכול של בעלי חיים ימיים כאשר הן נבלעות‏[4]. במחקר לסקירת קרקעית הים, שנערך בשנת 1994 באגן הצפון-מערבי של הים התיכון, תוך שימוש ברשתות דיג שנגררו על קרקעית הים סמוך לחופי ספרד, צרפת ואיטליה, נמצא ריכוז ממוצע של 1,935 פריטי פסולת ימית לקילומטר רבוע. פסולת מוצרי פלסטיק היוותה 77% מן הפסולת הכוללת, ו-93% מתוך מוצרי הפלסטיק היו שקיות קניות.

מקורות הפסולת הימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מסעות" צעצועי האמבטיה ממקום נפילתם למים (חץ שחור) אל אתרים שונים בעולם שם נמצאו

כארבע חמישיות מן הפסולת הימית ממקור יבשתי מוצאת דרכה לים לאחר שהועפה, או נשטפה לשם ממזבלות ומקומות אחרים ביבשה‏[5]. על פי הערכות, יותר מ-10,000 מכולות אובדות בים מדי שנה‏[6]. מכולות אלה נופלות בדרך כלל מאוניות מכולות במהלך סערות. אחת התאונות המפורסמות של נפילת מכולות לים אירעה באוקיינוס השקט, ב-10 בינואר 1992, כאשר במהלך סערה נפלו מאוניה ששייטה בדרכה מהונג קונג לארצות הברית סמוך לקו התאריך הבינלאומי, שתים-עשרה מכולות. אחת מן המכולות, אשר הכילה צעצועי אמבטיה (ברווזי גומי וצעצועים צפים דומים), נפרצה לאחר הנפילה ו-28,800 צעצועים צפים ואטומים למים החלו משייטים עם הזרמים באוקיינוס‏[7]. מאז נמצאו הצעצועים בכל רחבי תבל, והובילו להבנה טובה יותר של זרמי הים. תאונות דומות אירעו עוד קודם לכן, כך נפלה לים בשנת 1990 מכולה שהכילה כ-80,000 נעלי נייקי אשר צפו והתפזרו בים‏[8]

שטח הפסולת של האוקיינוס השקט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת שטח הפסולת של האוקיינוס השקט ובה נראים ריכוזים במזרח ובמערב האוקיינוס ושדה פסולת הנפרס ביניהם
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שטח הפסולת של האוקיינוס השקט

שטח הפסולת של האוקיינוס השקט הוא מקבץ של פסולת שנוצרה על ידי האדם ונישאת על גבי מערבולת זרמי ים (Gyre) במרכז החלק הצפוני של האוקיינוס השקט, בערך בין 135°-155° מערב, ובין 35°-42° צפון. השטח מתאפיין בריכוז גבוה של חומרים צפים, ביניהם פלסטיק, כימיקלים וחומרי פסולת אחרים, זאת לעומת אזורים אחרים באוקיינוס השקט. רוב הפסולת הצפה באזור זה מורכבת מפתיתי פלסטיק זעירים המרחפים בעומקים שונים בים. באזורים אלה ריכוזי הפלסטיק במים עולים על אלה של ריכוז הפלנקטון המצוי בים באופן טבעי. חופי איים הסמוכים לשטח הפסולת באוקיינוס השקט מוצפים בפסולת. דוגמאות בולטות הם אטול מידוויי והוואי.

השפעה על הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי חיים ימיים רבים בולעים פסולת ימית בטעות כיוון שלעתים היא דומה במראה למזונם הטבעי‏[9]. חתיכות פלסטיק עלולות להיתקע באופן קבוע בדרכי העיכול של חיות אלה, תוך חסימת מעבר המזון וגרימת מוות בהרעבה או זיהום‏[10]. פתיתי פלסטיק זעירים דומים במראם לזואופלנקטון, דבר המטעה בעלי חיים הניזונים ממזון זה וגורם לבליעת הפסולת ולהעברתה בשרשרת המזון. מחקר משנת 1999 כי בריכוזי פסולת ימית באוקיינוס השקט עולה משקל פסולת הפלסטיק למטר מעוקב מים פי שישה על משקל הפלנקטון. תוספים רעילים המשמשים בתעשיית הפלסטיק מחלחלים לסביבתם כאשר מוצרי הפלסטיק שרויים במים. חלק מחומרים אלה צפים על פני המים בסביבת פסולת פלסטיק והופכים אזורים אלה למסוכנים עוד יותר לבעלי חיים.

