קהרמאנמרש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 37°35′N 36°56′E / 37.583°N 36.933°E / 37.583; 36.933

קהרמאנמרש
Kahramanmaraş
Kahramanmaras Belediyesi.png
אמצע
מדינה / טריטוריה Flag of Turkey.svg טורקיה
מחוז מחוז הים התיכון
ראש העיר מוסטפא פוירז (מפלגת הצדק והפיתוח)
גובה 700 מטרים
תאריך ייסוד המאה ה-12 לפנה"ס
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

326,198‏  (נכון ל-2000)
קואורדינטות 37°35′N 36°56′E / 37.583°N 36.933°E / 37.583; 36.933
אזור זמן UTC +2
http://www.kahramanmaras.bel.tr

קהרמאנמרש (טורקית Kahramanmaraş, ובעבר מארש Maraş) היא עיר בדרומה של טורקיה ובירתה של נפת קהרמאנמרש. העיר שוכנת בגובה של 700 מטר במורדות הדרומיים של הרי הטאורוס, סמוך לאחד מיובליו של נהר ג'ייהאן. בשנת 2000 מנתה אוכלוסיית העיר 326,198 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיכותו של פילרטוס ברכמיוס, שבירתה בקהרמאנמרש (גרמניקיה)

קהרמאנמרש נוסדה כממלכה חתית חדשה במאה ה-12 לפנה"ס, והייתה ככל הנראה מדינה וסאלית של תובל. במאה ה-8 לפנה"ס נזכרה העיר במקורות אשוריים כמרקסי, והחל בתקופה הרומית נודעה בשם "גרמניקיה קיסריה" (Germanicia Caesarea).

בשנת 645 נכבשה העיר בידי הערבים ונשלטה בידי בית אומיה עד שבית עבאס גבר עליו, והעיר באה תחת שלטונו בשנת 800 לערך. לאחר קרב מנזיקרט ב-1071 ושבירת כוחה של האימפריה הביזנטית באסיה הקטנה, שימשה קהרמאנמרש כבירתה של נסיכות ארמנית קטנה שהקים פילרטוס ברכמיוס, ארמני ששימש בעברו כגנרל בצבא הביזנטי. נסיכותו של ברכמיוס קמה ב-1078 אך לקראת מותו ב-1086 התפוררה למספר ישויות מקומיות, והעיר נכבשה על ידי צלבני מסע הצלב הראשון בשנת 1097. העיר באה תחת שלטונה של רוזנות אדסה, אך חרבה בשנת 1114 ברעידת אדמה שגרמה למותם של 40,000 איש. עם נפילתה של רוזנות אדסה באמצע המאה ה-12 הייתה קהרמאנמרש לחלק מממלכת קיליקיה הארמנית.

העיר נכבשה על ידי הסולטאן סלים הראשון ב-1515, ונודעה בשם מארש. היא נותרה בחזקתה של האימפריה העות'מאנית עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. עם תום המלחמה כבשו הבריטים את העיר, ומסרוה, ב-29 באוקטובר 1919, לידי הצרפתים, הכול בהתאם להסכם סייקס-פיקו שנחתם שלוש שנים קודם לכן בין שתי המעצמות. למחרת הגיע לעיר גם הלגיון הצרפתי-ארמני, וכמו באנטפ ובאורפה, גם בקהרמאנמרש לוו חילופי השלטון בעימותים עם התושבים, אשר התנגדו לצעד זה בעיקר בשל נוכחותם של חיילי הלגיון הצרפתי-ארמני. הצרפתים הפעילו את אנשי הלגיון הצרפתי-ארמני כעושי דברם וכן נסמכו על חייליו לשם איסוף מודיעין.

קבר סיטצ'י-אימאם בקהרמאנמרש

ב-31 באוקטובר 1919, יומיים לאחר כניסת הצרפתים למארש ויום לאחר שהגיעו 2,000 חיילי הלגיון הצרפתי-ארמני, אירעה בעיר "תקרית סיטצ'י-אימאם" (Sütçü İmam olayı - "תקרית החלבן אימאם"). שלוש נשים טורקיות אשר יצאו מרחצה בחמאם, הוטרדו על ידי חיילים ארמנים וטורקי מקומי שחש לעזרתן נורה למוות. בתגובה פתח סיטצ'י-אימאם באש לעבר החיילים הארמנים והרג אחד מהם. גם הארמנים הגיבו באש והרגו אזרח נוסף ואחר נתפס ועונה למוות. האירוע הוביל לחוסר שקט שהתפתח לקרב מארש החל ב-21 בינואר 1920. כתוצאה מכך נאלצו הצרפתים לפנות את העיר ב-12 בפברואר 1920.

כהוקרה על התנגדותה לצרפתים בעת מלחמת טורקיה-צרפת זכתה העיר במדליית העצמאות (İstiklal Madalyası) לאחר המלחמה, וב-7 באוקטובר 1973 שינתה האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה את שמה של העיר מ"מארש" ל"קהרמאנמרש" (Kahramanmaraş - "מארש הגיבורה").

ב-23 בדצמבר 1978 אירע בקהרמאנמרש טבח באלבים אשר בוצע בידי ארגון הטרור הלאומני הזאבים האפורים. באירוע מצאו את מותם למעלה ממאה איש, והוא נחשב לאחד הגורמים להכרזת משטר צבאי בטורקיה בשנת 1980.

העיר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוק בעיר

קהרמאנמרש משמשת מרכז כלכלי וחקלאי באזורה, ובעיר מרכז תעשייתי המתמחה בעיקר בטקסטיל ובמזון. שמה של העיר הולך לפניה ברחבי טורקיה בשל שמן הזית, הסחלב, והגלידה מסטיק המקומית המסותית הנקראת בשם "הגלידה של העיר מרש" (Maraş dondurması) או "דונדורמה" בפי התיירים. הגלידה מיוצרת מחלב עיזים, מסטיקא (שרף עץ האלה), אבקת סחלבים מיובשת הנקראת "מילד" (milled), ושלג מההרים הסמוכים (נקראת גם Dövme dondurma - "גלידה חבוטה" בגלל ההנפה של מוכרי הגלידה לשם קבלת אווריריות לגלידה). בשנת 1992 הוקמה בעיר אוניברסיטת סיטצ'י-אימאם (Kahramanmaraş Sütçü İmam Üniversitesi), המשתרעת על מספר קמפוסים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]