לא כל הפסולת הימית תוצרת אדם גורמת לנזקים סביבתיים. מוצרי ברזל ובטון גורמים בדרך כלל לנזק מזערי בלבד לסביבה כיוון שהם שוקעים לקרקעית הים ואינם נעים עוד. לעתים חלקי מתכת ובטון עשויים אף ליצור שוניות מלאכותיות המסייעות לסביבה הימית.

חקיקה ואמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אמנת לונדון משנת 1972, או בשמה המלא "אמנה למניעת זיהום ימי על ידי השלכת פסולת וחומרים אחרים" (באנגלית: Convention on the Prevention of Marine Pollution by Dumping of Wastes and Other Matter) נכנסה לתוקפה בשנת 1975‏[11]. האמנה עוסקת במניעת זיהום הים מכלי שיט, כלי טיס ואסדות, היא אינה עוסקת בזיהום הים הנגרם מפסולת הנשטפת או מועפת לים ממזבלות או מקורות יבשתיים אחרים.
  • האמנה למניעת זיהום מאוניות (ידועה בראשי תיבות MARPOL 73/78)‏[12] נועדה למזער את זיהום הימים בעולם, כולל תופעות של השלכת פסולת לים, שמן וגזי פליטה. על פי האמנה, מטרתה היא לשמר את הסביבה הימית באמצעות מניעה מוחלטת של זיהום בשמן (בעיקר נפט ותזקיקיו) וחומרים מזיקים אחרים וכן מיזעור אירועים תאונתיים של פליטת חומרים אלה לים. האמנה מחליפה את האמנה למניעת זיהום הים בנפט משנת 1954.
  • חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג-1983 היא חקיקה בישראל אשר נחקקה מכוח התחייבותה של ישראל באמנת MARPOL והמעגנת בחוק מקומי את עקרונות האמנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Joint Group of Experts on the Scientific Aspects of Marine Pollution - GESAMP, Reports and Studies, 1991
  2. ^ S. B. Sheavly, K. M. Register, Marine Debris & Plastics: Environmental Concerns, Sources, Impacts and Solutions. Journal of Polymers and the Environment, October 2007, Volume 15, Issue 4, pp 301-305. doi:10.1007/s10924-007-0074-3
  3. ^ Alan Weisman. The World Without Us. St. Martin's Thomas Dunne Books, 2007. pp. 112–128. ISBN 0-312-34729-4.
  4. ^ Marine Litter, UNEP, 2005
  5. ^ Facts About Marine Debris & How You Can Help. NOAA, 2010
  6. ^ Janice Podsada, Lost Sea Cargo: Beach Bounty or Junk?. National Geographic News, 19.1.2001
  7. ^ Ben Clerkin, Thousands of rubber ducks to land on British shores after 15 year journey. MailOnline, 27.6.2007
  8. ^ Marsha Walton . "How sneakers, toys and hockey gear help ocean science". CNN 28.05.2003.
  9. ^ Kenneth R. Weiss,Plague of Plastic Chokes the Seas. pulitzer.org, 2007
  10. ^ Charles Moore, Across the Pacific Ocean, Plastics, Plastics, Everywhere. Natural History 2003;112, n.9
  11. ^ Convention on the Prevention of Marine Pollution by Dumping of Wastes and Other Matter
  12. ^ International Convention for the Prevention of Pollution From Ships, 1973 as modified by the Protocol of 1978